דמי הניהול בקרן הנאמנות דש (0B)(!) תיק ממשלתי ללא מניות (מספר קרן: 5116413) עולים החל מ-1 באוגוסט 2012. דמי הניהול יהיו 0.5% מהשווי הנקי של נכסי הקרן כהגדרתו בחוק (שווי נכסי קרן בניכוי התחייבויותיה). לפני השינוי היו דמי הניהול 0.25%.

עם זאת, לצד העלאת דמי ניהול בקרן דש תיק ממשלתי ללא מניות, דיווחה  חברת ניהול הקרנות של דש על ירידה בדמי הניהול של מספר קרנות נאמנות –  בקרן הנאמנות, דש (00) מק"מ אקסטרה (מספר קרן: 5106711), יופחתו  דמי הניהול החל מה-31 ביולי 2012 ל-0.1% לעומת דמי ניהול של 0.29% לפני השינוי. כמו כן, ירדו דמי הניהול בקרן  דש B) 20/85) (מספר קרן: 5111851) מ-0.65% ל-0.5% החל מ-8 באוגוסט 2012. ובקרן נוספת שבה ירדו דמי הניהול – קרן דש (0A)(!) תיק שקלי ללא מניות (מספר קרן: 5116405) ישלמו המחזיקים החל מ-8 באוגוסט דמי ניהול של 0.5% במקום 0.7%.

משנת 2013 תיפסק מכירת ביטוחי החיים / ביטוחי המנהלים עם מקדם המרה מובטח, ובמילים אחרות לא ימכרו פוליסות ביטוח חיים שמתחייבות על קצבת הפנסיה בפנסיה. על רקע זה, סוכנויות הביטוח הגדולות פונות לוועדים גדולים ולמעסיקים גדולים במטרה למכור להם כמה שיותר ביטוחי מנהלים עוד השנה, לפני שהתקנות יכנסו לתוקף.

בדרך הזו, ניתן לעקוף באופן מסוים את ההוראה של המפקח על חברות הביטוח ושוק ההון, פרופסור עודד שריג. אבל, האם זה מה שהתכוונו שם בפיקוח על הביטוח ושוק ההון? הם רצו ביציבות חברות הביטוח, הם חששו שמכירת מוצר עם התחייבות שלא ניתן לעמוד בה (תוחלת החיים עולה ולכן בפועל הקצבה העתידית הולכת ויורדת) תסכן את יציבות המערכות, אבל באם הם יאפשרו מכירת פוליסות כאלו עד סוף השנה, וזה הרבה זמן, הם מאפשרים לחוסכים מתוחכמים ליהנות מהפרצה, הם לשיטתם עלולים לערער את יציבות חברות הביטוח כבר עכשיו במידה ותהיה הצפה של רכישות ביטוחי חיים. איפה ההיגיון כאן, איפה הסדר?  

משרד השיכון והבינוי פרסם היום מכרזים לשיווק  קרקעות לבניית כ-4,200 יחידות דיור. המכרזים האלו, הם המשך לניסיונות של שר השיכון והבינוי, אריאל אטיאס להילחם במחירי הדירות הגבוהים. לזכותו של אטיאס, יש לומר שהוא גם עושה ולא רק מדבר. אבל עדיין התוצאות הם בשוליים. המשרד פרסם היום מכרזים לשיווק קרקעות לכ-3,250 יחידות דיור בשיטת "מחיר למשתכן", ומכרזים למעל 900 יחידות דיור במסגרת פרויקטים להשכרה ארוכת טווח.

בין המכרזים הבולטים – קרקע ל-991 יחידות במודיעין (827 יח"ד במחיר למשתכן ו-164 להשכרה). רעננה (238 יח"ד להשכרה) וראש העין (1,202 יח"ד במסלול מחיר למשתכן). מדובר בהיקפים גדולים יחסית של יחידות דיור שמצטרפים למכרזים גדולים שנעשו בחצי השנה האחרונה, כך שמבחינת היצע הדירות נראה שיש כיום בבנייה מספר גדול של דירות. הבעיה – הדירות האלו, ברובם,  לא באזורי  הביקוש הגדולים – מרכז האר, והבעיה השנייה שהקבלנים לא ממהרים להשתתף במכרזים, ולא ממהרים לבנות לאחר זכייה במכרז, גם על רקע קשיי המימון, ומצוקת האשראי בשוק הנדל"ן.

על כל פנים, במכרזי מחיר למשתכן, יהיה מחיר הקרקע קבוע מראש ויעמוד על 50% משווי הקרקע. הקבלנים שיזכו יהיו הקבלנים שיציעו את מחיר הדירה הסופי הנמוך ביותר לרוכש. משרד השיכון והבינוי סבור שכך תיוצר תחרות על המחיר וכך יושג המחיר הנמוך ביותר בהנחה של עד מאות אלפי שקלים ליחידת דיור (הנחה לרוכשים). במכרזים מהסוג השני – מכרזי הדיור להשכרה ארוכת טווח  היזם הזוכה יחויב להשכיר את הדירות לתקופה של 10 שנים, בשכר דירה מוצמד לממד פלוס 1% בשנה. בדירות שנבנו במסגרת מכרזים אלו,  לא ניתן להוציא את השוכר כל עוד הוא משלם את דמי השכירות, כך שתהיה וודאות לשני הצדדים – היזם והשוכר המתגורר בדירה. הרעיון של דיור להשכרה ארוכת טווח, מקובל בעולם, והוא גם כלי השקעה לגופים מוסדיים. בארץ, הכוונה להפוך את התחום לאטרקטיבי למשקיעים מוסדיים, קופות גמל, קרנות פנסיה וכו' דרך ביטול המיסים על רווחים, ודרך השגת תשואה נאה. מצד שני, הפתרון הזה עשוי להיות נוח מאוד לשוכרים מכיוון שיש להם וודאות לתקופה ארוכה, והם כבר לא חייבים לרכוש דירה עם כל המשתמע (משכנתא ועוד) כדי לקבל את הביטחון והיציבות שבהתגוררות באותה הדירה. בעל הבית, פשוט לא יכול לזרוק אותם אחרי שנה מהבית.

המכרזים  של  מחיר למשתכן עם הנחות של 50%  על הקרקע כוללים 1,202 יחידות דיור ברובע A ו-B בראש העין, 592 יחידות דיור בלוד, 50 יחידות דיור בשכונת הר חומה (חומת שמואל) בירושלים, 827 יחידות דיור במתחם קייזר במודיעין, 117 דירות ביבנה (דרום), 281 דירות בשכונת שער הגיא ביקנעם ו-188 יחידות דיור בשכונת רמות יצחק בנשר.  כאמור, במסגרת המכרזים על  "מחיר למשתכן" ישווקו כ-3.250 דירות.  המכרזים לקרקעות בפרויקטים להשכרה ארוכת טווח יפורסמו בשני מסלולים במקומות הבאים – 130 יחידות דיור בשכונת הר חומה בירושלים, 24 יחידות דיור בשכונה הירוקה של כפר סבא; 318 יחידות דיור בשכונת רמות בבאר שבע ו-164 יחידות דיור  במתחם קייזר במודיעין. במכרזים אלו  (מסלול א')  תימכר הקרקע ב-305 מערכה כאשר היזמים יתמודדו על מחיר השכירות הנמוך ביותר לזכאי משרד השיכון. בפרויקטים אלו 40% מהדירות יימכרו בשוק החופשי ושאר היחידות יעמדו להשכרה לטווח ארוך -40% בדמי שכירות מפוקחים לפי שכר הדירה הנמוך ביותר שיוצע במכרז ו20% בהשכרה לטווח ארוך במחיר השוק.

מעבר לכך (במסגרת מסלול ב') ישווקו קרקעות ל-238 יחידות בשכונת נאות עוזי ברעננה ו-42 יחידות דיור במתחם הכלניות בראשון לציון. במכרזים אלו, כל הדירות להשכרה ארוכת טווח. היזמים יתמודדו על מחיר הקרקע מבלי שיקבע מחיר מינימום. הזוכה ישכיר 25% מהדירות לזכאי משרד הבינוי והשיכון בדמי שכירות מפוקחים ו-75% מהדירות יושכרו במחירי השוק.

היקף המשכנתאות שנלקח בחודש יוני הסתכם ב-3.9 מיליארד שקל, לעומת משכנתאות בהיקף של 4.1 מיליארד שקל שנלקחו בחודש מאי – כך עולה מנתוני בנק ישראל.  היקף המשכנתאות בחודשים האחרונים גבוה משמעותית מההיקף שהיה בתחילת השנה ובחודשים האחרונים של 2011, אם כי הוא התייצב בחודשים האחרונים.

אחת הסיבות לעלייה בהיקף המשכנתאות היא הריבית הנמוכה. בריבית נמוכה הביקוש לכסף גדל , כשכסף זה, כמובן, זורם לשוק הדירות, ובעקיפין מונע ירידות במחירי הדירות, ואף מביא לעלייה במחירים כפי שהתרחש בחודשים האחרונים, ובכלל – על פי נתונים מעודכנים בשנה האחרונה (מאז פרוץ המחאה החברתית) מחירי הדירות דווקא עלו בשיעור של 2%-3%.

השאלה, אם אפשר וצריך לעשות "משהו" עם הריבית? בנק ישראל סבור שלא, בבנק ישראל טוענים שהקשר בין הריבית לבין מחירי הדירות קלוש, בבנק ישראל סבורים שהחשש ממיתון והעדר צמיחה גדול מהחשש לעלייה במחיר הדירות, ודרך ריבית נמוכה הם נלחמים בהאטה. זה טוב בתיאוריה, הבעיה הגדולה שלנו ברמה הכלכלית חברתית היא מחירי הדירות – אם לא יטפלו בזה ומהר תהיה פה בעיה ענקית – כלכלית, אבל בעיקר חברתית. בנק ישראל צריך לרדת לשטח , קצת להסתובב ולהבין שתיאוריה זה נחמד, אבל הרבה זוגות צעירים יורדים לאט לאט מהגדר ולוקחים משכנתאות ענק כי הם מבינים שאי אפשר לנצח את מחירי הדירות, והם עושים את זה כי הריבית מאוד נמוכה.  

קרן הנאמנות מודלים אג"ח המרה 40 הגדולות הטילה פצצה על המחזיקים בקרן. ביום בהיר אחד היא שיערכה את הנכסים שמחיר השוק שלהם לא רלבנטי בגלל שהנכסים בהפסקת מסחר או מכיוון שהם דלי סחירות, והקרן איבדה 5.7% משוויה. למה ביום אחד את כל הנכסים האלו? למה לא בעבר ובהדרגה? האם זה יכול להיות שירידת הערך לא רציפה, אלא מתרחשת בנקודת זמן אחת (24 ביולי)? וזה עוד לא הכל. אמנם מדובר בקרן קטנה בהיקף של 5.5 מיליון שקל בלבד, קרן שהעסקאות בה – רכישות וקניות הקרן, נמוכות מאוד; קרן שלא צפוי שיהיו בה מניפולציות, אבל תיאורטית מה זה אומר על מי שקנה את הקרן  לפני אותו יום (24 ביולי) – הוא בעצם קנה במחיר גבוה יותר ממה שביטא מחיר הקרן, הוא הפסיד מיד 5.7% על השקעתו – האם זה הוגן, האם זה לא נתון למניפולציות – הרי מישהו גם מכר לפני אותו מועד. שוב – במקרה הזה כנראה מדובר בשאלות תיאורטיות בלבד , ובכל זאת – אלו שאלות מציקות במובן הרחב של התופעה.

ובכלל,המון שאלות, המון תהיות. זה לא קורה רק במודלים. זו תופעה – פתאום מודיע מנהל קרן על מחיקות, הכל חוקי, הכל לפי התקנות, אבל באמת – קרן אג"ח להמרה שביום אחד מאבדת 5.7% על שערוכים.  

על כל פנים המחיקות נעשו במספר אגרות חוב וניירות ערך. מנהל הקרן מסר  -"ביום 24/07/2012 החליטה ועדת דירקטוריון מנהל הקרן (להלן: "הוועדה") לקבוע שווי לני"ע המוחזקים בקרן כדלקמן:שם הנייר: רילון אגח 2, מס' ני"ע 3770070(להלן: "רילון"): הסיבה לשערוך: הערכת הוועדה, כי מחירו של האג"ח חורג באופן קיצוני מהשווי הצפוי לו בהתחשב בשווי שבו ניתן לממשו. המחיר טרם השערוך: 52.9 אגורות. המחיר שנקבע לנייר הערך ע"י הוועדה: 14 אגורות.שיעור השינוי בשווי הנכס: 73.54%- (מינוס 73.54%). שיעור השינוי בשווי הנקי של נכסי הקרן:3.01%- (מינוס 3%).

ולנייר הערך הבא – "שם הנייר: טאו אגח ב, מס' ני"ע 6370068(להלן: "טאו ב'"):הסיבה לשערוך: הערכת הוועדה, כי מחירו של האג"ח חורג באופן קיצוני מהשווי הצפוי לו בהתחשב בשווי שבו ניתן לממשו.המחיר טרם השערוך: 6.6 אגורות.המחיר שנקבע לנייר הערך ע"י הוועדה: 2 אגורות.שיעור השינוי בשווי הנכס: 69.7%- (מינוס 69.7%)שיעור השינוי בשווי הנקי של נכסי הקרן: 1.56%- (מינוס 1.56%).

כמו כן עדכנה הוועדה ניירות נוספים – "שם הנייר: אפסק אג א, מס' ני"ע 1091032 (להלן: "אפסק א"):הסיבה לשערוך: הערכת הוועדה, כי מחירו של האג"ח חורג באופן קיצוני מהשווי הצפוי לו בהתחשב בשווי שבו ניתן לממשו. המחיר טרם השערוך: 26.6 אגורות.המחיר שנקבע לנייר הערך ע"י הוועדה: 15 אגורות.שיעור השינוי בשווי הנכס: 43.6%- (מינוס 43.6%).שיעור השינוי בשווי הנקי של נכסי הקרן: 1.01%- (מינוס 1%).

"שם הנייר: אפסק אג א ח"ש,מס' ני"ע 1125376(להלן: "אפסק א חש"):הסיבה לשערוך: הערכת הוועדה, כי מחירו של האג"ח חורג באופן קיצוני מהשווי הצפוי לו בהתחשב בשווי שבו ניתן לממשו.המחיר טרם השערוך: 26.6 אגורות.המחיר שנקבע לנייר הערך ע"י הוועדה: 15 אגורות.שיעור השינוי בשווי הנכס: 43.6%- (מינוס 43.6%)שיעור השינוי בשווי הנקי של נכסי הקרן: 0.14%- (מינוס 0.14%).

"שיעור השינוי הכולל בקרן בעקבות שיערוך הנכסים שלעיל ביום 24.7.2012 הוא : 5.72%- (מינוס 5.72%)".

במודלים מדגישים כי נעשה שערוך קודם בניירות הערך של אפסק – "יצוין כי הנכסים אפסק  א, ואפסק א חש שוערכו ע"י הוועדה גם בעבר ביום 3.7.12 . (להלן:"השיערוך הקודם").המחיר טרם השערוך הקודם היה: 34.2 אגורות. המחיר שנקבע לנייר הערך ע"י הוועדה בשיערוך הקודם: 26.6 אגורות.שיעור השינוי בשווי הנקי של נכסי הקרן בעקבות השיערוך הקודם היה: 0.66%- (מינוס 0.66%)".

האשראי לדיור של הבנקים גדל ב-9% ל-215 מיליארד שקל – כך עולה מנתוני הפיקוח על הבנקים. הבנקים חשופים כמעט עד הקצה בענף הנדל"ן והבינוי כאשר יש בנקים שכבר נושקים למגבלה של 20% אשראי לנדל"ן מסך האשראי הכולל.

הרף המקסימלי הזה יוצר בעיה קשה בענף הנדל"ן, בעיה שמתפשטת לענפים אחרים. בפועל, קיימת מצוקת אשראי אצל קבלנים מסוימים, אלו מעוניינים באשראי ופשוט לא מקבלים – הבנקים לא יכולים לתת להם כי כך הם עוברים את הרף המותר להם. אמנם זה רלבנטי ביותר לקבלנים וליזמים אבל יש תעשיות נוספות, המשלימות את ענף הנדל"ן ונפגעות גם הן. לאחרונה אמר אלי יונס, מנכ"ל בנק מזרחי שאין מצוקת אשראי בענף הנדל"ן, שכל הלוואה ואשראי ניתנים באופן ספציפי אחרי בדיקה ספציפית.  בשטח, הקבלנים אומרים משהו אחר לגמרי, מבחינתם מישהו סגר להם את הברז.

בנק יהב בניהולו של שאול גלברד השיק בחודשים האחרונים מגוון רחב של פיקדונות כדי להרחיב את מעגל לקוחותיו ולחזק את תחום הפיקדונות והחסכונות. הפעם, מציע בנק יהב, פיקדון/ חיסכון לתקופה ארוכה – 10 שנים. הריבית המצטברת על החיסכון היא עד 60% (כתלות בסכום ההשקעה);  מדובר בריבית שנתית אפקטיבית של עד 4.82%.  ריבית שבהינתן תוואי האינפלציה 1% עד 3% והאינפלציה בפועל – קצב של 1.5% בשנה והאינפלציה החזויה – סביב 1%, אזי נראה שהיא בהחלט אטרקטיבית. אבל צריך לזכור כמובן שמדובר בחיסכון ל-10 שנים וברגע שמחליטים להשקיע בו מאבדים את הגמישות שבניתוב השקעות שוטפות ממקום למקום. כך למשל, אם תהיה עלייה באינפלציה ובריבית, החיסכון ביהב עלול להתברר כלא כדאי אך על פני התקופה לא ניתן לשבור אותו (או שיתאפשר לשבור אבל עם קנס משמעותי). לסיכום – היתרון נמצא בריבית, החיסרון כמובן במשך הזמן. 

בנק לאומי מציע ללקוחותיו פיקדון מובנה (סטרקצ'ר) על הדולר. הפיקדון המובנה משלם ריבית שנתית בשיעור ריבית הליבור ל-3 חודשים, עם מינימום ומקסימום. הריבית משולמת בכל רבעון.

הפיקדון המובנה יחל ב-27 ביולי 2012 ויסתיים ב-27 ביולי 2017. סכום ההפקדה יניב כאמור את ריבית הליבור ל-3 חודשים, אך עם אפשרות לאפסייד, ועם הגבלת התשואה המינימלית והמקסימלית. אם שיעור הליבור לתקופת הריבית הרלבנטית יהיה נמוך או שווה ל-1.9% בשנה, אזי סכום ההפקדה יישא בתקופה האמורה, ריבית בשיעור של 1.9% בשנה (ריבית מינימום). אם שיעור ריבית הליבור לתקופה הרלוונטית יהיה גבוה מ-6% או שווה לשיעור זה, אזי סכום ההפקדה יישא בתקופת הריבית האמורה, ריבית בשיעור של 6% בשנה. ריבית הליבור הדולרית ל-3 חודשים הרלבנטית לפיקדון המובנה היא ריבית כפי שתתפרסם 2 ימי  עסקים לפני תחילת כל תקופת ריבית.

תדירות תשלום הריבית כאמור כל 3 חודשים; קרן הפיקדון מובטחת – 100% מובטחת בדולר בתאריך הפירעון. סכום המינימום להפקדה – 10 אלף דולר.

הפיקדון ניתן לשבירה רק בהסכמת בנק לאומי; ובמקרה של שבירה, הלקוח יקבל סכום נמוך מההשקעה ההתחלתית.

היתרונות של הפיקדון המובנה על הדולר, מדגישים בלאומי – "המוצר מציע תשואה הגבוהה כיום מהריבית על השקעות מקבילות; ריבית מינימלית מובטחת לאורך כל תקופת הפיקדון; קרן ההשקעה מובטחת בפירעון", ומנגד החסרונות והסיכונים של הפיקדון המובנה על האירו – "עלייה בשיעור האינפלציה בגוש בארה"ב  עשויה להוביל לעלייה מהירה בשיעור הריבית באירו לרמה הגבוהה מזו המוצעת בפיקדון; למרות שהמוצר משלם ריבית מובטחת, אין ודאות כי ריבית זו תהיה גבוהה מריבית השוק לאורך כל תקופת הפיקדון; היעדר נזילות לתקופת הפיקדון".

הפיקדון על הדולר מתאים ללקוחות של לאומי המעוניינים בתשואות גבוהות בהשוואה להשקעה סטנדרטית, ומעריכים כי במהלך תקופת הפיקדון, ריבית הליבור ל-3 חודשים תעלה מעבר לריבית המינימלית.

ריבית הליבור (London Interbank Offered Rate) היא אחת ממדדי הייחוס העיקריים בעולם, ממנה נגזרות שיעורי הריביות קצרות הטווח השונות המהוות בסיס לתמחור של הלוואות ומכשירים פיננסים שונים. גובה ריבית הליבור נמצא בקורולציה ישירה עם מספר גורמים עיקריים ובהם גובה הריבית המוניטרית הרלוונטית למטבע ומצבה של המערכת הפיננסית העולמית הקובעת את מוכנות הבנקים להלוות כספים למוסדות פיננסים אחרים. המרווח בין ריבית הליבור לריבית הפד הוא אינדיקטור עיקרי לרמת הלחץ במערכת הפיננסית העולמית.

פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, מציע להגביר את התחרות בשוק הנדל"ן ולגרום לירידת מחירים דרך  מימון זר וייבוא קבלנים מחו"ל. האם זה יכול לעבוד? האם קבלן מחו"ל יגיע לארץ?

הקבלנים בישראל חושבים שממש לא. ניסים בובליל, נשיא התאחדות בוני הארץ אמר כי מדובר בפתרון מגוחך , לא ישים, שמשמעו ייבוא אבטלה מארצות אירופה. הקבלנים גם תהו איזה קבלן מחו"ל יגיע לארץ וישלם מס בשיעור כולל של 70% כפי שקיים כאן לטענתם.

כן, זה נשמע גימיק. ייבוא קבלנים זה לא זבנג וגמרנו, זה פתרון במסגרת פתרון כוללל, הבעיה שאין פתרון כולל באופק.

בנק מזרחי טפחות פרסם תחזית רווחים ותשואה להון לשנים הבאות שבמרכזה יעד תשואה של 14.5% על ההון העצמי. אחת מהדרכים לעשות זאת היא לשמור על מובילות בשוק המשכנתאות (המימון לדיור). במזרחי מובילים את השוק עם 34% מכלל המימון בשוק ועם מרווח של 0.86% – במילים אחרות, הבנק לווה בריבית מסוימת ומלווה בריבית הגבוה ב-0.86%; זה אגב, המרווח הגבוה במערכת המשכנתאות – אין גוף שמתקרב למרווח הזה.

במזרחי סבורים שהם יכולים לשמור ואף להגדיל את נתח השוק שלהם בתחום המשכנתאות והמימון לדיור. אבל, השאלה, איך יראה השוק הזה, ואיך יראה שוק הדירות למגורים בכלל בעוד שנה, שנתיים , שלוש ובטווח האורך יותר. אלי יונס, מנכ"ל הבנק העריך שלא תהיה ירידת מחירים ריאלית בשוק דירות המגורים.   "ענף הנדל"ן סבל מאספקה לא מספקת של  מקורות/ קרקעות; היה שחרור איטי של קרקעות ותכנון איטי להחריד של מעבר מטרשים לבניין. אני מעריך שנראה קיפאון נומינלי במחירי הדירות. הדיבורים על מחנק אשראי – אין בהם אמת ואני כולל את ענף הנדל"ן. אני מצפה לירידת מחירי דירות מבחינה ריאלית".

בקשר לוועדת התחרותיות של דודו זקן, המפקח על הבנקים, ועדה שאמורה להגדיל את התחרות במערכת הבנקאית, אמר זקן – "ועדת התחרותיות בבנקים יוצרת פגיעה מטרידה בפעילות הבנקאית, אך לא חמורה בהכנסות; אני לא אוהב את המחשבה שצריך לפגוע בהכנסות על מנת ליצור תחרות, עם זאת אני מאמין שההמלצות יסייעו למזרחי טפחות מכיוון שכמות האנשים שתשקול מעבר מבנק לבנק. השמרנות לא טובה לנו ולכן אנו יוצאים נשכרים מן הוועדה"

בענייני המקרו כלכלה, לרבות התקציב, הסביר יונס כי להערכתו הגדלת הגירעון שלא לצורך השקעות ספציפיות בעייתית ופוגעת במצב המשק בטווח הבינוני – "הגדלת הגירעון שלא לצורך השקעות מסוימות, היא כמו חברה שנוטלת הלוואות מבלי לערוך להם תוכנית צמיחה. ההאטה נמצאת ברקע של התוכניות שלנו – הקטר של המשק שהוא היצוא נפגע מאירופה וארה"ב ואני מקווה שאלה יתאוששו. מבחינת הממשלה הצורך ביציבות מבחינה סביבה רגולטורית הוא מרכזי לצמיחת המשק"

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה להשאיר את הריבית לחודש אוגוסט ללא שינוי בשיעור של 2.25%.  הוועדה התלבטה בין השארת הריבית ללא שינוי לבין הפחתת הריבית, אבל המדד השלילי של החודש שעבר (מינוס 0.3% בחודש יוני) בהמשך למדדים נמוכים, וכן הגידול בהיקף המשכנתאות ועלייה במחירי הדירות, לצד גורמים נוספים הטו את הכף לטובת אלו שהיו בעד השארת הריבית על כנה. אבל אל תתבלבלו – פרופ' פישר וחברי הוועדה הנכבדים (חברי הועדה המוניטרית: פרופ' סטנלי פישר – נגיד הבנק ויו"ר הועדה המוניטרית; פרופ' ראובן גרונאו ;מר בארי טאף; פרופ' רפי מלניק; ד"ר קרנית פלוג; פרופ' אלכס צוקרמן) אחראים לחלק גדול מניפוח בועת הנדל"ן. הריבית הנמוכה מדרבנת את האנשים לקחת הלוואות / משכנתאות ולקנות דירות, ובקיצור – הריבית הנמוכה הביאה לעלייה במחירי הדירות. זו מדיניות בעייתית, התירוץ של פישר והחברים הוא שיש משבר בעולם וריבית נמוכה נועדה להגדיל ביקושים ולהרחיב צמיחה וצריכה גם בזמן משבר. אבל, הם שוכחים שהבעיה הגדולה של האנשים כאן היא מחירי הדירות ובהתאמה מחירי השכירויות. כל משבר גדול התחיל בשוק הנדל"ן, וחבל שזה יקרה גם אצלנו. פישר, אנא התעורר!  

כך או כך, במקביל להודעה  מסבירים בבנק ישראל את ההחלטה  ומספקים את תנאי הרקע בארץ ובעולם שהניעו את חברי הוועדה להותיר את הריבית ללא שינוי – "נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן לחודש יוני ירד ב- 0.3%, נמוך מהתחזיות המוקדמות שנעו בין ירידה של 0.1% לעליה  של 0.3%, ומתחת לתוואי העונתי העקבי עם יעד האינפלציה. הגורמים העיקריים שבלטו החודש הם הירידה בסעיפי התחבורה והתקשורת ומחירי הדלק והעליה המתונה מהצפוי בסעיף הדיור. האינפלציה בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים ירדה החודש והגיעה לגבול התחתון של יעד האינפלציה – 1%, לעומת 1.6% בחודש הקודם. 

"תחזיות האינפלציה והריבית: תחזיות האינפלציה ל-12 החודשים הבאים המבוססות על ממוצע תחזיות החזאים, על הציפיות הנמדדות משוק ההון (break even inflation) ועל אלו הנמדדות על פי החוזים העתידיים על מדד המחירים לצרכן שהבנקים מציעים מעבר לדלפק, המשיכו לרדת גם החודש והן נעות בטווח שבין  1.6%-2% לעומת 1.8%-2.2% בחודש הקודם. ציפיות האינפלציה לטווחים של שנתיים ומעלה הן בטווח שבין 2.3% ל-2.4%, לעומת 2.4%-2.5% בחודש הקודם. שיעורה הצפוי של ריבית בנק ישראל בעוד שנה לפי שוק התלבור, לפי עקום המק"ם ולפי ממוצע תחזיות החזאים הוא בין 2.1% ל-2.2%. מרבית החזאים צופים שהריבית בחודש אוגוסט תשאר ללא שינוי, ובשלושת החודשים הקרובים תרד ב-0.25 נקודות אחוז.

"הפעילות הריאלית:  האינדיקאטורים שנוספו החודש מעלים חשש לירידת מדרגה בקצב הצמיחה שממילא היה מתון יחסית בחודשים האחרונים. חשש זה מבוסס על נתוני יצוא חריגים בחולשתם לחודש יוני. מנגד, שילוב האינדיקאטורים החודשיים במדד המשולב והציפיות מסקרים מצביעים על קצב צמיחה דומה לזה שנרשם בחודשים האחרונים. היצוא התעשייתי (ללא יהלומים) ירד בחודש יוני ב-13% בהשוואה לחודש מאי ובהשוואה לממוצע בחודשים ינואר-מאי. באופן חריג, הירידה ביצוא מקיפה מספר רב של ענפים במשק. לצד האפשרות כי מדובר בנתון חודשי בודד המשקף תנודתיות חריגה, תיתכן גם האפשרות כי ירידה בתחום כה רחב של ענפי יצוא היא תוצאה של ירידה חדה בביקושים העולמיים. מנגד, המדד המשולב למצב המשק בחודש יוני שעלה ב-0.2% מצביע על המשך התרחבות הפעילות במשק, תוך התייצבותה של הצמיחה ברביע השני בקצב דומה לזה של הרביע הראשון של השנה. תמונה דומה עולה גם מסקר "הערכת המגמות בעסקים" של הלמ"ס,  מדד "גוגל" המחושב בבנק ישראל ומהווה אינדיקאטור לביקושים במשק, ומדד מנהלי הרכש. על רקע זה, אומדן ה- Nowcasting לצמיחת התוצר ברביע השני, המחושב בחטיבת המחקר ומתבסס על נתונים כלכליים שוטפים, עומד על 2.8%, קצב צמיחה בפעילות הדומה לזה שנרשם בחודשים האחרונים.

 "שוק העבודה: הנתונים משוק העבודה שנוספו מאז הדיון המוניטרי האחרון מעלים את האפשרות שנבלם השיפור בשוק זה. שיעור האבטלה בחודש מאי עמד על 7.1% לעומת 6.8% באפריל, אך עליית האבטלה התרחשה תוך גידול בשיעורי התעסוקה וההשתתפות בכוח העבודה. בחודשים ינואר-אפריל נרשמה האטה בקצב גידול משרות השכיר המבטאת האטה בקבוצה רחבה של ענפי משק. מנגד, שיעור המשרות הפנויות בסך המשרות במשק עלה ל-3.1% ביוני לעומת 2.7% במאי, ונתוני המועסקים מסקר כוח אדם החדש לחודשים אפריל ומאי מעט חיוביים יותר – מספר המועסקים במאי עלה ב-0.4% לעומת אפריל. תקבולי מס הבריאות, המשמשים אינדיקציה לסך תשלומי השכר, היו בחודש יוני גבוהים נומינלית ב-6.7% מאשר ביוני אשתקד (בניכוי השפעתם של שינויי חקיקה) לעומת 5.1% בחודש הקודם. השכר הנומינלי עלה בחודשים פברואר עד אפריל לעומת שלושת החודשים הקודמים ב-1%, והשכר הריאלי עלה באותה תקופה ב-0.2%.

  "הערכות חטיבת המחקר: התחזית האחרונה של חטיבת המחקר הוכנה בחודש יוני. על פי תחזית זו התוצר צפוי לצמוח בשנת 2012 ב-3.1%, ובשנת 2013 – ב-3.4%. לארבעת הרביעים המסתיימים ברביע השני של 2013, התחזית צופה אינפלציה של 2.4%. הסיכונים העיקריים לתחזית נובעים מההתפתחויות בעולם והשפעתם על הביקושים ליצוא הישראלי ועל הביקושים המקומיים, וכן מהשלכות האתגרים הפיסקליים שהמשק ניצב בפניהם.

"נתוני תקציב הממשלה: נתוני הביצוע בפועל מראים שהגירעון המקומי ללא מתן אשראי נטו במחצית הראשונה של 2012 הסתכם ב-7.6 מיליארדי ש"ח, לעומת גירעון של 3.4 מיליארד ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד. בהתאם לתחזית הצמיחה המעודכנת הגירעון ב-2012 צפוי להיות גבוה מתחזית הגירעון המעודכנת של משרד האוצר – 3.4 אחוזי תוצר – בעיקר בגלל הכנסות נמוכות משהיו צפויות במחצית הראשונה של השנה. לאחר פרסום החלטת הריבית הקודמת, החליטה הממשלה להעלות את יעד הגרעון לשנת 2013 ל-3% תוצר לעומת 1.5% ביעד הקודם. בינתיים, לא התקבלו החלטות על הדרך בה מתכוונת הממשלה לעמוד ביעד זה. בהינתן תחזית הצמיחה, ובהנחה שיינקטו הצעדים הנדרשים לשמירה על יעד ההוצאה, הגרעון לשנת 2013 צפוי להיות גבוה מ-4%. כדי לעמוד ביעד הגירעון תידרשנה העלאות בשיעורי המס. ההחלטה על העלאת יעד הגירעון ל-3% והאי וודאות לגבי הסיכויים לעמידה בו מעלות את החשש לשחיקה באמינות המדיניות הפיסקלית שהיוותה נדבך מרכזי בהתמודדות המוצלחת של המשק למול המשבר האחרון. 

"שוק המט"ח: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-24/6/12, ועד 20/7/12 נחלש השקל כנגד הדולר ב-2.6%. נגד האירו התחזק השקל ב-0.5%. היחלשות השקל למול הדולר בלטה ביחס למטבעות העיקריים. במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי פוחת השקל בכ-2%.  שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-24/6/12, ועד 20/7/12 עלה מדד ת"א 25 בכ-0.5%, שיעור נמוך בהשוואה למגמה במשקים המפותחים. באג"ח הממשלתיות, הן הצמודות והן השקליות, נרשמה ירידת תשואות של 20-30 נ"ב לאורך רוב העקום, גם עקב כניסת זרים לאג"ח הממשלתיות בהיקף של למעלה מ-600 מיליוני דולר במהלך חודש יולי. המרווח בין אג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים לאג"ח מקבילה של ממשלת ארה"ב, הצטמצם ב-16 נ.ב לרמה של כ-262 נ.ב. תשואות המק"ם ירדו לאורך כל העקום, ב-25-35 נ.ב, והתשואה לשנה ירדה במהלך התקופה לרמה של -1.96% בלבד. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווח ה-CDS ל-5 שנים, ירדה החודש ב-18 נ.ב לרמה של 157 נ.ב, ירידה דומה לזו שנרשמה במדינות אחרות בעולם. מדד התל-בונד 20 ו-40 עלו בכ-2.2% ובכ-2.7%, בהתאמה, וזאת על רקע התקדמות בהסדרי חוב של מספר חברות גדולות.

"כמות הכסף: ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ב-2%, והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-8%. ההתפתחויות בשוק האשראי: בחודש מאי עלתה יתרת החוב של המגזר העסקי ב-0.9%, לרמה של 791 מיליארדי ש"ח. הגידול נבע בעיקר מפיחות השקל, שהעלה את הערך השקלי של החוב במט"ח. מתשובות החברות לסקר "הערכת המגמות בעסקים" של הלמ"ס עולה, כי חברות חשו החמרה בקשיי המימון באשראי החוץ-בנקאי בעוד בהשגת אשראי הבנקאי חלה הקלה. יתרת האשראי למשקי הבית עלתה בחודש מאי ב- 1.1%, ל-373 מיליארדי ש"ח, ומתוכה, יתרת האשראי לדיור עמדה על 265 מיליארדי ש"ח. בסך המשכנתאות שניתנו ב-12 החודשים אשר הסתיימו ביוני נרשמה יציבות לעומת החודש הקודם, ונבלמה הירידה בנתון זה שהחלה במאי אשתקד.  שיעור המשכנתאות הלא-צמודות שניתנו בריבית משתנה נותר בחודש יוני סביב רמה של 28%. שיעורי הריבית על המשכנתאות במסלולים הצמודים ירדו החודש ב-0.04% בממוצע, ובמסלולים הלא צמודים בכ-0.1%, בהמשך לירידתם בחודשים האחרונים.

"שוק הדיור: סעיף הדיור (שמתבסס על מחירי שכר הדירה) במדד המחירים לצרכן עלה בחודש יוני ב-0.1%. ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני עלה סעיף זה ב-3.4%, לעומת 3.8% ב-12 החודשים שהסתיימו במאי. מחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות של הלמ"ס, ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, עלו בחודשים אפריל – מאי ב-0.7%, לאחר עליה של 1.3% בחודשים מארס – אפריל. ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני עלו מחירי הדירות ב- 2.1%, מעט מעל נתון זה בחודש הקודם (2.0%). הפעילות בענף הבנייה מצויה ברמה גבוהה ביחס לרמות בעשור האחרון. אמנם רמת התחלות הבנייה מצויה מתחת לשיא שנרשם בה באמצע 2011, ואולם רמתן עדיין גבוהה וצפויה להמשיך לבוא לידי ביטוי בגידול בהיצע הדירות; מספר התחלות הבנייה ב-12 החודשים האחרונים עמד בחודש אפריל על 43,952 לעומת 44,411 בחודש הקודם. בחודש מאי עמד מלאי הדירות הפנויות למכירה על רמה של 21 אלף דירות לאחר מגמת עלייה בשנה האחרונה.

"המשק העולמי: גם החודש נרשמה הרעה בהתפתחויות באירופה יחד עם סימני האטה נוספים בקצב הצמיחה של הכלכלה העולמית. שרי האוצר של גוש האירו אישרו סיוע לבנקים הספרדיים והודיעו על צעדים שבכוונתם לנקוט בעתיד על מנת לסייע למדינות ובנקים המצויים במשבר, אם כי עדין לא ברור האם צעדים אלו אכן יצאו לפועל, ועל רקע זה עלו התשואות על אג"ח של ממשלת ספרד לרמות שיא. נתוני המאקרו מעידים על המשך ההרעה במצב הכלכלה העולמית, כשהרעה נרשמת גם במשקים המתעוררים העיקריים. קרן המטבע הבינלאומית עדכנה כלפי מטה את תחזית הצמיחה העולמית ל-2012 ו-2013 מ-3.6%  ו-4.1% ל-3.5% ו-3.9%. האינפלציה בהסתכלות על 12 חודשים אחורנית בארה"ב ובאירופה נותרה החודש ללא שינוי ברמה של 1.7% ו-2.4%, בהתאמה, ובסין מגמת הירידה בשיעור האינפלציה נמשכה והגיעה ל- 2.2%. בתוך כך, בניגוד לירידות שנרשמו בהם בחודשים הקודמים, מחירי הסחורות החקלאיות והאנרגיה עלו החודש ב-30% ו-7.5% בהתאמה. הבנק המרכזי האירופאי הוריד את הריבית ב-0.25 נקודות האחוז לרמת שפל של 0.75% מבלי שנקט באמצעי הרחבה נוספים, והבנק המרכזי של סין הוריד את הריבית ב-0.25 נקודות אחוז, בפעם השניה החודש. הבנקים המרכזיים של בריטניה ויפן הודיעו על הגדלת היקפי רכישות האג"ח" 

הגורמים העיקריים להחלטה, כפי שמסרו בבנק ישראל הם בין היתר מדיניות הריבית שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמיכה בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית –"תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל, בכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין. האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עומדת על אחוז אחד. הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה משוק ההון ושל החזאים נמצאות בסביבות מרכז תחום יעד האינפלציה. מנגד, העליה במחירי הסחורות והאנרגיה צפויה להשפיע על האינפלציה בתקופה הקרובה ולקרבה אל מרכז היעד.

"בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים, חלה התמתנות ואף בלימה בעליית סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (המבוסס על שכר דירה) ובמחירי הדירות. עם זאת, לפי נתוני הסקר של הלמ"ס, בחודשים מארס עד מאי עלו מחירי הדירות, אך מוקדם לקבוע אם מדובר בשינוי מגמה.

"החודש עלתה רמת האי ודאות ביחס למידת ההתמדה בקצב הצמיחה של הפעילות הריאלית שאפיין את התקופה האחרונה. אינדיקטורים שפורסמו החודש ממשיכים לתמוך בהערכה כי קצב צמיחת הפעילות במחצית הראשונה של השנה התייצב על מעט פחות מ-3%. מנגד, נתוני הייצוא לחודש יוני שרשמו ירידה חדה אשר הקיפה את מרבית הענפים, מעלים חשש כי המשק נמצא בתהליך של התמתנות נוספת בקצב הצמיחה. האי ודאות ביחס להתפתחויות במשק מושפעת בין השאר מהאי ודאות במדיניות הפיסקלית.

"גם החודש נרשמה הרעה בהתפתחויות באירופה יחד עם סימני האטה נוספים בקצב הצמיחה של הכלכלה העולמית. תחזיות קרן המטבע הבינלאומית לצמיחה העולמית ובכלל זה לצמיחת המדינות המפותחות והמתעוררות, וכן של היקפי הסחר, עודכנו כלפי מטה. רמת הסיכונים הכלכליים מהעולם עקב ההתפתחויות באירופה נותרה גבוהה, ועימה החשש מפני השפעות שליליות על הכלכלה המקומית.

"מספר בנקים מרכזיים בעולם הורידו ריבית החודש. שרי האוצר של גוש האירו אישרו סיוע לבנקים הספרדיים והודיעו על צעדים שבכוונתם לנקוט בעתיד על מנת לסייע למדינות ובנקים המצויים במשבר, אם כי עדין לא ברור האם צעדים אלו אכן יצאו לפועל. הבנקים המרכזיים של בריטניה ויפן הודיעו על הגדלת תכנית רכישות האג"ח שלהן. שיעורי הריבית במשקים המובילים נותרו נמוכים והשווקים לא מתמחרים העלאת ריבית בשנה זו על ידי אף אחד מהבנקים המרכזיים של המדינות המפותחות הגדולות.

"על רקע הפחתת הריבית בחודש הקודם והחלשות השקל בתקופה האחרונה שצפויים לסייע למשק הישראלי להתמודד עם הקשיים העומדים בפניו, שקלה הועדה המוניטרית את הגורמים שפורטו לעיל ובחרה להותיר החודש את הריבית ללא שינוי.

"בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשקים הישראלי והעולמי ובשווקים הפיננסיים ובפרט נוכח האי ודאות הגוברת במשק העולמי. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור".

שוק השכירות לטווח ארוך אמור להיות אחד מהכלים למלחמה במחירי הדירות שממשיכים לעלות. לשוק הזה אמורים להיכנס הגופים המוסדיים שבמקביל לפטור ממיסים יוענק להם, הם יצליחו לייצר משהכירות תשואה גבוהה – לפחות 7%, אבל מסתבר שהדרך לדיור בשכירות ארוכת טווח, היא ארוכה.
לשכת שמאי המקרקעין בישראל בדקה את ההשלכות של החוק לעידוד בנייה להשכרה ומצאה שהחוק ממש לא מעודד בנייה להשכרה, אפילו ההיפך. אוהד דנוס, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין בישראל, הסביר שהחוק הוא מורכב הכולל בתוכו סייגים רבים שמפחיתים את הכדאיות הכלכלית בצורה משמעותית. להערכתו, הסיכוי היחיד להוציא לפועל בנייה להשכרה ארוכת טווח הוא יישום של המתווה של שר השיכון והבינוי. דונס מסביר שאין כיום מכרזים מפתים לבניית דירות להשכרה ארוכת טווח. הסיבה – אין יזמים שמסכימים למתווה שמוצע בחוק, ולכן טוען דונס יש הגיון בהצעה של שר השיכון והבינוי, אריאל אטיאס להקצות 5% בכל מכרז לדיור בר השגה. בדרך זו, הוא מסביר יהיה פיזור של זכאי הדיור הציבורי בכל רחבי הארץ ולא דווקא במקום אחד.
שוק השכירות כיום מוערך בכ-700 אלף דירות , כל הדירות בידיים פרטיות. אך במקביל לבניית דירות להשכרה ארוכת טווח, הגופים המוסדיים כאמור אמורים להיכנס לשוק ולשנות את התמונה.