מדד משכן למצב רוכשי הדירות של בנק הפועלים, עלה ביוני ב-0.3%. עלייה זו מבטאת שיפור במצב  רוכשי הדירות בישראל. המדד הגיע ל-131.1 נקודות  (100 נקודות בינואר 1996).

כלכלני בנק הפועלים מסבירים עם פרסום המדד – "מצב הרוכשים השתפר זה החודש השני ברציפות, הודות לחודשיים רצופים של יציבות במחירי הדירות ועלייה של השכר הממוצע במשק. ריבית המשכנתאות עלתה מעט וקיזזה חלקית את שני הגורמים לעיל". מעבר לכך, אומרים כלכלני הבנק כי היקף העסקאות בדירות חדשות וכן נטילת משכנתאות ירדו בחודש יוני, "אך הירידות האלו באו לאחר נתון גבוה במיוחד במאי. התנודתיות בין החודשים נבעה בעיקר מהיערכות הציבור להעלאת שיעור המע"מ בתחילת חודש יוני. באופן כללי ניתן לומר שהיקף העסקאות די יציב מתחילת השנה"

משכנתא לוקחים בעיקר מהבנקים והבנקים למשכנתאות, אבל מסתבר שגם הגופים המוסדיים פועלים בשוק הזה –  מנתוני קופות הגמל שסיפקו הלוואות מובטחות בנכסים עולה כי היקף ההלוואות האלו הסתכם במעל 5 מיליארד שקל. זה עדיין רחוק מאוד מהמערכת הבנקאית, אבל גם זה משהו. נזכיר, שיתרת החוב הכוללת של משקי הבית למשכנתאות שמסתכמת ב-280 מיליארד שקל, הרוב הגדול אמנם הוא משכנתאות מהבנקים והבנקים למשכנתאות

רוב ההלוואות המובטחות במשכנתאות שמספקים המוסדיים הוא של חברות הביטוח – מעל 4 מיליארד שקל, כאשר קרנות הפנסיה וקופות הגמל מספקות  מימון בהיקף של 1 מיליארד שקל.

פעילות מתן ההלוואות של הגופים המוסדיים נמצאת בצמיחה מואצת בשנים האחרונות.

מפרוטוקול הישיבה הראשונה של הצוות הבין־משרדי לגיבושו של הפרויקט הלאומי לדיור, נראה כי גם המשתתפים מבינים שלא ניתן להשפיע על היצע הדירות בטווח הקרוב. בישיבה שנוהלה על ידי הממונה על התקציבים במשרד האוצר, אמיר לוי, העומד בראש הצוות, נכחו גם מנהל מינהל מקרקעי ישראל בנצי ליברמן, ראש המועצה הלאומית לכלכלה יוג'ין קנדל, ראש מינהל תכנון במשרד הפנים בינת שוורץ, ומנכ"ל משרד השיכון שלמה בן אליהו.

להערכת קנדל ונוספים מבין חברי הוועדה,  רק בעוד ארבע שנים יהיו ראשוני המתחמים שיאותרו במסגרת התוכנית מוכנים לשיווק. מדובר על מתחמים שנועדים לבנייה להשכרה ארוכת טווח. לדברי קנדל לקידומו של הפרויקט חשיבות פסיכולוגית רבה, גם אם בפועל טרם התחיל שיווק מתחמי הענק. "כישלון המדינה בהורדת מחירי הדיור נבע בין השאר מחוסר אמון שנוצר בקרב הציבור ולכן, , חלק מהמטרה של פרויקט הדיור הלאומי הוא לשכנע את הציבור שבעוד ארבע שנים המחירים אכן יירדו. הצלחת המהלך תביא לירידת מחירים כבר היום, כיוון שתהיה עצירה בקנייה של דירות להשקעה ובעיקר בקנייה של דירות כגידור נגד עליית מחירים עתידית".

ראובן קוגן, סגן הממונה על התקציב במשרד האוצר, אמר- "אנו מקימים ועדת מכרזים בין־משרדית, שבוחנת את המודל הכדאי ביותר לשיווק היחידות במסגרת השכרה לטווח ארוך"

ראיון ב"גלובס" עם בנצי ליברמן, מנהל רשות מקרקעי ישראל, חושף תוכנית לשיווק קרקעות בהיקף נרחב ברחבי הארץ, ובמיוחד במודיעין, ראש העין, קרית גת, יבנה, בית שמש וקרית ביאליק."עשינו בדיקה מקיפה ומצאנו שמכל התוכניות להאיץ את הבנייה לאורך ההיסטוריה, התוכנית היחידה שעבדה היא 'הסכם גג ראשון'", אמר לגלובס, ליברמן. מדובר בהסכם בשנות ה-90 של עיריית ראשון לציון עם שר השיכון דאז אריאל שרון ולפיו הוכפלה האוכלוסייה בעיר בפרק זמן מאוד קצר, כשבמקביל אושרה בנייה ברשויות בקצב מהיר.

"אף ראש עיר שפוי לא יסכים לקבל על עצמו מספר כפול של תושבים שיעמיסו על התשתיות והשירותים שהרשות המקומית צריכה לספק. לכן ההצלחה של ההסכם הייתה טמונה בהתחייבות המדינה להעמיד תקציבים מראש לתשתיות וכן למוסדות ציבור וחינוך. זה היה הסכם כל כך מוצלח, והוא עבד כל כך טוב, שהיתרי הבנייה יצאו במקביל לבניית התשתיות. במציאות של היום, ראשי ערים צריכים לקפוץ על הצעה כזאת בגלל ההתחייבות לבנות שירותים. זו פשוט מתנה בשבילם".

מחירי הדירות ברבעון השני עלו ב-1%. כך עולה מהודעת השמאי הממשלתי שמפרסם את השינויים במחירי דירות 4 חדרים בערים השונות לצד השינוי הממוצע במחירי הדירות ברבעון השני של 2013.

ברבעון השני התרחשה עליית מחירי דירות  ב-9 ערים עליה  ביחס לרבעון הקודם; ב-5 ערים המחירים נותרו זהים ובשתי ערים נרשמה ירידת מחירים: במודיעין נרשמה העלייה הרבעונית החדה ביותר בשיעור של 5% לרמה של 1.522 מיליון שקל ומייד אחריה מדורגות עם שיעור עלייה של 3% הערים אשקלון, באר שבע וראשון לציון. העיר אשדוד רשמה ירידה של 2% במחירים לרמה של 1.196 מיליון שקל ורמלה רשמה ירידה של 1% לרמה של 1.059 מיליון שקל.

עוד עולה מבדיקת השמאי הממשלתי כי בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד נרשמה עלייה של 4.6% במחירי הדירות: בבאר שבע והרצליה נרשמה העלייה החדה ביותר בשיעור של 10% לרמות 815 אלף שקל ו-1.902 מיליון שקל בהתאמה.

כמו כן, בדק השמאי עת המחיר החציוני של דירה, ונמצא כי המחיר החציוני של דירה חדשה עומד על 1.38 מיליון שקל – מחירה החציוני של דירת 4 חדרים הוא 1.25 מיליון שקל ומחירה החציוני של דירת 5 חדרים – 1.5 מיליון שקל. מחירה של דירה יד שנייה (מחיר חציוני) הוא 1 מיליון שקל – 740 אלף שקל לדירת 3 חדרים, 1.14 מיליון שקל לדירת 4 חדרים ו-1.55 מיליון שקל לדירת 5 חדרים.

עליות השערים בבורסות העולם בחודש יולי, לצד עליות השערים בבורסה המקומית, במיוחד באגרות החוב הביאו  לזינוק של כ-130% בגיוסים לקרנות הנאמנות המסורתיות –  תעשיית הקרנות  גייסה ביולי 2013 כ-6.5 מיליארד שקל, מתוכם כ-3.3 מיליארד שקל  לקרנות המסורתיות, בעיקר קרנות אג"ח כללי וקונצרני (שגייסו כ-90% מכלל הגיוסים בקרנות המסורתיות) – כך עולה מנתונים ואומדנים של כלכלני בית ההשקעות מיטב-דש. קרנות הנאמנות מנהלות נכון לסוף יולי 2012 מעל 212 מיליארד שקל, ואם מנטרלים את הקרנות הכספיות מדובר על מעל 150 מיליארד שקל.

על פי הדוח של מיטב-דש על תעשיית הקרנות נאמנות,  קרנות אג"ח כללי, גם כאלו עם חשיפה למניות (קרנות מעורבות)  גייסו כ-2 מיליארד שקל, כאשר מתחילת השנה הגיוסים לקרנות אג"ח כללי מסתכמים בכ-12 מיליארד שקל – האפיק הגדול והמגייס ביותר מבין הקרנות המסורתיות.

בצד "המפסידים" נמצאות קרנות אג"ח מדינה שהיקפם ירד בכ-490 מיליון שקל.  מתחילת השנה סך הפדיונות בקרנות אג"ח מדינה מסתכם ב-2 מיליארד שקל.

פרופ' ליאו ליידרמן, שמיועד להתמנות לנגיד בנק ישראל, הסיר את מועמדותו לתפקיד הנגיד. ליידרמן מסר כי לאחר שקיים שיחות אינטנסיביות עם בני משפחתו ביומיים האחרונים, הוא מעדיף להמשיך כאיש פרטי בעבודתו באוניברסיטת תל-אביב ובבנק הפועלים. אבל, ההודעה הזו הגיעה שעות ספורות אחרי שליידרמן התראיין ודיבר בהתלהבות עם עיתונאים על תפקידו המכובד והמאותגר. ככל הנראה גם ליידרמן חושש יחטטו לו בעבר.

לשכת רה"מ הודיעה – "נגיד בנק ישראל המיועד פרופסור ליאו ליידרמן הודיע לפני זמן קצר לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר האוצר יאיר לפיד על הסרת מועמדותו לתפקיד. פגישתו של פרופ' ליידרמן עם ועדת טירקל שתוכננה ליום ראשון לא תתקיים. ראש הממשלה ושר האוצר הביעו צער על ההחלטה".

ליידרמן מונה השבוע לתפקיד לאחר שפרופ' יעקב פרנקל הסיר את מועמדותו על רקע פרשת תיק החליפות – לכאורה הגניבה מחנות דיוטי פרי בהונג קונג. לאחר המינוי של ליידרמן, מסרה ד"ר קרנית פלוג, שהתמודדה מול ליידרמן על התפקיד,  והמכהנת בפועל כנגידת בנק ישראל (מאז פרישת פישר), על פרישתה מהתפקיד. עכשיו, מבקשים ממנה לחזור; אבל השאלות היותר חשובות – איך זה קורה? איך זה שאין לראש הממשלה ולשר האוצר מועמד ראוי מכל הבחינות, איך זה שבוחרים פעמיים מישהו כנראה עם שלדים בארון, איך זה שעדיין אין נגיד בבנק ישראל.

פרופ' ליאו ליידרמן, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים יתמנה לנגיד בנק ישראל. ליידרמן שייכנס במקומו של פרופ' פישר, ועל רקע פרישתו המביכה של פרופ' יעקב פרנקל, מקבל נדוניה לא פשוטה – ריבית אפסית (1.25%), דולר ברצפה, וערמות של דולרים בקופה של הבנק. מעבר לכך, הצמיחה במשק נמוכה ואלמלא תגליות הגז היא היתה נמוכה עוד יותר. האבסורד הוא שהריבית הנמוכה , בין היתר אמורה היתה ליצור צמיחה – היא לא ממש עושה זאת, ומעבר לכך – הריבית הנמוכה היתה אמורה למתן את הירידה בשער הדולר, היא לא עשתה זאת – היא עזרה נקודתית בכל הפחתה, וזהו, לא רק זאת – השער תמיד ירד מתחת לשער לפני ההפחתה – אז מה הועילו חכמים? מה הועיל פישר?

וזה עוד מבלי להיכנס לנזק העצום של פישר לשוק הדירות – ריבית נמוכה ממשעה ביקושים מוגברים למשכנתאות ולדירות, ובעיקיפין תרומה   גדולה לעלייה במחירי הדירות. נכון, ריבית גבוה היתה פוגעת בצריכה, בצמיחה וביצוא, אבל לא בטוח שהנזק היה גדול יותר.

ליידרמן מקבל משק בבעיה, והבעיה הגדולה ביותר היא ככל הנראה – מחירי הדירות. ליידרמן עשוי  לנקוט מדיניות מוניטרית מרחיבה, בדומה לקודמו סטנלי פישר, ובמקביל לשמור על ריבית נמוכה, וזה עלול להתבטא במחירי הדירות. ביחס למחירי הדירות, לידרמן התבטא בעבר  מספר פעמים  – הוא טען שמחירי הדירות לא ירדו בעבר, ואין חשש שתהיה צניחה במחירי הדירות בהמשך. הוא אמר זאת על רקע חששות (היום זה נשמע מצחיק ) שתהיה ירידה דרמטית במחירי הדירות. אז, נזכיר, בנק ישראל, העריך שתהיה מפולת, ופישר אף העז לצאת ולהגיד בתקשורת שהוא לא רוצה במפולת מחירי הדירות, אלא בירידה מתונה. מאז, המחירים רק עלו, הצעדים של בנק ישראל, לא באמת עזרו.

ליידרמן אמר אז שגם אם יהיו ירידות במחירי  הדירות הן יהיו בשיעור חד ספרתי, סוג של תיקון ולא מפולת. מעבר לכך, ליידרמן גם הסביר לאחרונה, במספר הזדמנויות, כי  לא בנק ישראל אמון על מחירי הדירות, והפיתרון הוא על ידי הגדלת היצע הדירות (פעולה של הממשלה); ליידרמן הסביר שצריך לשחרר קרקעות לצורך בנייה, אך להערכתו זה לא יימנע את עודפי הביקוש לדירות באזורי הביקוש והדבר עשוי להביא לעליית מחירים נוספת. וביחס למחירי הדירות ליידרמן אמר כי הם לא במצב שמבטא בועה. ומכאן, ניתן להבין שליידרמן , ככל הנראה, לא יתאמץ להילחם במחייר הדירות – זה לא התחום שלו, זה בשטח של הממשלה, וחוץ מזה – אין בועה.

מנתונים של בנק ישראל, עולה בבירור כי כל הצעדים של בנק ישראל למתן את עליית הדירות דרך הגבלת המשכנתאות, לא הועילו.  היקף המשכנתאות בחודשים האחרונים שובר שיאים, הקצב עולה על 5 מיליארד שקל בחודש, ומנתוני בנק ישראל עולה כי גם מספר המשכנתאות שנלקחות עולה מדרגה.

הקצב לפני כשנה היה מתחת ל-6 אלף משכנתאות בחודש, ועכשיו הוא כבר מעל 7 אלף משכנתאות בחודש. משכנתא היא רכישת דירה, והמשמעות – יותר עסקאות לרכישת דירה, ורואים את זה כמובן בנתונים של שוק הדירות; יותר עסקאות, יותר ביקוש, הוא גם לרוב מתבט בעליות מחירים.

המשכנתא הממוצעת בחודש על פי נתוני בנק ישראל, עלתה בשנה האחרונה, בשיעור קל,  והיא מסתכמת בכ-585 אלף שקל.

ואם כבר מדברים על ממוצעים, מהו ממוצע ההחזר? ובכן, החזר המשכנתא עומד על 30% מהשכר החודשי (ליתר דיוק – על פי הדרת בנק ישראל מההכנסה של משק הבית). נתון ה נשמר יציב בשנתיים האחרונות.

בנק לאומי מציע פיקדונות צמודי מדד לתקופות ארוכות בריבית קבועה. הריבית תלויה בהיקף ההפקדה, כאשר הפיקדונות/ חסכונות לטווח של 6 שנים מניבים ריבית של בין 0.4% ל-0.85%. הפקדה של בין 1 אלף שקל ועד ל-25 אלף שקל מניבה ריבית שנתית של 0.4%, הפקדה של עד 50 אלף שקל מניבה ריבית של 0.5%, וכך זה ממשיך לעלות עד להפקדה של מעל 250 אלף שקל שמניבה ריבית קבועה שנתית הצמודה כאמור למדד של 0.85%.

ושימו לב להבדלים – תקופה של שלוש שנים מניבה תשואות נמוכות משמעותית למרות שעדיין מדובר על תקופה לא מבוטלת. הריבית על פיקדונות/ חסכונות צמודי מדד לטווח האמור מניבה ריבית של 0.03% עד 0.1% – עד  (לא כולל) סכום של 25 אלף שקל, הריבית היא 0.03% והיא עולה בהדרגה עד לסכום העולה על 250 אלף שקל בו הריבית הקבועה הצמודה למדד היא 0.1%.

קרנות הנאמנות של אקסלנס משערכות נכסים לא סחירים – קמור וסיאלו – מנהל הקרן הודיע  כי ועדת דירקטוריון שהוסמכה לצורך קביעת שווי נכסים במקרים מיוחדים (להלן: "הוועדה"), החליטה כי מיום 24.07.2013, מחיריהן של ניירות הערך האלו אינם משקפים את שווין ו/או התקבולים הצפויים מהן בהתאם לניתוחים כלכליים שהוצגו לוועדה, ועל כן החליטה הוועדה לקבוע שוב את מחירי הניירות כדלקמן –

סיאלו  – השער היה 18.3  ועודכן ל-0          (ירידה של 100%);  סיאלו אגח א – השער היה 10 ובעקבת השערוך ירד ב-36% ל-6.4 אגורות.

קמור 1    ( 132019) – השער היה   119  אגורות, והשערוך החדש – 0 – ירידה של 100%.         קמור אגח ח ( 1320134) – השער היה 50    אגורות, ובעקבות הערוך ירד ב-40% ל-30 אגורות.  גם גם הח"ש (חשבון לשלם) של האג"ח.

באקסלנס מעדכנים את שיעור השפעת שערוך הניירות על הקרנות בקבוצה –

קרן " אקסלנס (2C) אג"ח ואסטרטגיות – קרן נאמנות" הינו 0.80%-

קרן " אקסלנס (4B) מבחר יתר  – קרן נאמנות" הינו  0.64%-

קרן " אקסלנס (4B) שכבות מניות – קרן נאמנות" הינו  0.28%-

קרן " אקסלנס (4B) מבחר ת"א 75- קרן נאמנות" הינו  0.25%-

קרן " אקסלנס (4D) גמישה- קרן נאמנות" הינו  0.25%-

קרן " אקסלנס (4B) מניות פרימיום- קרן נאמנות" הינו 0.21%-

קרן " אקסלנס (4D) אפולו – קרן נאמנות" הינו  0.21%-

"בנוסף לאמור לעיל, מניית קמור 1 (מספר נייר: 132019) שוערכה בעבר ע"י הוועדה. ביום 24.03.2013 קבעה הוועדה למניה מחיר של 134.85 אגורות (לעומת השער האחרון שלה במסחר שהיה 179.8 אגורות), ביום 20.05.2013 ביצעה הוועדה שערוך נוסף וקבעה למניה מחיר של 119 אגורות.ההשפעה המצרפית של השערוכים הקודמים יחד עם השערוך שנקבע ביום 24.07.13, של מניית קמור, על הקרנות הינן כדלקמן מהשווי הנקי של נכסי הקרן:

קרן " אקסלנס (2C) אג"ח ואסטרטגיות – קרן נאמנות" הינו  0.89%-

קרן " אקסלנס (4B) מבחר יתר  – קרן נאמנות" הינו  0.6%-

קרן " אקסלנס (4B) שכבות מניות – קרן נאמנות" הינו  0.45%-

קרן " אקסלנס (4B) מבחר ת"א 75- קרן נאמנות" הינו  0.38%-

קרן " אקסלנס (4D) גמישה- קרן נאמנות" הינו  0.37%-

קרן " אקסלנס (4B) ממוקדת ת"א 100- קרן נאמנות" הינו  0.28%-

קרן " אקסלנס (4B) מניות פרימיום- קרן נאמנות" הינו  0.24%-

"יצוין, כי ניירות הערך שלעיל מוחזקים למועד דיווח זה בקרנות נוספות שבניהול מנהל הקרן, אך השפעתה של קביעת מחירי ניירות הערך ע"י הוועדה על השווי הנקי של הקרנות הרלוונטיות אינה מהותית ואינה דורשת דיווח בהתאם להוראות הדין".

קרן הנאמנות הראל פיא אג"ח עולמי – עד 16 חודשים לפדיון (מספר קרן – 5103981) מדווחת על נכסים משוערכים בהיקף גבוה. "ביום 24.7.13 נודע למנהל הקרן, כי בסוף יום 23.7.13 היה שיעור החשיפה בקרן לנכסים אשר שווים נקבע בהתאם להנחיות שקבע דירקטוריון מנהל הקרן (להלן: "נכסים משוערכים") 22.68% מהשווי הנקי של נכסי הקרן", מוסרים מנהלי הקרן, "החשיפה האמורה נוצרה כתוצאה מחשיפה לאגרות חוב חוץ הנסחרות בשוק מוסדר, שלא פורסם להן "מחיר ממוצע" (BGN). הסיכון העיקרי הגלום בחשיפה לנכסים המשוערכים האמורים הינו, שמכירתם בעסקה בבורסה או בשוק מוסדר או מחוץ לבורסה עלולה להיעשות במחיר נמוך יחסית בהשוואה לשווים. יצוין, כי בנסיבות הענין, סבור מנהל הקרן כי סיכון זה הינו נמוך.

"מנהל הקרן סבור, כי בנסיבות הענין, אין צורך בניהול הסיכון האמור, וזאת בהתחשב בזהותם של הנכסים המשוערכים האמורים, בסחירותם ובתקופה שנותרה עד למועד שנקבע לפדיונם הסופי (שלושה וחצי שבועות עד 12.5 חודשים)".

למדריך קרנות נאמנות