ברק גרשוני, מנכ"ל קרנות הנאמנות של בית ההשקעות אלומות, מגיב הבוקר לירידות החדות שנרשמות בשוק האג"ח הממשלתיות, וכותב כי "הירידות בפתיחת המסחר באג"ח הממשלתיות באות בתגובה לירידות השערים באג"ח האמריקאי לאחר דוח התעסוקה החיובי שהתפרסם ביום שישי".

באלומות כותבים היום כי "השוק המקומי חיכה למימוש באג"ח הממשלתיות לאחר ראלי חסר תקדים מתחילת השנה וזהו בסך הכל טריגר למימושים. כפי הנראה, ירידות השערים בארה"ב ובישראל תהיינה קצרות מועד, על רקע העובדה שבאירופה תתחיל הזרמת כספים אדירה (QE) בימים הקרובים של הבנק המרכזי האירופי ECB, וכן נוכח העובדה שכל יציאה מהשקעה סולידית כמו האג"ח הממשלתיות אל מק"מ ומזומן מזכירה למשקיעים שכספם מניב אפס מוחלט אם לא הפסד".

באלומות מעריכים כי "התנודתיות באג"ח הממשלתי תלווה אותנו בשנה הקרובה נוכח התשואות האפסיות בישראל ובעולם".

ברק גרשוני מסכם סקירתו וכותב: "כפי שהמלצתי לא מכבר, בחירת המח"מ קריטית בתקופות אלו והיא צריכה להיות סביב המח"מ הבינוני, קרי 3-6 שנים לפי שנאת הסיכון של המשקיע. השקעה במח"מ ארוך יותר הינה בסיכון גבוה משמעותית ותסבול השנה מתנודתיות קיצונית".

מיקי סבטליץ ממיטב דש מפרסם הבוקר סיכום שבועי של נכסי תעשיית קרנות הנאמנות, ומדווח כי השבוע הורגש אפקט הריבית: הקרנות המסורתיות רשמו בשבוע הראשון של החודש גיוסים של כ-1.7 מיליארד ₪ ב-4 ימי מסחר בלבד. זאת לאחר, גיוס שבועי של כ-1.2 מיליארד ₪ בקרנות המנוהלות אל מול כ-0.5 מיליארד ₪ בקרנות המחקות. מנגד, המשך מגמת פדיונות בקרנות הכספיות שאיבדו השבוע כ-3.7 מיליארד ₪.

במיטב דש מציינים כי בראש המגייסות השבוע: קרנות אג"ח כללי (770 מיליון ₪) וקרנות אג"ח מדינה (570 מיליון שקל). הבולטות בגיוסים בקרנות המחקות הן: קרנות מחקות על מדדי אג"ח מדינה (120 מיליון ₪) וקרנות מחקות על מדדי מניות בארץ ובחו"ל (130 מיליון ₪).

המסחר השבוע התאפיין במגמה מעורבת שהתבטאה מחד, בעליות שערים במדדי המניות ובמדדי אגרות החוב הקונצרניות. מנגד, מדדי אגרות החוב הממשלתיות רשמו השבוע ירידות שערים על רקע המימושים שנרשמו באג"ח ממשלת ארה"ב. הקרנות המסורתיות גייסו ב-4 ימי מסחר כ-1.7 מיליארד ₪, סכום השווה למחצית הגיוסים שנרשמו בחודשיים הראשונים של השנה. זאת, בהובלת קרנות אג"ח כללי וקרנות אג"ח מדינה שגייסו יחד כ-1.35 מיליארד ₪, המהווים כ-80% מכלל הגיוסים בקרנות המסורתיות. כך, עפ"י אומדנים והערכות שבוצעו ע"י כלכלני מיטב דש.

קרנות אג"ח כללי, בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית1, קרנות 10/90 וכו', רשמו השבוע גיוסים של כ-770 מיליון ₪- זינוק חד של כ-100% בקצב הגיוסים הממוצע לעומת השבוע האחרון של פברואר.

בנוסף מציינים במיטב דש כי אגרות החוב הקונצרניות נסחרו השבוע במגמה חיובית- מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו עליות שערים של עד כ-0.2%. בעקבות התשואות החיוביות שמאפיינות את האפיק מתחילת השנה, קרנות אג"ח קונצרני שינו כיוון וגייסו השבוע כ-30 מיליון ₪, זאת לעומת פדיונות של כ-100 מיליון ₪ בשבוע הקודם ובניגוד מוחלט לגל פדיונות המסתכם מתחילת שנה בכ-1.4 מיליארד ₪.

הקרנות המנייתיות סיכמו את השבוע עם גיוסים של כ-220 מיליון ₪- זינוק של כ-30% בקצב הגיוסים הממוצע לעומת השבוע הקודם, שמשקפים גיוס של כ-120 מיליון ₪ לקרנות המשקיעות בחו"ל וגיוסים של כ-100 מיליון ש"ח בקרנות מניות בישראל וגמישות. כ-60% מכלל הגיוסים בקרנות המנייתיות1 השבוע נותבו לקרנות המחקות, המתחלקים שווה בשווה בין קרנות מניות בחו"ל לקרנות מניות בישראל.

במיטב דש מציינים כי אגרות החוב הממשלתיות רושמות ירידות שערים: מדד ממשלתי כללי רשם השבוע תשואה שלילית של 0.2% בהובלת השחרים לטווח ארוך שהתממשו ב-0.6%. למרות השבוע השלילי באפיק, קצב הגיוסים הממוצע בקרנות אג"ח מדינה הכפיל את עצמו לעומת השבוע הקודם והסתכם בגיוסים של כ-570 מיליון ₪, המתחלקים לכ-450 מיליון ₪ בקרנות המנוהלות ו כ-120 מיליון ₪ בקרנות מחקות.

מגמה שלילית באפיק השקלי: הקרנות הכספיות רשמו השבוע פדיונות של כ-3.7 מיליארד ₪ – זינוק חד לעומת השבוע הקודם. מנגד, גיוסים קלים של כ-20 מיליון ₪ נרשמו השבוע בקרנות השקליות, זאת לעומת פדיונות של כ-60 מיליון ₪ בשבוע הקודם.

קרנות אג"ח חו"ל רשמו השבוע עלייה בקצב הגיוסים הממוצע לעומת השבוע הקודם, זאת לאחר שגייסו כ-70 מיליון ₪.

תעשיית הקרנות מנהלת נכון ל-04.03.15 כ-265.3 מיליארד שקל, הקרנות המסורתיות (בנטרול הקרנות הכספיות) מנהלות כ-218.5 מיליארד שקל והקרנות הכספיות שמנהלות כ-46.8 מיליארד ₪.

בנק ישראל מפרסם הבוקר את נתוני השקעות תושבי חוץ בישראל ותושבי ישראל בחו"ל בחודש ינואר 2015.

מנתוני בנק ישראל באשר להשקעות תושבי חוץ במניות הנסחרות בתל אביב עולה כי נרשמה התמתנות בפעילות במק"ם: בחודש ינואר תושבי חוץ השקיעו נטו כ-130 מיליוני דולרים באג"ח ממשלתיות הנסחרות בתל אביב. פעילותם של תושבי חוץ במק"ם בחודש ינואר היתה מאוזנת.

באג"ח הממשלתיות הנסחרות בחו"ל, נרשמו השקעות נטו של תושבי חוץ בהיקף של כ-190 מיליוני דולרים.

באשר להשקעות במניות ישראליות: בחודש ינואר השקיעו תושבי חוץ בבורסה לני"ע בתל-אביב כ-200 מיליוני דולרים. מנגד, תושבי חוץ מימשו נטו היקף של כ-40 מיליוני דולרים במניות ישראליות הנסחרות בחו"ל.

ההשקעות הישירות בישראל – ההשקעות הישירות במשק, באמצעות מערכת הבנקאות המקומית, הסתכמו בחודש ינואר בכ-710 מיליוני דולרים, מזה כ-200 מיליונים השקעה בחברה אחת, הפעילות התרכזה בענף הטכנולוגיה העילית ובענף המידע והתקשורת.

באשר להשקעות תושבי ישראל, מדווח בנק ישראל על המשך מימושים נטו של המשקיעים המוסדיים במניות זרות, והשקעות בחו"ל של משקי בית. בחודש ינואר, תושבי ישראל השקיעו נטו בחו"ל היקף של כ-590 מיליוני דולרים בהשקעות פיננסיות (אג"ח ומניות), בעיקר השקעות של משקי הבית.

בשוק המניות – בחודש ינואר תושבי ישראל השקיעו כ-180 מיליוני דולרים במניות זרות בחו"ל: משקי בית השקיעו כ-450 מיליוני דולרים, בעיקר יחידים וקרנות נאמנות, המגזר העסקי השקיע נטו כ-105 מיליוני דולרים. מנגד, המשקיעים המוסדיים מימשו נטו כ-370 מיליונים במניות זרות, בעיקר חברות ביטוח, זאת בהמשך למימושים גם בחודשיים הקודמים.

בשוק האג"ח –תושבי ישראל השקיעו נטו באג"ח זרות כ-410 מיליוני דולרים: השקעות נטו בהיקף של כ-260 מיליונים על ידי משקי הבית, וכ-120 מיליונים ע"י המגזר העסקי. ההשקעות הישירות בחו"ל –תושבי ישראל השקיעו בהשקעות הישירות בחו"ל היקף של כ-400 מיליוני דולרים. עיקר ההשקעות התבצעו ע"י חברה בענף הפעילות הפיננסית והביטוח.

בית ההשקעות "יצירות" מפרסם הבוקר סקירת מאקרו שבועית מאת איילת ניר, בה נכתב  כי בנק ישראל הגביר מעורבותו בשוק המט"ח בחודש האחרון.

ב"יצירות" מציינים כי בפברואר הגדיל בנק ישראל את היקף רכישות המט"ח שלו, לרמה של 1.05 מיליארד דולר, מתוכם 245 מיליוני דולר בלבד נרכשו תחת התכנית לקיזוז השפעת הפקת הגז בישראל על שער החליפין, והשאר מתוך ניסיון של הבנק המרכזי להשפיע על שערי החליפין.

בנוסף מציינת איילת ניר, כי "כשבוחנים את התנהגות שערי החליפין ניתן לראות באופן ברור, כי בעוד בשלושת החודשים האחרונים נסחר השקל ללא מגמה ברורה ותוך תנודתיות כנגד הדולר, הוא התנהל במגמה בולטת של התחזקות כנגד האירו. אנו תמהים עד כמה באמת יכול בנק מרכזי להשפיע על מגמות ארוכות טווח בשוק המט"ח".

ב"יצירות" מתייחסים גם לעדכון תחזית המדד לחודש פברואר, וכותבים כי "לאור עדכון במספר סעיפים, בעקבות אומדנים מתוקנים שנאספו, וחישוב מחדש של גורמי העונתיות, אנו מעדכנים את תחזית המדד לחודש פברואר כלפי מטה בעשירית האחוז ל- 0.6%-".

באשר לארה"ב, כותבים "יצירות" דוח תעסוקה חזק נוסף התפרסם ביום שישי האחרון, והצביע על תוספת משרות גבוהה מהציפיות, למרות מזג האוויר הקשה בארה"ב, התחזקות הדולר ועליית מחיר הנפט הגולמי. השכר לשעת עבודה עלה בשיעור מתון של 0.1%. הדו"ח החזק הזין את החשש מפני עליית ריבית כבר ביוני הקרוב, כפי שבא לידי ביטוי בעליית התשואות בשוק האג"ח, ובירידות שערים בשוק המניות".

באשר לאירופה: הבנק המרכזי האירופאי יתחיל את מסע הרכישות שלו ביום שני, ה- 9 במרץ 2015. על פי התכנית שהוצגה בינואר, הבנק ירכוש אג"ח ממשלתיות בשוק המשני ויוסיף לרכוש ABS ו- Covered Bonds בסך כולל של 60 מיליארד אירו בחודש, עד לספטמבר 2016, אז במידת הצורך תוארך התכנית.

ב"יצירות" מציינים כי השווקים הגיבו בחיוב להודעת הבנק המרכזי, ותשואות האג"ח הוסיפו לרדת. פתיחת המרווח בין האג"ח האמריקאי לאירופאי ביום שישי, מעוררת סימני שאלה בנוגע לתיאוריה לפיה, הפער בין תשואת אגרות החוב של אירופה וארה"ב לא יכול להיפתח יתר על המידה.

יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון מפרסמים הבוקר את סקירת המאקרו השבועית של בית ההשקעות.

כלכלני לידר כותבים בסקירתם כי השיפור של ממש שנרשם בתעסוקה בארה"ב מגביר את הסיכוי להעלאת ריבית הפד בחודש יוני. לידר מציינים כי הציפייה להעלאת ריבית הפד כבר בעוד מספר חודשים הביאה לייסוף בדולר ולעליית תשואות ביום שישי.

בלידר סבורים כי מגמה זו מורידה לחץ מבנק ישראל להורדת ריבית נוספת, אם כי אפשרות זו קיימת במידה וייסוף השקל יתחדש, כפי שארע בשוודיה.

כמו כן, מציינים לידר כי האינפלציה עושיה להפתיע כלפי מעלה השנה על רקע השפעת הפיחות בשקל, עלייה צפויה בשכר במשק  והמשך התייקרות של מחירי הדיור.
לידר מתייחסים בנוסף לנתוני המאקרו שפורסמו בארץ, מהם עולה כי מסתמן שיפור של ממש ברמת האמון הצרכני בחודש פברואר. להערכת לידר, שיפור זה באופטימיות של משקי הבית נובע מירידה ביוקר המחייה (מחירי האנרגיה בפרט) ושיפור במצב התעסוקה במשק. בלידר מציינים כי במידה ומגמה זו תימשך, צפויה האצה בצריכה הפרטית.

בנוסף מציינים כלכלני לידר, כי השבוע יתפרסמו שורה של נתונים חשובים: סחר חוץ, החשבון השוטף, ומדדי אמון (צרכני ועסקי).

באשר לאינפלציה כותבים לידר כי לאור הורדת הריבית והפגנת נחישות על ידי בנק ישראל, העלינו את תחזית האינפלציה. לידר סבורים כי צפויה אינפלציה של 0.9% ב-12 החודשים הקרובים. לאחר פרסום מדד פברואר האינפלציה ב-12 החודשים הקרובים תעלה ל-1.4% .

מדד חודש מרץ צפוי לעלות ב-0.5% ויושפע מהתייקרות של 6.2% במחירי הדלקים. מגמת הפיחות בשקל על רקע התחזקות הדולר בעולם תומכת בעלייה באינפלציה.

באשר למדיניות מוניטארית כותבים לידר כי במידה ושע"ח יחזור ויתחזק ב-2%-3% מול הסל, תתכן הורדת ריבית נוספת. הנגידה פלוג משדרת נחישות בניסיון למנוע ייסוף חד בשקל.  בנק ישראל רכש 1.045 $ מיליארד בינואר, 245 $ מיליון בנטרול השפעת הגז.

הבינלאומי בפיקדון מובנה על מניות תעשייה אירופאיות. הבנק מציע ללקוחותיו פיקדון לתקופה של 36 חודשים כאשר נכס הבסיס לפיקדון שעל פיו יקבע המענק הוא סל המורכב מ-5 מניות מובילות מסקטור התעשייה הנסחרות באירופה (לכל מניה משקל שווה).

המניות בסל – VolksWagen AG, Daimler AG, Airbus Group NV, Safran SA ו-.Enel SPA

הריבית בפיקדון המובנה היא שנתית בשיעור 0.25%. אבל ש כמובן אפשרות לאפסייד – נקבע חסם עליון לכל מניה בשיעור של 40% מעל השער היסודי (שער הסגירה ביום 12.3.15). תקופת הבדיקה הינה בת 35 חודשים, החל מיום 13.3.15 ועד ליום 12.2.18, במהלכה ייבדק בכל יום שער הסגירה של כל מניה לעומת החסם העליון שלה.

ביצוע מניה (יחושב בנפרד לכל מניה), כאשר קיימות 2 אפשרויות:

1. במקרה שכל שערי הסגירה של המניה במהלך תקופת הבדיקה היו נמוכים מהחסם העליון, ביצוע המניה יחושב כשיעור השינוי בפועל בין השער היסודי לבין השער החדש (מנקודה לנקודה).
2. במקרה שבמהלך תקופת הבדיקה אחד או יותר משערי הסגירה של המניה יהיה שווה/גבוה מהחסם העליון, יוחלף ביצועה בפועל של המניה בשיעור קבוע של 6% לכל תקופת הפיקדון (ללא קשר לביצוע המניה בפועל בתום תקופה מנקודה לנקודה, בין אם שלילי או חיובי).

שיעור השינוי של סל המניות הינו ממוצע חשבוני של כל ביצועי המניות כפי שחושבו (ביצוע בפועל או "השיעור הקבוע").

תנאי המענק: במידה ששיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה חיובי (גבוה מאפס) – הלקוח יזוכה במענק בשיעור של 60% משיעור שינוי הסל. לפיכך המענק המקסימאלי האפשרי הינו עד 24% (לא כולל).

במידה ששיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה שלילי (נמוך מאפס)/ "אפס" – ייפרע הפיקדון בתום 36 חודשים ללא מענק.

-המענק מחושב ומשולם על הקרן הנומינלית בלבד ויהיה צמוד לשער הדולר היציג (כמפורט בתנאי הפיקדון).

גם במקרה שבו נפרע הפיקדון ללא המענק, הלקוח יהיה זכאי לריבית.

קרן הפיקדון מובטחת.

פרטים מלאים על הפיקדון באתר של הבנק הבינלאומי

בנק הפועלים מציע פיקדון דולרי לתקופה של 15 חודשים, עם מענק קבוע ומובטח. הפיקדון ללא תחנות יציאה.

המענק הוא בשיעור צבור של 0.6% (ריבית מתואמת בשיעור שנתי של 0.4797%) למפקידים החל מ-100,000 דולר. המענק יקבע בהתאם לסכום ההפקדה בפועל ויחושב במונחי ריבית דריבית שנתית, המענק ישולם בתום תקופת הפיקדון.

סכום מינימום להפקדה: 10,000 דולר. אבל כאמור בסכומים נמוכים מ-100,000 דולר, הריבית / מענק יהיה נמוך.

מנורה מבטחים  בחרה לא להרים ידיים בתעשיית הקרנות הכספיות.  כזכור, הקרנות הכספיות הפכו ל"משמידות הון"  אחרי הפחתת הריבית האחרונה. התשואה הצפויה בהן עולה על דמי הניהול ולכן הן סופגות פדיונות כבדים של כ-1 מיליארד שקל ליום (והן כבר מנהלות מתחת ל-50 מיליארד שקל).

במנורה החליטו לשפר את התנאים בקרן הכספית מנורה מבטחים כספית (מספר הקרן – 5119680), במיוחד למשקיעים לטווח קצר. עד עכשיו דמי הניהול על הקרן היו 0% ושיעור ההוספה היה 0.03%, מעכשיו זה משתנה – שיעור ההוספה מתאפס (ואחר כך עולה ל-0.01%) ודמי הניהול עולים ל-0.03%. המשמעות היא שהקרן עשויה להיות רווחית (לייצר תשואה חיובית) – שכן צפוי שמנהל הקרן ישיג תשואה של 0.1-0.15% בשנה, בעוד שהעלויות יהיו עם דמי הנאמן סביב 0.05% בשנה. זה לא הרבה, אבל לפחות לא מפסידים כמו בקרנות הכספיות המסורתיות.

קרנות אחרות (קרן הנאמנות הכספית של אנליסט), פעלו אחרת – הם הורידו את דמי הניהול והעלו את שיעור ההוספה. בדרך הזו הם בעצם קנסו את המשקיעים לטווח קצר – שיעור ההוספה ניתן באופן חד פעמי בלי קשר לתקופת ההשקעה, ומכאן שאפקטיבית מדובר בהוצאה שככל שההחזקה בקרן ארוכה יותר, היא בעצם נמוכה יותר (ביחס לתקופה). יש בזה יתרון גדול למשקיעים לטווח ארוך.

במנורה פעלו אחרת (וגם חכם) הם ייצרו מכשיר שפונה לקהל שמעוניין בטווח קצר – אין "קנס" על האחזקה (אין שיעור הוספה, אם כי כאמור הוא יעלה בהמשך), ויש דמי ניהול שהופכים את האחזקה למעניינת ביחס לקרנות הכספיות האחרות.

במנורה הגבילו את היקף הגיוס ל-600 מיליון שקל,   למה? כי החברה מפסידה על הקרן הזו – מנורה מבטחים משלמת דמי הפצה של 0.1% לבנק ומקבלת דמי ניהול של 0.03% היא מפסידה 0.07% , אז למה היא עושה זאת? כדי להגיל את נתח השוק, כדי לפתות משקיעים חדשים שאולי בעתיד יהיה אפשר להפיק מהם רווחים.

דמי הניהול יעלו ל-0.03% החל מ-18 במרץ, והנה ההודעה על שיעור ההוספה –

קרנות נאמנות מנהלות תיקי השקעות דינמיים. פה ושם הם נופלות להשקעות מסוכנות, שבסופו של דבר הופכות להיות בלתי סחירות. ואז, הן צריכות לשערך את ההשקעה. במקרים רבים מדובר בחברות לפני הסדר חוב, במקרים אחרים אין סיכוי להציל את החברה והולכים לכונס, וגם אז מקבלים משהו (לרוב פחות משמעותית). כל מקרה לגופו.

קרנות הנאמנות של אנליסט השקיעו באגרות חוב של שלדנקו (עוד חברת נדל"ן שהחובות שלה מוטטו אותה), ולמרות שה היה מזמן, עכשיו מחזיקי הקרנות משלמים את המחיר.

מנהלי הקרנות דיווחו כי "הוועדה המיוחדת של מנהל הקרן לצורך קביעת שווי במקרים מיוחדים החליטה ביום 04.03.2015 לשערך את מחירה של אגרת החוב שלדנקו אג"ח א' – מס' נייר 5740022 המוחזקת בקרנות שלעיל (להלן: "האג"ח"), וזאת בשל מידע חדש שהתקבל מכונס הנכסים של החברה בדבר החזר כספים לחברה בהיקף נמוך מהצפוי.

"ביום 23.10.11 החליטה הוועדה לשערך את האג"ח במחיר האחרון שבו הוא נסחר, דהיינו 43.45 אג' ומשכך לא היה לשערוך האמור השפעה על מחירי הקרנות נשוא דיווח זה.  ביום 12.06.2014 התקבל בגין האג"ח 4.94 אגורות , ובעקבות כך ובהתאם להנחיות מנהל הקרן לעניין זה הופחת במועד זה שווי האג"ח בגובה הסכום שהתקבל, כך שמחיר האג"ח (לאחר התשלום) נקבע על 38.51 אג'. מכיוון שמחיר האג"ח הופחת כאמור בדיוק בשווי הסכום שהוכנס לנכסי הקרן, אזי שלא היה לשערוך האמור השפעה על מחירי הקרנות נשוא דיווח זה.

"ביום 04.03.2015 החליטה כאמור הוועדה לשערך את האג"ח במחיר 22.00 אג' – שיעור ההפחתה בשווי האג"ח:42.87%- (מינוס). שיעורי ההשפעה על השווי הנקי של נכסי הקרנות כתוצאה מההפחתה בשווי האג"ח הינם:

אנליסט (2C)(!) המירים וקונצרנים + 30%- קרן נאמנות      0.66%- (מינוס).
אנליסט גמישה (4D) קרן נאמנות                                    0.17%-  (מינוס)  ".

באנליסט מדגישים כי  "האג"ח שלעיל מוחזק למועד דיווח זה בקרנות נוספות שבניהול מנהל הקרן, אך השפעתה של קביעת מחיר האג"ח ע"י הוועדה על השווי הנקי של הקרנות כאמור אינה מהותית ואינה דורשת דיווח בהתאם להוראות הדין".

למדריכים פיננסים:

מדריך קרנות נאמנות

קרנות מחקות – האם כדאי?

תעודות סל – כל מה שצריך לדעת

רגע אחרי שהושלם הסדר החוב בסקיילקס, מדווחת מגדל ניהול קרנות נאמנות על רווח בקרנות שהחזיקו באגרות החוב של סקיילקס.

לא צריך להתבלבל – מגדל הפסידה הרבה על האחזקות שלה בסקיילקס, ןגם הרווח הזה לא משנה את התמונה, אלא שמה שהיה היה – אחרי ששערכה את אגרות החוב בסקיילקס ואחרי שהושלם ההסדר, מדובר ברווח נאה ביחס לשערוך. הרווח הזה התגלגל לתץשואה על הקרנות שמחזיקות (כל קרן ושיעור האחזקה שלה ובהתאמה הרווח שלה).

מגדל אג"ח הזדמנויות הרוויחה סך של 0.29%, ובקרן אג"ח זה כמובן לא עניין של מה בכך. מגדל 10/90 הרוויחה 0.28% ומגדל 1B אג"ח High Yield הרוויחה 0.21%

דיביאם 2B High Yield  שמנוהלת ע"י דיביאם אך תפעולית מוגדרת תחת מגדל הרוויחה מהסדר החוב – 0.34%.

בהסדר בסקיילקס קיבלו מחזיקי החוב סדרה חדשה של אגרות חוב וכמעט 100% ממניות החברה. התספרות בהסדר היתה מעל 50%.

למדריכים פיננסים:

מדריך קרנות נאמנות

קרנות מחקות – האם כדאי?

תעודות סל – כל מה שצריך לדעת

כלכלני בנק לאומי ממשיכים להעריך כי הורדת הריבית על ידי בנק ישראל הביאה לירידה נוספת בתשואה הצפוייה ממכשירי השקעה סולידיים המהווים תחליפי מזומן, כגון מק"מ וקרנות כספיות. ירידה זו בפוטנציאל הרווח מול העלויות (קנייה ומכירה/דמי ניהול/שיעור הוספה) הביאה, בחלק מהמקרים, לחוסר כדאיות ברכישת המוצר ו/או בהחזקתו.
הרכיב המנייתי בתיק ההשקעות ממשיך להיות האפיק המועדף לנטילת סיכון, למרות שרמת התמחור הכוללת באפיק אינה נמוכה. באירופה נראים ניצנים ראשונים של שיפור כלכלי, וצפויה סביבת ריבית נמוכה מאוד (והרחבה כמותית מאסיבית) בטווח הזמן הנראה לעין. בנוסף, רמת תמחור נוחה, מהווה משקל נגד לסיכון גבוה יחסית.
השיפור ההדרגתי בכלכלת ארה"ב, בשילוב עם הפיחות שהתרחש בשער החליפין של השקל מול הדולר, צפוי להמשיך ולתמוך ברווחי הפירמות היצואניות בישראל אשר שוק היעד העיקרי שלהן הוא ארה"ב.
בהסתכלות רחבה, התשואות לאורך העקומים המרכזיים בחו"ל נמוכות מאוד, וצפויות לעלות בהדרגה בטווח הזמן הבינוני. זאת, כתלות בשיפור בכלכלה הגלובלית, בדגש על כלכלת ארה"ב. מומלץ להימנע מאג"ח ממשלתיות של המדינות המפותחות המרכזיות (ארה"ב, גרמניה, יפן).
מומלצת חשיפה לאג"ח ממשלת ישראל במח"מ בינוני, גם לנוכח הציפיות שהאינפלציה בסיכום הרבעון הראשון של שנת 2015 תהיה שלילית, ושסביבת הריבית תשאר נמוכה בחודשים הקרובים. התשואות האפסיות במח"מ הקצר, אינן כדאיות להשקעה.
המשך ירידת תשואות בעקום הממשלתי בישראל אפשרית בזמן הקרוב. לנוכח זאת, ניתן לגוון את האחזקות באפיק האג"ח הממשלתי באמצעות אגרות חוב במח"מ ארוך. יש להתייחס להשקעה זו כהשקעה קצרת טווח (טקטית), כיוון שרמת המחירים בחלק הארוך של העקומים הינה גבוהה מאוד, ומגלמת רמת סיכון גבוהה.
הם ממשיכים להמליץ על חשיפה נמוכה יחסית לאפיק הקונצרני בישראל, תוך התמקדות בדירוגים איכותיים (A+ ומעלה) ובטווח בינוני-קצר. בדומה לאפיק הממשלתי, גם אפיק זה עשוי ליהנות בטווח הקצר מאפקט הורדת הריבית. לכן, הם סבורים כי למשקיעים בעלי פרופיל סיכון בינוני-גבוה קיימת כדאיות בהגדלה מדודה של הרכיב הקונצרני בתיק, כהשקעה טקטית לטווח הקצר.

ביקושים גלובליים נמוכים לסחורות, ממשיכים לתרום לירידות מחירים רוחביות בשוק. מומלצת חשיפה ישירה נמוכה בלבד לאפיק הסחורות בתיק ההשקעות.

משרד הבינוי ורשות מקרקעי ישראל פרסמו אתמול את חוברות המכרז הראשונות של מחיר מטרה בראש העין, והמסלול המבטיח הנחה של 20% ויותר על מחיר דירה חדשה מתחיל. בראש העין יימכרו דירות חדשות ואיכותיות במחיר מובטח של 9,400 שקל למ"ר בלבד!

שר הבינוי ויו"ר מועצת מקרקעי ישראל אורי אריאל אמר היום: "מכרזי מחיר מטרה יצאו לדרך והתקדמו שלב נוסף. מדובר בשיטה חדשה שזוכה להסכמה ולתמיכה מקיר לקיר והיא תהווה אמצעי מרכזי בשנים הקרובות להורדת מחירי הדירות. זוגות צעירים ומשפרי דיור יוכלו לרכוש דירת 100 מ"ר במפרט איכותי ב-940 אלף שקל וזו בשורה אמיתית שתשפיע על השוק כולו".

כנס המציעים הראשון בשיטת השיווק החדשה יתקיים ביום שני הקרוב (9 במרץ 2015, י"ח באדר תשע"ה), באולם סימפוניה, מרכז המוסיקה ברחוב זכריה משה 2, ראש העין, בשעות 11:30–14:00.

בכנס יוצגו כל הפרטים הדרושים לצורך ההשתתפות במכרז: הפרויקט בראש העין והמתחמים; תנאי חוזה מחיר מטרה; הסכם הפיתוח; לוחות הזמנים.

עפרה חדד, סמנכ"לית חברת יורו ישראל אמרה בתגובה לפרסום המכרזים כי,  " הקבלנים לא יכולים להשתתף בכל גחמה של הממשלה. זה שהממשלה מוציאה מכרזים לא אומר שהקבלנים ייגשו אליהם, ומדובר פה בהחלטות לא מציאותיות. לדעתי המכרזים הללו לא נבדקו לעומק, וקשה לי להאמין שנוכל להיכנס אליהם עם עלויות ומחירי מכירה כאלו. מצד אחד הממשלה רוצה שנקבע את מחיר המכירה אך מצד שני היא לא מבטיחה את קיבוע העלויות שלנו, מה שמעמיד את הכדאיות בסימן שאלה גדול. המציאות הזו תגרום לכך שקבלנים יממנו את  60% הדירות של  מחיר מטרה באמצעות ה-40% שיימכרו במחירי שוק חופשי"