מה קורה לכל אפשרות אם הריבית תרד, כמה נשאר אחרי מס, ואיך מפצלים את הכסף בין נזילות לנעילה

בנק ישראל השאיר בהחלטה האחרונה את הריבית על 3.25%, והפריים עומד על 4.75%. לפי לוח המועדים של בנק ישראל, ההחלטה הבאה, האחרונה לשנת 2026, תפורסם ביום שני, 23 בנובמבר 2026, כבר אחרי הבחירות. מי שיש לו כסף פנוי בעו"ש, ממענק, מחיסכון או ממכירה של נכס, שואל עכשיו מה עדיף: לנעול פיקדון בבנק, לשים את הכסף בקרן כספית, או לקנות מק"מ. רקע על ההחלטה האחרונה מופיע בידיעה בנק ישראל עוצר את ההורדות ומשאיר את הריבית על 3.25%.

מה ההבדל בין שלוש האפשרויות?

• פיקדון בנקאי: הבנק מתחייב לריבית לתקופה מוגדרת. בפיקדון בריבית קבועה הריבית ננעלת, ובפיקדון בריבית משתנה היא זזה עם הפריים. משיכה לפני הזמן עלולה לעלות בריבית.
• קרן כספית: קרן נאמנות שמשקיעה במק"מ, בפיקדונות קצרים ובאג"ח קצרות מאוד. הכסף נזיל, בדרך כלל תוך יום עסקים, והתשואה עוקבת אחרי הריבית במשק בניכוי דמי ניהול.
• מק"מ: מלווה קצר מועד של בנק ישראל, שנקנה בבורסה. התשואה ידועה מראש אם מחזיקים עד הפדיון. צריך חשבון מסחר, ויש עמלות קנייה.

הסבר מורחב מופיע במדריכים קרן כספית מול חלופות השקעה בנקאיותומק"מ: יתרונות וחסרונות.

מה קורה אם הריבית תרד בנובמבר?

כאן נמצא ההבדל המהותי. בקרן כספית ובפיקדון בריבית משתנה התשואה תרד כמעט מיד אחרי הורדת ריבית. בפיקדון בריבית קבועה ובמק"מ שכבר נקנה, התשואה נשארת כפי שננעלה עד סוף התקופה. מי שמעריך שהריבית תרד בחודשים הקרובים מעדיף לנעול. מי שמעריך שהיא תישאר או תעלה, או שצריך גישה מהירה לכסף, מעדיף נזילות. אף אחד לא יודע מראש מה תחליט הוועדה המוניטרית, ולכן הרבה חוסכים מפצלים את הכסף בין האפשרויות.

דוגמה מספרית

לדוגמה, נניח 100,000 ₪ לשנה. בפיקדון קבוע בריבית שנתית של 3%, הריבית ברוטו תהיה 3,000 ₪. אחרי מס של 15% על ריבית נומינלית יישארו 2,550 ₪. בקרן כספית עם תשואה ברוטו של 3.1% ודמי ניהול של 0.1%, נשארת תשואה של כ-3%, וגם כאן משולם מס של 15% על הרווח. אבל אם הריבית תרד ב-0.25% בנובמבר ושוב בהמשך, התשואה בקרן תהיה נמוכה יותר, למשל 2.8% לשנה, כלומר 2,800 ₪ ברוטו ו-2,380 ₪ נטו. ההפרש לטובת הפיקדון הקבוע יהיה כ-170 ₪, תמורת ויתור על הנזילות. הריביות בדוגמה הן הנחות להמחשה בלבד, ולפני החלטה כדאי לבדוק את ההצעות בפועל. את החישוב עם הנתונים שלכם אפשר לעשות במחשבון השוואה: פיקדון, קרן כספית ומק"מ.

ומה עם המס?

על ריבית נומינלית בפיקדון ועל רווח בקרן כספית משולם בדרך כלל מס של 15%. על רווח ריאלי במכשירים צמודים המס הוא 25%, ולבעלי שליטה ובמקרים מסוימים השיעור גבוה יותר. במק"מ ובקרן כספית המס מנוכה רק במכירה, ובפיקדון בתום התקופה. פירוט נמצא במדריך מס על ריבית מפיקדונות, ואפשר לחשב במחשבון מס על ריבית מפיקדונות והשקעות.

ומה עם הכסף שיושב בעו"ש?

כסף בחשבון העו"ש בדרך כלל לא נושא ריבית בכלל, ובתקופה של אינפלציה הוא מאבד מערכו כל חודש. גם מי שלא רוצה להתחייב לתקופה יכול להעביר חלק מהכסף לפיקדון יומי או לקרן כספית, ולהשאיר בעו"ש רק את מה שנדרש להוצאות השוטפות. כמה עשרות אלפי שקלים בעו"ש לאורך שנה הם ויתור על מאות ואף אלפי שקלים. למשל, 50,000 ₪ שנשארים בעו"ש במקום בחלופה עם תשואה של כ-3% הם ויתור של כ-1,500 ₪ ברוטו בשנה.

האם יש סיכון בקרן כספית?

הסיכון בקרן כספית נמוך, אבל הוא לא אפס. הקרן משקיעה במכשירים קצרים מאוד ובאיכות גבוהה, ולכן התנודות קטנות מאוד. עם זאת, הכסף לא מבוטח כמו פיקדון, והתשואה לא מובטחת מראש. מי שמשווה בין קרנות כספיות צריך להסתכל קודם כל על דמי הניהול, כי ההבדלים בתשואה ברוטו בין הקרנות קטנים, ודמי הניהול הם מה שמכריע את התוצאה נטו.

כמה זמן כדאי לנעול?

אין תשובה אחת. תקופה קצרה של שלושה עד שישה חודשים משאירה גמישות, ותקופה של שנה ומעלה נועלת ריבית לזמן ארוך יותר. הרבה חוסכים בונים "סולם": מחלקים את הכסף לכמה פיקדונות עם מועדי פירעון שונים, כך שחלק מהכסף משתחרר כל כמה חודשים.

לפני שמחליטים

כדאי לבדוק כמה בנקים, כי הריבית על פיקדונות לא אחידה ולפעמים אפשר לשפר אותה במשא ומתן. מומלץ לבדוק את דמי הניהול בקרן הכספית ואת עמלות הקנייה במק"מ, להשאיר כרית ביטחון נזילה למקרה חירום, ולא לנעול את כל הכסף לתקופה ארוכה. עוד טיפים מופיעים במדריך איך בוחרים פיקדון.