מנורה מבטחים מעלה דמי ניהול בקרן הנאמנות מנורה מבטחים (00) תכנית לפדיון עד 4/2015 (מספר קרן: 5103650). שיעור השכר מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן עד סוף אוגוסט – 0.15% והחל מ-1 בספטמבר דמי הניהול יעלו ל-0.4%.

מנורה מבטחים מעלה דמי ניהול בקרן הנאמנות  מנורה מבטחים (0B) אג"ח חברות (מספר קרן: 5118468).שיעור השכר מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן עמד על 0.3% והחל מה-1 בספטמבר יעלו דמי הניהול ל-0.52%.

גודל הקרן נכון לסוף יולי מסתכם בכ-16 מיליון שקל.

זה יפה שבנק ישראל רואה חשיבות בהפחתת נטל החוב הציבורי לפי המתווה עליו החליטה הממשלה ב-2013, עם מטרה נעלה של הפחתה הדרגתית של יחס החוב לתוצר לכ-60  אחוזים בסוף העשור, בפועל, התכנונים לא עומדים במבן המציאות והמציאות כנראה שבתקציב 2015 תתפח לכולנו בפרצוף, בעיקר לאור צוק איתן שכנראה הפך את נטל החוב לבור עמוק, ועכשיו בנק ישראל לחוץ.

עד כדי כך לחוץ שהוא מלחיץ את כולנו ובעיקר את הממשלה שעכשיו צריכה להחליט איזה סוג של תקציב היא מובילה וכמה מיסים היא רוצה להשית על כולנו. והנה המסרים שבנק ישראל שולח לממשלה ובעיקר לנו, לציבור שנהיה מוכנים. שלא נופתע אם פתאום יצוצו לנו מסים וקיצוצים שלא חלמנו עליהם:

• סטייה ממתווה זה משמעותה נסיגה ממחויבות קודמת להמשך הפחתת החוב. אמינות המדיניות התקציבית נבנית מעמידה במחויבות לאורך זמן, ומהווה נדבך חשוב בתשתית ליציבות הפיננסית של המשק.  

• יש מקום לסטייה מסוימת מיעד הגירעון שנקבע לשנת 2015 – 2.5% תוצר – לכ-3% תוצר, במידה שהיא נובעת מצרכים חד-פעמיים לכיסוי הוצאות הלחימה במבצע צוק איתן ותוצאותיה, ומהשפעת ההאטה המסתמנת בצמיחה על ההכנסות.

• הגדלת הגירעון מעבר לסטייה חד פעמית זו, משמעותה עליה בגירעון המבני, שתציב את ישראל על תוואי של יחס חוב תוצר עולה להמשך העשור, ותביא להגדלת הוצאות הריבית של הממשלה.

  עוד בנושא חדשות

  • טריוויה
  • לא רק לקבל – גם לדעת לנצל: כל מה שכדאי לדעת על קאשבק דרך אפליקציות חכמות

• בעת קביעת התמהיל בין העלאת מסים, ביטול פטורים, או  קיצוץ נוסף בהוצאה האזרחית, יש לקחת בחשבון את העובדה שכבר היום ההוצאה האזרחית בישראל מאוד נמוכה בהשוואה בינלאומית, באופן שמקשה על מתן מענה הולם לאתגרים החברתיים והכלכליים בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה ועוד.

• ההשפעה של העלאת מיסים על הצמיחה בטווח הקצר שקולה לזו של הפחתה בהוצאה הציבורית.

וכך מפרסם הבנק החשוב במדינה בהתאם להערכה שגובשה לאור תמונת המצב בתקופה הנוכחית. מבחינתו קיימות ההנחות הבאות, המהוות את תרחיש הבסיס לפיו הממשלה מצידו חייבת לפעול, אלא שהבנק יודע שזה לא יעבוד ולא יהיה בקו אחיד עם המטרות שלו:

1. בתחזית המאקרו כלכלית של חטיבת המחקר של בנק ישראל מיוני 2014 נחזתה צמיחה של 2.9% בשנת 2014 ו-3.0% בשנת 2015. נכון לעכשיו, נראה שהתחזית ל-2014 תופחת, והתחזית ל-2015 תיוותר דומה לזו שפורסמה ביוני.

2. שיעורי המיסים לא יועלו;

3. תכנית המע"מ אפס על דירות לזכאים תיושם ותפחית את הכנסות המדינה בכ-3-2 מיליארד ₪ ב-2015;

4. הממשלה תעמוד בתקרת ההוצאות ל-2015, כלומר, ההוצאה תגדל ריאלית ב-2.6%.

ולכן זה מה שהוא אומר" בתנאים אלה, צפוי גירעון של 3.5 אחוזי תוצר, השקול לגירעון מבני של כ-3 אחוזי תוצר. זוהי רמת גירעון שאינה מאפשרת הפחתה של יחס החוב לתוצר.

על מנת לעמוד ביעד ההוצאה בהתאם לתקרה שנקבעה,  נדרש קיצוץ בתקציב בהיקף של כ-4.5 מיליארדי ₪ ביחס ל"טייס האוטומטי". קיצוץ זה הנו מעבר להפחתות של כמיליארד ש"ח בחינוך ו-1.6 מיליארדים בתשתיות, בשל הערכה שתכניות מסוימות שהוחלט עליהן – למשל קידום משמעותי של הרכבת הקלה בגוש דן – לא יבוצעו ב-2015.

עם זאת, יש לקחת בחשבון הוצאות נוספות, שלפחות את חלקן לא יהיה מנוס מלבצע,  הן בתקציב הביטחון והן בסעיפים אזרחיים. הכללת תוספות אלו בתקציב 2015, ללא קיצוץ בהוצאות אחרות, וללא הגדלת ההכנסות, יביאו לכך שהגירעון עלול להגיע לכ-4 אחוזי תוצר, כבר בשלב התכנון. כל זעזוע בצד הפעילות, שיביא לירידה בגביית המיסים, או החרפה במצב הביטחוני שתצריך הוצאות נוספות, עלולים להביא לכך שהגירעון יצמח לרמות גבוהות עוד יותר.

חשוב להזכיר שיעדי התקציב הנוכחיים נקבעו לאחר פריצת מסגרת הגירעון לשנת 2012, כאשר הממשלה התחייבה לתוואי גירעון חדש, גבוה מזה שתוכנן קודם לכן. על פי תוואי זה, יעד הגירעון לשנת 2015 הוא 2.5% מהתוצר, ואמור להמשיך ולפחות בהדרגה, ל-2% ב-2016, והלאה.

עמדת בנק ישראל

בנק ישראל רואה חשיבות בהפחתת נטל החוב בתוצר לכ-60 אחוזים בסוף העשור, לפי המתווה עליו החליטה הממשלה ב-2013. סטייה ממתווה זה משמעותה נסיגה ממחויבות קודמת, שתפגע באמינות המדיניות התקציבית של הממשלה, המהווה נדבך מרכזי ביציבות הפיננסית של המשק. ניתן להצדיק סטייה מסויימת מיעד הגירעון של 2.5% מהתוצר– לכ-3% מהתוצר– במידה שהיא נובעת מצרכים חד-פעמיים לכיסוי הוצאות הלחימה במבצע צוק איתן (במידה שלא יכוסו במלואן כבר בתקציב 2014) ותוצאותיה, ומהשפעת ההאטה המסתמנת בצמיחה על ההכנסות.

הגידול בגירעון המבני לכ-3% תוצר המונח בתרחיש הבסיס לעמדה זו, נובע מהחלטות שהתקבלו בצד ההכנסות עוד לפני פרוץ הלחימה (ביטול העלאת מס ההכנסה לשנת 2014 ותכנית מע"מ אפס), וכך גם הצורך בהתאמה בצד ההוצאות. סטייה נוספת בשל הגדלת מסגרת ההוצאה כתוצאה מאחד הגורמים שפורטו למעלה, תביא את הגירעון המבני ל-3.5 אחוזי תוצר (ואת הגירעון בפועל לכ-4%). גירעון בהיקף כזה, לא רק שלא יאפשר להמשיך להפחית את יחס החוב לתוצר, אלא אף יגדיל אותו – ויביא בעתיד לגידול בתשלומי הריבית של המשק, ובסופו של דבר גם לצורך במיסים נוספים בעתיד.

העובדה שהשווקים הפיננסיים ממשיכים להביע אמון במשק הישראלי, ויכולתו של המשק להכיל את העלויות של מבצע "צוק איתן", הן תוצאה של צעדים אמיצים לצורך החזרת התוואי הפוחת של הגירעון והחוב, שנקטה הממשלה בשנתיים האחרונות, אשר תרמו לחוסן הכלכלי.ניסיון העבר, בישראל ובעולם, מלמד אותנו כי היכולת להתמודד עם זעזועים תלויה במחויבות הממשלה להפחתת יחס החוב לתוצר ובהתנהלות אחראית לאורך זמן.

ההכרה בחשיבות של שמירה על רמת גירעון של 3%, מציבה בפני הממשלה שתי חלופות: קיצוץ נוסף בהוצאות האזרחיות כדי לתת למענה לצרכים החדשים, והעלאת תקבולי המיסים. ניתן כמובן גם לשלב בין השתיים. חשוב לציין, כי מבחינת הצמיחה בטווח הקצר, ההשפעה של העלאת מיסים על הפעילות שקולה לזו של הפחתה בהוצאה הציבורית.

בעת קביעת התמהיל בין ביטול פטורים, העלאת מסים, או קיצוץ נוסף בהוצאה האזרחית, יש לקחת בחשבון שכבר כיום ההוצאה האזרחית בישראל מאוד נמוכה בהשוואה בינלאומית, באופן שמקשה על מתן מענה הולם לאתגרים החברתיים והכלכליים העומדים בפני החברה הישראלית.

השווקים שועטים קדימה, והציבור לא יודע היכן לשים את הכסף. דרך טובה יחסית עם דמי ניהול נמוכים, אם בכלל, היא תעודות הסל והקרנות המחקות.בעקבות הרפורמה בשוק קרנות הנאמנות משיבים מנהלי הקרנות מלחמה לתעודות הסל. הכירו את קרנות הנאמנות המחקות (Tracking Fund) שהן קרנות אינדקס אשר אמורות להתחקות אחר מדד מסוים כפי שעושות תעודות הסל. זהו מוצר שדי זהה לקרנות ETF הנסחרות בחו"ל, לדוגמא JO שהיא קרן עוקבת קפה. היתרון של הקרנות המחקות הוא בכך שלא קיימת בהן עמלות הפצה.

בנוסף, אין מס על דיווידנדים שהקרן מחלקת למשקיעים כפי שנהוג בתעודות הסל, שכן הדיווידנד שהקרן מחלקת הולך להשקעות בקרן. בקרן מחקה  בגלל התחרות על העלויות, דמי הניהול נעים בין 0 אחוז ל 0.6 אחוז לשנה בניגוד לקרנות שעשויות לקחת אפילו 2.5% דמי ניהול. יתרון נוסף בקרנות המחקות הוא השקיפות. מנהלי הקרנות הללו מציעים שקיפות מלאה לעומת תעודות הסל בהן השקיפות לעיתים מוגבלת.

לפיכך בחרנו היום לבדוק מיהן 10 הקרנות המחקות המובילות, את הנתונים אספנות צהאתר funder. בהמשך לטבלה תוכלו לקרוא על ההבדלים בין קרן נאמנות לתעודת סל…

קרן נאמנות או תעודת סל

תקופה לא פשוטה עוברת על כולנו ביחס להשקעות שלנו. איפה לשים את הכסף היא שאלה מטרידה, בעיקר אם זה כסף שאנחנו זקוקים לו או בונים עליו בטווח הקרוב. הריביות נמוכות כעת אבל מדברים על העלתן, ובכלל איפה נצליח גם להרוויח וגם להיות בטוחים?

שני אפיקי השקעה שמרבים לדבר עליהם הם תעודות הסל וקרנות הנאמנות. הבחירה בהשקעה בקרן נאמנות או בתעודת  סל מאפשרת בעצם פיזור הכסף במספר מניות או אג"חים – ובעצם לפזר את הסיכון, רק צריכים לבחור את התעודה או הקרן המתאימות.

ההבדל בין קרן לתעודה הוא בכך שבקרן, הסמכות היא של מנהל הקרן לבחור את ההשקעות שהקרן, תנהל בצורה דינמית. להחליף ולשנות מניות, למכור ולקנות תנהל בעוד שבתעודה נחשף המשקיע לכל נכסי המדד כפי שקבעה הבורסה לכל רכיב בתעודה/המדד.

מהי קרן נאמנות?

קרן נאמנות היא בעצם קרן שמחזיקה מספר ניירות ערך והיא בד"כ מנוהלת על ידי מנהל קרן ופועלת על פי הסכם נאמנות שפרטיו מפורסמים בתשקיף. מנהל הקרן משקיע את נכסי הקרן בהתאם למדיניות השקעה שקובעת הקרן אבל היא ניתנת לשינוי. בחירת הקרן והשקעה בה מאפשרת למשקיע להחשף לנכסי הקרן אך הוא צריך להבין שמנהל הקרן יכול לשנות את פורטפוליו הקרן בהתאם למגבלות התשקיף החלטות שיקבל. אם למשל במדובר בקרן מדד המעוף-ת"א 25 המשקל שיינתן לכל מניה במדד, קשור להחלטת מנהל הקרן.

מה כדאי לבדוק כשבוחרים קרן נאמנות?

סוג השקעה ומה רמת הסיכון שמוכנים ליטול, מבחינת מניות אג"ח וכדומה. ביצועי הקרן לאורך זמן במונחי תשואה וסטיית תקן – ככל שסטיית התקן של הקרן גבוהה יותר כך התנודתיות שלה גבוהה יותר ונחשבת למסוכנת יותר, בדיוק כמו במניות. וכמובן עליות שכן לכל קרנות הנאמנות ישנן הוצאות תפעול הנובעות מניהול הקרן. קרנות בעלות רמת סיכון גבוהה תהיינה הם הוצאות גבוהות יותר.

 מהי בעצם  תעודת סל?

תעודת סל היא נייר ערך שמונפק על פי תשקיף, ונסחר בבורסה באופן רציף כמו מניה. התעודה בד"כ צמודה למדד (למשל מדד ת"א 25) והתשואה שלה תהיה בהתאם לביצועי המדד. רוכשי התעודה בד"כ מחזייקם את המדד עצמו ויכולו לסחור בו במהלך ימי המסחר בבורסה. כיום נסחרות בת"ע כ=470 תעודות סל אחשר עוקבות אחר מדדים שונים בישראל ובעולם. מחיר תעודת הסל כולל גם התאמות נדרשות בגין עמלות ניהול, המרה, שערי מטבע, ריביות וחלוקת דיבידנד.

ההשקעות בתעודות הסל, מאפשרות חשיפה לאינדקסים מסוימים. הם מתאימות למי שסבור שאינדקס מסוים צפוי לעלות משמעותית. זאת ועוד, העלויות נמוכות משמעותית בהשוואה להשקעות בקרן נאמנות. הבדל נוסף בין קרן נאמנות לתעודת סל הוא בכך שתעודת סל מתנהגת כמו מניה ומשקיע המעוניין לסחור בתעודה יכול לעשות זאת במהלך יום מסחר ושער הקניה או המכירה ייקבע ברגע הקניה או המכירה ממש כמו במניה. לעומת זאת בקרן נאמנות שער הקנייה או המכירה יקבע בסוף יום המסחר.

בקרנות נאמנות ניתן לבצע הוראת קבע, בתעודות סל לא, ההשקעות בשתיהן נעשות באמצעות חשבון הבנק. מתן הוראה וקניה.

מה רצוי לבחון בטרם רכישת תעודת סל:

עמלת רכישה, דמי שמירה, כנהוג בניירות ערך שנרכשים בבנק, עמלת ניהול שגובה החברה המנפיקה (אם וכאשר, לא תמיד יש עמלת ניהול) ועמלת המרה. כלל העמלות שגובות בד"כ
חברות תעודת הסל משוקללות לכדי חישוב המוצג ללקוח ונקרא "שוויה ההוגן של תעודת הסל", שהוא למעשה ערכה בכסף של התעודה אותה היה מקבל הלקוח לו הייתה מגיעה לפדיון. בגדול, כדאי להשתדל לבצע את העסקאות בבורסה סביב השווי ההוגן של התעודה.

לכל אפיק השקעה, קרן או תעודת סל יש את היתרונות והחסרונות, וחשוב שמשקיעים יבינו ויכירו במה מדובר. היתרון בניהול קרנות הוא ביכולת של מנהלי הקרנות לבחון יותר לעומק את ההשקעות שלהם בתוך הקרן. לבצע אנליזות של החברות ולבחון כל חברה לגופה וכן לפזר את הסיכון בעזרת השקעות אג"ח. אולם דמי הניהול בקרנות לעיתים גבוהים מדי בטח יותר מאשר בתעודות סל.

טוען רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות IBI. ואכן נדמה שאין מנוס, עכשיו בכלל עם הורדת הריבית והטריגר שזה נותן להעלאת מחירי הנדל"ן והזרמת כספים לשם כי אין אלטרנטיבה אחרת מישהו חייב להיות מבוגר האחראי ולהשגיח וזה התפקיד של האוצר, בטח במצב בו המשקיעים מסרבים להעביר כספים לשוק ההון שם המיסוי גבוה. 

"פקידי האוצר צריכים להתעשת ולהסביר לשר האוצר כי מוטב שלא לבדוק את מידת האמון של השווקים בכלכלה הישראלית. מהלך זה הכרחי על רקע תוכניות כמו מע"מ 0% שמעלות תהיות רבות לגבי המדיניות המאקרו כלכלית ואינן מוסיפות כבוד למשרד האוצר. המהירות שבה עובר המשק להאטה על רקע הרעה במצב הביטחוני מחייבת שמרנות בהנחות התקציב ל- 2015" אומר גזלן.

ומוסיף כי, "התקציב ל- 2015 צריך להיות עם יעד גירעון שלא יעלה על 3%-3.5% (כולל הוצאות חד פעמיות במידת הצורך לצורכי ביטחון) וזאת תחת הנחות שמרניות בנוגע להכנסות הצפויות ממיסים".

אם משרד האוצר באמת מעוניין לעזור למשקי הבית בנושא הדיור, עליו לפעול להצרת צעדיהם של משקיעים בשוק הנדל"ן, שמתחרים על הביקוש הקשיח של הזוגות הצעירים וזאת באמצעות הטלת מס רכוש על משקיעים.

צעד זה יוריד במידה ניכרת את האטרקטיביות של הנדל"ן למגורים כאפיק השקעה, ויפעל בהדרגה להחזרת המחירים בשוק הנדל"ן לרמות כלכליות שפויות יותר. בכך גם יקטן באופן משמעותי הסיכון אליו חשוף המשק, סיכון שממשיך לגדול כל עוד יותר ויותר משקי בית  נאלצים לרכוש דירות במחירים המנותקים מערכן הכלכלי ומרמת הכנסתם".

הורדת הריבית ע"י ד"ר קרנית פלוג מבשרת את בוא המיתון אבל גם את כל אלו שרוכבים על הגל המיתון והצפי לשוק לא פשוט. היום זה המדד  של פירמת הייעוץ העסקי מכון ציגלמן המבוסס על סקר רבעוני, שנערך בקרב כמאתיים ושלושים מנהלים בכירים במשק, בו נשאלו המנהלים אודות תחזיתם לשינוי הצפוי ב-תמ"ג של המשק עד לסוף הרבעון הרביעי של שנת 2014.

התשובות לא איחרו לבוא: כוונתם לשנות את מספר העובדים בארגונם (כלומר הפיטורים בפתח) והם גם צופים שינוי במחירי הנדל"ן. הסקר הנוכחי נערך בסוף חודש אוגוסט לאחר שמבצע צוק איתן היה סביב יומו החמישים.

מבחינת ההתוצר

13.2% מהמנהלים חוזים כי ה-תמ"ג יצמח בחצי השנה הקרובה, בעוד 52.4% שידעך – תחזית המשקפת את הפסימיות המחזורית המתבטאת לרֹב במדד חודש אוגוסט. "במרבית מדדי חודש אוגוסט בשנים האחרונות, אנו עדים לפסימיות יחסית גדולה בתחזיות מנהלים לשינוי בתוצר בחצי השנה הקרובה. סביר שלמבצע צוק איתן, כמו גם לירידה בצריכה הפרטית ובהשקעות, השפעה על תחזית זו." אמר רו"ח אהוד ציגלמן, מפירמת הייעוץ מכון ציגלמן.

צפי לקיטון קל בתעסוקה

נתוני הכוונה לשנות את היקף ההעסקה במשק בחצי השנה הקרובה, מורים כי בעוד כ- 66% מהמנהלים שרואיינו לא חוזים שינוי במספר העובדים בארגונם, הרי כ- 24% חוזים את קיטונו וכ- 10% את גידולו.

עליה במחירי הנדל"ן

התחזית לשוק ה-נדל"ן משקפת הערכה של המנהלים לעליית מחירים בחצי השנה הקרובה. על-אף צעדי הממשלה האפשריים בתחום המיסוי, הרי הורדות ריבית של בנק ישראל, כמו גם סיבות רבות נוספות, עדיין נתפשות כלא מאפשרות ירידת מחירים בתקופה הקרובה. בעוד ברבעון הקודם 30% מהמנהלים חזו עליית מחירים, הרי הרבעון שיעור זה הגיע ל- 39%. שיעור המנהלים החוזים ירידת מחירים בשוק הנדל"ן נשאר יחסית יציב. שיעור זה עלה מכ- 20% ברבעון הקודם לכ- 22% בתחזית הרבעון הנוכחי. ציגלמן: "כדי שמחירי הנדל"ן ירדו, יש מקום לטפל במקביל בכעשרה גורמים מרכזיים, ולא רק בהגדלת ההיצע או בשינויי מיסוי. אלו עשויים להיות צעדים דוגמת שינוי תמהיל הארנונה העסקית, יעוד בינוי חדש לצעירים בלבד, עידוד קשישים לעבור לדירות קטנות יותר, הקמת ערים חדשות, העלאת הריבית על משכנתאות, חיזוק מטרופולינים חלופיים לגוש דן, גירוש מסתננים מהארץ, העברת העסקה ממשלתית לשולי מטרופולינים ולפריפריות, או פיקוח על מחירי השכירות."

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה קריית אונו אישרה פרויקט התחדשות עירונית על פי תמ"א 38/2 ברחוב מונטיפיורי בקריית אונו. מדובר בהריסה ובנייה מחדש של שלושה בתי מגורים ובניית שלושה בנינים בני 7 וחצי קומות. כל בניין יכלול 26 יחידות דיור, כלומר בסך הכול 182 יחידות דיור, כולל מרתף חנייה, דירות גן, ודירות פנטהאוז.

בפרויקט 7 בניינים זהים הנמצאים בגדה הצפונית של רחוב מונטיפיורי והצפי הוא שכל הבניינים יחודשו באופן זהה וישדרגו את הרחוב. העירייה דרשה מהיזם לתכנן את הבתים בנסיגה על מנת שתתאפשר הרחבת הדרך ושיפור הסדרי התנועה במקום. כמו כן נדרשה יצירת רצועת גינון לאורך רחוב מונטיפיורי ובעורף המגרש, כך שתשתפר החזית למרחב הציבורי.

ב-12 החודשים האחרונים מוחזרו משכנתאות בהיקף של 11 מיליארד שקל – כך עולה מנתוני בנק ישראל . מיחזור המשכנתאות נעשה במקביל להורדת הריבית והכדאיות הכלכלית במשכנתא חדשה.  בסה"כ מוחזרו 23 אלף משכנתאות.

לאחרונה הפחית בנק ישראל את הריבית לספטמבר 2014 ב-0.25% ל-0.25% , שפל  שעשוי לעורר עוד יותר את שוק הדירות, ובמקביל להניע רבים למחזר את המשכנתאות שלהם.  למעשה, זה הזמן לבדוק אם אתם יכולים להוזיל את הריבית ובהתאמה את התשלומים החודשיים. מעבר לכך, אם אתם לוקחים משכנתא אז שהרי זו תקופה טובה – לא סביר שהריביות יהיו נמוכות יותר מאשר בתקופה זו. אחרי הכל, ריבית המשכנתא עוקבת אחרי הריבית במשק. עם זאת, צריך לזכור שלרוב  משכנתא נלקחת לטווח ארוך, והריבית צפויה להשתנות במשך השנים, ויש אחת לתקופה לבדוק אפשרות למחזר או לשנות את מרכיבי המשכנתא (ריבית קבועה, ריבית משתנה, תקופת המשכנתא ועוד) עלה.

הורדת הריבית אמורה להשפיע על משכנתאות קיימות, בעיקר בחלק המשתנה (לרבות החלק שהוא בריבית פריים/ צמוד לפריים); הפחתת הריבית עשויה להוזיל את התשלומים השוטפים. השפעה נוספת עשויה להיות משמעותית יותר והיא כאמור בדיקת חלופות או מיחזור המשכנתא.

לכתבה – זה הזמן למחזר את המשכנתא

למרות הקיפאון היחסי בשוק הדירות בגלל המתנה ליישומה של תוכנית מע"מ אפס, היקף המשכנתאות בחודש יולי הגיע ל-5 מיליארד שקל, בהשוואה לממוצע חודשי של 4.4 מיליארד שקל מתחילת השנה(קצב של מעל 50 מיליארד שקל בשנה).  

היקף המשכנתא הממוצעת עמד ביולי על 621 אלף שקל, בעוד שהממוצע בשנה האחרונה היה כ-600 אלף שקל. מספר המשכנתאות שנלקחו ביולי היה גבוה מ-8,000, לעומת ממוצעת של מעל 7,000 בשנה האחרונה.

גורמים בנקאיים בשוק המשכנתאות מעריכים כי בחודשים הקרובים שוק המשכנתאות יחווה ירידה בעקבות הקיפאון ביישום רפורמת מע"מ אפס שהוביל לקיפאון בשוק הדירות ובהתאמה בשוק המשכנתאות.

מנתוני המשכנתאות החדשות ביולי מתברר כי 3.5% בלבד מהמשכנתאות ניתנו בסכום החזר חודשי שעולה על 40% מההכנסה של נוטלי המשכנתאות, משמע הסיכון שבנתינת משכנתאות יחסית מוגבל, במיוחד לעומת המצב לפני מספר שנים אז לוקחי המשכנתאות לקחו משכנתאות שהתשלומים החודשיים בגינן היו בהיקף גבוה יותר מההכנסה השוטפת שלהם.

יתרת המשכנתאות הכוללת עלתה בחודש יוני ב-1.6 מיליארד שקל ליתרה כוללת של  294.5 מיליארד שקל. במחצית הראשונה של 2014  גדלה יתרת המשכנתאות של משקי הבית ב-7 מיליארד שקל.  בכל שנת 2013 גדלה  יתרת המשכנתאות בסכום כולל של 19.2 מיליארד שקל בשנת 2012 גדלה  יתרת המשכנתאות ב-17 מיליארד שקל, ובשנת 2011 ב-18 מיליארד שקל. אוטוטו תגיע המשכנתא של כולנו ל-300 מיליארד שקל.