יישוב קהילתי הוא יישוב שבו הדיירים חיים חיים שיתופיים חלקית והמעורבות היא בחיי היומיום שאינם קשורים לפרנסה, כך בניגוד למושב או לקיבוץ מסורתי התושבים לא חייבים להתפרנס ביישוב ואין הכוונה תעסוקתית לעיסוק מסוים, למשל חקלאות או עבודה ברפת. למעשה, נראה שהיישובים הקהילתיים הם פשרה בין הצורך השיתופי של הסוציאליזם לסביבה הקפיטליסטית.

החלטות ביישובים קהילתיים מתקבלות על ידי אסיפה כללית או על ידי ועדות הפועלות מטעם אסיפה כללית, בניגוד ליישובים עירוניים שבהם ההחלטות מתקבלות על ידי נבחרי ציבור. אחד המאפיינים השנויים במחלוקת ביישובים קהילתיים הוא ועדות הקבלה שבלעדיהן אי אפשר לרכוש דירה או קרקע ביישוב. חלק מהיישובים אף שולחים משפחות מועמדות לאבחונים. עם זאת, החקיקה והפסיקה בשנים האחרונות מקשות על ועדות הקבלה. בעשור האחרון נוספו שישה יישובים קהילתיים, בעיקר ביהודה ושומרון, ומתוכננים עוד בנגב.

חוק ועדות קבלה

בעיקרון יש איסור על יישובים וקהילות לאסור להתגורר אצלם, ולקיים קהילות נפרדות, אלא שיש חריג בולט: התיקון לפקודת האגודות השיתופיות, הידוע בכינויו "חוק ועדות קבלה".  החוק הזה מאפשר ליישובים קהילתיים קטנים בהיקף שאינו עולה על 400 משפחות בנגב ובגליל לסרב לקבל מועמדים אשר עלולים לפגוע ב"מרקם החברתי והתרבותי של היישוב".

עם זאת, החוק אוסר על אפליית מועמד מטעמי גזע, דת, מין, לאום, מוגבלות, מעמד אישי, גיל, הורות, נטייה מינית, ארץ מוצא, השקפה או השתייכות מפלגתית-פוליטית. כך אסור להפלות בין ערבים ליהודים או בין דתיים לחילוניים בקבלה ליישוב דתי.

יש כיום גוף שמפקח על החלטות היישובים הקהילתיים הללו. הוא נקרא "ועדת ההשגות על החלטות ועדות הקבלה ליישובים בנגב ובגליל על-פי פקודת האגודות השיתופיות". תפקידו הוא לטפל בהשגות של המועמדים.

לפי נתונים שפרסמה התנועה לחופש המידע, בשנים 2014-2018 הוגשו לוועדה הזאת 55 השגות על החלטות של ועדות קבלה ביישובים הקהילתיים. 32 השגות התקבלו, 17 נדחו. עוד 6 השגות הסתיימו בהסכמה או בהחזרת ההחלטה לוועדת הקבלה לצורך דיון מחודש, או בשליחת המועמדים לקבלה לאבחון חוזר במכון אבחון.

מההשגות עולה שפעמים רבות הסיבות הרשמיות לדחיית הקבלה הן לא הסיבות האמיתיות, לעיתים מדובר בדעות קדומות, לעתים מדובר באינטרס עסקי או נדל"ני, ולפעמים סתם ברושם לא טוב. בכל מקרה החוק והפסיקה הם לצד המועמדים.

מספר היישובים שמקיימים ועדות קבלה

אין נתונים מדויקים על מספר היישובים הקהילתיים שמקיימים ועדות קבלה, וכן אם הם ממשיכים בכך למרות שגדלו מעל 400 משפחות. חלק גדול של ועדות הקבלה נמצא ביישובים בגולן, במשגב, בעמק יזרעאל בגלבוע, בלכיש ובחלקי הגליל וכן במעלה יוסף.

ב-24 יישובים שבהם מעל 400 בתי אב ממשיכים לקיים ועדות קבלה ביישובים. מהם, שבעה יישובים מקיימים ועדות אלו רק לעניין העברת זכויות בנכס קיים, ולא לשיווקי קרקעות חדשים, ואילו ארבעה יישובים לפחות  – עין דור, גבת, יפעת ותל עדשים במועצה אזורית עמק יזרעאל – מקיימים ועדות קבלה לתושבים חדשים בהרחבה של היישובים, לדברי המועצה לפי דרישת רמ"י, למרות שיש בהם מעל 400 בתי אב.

לפי החוק, ביישובים שבהם יותר מ-400 בתי אב, אין לקיים ועדת קבלה, לא לעניין העברת זכויות בנכס קיים ולא לעניין שיווקי קרקעות חדשים. גם רמ"י מכחישה את הטענות. כך עולה מדוח של הכנסת. עם זאת בעיה עיקרית שאין הגדרה ברורה מה נחשב בית אב.

ביקוש ליישובים קהילתיים

בשנים האחרונות אושרו הרחבות של יישובים קהילתיים , בעיקר בנגב, במטרה להסיט את הביקוש מהקיבוצים ומהמושבים, ולכן גדל הביקוש אליהם. מבדיקת הביקושים למגורים של משרד השיכון באזור עולה כי קיימת כדאיות כלכלית ליישובים שעתידים ליצור מקומות עבודה נוספים, וכך יגבירו את הביקושים למגורים איכותיים באזור.

כמה עולה לגור ביישוב קהילתי

אז כמה עולה בית ביישוב קהילתי? ובכן, זה תלוי איפה. למשל, בית בן שבעה חדרים בבת חפר מוצע ב-2.5 מיליון שקל, מחיר דומה לזה שבו מוצע בית באבטליון שבמשגב. עם זאת, במסד שבגליל התחתון בית מוצע רק ב-1.6 מיליון שקל, ובנגב המחירים נמוכים יותר – 800 אלף שקל לבית באשלים. באחוזת ברק שבגליל העליון מוצע בית פרטי בן שישה חדרים ב-1.6 מיליון שקל, אך באבשלום שבנגב תמצאו בית בן שישה חדרים ב-800 אלף שקל.

דוגמאות ליישובים קהילתיים בנגב

שלומית – יישוב דתי

אבשלום

צוחר

אדורה – יישוב מעורב

נטע ניצן

יישובים קהילתיים בגולן

בני יהודה

חיספין – יישוב דתי

חד נס

נמרוד

קלע אלון

דוגמאות ליישובים קהילתיים בגליל

אבטליון

אור הגנוז – יישוב דתי

בר יוחאי – יישוב דתי

כרכום

דוגמאות ליישובים קהילתיים במשגב

גילון

הר חלוץ

טלאל

יישובים קהילתיים בעמק יזרעאל

גבעת אולגה

הושעיה

עדי

שמשית

תמרת

160 אלף דירות פוטנציאליות ביישובים כפריים – מאושרות ותקועות

מהי הגירה פנימית ואיך היא מושפעת ממחירי הדירות והתעסוקה

ההבדלים בין פריפריה למרכז: בפריפריה יותר מבוגרים, יותר ערבים, פחות עולים, יותר זכאים לבגרות

שני ישובים חדשים ישלבו בעלי צרכים מיוחדים – 20% מהתושבים יהיו בעלי צרכים מיוחדים