עובדים שמקבלים שכר לפי שעה או לפי יום מגלים לא פעם שבחודש של חגים התלוש שלהם קטן, כי ימי החג לא נכנסו לחישוב. אבל החוק לא משאיר אותם בלי כלום. לפי ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה שחלים על כל העובדים במשק, עובד שכיר שעבד לפחות שלושה חודשים זכאי לתשלום על ימי החג, גם כשלא עבד בהם בפועל. זו זכות קוגנטית, ולכן אי אפשר לוותר עליה גם בהסכמה.

מי זכאי לדמי חגים ועל אילו ימים?

הזכאות חלה על עובדים בשכר שעתי, בשכר יומי או בשכר לפי תפוקה. היא לא תלויה בהיקף המשרה, כך שגם עובד במשרה חלקית זכאי. עובדים בשכר חודשי לא מקבלים תשלום נפרד, כי השכר החודשי שלהם לא יורד בחודש שיש בו חגים, והחג כבר כלול בו.

כדי לקבל דמי חגים צריכים להתקיים כמה תנאים. העובד צריך להיות מועסק במקום העבודה לפחות שלושה חודשים. ביום החג עצמו הוא היה אמור לעבוד, ולא עבד רק בגלל החג. בנוסף, הוא צריך לעבוד ביום שלפני החג וביום שאחריו, אלא אם נעדר בהסכמת המעסיק, למשל כשלא היה משובץ למשמרת, כשהיה בחופשה מאושרת או כשהמעסיק עצמו קבע יום גשר. לפי כל זכות, היעדרות בגלל מחלה בימים הסמוכים לחג מקובל לראות כהיעדרות בהסכמה.

ימי החג שבגינם משולמים דמי חגים הם תשעה: שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, היום הראשון של סוכות, שמיני עצרת, היום הראשון והיום השביעי של פסח, שבועות ויום העצמאות. עובד שאינו יהודי רשאי לבחור אם לקבל דמי חגים על חגי דתו או על חגי ישראל.

חג שחל בשבת לא מזכה בתשלום. כך גם חג שחל ביום שישי במקום עבודה שעובד חמישה ימים בשבוע. במקום עבודה של שישה ימים, חג שחל ביום שישי מזכה בתשלום, ובמקום שעובד גם בשבת, גם חג שחל בשבת מזכה בתשלום. ערב חג, כמו ערב ראש השנה או ערב פסח, הוא יום עבודה רגיל, ועובד שלא מגיע בו צפוי שיום ההיעדרות ינוכה מימי החופשה שלו.

איך מחשבים את דמי החגים?

דמי החגים שווים לשכר של יום עבודה רגיל, בלי דמי נסיעות. כשהעובד עובד מספר שעות קבוע בכל יום, החישוב פשוט: מספר השעות ביום כפול השכר לשעה. כשהשעות משתנות, מחשבים את ממוצע שעות העבודה ביום ומכפילים אותו בשכר השעתי. בפסיקה אין הכרעה מחייבת לגבי תקופת הממוצע, ויש בתי דין שבחנו את שלושת החודשים שלפני החג ויש שבחנו שנה שלמה.

הנה דוגמה. עובדת בשכר של 40 שקל לשעה עבדה בשלושת החודשים שלפני ראש השנה 450 שעות ב-60 ימי עבודה. הממוצע הוא 7.5 שעות ליום, ולכן דמי החג שלה הם 300 שקל לכל יום חג. אם שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, היום הראשון של סוכות ושמיני עצרת חלו בימים שבהם הייתה אמורה לעבוד, ובכל אחד מהם התקיימו התנאים, היא זכאית ל-1,500 שקל על חגי תשרי. את השכר השעתי ואת התשלום על שעות נוספות אפשר לבדוק במחשבון שכר שעתי ושעות נוספות.

דמי החגים הם חלק מהשכר, ולכן מנכים מהם מס הכנסה, ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, וגם הפרשות לפנסיה. מי שרוצה לוודא שהניכויים בתלוש נכונים יכול להיעזר בבודק הניכויים בתלוש.

מה קורה כשעובדים בחג או כשהמעסיק לא משלם?

עובד שעבד ביום החג לא מאבד את דמי החג. לפי כל זכות, אם המעסיק דרש ממנו לעבוד, הוא זכאי לדמי החג וגם לשכר על העבודה באותו יום, ובמקרה של מחלוקת המעסיק צריך להוכיח שהעבודה הייתה מרצון. עובדים במשמרות מתחלפות זכאים לדמי חגים גם כשהחג לא גרם להם להפסד שכר, ועובדים שעובדים בימים קבועים בשבוע זכאים גם אם לא עבדו ביום שלפני החג או ביום שאחריו, כי לא היו אמורים לעבוד בהם.

לעובדי קבלן כוח אדם יש הסדר מיוחד, שמזכה אותם ביום חג נוסף, ובענף הבנייה העובדים זכאים גם ליום בחירה אחד. דמי החגים הם זכות נפרדת מימי החופשה השנתית, ולכן כדאי לבדוק בתלוש ששתיהן מופיעות בנפרד. את מספר ימי החופשה שנצברו אפשר לבדוק במחשבון ימי חופשה.

עובד שלא קיבל דמי חגים יכול לפנות תחילה למעסיק ולבקש תיקון בתלוש הבא. אם הפנייה לא עזרה, אפשר להגיש תלונה למשרד העבודה במוקד ‎*2570‎ או לתבוע בבית הדין האזורי לעבודה.

האם עובד חדש זכאי לדמי חגים?

הזכאות מתחילה אחרי שלושה חודשי עבודה אצל אותו מעסיק. לכן כדאי לבדוק בתלוש את תאריך תחילת העבודה, ולוודא ששאר התנאים התקיימו.

חליתי ביום שלפני החג. האם אפסיד את דמי החג?

לא בהכרח. היעדרות בגלל מחלה מקובל לראות כהיעדרות בהסכמת המעסיק, ולכן היא לא שוללת את הזכאות. כדאי להציג אישור מחלה כרגיל.

האם חול המועד ופורים מזכים בדמי חגים?

לא. הזכאות חלה רק על תשעת ימי החג שנקבעו בצו ההרחבה. ימים כמו חול המועד, חנוכה או פורים הם ימי עבודה רגילים, אלא אם בהסכם קיבוצי או בחוזה האישי נקבע אחרת.

מה קורה לדמי חגים כשעוזבים את העבודה?

דמי החגים משולמים על ימי חג שחלו בתקופת העבודה. מי שעוזב כדאי שיבדוק בתלושים שכל ימי החג שהגיעו לו אכן שולמו, ויחשב גם את פדיון החופשה במחשבון פדיון ימי חופשה.