חדשות    

הנגידה פלוג: ישראל היא אחת המדינות בעלות רמת אי השוויון בהכנסה הגבוהה ביותר בעולם

נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, נשאה היום דברים בקמפוס החרדי בירושלים של הקריה האקדמית אונו. בראשית דבריה התייחסה למצב המאקרו כלכלי במשק, ובהמשך דנה בחוזקות ובאתגרים העומדים בפני המשק הישראלי, תוך מתן דגש על האתגר שבשילוב האוכלוסיה החרדית בכח העבודה. להלן עיקרי דבריה. המצגת אותה הציגה מצורפת.

המשק הישראלי הוא משק פתוח המושפע מאוד מההתפתחויות בחו"ל, מה שבא לידי ביטוי גם בשיעורי הצמיחה במשק, שהם מאוד מתואמים עם אלו שבעולם. ההשפעה של הפעילות בחו"ל באה לידי ביטוי בעיקר דרך הסחר העולמי, אשר משפיע על הביקוש ליצוא הישראלי, הן בסחורות והן בשירותים. יצוא הסחורות נמצא בקיפאון, על רקע הקיפאון בסחר העולמי – הוא ירד מעט ב-2013 והתאושש קלות במהלך 2014. יצוא השירותים הפגין ביצועים טובים יותר מאשר הסחר העולמי בשירותים – כלומר, מצבה של התעשייה היה קשה יותר ממצבם של ענפי השירותים, וזוהי גם תוצאה של ההתפתחויות בשער החליפין.

שוק העבודה נמצא במצב טוב יחסית – שיעור האבטלה  נמצא ברמות נמוכות מאוד, וזאת למרות מגמה מתמשכת בשיעור ההשתתפות בכח העבודה, והתוצאה היא מגמה של עלייה בשיעור התעסוקה. זוהי תמונה שונה מזו המוכרת במדינות אחרות, ואינדיקציה לכך ששוק העבודה מפגין חוסן יחסי, כפי שהוא גם בא לידי ביטוי בהשוואה בינלאומית של שיעורי האבטלה.

מדיניות בנק ישראל פועלת להשיג את יעדי בנק ישראל הקבועים בחוק. היעד העיקרי הוא השגת יציבות מחירים, כלומר, עמידה ביעד האינפלציה, ובכפוף בתמיכה ביעדים הכלכליים האחרים, כגון הצמיחה, התעסוקה, והיציבות הפיננסית. בתקופה האחרונה שיעור האינפלציה מצוי מתחת ליעד, וב-12 החודשים האחרונים המחירים ירדו ב-0.3%. הסיבה העיקרית לכך היא ירידת מחירי הסחורות בחו"ל, ביטוי לדשדוש של הכלכלה הגלובלית ולביקושים הנמוכים בחו"ל, ככל הנראה, ביקושים ממותנים יחסית במשק הישראלי. אף על פי שלא ראינו ירידה בצריכה הפרטית, כן ראינו ירידה בהשקעות וביצוא. עד לפני כמה חודשים התרחש גם ייסוף חד בשער החליפין, שגם הוא תרם לירידת המחירים. הייסוף גם מקשה על היכולת של היצואנים הישראלים להתחרות במשק העולמי, ולכן הוא בהחלט הטריד אותנו בבנק ישראל. תגובת המדיניות להתפתחויות אלו הייתה הפחתה מתמשכת של שער הריבית, עד לרמה נמוכה היסטורית של 0.25%, ורכישות מט"ח אשר פעלו למיתון הייסוף בשער החליפין. בחודשים האחרונים אנו חווים פיחות, אשר מקל על היצואנים להתחרות, וגם תורם להחזרת האינפלציה אל תוך היעד.

המשק הישראלי נהנה ממספר נקודות חוזק, אשר עומדות מאחורי הצמיחה מוטת הטכנולוגיה של המשק בשנים האחרונות. ישראל נהנית משיעור מאוד גבוה של בעלי השכלה אקדמית, מרמה מאוד גבוהה של מחקר ופיתוח, המתבצעת בעיקר על ידי המגזר הפרטי, וממשקל גבוה של ענפי הטכנולוגיה העילית במשק . אלו החוזקות עליהן נשענה צמיחת המשק עד כה.

מול המשק הישראלי עומדים גם לא מעט אתגרים. רמת התוצר לנפש נמוכה יחסית למדינות המפותחות, כך שיש לנו עוד כברת דרך ללכת כדי להגיע לחזית העולמית מבחינת רמת החיים. ההסבר העיקרי לכך הוא שפריון העבודה בישראל נמוך משמעותית מאשר במדינות המפותחות , ואנו לא מצליחים לסגור את הפער לאורך זמן. פער הפריון מאוד שונה בין התעשיות והמגזרים השונים – בענפים המתמקדים ביצוא, אשר צריכים להתחרות עם הענפים המקבילים בעולם, הפריון יחסית גבוה, וברובם הוא גבוה מאשר במדינות המפותחות. הענפים המתמקדים ביצור למשק המקומי סובלים מפריון נמוך יחסית.

ישראל היא אחת המדינות בעלות רמת אי השוויון בהכנסה הגבוהה ביותר בעולם , למרות שיפור קל שחל בשנים האחרונות. שיעורי העוני הגבוהים מהווים גם הם אתגר משמעותי. ניתן לראות, שבמשקי בית עם שני מפרנסים שיעור העוני הוא מאוד נמוך – זה, כמובן, לא ממצא מפתיע. כמו כן, תחולת העוני בקרב משקי בית חרדים (47%) וערבים (54%) גבוהים משמעותית מאשר באוכלוסיה הכללית. מגמות אלו הן תוצאה גם תוצאה של השתתפות נמוכה יחסית בכח העבודה, ושיעורי השכלה נמוכים יחסית, כפי שאראה בהמשך.