129 מיליארד בידי הציבור, עלייה של 3.5% במחצית. שליש מההוצאות במזומן

129 מיליארד שקל יושבים במזומן בידי הציבור. זה שיא. במחצית הראשונה עלה הסכום ב־3.5%, קצב שנתי של כ־7%. שליש מההוצאות של הישראלים עדיין במזומן, לפי סקרי הלמ"ס שבנק ישראל מצטט. זה לא שטר לקפה. זה כסף שלא נושא ריבית, לא מבוטח כמו פיקדון, ולא נספר בתלוש.
בסקירה שמחלקת המטבע פרסמה, בנק ישראל מצייר תמונה כפולה. מחזור המטבע גדל בשנים 2024–2025 בקצב שנתי ממוצע של כ־2%, אחרי קצב של כ־7% בשנים 2021–2023. אבל במחצית הראשונה של השנה הנוכחית הכמות בידי הציבור שוב מאיצה. עוד כ־10 מיליארד שקל של שטרות יושבים בבנקים ובגופים אחרים, בעיקר לכספומטים. בישראל פועלים כ־9,150 מכשירי משיכה. המספר עולה, בניגוד למגמה ברוב המדינות, שבהן הכספומטים נעלמים.
הבנק לא מדבר על הון שחור. הוא מדבר על חירום. מנכ"ל בנק ישראל, יורם כהן, אומר שהתפקיד הוא להבטיח זמינות ונגישות למזומן, במקביל לפיתוח אמצעים דיגיטליים, כדי שהציבור יוכל לבחור. מנהלת מחלקת המטבע, לימור גולדשטיין, קוראת למזומן נדבך בחוסן מערכת התשלומים גם כשהדיגיטל מתרחב. בסקירה מזכירים שבריטניה ושוודיה מקדמות חקיקה לשמור על נגישות למזומן ולחייב עסקים לקבל אותו. מי שאין לו חשמל ואין לו רשת עדיין יכול לשלם בשטר.
המדינה ניסתה לצמצם. חוק המזומן מגביל עסקה בודדת ל־6,000 שקל. ועדת לוקר דיברה לפני יותר מעשור על חברה בלי מזומן, כשהסכום בידי הציבור היה 53 מיליארד שקל — כ־40% מהרמה היום. הצעה בחוק ההסדרים להפוך החזקת מזומן מעל 200 אלף שקל לעבירה פלילית לא התניעה. בנק ישראל אמר שלא הוצג צידוק מקצועי להוצאת שטרות ה־200 מהמחזור. השטרות נשארו, והערימה בבתים גדלה.
הפער בין מגזרים חד. לפי אותם סקרי למ"ס, 75% מהעסקאות בחברה הערבית במזומן, 29% בחברה החרדית, 15% בשאר. חלק מזה הוא מחסור בשירותי אשראי ובסניף קרוב, לא רק העלמת מס. מי שאין לו כרטיס משלם במזומן כי אין ברירה. מי שיש לו ברירה ושם 50 אלף שקל במגירה מוותר במודע על ריבית שהפיקדון עדיין משלם.
מתוך 9,150 המכשירים, כ־2,600 בנקאיים והשאר חוץ־בנקאיים. המשיכה הממוצעת כ־1,350 שקל, גבוהה יותר במכשירים של הבנקים. מי שמושך סכום כזה לשוק חי במזומן שבועי. מי שמושך 20 אלף ושם בבית מחזיק קרן חירום של כמה חודשי הוצאה — ומוותר על הריבית של אותם חודשים.
מה זה עושה בחשבון. 129 מיליארד שקל במזומן מרוויחים אפס. ריבית בנק ישראל 3.25%, פריים 4.75%. הכסף בעו"ש כמעט לא משלם, אבל לפחות הוא בחשבון. מזומן בבית בלי ביטוח פיקדונות, נגנב ונשרף, ומעל 6,000 שקל לעסקה כבר לא חוקי במזומן. על 50 אלף שקל במגירה, אפילו אחוז אחד בשנה זה 500 שקל שנעלמים בלי חשבונית. על 129 מיליארד, אחוז אחד זה יותר ממיליארד שקל בשנה שהציבור מוותר עליו. הפיקדון לא נותן את מלוא 3.25% של הבנק המרכזי, אבל הוא נותן יותר מאפס. קרן כספית היא הדרך הקצרה למי שלא רוצה לנעול. סכום חירום קטן במגירה הגיוני לפי הבנק עצמו, ליום שבו החשמל והתקשורת נופלים. כל השאר שייך לפיקדון או לקרן כספית. בודקים תשואה ב־מחשבון פיקדון, ומשווים קרן כספית ב־מדריך הקרנות הכספיות. ההפסד יושב בריבית שלא הגיעה.