רדקום, העוסקת בתחום פתרונות הבטחת שירות וניהול חוויית משתמש, פירסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון השני.

בהודעה מאשררת רדקום את תחזית ההכנסות שלה לשנת 2018 שיעמדו בטווח של 43-47 מיליון דולר.

רדקום מדווחת כי ההכנסות ברבעון הסתכמו בכ-10.6 מיליון דולר, גידול של 19% בהשוואה ל-8.9 מיליון דולר ברבעון השני של 2017.

הרווח הנקי על בסיס GAAP הסתכם ב- 0.8 מיליון דולר או 5 סנט למניה, לעומת הפסד על בסיס GAAP של 0.2 מיליון דולר או 2 סנט למניה ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח הנקי על בסיס Non-GAAP הסתכם בכ-1.4 מיליון דולר, או 10 סנט למניה, וזאת לעומת רווח נקי על בסיס Non-GAAP של 0.4 מיליון דולר או 3 סנט למניה ברבעון המקביל אשתקד.

התוצאות לרבעון השני של 2018 כללו כ-750 אלף דולר, או 5 סנט למניה בדילול מלא, המיוחסים למענקים מהרשות לחדשנות בישראל, בהשוואה לכ-310 אלף דולר, או 3 סנט למניה ברבעון המקביל ב-2017.

ירון רבקאי, מנכ"ל רדקום, אמר לאחר פירסום הדו"חות כי "התוצאות ברבעון השני משקפות את ההתמקדות העסקית שלנו בשדרוג רשתות של מפעילי תקשורת top-tier ואת הביקוש הגובר לפתרונות ה-NFV שלנו, בעת שמפעילי התקשורת נערכים להקמת רשתות 5G הנתמכות בשירותי ענן. החברה מתמקדת בתמיכה בספקי תקשורת top-tier ובמעבר המואץ שלהם לרשתות וירטואליות כהיערכות לפריסת רשתות 5G. בהתאם לצפי הנוכחי, אנו מאשררים את תחזית ההכנסות שלנו לשנת 2018 בטווח של 43-47 מיליון דולר".

קמהדע דיווחה על תוצאותיה הכספיות לרבעון השני. החברה הודיעה כי שביתת העובדים אינה מאפשרת לה לדעת האם תוכל לעמוד בתחזית המכירות השנתית שפירסמה ועמדה על 116-120 מיליון דולר. כמו כן מסרה החברה כי ברבעון השלישי תרשום הפסד חד פעמי של עד מיליון דולר עקב פסילת חומרים בתהליך הייצור.

בשוק לא אוהבים את ההצהרה הזאת והמניה יורדת בשיעור של כ-4%.

ההכנסות הסתכמו בכ-33.8 מיליון דולר ברבעון השני של 2018, עליה של 4% בהשוואה ל- 32 מליון דולר  מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

הכנסות מהמגזר התעשייתי ברבעון השני של 2018 הסתכמו בכ-26 מיליון דולר, ירידה של 3%בהשוואה ל- 26.9 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. בהכנסות של קמהדע ברבעון השני של 2017 נרשמו הכנסות בסך של כ–11.5 מיליון דולר ממוצרים מהמגזר התעשייתי אשר נידחו מהרבעון הראשון של 2017.

הכנסות ממגזר ההפצה ברבעון השני של 2018 הסתכמו בכ-7.8 מיליון דולר, עליה של 39%בהשוואה ל- 5.7 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

הרווח הגולמי הסתכם בכ-10.7 מיליון דולר ברבעון השני של 2018, ירידה של של 1.0 מיליון דולר בהשוואה ל- 11.7 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. שיעור הרווח הגולמי ירד ל כ-32% מכ-36% ברבעון השני של 2017, הנובע בין היתר משינוי בתמהיל מוצרים.

הרווח הנקי הסתכם בכ-5.7 מיליון דולר, או רווח של 14 סנט למניה ברבעון השני של 2018, בהשוואה ל – 4.9 מיליון דולר, או רווח של 13 סנט למניה, בתקופה המקבילה אשתקד.

EBITDA מתואם בסך 6.3 מיליון דולר ברבעון השני של 2018, עליה של 4% בהשוואה בהשוואה ל 6.1 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

בתזרים המזומנים מפעילות שוטפת נרשם גידול ברבעון השני והוא הסתכם בכ-2.3 מיליון דולר כ-0.4 מיליון דולר ברבעון השני של שנת 2017.

לחברה יתרות מזומנים, שווי מזומנים והשקעות לטווח קצר בסך של כ-44.6 מיליון דולר, לעומת כ-43.0 מיליון בסוף 2017.

ברבעון האחרון קיבלה קמדה משוב חיובי מהוועדה למוצרים רפואיים לשימוש אנושי (CHMP) של סוכנות התרופות האירופית (EMA) בהתייחס לתכנית הפיתוח של הניסוי שלב 3 המוצע עבור הטיפול היחודי של החברה באלפא-1 אנטיטריפסין (AAT) הניתן בשאיפה לטיפול בחולים הסובלים מחסר באלפא-1 אנטיטריפסין (AATD).

כמו כן, הודיעה החברה כי KEDRAB®, התרופה שפיתחה החברה נגד כלבת, הושק בארה"ב והמשלוחים הראשונים הגיעו למרכזים הרפואיים ברחבי המדינה.

עמיר לונדון, מנכ"ל קמהדע אמר עם פרסום הדו"חות כי "אנו מרוצים מהביצועים הכוללים של החברה במחצית הראשונה של השנה. השגנו צמיחה בהכנסות של 16% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, כאשר הגורם המניע העיקרי הינו המשך הצמיחה במכירות גלסיה® (GLASSIA®) וההשקה של המוצר השלנו  נגד כלבת, ,KEDRAB®, ע"י קדריון (Kedrion), במחצית הראשונה של 2018". בהתייחסו לרווחיות של קמהדע אומר עמיר כי "גם מדדי הרווחיות שלנו היו חזקים במחצית הראשונה של השנה, כאשר הרווח הגולמי עלה ב – 26% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. בנוסף, במהלך ששת החודשים הראשונים של 2018 הצגנו רווח תפעולי ורווח נקי חיוביים. יתר על כן, אנחנו נתמכים על ידי מאזן חזק, הכולל 44.6 מיליון דולר במזומנים והשקעות לטווח קצר בסוף הרבעון השני, אשר מספק לנו את המשאבים הכספיים הדרושים להמשך מימוש התוכנית העסקית שלנו."

ראדא (RADA ) המפתחת ומייצרת מכ"מים טקטיים, מדווחת על קבלת הזמנות מכ"מים בהיקף מצטבר של כ- 4 מיליון דולר.

המכ"מים מבוססי התוכנה של ראדא, יוטמעו במערכי ההגנה המתקדמים ביותר שקיימים היום, בכלל זה מערכות הגנה אקטיביות (APS) לרכבים משוריינים, הגנה מפני טילים, ארטילריה ופגזי מרגמה (C-RAM), והגנה אווירית לטווח קצר (SHORAD). כשליש מהזמנות אלו הינן "הזמנות המשך" מלקוחות קיימים והיתרה התקבלה מלקוחות אסטרטגיים חדשים. ראדא צופה כי בעקבות ההזמנות הראשונות מצד ארגוני הגנה מובילים אלו, יתקבלו "הזמנות המשך" בעתיד.

דב סלע, מנכ"ל ראדא אמר: "טכנולוגיות המכ"ם המובילות שלנו זוכות לעניין גובר בשוק וההזמנות האחרונות הן הפירות הראשונים של התחלת עסקינו החדשים בארה"ב, לצד מאמצי הפיתוח העסקי שלנו ברחבי העולם. אנו צופים כי קצב מכירות המכ"מים שלנו יואץ ברבעונים הקרובים מאחר שהשוק  מודע יותר ליתרונות המוצרים והפתרונות שלנו לצרכים מבצעיים שונים."

ראדא תעשיות אלקטרוניות בע"מ הינה חברת מערכות אלקטרוניות צבאיות המתמחה בפיתוח, ייצור, שווק ומכירות של מכ"מים יבשתיים טקטיים לשימושי הגנת כוחות, גבולות ומתקנים אסטרטגיים,  ומערכות אוויוניקה (כולל מערכות ניווט אינרציאליות) למטוסי קרב וכטב"מ.

ראדא נשלטת על ידי  DBSI של יוסי בן שלום וברק דותן. DBSI נכנסה להשקעה בראדא לפני שנתיים וחצי  בהשקעה ראשונית של 4 מיליון דולר לפי שווי הנמוך מ-10 מיליון דולר. מאז הם הרוויחו פי 3.

מניבים קרן הריט, מניבים מדווחת על המשך גידול בפעילות במקביל לרכישת נכסים מניבים. הכנסות הקרן מדמי שכירות הסתכמו ברבעון השני לסך של כ-11.5 מיליון ש"ח, גידול של כ- 77%, לעומת הכנסות של כ- 6.5 מיליון ש"ח ברבעון השני בשנת 2017. ההכנסות במחצית הראשונה של 2018 הסתכמו לסך של כ- 22.3 מיליון ש"ח, זינוק של כ- 81%, לעומת הכנסות של כ- 12.3 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול בהכנסות נובע מהכרה בהכנסות מבניין המשרדים בכפר-סבא שרכישתו הושלמה בדצמבר 2017. וכן מהכרה חלקית בהכנסות מנכסיה החדשים ברמלה ובאלון תבור, שרכישתם הושלמה בפברואר 2018.

ה- NOI הסתכם ברבעון השני לשנת 2018 לסך של כ- 9.8 מיליון ש"ח, גידול של כ- 75% לעומת 5.6 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. ה- NOI במחצית הראשונה של 2018 הסתכם לסך של כ-18.9 מיליון ש"ח, זינוק של כ- 83%, לעומת NOI של כ- 10.3 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד.

הרווח הנקי ברבעון השני הסתכם בכ-2.5 מיליון ש"ח, בהשוואה להפסד של 9.8 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי במחצית הראשונה של 2018 הסתכם לסך של כ-1.3 מיליון ש"ח, לעומת הפסד של כ-5.9 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד.

ה-FFO במחצית הראשונה לשנת 2018 עמד על סך כ-12.2 מיליון ש"ח בהשוואה לכ-6.9 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ- 76%.

סך שווי נכסי הנדלן בהם מחזיקה הקרן עומד על כ- 566 מיליון ש"ח, וצפוי לעמוד על כ- 608 מיליון ש"ח כולל 2 קומות במגדל משה אביב, שהשלמת רכישתן צפויה בסוף חודש זה. ההון העצמי של החברה מסתכם לסך של כ- 319.6 מיליון ש"ח, נכון ליום 30.6.18.

מניבים הודיעה על חלוקת דיבידנד בגובה 8 מיליון ש"ח שיחולק ביום 6.9.2018. במסגרת דוחות הרבעון הראשון של 2018 הודיעה מניבים כי בכוונתה לחלק דיבידנד פעמיים בשנה, במרץ ובאוגוסט.

עופר אברם, מנכ"ל מניבים: "הגידול בכל הפרמטרים התפעוליים שלנו הינו תוצאה של המשך רכישת נכסים חדשים בתחום המשרדים, לוגיסטיקה ותעשיה, בהתאם לאסטרטגית ההשקעה שלנו. אנו ממשיכים לפעול להגדלת הפורטפוליו של הקרן בנכסים איכותיים בתחומי ההתמחות שלנו, מתוך ראיה ארוכת טווח. לשם כך, הנפיקה החברה אופציות, במסגרת הנפקת זכויות לבעלי המניות של החברה, בשווי של כ- 48 מיליון ש"ח (ככל שהאופציות ימומשו במלואן, למימוש עד ליום 5 בספטמבר), שישמשו אותנו להמשך הגדלת פורטפוליו הנכסים ורכישת נכסים חדשים. ההתקשרות לרכישת מגדל המשרדים המוקם בכפר סבא בשבוע שעבר, בשיתוף עם מיטב דש, הינה מהלך משמעותי עבורנו, שממשיך את גידול ופיתוח הקרן בנכסים חדשים ואיכותיים".

אילן ניסן כהן, סמנכ"ל הכספים של מניבים: "ה-  NOI השנתי  הצפוי לשנת 2018 יעמוד על 37-38 מיליון ש"ח וה-FFO השנתי על 24-25 מיליון ש"ח, וזאת בהתאם לתחזית השנתית שפורסמה על ידי החברה, ותוצאות הדוחות האחרונים שפורסמו. החברה הכריזה על חלוקת דיבידנד בסך 8 מיליון ש"ח, בהתאם למדיניות חלוקת הדיבידנד החצי שנתית של החברה. הדיבידנד שחולק הינו חלק מהדיבידנד הצפוי בגין שנת 2018, שצפוי להסתכם בכ 17-18 מיליון ש"ח, ומשקף תשואת דיבידנד שנתית של מעל 6% ביחס לשווי השוק הנוכחי של החברה".

מניבים קרן הריט החדשה  הינה חברה להשקעה בנכסים מניבים בישראל, המנוהלת במתכונת המקובלת בקרנות ריט, מבחינת מסגרת הפעילות, השקיפות, היחסים הפיננסים, חלוקות דיבידנד, דמי הניהול והמחויבות כלפי המשקיעים בקרן. קבוצת הניהול של מניבים הינה מקצועית ואיכותית, בעלת מוניטין וניסיון בתחום הנדל"ן המניב לאורך שנים. הקרן מקדמת השקעות בפרופיל סיכון נמוך יחסית. כאמור, משקיעי העוגן בקרן הינם גופים מוסדיים מובילים: בנק הפועלים (פועלים שוקי הון), מיטב דש, אי בי איי, אוניברסיטת בר אילן, הלמן אלדובי, קרן הפנסיה גלעד, הראל. אסטרטגיית ההשקעה של מניבים מבוססת על הניסיון, היכולת והמקצועיות של יזמיה וקבוצת הניהול, שהוקמה על ידם, ביצירה וניהול של פורטפוליו חדש ומגוון של נכסים מניבים, באיתור נכסים איכותיים בעלי פוטנציאל השבחה. מניית הקרן נסחרת במדד SME 60 ומדד הנדל"ן.

יזמי הקרן הינם: יו"ר – שרון שוופי, סגן יו"ר – איתי מל ומנכ"ל החברה – עופר אברם

אחת ההנפקות המוזרות ביותר שנעשו בבורסה בתל אביב הושלמה היום – המכון לחקר האינטרנט – חברה יפנית גייסה 20 מיליון שקל לפי שווי של 80 מיליון שקל. מדובר בחברה שעוסקת בתחום האינטרנט , בעיקר משקיעה במיזמים אינטרנטים, אבל לא ברור כלל האם היא תצליח לייצר ערך לבעלי המניות. דמי החיתום אגב היו גבוהים יחסית דבר המעיד על מוטיבציה חזקה של המנפיק ושל החתם להצליח בהנפקה.

ד"ר הירושי פוג'יווארה, יו"ר ומנכ"ל IRI, אמר היום: "אני שמח מאוד על האמון הרב שקיבלנו מצד המשקיעים בהנפקה של IRI. אנו מאמינים כי הנפקת המניות תהיה גשר בין החדשנות הישראלית לבין השוק היפני ותאפשר לנו לרכוש ולהשקיע בטכנולוגיות ובחברות עתירות ידע בישראל וביפן."

המכון לחקר האינטרנט (IRI) הינה חברת החזקות אשר התאגדה בישראל באוגוסט 2017. החברה מתמקדת בטכנולוגיות אינטרנט ובייחוד באינטרנט של הדברים (IoT), אבטחת סייבר, ובינה מלאכותית (AI). החברה פועלת באמצעות IRI יפן ובאמצעות החברות הבנות שלה בייעוץ, מחקר, השקעות והפקת כנסים ואירועים בתחומים אלה.

בתחום טכנולוגיות המידע, עוסקת החברה באמצעות IRI יפן במתן שירותי ייעוץ ומחקר בתחומי ה-IoT, הסייבר וה-AI לחברות, ארגונים ומוסדות ממשלתיים ביפן. כמו כן, ל-IRI יפן שיתוף פעולה עם הטכניון בחיפה ומוסדות אקדמאיים ביפן. ל-IRI יפן החזקה בחברת BBT (22%) העוסקת במתן שירותי פלטפורמות מחשוב שונות ובכלל זה שירותי מרכז נתונים, שירותי ענן, פתרונות אחסון ופתרונות מבוססי AI.

כמו כן עוסקת החברה בהשקעות ויזמות באמצעות החזקה של IRI יפן בחברת MIC (30%) המספקת לחברות הכלולות בפורטפוליו הקרן תמיכה בשלבי גיוס וסיוע ביצירת קשרים אסטרטגיים עם מספר ארגונים וקרנות השקעה שונות.

בנוסף עוסקת החברה בתכנון, ארגון, הפקה וניהול של כנסים, תערוכות ואירועים עסקיים ומקצועיים בתחומי טכנולוגיית האינטרנט באמצעות NOM שהינה חברה בת בבעלות מלאה. הפעילות כוללת יצירת קשרים עסקיים ושיתופי פעולה בתחומים אלה במשק היפני והבינלאומי.

אמיר כהנוביץ' כלכלן המקרו של אקסלנס סבור שהעלייה במחיר הנפט וההתבססות במחיר של 70 דולר תשפיע על המדדים הקרובים ביחס למדדדים בשנה שעברה. ובכלל הנפט זה הסיפור המרכזי בשווקים להערכתו עם השלכות גם על המדד וגם על הריבית.

"מדיניות מתעוררות נאלצות להעלות ריבית, כשהמטבעות המקומיים שלהן נחלשים בחדות, ישראל לא שם", אומר כהנוביץ' ומוסיף – "הודו הולכת בעקבות מדינות מתעוררות שחוות בריחת כספים ונפילת מטבעות, כמו הפיליפינים ואינדונזיה, כשהעלתה בשבוע שעבר את הריבית, העלאה שנייה, לאחר ארבע שנים של הרחבה מוניטרית. הנגיד ההודי מסר במסיבת עיתונאים שהתנגשויות הסחר התפתחו למלחמת מכסים וכעת מתחילה מלחמת מטבעות. הדברים נאמרו על רקע נפילתו של הרופי לשפל של כל הזמנים מול הדולר ועליית מחיר הנפט שגלגלה את האינפלציה בהודו גבוה מהיעד. מיותר להזכיר כי בישראל אנו לא רואים תופעות בעוצמות הללו. האינפלציה משמעותית מתחת למרכז היעד והשקל נחשב מבחינת בנק ישראל עדיין חזק מדי, כך שקשה להשליך ממדיניותם של הבנקים המתעוררים על בנק ישראל ובמיוחד ששערי המטבעות ומחיר הנפט תנודתיים מאד ואינם בהכרח מעידים על מגמה בת קיימא. נזכיר כי בשנת 2008 זינוק במחיר הנפט ל-140 דולר הוביל את ב"י להעלאת ריבית שגויה בעיצומה של אי וודאות כלכלית, שלבסוף התפוצצה עם קריסת בנק ההשקעות ליהמן ברדרס והובילה את ב"י לשינוי כיוון חד בתוך חודשיים.

"ציפיות האינפלציה ברוב העולם נותרו יציבות בשבוע האחרון, עם נטייה קלה לירידה. בארה"ב ציפיות האינפלציה ל-5 שנים ירדו מתחת ל-2.00% (1.99%) לראשונה מאז חודש פברואר, על רקע התחזקות דולר בעולם ויציבות במחיר הנפט".

"במידה ומחיר הנפט ימשיך להתבסס ברמות הנוכחיות (סביב 70 דולר) כבר ממדד יולי הקרוב הוא יתחיל להוות משקולת על האינפלציה YOY בשל אפקט בסיס, שילך ויעצים במיוחד החל ממדד אוקטובר. בישראל, אם גם סעיף הדיור יתחיל להתקרר, כפי שאנו מעריכים, אפקט הבסיס יתעצם ויתחיל את תהליך החזרה של האינפלציה אל מתחת לגבול התחתון של היעד. החשש מתרחיש כזה משותף גם לבנק ישראל, שכזכור טען בהחלטה הקודמת שעדיין אין וודאות בהתייצבות האינפלציה ביעד ובנוסף טען שחסרים נתוני מלאים כדי להבין את מצב ההיצע בשוק הנדל"ן. 

"השוק לא מתעניין בגרעין האיראני אלא רק במחיר הנפט וש"יתפוצץ העולם" – טראמפ תוקף בהרבה חזיתות וחייבים להודות שבינתיים רוב ההימורים עליו משתלמים. אם נזקוף לו אסטרטגיה, ולא צירוף מקרים, אז הוא צייד את החברות האמריקאיות בהפחתת מס חברות, לקראת הסלמת מלחמת הסחר מול סין. הוא פועל להגדלת היצע הנפט, לקראת הטלת סנקציות על איראן, מצייד את החקלאים האמריקאים בסיוע אפשרי של 12 מיליארד דולר למקרה שיותקפו ע"י מכסי תגובה, ומורה לפד להיות ערני להסלמה במלחמת המטבעות על ארה"ב.  מכל החזיתות הללו דווקא זאת מול איראן עשויה לגרום לזעזוע הגדול ביותר, כשהיא מאיימת לשבש את אספקת הנפט העולמית. 

"טראמפ השיג בריתות צבאיות אזוריות, פתח בקמפיין תקשורתי להתסיס את האוכלוסייה האזרחית באיראן ומצליח לייצר טבעת חנק כלכלית שלא נראתה כמותה והשבוע עוברת הידוק נוסף עם עוד הידוק אחד מתוכנן בחודש בנובמבר. המטבע האיראני בצלילה חופשית והאינפלציה מתפרצת. בשבוע שעבר טראמפ עשה ניסיון ראשון להציע לאיראן פסגה "אני מוכן להיפגש בכל עת שירצו".." אין תנאים מוקדמים" (אף שכזכור שר החוץ שלו כן פירט 12 תנאים מוקדמים, אבל בואו לא נפתח את זה). המבקרים טוענים שכמו שמפסגת טראמפ-פוטין לא יצא לו שום דבר (חוץ מכדורגל) גם מפסגה עם רוחאני לא ייצא שום דבר. אבל התומכים טוענים שאפילו לחיצת ידו של טראמפ ע"י רוחאני תהיה סוג של כניעה וסיום הדה לגיטימציה של "מוות לאמריקה".

"אינדיקציות כי הצמיחה בישראל מאטה, אך לא באופן משמעותי – לאחרונה פורסמו שורה של אינדיקטורים המצביעים על האטה במשק, בניהם בשבוע שעבר המדד המשולב של בנק ישראל. הצמיחה הרבעונית צפויה אמנם להתקרר מעט, בשל אפקט בסיס גבוה מדי, אך הצמיחה של כ-3.5% לשנת 2018 די מובטחת. סימני השאלה הגדולים הם הירידה בהשקעות בבניה למגורים, האטה בצריכה הפרטית, לאור מיצוי הירידה בשיעור האבטלה, וסיכונים לפגיעה בסחר העולמי".

המסחר הבין בנקאי בדולר מתנהל בתנודתיות. לאחר שאתמול קבע שער הדולר שיא דו שנתי כשעלה ב-0.3% ושערו היציג נקבע על 3.71, נסחר עתה הדולר בשער של 3.69 שקל לדור, ירידה של כ-0.5%.

גם לאחר הירידה של היום נסחר הדולר בשער גבוה בכ-6.5% מהשער היציג בתחילת השנה אז עמד שערו על 3.467 שקל לדולר.

לעלייה החדה בשער הדולר כמה השפעות קריטיות ובינהן שיפור ברווחיות של היצואנים, ועליה בהחזרי המשכנתא לאלו שבחרו במסלול הצמוד לדולר.

ההנחה אתמול היתה כי המסחר בדולר התנהל על רקע החלטת חברת S&P בסוף השבוע להעלות דירוג אשראי לשיראל לרמה הגבוהה ביותר אי פעם.

חברת דירוג העלתה את דירוג ישראל מרמה של +A לרמה של -AA. העלאת הדירוג היא הישג משמעותי מאוד למשק הישראלי, אם כי לא ברור איך זה יתבטא אם בכלל בכלכלה השוטפת של הציבור.  בכל זאת – מדובר בהבעת אמון ביכולת של המשק לצמוח וביכולת של הממשלה לשמור על מדיניות פיסקלית אחראית.

בחברת הדירוג הסבירו כי העלאת הדירוג באה על רקע שיפור במדיניות הפיסקלית של ממשלת ישראל, לצד צמיחה והכנסות ממסים גבוהות שהביאו לירידה ניכרת ביחס החוב הממשלתי נטו לתוצר בשנים האחרונות.

שר האוצר משה כחלון אמר עם העלאת הדירוג  כי "העלאת הדירוג תחסוך לנו הוצאות מימון של מיליארדים, שאותן נפנה לבריאות, חינוך ורווחה". הכוונה היא ביכולת של המדינה לגייס כעת בעלויות נמוכות יותר. מיליארדים? כלל לא בטוח, במיוחד כשהריבית עולה.

קבוצת שטראוס מדווחת על רווח נקי בסך של כ-112 מיליון שקל לעומת כ-97 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

בשטראוס מסבירים כי הגידול ברווח הנקי נבע בעיקר בשל הגידול ברווח התפעולי, קיטון בהוצאות המימון וגידול בתרומת רווחי הקפה כתוצאה מרכישת מניות המיעוט בשטראוס קפה ומנגד, השפעה מקזזת של הוצאות מיסים חד פעמיות.

ההכנסות של שטראוס הסתכמו בכ-2.1 מיליארד שקל לעומת כ-2 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. עלייה של כ3%.

מכירות הקבוצה ברבעון השני של שנת 2018 ,הושפעו מהפרשי תרגום שליליים שהסתכמו בכ- 53 מיליון ש"ח, מתוכם כ- 56 מיליון ש"ח נובעים מהחלשות שערו הממוצע של הריאל הברזילאי אל מול השקל. מנגד, קיימת השפעה חיובית של כ- 5 מיליון ש"ח אשר נובעת מהתחזקות שערו הממוצע של הזלוטי הפולני אל מול השקל בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד

הרווח הגולמי הסתכם בכ-815 מיליון שקל לעומת כ-742 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. שיעור הרווח הגולמי הסתכם בכ-38.7% לעומת כ-36.3% ברבעון המקביל של 2017

גיורא ברדעה, ממלא מקום מנכ"ל קבוצת שטראוס: "תוצאות הפעילות של שטראוס בישראל מלמדות על המשך צמיחה בקצב גבוה מקצב צמיחת הענף כולו. כתוצאה מכך, נתח השוק של החברה בישראל בענף המזון והמשקאות עומד על 12%. צמיחה זו בהכנסות החברה נובעת בעיקר מחדשנות ומגיוון סל המוצרים של החברה וכך נמשיך לעשות גם בעתיד".

נקסטקום, שמניותיה נסחרות בבורסה בתל אביב, מודיעה כי  חתמה עם חברת טי אס גי', חברה מוחזקת (50%) של התעשייה האווירית לישראל בע"מ, על הסכם לביצוע עבודות תשתית תקשורת פסיבית בהיקף מוערך כולל של כ-100 מיליון שקל. הזכייה הינה לביצוע של חלק מפרויקט להקמה והעברה של מערכות תפעול ותחזוקה של מרכזי נתונים של משרד הביטחון. במסגרת הפרויקט הטכנולוגי, יתבצע איחוד של עשרות מרכזי מחשוב הפזורים בבסיסי צה"ל ויוקמו במקומם מרכזי מחשוב מתקדמים.

ביצוע הפרוייקט צפוי להמשך כ-6 שנים.במידה ומשרד הביטחון יאריך את ההתקשרות שלו עם התעשייה האווירית, יוארך הפרוייקט בעד 7 שנים נוספות.

גיא ישראלי מנכ"ל נקסטקום אמר: "אנו גאים מאוד על חתימת הסכם חשוב זה ועל האמון הרב שניתן בקבוצת נקסטקום כקבלן מבצע בפרויקט  הגדול והמורכב הנ"ל. אנו גאים לקחת חלק בפרויקט בעל חשיבות לאומית אשר מציב את צה"ל בחזית הטכנולוגיה עם תשתיות תקשוב מהמתקדמות בעולם".

קבוצת "נקסטקום" עוסקת בתכנון, הקמה ותחזוקה של פרויקטים בתחומי תקשורת, מולטימדיה, אנרגיה וגז טבעי. קבוצת "נקסטקום" מאגדת במסגרתה מספר חברות בנות, המתמחות במגוון הפעילויות הנדרשות להקמת תשתיות ורשתות תקשורת מתקדמות. על לקוחות החברה נמנים מפעילי תקשורת בישראל, המגזר הביטחוני, המגזר המוסדי והמגזר העסקי. קבוצת "נקסטקום" מונה כ- 350 עובדים, ו- 15 סניפים בפריסה ארצית.

מניית טסקום שנסחרת בבורסה משקפת לחברה שווי שוק של כ-82 מיליון שקל. בשנה האחרונה זינק שוויה של המנייה במעל ל-50% ובכ-200% ב-5 השנים האחרונות.

אושרה תוכנית המתאר של היישוב קדימה צורן. מדובר בתוכנית גדולה מאוד שאמורה להרחיב את היישוב ולהביא לעלייה של יותר מפי 2  במספר התושבים  ביישוב לכ-50 אלף תושבים.

התוכנית שאושרה כוללת תוספת של 8,200 יחידות דיור (כך שיהיו קרוב ל-16 אלף דירות), כ-95 אלף מ"ר עבור שטחי מסחר וכ-220 אלף מ"ר עבור שטחי תעסוקה.

הדולר עלה ב-0.3% ל-3.71 שקלים בסגירת המסחר היום. אך לאחר המסחר הוא ירד קלות למתחת ל-3.7 שקל. הדולר נמצא בשיא של השנתיים האחרונות ומאז תחילת השנה עלה במעל 6% – היצואנים יכולים להתחיל לחייך.

תחילת היום היתה שונה –  הדולר והיורו נחלשו מול השקל ביותר מ-0.5% במהלך יום המסחר, אך בשעות האחרונות הם מחקו את הירידות ואף עברו לעליות – הדולר עלה ב-0.3% ושערו היציג נקבע כאמור על 3.71 שקלים.  היורו שמר על יציבות והיציג נקבע על 4.28 שקלים. המסחר התנהל על רקע החלטת חברת S&P בסוף השבוע להעלות דירוג אשראי לשיראל לרמה הגבוהה ביותר אי פעם.

חברת דירוג העלתה את דירוג ישראל מרמה של +A לרמה של -AA. העלאת הדירוג היא הישג משמעותי מאוד למשק הישראלי, אם כי לא ברור איך זה יתבטא אם בכלל בכלכלה השוטפת של הציבור.  בכל זאת – מדובר בהבעת אמון ביכולת של המשק לצמוח וביכולת של הממשלה לשמור על מדיניות פיסקלית אחראית.

בחברת הדירוג הסבירו כי העלאת הדירוג באה על רקע שיפור במדיניות הפיסקלית של ממשלת ישראל, לצד צמיחה והכנסות ממסים גבוהות שהביאו לירידה ניכרת ביחס החוב הממשלתי נטו לתוצר בשנים האחרונות.

שר האוצר משה כחלון אמר עם העלאת הדירוג  כי "העלאת הדירוג תחסוך לנו הוצאות מימון של מיליארדים, שאותן נפנה לבריאות, חינוך ורווחה". הכוונה היא ביכולת של המדינה לגייס כעת בעלויות נמוכות יותר. מיליארדים? כלל לא בטוח, במיוחד כשהריבית עולה.

הדולר לאן? 

שער הדולר

מספר מקרי הגירושין בישראל עצום. בכל שנה מתגרשים מעל 10 אלף זוגות וקרוב ל-100 אלף תיקים נפתחים בבתי הדין הרבניים. מלבד תביעות גירושים נדונות בבית הדין הרבני בקשות

לשלום בית, תביעות משמורת, תביעות לתשלום מזונות ועוד נושאים הקשורים לגירושין וסכסוכים בין בני זוג. תהליך הגירושין הוא תהליך כואב לכל הצדדים. אנשים שהיו החברים הכי טובים מוצאים עצמם משני צידי המתרס. עיקר הסכסוכים, לאחר הסכמה על ההפרדות, סובבים בעיקר סביב השאלה איזה רכוש יעבור לאיזה צד ועל ותשלום דמי המזונות.

מה זה דמי מזונות?

מה שקובע איך יתנהל תהליך הגירושין הוא הדת של בני הזוג.על פי החוק, בני זוג יהודים ינהלו את התהליך  הגירושין על פי המשפט העברי וובני זוג מוסלמים על פי הדין המוסלמי.

בתי המשפט האזרחיים בישראל פועלים על פי הדין העברי ולכן  החובה לדאוג לכלכלת הילדים עד שהם מגיעים לגיל 15 מוטלת רק על הגבר, גם אם האשה מרוויחה יותר ממנו. אחרי שהם עוברים את גיל 15, החובה לדאוג לכלכלתם מתחלקת בין שני ההורים. בפועל, כמעט ולא קורה שהאשה משלמת מזונות לגבר.

את המזונות צריך לשלם עד שהילד מגיע לגיל 18. בגלל שבישראל, מתגייסים לצבא בגיל 18, והילד עדיין לא יכול לפרנס את עצמו בשל כך, בבית המשפט העליון החליט שאבות חייבים לשלם מזונות עד שהילד משתחרר מהצבא, אבל לא מזונות מלאים אלא שליש מדמי המזונות ששילם עד גיל 18. ההחלטה הזאת תופסת גם לגבי ילדים הלומדים בכיתות י"ג, י"ד או בעתודה.

סוגי המזונות

דמי מזונות אישה – תהליך הגירושין יכול לקחת הרבה זמן ולכן, משולמים מזונות לאשה, כל עוד הגירושין לא הושלמו ובני הזוג חיים בנפרד. כל עוד אין גט ובני הזוג נחשבים נשואים, הבעל עדיין חייב למלא את חובתו לפרנס את אשתו. כשמאושר הגט הגבר יכול להפסיק לשלם את המזונות, אלא אם הסכים לשלם גם לאחר מכן, או שהאשה תובעת אותו בבית המשפט לשלם לה מזונות (או פיצוי גדול חד-פעמי), והוא מפסיד בתביעה. במקרים חריגים האישה אינה זכאית למזונות כמו למשל במקרה של אישה מורדת (שאינה מסכימה לקיים יחסי מין עם בעלה, אלא אם יש לכך "טעם סביר" – הבעל בגד, אלים וכו'), אישה שעזבה את הבית ללא הצדקה, בגדה עם גבר אחר, מסרבת להליך שלום בית וכד'.

דמי מזונות אישה נקבעים לפי רמת החיים לה הורגלה האישה בזמן הנישואין – לא רק אוכל ומגורים, אלא גם הוצאות על לבוש, הוצאות דלק ורכב, קוסמטיקה,בילויים, הוצאות רפואיות ועוד. הבעל לא יכול לדרוש שהאישה תחיה ברמת חיים נמוכה יותר לאחר הגירושין. כלומר, אישה שמתגרשת מבעל עשיר מאד, צפויה לקבל עשרות ומאות אלפי שקלים בחודש, לעומת אישה שחיה ברמת חיים ממוצעת שתקבל כנראה רק כמה אלפי שקלים לחודש. האישה צריכה להוכיח את רמת החיים בה חיה לפני הפרידה מבן הזוג, לפעמים זה לא קל כי  קיימים פערים גדולים בין הההכנות עליהן מצהיר הבעל לרשויות המס לבין הההכנסות שהיו למשפחה בפועל. חשוב להדגיש, מדמי המזונות מופחתים ההכנסות של האשה, אם קיימות, מעבודה, קיצבה, שכר דירה וכו'.

.

דמי מזונות ילדים

המטרה של מזונות הילדים היא להבטיח את רמת החיים של ילדים לאחר הגירושים. המזונות משולמים עד שהילד מגיע לגיל 18 או, או עד תום שירותו הצבאי. גובה המזונות האלה לא קשור למצבו הכלכלי של האבא והוא חייב לשלם אותם גם אם תשלום המזונות מרושש אותו לגמרי. על האשה לא מוטלת שום חובה לדאוג לרווחתם הכלכלית של הילדים.

מזונות הילדים נחלקים גם הם לשני סוגים:

1. מזונות הכרחיים – אלו מזונות אשר כשמם כן הם – הכרחיים לקיומו של הילד כמו מזון, ביגוד, חינוך, טיפול, מגורים, הוצאות רפואיות וכו'.
2. מזונות "מדין צדקה" – הוצאות נלוות הכרוכות בגידול ילדים  כמו חוגים, שיעורים פרטיים, בילויים, טיולים, תנועת נוער ועוד. בתשלום הזה מתחשבים ביכולותיו ההפיננסיות של הגבר, והחל מגיל 15, ניתן לחייב גם את האמא להשתתף בהוצאות האלה.

לסיכום, תשלום המזונות נעשה על ידי חלקה לשלוש:

1. עד גיל 6 – האב חייב לשלם מזונות ללא קשר ליולתיו הכלכליות..
2. מגיל 6 ועד לגיל 15 – האב צריך לשלם מזונות הכרחיים והאם משתתפת עם האב בהוצאות על צרכים שאינם הכרחיים.
3. מגיל 15 – כאן נחשבות ההוצאות להוצאות "מדין צדקה" כלומר מעבר לצרכיו הבסיסיים של הילד ולפיכך האב והאם מתחלקים בהוצאות על פי יחס הכנסותיהם.

הנוסחה הנהוגה כיום לחישוב מזונות הילדים עד גיל 6 ואשר משמשת כיום את השופטים היא: 1,200 – 1,600 ש"ח מזונות בסיס לילד + מדור + מחצית ההוצאות החריגות.

מה זה הוצאות מדור?

הוצאות המדור הן ההוצאות על מגורי הילדים בבית ההורים הוצאות אלו כוללות דמי שכירות או משכנתא, ארנונה, מים, חשמל, תשתיות תקשורת, וועד הבית ואפילו חומרי הניקוי. כמובן שמתייחסים לחלקו היחסי של כל ילד בהוצאות האלו כשמחשבים את גובה המזונות ולא מכלילים בהם את חלקו היחסי של ההורה אצלו נמצאים הילדים.

מה קורה אם האישה מרוויחה יותר מבעלה?

על פי המשפט העברי הגבר חייב בכלכלת אשתו והיא אינה חייבת לעבוד. לפעמים בתי הדין האזרחיים כן פוטרים מתשלום המזונות אישה. זה קורה כשהגבר מצליח להוכיח שהוא מרוויח הרבה פחות ממנה, כולל אם מדובר בהכנסות כמו גמלת פנסיה, שכר דירה וכו'.

הרבה פעמים ראוים שגברים הנמצאים בהליך גירושין מפסיקים לעבוד,או שעוברים לעבוד "בשחור". במקרים רבים הדבר מאלץ את הנשים להפעיל חוקרים פרטיים כדי להוכיח שיכולתו הכלכלית של הבעל גבוהה ממה שהוא מצהיר בפני בית הדין

במקרים שבהם האשה מפסיקה לעבוד לאחר הגירושין, יכול בית הדין להתחשב בפוטנציאל ההשתכרות שלה ולא בהשתכרות שלה בפועל ולפסוק לה מזונות נמוכים יותר.

מה קורה אם הבעל מסרב לשלם מזונות?

במידה והגרוש מסרב להעביר לאישה את דמי המזונות היא יכולה לפעול בשתי דרכים –

1. לפנות לביטוח הלאומי כדי לקבל דרכו את דמי מזונות. במקרה הזה הביטוח הלאומי עושה השוואה בין הסכום של המזונות שנקבע לבין הסכום לו זכאים הילדים לפי תקנות המוסד, ומשלם את הסכום הנמוך יותר. במקביל פותח הביטוח הלאומי בהליכי הוצאה לפועל נגד החייב. אם משכורתה של האישה גבוהה מן המשכורת הקבועה בתקנות הביטוח הלאומי לצורך קבלת דמי מזונות, או אם היא ממשיכה לגור עם הגרוש באותו הבית, ביטוח לאומי לא יעביר לה את המזונות.
2. האשה יכולה לפנות ישירות להוצאה לפועל, שתפתח בהליכי הוצאה לפועל נגד הגרוש. במקרה בו הגבר מסרב לשלם את המזונות ההוצאה לפועל יכולה לעקל לו את הרכוש, את המשכורת, וגם יכולה למנוע את יציאתן מהארץ על ידי הוצאת תו עיכוב יציאה ואפילו להוציא צון מאסר נגדו.

מזונות במקרה של משמורת משותפת

אם ההורים הגיעו להסדר משמורת משותפת שבו נחלק הזמן בו שוהים הילדים באופן שווה בין האב והאם, העלות הכלכלית מתחלקת בין ההורים.

עד ליולי 2017 העול של תשלום המזונות נפל על כתפי האב בלבד גם במידה והאם מרוויחה יותר ממנו. בפסק דין שניתן בבית המשפט העליון נקבע, כי כשמדובר במשמורת משותפת, היכולת הכלכליתהיחסית  של כל אחד מבני הזוג היא זו שתיקבע את חלוקת המזונות בינהם וייתכן גם מצב שבו האשה מעבירה כסף לגבר, במידה והיא מרוויחה יותר ממנו. הכלל הזה נוגע ביחס לילדים בני 6 עד 18.

לדוגמא: אם הגבר מרוויח 8000 שקל בחודש והאשה מרוויחה 12 אלף שקל בחודש. צרכי הילד נקבעו על 1500 שקל זאת אומרת שכל הורה צריך לשאת במחצית עלות צרכי הילד, דהיינו 750 שקל. מאחר ויחס ההכנסות של ההורים הוא 60% לאשה ו-40% לגבר, צריכה האשה להעביר לגבר 150 שקלים כל חודש.

גירושין – כל מה שצריך לדעת