גילוי מרצון זה מהלך שבו אנשים שיש להם כספים לא מוצהרים יכולים להצהיר עליו ולקבל פטור מהעבירה הפלילית. מסתבר שיהלומנים רבים פנו לתהליך הזה והצהירו על הונם ולמעשה הכשירו אותו.

גילוי מרצון – לגלות או לא לגלות?

היהלומנים עד כדי כך בולטים בתהליך הגילוי מרצון שמנהל רשות המסים משה אשר והמפקחת על הבנקים חדוה בר התייחסו לאחרונה באופן ספציפי ליהלומנים שעוברים תהליך כזה כדי להקל עליהם בהתקשרות מול הבנקים. השניים שלחו מכתב לבנקים בנושא פתיחת חשבונות ומתן אשראי ליהלומנים. במכתב הם מדגישים כי הבנקים יכולים להסתמך על הגשת בקשה לגילוי מרצון כצעד מפחית סיכון ציות לחוקי המס בישראל.

המכתב מגיע אחרי שנים קשות בתעשיית היהלומים, לצד הונאות גדולות בענף. הקשיים האלו גרמו לבנקים להקשות את הפעילות מול היהלומנים  כשכל פרשה (הונאה) או הוראה רגולטורית סוגרת עוד יותר את האפשרות של היהלומנים מול הבנקים – לרבות פרשת הבנק המחתרתי, קביעת עבירת מס כעבירת מקור לעניין הלבנת הון, דוחות כספיים ללא חוות דעת חלקה של רו"ח ועוד. על רקע זה ירד האשראי הבנקאי לענף היהלומים כשבנקים מסוימים החליטו לצאת ממתן מימון לענף.

אבל לפני מספר חודשים היה שינוי. רשות המסים הסדירה את מנגנון המיסוי של היהלומנים בארץ ואפשרה להם לפנות להליך של גילוי מרצון שדרכו כאמור הם מסדירים את תשלום המס על הכנסות שלא דווחו בעבר, ללא נקיטת הליכים פליליים. המהלך הזה יפחית את הסיכון שלוקחים בנקים שמנהלים חשבונות ומספקים אשראי ליהלומנים. המהלך הזה יקל על היהלומנים לחזור לעבוד מול הבנקים שכעת יתייחסו למי שעבר גילוי מרצון כאחד שהצהיר על הונו השחור והוכשר על ידי רשות המיסים.

במכתב של אשר ובר הודגש  כי בשנת 2018 הבנקים יכולים להסתמך על אישור על הגשת בקשה להליך גילוי מרצון מצד יהלומנים (כל עוד לא נדחתה הבקשה) לצורך ניהול הסיכונים שלהם, כבר בשלב הביניים, עוד לפני שהסתיים הליך הגילוי מרצון. אשר ובר מדגישים שהדבר יתרום ליכולת של הבנקים לאשר ליהלומנים לנהל חשבונות בנק כבר בשלב הביניים.

גילוי מרצון – לגלות או לא לגלות?