אלפא פלטינום קרנות נאמנות, מקבוצת פורום בבעלות עמי סגל, נכנסה לתחום הקרנות נאמנות עם השקה של 17 קרנות נאמנות חדשות בתחומים מגוונים.  בין היתר, מציעה אלפא פלטינום, קרן כספית ללא דמי ניהול וגם ללא שיעור הוספה.
יוסי הרשטיק, מנכ"ל אלפא פלטינום קרנות נאמנות, אמר במקביל להשקת הקרנות "אלפא פלטינום קרנות נאמנות תציע ללקוחותיה מגוון רחב של קרנות נאמנות ובעיקר שורת מוצרים חדשניים ואיכותיים שכל משקיע יוכל למצוא בהם מענה לצרכים האישיים שלו. כצעד ראשון השקנו קרן כספית בתנאים שממצבים אותה כחלופה הטובה ביותר לחיסכון ופיקדונות לטווח קצר".
עמי סגל, יו"ר קבוצת פורום, אומר כי "שוק קרנות הנאמנות בישראל הולך וגדל משנה לשנה, ומגלגל יותר מ-170 מיליארד שקל. הגברת התחרות בענף בעקבות ועדת בכר הביאה יותר ויותר ישראלים לבחור בקרנות נאמנות כאפיק השקעה מועדף".

למדריך קרנות נאמנות

למדריך קרנות מחקות

שיעור הוספה – מה זה ואיך זה משפיע על כדאיות ההשקעה?

יעקב רויטר, מנהל פעילות המשכנתאות בבנק מזרחי טפחות בראיון לגלובס –  "בפועל יש לציבור שתי אופציות – לקנות דירה או לשכור דירה. האופציה לשכור דירה היא בעייתית. הדירות במצב רעוע, שכר הדירה גבוה ואין ודאות לטווח ארוך. לגור עם ההורים זה גם אלטרנטיבה גרועה כשיש לך משפחה משל עצמך, ולכן הריבית הנמוכה מביאה אנשים לקנות דירה. המציאות הוכיחה גם שכל מי שהמתין וישב על הגדר בתקווה שמחירי הדירות יירדו, התאכזב".

ביחס למחירי הדירות אמר רויטר – "מחירי הדירות יירדו עד לרמה של 5%-10% לא יותר מכך. בסוף הצורך לקנות דירה גובר על כל שאר הדברים".

רויטר לא חושש מהאטה במשק ופיגור בתשלומים – "הצורך לשלם משכנתא גדול מכל דבר אחר והישראלים יימנעו מהוצאות אחרות, העיקר לעמוד בתשלומי המשכנתא. אם אנחנו מזהים שאנשים מתקשים לשלם משכנתא, אנחנו ממליצים להם למכור את הדירה כדי שלא נגיע למצב שניאלץ להוציא אותם מהדירה. לכן אנחנו גם בוחנים תסריטים עתידיים, ולא נמהר לתת משכנתא למי שקונה דירה בדימונה בקומה רביעית בלי מעלית. כי בזמן אמת יהיה לו קשה למכור אותה, בניגוד לדירה בתל אביב".

הכנסו כאן לראיון המלא בגלובס עם יעקב רויטר

בסוף 2012 ניהלה תעשיית קרנות הנאמנות כ-170 מיליארד שקל, מתוכן 35 מיליארד שקל בקרנות הכספיות. קרנות כספיות הן קרנות סולידיות שמהוות תחליף לפיקדון בבנקים ולמק"מים (מלווה קצר מועד). הקרנות הכספיות מחזיקות בנכסים עם אורך חיים קצר וסיכון נמוך מאוד. הקרנות הכספיות יכולות להחזיק בפיקדונות בבנקים ומזומנים, בניירות ערך לא מסחריים קצרי מועד ובאגרות חוב קצרות מועד (עם דירוג גבוה ועם פדיון מאוד קרוב).
בקטגורית הקרנות הכספיות יש 31 קרנות. הקרן המובילה בשנת 2012 היא מיטב פקמ ג'מבו כספית. הקרן המנהלת מעל 860 מיליון שקל הניבה תשואה של 2.48% במהלך 2012; שנייה לה – קרן הנאמנות מגדל כספית שקלית שמנהלת כ-750 מיליון שקל והניבה תשואה של 2.41%; שלישית – קרן הנאמנות ישיר כספית שמנהלת כ-3.2 מיליארד שקל והניבה 2.38% ורביעית קרן הנאמנות – מיטב כספית פרימיום שמנהלת מעל 7 מיליארד שקל והניבה 2.37%.
המשיכה של הציבור לקרנות הכספיות נובעת מהיתרון לגודל – משקיע פרטי שיפקיד בפיקדון יזכה לתשואה נמוכה מאשר משקיע גדול כמו קרן נאמנות שלה מאות מיליוני שקלים או מיליארדי שקלים. קיימים יתרונות נוספים, אך נראה שהגודל הוא המשמעותי שבהם, הוא זה שמעניק את התשואה העודפת למשקיע הפרטי.
בבדיקה של הון  לפני כחצי שנה, צפינו שהקרנות הכספיות יסיימו את השנה עם תשואות נטו של בין 2.35% ל-2.45% וזה תואם לתשואה בפועל.
החל מהשנה יופחתו משמעותית עמלות הבנקים על מק"מ ובגין קרנות כספיות. ההחלטה של המפקח על הבנקים, דודו זקן, אמורה להוזיל את העלויות הכוללות על קרנות כספיות, אך יש לשים לב שלא מדובר על דמי הניהול שנגבים על ידי מנהלי הקרנות. אמנם מדובר בדמי ניהול יחסית נמוכים (0.1%-0.15%), אך הם מהווים את העלות המשמעותית בסל העלויות שקשורות לאחזקת הקרנות הכספיות.

מנתונים שמפרסם המפקח על הבנקים, דודו זקן עולה כי העלות החודשית הממוצעת של אחזקת כרטיס אשראי מסתכמת ב-6.89 שקל, לעומת 6.74 שקל לפני שנה.
העלייה מוסברת בפחות מתן הנחות והטבות דרך כרטיסי האשראי. בפועל, חברות כרטיסי האשראי לא העלו את אחזקת כרטיסי האשראי, אבל בגלל צמצום ההנחות, העלות האפקטיבית עלתה. המהלך הזה מיוחס בעיקר לצמצום הרווחים של חברות כרטיסי האשראי כתוצאה מהפחתת עמלות הסליקה הצולבת (הקטנת הכנסות מבתי עסק). צמצום רווחים מעמלות הסליקה הביא את החברות לצמצם הנחות ולהרוויח יותר מעמלות האחזקה השוטפות של הצרכנים.
על כל פנים, מנתוני בנק ישראל, עולה כי כרטיסי ישראכרט הם הזולים ביותר – עמלת אחזקה של 4.5 שקל בחודש; לאומי קארד עם דמי כרטיס של 7 שקל; והיקר ביותר – כאל עם ממוצע דמי כרטיס של 9.87 שקל.

החל מהשנה (2013) אין הבטחת מקדם קצבה בביטוחי המנהלים – משמע הקצבה בעתיד ממש לא מובטחת. המהפכה הזו צפויה להביא מוצרים חדשים לשוק ביטוח המנהלים, וכנראה בשורה (אם כי חלקית) לצרכנים.
נראה שחלק מביטוחי המנהלים שיוצעו כעת יהיו עם דמי ניהול נמוכים יותר וזה כדי להתחרות בקרנות הפנסיה שבהם דמי הניהול נמוכים יחסית. עד עתה, דמי הניהול העודפים בביטוחי המנהלים לפחות היו עבור מוצר עם יתרון – היכולת להבטיח את הקצבה גם עם תוחלת החיים במשק גדלה. במוצרים הקודמים, היה יתרון גדול, במיוחד כשהכתובת על הקיר – תוחלת החיים עולה. במצב כזה, שבו תוחלת החיים עולה, והמשמעות היא שהקצבה בעתיד אמורה לרדת, זה יתרון גדול שבביטוחי המנהלים הבטיחו קצבה לעתיד. בקרנות הפנסיה, אין הבטחה כזו, שם יש תלות בתוחלת החיים.
אלא שכאמור זה השתנה – אין הבטחה לקצבה, יש תלות בתוחלת החיים, ולכן המוצר הפך לשקול מבחינה זו לקרנות הפנסיה. מנגד, הוא עדיין יקר – דמי ניהול גבוהים, ולכן הכוונה עכשיו להפחית את דמי הניהול.

עיריית רעננה הצליחה להעביר תוכנית לדיור בר השגה ברחובות בורלא והנשיאים בהיקף של 140 יחידות דיור. התוכנית הוגשה כבר לפני כשנה ואז נדחתה על ידי הוועדה המחוזית. עיריית רעננה הגישה ערעור למועצה הארצית לתכנון ובנייה שאישרה את הבקשה.

במקביל, ומדובר בהישג בכלל לתחום הדיור בר השגה, המועצה קבעה (לראשונה) קריטריונים מנחים לדיור בר השגה. המועצה קבעה כי לא ניתן לקבוע בתוכנית סעיף המתייחס למחירי הדירות שישווקו או לפסוק בעניינים של בעלות על הקרקע. במועצה הבהירו את החשיבות הגדולה בפרויקטים כאלו וקבעו כי התוכניות יהיו להשכרה בלבד. הדירות יהיו בין 60 מטר רבוע ל-90 מטר רבוע.

בנק הפועלים הבוא הזול ביותר בעמלות העו"ש (עובר ושב) ובנק הבינלאומי הוא היקר ביותר בעמלות אלו. כך עולה מדוח של המפקח על הבנקים, דודו זקן. ההוצאה על העו"ש מסתכמת ב-13.59 שקל בבנק הפועלים; 13.63 שקל בבנק דיסקונט; 13.72 שקל בבנק לאומי; 16.63 שקל בבנק מזרחי טפחות ו-17.02 שקל בבנק הבינלאומי. עמלות העו"ש ירדו בחמש השנים האחרונות ב-21%.
בקרב הבנקים בכלל (לרבות הבנקים הקטנים והבינוניים, אך ללא בנק ירושלים ויובנק) בנק יהב הוא הזול במערכת עם עלות חודשית של 6.3 שקל.

הביקוש לדירות חדשות נפל בחודש נובמבר ב-17% ל- 3,056 יח"ד; אבל זה כנראה לא מלמד על שינוי טעמים של הציבור או על ירידת מחירים בדרך. ממש לא.  במקביל לירידה בביקוש לדירות חדשות, מכירת דירות חדשות בפועל עלו ב-16% ל-1,947 יח"ד. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס).  מעבר לכך, היצע הדירות ירד ב-1.6% לכ-15 אלף יח"ד בנובמבר, אולם מספר חודשי ההיצע בהתחשב בקצב המכירות נותר יציב ברמה של 11.6 חודשים. קצב זה מלמד, ככל הנראה שהקבלנים התאימו את הבניה לקצב המכירה, ולמעשה אף הפחיתו משמעותית את הבניה. זה עלול להתבטא בעוד מספר רבעונים במחסור דירות, ושוב עליות מחירים.

בחודשים ספטמבר עד נובמבר 2012 חלה עלייה של 2.4% בסך כל הרכישות בכרטיסי אשראי – כך עולה מנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס).  בקבוצת הרכישה מוצרים ושירותים אחרים,  המהווה 41% מסך הרכישות בשנת 2011,  חלה עלייה במגמה בספטמבר-נובמבר 2012 של 2.1%  מזה, בענף הספרים, ציוד משרדי ופרסום נרשמה ירידה של 3.1%, ובענף המחשבים ותוכנה נרשמה עלייה של 11.2%.

בקבוצת הרכישה שירותים,  המהווה 21% מסך הרכישות בשנת 2011,  העלייה במגמה בספטמבר- נובמבר 2012 היתה 6.4%. מזה, בענף הביטוח נרשמה עלייה של 4.5% ובענף שירותי ממשלה ועירייה נרשמה עלייה של 12.7% 

בקבוצת הרכישה מוצרי תעשייה,  המהווה 19% מסך הרכישות בשנת 2011,  נרשמה במגמה בספטמבר- נובמבר 2012 ירידה של 3% מזה, בענף ההלבשה וההנעלה ירידה של 1.7%. בקבוצת הרכישה מזון ומשקאות, המהווה 19% מסך הרכישות בשנת 2011, חלה עלייה במגמה בספטמבר- נובמבר 2012 של 2.1%. 

בלמ"ס מדגישים כי נתונים מנוכי עונתיות מתקבלים לאחר ניכוי השפעת העונתיות והשפעת חגים וימי פעילות, מהנתונים המקוריים. נתוני המגמה נאמדים לאחר הסרת השפעת האי סדירות (רעשים) מהנתונים מנוכי עונתיות. נתונים מנוכי עונתיות ומגמה עשויים להשתנות מאחר והם מחושבים מחדש עם קבלת נתון מקורי נוסף מדי חודש.  

הנהלת מזרחי טפחות, הגוף הגדול בתחום המשכנתאות עם נתח שוק של 35% מעריכה כי המגבלות של בנק ישראל על היקף המשכנתאות צפויים לגרום להפחתה בהיקף המשכנתאות שיילקחו בשנה הבאה. ישראל אנגל, ראש החטיבה הקמעונאית התראיין בדה-מרקר והעריך שהיקף המשכנתאות יירד עד 10% . יעקב רויטר, הוא  האחראי בבנק על תחום המשכנתאות, אנגל ממונה על הפעילות מול מהציבור, לרבות תחום המשכנתאות. 

נגיד בנק ישראל, פרופסור סטנלי פישר חתום על מחירי הדירות הגבוהים. הריבית האפסית שהוא אחראי לה גורמת לגידול במשכנתאות , לגידול בביקושים לדירות ולעליות מחירים. היקף המשכנתאות ב-2012 צפוי להסתכם ב-47 מיליארד שקל, לעומת כ-45 מיליארד שקל בשנת 2011.  הגידול במשכנתאות מבטא חזרה של רוכשים לשוק הדירות, לאחר שהקפיאו את רכישת הדירות בעקבות המחאה של קיץ 2011. המחמאה, מסתבר שנה וחצי אחרי, לא באמת תורגמה לירידת מחירים – ההיפך – מחירי הדירות בשנה האחרונה עלו, אם כי בשיעור מתון יותר מאשר בשנים האחרונות.

לאחרונה הפחית בנק ישראל את הריבית ב-0.25% ל-1.75%, והמשמעות היא המשך הוזלה של המשכנתא; בנק ישראל בעצם מעביר מסר מאוד ברור לרוכשים – קחו משכנתא, הריבית מאוד נמוכה. בנק ישראל דוחף את הציבור לרכוש דירות.  סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, מנסה להצטייר כבוגר האחראי – זה שנוקט במהלכים, זה שגרם להפחתת המחירים בשוק הדיור. לפני כשנה הוא אמר (וזה נשמע מנותק לחלוטין מהמציאות) שהוא חושש מצניחה חדה במחירי הדירות, ומעדיך ירידה מדורגת. כבר אז כתבנו כאן  וכאן שהוא מכין את הקרקע לכך שהוא מתכוון להפחית את הריבית, וכדי למנוע טענות על כך שהוא גורם לביקושים בשוק הדירות, הוא כבר הכין תשובה – משהו בסגנון, אני רק מצנן את נפילות המחירים בשוק.

עכשיו פתאום כולם מבינים שלבנק ישראל יש חלק במחירי הדירות הגבוהים, אבל הכתובת היתה על הקיר הרבה זמן – קראו כאן. סטנלי פישר פשוט חימם את שוק הדירות דרך ריבית נמוכה שרק הלכה וירדה.  סטנלי פישר עכשיו מסביר שהוא לא קשור, הוא התבטא אתמול שעל הממשלה לדאוג לצד ההיצע של הדירות (להגביר את קצב הבנייה). כן, עכשיו שהוא רואה שהמטרה לא הושגה, הוא חושש שהתדמית שלו תתלכלך והוא זורק את האחריות לכיוון הממשלה. אז נכון, ברור שגם הממשלה צריכה לעשות והרבה, ברור שזה צריך להיות בראש רשימת האג'נדה של הממשלה הבאה, אבל פישר לא יכול לברוח מאחריות

הפרופסור המלומד  מ הוא הסיבה העיקרית למחירי הדירו ת הגבוהים.  מר פישר הוריד את הריבית לרצפה. הוא אמנם לא מקבל את ההחלטה לבדו  – יש וועדה מחליטה, אבל הקול שלו בה מאוד דומיננטי. צריך גם לזכור שלמר פישר יש תפקיד נוסף  שמשחק תפקיד במחירי הדירות – הוא  שומר על הבנקים – אסור לפגוע ביציבות שלהם, אחרת היציבות והתדמית שלו תיפגע. הוא לא מוכן שהבנקים יהיו הסלולר הבא – מהפכות, אפשר, אבל לא במשמרת שלו. מה עושים? פשוט לא עושים – לא עושים רפורמות מרחקיות לכת בתחום הפיננסים, לא מטילים רגולציה חזקה מדי על הבנקים,  משתפים איתם פעולה במחנק האשראי שהם יוצרים מול הקבלנים. אומרים בקול אחד – "מה אתם רוצים, אנחנו נותנים פחות אשראי לשוק הנדל"ן כי הסיכון גדל, אנחנו חושבים שמצב הקבלנים הורע" ושוכחים שמי שבעצם גרם לכך שמצב הקבלנים הורע הוא הם –  הנגיד והבנקים, הבנקים פשוט סגרו את הברז, הבנקים לא רוצים לקחת סיכונים, הבנקים מייבשים את שוק הדירות – לא בונים דירות כי אין אשראי, ואז אין היצע דירות.

הבנקים זה כל המערכת הבנקאית, אבל בעיקר שני הבנקים הגדולים – לאומי ופועלים שאחראים על  70% מהאשראי הבנקאי לענף הנדל"ן (סה"כ 240 מיליארד שקל). הבנקים מצד אחד מייבשים את ההיצע, סטנלי פישר מצד שני משאיר את הריבית ברצפה וצועק ליושבים על הגדר לרוץ ולקחת משכנתא  (באופן מטפורי כמובן) ואם כך ופישר שהוא כלכלן (בכיר) וודאי יודע – המחירים יכולים רק לעלות –  ההיצע קטן, הביקוש גדל – המחירים עולים – זאת הכלכה, פישר.

האמת על סטנלי פישר נחשפת – נגיד גרוע 

סטנלי פישר מעורר את הביקושים לשוק הדירות 

סטנלי פישר לא רגוע לגבי שוק הנדל"ן 

הבנק הבינלאומי מציע ללקוחותיו פיקדון מובנה (סטרקצ'ר) שקלי לשנה עם ריבית שנתית של 1.4%. אבל, ללקוח יש "סוכריה" –  הלקוח יכול לבחור אחרת (מבין שתי ברירות) – ריבית בשיעור 250% משיעור עליית הממוצע המשוקלל של הפריים בתקופת הפיקדון; או כאמור ריבית קבועה בשיעור 1.40% לשנה.
לאחר תום תקופה של  4 חודשים ממועד ההפקדה, ומידי יום עסקים יהיה הלקוח רשאי למשוך את סכום ההפקדה. במקרה זה יקבל הלקוח את הריבית הקבועה בשיעור 1.40% לשנה.
קרן הפיקדון מובטחת.