מדוח המבקר עולה כי אין נהלים מסודרים של האפטרופוס למימוש צוואות וכי לא בוחן אי סדרים של נציגים מקומיים
מדינת ישראל יורשת מיליוני שקלים. איך היא מטפלת בזה? למדינה אין נהלים מסודרים, ולא בוחנת אי-סדרים. כך לפחות עולה מדוח מיוחד של מבקר המדינה על "ניהול ומימוש שלעיזבונות מחו"ל לטובת מדינת ישראל"
בשנים 2018-2008 פתח האפוטרופוס 930 תיקי עיזבונות ותרומות בהיקף כספי כולל של כמיליארד שקל. בינואר 2018 ניהלה המחלקה 1,397 תיקי עיזבון, 190 תיקי תרומה, 290 תיקי צוואה ו-152 תיקי הצעת צוואה; ויחידת ההשקעות שבאפוטרופוס ניהלה בקרן הייעודית כ-800 מיליון שקל.
האפוטרופוס הכללי מנהל גם כ-145 נכסי מקרקעין ברחבי העולם, מהם 60 נכסים בישראל ו-85 בחו"ל, נכסים שהאפוטרופוס מנוע מלממש מסיבות שונות. הסיבות הן: רצון המצווים, נכסים מושכרים ובהם שוכרים או פולשים שטרם סולקו מהנכסים.
לפי המבקר, יש להגביר את המעורבות של נציג האפוטרופוס בכל הליכי הכינוס והמימוש, כי לעתים קרובות בעלי תפקידים מקומיים תיעדו רק חלק מהנכסים הכלולים בעיזבון .
כך לדוגמה צוין מקרה שבמקום מנהל עיזבון מימש ישירות האפוטרופוס הכללי את העיזבון באמצעות עורך דין מקומי. רק לאחר שנציג האפוטרופוס הכללי נדרש לבצע רישום מצאי של תכולת הדירה שבעיזבון, התגלו כספת נסתרת ועוד כספת בבנק מקומי.
במקרה אחר הנוטריון המקומי לא משך את הכסף מהכספת, שהורשה למדינת ישראל, ולא העביר אותו לנציגות האפוטרופוס במסגרת חלוקת העיזבון. רק לאחר שמנהלת הנציגות בחו"ל איתרה את הכסף בכספת הבנק והעבירה אותו לישראל הגיע הכסף לארץ.
"המבקר קבע: עולה אפוא כי במקרים שיש ליקויים בפעולותיהם של בעלי תפקיד במימוש העיזבון ובכינוסו, פעילות יזומה ומעורבות של המחלקה ונציגיה בתהליכי הכינוס והמימוש יכולה לתרום למימוש מלוא זכויותיה של המדינה כיורשת ולמימוש מלא של רצון המצווה".
עוד טען המבקר, אין הסדרה מלאה בנוהל מתאים של הפעולות שעל נציגי האפוטרופוס הכללי לנקוט בהליכי כינוס ומימוש העיזבונות, ואין הנחיות ברורות אשר לפעולות שעליהם לבצע לשם כך בכל מדינה. נוהל מימוש עיזבונות אינו מנחה את עובדי המחלקה אם וכיצד עליהם לפעול במהלך זיהוי הנכסים ורישומם. כך ייתכן שלא יזוהו ליקויים בתהליך מימוש העיזבון ותיפגע יעילות הפיקוח.