בנק ישראל מכר בחודש נובמבר 300 מיליון דולר בלבד במטרה לאזן את השקל. זאת לאחר שבאוקטובר מכר הבנק המרכזי 8.2 מיליארד שקל לטובת מטרה זו. פירוש הדבר הוא שמהלך ההתחזקות של השקל השקל, שנסחר כעת סביב שער של 3.7 שקלים לדולר,  התרחש כמעט ללא תמיכה מצד בנק ישראל ונבע בעיקר מסיבות אחרות. שיא הפיחות בשקל התרחש בחודש אוקטובר, אז הגיע המטבע לרמה של 4.1 שקלים לדולר, וכאמור באוקטובר השתמש בנק ישראל בדולרים שהקצה לטובת איזון המטבע.

מה שתרם בין היתר להתחזקות השקל היא היחלשות הדולר בעולם על רקע הציפיות להפסקת מהלך העלאות הריבית בארה"ב ומעבר להורדה שלה על ידי הבנק המרכזי האמריקאי.

על פי הודעה שפרסם בנק ישראל, הוא  מפעיל מספר תוכניות כדי לטפל בקשיי נזילות שפגעו במערכת הפיננסית בעקבות המלחמה, וכדי להבטיח את התפקוד התקין של השווקים הפיננסיים ולתמוך בפעילות הכלכלית וביציבות הפיננסית.

תכניות שהופעלו עד כה:

1. מכירת מט"ח של עד 30 מיליארדי דולר על מנת למתן את התנודות בשער בשקל ולספק את הנזילות הנדרשת להמשך הפעילות הסדירה של השווקים.
2. אספקת הנזילות הנדרשת לשוק המטח גם ע"י הפעלת מנגנוני עסקאות swap של הבנק בהיקף של עד 15 מיליארדי  דולר.
3. ביצוע עסקות ריפו מול גופים מוסדיים וקרנות נאמנות כנגד בטוחות של אג"ח ממשלתי ו/או קונצרני כבטוחה במטרה לשמור על התפקוד התקין של השווקים
4. תכנית מוניטרית להקלת תנאי האשראי לעסקים קטנים וזעירים שנפגעו מהמלחמה – במסגרת זו, בכפוף לאשראי שניתן לעסקים קטנים וזעירים בהתאם לתנאים שנקבעו:
   1. בנק ישראל יעמיד הלוואות מוניטריות לבנקים בהיקף של עד 10 מיליארד שקל.
   2. בנק ישראל יאפשר לנותני אשראי חוץ בנקאיים מפוקחים לבצע מולו עסקאות ריפו, בהיקף של עד 1 מיליארד שקל.