בית ההשקעות "יצירות" מודיע הבוקר כי גיל קורן (35) מונה לתפקיד סמנכ"ל שיווק. במסגרת תפקידו יקים את מערך השיווק והמכירות של בית ההשקעות מול ערוץ ההפצה הבנקאי.

קורן כיהן בשש השנים האחרונות כמנהל מחלקת השיווק בחטיבת הלקוחות של בית ההשקעות "פסגות".  לפני כן מילא שורה של תפקידים בתחום ההשקעות והשיווק בבתי ההשקעות כגון "פאי בית השקעות" ואחרים.

לקורן, בעל רישיון לניהול תיקי השקעות ושיווק פיננסי, תואר MBA  עם התמחות במימון מאוניברסיטת בר אילן ותואר ראשון בניהול מערכות מידע וסטטיסטיקה מאוניברסיטת חיפה.

בית ההשקעות "יצירות", בניהולו של דני שפירא, והכלכלנית הראשית איילת ניר פועל על פי תפישת השקעה חדשנית וייחודית של "סלי שוק". על פי תפישה זו, שפותחה  ע"י מחלקת המחקר של בית ההשקעות בראשות ד"ר עידו קאליר,  בית ההשקעות סורק את ההשקעות, באפיקים והמסלולים המרכזיים של הגופים המובילים בשוק ההון ובכלל זה הגמל, הפנסיה וקרנות ההשתלמות, מקטלג אותם על פי מדיניות ההשקעות ובונה את "סל השוק" המשקף את תיק השוק הכללי. ההנחה הרווחת, שהוכחה כבר במספר מחקרים פורצי דרך, היא שלאורך זמן קשה לאתר גוף אשר יודע לייצר יתרון יחסי מובהק על פני חכמת השוק כולו.

חברת "שווי הוגן" מפרסמת הבוקר מחקר שערכה לקראת פרסום התוצאות הכספיות לשנת 2014. מחלקת המחקר של החברה מדווחת כי במסגרת המחקר נבחנה רמת הנזילות של החברות הציבוריות, ונמצא כי החברות הכלולות במדד ת"א 100 מחזיקות כ- 284 מיליארד שקל במזומן, נכון לספטמבר. החברה מציינת כי מדובר ברמת הנזילות הגבוהה ביותר שנמדדה מאז רמת שיא כל הזמנים שנמדדה בדצמבר 2012.

עוד עולה מניתוח הנתונים כי שתי החברות הגדולות במדד ת"א 100, טבע ופריגו, המהוות כ- 10.01% וכ- 8.86% מהמדד בהתאמה, מחזיקות סכומים צנועים יחסית של כ- 5.4 מיליארד שקל וכ- 3.3 מיליארד שקל בהתאמה. כמו כן, מסתמנת מגמה של הגדלת רמת הנזילות על ידי החברות במדד מאז ספטמבר 2013, כאשר עיקר המזומנים שנצברו מיוחסים למערכת הבנקאית, המחזיקה לבדה כ- 207 מיליארד שקל במזומן ונראה שמעולם לא הייתה מוכנה יותר בבחינת רמתה נזילות למשבר פיננסי.

מדובר בשבעה בנקים בלבד, המהווים כ- 6.9% מכלל החברות במדד ת"א 100, אשר מחזיקים לבדם כ- 73% מסך המזומן הכולל של החברות במדד. עיקר המזומנים שמוחזק על ידי המערכת הבנקאית מופקד בפיקדונות בבנקים מרכזיים כפועל יוצא של הנושאים אותם קידם המפקח על הבנקים, דודו זקן בתקופת כהונתו הנוגעים בעיקר ליציבות הבנקים.

זקן אימץ את המעבר מכללי באזל 2 לכללי באזל 3 – צעד שעיקרו היה שיפור מוכנות הבנקים למשבר, עיבוי ההון העצמי של המערכת הבנקאית, שיפור הנזילות והקטנת שיעורי המינוף בהם פועלים הבנקים. צעדים שונים שננקטו ואימוץ כללי באזל 3 הוביל לגידול של כ- 30% בהון העצמי המצרפי של הבנקים מסוף 2010 עד סוף הרבעון השלישי של 2014,  בין היתר, באמצעות עצירת חלוקת הדיבידנדים לבעלי המניות.

לדברי רו"ח אלי אל על, מנכ"ל חברת שווי הוגן" סביר כי על רקע סביבת הריבית האפסית ואף שלילית, המחוללת עיוותים חמורים בכל מערכות המחירים בשוק ועל רקע תיאבון הסיכון הנוסק וגואה של אנשים מהשורה, משקיעים ומנהלי כספים מקצועיים, ללא ההתערבות המתמשכת של הפיקוח על הבנקים, התמונה במערכת הפיננסית היתה רעה יותר ושונה לחלוטין. במקביל, ניתן להצביע על מגמה הפוכה שנצפתה בקרב חברות הביטוח לאורך התקופה האחרונה, סקטור שנמצא אף הוא תחת פיקוח רגולטורי הדוק של הממונה על שוק ההון ביטוח וחסכון במשרד האוצר, דורית סלינגר. אולם למרות הגידול בהיקף הנכסים המנוהל בסקטור הביטוח, ניתן לראות ירידה נומינלית ברמת הנזילות".

מבדיקת הנתונים עולה כי מאז סוף הרבעון השני של שנת 2013 בו עמד סך המזומן הכולל של חברות הביטוח על כ- 18 מיליארד שקל, צנחה רמת המזומן בסקטור בכ- 24% עד סוף הרבעון השלישי של שנת 2014, לרמה של כ- 13.6 מיליארד שקל. בזמן שהמערכת הבנקאית הגדילה את היקף המזומן בכ- 25 מיליארד שקל, כלומר גידול של כ- 14% במהלך התקופה המקבילה.

עוד עולה מהבדיקה כי החברות הכלולות בסקטור הטכנולוגיה של מדד ת"א 100 הגדילו את היקף המזומן שבידיהן לאורך השנתיים האחרונות. חברות הטכנולוגיה מחזיקות סכום מצרפי של כ- 4.6 מיליארד שקל נכון לסוף ספטמבר, מדובר בעלייה של כ- 35% בהיקף המזומן בסקטור תוך שנתיים. לדברי אל על "המגמה של הגדלת רמת הנזילות בקרב החברות הכלולות בסקטור הטכנולוגיה מצביעה, בין היתר, על היערכותן של החברות להזדמנויות שעלולות להיווצר ועל יכולתן לבצע עסקאות A&M בהמשך".

שיאנית המזומן בקרב חברות הטכנולוגיה הינה חברת איזיצ'יפ העוסקת בפיתוח וייצור שבבים לרשתות תקשורת ומחזיקה נכון לסוף ספטמבר כ- 822 מיליון שקל במזומן. חברת טאואר העוסקת בפיתוח וייצור מוליכים למחצה לתעשיית האלקטרוניקה, ניצבת במקום השני עם סך של כ- 718 מיליון שקל ואלביט מערכות המפתחת ומייצרת מערכות נשק,אלקטרוניקה ואלקטרו- אופטיקה, במקום השלישי בבחינת רמת הנזילות, עם סך של כ- 652 מיליארד שקל.

יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון מפרסמים הבוקר סקירת מאקרו שבועית, בה הם מעריכים כי לאור ההאצה בפעילות הכלכלית, פחתה מאד ההסתברות להורדת ריבית מחר, למרות מגמת הדפלציה והייסוף בשקל. לדברי כלכלני לידר: "יתכן שבנק ישראל יאיץ את היקף רכישות המט"ח בתור פתרון ביניים".

לידר כותבים בסקירתם כי נתונים כלכליים רבים מצביעים על האצה בפעילות בישראל, כולל הייצור התעשייתי, הצריכה הפרטית, הביקוש לעובדים וכמובן בצמיחה המהירה של 7.2% ברבעון ד'. בלידר מעריכים כי למרות גורמים חד פעמיים כגון עלייה בתיירות לאחר צוק איתן, ביטול חוק מע"מ אפס ושינוי במיסוי על רכבים ב-2015, עדיין מסתמן גידול בצריכה השוטפת ובייצוא התעשייתי.

בנוסף מעריכים לידר כי הצמיחה השנה עשויה להגיע ל-4%, בין היתר בשל עלייה חדה בצמיחה בסוף 2014 אשר יוצרת אפקט של השפעת קצה משמעותית.

בהתייחסות לאינפלציה כותבים לידר כי מדד ינואר לא ממש הפתיע, למעט סעיף הדיור אשר נוטה להיות תנודתי. לידר מציינים כי  לאחר פרסום מדד פברואר, האינפלציה שנה קדימה תגיע ל- 0.8%. לידר סבורים כי האצה באינפלציה צפויה על רקע יציבות או עלייה במחירי הסחורות, עלייה מתונה בשכר (עדכון שכר מינימום, תוספת שכר של 1% בסקטור הציבורי) ועלייה במחירי הדיור. בנוסף כותבים לידר בסקירתם, כי התחזקות הייסוף בשקל עשויה למתן את האינפלציה בחודשים הקרובים.

חגי בדש מנכ"ל פסגות, אחד מבתי ההשקעות הגדולים עם זרועות בחיסכון פנסיוני, קופות גמל וקרנות נאמנות, כנראה חושב שאתם – החוסכים אצלו מטומטמים. הוא עד כדי כך מזלזל בכם שהוא לא מתבייש לספר לכם שהוא פועל לטובתכם, אבל האמת היא שהוא פועל לטובתו ולטובת בית ההשקעות שלו. השבוע הוא ניצל את חוסר ההבנה של הרוב הגדול של הציבור כדי להשיג כותרות מחמיאות, שהכתירו אותו כאביר המשקיעים, כמוביל את המלחמה בטייקונים. זה בדיוק מה שהוא רצה והוא קיבל; ולא משנה שבדרך הוא פגע, בכם, המחזיקים בחיסכון הפנסיוני, בקופות הגמל ובקרנות של פסגות כשלא סיפק לכם ניהול השקעות אמיתי – הוא בחר בכותרת בעיתון ולא בתשואה!

השבוע מר בדש יצא נגד הנפקת קבוצת דלק ואמר שבית ההשקעות אותו הוא מנהל לא ישקיע בהנפקת אגרות החוב. למה? כי יצחק תשובה הבעלים של קבוצת דלק, היה גם בעל השליטה בדלק נדל"ן שהתמוטטה ועברה הסדר חוב. בדש יוצא נגד אותו טייקון תשובה שעבר הסדר חוב. אבל בדש במקרה הטוב חפפן, ובמקרה הרע מתוחכם שלא נותן לעובדות לבלבל אותו – העובדות הן שדלק נדל"ן עברה הסדר חוב כמו חברות רבות; העובדות הן שתשובה תמך לפני הסדר החוב בעשרות ועד למאות בודדות של מיליוני שקלים בדלק נדל"ן והעובדות הן שבהסדר החוב בדלק נדל"ן היו שתי אופציות – הראשונה, פירוק החברה וקבלת אגרות בודדות במקרה הטוב בגין אגרות החוב של דלק נדל"ן, והשנייה הזרמת כספים מצד תשובה. תשובה בחר להזרים מאות טובות של מיליונים. נכון זה לא כל החוב, זה החזר של כ-35%-40%. אבל מה עדיף לצאת בלי כלום. נכון תשובה כמובן לא שה תמים. הוא החליט להזרים כדי לרכך את הגופים המוסדיים וכדי ל"היות בסדר" עם השוק. אבל, וצריך לזכור זאת הוא לא היה חייב!

אז מה בדש בעצם אומר, ומה הוא בעצם רוצה, ומה הבעיה שלו עם הסדר החוב? האם הוא היה מעדיף שתשובה בכלל לא יזרים כסף לחברה ואז הנושים גם לא היו מקבלים את ה-35%-40%? ואז אגב, הפגיעה בלקוחות של פסגות היתה גדולה מאוד! לא, ניתן לבדש את הקרדיט שטיפש הוא לא. בכל זאת הוא עומד בראש בית ההשקעות מהגדולים כאן. בדש יודע שההסדר שהיה בדלק נדל"ן הוא הרע במיעוטו. ברור שהיה עדיף לקבל יותר, אבל ההסדר הזה לא סתם עבר ואושר על ידי רוב המוסדיים; הרוב הגדול הבין שכלכלית זה ההסדר הטוב ביותר.

אבל מה שקרה אז, בהסדר זו נקודה משנית. הנקודה העיקרית בהתבטאויות של בדש מהשבוע האחרון, היא שהוא לא מוכן להיכנס להנפקה שבעל השליטה בה עבר הסדר חוב. מה זו השטות הזו? האם זה התפקיד של בדש לחלק ציונים לאנשים – כן עבר הסדר, לא עבר הסדר? ולקבוע שריריות אם להיכנס להנפקה או לא, לפי בעלי השליטה? בדש צריך לנתח את ההנפקה, התנאים של האג"ח ואז לקבוע אם הוא בפנים או לא. הכל כלכלה, הכל ניתוח קר ואנליטי אם האג"ח הזה יספק תשואה מתאימה או לא, נקודה. כל השאר שטויות ופופוליזים זול. נכון, הוא הרוויח מההתבטאויות האלו, הרבה כותרות מחמיאות, העיתונים מוחאים כפיים, אבל תראו מה קרה כאן – בדש ויתר על הנפקה בחברה שהיא להערכת השוק טובה (אפילו טובה מאוד), שאגרות החוב שלה בהנפקה שיקפו ריבית אטרקטיבית, עד כדי כך שהגיוס היה כפול ממה שתוכנן מלכתחילה. בדש, אנחנו מדברים על קבוצת דלק, זו שמחזיקה במאגרי גז, זו שיש לה תזרימים עתידיים כמעט מובטחים, זו שאלמלא בעל הבית שלה היה תשובה היית זורק בהנפקה סכומי עתק. זו שברגע שלא השקעת בה הפסדת ללקוחות שלך כסף, ואתה יודע זאת. איך אתה מסוגל לבחור לאמץ גישה פופוליסטית שיש לה אולי תועלת לך ולבית השקעות לטווח הקצר (כתרות בעיתונים זה כלי שיווקי מצויין), אבל לדעת בתוך תוכך, ואפילו לשמוע זאת מהבית שלך, שההנפקה הזו טובה. עד כדי כך שאתה לא פוסל רכישת אגרות חוב של קבוצת דלק אחרי ההנפקה.

קשה להבין את זה, בדש אומר בפרוש – בהנפקה לא, אולי אחר כך כן. למה אחר כך כן? לטענת בדש כי בכל זאת צריך לייצר תשואה. ככה הוא אמר, זאת לא המצאה. ואם כך, אז יש כאן אבסורד גדול – מצד אחד בדש אומר שהוא בשם ניהול ההשקעות לא נכנס להנפקות של תשובה, ומצד שני יכול להיות שבהמשך הבית יקנה אגרות חוב אלו בשם ניהול ההשקעות.

איך זה ייתכן, מה קורה כאן בעצם? והאמת שזה מאוד מורכב – בדש לא יקנה בהנפקה. למה? לטענתו בגלל העיקרון לא להשקיע בהנפקות של אנשים שהובילו להסדרי חוב, אבל האמת שזה נראה כמו צעד שיווקי מתוחכם שעשוי לייצר הילה סביב בדש האקטיביסט וסביב בית ההשקעות הלוחמני. אלא שבדש עשוי לקנות אחרי ההנפקה – אחרי ההנפקה, בדרך כלל המחיר יהיה גבוה יותר. למה? כי בהנפקה מקבלים הנחה, וכי ההנפקה היתה בתנאים טובים. ואם כך, אז בדש מקריב את הכסף שלכם, של המחזיקים בקרנות הנאמנות בקופות הגמל ובפנסיות המנוהלים בפסגות, כי הוא מוכן לקנות ביוקר , ורק לא בהנפקה.

אתה בוגד בתפקידך, מר בדש. אתה צריך לספק לנו תשואה, ולא לבחור בדרך הפופוליסטית על חשבון החוסכים שלך שאתה אומר שלמענם אתה נלחם. אתה מזלזל בהם, אתה מאבד להם תשואה, תחת עיקרון מדומה ולא רלבנטי – פשוט, תשקיע איפה שיש תשואה, ולא משנה איפה זה, ככה רוצים אותם אנשים שאתה מנהל להם את הכסף (ואני ביניהם).

הציבור מצפה שמישהו אמין, הגון והוגן ינהל להם את הפנסיה, את קופות הגמל ואת קרנות הנאמנות. רובם לא מבינים בשוק ההון וסומכים בעיניים עצומות על מנהל הקופה או הקרן שלהם. אם הם היו יודעים שמנהל ההשקעות שלהם מעדיף כותרת על פני תשואה, חלקם לא היה אצלו – אני כבר לא אחסוך בפסגות!

מדד ת"א-25 עלה השבוע ב-2.3%. מתחילת השנה עלה המדד ב-1.4%, לאחר עלייה ב-10.2% בשנת 2014.  מדד ת"א-100 עלה השבוע ב-2.3%. מתחילת השנה עלה המדד ב-1.7%, לאחר עלייה ב-6.7% בשנת 2014. מדד ת"א-נפט וגז עלה השבוע ב-10.1%. מתחילת השנה עלה המדד ב-6.1%, לאחר ירידה בכ-20% בשנת 2014.

הנפקת תעודות: סל השבוע הונפקו ארבע תעודות סל ראשונות על מדד תל בונד-ריבית משתנה שהושק בנובמבר 2014. בנוסף הונפקו: 6 תעודות סל חדשות על מדדי אג"ח מקומיים ו- 5 תעודות על מדדים  בינ"ל. כיום נסחרות בבורסה 610 תעודות סל.

הנפקת מניות: השבוע בוצעה הנפקת זכויות אחת בסך כ-22 מיליון שקל. מתחילת השנה גייס הסקטור העסקי בשוק המניות בת"א כ-1.2 מיליארד שקל. בשנת 2014 גייס הסקטור העסקי בת"א כ-7.6 מיליארד שקל באמצעות מניות.

הנפקת אג"ח חברות : השבוע בוצעה הנפקה של אג"ח ע"י הסקטור העסקי בסך כ-188 מיליון שקל.

מתחילת השנה גייס הסקטור העסקי כ-9.1 מיליארד שקל באמצעות אג"ח. בשנת 2014 גייס הסקטור העסקי בת"א כ-57.8 מיליארד שקל באמצעות אג"ח.

הנפקת אג"ח מדינה ף משרד האוצר ביצע השבוע הנפקת אג"ח, בבורסה בתל-אביב, בשווי של כ-0.8 מיליארד שקל ומתחילת השנה גייס כ-6.4 מיליארד שקל. בשנת 2014 גייס האוצר 51.5 מיליארד שקל בהנפקות של אג"ח בתל אביב.

פרופ' מנואל טרכטנברג מועמד בוז'י הרצוג וציפי לבני לתפקיד שר האוצר, הוא איש אקדמיה מוערך וכלכלן נחשב ורציני, אבל התוכנית הכלכלית שהציג לאחרונה ממש לא רצינית. היא נראית כמו אוסף של גחמות מאשר תוכנית כלכלית רצינית הנשענת על תקציב ועל עקרונות כלכליים. בקיצור, היא פופוליסטית והיא בדומה לתוכניות של מפלגות אחרות נועדה לעזור להשיג עוד כמה קולות. זה אולי טבעי, זה אולי מתבקש בתקופת בחירות, אבל זה מאכזב , מפרופ' מכובד אפשר היה לצפות ליותר.

התוכנית של טרכטנברג חולקה לכמה מוקדים עיקריים, לרבות יוקר המחיה, בריאות, רווחה, אשראי. נתמקד בנושא הקריטי ביותר – שוק הדיור. טרכטנברג מדבר על קרקעות בחינם (מתן קרקעות בחינם, כדי להוזיל את מחירי הדירות). משהו בסגנון אנחנו ניתן את הקרקע, אתם תבנו עליה. אבל, איפה יינתנו הקרקעות? למי הם יינתנו? מי יבנה? מתי ייבנו? לא ידוע, לא ברור! אין תשובות בתוכנית שהוצגה; לא מסרו על כך מידע ; והעיתונאים גם לא שאלו על כך דבר.

טרכטנברג ציין כי מדובר בעלות של 500 מיליון שקל. כלומר העלות הכוללת של נתינת הקרקעות לזכאים תגיע לחצי מיליארד שקל שזה במונחים של שוק הדיור ממש לא כסף גדול. ככל הנראה העלות הכבדה כאן היא וויתור על תמורה מהקרקעות. הרי הקרקעות האלו הם נכסי המדינה, ונתינת הקרקעות גם אם תעזור לשוק הדירות (וזה ככל הנראה לא יקרה) תפגע בהכנסות המדינה. האם הפגיעה נמוכה מהתועלת? ממש לא בטוח, במיוחד מכיוון שלא ברור מי יהנה מהתועלת הזו, מה שכן ברור שסביר שהקבלנים יזכו לנתח גדול מהתועלת.

ובכלל, איך טרכטנברג הגיע לסכום הזה? מה ההנחות שנלקחו בחישוב הסכום הזה? לא ברור, ולא ידוע! גם כאן אין תשובות בתוכנית.

אבל אפשר להעריך שלכל היותר מדובר על מתן קרקעות ל-10 אלף דירות (והאמת שמדובר משמעותית מתחת לכך). מכאן תגיע הישועה? בשוק שבו צריך 70-60 אלף דירות בשנה ויותר, ה-10 אלף דירות ישנו את המצב. נו באמת, טרכטנברג, ממך ציפינו ליותר.

חוץ מזה, נניח והקרקע תימסר בחינם, מי מבטיח שההטבה הזו תלך לזכאים. זאת הרי הבעיה הגדולה בשוק הדירות. זו הסיבה שהתוכנית הכושלת למע"מ אפס, היתה טעות כל כך גדולה – מי שיגזור בסופו של דבר את עיקר הרווח הוא הקבלן. הקבלן בתוכנית מע"מ אפס הכושלת של יאיר לפיד, שר האוצר לשעבר, היה אולי לתקופה מסוימת מתאים את המחיר להורדת המע"מ, אבל הוא היה בהמשך מעלה אותו. למה? כי הוא יכול! אי אפשר באופן מלאכותי להוריד מחירים, צריך מהלכים אמיתיים, צריך להגדיל את ההיצע, צריך להקטין ביקוש של משקיעים. ככה זה לא יעבוד מר טרכטנברג, אתה תיתן הטבה על הקרקע, ואז הקבלן יבקש יותר ויתחלק ברווח של הזכאים. לזכאים לא תהיה ברירה, הקבלנים פשוט יציעו להם מחיר גבוה יותר. ועדיין – להם (לזכאים) זה ישתלם, קיבלו הנחה על הקרקע אז הם יהיו מוכנים לספוג תשלום גדול יותר לקבלן.

עוד בתוכנית של טרכטנברג שכירות מסובסדת. זה תמיד עולה, הבעיה לא בכותר, הבעיה ביישום בפועל – למי? איך , איפה? וחוץ מזה מופיעים בתוכנית העקרונות הבאים, הרוב לא משהו חדש, הרוב לא נשמע מוצק וברור – הורדת מחירים על ידי מלאי קרקעות זמינות; ימונה שר בכיר לאחראי על תחום הנדל"ן; תמרוץ רשויות לבנייה למגורים; תמרוץ ליזמים לעמידה בלוחות זמנים; הרחבה וזירוז מיזמי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית.

לסיכום, בינתיים אין לטרכטנברג בשורה בתחום הדירות למגורים.

סקר של הלמ"ס מצא כי בשנת 2013 29% ממשקי הבית דיווחו שיש להם משכנתא פעילה או הלוואה פעילה לשיפוצים (אומדן של כ-707 אלף משקי בית שבהם כ-2.75 מיליון נפשות). בקרב משקי הבית היהודיים ל-33% יש משכנתא לעומת 7% בקרב משקי הבית הערביים.

ככל שעולה ההכנסה החודשית ברוטו לנפש במשק הבית כך יש יותר משקי בית עם משכנתאות: ל-23% ממשקי הבית שהכנסתם החודשית היא עד 2,000 ש"ח ברוטו לנפש יש משכנתא, לעומת 35% ממשקי הבית שהכנסתם החודשית היא יותר מ-4,000 ש"ח ברוטו לנפש.

ל-9% ממשקי בית של יחיד או זוג ללא ילדים בגילים מתחת ל-40 יש משכנתא לעומת אחוז כפול (18%) מהמשפחות המקבילות מעל גיל 40.

ל-45% מהמשפחות עם ילדים וגיל הילד הצעיר עד 18 יש משכנתא פעילה, לעומת 36% מהמשפחות שיש להן  ילדים וגיל הילד הצעיר 18 ומעלה ו-34% מהמשפחות עם הורה יחיד.

ככל שעולה גילו של נציג משק הבית שהשיב על שאלה זו, עולה גם מספר משקי בית שיש להם משכנתא, זאת עד לקבוצת הגיל 66-41. כך, ל-18% ממשקי הבית שנציגם בגיל 25-20 יש משכנתא לעומת 37% ממשקי הבית שנציגם בגיל 66-41. בקבוצת הגיל 67 ומעלה רק ל-7% ממשקי הבית יש משכנתא.
ככל שעולה השכלתו של נציג משק הבית שהשיב על שאלה זו, עולה גם אחוז משקי הבית בעלי המשכנתא. כך, ל-12% ממשקי הבית שלנציגם 8 שנות לימוד או פחות יש משכנתא, לעומת 36% ממשקי הבית שלנציגם השכלה של 16 שנות לימוד או יותר.
 

בדצמבר 2014 עמדה הכמות המבוקשת של דירות חדשות (דירות חדשות ודירות שלא למכירה) על כ-4,010 יחידות, מתוכן כ-2,610 דירות חדשות שנמכרו לציבור הרחב וכ-1,400 דירות שלא למכירה (לשימוש עצמי של בעל הקרקע, לקבוצות רכישה, להשכרה ועוד) . כך עולה מנתונים מוקדמים של סקר התחלות בנייה וסקר מכירת דירות חדשות בבנייה ביזמה פרטית (הנתונים לשלושת החודשים האחרונים חלקיים ועשויים להשתנות במידה ניכרת), הנערכים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביזמה ובמימון של משרד הבינוי והשיכון, ומנתוני סקר התחלות בנייה ומכירת דירות חדשות בבנייה ביזמה ציבורית, הנערך במשרד הבינוי והשיכון.

בבחינת נתוני המגמה של הכמות המבוקשת של דירות חדשות (דירות חדשות ודירות שלא למכירה), נמצא שבשנים האחרונות מסתמנת מגמת עלייה עם תנודות שהגיעה מרמה של כ-2,600 דירות בחודש ב-2008, לכ-3,600 דירות בחודש בתחילת 2011. במהלך שנת 2011 הסתמנה ירידה, ובשנת 2013 שוב עלייה ל-3,900 דירות ומאוקטובר 2013 עד מאי 2014 נרשמה ירידה. החל ביוני 2014 מסתמנת שוב עלייה שהגיעה לכ-3,400 דירות בממוצע לחודש

בהמשך להודעתה של קבוצת דלק בדבר בחינת אפשרות לביצוע הנפקה לציבור של אגרות חוב חדשות, מפרסמת היום החברה רשמית את תוצאות המכרז לקבלת התחייבויות מוקדמות ממשקיעים מוסדיים בקשר עם הנפקה אפשרית של אגרות חוב (סדרה ל"א) הנושאות ריבית שנתית קבועה ואינן צמודות (קרן וריבית) לבסיס הצמדה כלשהו, אשר התקיים אתמול (ד’) בהתאם לדוח הצעת מדף שבכוונת החברה לפרסם על פי תשקיף המדף של החברה מיום 5 ביולי 2013.

כזכור, היו בתי השקעה שהתנגדו להשתתף בהנפקת האג"ח מאחר שבעל השליטה בחברה יצחק תשובה מחק בעבר חובות כבדים של חברות אחרות שבבעלותו, ולא שילם את חובו. למרות זאת על פי תוצאות המכרז אתמול השתתפו רבים וביקשו לרכוש את אגרות החוב של החברה. כל כך הרבה רצו עד אשר החברה החליטה להגדיל את הגיוס מ-600 מיליון ש"ח ל-800 מיליון.

וכך דיווחה החברה לבורסה: במסגרת המכרז, התקבלו הזמנות הכוללות התחייבויות מוקדמות לרכישת יחידות בהיקף כולל של כ- 1,075 מיליוני ש"ח ע.נ. אגרות חוב; מתוכן קיבלה החברה התחייבויות מוקדמות לרכישת כ- 686 מיליוני ש"ח ע.נ. אגרות חוב. שיעור הריבית שנקבע במכרז עומד על 4.4%, והוא יהווה בהנפקה לציבור, ככל שתתקיים, את שיעור הריבית המרבי שתשאנה אגרות החוב.

דירקטוריון החברה אישר את פרסומו של דוח הצעת מדף להנפקתן של אגרות החוב, בדרך של הצעה אחידה, בהיקף כספי כולל של עד 800 מיליון ש"ח. בנוסף, התקבל אישור של חברת הדירוג להגדלת היקף ההנפקה עד ל- 800 מיליוני ₪ ע.נ. (יפורסם בהקדם). ביצוע ההנפקה ופרסום דוח הצעת מדף כאמור, כפופים לקבלת אישור הבורסה לניירות ערך בתל אביב.

פסגות קרנות נאמנות מעלים דמי ניהול בשלוש קרנות – בקרן הנאמנות פסגות (0A) תל בונד יתר מנגנון חכם (מספר קרן: 5112529); שיעור השכר מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן: לפני השינוי: % 0.62; ולאחר השינוי: % 0.78.

בקרן פסגות (1D) (!) אגד חוץ אג"ח ופיקדונות נקוב $ (מספר קרן: 5114210); שיעור השכר מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן: לפני השינוי: % 1.21 ולאחר השינוי: % 1.47.

בקרן פסגות (4B) מנייתית מנגנון LV (מספר קרן: 5105762); שיעור השכר מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן: לפני השינוי: % 1.42; ולאחר השינוי: % 1.95.

בפסגות מציינים כי "בהתאם להסכמי הקרן של הקרנות האמורות, זכאי מנהל הקרן לקבל שכר שנתי מרבי השווה ל- 5% מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן, אך כאמור לעיל, החל מהמועד האמור לעיל וכל עוד לא יוחלט אחרת על ידי מנהל הקרן, יקבל בפועל מנהל הקרן שכר שנתי בקרנות האמורות, בשיעורים האמורים לעיל". נו, אז מה? מה אתם רוצים להגיד שאפשר שתעלו ל-5% ואנחנו צריכים להגיד תודה שזה פחות מכך? דמי הניהול שאתם גובים מוגזמים! אתם גובים אותם כי אתם יכולים! הציבור פראייר והציבור ממשיך לשלם (בינתיים).

למדריכים נוספים:

קרנות מחקות – האם כדאי?

תעודות סל – כל מה שצריך לדעת?

מדריך קרנות נאמנות

קרנות סמארט בטא – לא כאלה חכמות

ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה היום הנחה בסך 15% באגרת הוצאת צו ירושה, למי שיגיש את הבקשה בשירות המקוון של אתר האפוטרופוס הכללי.

נציג האפוטרופוס הכללי עו"ד בן-ציון פיגלסון אמר בוועדה כי ההגשה המקוונת, מאפשרת שיפור משמעותי בהנגשת השירות לאזרח. השירות פתוח 24 שעות והוא נועד לעודד את הצבור להגיש את הבקשות באמצעות האינטרנט .

ח"כ אורי מקלב אמר כי הוא סבור שצריך לעודד את הציבור להשתמש בשירות המקוון באמצעות הנחה משמעותית. מקלב שאל את עו"ד פיגלסון מדוע ההנחה הינה בשיעור של 15% בלבד?  עו"ד פיגלסון השיב למקלב, כי ההנחה משקפת את החיסכון.

מנתונים שנמסרו לוועדה עולה, כי בממוצע מידי שנה מוגשות כ- 30,000 בקשות לרשם לענייני ירושה. 45% מהמגישים, הינם אזרחים וכ- 55% מגישים את הבקשה באמצעות עו"ד. השירות המקוון להוצאת צווי ירושה החל לפעול בחודש מרץ אשתקד. והשירות המקוון לצורך הגשת בקשות לקיום צוואה, החל בנובמבר האחרון. מיום שהשירות התחיל לפעול, הוגשו 1,289 בקשות להוצאת צווים ולקיום צווי ירושה באופן מקוון.