נניח שסיכמנו עם מישהו שסיפקנו לו שירות או עבודה, שהוא ישלם לנו באמצעות העברה בנקאית. כמו פעולות כספיות רבות בעידן הדיגיטל, מדובר על פעולה שכל לקוח בנק יכול לבצע בעצמו, דרך המחשב או הסמארטפון. ואומנם, מדובר בשיטה יעילה ובטוחה, אבל גם בה עלולות לקרות טעויות. למשל, כשמי שמעביר לנו את הכסף – זה יכול להיות בוס, לקוח, שוכר דירה – טועה בפרטי החשבון שלנו והכסף מגיע לחשבון אחר.

ועדת המשנה לצרכנות של הכנסת קיימה דיון בנושא. אחד המשתתפים בדיון היה לקוח של בנק הפועלים שסיפר כי העביר 50 אלף שקל לחשבון שגוי, אך הבנק לא הצליח לסייע לו.

מה עושים?

לרוב, בשיחה עם הבנק אפשר לפתור את הבעיה. עם זאת, הבנק לא מחויב שלא לעשות את הטעות הזאת. כך למשל באחד מפסקי הדין שנוגעים להעברות בנקאיות נקבע כי העברה בנקאית שגויה שביצעה חברה באינטרנט תעמוד לחובת החברה ולא לחובת הבנקים, הן בשל ההליך הזול יותר באינטרנט והן כי את הפרטים השגויים הזין הצד המשלם.

בפסיקה התברר שאף שהבנקים שמעורבים בהעברה מבקשים מספר חשבון ופרטי חשבון, הם אינם מחויבים לתאם ביניהם, והדרישה לתיאום בכלל נובעת מסיבות של הלבנת הון. במקרה שמקבל הכסף או המשלם לא בדקו במשך זמן רב אם הכסף עבר כראוי, יראו בכך רשלנות של הצדדים ולא של הבנק.

יש גם הבדל בין הבנק שמעביר את הכסף לבנק שמקבל את הכסף. הרי לבנק המעביר אין את פרטי הנמען. אלא שאין חובה חוקית של הבנק המקבל להתאים בין פרטי החשבון למספר החשבון.

ברוב המקרים אם הפנייה נעשתה באופן מיידי, הבנק יפנה למקבל הסכום, וזה יחזיר את הכסף מרצונו הטוב. הבנקים מספרים שהבעיה העיקרית היא שקשה להם לוודא שאכן נעשתה טעות. אדם יכול להעביר כסף ולחזור בו גם כמעשה הונאה.

יום העסקים – גלו את הטעות בזמן

אם גיליתם את הטעות לפני שנגמר יום העסקים של ההעברה, אתם יכולים למנוע אותה, הרי הכסף עוד לא נכנס בפועל לחשבונו של אדם בבנק אחר. עם זאת, יש להגיש את הבקשה בכתב כבר באותו יום.

איך הבנקים מנסים למנוע העברות שגויות

אומנם בהרבה חשבונות אינטרנטיים אין תיאום של השם והחשבון, אבל התיאום בין כלל המספרים מצמצם טעויות. עוד דרך לצמצם טעויות היא העברות קודמות החוסכות את ההקלדות, אך אלו לא פותרות בעיות של העברה חדשה.

מה עושים אם מקבל הכסף אינו מוכן להחזיר

כאמור, במקרה שפניתם אל הבנק כשגיליתם את השגיאה, הבנק יפנה למקבל הכסף וישאל אם הוא מוכן להחזירו. למרבה המזל, רוב המקבלים בטעות מחזירים. במקרה שנפלתם על זה שלא מוכן להחזיר את הכסף, תצטרכו לתבוע אותו ואת הבנק.

עליכם לתבוע את הבנק כדי שבית המשפט יורה לו להסיר את החיסיון הבנקאי ולמסור את השם של בעל החשבון שאליו עבר הכסף, ואחר כך, כשיש את הפרטים, אפשר לתבוע בבית משפט את אותו אדם כדי שיחזיר את הכסף כי הוא קיבל אותו באופן שגוי.

כך או כך, על פי החוק ולפי בנק ישראל, שגיאה של מעביר הכסף היא על אחריותו בלבד. הבנקים טוענים שעלות הקמתה של מערכת אימות נתונים ואפילו של התראה בפני לקוח היא גבוהה.

נכון להיום, שינוי בנושא לא צפוי ככל הנראה בעתיד הקרוב. לטענת מקורות במערכת הבנקאית, תקלות כאלה אינן שכיחות ולרוב גם נפתרות בכך שהלקוח שקיבל את הכסף בשוגג מסכים להחזירו. בכך מיישרים הבנקים קו עם "חוק שירותי תשלום" שהכנס לתוקף באוקטובר 2020 ונועד להסדיר פעולות תשלום הנעשות לא רק באמצעות כרטיסי אשראי, אלא גם באמצעי תשלום מתקדמים כגון אפליקציות וארנקים אלקטרוניים. החוק קובע כי אם הלקוח טעה במספר שכתב, הבנקים לא יישאו באחריות, אבל עליהם לעשות מאמצים כדי להשיב למשלם את הכספים שהועברו בטעות, ואם לא ניתן להשיב את הכספים, יעביר הבנק למשלם את המידע שיש ברשותו ואשר יכול לסייע לו בהשבת הכספים.

מה לעשות אם קיבלתי כסף בהעברה בנקאית ממקור לא ידוע

כדי להימנע מהליך פלילי, ברגע שהבנתם שקיבלתם כסף שאינכם יודעים מה מקורו, עליכם לפנות לבנק שלכם ולדווח על כך, וודאי לא להשתמש בו. הסכנה היא שכאשר מעביר הכסף יגלה שהכסף הועבר אליכם, הוא יוכל לתבוע אתכם. במקרים מאוד ספציפיים ייתכן שלא תיאלצו להחזיר את הכסף. לשם כך תצטרכו להוכיח שפעלתם בתום לב ושציפיתם לסכום דומה וחשבתם שאכן הכספים מיועדים אליכם, או שנסיבות אחרות הופכות את השבת הכסף ללא צודקת.

הלקוח סיפר: איבדתי 50 אלף שקל בהעברה בנקאית שגויה; ועדת הכנסת: לעשות הכל כדי שלא יישנה

הבנקים מפתחים מערכת להעברה בנקאית מיידית – האם זה יחסל את כרטיסי האשראי?

סקירת בנק ישראל על המערכת הבנקאית

בנק, אשראי וריבית בגיל צעיר: כך תציגו את המערכת הבנקאית לילדים

עוד בנושא: העברה בנקאית – כמה זמן זה לוקח, איך מקבלים העברה בנקאית מחו"ל ומה העמלות, ככה תאתרו חשבונות בנקים רדומים וחשבונות של נפטרים (מהמשפחה), מסלולי עמלות בבנקים – המסלולים המוזלים שאולי אתם לא מכירים.

הסבר מורחב: מה עושים בשעות הראשונות אחרי טעות

כשמעבירים כסף לחשבון הלא נכון, הזמן הוא הגורם החשוב ביותר. ככל שפונים לבנק מוקדם יותר, כך גדל הסיכוי שהכסף עדיין לא נמשך מהחשבון של המקבל. הבנק לא יכול להחזיר את הכסף בלי הסכמה או הליך מתאים, אבל הוא יכול לפנות לבנק של המקבל ולבקש את שיתוף הפעולה שלו.

מצד שני, מי שקיבל כסף בטעות צריך לדעת שהכסף לא שייך לו, ושימוש בו עלול להוביל לתביעה.

דוגמה להמחשה: נניח שהעברתם להמחשה 3,500 ש"ח לספק, אבל הקלדתם ספרה שגויה במספר החשבון. אם תפנו לבנק באותו יום, ייתכן שהבנק של המקבל יוכל ליצור קשר עם בעל החשבון ולבקש את החזרת הכסף. אם תחכו שבועיים, ייתכן שהכסף כבר הוצא. המספרים להמחשה בלבד.

האם הבנק אחראי לטעות?

אם הטעות היא שלכם, בדרך כלל לא. אם הטעות של הבנק, הוא צריך לתקן אותה.

מה אם המקבל מסרב להחזיר?

אפשר לשקול הליך משפטי, למשל תביעה קטנה, בהתאם לסכום.

איך מונעים טעויות?

שומרים את פרטי הספקים הקבועים ומעבירים סכום קטן לבדיקה לפני סכום גדול.

צעדים מעשיים

• פנו לבנק מיד עם אסמכתת ההעברה.
• בקשו מספר פנייה ותאריך מעקב.
• תעדו בכתב כל שיחה עם הבנק.
• בדקו פעמיים את פרטי החשבון לפני כל העברה.

בשורה התחתונה: טעות בהעברה קורית לכולם. מה שקובע אם הכסף יחזור הוא המהירות שבה פונים לבנק והתיעוד שאתם שומרים, ולכן כדאי לפעול מיד ולא לחכות שהבעיה תיפתר מעצמה.

להמשך קריאה: מחשבון פיצוי לצרכן בלי הוכחת נזק