שטראוס הציגה היום את האסטרטגיה לשנים 2027 עד 2030. השם באנגלית, Winning with Loved Local Brands. במרכז: השקעה של יותר משני מיליארד שקל במפעלים ובשרשרת האספקה בישראל. זה לא רכישה בחו״ל. זה כסף על מחלבות, על מים, ועל קיבולת ייצור כאן. לפי דיווח בשוק, החברה תתמקד גם בתזונה פונקציונלית ובהרחבת שטראוס מים.

המספר הראשון יושב ביעד. הקבוצה רוצה צמיחה כמותית של 3 עד 5 אחוז בממוצע לשנה, וצמיחה ברווח הנקי של 7 עד 9 אחוז. תזרים חופשי דו־ספרתי. השקעות הון 5 עד 7 אחוז מהמכירות. ב־2025 הרווח הנקי לבעלי המניות היה כ־450 מיליון שקל, עלייה של 7.6 אחוז, על מכירות של כ־12.5 מיליארד. היעד לשנים הבאות נבנה מעל השורה הזאת, לא במקומה.

המספר השני יושב בפריטו־ליי. החברה מסרה לפפסיקו הודעה בלתי חוזרת לקנות כ־0.1 אחוז משטראוס פריטו־ליי, תמורת כ־400 אלף דולר. ההחזקה תעלה לכ־50.1 אחוז. אם רשות התחרות תאשר והעסקה תיסגר, שטראוס תאחד לראשונה את תוצאות פריטו־ליי בדוחות, ותכיר ברווח חשבונאי חד־פעמי של 630 עד 650 מיליון שקל. זה רווח על הנייר משינוי שליטה, לא מזומן שנכנס לקופה. המפעל בשדרות מייצר תפוצ׳יפס, דוריטוס וצ׳יטוס.

בברזיל ההרחבה דרך המיזם טרז קוראסוש ודרך יוקי, שנרכשה. בפולין, ברומניה ובאוקראינה נשארים על קפה ובודקים קטגוריות ליד. המנכ״ל שי באב״ד אמר שהקבוצה מחזקת מפעלים בישראל וממשיכה בשווקים שבהם היא כבר יושבת.

מה זה עושה בחשבון. מי שקונה יוגורט, מים או חטיף בסופר רואה את אותם מותגים. ההשקעה של שני המיליארד היא על קווי ייצור, לא על מחיר המדף מחר בבוקר. מי שמחזיק קרן השתלמות או פנסיה על מדד ת״א רואה את שטראוס בתיק בלי לבחור אותה בשם. הרווח החשבונאי של 630 מיליון לא מגיע לחשבון העו״ש, והחלב במקרר לא משתנה בגללו. בודקים אם רשות התחרות סוגרת, ואם שני המיליארד באמת נכנסים למפעלים עד 2030. המשקל בקרן בודקים ב־מדריך קרנות נאמנות.