חדשות    

התחרות בשוק האשראי מתרחבת: גופים חוץ בנקאיים יוכלו לגייס עד 15 מיליארד שקל

קרדיט pixabay

מחפשים אפשרות לקבל הלוואה או משכנתא ולא בבנקים? ובכן, התחרות בין הגופים שיוכלו להעניק אשראי עומדת להתרחב ואיתה גם אפשרויות הבחירה של הצרכנים.

ועדת הכספים של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את התיקון בחוק הבנקאות להרחבת מקורות המימון לתאגידים חוץ־בנקאיים העוסקים במתן אשראי. התיקון קובע את הרחבת מקורות האשראי לגופים החוץ-בנקאיים לשם הגדלת התחרות בשוק האשראי, וקובע הקלות שונות לגופים.

התיקון לחוק צפוי לגרום לירידה בריביות על אשראי, לפתוח את התחרות לעסקים קטנים ובינוניים ולהרחיב את אפשרויות נטילת המשכנתא.

על פי התיקון, כאשר מדובר בגופים שחלים עליהם הוראות לעניין הלימות הון ונזילות תוגדל תקרת הגיוס באמצעות איגרות חוב מ-5 מיליארד שקל ל-15 מיליארד שקל. בנוסף, יוכלו גופים אלה לגייס חוב גם באמצעות ניירות ערך מסחריים עם מועד פירעון מינימאלי, העומד על 270 יום מיום ההצעה.

לעניין כלל הגופים המפוקחים, בוטלו תנאים המגבילים את מרחב ההתנהלות העסקית של תאגיד אשראי חוץ־בנקאי שמגייס חוב באמצעות תעודות התחייבות. במסגרת זו בוטל התנאי הקובע כי מקבל האשראי הוא יחיד או תאגיד שהכנסתו השנתית בשנה שקדמה למועד מתן האשראי לא עלתה על 400 מיליון שקל או סכום אחר שקבע שר האוצר; בוטל התנאי כי תעודות התחייבות שיונפקו יהיו תעודות התחייבות בדירוג BBB או Baa3 ומעלה, ולבסוף בוטלו הגבלות שונות כך שהאשראי שמעניקים הגופים יוכל להינתן לכל צורך, לרבות משכנתא. כך תתאפשר לתאגיד האשראי החוץ־בנקאי גמישות בהקצאת האשראי שהוא נותן.

על פי נתונים שהציג בוועדה מיכה אבני, יו"ר איגוד חברות האשראי ויו"ר חברת פנינסולה, היקף שוק האשראי החוץ בנקאי עומד נכון להיום על 25 מיליארד שקל עם 25 חברות ציבוריות שפעילות בתחום.

10,000 שקל בשנה – הוצאות משפחה בישראל על בנקאות

על פי נתונים שהציג נציג האוצר בוועדה, משפחה בישראל מוציאה בשנה כ-10,000 שקל על בנקאות (עמלות וריביות). נכון לעכשיו השוק בישראל מאוד ריכוזי, כשהבנקים לאומי ופועלים מחזיקים מעל 50% משוק האשראי. בנוסף לבנקים יש שליטה כמעט מלאה בשוק האשראי הצרכני: לפי נתוני ספטמבר 2020, 94% משוק האשראי לעסקים קטנים וזעירים הוחזק בידי הבנקים. השיעור של העסקים הקטנים והבינוניים בהתפלגות התוצר העסקי בישראל קרוב ל-60%, אך האשראי שהם מקבלים הוא כ-30% בלבד לעומת 70% לעסקים הגדולים.

כיום החוק מגדיר בנק כמי שמחזיק פיקדונות ונותן אשראי. בעבר חוק הבנקאות אסר על מי שאינו בנק לקבל פיקדונות ואשראי ממעל 30 גופים ולתת אשראי, ובמקביל מנע גיוס אג"ח על ידי גופי אשראי חוץ בנקאיים.

בחוק ההסדרים 2015-16 אפשרו הנפקת אג"ח של גופים חוץ בנקאים תחת מגבלות שהרציונל שלהם היה להתקדם צעד צעד, מאז עבר השוק הסדרה מלאה, והם מפוקחים על ידי רשות שוק ההון. לצד כך הוטלו מגבלות, שעומדות לעבור תיקון בעקבות הצעד הנוכחי: תקרת גיוס של 2.5 מיליארד שקל, שהורחבה ב-2018 ל-5 מיליארד שקל, איסור על הנפקת אג"ח עם מועד פירעון מוקדם משנה ואיסור על הנפקת אג"ח לא מדורג או בעל דירוג נמוך מ-BBB. בנוסף חלו מגבלות על מתן אשראי: איסור על מתן אשראי לגופים עם מחזור של מעל 400 מיליון שקל ואיסור על מתן משכנתאות.