800 מגה־ואט במתחם בז״א באשדוד. זה ההספק שהממשלה אישרה לקדם, במקום 109 מגה־ואט שמייצרים היום רק לצורכי הזיקוק עצמו. התחנה החדשה אמורה להיכנס לרשת הארצית, על גז טבעי, במקום יחידה קטנה שמשרתת את המפעל. ההחלטה היא הסמכה לחברת בית זיקוק אשדוד להכין תוכנית תשתית, ואז להגיש אותה לוועדה לתשתיות לאומיות. משרד האנרגיה מדגיש שזה שלב תכנון ראשון, בלי היתר בנייה. לחשבון בבית זה שני מסלולים במקביל. באשדוד האוויר ליד הארובות. בכל הארץ רכיב הייצור בתעריף, כי תחנה בסדר גודל כזה נכנסת לסל העלויות שרשות החשמל מעדכנת כשהיא קובעת מחיר לקילו־ואט.

שר האנרגיה אלי כהן יזם את ההחלטה. הביקוש לחשמל צפוי לעלות עם מרכזי נתונים, מעבר לרכב חשמלי, גידול באוכלוסייה וצמיחה. במקביל המשרד ממליץ לאפשר לשפיר לרכוש את בז״א. זה מסלול שליטה נפרד מהתחנה, על אותו אתר. בית הזיקוק בחיפה, בזן, אמור להיסגר בשנים הקרובות ולפנות מקום להרחבת העיר. תוכניות להעתיק אותו לנגב נשארות על הנייר. בז״א נשאר בשוק, אחרי תקלות באתר ופרישת מנכ״ל אחרי שנה בתפקיד. שדרוג ייצור החשמל במתחם הוא אחת הדרכים להגדיל את הערך של האתר: 109 מגה־ואט היום לשימוש עצמי, 800 מגה־ואט ביעד לרשת.

המשרד להגנת הסביבה מתנגד, והגיש עמדה למזכירות הממשלה. בצפון אשדוד יושבים בית הזיקוק, תחנת הכוח אשכול ונמל אשדוד, כמה מתקני ייצור זה לצד זה. לפי מרשם הפליטות ל־2024, אזור התעשייה באשדוד מוביל בפליטות מזהמים אורגניים נדיפים בין אזורי התעשייה בארץ, ומדורג שני בפליטות תחמוצות חנקן ובחומרים החשודים או מוכרים כמסרטנים. עשור בלי ירידה בפליטות לאוויר בצפון האזור. בשנתיים האחרונות הגיעו אלפי פניות על ריח ועל אוויר. דוח משרד הבריאות לשנים 2017 עד 2022 מצביע על שיעורים גבוהים יותר של תחלואת לב, כלי דם ונשימה בחלק מהיישובים החשופים. ביוני אותה ממשלה אישרה תוכנית לאומית לצמצום זיהום וריח באשדוד. ארבעה חודשים אחר כך מגיעה הסמכה לתחנה פוסילית חדשה באותו מרחב.

שי רייכנר, יו״ר איגוד ערים לאיכות הסביבה אשדוד־חבל יבנה וראש המועצה האזורית נחל שורק, אומר שהאזור כבר מייצר כ־14% מהחשמל בארץ, עם כ־4% מהתושבים. המחיר הבריאותי יושב על מי שגר שם. עיריית יבנה מצטרפת: תלונות על קושי בנשימה וצריבה בעיניים, ובקשה לבחון את התחנה כחלק ממערך התשתיות באזור. באותה ישיבה הוסרה הצעה להסמיך את פארק פלמחים להכין תוכנית לתחנה בשטחה, אחרי התנגדות של המועצה האזורית גן רווה בראשות מירה בן ארי. באשדוד ההחלטה עברה. שני האתרים עלו באותו יום. אחד נדחה. השני קיבל הסמכה לתכנון.

במשרד להגנת הסביבה כותבים שחסר מידע מספק על הצורך בתחנות פוסיליות נוספות, ושלפי גישתם החלטת הממשלה לבנות עוד 13 תחנות במרכז צריכה לרדת מהפרק. הם גם מזהירים שבית המשפט עלול להתערב בהיתרי פליטה שכבר ניתנו. ראשי הרשויות באזור מתנגדים באותו כיוון. ארגוני סביבה מדברים על תחנה ריכוזית כמטרה קלה בחירום, ומבקשים רשת מבוזרת ממקורות מתחדשים ואגירה בתוך היישובים. משרד האנרגיה עומד על הביקוש: במסגרת התכנון ייבחנו ההיבטים הסביבתיים, והמשרד היה שותף לתוכנית צמצום הזיהום באזור. שני המשרדים מדברים על אותם תושבים. אחד רואה הספק. השני רואה פליטות.

109 מגה־ואט היום משרתים את הזיקוק. 800 מגה־ואט, אם יקומו, ייכנסו לרשת. הפער הוא כמעט פי שבעה בהספק, והכיוון משתנה: מחשמל עצמי לחשמל ארצי. עלות דלק הגז ורכיב הייצור יושבים על התעריף הביתי. איך התעריף נבנה כתוב במדריך תעריף החשמל בהון. מי שרוצה לראות איך חשבון קיץ נראה היום, לפני שהתחנה הזו עובדת, יכול לחזור לכתבה על 1,700 שקל לחודשיים. למשקיע בבז״א זו תוספת ערך אפשרית למתקן, בכפוף לתכנון ולמסלול השליטה. למי שגר באשדוד, ביבנה ובחבל יבנה זו תוספת ייצור באזור שכבר נושא 14% מהמשק, עם 4% מהתושבים. שני המספרים לקחת הביתה הם 800 מגה־ואט מול 109 מגה־ואט באתר. עד שהוועדה לתשתיות לאומיות מקבלת תוכנית, אלה ההספק והאוויר שהממשלה בחרה לקדם.