השאיפה האינסופית לשלמות עלולה לגרום לכם יותר נזק מתועלת ■ מה ההבדל בין שלמות למצוינות, למה עודף פרפקציוניזם עלול לפגוע בכם ובארגון ואיך תוכלו להתנהל נכון בלי לאבד את הצפון – המדריך השלם והמושלם
פרפקציוניזם או בלשון האקדמיה "שלמותנות", הוא התכונה שבה נוקבים רבים בראיונות עבודה בתשובה לשאלה המתקילה " מה הן התכונות השליליות שלך?", מתוך מחשבה מתחכמת שזוהי בעצם תכונה חיובית בתחפושת, מעין מקבילה למשפט "אני משקיע בעבודה יותר מדי". אבל אם גם אתם נוהגים לענות כך, כדאי שתדעו שלפעמים אכן מדובר במגרעת של ממש. פרפקציוניזם עלול לפגוע בתפקוד שלנו, הופך אותנו לאובססיביים ובמקרים רבים גם מונע מאיתנו להתקדם.
מומחים טוענים שפרפקציוניזם הוא חרב פיפיות. הוא מתבטא באמות מידה גבוהות במיוחד ובמוסר עבודה בלתי ניתן לערעור, שהם הדלק המאפשר לארגונים וליחידים להצליח. אבל אפשר בקלות גם לעבור את הגבול ואז התוצאה היא התרסקות קטלנית וכואבת. בנוסף, פרפקציוניזם בעבודה יכול להיות מכשול לא קטן ועלול לגרום לבעיות, שכן מתברר שאחת הסיבות המרכזיות לירידה בפרודוקטיביות היא דחיינות, ואחת הסיבות המרכזיות לדחיינות היא פרפקציוניזם.
פרפקציוניזם שיוצא משליטה מעניק תחושה שאתם ורק אתם מסוגלים לבצע את העבודה כראוי, ולכן עשויה להיווצר בעיה שאין באפשרותכם לסיים משימה עד שהיא אינה כליל השלמות, מה שעלול להוביל לאי עמידה בתאריכי יעד החשובים לבוס ולארגון.
מעבר לכך, רוב הפרפקציוניסטים רגילים לפעול באופן התנהלות דומה לאורך כל חייהם, עד שהדבר נעשה להם לטבע שני. פרפקציוניסטים שנוהגים להגיש עבודות באיחור באוניברסיטה מסיבות של חתירה לשלמות, מתקשים בהמשך לעמוד בתאריכי יעד בעבודה.
השאיפה להמשיך ולשפר היא נפלאה כשלעצמה אך טומנת בחובה סכנה. עובדים פרפקציוניסטים עלולים להתבלבל ולשכוח מה באמת חשוב לאלו שעבורם הם מבצעים את העבודה.
דוגמאות להשפעה ההרסנית של הפרפקציוניזם בעולם העבודה:
- נטייה להשקיע בדברים שהם בזבוז זמן. פרפקציוניסט קיצוני יכול להשקיע משאבים רבים של זמן ואנרגיה בפרויקט כלשהו, שאחרים וטובים ממנו ניסו להצליח בו קודם אבל התייאשו. הקושי לקבל את הכישלון האישי שלהם ולעבור הלאה לפרויקט הבא, תוקע אותם בלופ מעגלי באותה נקודה.
- קושי בעבודת צוות. פרפקציוניסט לרוב ירצה לעשות דברים לבד לגמרי ויימנע מלהאציל סמכויות כי "רק הוא יודע הכי טוב." הוא לא ייקח בחשבון שהוא טועה ושזוג עיניים רעננות יעשו רק טוב, וזה יוצר גישה מתנשאת ומעביר לעובדים האחרים את המסר שהם לא טובים מספיק.
- אווירת עבודה מתוחה. פרפקציוניסטים דרך קבע מאוד קשים עם עצמם. בגלל שהם מבקרים את עצמם הם גם נוטים לבקר אחרים ומצפים מאחרים להיות מושלמים. זה יכול להוות קרקע פורייה לחיכוכים ולמריבות עם קולגות לעבודה.
- קושי במולטי-טסקינג. כאשר לפרפקציוניסטים יש המון משימות לבצע, הם לרוב יתבלבלו ויתקשו בלתעדף אותן או לבצע אותן סימולטנית. מכיוון שהם רוצים שכל משימה תבוצע בצורה מושלמת, יש להם קושי להפריד בין משימה זניחה לחשובה, בין עיקר לטפל. ומכיוון שחלק מהחשיבה הפרפקציוניסטית הוא לא להתחיל דבר חדש עד שסיימת את הישן, הם יכולים למצוא את עצמם נתקעים באופן אובססיבי על כתיבת דוח שכבר מזמן היה צריך להישלח, כששאר המשימות החשובות יותר ממתינות בתור.
- פרפקציוניסטים יכולים לסבול מתפקוד לקוי בעבודה. זה נשמע פרדוקס, אבל זה נובע מכך שהם דואגים כל הזמן שאם הם לא יעבדו באופן מושלם, יפטרו אותם. קיימת תחושה של כישלון, שעומד לקרות כל רגע שמובילה אותם לסוג של חרדת ביצוע, שמובילה לדחיית משימות שמובילה לביקורת עצמית על הדחייה, לירידה בביטחון, לעוד יותר פחד מכישלון ולבסוף לבעיות תפקודיות. זו נבואה שמגשימה את עצמה. בנוסף, להיות שרויים כל הזמן במתח תמידי רב יכול להוביל בקלות להתפרצויות של מיחושים ומחלות גופניות, ולהחסרה של ימי עבודה רבים.
- קושי לקבל ביקורת. לכולם קשה לקבל ביקורת. אך לפרפקציוניסטים במיוחד. זה נובע משני סיבות: א. הם לא יכולים להודות בפני אחרים (לפעמים גם בפני עצמם) בטעות שהם עשו שכן הם מושלמים. ב. הם מאוד מחמירים וקשים עם עצמם באופן קבוע בראשם, אז אם הם רק שומעים ביקורת או רמז לביקורת (היא לא חייבת להיאמר מפורשות) הם עלולים להתפרק מבחינה נפשית. זה יכול להתבטא בצורה של כעס ועצבים לא פרופורציונליים על נותן הביקורת או על עצמם, מה שמוביל בדרך כלל לדיכאון.
אל דאגה, יש מה לעשות
מכל מקום, אין צורך להתייאש. הרצון התמידי לשלמות משרת אתכם ותורם לחברה לא מעט. מה שבעצם צריך לעשות זה למתן את התכונה הזו וללמוד להתנהל איתה בצורה נכונה, על מנת להוציא את המקסימום, ויש לא מעט שיטות שיכולות לעזור לכם להתמודד עם המרדף האינסופי אחר הצטיינות יתר
להלן כמה צעדים ראשונים:
- קבלו משוב מאחרים –הראו טיוטות של העבודה לעמיתים ולבוס שלכם ככל שתאריך היעד לסיום המשימה קרב.
צעד זה הוא לרוב מאתגר במיוחד לפרפקציוניסטים, משום שהם רוצים שאחרים יראו רק את הגרסה המושלמת של עבודתם. אבל אם הם יוכלו לומר לאנשים: 'זוהי עבודה שאינה גמורה עדין, מה דעתכם?' הם יוכלו להרחיב את הראייה הצרה האופיינית להם ולהימנע ביתר קלות מאיחורים בהגשת העבודות. ומי יודע, מעט שיתוף פעולה יכול אפילו לשפר בהרבה את התוצאה הסופית.
- קבעו סדר עדיפויות – פרפקציוניסטים נוטים לייחס אותה חשיבות לכל דבר, אבל זה לא נכון. חשוב להבין מה באמת חשוב ומה ניתן להאציל על אחרים. העיקרון הוא לבחור חמישה דברים חשובים ביותר ולהתמקד בהם, ולשחרר את האחיזה בכל השאר. יש לזכור כי לא מדובר בהתפשרות על ביצועים אלא בקבלת העובדה שיש לכם משאבים מוגבלים.
- העבירו את האחריות לאחרים – לעיתים קרובות פרפקציוניסטים מתעקשים לעשות בעצמם את העבודה, משום שהם עלולים להרגיש לא בנוח להתמודד עם הסוגיה האמיתית של עובד הכפוף להם שאינו מבצע כראוי את עבודתו. אם זה המקרה, עליכם לשבת ולשוחח עם אותו עובד, להבהיר לו היטב מה הציפיות שלכם ואז לתת לו לפעול. אם לא תעשו זאת, חברי הצוות האחרים שכן עושים עבודתם כראוי ימאסו בנטל העבודה המיותר הנופל עליהם ואתם תמצאו את עצמכם עושים את כל העבודה לבד – דרך בטוחה לשחיקה מהירה.
- השתדלו ליהנות יותר – פרפקציוניזם נובע לרוב מחרדת ביצועים, אך מחקרים מוכיחים שאנשים מתפקדים טוב יותר בהיעדר מתח הנובע מפחד מטעויות. נסו כל הזמן למצוא מה מהנה וחדש בעבודתכם. נסו ליהנות ממה שאתם עושים בעוד אתם מתמקדים במטרה, וכך לא תהיו ממוקדים אך ורק בבעיות הפוטנציאליות. עם הזמן, החרדות והמתח יפחתו והתפקוד שלכם ישתפר פלאים.
עובדים בהייטק מול עובדות בהייטק – פערי השכר? תחומי האחריות? ולמה יש פחות נשים בהייטק?