אחרי כל מערכת בחירות מגיע שלב המשא ומתן הקואליציוני. המפלגות שמצטרפות לממשלה מציבות דרישות, וחלק גדול מהן כספיות: תקציבים למוסדות, הטבות לקבוצות אוכלוסייה, פרויקטים אזוריים ותוספות למשרדים שהן מקבלות. ההסכמים הקואליציוניים נחתמים לפני שהתקציב נכתב, ולכן הם קובעים מראש חלק מהחלוקה. המדריך מסביר מה הם כספים קואליציוניים, איך מחשבים את העלות שלהם, ומי בסוף מממן אותם.

מה זה בעצם "כספים קואליציוניים"?

כספים קואליציוניים הם סכומים שמוקצים בתקציב המדינה בעקבות התחייבות בהסכם קואליציוני, ולא כחלק מתוכנית העבודה המקצועית של המשרד. בדרך כלל הם מופיעים כסעיפים ייעודיים, לעיתים ברזרבה שהממשלה מחלקת אחר כך, ולעיתים כתוספת לבסיס של משרד מסוים. בשנים האחרונות פרסמו משרד האוצר ומרכז המחקר והמידע של הכנסת פירוט של חלק מהכספים האלה, וכן מבקר המדינה התייחס בעבר לשקיפות שלהם. הנתונים המדויקים לכל ממשלה משתנים, ולכן אין להסתמך על סכום של סבב קודם.

מה ההבדל בין הבטחת בחירות להתחייבות קואליציונית?

הבטחת בחירות היא הצהרה של מפלגה בקמפיין. התחייבות קואליציונית היא סעיף בהסכם חתום בין המפלגות, שמוגש לכנסת. גם היא לא חוק, אבל היא קובעת את סדר העדיפויות של הממשלה ומתורגמת בהמשך להחלטות ממשלה, לסעיפי תקציב או לחוק ההסדרים. רק אחרי שלב החקיקה או התקצוב היא הופכת לכסף אמיתי.

איך מחשבים כמה עולה הבטחה?

עלות של התחייבות נמדדת בכמה דרכים, וכדאי להכיר את ההבדלים:

• עלות שנתית ישירה: כמה שקלים יוצאים מהתקציב בכל שנה.
• עלות רב-שנתית: הבטחות כמו הגדלת קצבה או הטבת מס נמשכות שנים, והעלות המצטברת גדולה בהרבה מהשנה הראשונה.
• עלות עקיפה: הטבה שמשנה התנהגות, למשל פטור או סבסוד, יכולה להשפיע על השתתפות בשוק העבודה, על הכנסות ממסים ועל הצמיחה.
• עלות מימון: אם ההוצאה ממומנת בגירעון, המדינה משלמת עליה ריבית לאורך שנים.

מרכז המחקר והמידע של הכנסת ואגף התקציבים מפרסמים לעיתים הערכות עלות. כדאי לקרוא אותן כטווח ולא כמספר מדויק.

דוגמה: כמה עולה הבטחה ל"משק בית ממוצע"?

נבנה דוגמה מספרית להמחשה בלבד, בלי קשר להסכם מסוים. נניח שההסכמים הקואליציוניים כוללים תוספות של 5 מיליארד שקל בשנה. בישראל יש כ-3.03 מיליון משקי בית, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. חלוקה פשוטה נותנת כ-1,650 שקל למשק בית בשנה, כלומר כ-137 שקל בחודש.

עכשיו נניח שההבטחה נמשכת 4 שנים. העלות המצטברת היא 20 מיליארד שקל. אם היא ממומנת כולה בגירעון, ובהנחה של ריבית ממוצעת של 4% על החוב (מספר להמחשה), תשלומי הריבית לבדם מגיעים למאות מיליוני שקלים בשנה, וממשיכים גם אחרי שההטבה עצמה נגמרת.

כמובן שבפועל ההוצאה לא מתחלקת שווה: חלק מהציבור מקבל יותר ממה שהוא משלם, וחלק משלם יותר ממה שהוא מקבל. הדוגמה נועדה להראות את סדר הגודל ואת המשמעות של מימון בגירעון.

אילו סוגי הבטחות עולים הכי הרבה?

לא כל ההבטחות דומות בעלות שלהן. אפשר לחלק אותן לכמה סוגים עיקריים:

• הטבות לפרטים: הגדלת קצבאות, מענקים, סבסוד שירותים או הנחות במס. העלות תלויה במספר הזכאים, והיא נוטה לגדול עם הזמן.
• תקציבים למוסדות ולמגזרים: תמיכה במוסדות חינוך, תרבות או דת, ובארגונים. אלה סכומים שנקבעים מראש ומחולקים לפי מבחני תמיכה.
• פרויקטים אזוריים: כבישים, מבני ציבור ופיתוח יישובים. חלקם השקעה שמחזירה את עצמה בטווח הארוך, וחלקם מתעכבים בביצוע.
• הקמה או פיצול של משרדים: הקמת משרד ממשלתי חדש או פיצול של משרד קיים כרוכה בעלויות קבועות של כוח אדם, מבנים ומערכות.
• ויתור על הכנסות: הבטחה שלא להעלות מס או לבטל מס מסוים היא גם עלות, כי המדינה מוותרת על הכנסה שתוכננה. היא לא תמיד נספרת ככספים קואליציוניים, אבל היא משפיעה על התקציב באותה מידה.

כשמשווים בין הבטחות, כדאי לבדוק כמה אנשים הן נוגעות בהם ומה העלות לכל מוטב, ולא רק את הסכום הכולל.

מי משלם בסוף?

יש שלוש דרכים לממן הוצאה חדשה, ולכל אחת יש מחיר לאזרח:

קיצוץ בסעיפים אחרים

הממשלה מורידה תקציב ממשרדים אחרים באחוז קבוע, "קיצוץ רוחבי", או מקצצת בתוכניות ספציפיות. המשמעות יכולה להיות פחות שירותים בבריאות, בחינוך או בתחבורה. ידיעה באתר עוסקת בדיוק בזה: הממשלה מקצצת בתקציבי האזרחים כדי לממן.

העלאת מסים או הקפאת הקלות

דרך נוספת היא להגדיל את הכנסות המדינה: העלאת מע"מ, הקפאת עדכון מדרגות מס ההכנסה, צמצום הטבות. משכיר יכול לבדוק את ההשפעה על המשכורת במחשבון מס הכנסה שנתי לפי מדרגות 2026, ולהשוות את הנטו במחשבון ברוטו נטו 2026.

הגדלת הגירעון והחוב

אם לא מקצצים ולא מעלים מסים, ההוצאה מוגדלת בגירעון. החוב גדל, והמדינה משלמת עליו ריבית. גירעון גבוה לאורך זמן עלול להשפיע על דירוג האשראי ועל עלות הגיוס. מדריך על איך מחושב דירוג אשראי של מדינה מרחיב על הקשר.

ומה לגבי מימון בגירעון בעת אי-ודאות?

כשהמשק נמצא בתקופה של הוצאות ביטחון גבוהות או צמיחה חלשה, לכל שקל נוסף בגירעון יש משקל גדול יותר בעיני המשקיעים וחברות הדירוג. לכן משרד האוצר נוטה לדרוש מקורות מימון מפורשים להתחייבויות חדשות.

איך זה מגיע לכיס של משק הבית?

לרוב לא בבת אחת. ההשפעה מגיעה בערוצים עקיפים: מחירים שעולים בגלל העלאת מע"מ, נטו שנשחק כשמדרגות המס לא מתעדכנות, שירות ציבורי שמצטמצם ומחייב הוצאה פרטית (למשל שיעורים פרטיים או ביטוח בריאות משלים), וריבית גבוהה יותר אם השווקים דורשים פרמיה על החוב. כדי לראות איך שינוי מחירים פוגע בהוצאות המשפחה כדאי להשתמש במחשבון המדד האישי שלכם.

האם יש גם כספים קואליציוניים שמחזירים את עצמם?

כן, תלוי במטרה. השקעה בתשתיות, בתעסוקה או בהשכלה יכולה להגדיל את הצמיחה ואת הכנסות המדינה בטווח הארוך. הוויכוח הציבורי בדרך כלל לא עוסק בעצם קיום הכספים, אלא בשאלה אם הם מופנים לפי שיקולים מקצועיים, אם יש להם יעדים מדידים ואם הם שקופים. את כל אלה בודק מבקר המדינה בדוחותיו.

איך זה נראה לאורך זמן?

כדי להבין למה הוויכוח על כספים קואליציוניים חוזר בכל סבב, כדאי להסתכל על הזמן. הבטחה שעולה מעט בשנה הראשונה יכולה לגדול בשנים הבאות, כי מספר הזכאים עולה, כי היא מוצמדת למדד או כי היא הופכת לחלק מהבסיס התקציבי של המשרד. מה שנכנס לבסיס נוטה להישאר גם אחרי שהממשלה מתחלפת, כי קשה לבטל הטבה שכבר משולמת. מצד שני, חלק מהכספים מוגדרים כחד-פעמיים או לתקופה קצובה, ואז הם מסתיימים מעצמם. לכן כשמתפרסמת הערכת עלות, כדאי לשאול שלוש שאלות: האם מדובר בעלות שנתית או מצטברת, האם ההוצאה נכנסת לבסיס, והאם יש לה מקור מימון מוגדר.

דוגמה המשך: מה אם ההוצאה נכנסת לבסיס?

נחזור לדוגמה של 5 מיליארד שקל בשנה. אם ההוצאה נכנסת לבסיס התקציב ומתעדכנת בשיעור של 2% בשנה (מספר להמחשה), בשנה החמישית היא תגיע לכ-5.41 מיליארד שקל, והעלות המצטברת בחמש שנים תהיה כ-26 מיליארד שקל ולא 25. ההפרש נראה קטן, אבל לאורך עשור הוא כבר מגיע לכמה מיליארדים.

מה תפקיד הכנסת והמבקר?

ועדת הכספים של הכנסת מאשרת העברות תקציביות במהלך השנה, וחלק מהכספים הקואליציוניים עוברים דרכה. מבקר המדינה בוחן בדיעבד אם הכסף הוקצה לפי כללים שוויוניים ואם הושגו היעדים. לאזרח, הדרך המעשית לעקוב היא לקרוא את דברי ההסבר לתקציב ואת הסקירות של מרכז המחקר והמידע.

איפה בודקים את הפרטים?

• ההסכמים הקואליציוניים מוגשים לכנסת ומתפרסמים באתר הכנסת.
• הצעת התקציב ודברי ההסבר מתפרסמים באתר משרד האוצר, אגף התקציבים.
• מרכז המחקר והמידע של הכנסת מפרסם סקירות וניתוחים.
• דוחות מבקר המדינה מתייחסים לשקיפות התקצוב.
• רקע נוסף על התהליך יש במדריך איך נבנה תקציב המדינה, ועל העלות הישירה של סבבי הבחירות במדריך כמה עולה יום הבחירות למשק.

כדאי לקרוא את המספרים בביקורתיות, ולבדוק תמיד אם מדובר בעלות שנתית או מצטברת ואם יש מקור מימון.

המדריך לא מתייחס להסכם מסוים, ואין בו סכומים של ההסכמים הנוכחיים, שעדיין לא נחתמו נכון למועד הכתיבה. את הנתונים יש לבדוק מול פרסומי משרד האוצר והכנסת.

מחשבונים קשורים

• מחשבון מס הכנסה שנתי לפי מדרגות 2026
• מחשבון ברוטו נטו 2026
• מחשבון המדד האישי שלכם
• כל המחשבונים הפופולריים

שאלות נפוצות

האם ההסכמים הקואליציוניים מחייבים את המדינה לשלם?

לא ישירות. ההסכם מחייב את המפלגות, והכסף עובר רק אחרי שהוא מופיע בתקציב או בהחלטת ממשלה מתוקצבת.

איפה אפשר לראות כמה כספים קואליציוניים יש בתקציב?

באתר משרד האוצר, בהצעת התקציב ובדברי ההסבר, ובסקירות של מרכז המחקר והמידע של הכנסת. הפירוט לא תמיד מלא.

האם הכסף מגיע מהמע"מ שלי?

התקציב ממומן ממקורות רבים, ואין "צביעה" של שקל מסוים להוצאה מסוימת. אבל כשמוסיפים הוצאה, צריך לממן אותה בקיצוץ, במסים או בגירעון.

מה המשמעות של קיצוץ רוחבי?

הפחתה בשיעור אחיד מהתקציבים של כל המשרדים, כדי לפנות מקום להוצאה אחרת. הוא פוגע גם בשירותים שאינם קשורים להבטחות.

האם יש תקרה להוצאה שהממשלה יכולה להוסיף?

קיים כלל הוצאה וכללים פיסקליים שמגבילים את הגידול בהוצאה ואת יעד הגירעון, אבל הממשלה יכולה לשנות אותם בחקיקה. את הנוסח העדכני מפרסם אגף התקציבים.

האם כספים קואליציוניים הם דבר חדש?

לא. הם קיימים בממשלות ישראל לאורך שנים, בהיקפים משתנים. מה שמשתנה בין ממשלה לממשלה הוא ההיקף, היעדים ומידת השקיפות.