Saxo Bank, הבנק האירופי המתמחה במסחר מקוון במגוון רחב של נכסים, מפרסם היום את "התחזיות השערורייתיות" שלו לשנת 2015. מדובר בשורה של תרחישי קיצון, שהסבירות להתממשותם אמנם נמוכה, אך קיימת. לתרחישים אלה, אם יצאו לפועל, עשויה להיות השפעה משמעותית על השווקים, אך למרות זאת, השווקים אינם מתמחרים נכונה את הסיכוי להתממשותם.

סטין יקובסן, הכלכלן הראשי של Saxo Bank, אמר: "2015 צפויה להיות שנה קשה, שנה שסביר להניח שבעתיד נזכור אותה כנקודת שפל בכל דבר. האינפלציה הגיעה לרמות שפל שלא נראו עשרות שנים, רמות הריבית בעולם נמצאות אף הן בשפל, ומחירי האנרגיה ירדו משמעותית. העדר תנודתיות בנתונים ובמחירי הנכסים גורמים למשקיעים לתחושת ביטחון מוטעית, וזה בדיוק מה שעלול לגרום למהפך ב-2015. ייתכן שהמהומה שראינו בשווקים בשבוע אחד באוקטובר היתה רק הקדימון למה שצפוי, ואם זה אכן כך, אנחנו עומדים לחוות רכבת הרים ב-2015".

לדברי יקובסן, "התחזיות השערורייתיות שאנו מפרסמים מדי שנה הן מעין תרגיל שנועד לדמיין את התרחישים השליליים שעשויים להפוך את עולם ההשקעות על פניו. המטרה היא לאפשר למשקיעים לבחון את ההנחות שלהם לגבי העתיד ואת ההשפעה שתהיה לאירועים אלה, אם יצאו לפועל, על תיק ההשקעות שלהם. גם אם מדובר בתרחישי קיצון, הניסיון מלמד שבמשך השנים, חלק מהם יצאו לפועל".

אלה כמה מהתחזיות השערורייתיות של Saxo Bank לשנת 2015:

– נגיד הבנק האירופי המרכזי מריו דראגי יפרוש וירוץ לנשיאות איטליה. תקופת הכהונה הרשמית של מריו דראגי כנגיד הבנק האירופי המרכזי עוד רחוקה מסיומה, אך לא מן הנמנע כי זמנו בבנק האירופי קצוב. על רקע חולשת הכלכלה האירופית, התפיסה הרווחת היא שתוכנית הקלה כמותית היא דבר כמעט מובן מאליו. אבל ייתכן שדראגי עצמו יצטרך לעזוב את הזירה כדי שתוכנית זו אכן תצא לפועל, ודווקא על רקע ההתרחשויות הפוליטיות במולדתו, איטליה. הנשיא האיטלקי, נפוליטנו, רוצה לפרוש עד יוני 2015, ורה"מ רנצי, העומד בראש ממשלת מיעוט, זקוק לדמות שמקובלת על הציבור הרחב, אשר תחליף את הנשיא הפופולרי המזדקן, שכן הפרלמנט האירופי צריך לאשר את המועמד ברוב של שני שלישים. האם ההפתעה של השנה הבאה תהיה שרנצי ונפוליטנו יבקשו מדראגי לחזור הביתה כדי להציל את תהליך הרפורמות ולהצעיד את איטליה קדימה, ובמקביל, ג'נס ויידמן יקבל את ראשות הבנק המרכזי האירופי, במסגרת דיל שבמסגרתו גרמניה תאפשר את קיומה של תוכנית הרחבה כמותית בגרסה קלה? פוליטיקה היא אמנות הפשרה, ופשרה זו עשויה להיות בדיוק מה שנחוץ לאירופה כדי לאמץ, באיחור רב, תוכנית הקלה כמותית.

– מחירי הדיור בבריטניה יקרסו ב-25%. מחירי הנדל"ן בלונדון רשמו שיאים חדשים השנה, לרמות הגבוהות ב-30% מאלה ששררו ב-2007, לפני המשבר הגלובלי. בסה"כ, הכלכלה הבריטית התאוששה ממשבר 2008 הרבה יותר בקלות מכלכלות אירופיות אחרות. אבל עושה רושם שהמסיבה עומדת להיגמר, לפחות עבור בעלי הדירות בבריטניה. נתונים שונים מראים ששוק הדיו הבריטי, כולל הלונדוני, חלש בהרבה מכפי שהיה בשנתיים האחרונות, והבנק המרכזי הבריטי מתכנן להעלות את הריבית, מה שילחץ על ריביות המשכנתאות ובהמשך על מחירי הדיור. מעבר לכך, בעלי דירות שנאבקים לשלם את המשכנתא עשויים לנצל את רמות המחירים על מנת למכור. בשורה התחתונה, צופים ב-Saxo Bank, מחירי הדיור בבריטניה עשויים לרדת בעד 25%.

–  רוסיה תשמוט את חובותיה. סקסו בנק היה ונותר מאמין גדול בפוטנציאל ארוך הטווח של רוסיה, אך כלכלת המדינה צעדה לעבר מיתון וגרעונות גבוהים עוד לפני הטלת הסנקציות עליה, נפילת מחירי הנפט ב-25% והקונפליקט עם אוקראינה. המצב הנוכחי הוא על סף מצב חירום, כפי שממחישה נפילה של 40% בשער הרובל השנה. סערה מושלמת מגיעה לכלכלה הרוסית, והיא עשויה להסתיים בכך שממשלת רוסיה, או חברות בבעלותה, ישמטו את חובותיהן. זה יכול להיות חלק מתהליך הסלמה במאבק בין רוסיה לבין אירופה וארה"ב, או פשוט כחלק ממשבר מימון. דיפולט רוסי, יחד עם פתרון הקונפליקט באוקראינה, יכול להיות בדיוק מה שהמדינה זקוקה לו כדי להתחיל מחדש, כפי שעשתה לאחר המשבר שפקד אותה ב-1998.

–  השווי של אמאזון ייחתך ב-50%. בשנים האחרונות ישנו גידול חד בפעילות ההאקרים נגד חברות הענק. על פי תחריש קיצון זה, המיתקפה של האקרים על קמעונאיות האינטרנט הגדולות תהפוך לאגרסיבית ונרחבת יותר ב-2015, ותגרום לפגיעה קשה בהן. מי שתיפגע במיוחד היא אמאזון, קמעונאית האינטרנט הגדולה ביותר, ששוויה ייחתך ב-50% גם כחלק מהפגיעה בסקטור כולו והן עקב תימחור היתר שבו היא נסחרת.

– סין תפחת את שער היואן ב-20%. בועת האשראי והדיור הסינית תקרוס סוף סוף, וסין תחפש כל דרך אפשרית להפחית את הלחצים הדיפלציוניים העצומים, שיגברו עוד יותר בעקבות זאת. בסביבה כזו, אין שום היגיון ברמות השיא שבהן נסחר היואן (במונחים מותאמים לאינפלציה), במיוחד על רקע שערי השפל שבהם נסחר המטבע של יפאן השכנה. כך שב-2015, סין תפעל במהירות ובעקביות כדי לפחת את המטבע שלה במשך השנה, תוך שהיא מצטרפת ליפאן ולמדינות נוספות שפעלו כך על מנת לייבא אינפלציה. המהלך הסיני יוביל לתגובת שרשרת של פיחות ערך המטבעות האסיאתיים.

–  בבריטניה תקום ממשלה שתוביל מהלך להיפרדות מהאיחוד האירופי. מפלגת UKIP תזכה ב-25% מהקולות בבחירות שיתקיימו בבריטניה ב-7 במאי, ותהפוך למפלגה השלישית בגדולה בפ רלמנט. לאחר מכן היא תקים קואליציה עם המפלגה השמרנית בהנהגת דיוויד קמרון, ותוביל מהלך למשאל עם בבריטניה ב-2017 בנושא המשך החברות באיחוד האירופי. התוצאה תהיה זינוק בתשואות של אג"ח ממשלת בריטניה.

– מחירי הקקאו יזנקו ל-5,000 דולר לטון. הביקוש העולמי לשוקולד גדל, על רקע הגידול בצריכה באסיה. החששות מוירוס האבולה באפריקה יגרמו להפרעות באספקת הסחורה ולמחסור בהשקעות באזורי הגידול וההפקה של הקוקה, מה שייצור מצב שצריכת השוקולד תעלה בהרבה על כושר הייצור. התוצאה תהיה זינוק במחירי הקוקה, ל-5,000 דולר לטון ב-2015.

– האינפלציה ביפאן תזנק ל-5%. הדפסות הכסף הבלתי פוסקות של הבנק המרכזי היפאני יגרמו לקריסת האמון בין, והתוכנית להחזרת האינפלציה לכלכלה היפאנית תצליח יותר מדי – סימפטום של אובדן השליטה של יפאן על המטבע שלה.

– התפרצות וולקנית באיסלנד תשבית את הקיץ האירופי. ההר הוולקני האיסלנדי הפעיל "ברדרבונגה" יתפרץ ב-2015, מה שיוביל להשתחררות גזים שישנו לחלוטין את מזג האוויר ביבשת, יפגעו בתנובה החקלאית ויגרמו להכפלת מחירי הזרעים, גם אם הנזקים יתבררו בדיעבד כפחות חמורים מכפי שחששו.

הנה הצעה טובה – קביעת מחיר אחיד בדמי הניהול בקופות הגמל? על ההצעה הזו (שעלתה כבר בעבר) חתום עכשיו רו"ח רועי אופיר, ראש אגף הייעוץ בבנק דיסקונט אמר בוועידת "עדיף" כי – "לא ייתכן שבאותה קופת גמל  אנשים משלמים מחיר שונה וחלק מסבסד חלק אחר. משרד האוצר וראשי המשרד צריכים לקבוע  מחיר אחיד לכל קופות הגמל ולכל המוצרים הפיננסיים בדיוק כמו שקיים בקרנות הנאמנות. אין שני מחירים לקרן נאמנות".

מעבר לכך, אמר אופיר – "חייבים לאחד את רשויות השלטון בישראל – הפיקוח על הביטוח ורשות לניירות ערך. יש פער רגולטורי אדיר בין שתי הרשויות הללו, שיוצר חוסר סימטריה ואי אחידות בהסדרה".

הערות טובות ונבונות של אופיר, אבל העניינים האלו כבר נדונו בעבר ללא התקדמות.

כאן המקום להזכיר כי דמי הניהול הם בעצם השכר של הגוף המוסדי עבור ניהול ההשקעות בקרנות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות הנאמנות. דמי הניהול הם פקטור עיקרי בכדאיות ההשקעה במכשיר הפיננסי. ככל שדמי הניהול גבוהים יותר כך הכדאיות יורדת, במיוחד בתקופה של ריבית אפסית (כפי שיש כיום). על רקע זה, חשוב מאוד שתבחנו את דמי הניהול שלכם אחת לתקופה, ותתמקחו עליהם – ואפשר להוריד את העלויות באופן משמעותי.  בהמשך במדריך דמי הנהיול תוכלו לדעת מה ממוצע דמי הניהול שנלקחים היום בכל אחד מהמכשירים השונים וכן לבדוק במחשבונים את דמי הניהול שלכם (האם הם יקרים או נמוכים)

דמי ניהול – כל מה שצריך לדעת

קופות גמל אישית

קופת גמל להשקעה

גורמים בשוק הנדל"ן הגיבו היום לתכנית המטרה של משרד הבינוי. ערן רולס יו"ר מרכז הבניה הישראלי התייחס ומברך את הצעתו של פרופ' יוגין קנדל להרחיב את תוכנית מטרה ולאפשר גם החזר רטרואקטיבי של כספים ששולמו על ידי קבלנים שזכו במכרזי קרקע שכבר יצאו ושהקבלנים שילמו בגינם סכומים יקרים ומלאים, אבל טרם התקבל היתר בניה. רולס ציין כי "במידה ומתחמי קרקע אילו יכללו בתוכנית מטרה, יגדיל המהלך את היצע הדירות במסגרת "תוכנית מטרה" ואנו נראה השפעה גדולה יותר לתוכנית והורדה של מחירי הדירות באזורים נוספים.  נראה כי ראש ההמשלה, שבתקופתו מחירי הדירות עלו בכ-70%, מבין כי אם יגיע ליום הבחירות בחודש מרץ 2015 כשמחירי הדירות ממשיכים לטפס מעלה, המחיר הפוליטי שהוא ישלם יהיה כבד. מסיבה זאת אני רואה הזדמנות לשינוי סדרי העדיפויות וחלוקה מחדש של משאבי המדינה ולויתור על הכנסות לקופת המדינה שמשך שנים התמכרה למליארדי ש"ח של ממיסים וקרקעות לדירות שהציבור רכש".

אלי אביסרור, מנכ"ל אביסרור משה ובניו ויו"ר ארגון קבלני הדרום אמר כי "מכרזי מחיר מטרה הם האסון הגדול ביותר לזוגות הצעירים בפריפרייה. המכרזים האלה יעניקו הטבות רק לרוכשי דירות שרוצים ויכולים לרכוש דירות במרכז הארץ. את הדרום המדינה ממשיכה לזנוח. מאז 2007 אזור הדרום סובל ממכות שנחתו עליו על ידי ממשלות ישראל. החל מביטול מבצעי מקום ועד מכרזים לכל המרבה במחיר שהעלו את מחירי הדירות אל מחוץ להישג ידם של הזוגות הצעירים". אביסרור הוסיף כי כל ההטבות שהממשלה יזמה לזוגות צעירים תקפות מגדרה לחדרה. תוכנית מטרה מתעלמת לחלוטין מחיזוק הנגב ועזרה לזוגות הצעירים החיים באזור זה.

לדברי אליאס טנוס, מנכ"ל קבוצת בסט "תוכנית מטרה הופכת את הקבלנים לחברות ביצוע עבור המדינה. זה בהחלט יכול לתת יתרון לחברות שהן גם יזמיות וגם חברות ביצוע. מעבר לכך, אחרי הרבה מאוד זמן, אני שמח לראות צעדים מעשיים של משרדי הממשלה שיקלו על מצוקת הדיור ומקווה שהתוכנית תצא לפועל באופן שיאפשר יישום אמיתי ונכון". טנוס הוסיף כי בסט מתכוונת לגשת למכרזים אלה אם וכאשר הם יפורסמו.

צבי פוקס, הבעלים של חברת צ.פ חברה לבניין אמר כי "מבלי להתעמק בפרטי התוכנית, החלת מחיר מטרה רטרואקטיבית בעייתית מבחינה משפטית. אי אפשר לשנות את תנאי המכרז לאחר שנסגר והוכרז זוכה. זה עלול לחשוף את המדינה לתביעות מצד יזמים שהפסידו באותם מכרזים. אני לא רואה איך מהלך כזה ירקום עור וגידים".

לדברי שמאי המקרקעין, עו"ד חיים מסילתי, "מדובר במהלך בעייתי מכיוון שהקרקעות נרכשו לאחר תוכניות עבודה וצפי למכור את הדירות במחיר מסויים. ברור שאם ימצא פתרון לעניין זה, תוצענה בשוק כמות בלתי מבוטלת של דירות ״על הנייר״ שסביר שתשפיע על המחירים בטווח הקצר. השאלה היא מה אורך הנשימה של התכנית, איך הבנקים המלווים יראו את מחיר הקרקע במסגרת התכנית ואיך הדבר ישפיע על ההון העצמי שיידרש מהקבלנים ויכולתם להמשיך ולהניע את השוק".

אשר אלון הבעלים של חברת אשלי המתמחה בהתחדשות עירונית הגיב לאחר הכנס ואמר כי "מדובר בתוכנית שמטיבה עם שר השיכון לקראת הבחירות אך היא מורכבת מידי ואני בספק שתצא לפועל. חבל שבמקום ליצור תוכנית רחבה שכוללת למשל תמריצים ליזום תוכניות התחדשות עירונית גם בפריפרייה, הממשלה מעדיפה ליזום תוכניות שנראות טוב על מצגות אך אינן ישימות במציאות הנדל"נית".

אבי זיתוני מבעלי חברת א.זיתוני הבונה על קרקעות פרטיות התייחס ליוזמה וציין, כי "החלת תכנית מטרה אכן תעודד יזמים וקבלנים לרכוש קרקעות ציבוריות על פני קרקעות פרטיות וגם אני אשקול זאת במידה ואכן היא תצא אל הפועל, שכן בסופו של דבר, אני מאמין בתכנית וחושב שהיא טובה לרוכשי הדירות. אמנם ייקח זמן עד אשר נראה תוצאות בשטח אך ככל שהמדינה תעמוד ביעדים לשווק לפחות 10,000 דירות במחיר מטרה נוכל לראות שנה אחר כך את ירידת המחירים שהרבה מקווים לה".

בנק ישראל מודיע הבוקר, כי כפי שהצהיר בנק ישראל ב-13.5.2013 הבנק ירכוש בשנים הבאות מט"ח בהתאם לאומדן ההשפעה של הפקת הגז על מאזן התשלומים. הערכות הבנק להשפעה הכוללת על מאזן תשלומים כתוצאה מהפקת הגז ורכישות המט"ח יעודכנו מעת לעת ויפורסמו לציבור. בנק ישראל מעריך כי ההשפעה הכוללת של הפקת הגז על מאזן התשלומים תסתכם בשנת 2015 ב-3.1 מיליארד דולר, והבנק ירכוש בשנת 2015 מט"ח בהתאם.

בבנק ישראל מציינים כי כפי שצויין בעבר, תוכנית רכישות זו מהווה כלי נוסף במדיניות המוניטרית של בנק ישראל ומדיניות שער החליפין העיקבית איתה. כמו בעבר, בנק ישראל ימשיך לפעול בשוק המט"ח במקרה של תנודות חריגות בשער החליפין, אשר אינן תואמות את התנאים הכלכליים הבסיסיים או כאשר שוק המט"ח אינו מתפקד כיאות.

משה כחלון בועידת ישראל לעסקים של גלובס: בשבוע הבא אודיע על האנשים שיצטרפו אלי מה שיאפיין אותם זה ניקיון כפיים, אלו יהיו אנשי מקצוע שיודעים את העבודה וטובת הציבור לנגד עיניהם ולא חייבים שום דבר לטייקונים ולבעלי הון. הוא אמר כי ילך עם כל מי שירכיב את הממשלה ו"יפעל לפי סדר היום שלנו".

הדרישה שלנו היא קידום רפורמות חברתיות: בתחום הדיור – נדרשת רפורמה יש לפרק את מנהל מקרקעי ישראל, לייצר תחרות על השיווק. יש לעצור את מחירי הדירות. אציג רפורמת דיור בשיתוף עם KPMG

ענף הבנקאות שדומה לסלולר דרושה בו רפורמה מקיפה. יש להסיר חסמים. לאפשר מעבר בין בנקים. הפיקוח על הבנקים הוא חסם מרכזי לתחרותיות. במקום לדאוג לאזרח ולתחרותיות הפיקוח מתמקד רק ביציבות הפיננסית של הבנקים.

לסיכום מציין כחלון כי הוא בעד כלכלה חופשית. מדינה לא צריכה להתערב במשק אבל כשיש כשלים צריך להתערב.

מועצת מקרקעי ישראל אישרה היום את ניתוק "מע"מ אפס" מ"מחיר מטרה" פה אחד, יממה לאחר שמשרד האוצר הסיר את התנגדותו לניתוק הקשר בין התוכניות, ולאחר אישור היועמ"ש כי אין צורך בהמתנה לממשלה החדש. עו"ד ענת בירן ממשרד עורכי הדין ענת בירן, הגיבה היום לצעד ואמרה: "אחת הבעיות במכרזי מחיר מטרה היא חוסר הודאות ליזמים במסגרת המכרז. הקבלן אמור להתחייב למחיר סופי של הדירה תוך שהוא צריך להעריך ולתמחר מראש את כל העיכובים שצפויים בפרויקט . לדוגמא , היום יזמים ממתינים לעיתים שנה ושנתיים לקבלת היתר בניה יש חסמים נוספים איתם מתמודדים היזמים מדי יום . כאשר מדובר בפרויקט רגיל העיכובים מתומחרים במחיר הסופי של הדירה אולם כאשר היזם צריך להעריך אותם מראש יכולים להיווצר כשלי שוק או לחילופין שהסיכונים יתמוחרו ביתר ובסופו של דבר הרוכש לא ייהנה ממלוא ההטבה . על מנת שמכרזי מחיר מטרה יצליחו יש להסיר חסמים בירוקרטיים בשיתוף עם כל הגורמים הרלוונטיים לאותו אזור כמו הרשויות המקומיות, בחינה שהיתרי הבניה לא מותנים בהקמת מחלף או מכון טיהור שפכים או מקרים דומים שכבר ראינו בעבר שיכולים לעכב באופן משמעותי את יישום הפרויקט".

השמאי חיים מסילתי הגיב אף הוא לצעד, ואמר: "דבר אחד טוב יצא מפירוק הקואלציה ולוח הזמנים הצפוף עד הבחירות. סביר להניח לא היו בחירות, שיקולי אגו ופוליטיקה קטנה היו גורמים לדחייה נוספת ביוזמה הזאת. המרוויחים העיקריים הם רוכשי הדירות באזורי הביקוש בהם הקרקע יקרה ויש ליזמים לאן לרדת".

לדברי שמחה גרידינגר, יו"ר ובעלים של חברת נתיב פיתוח "תכנית מחיר מטרה היא למעשה לא תכנית חדשה, והייתה קיימת במתכונת של מחיר למשתכן. בשתי התכניות המטרה היא שהמדינה תוותר על חלק מההכנסות שלה בכדי לאפשר דירות במחירים מוזלים. ההצלחה של התכנית טמונה בשווקים ובאזורים שבהם היא תצא לפועל. תכנית מחיר למשתכן אכן עבדה, ובמסגרתה נמכרו דירות במחירים נמוכים ביחס לשוק, אך היא לא השפיעה על מחירי הדירות בשאר השוק, וכך גם צפוי להיות במקרה הזה. תכנית מחיר מטרה יכולה ליצור כשלים מקומיים במקומות שבהם קבלנים כבר קנו קרקע יקרה וכתוצאה מכך ויקפיאו את תכניות הפיתוח, מה שיוביל לאי וודאות ולנזק נוסף לענף".

לדברי דדי ריזל, מנכ"ל קבוצת שכטר, הבונה את פרויקט "נוף ים קלאב" באור עקיבא, "בנושא מחיר מטרה, הכי חכם שהמדינה תעשה מה שעשתה כבר בתחילת שנות התשעים, עם העלייה הגדולה של מיליון יהודים מברית המועצות. אז יישמו סוג מסויים של מחיר מטרה, אבל עם התחייבות רכישה של המדינה. אמרו לקבלנים למכור דירות במחיר למשל של מיליון שקל, אבל אם הם לא מצליחים למכור במחיר הזה, אז המדינה מתחייבת לרכוש את הדירות בעצמה. זה מוריד לגמרי את הסיכון של הקבלנים, כולם בונים במאסות, והמחירים יורדים. כל סוג אחר של תכנית יש לו יתרונות וחסרונות, ולא בטוח שישיג את המטרה. כך למשל, בתכנית הנוכחית אנחנו כקבוצה וקבלנים אחרים גם כן לא נרכוש קרקע באזור שיש בו מחיר מטרה, כי אף אחד לא משוגע לרכוש קרקע במחיר מלא כשלידו מוכרים דירה ב-20% פחות. ברגע שכולם מפחדים לרכוש קרקעות באזורים שיש מחיר מטרה, אז מה שיקרה שוב שלא יהיו התחלות בניה, ושוב יהיה מחסור בדירות, וכולם יפסידו".

לדברי עפרה חדד, סמנכ"לית בחברת יורו ישראל "היוזמה של מחיר מטרה תמחק את הפריפריה. בשנים האחרונות המדינה שמה לה למטרה להפריח את הפריפריה ועשתה זאת באמצעות מענקים. מחיר מטרה יגרום לכך שבתיאוריה דירות במרכז הארץ יימכרו ב-20% הנחה, לדוגמא, במודיעין וראש העין דירות 4 חדרים צפויות להימכר במיליון ₪. דירות בישובים כמו ב"ש, נתיבות וקריית גת נמכרות ב940 אלף ₪, ובמציאות כזו לאנשים לא יהיה אינטרס להתיישב בפריפריה, וכל מי שעבר לשם למרות שמשפחתו נמצאת במרכז – ירצה לחזור. ואני שואלת – מה יקרה כעת בפריפריה? אף אחד לא יקנה שם דירות, ועבודה של שנים של מענקים הולכת להימחק במחי יד".

פרופ' שמואל האוזר, יו"ר רשות ניירות ערך, אמר בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס" כי הוא סבור שאין עודף רגולציה בישראל בכלל ובשוק ההון בפרט. "הבעיה הגדולה והאמיתית היא חוסר אמון של הציבור בשוק ההון ושזה מתבטא בין השאר, בכך שהוא מדיר רגליו ממנו. אמון הציבור הוא נשמת אפו של שוק ההון והוא מושפע מאוד ממידת אי השוויון הכלכלי. קיימת  תפיסה בציבור ששוק ההון זה של בעלי ההון".

וזה מאוד נכון, הציבור לא באמת מאמין בחברות הנסחרות בבורסה ולא במנהלים שלהן, לא ביחסי הציבור שעוטפים אותם ומטשטשים את האמת, לא מאמין במנהלי השקעות, לא מאמין בגופים המוסדיים. מבחינתו זה מקום שהוא חייב להיות שם – פנסיה, השקעות ועוד, אבל הוא חי בתחושה שכל הזמן גונבים לו ועובדים עליו – גונבים לו דמי ניהול, עושקים אותו בתשואה…

"יש להקטין את האי וודאות ליזם ולמשקיע, ולספק מסגרת ברורה ותמיכה לאותם יזמים שמוכנים להשקיע ולקחת סיכונים ארוכי טווח"  מדגיש יו"ר בנק הפועלים יאיר סרוסי בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס", ומוסיף – "הסקטור העסקי בארץ הוא זה שאמור וצריך להוביל את הצמיחה של המשק, אך עליו לקבל רוח גבית מן הממשלה. יעד הפיחות בשקל הושג, והוא צפוי לשפר את נתוני היצוא של המשק. לכן, הדיון על הורדת ריבית צריך לרדת מן הפרק.

"בשנים האחרונות רמת האמון הכללית בישראל יורדת, ואילו רמת החשד בהתאמה עולה. זה מתבטא באופנים שונים ורבים, גם במישור הפוליטי –   פוליטיקאים מתקשים יותר מבעבר לגייס את אמון הציבור, וגם במישור העסקי – חברות מחפשות לשווא את אמון הגופים המבקרים אותן, רגולטורים נתפסים על ידי המבוקרים בעיניים חשדניות, הציבור חושד בסקטור העסקי ועוד. בעסקים, אמון מתורגם למהירות ולהפחתת עלויות ולכן אמון הוא מפתח לשגשוג. ומן הצד השני, אי אמון מתפקד כמו מס נוסף".

ביחס לעליית הדולר נראה שסרורסי לא מופתע –  "עלייתו החזקה של הדולר האמריקאי מול השקל הישראלי, שעלה ב-15% בארבעה חודשים, הפתיעה רבים במשק. אולם מי שעוקב מקרוב אחר אופי הפעולה של שתי הכלכלות לאורך זמן לא הופתע במיוחד.

"בסוף שנת 2008 חוותה כלכלת ארה"ב את המשבר הכלכלי הקשה בתולדותיה מאז המשבר הגדול של שנות השלושים ונכנסה למיתון חריף. החל משנת 2010 ואילך החלה כלכלת ארה"ב לטפס בכבדות אך בנחישות מן המיתון. באותה השנה עמד שיעור הצמיחה בארה"ב על 2.5%. באותה שנה בדיוק צמחה הכלכלה הישראלית בקצב מעורר התפעלות של 4.7% , גבוה בהרבה מזה של רוב המשקים המפותחים בעולם. אלא שמשהו קרה – אם נבחן את גרף הצמיחה של שתי הכלכלות נראה כי בעוד הצמיחה בארה"ב, מתגברת הצמיחה בישראל נחלשת. ישראל היא אחת המדינות המפותחות הבודדות שלא נפגעה ממשבר 2008. אבל, במקום לנצל זאת לזינוק מול העולם, אצלנו מואט קצב הצמיחה, בשל חיכוך הולך וגובר בין השחקנים השונים במשק. כך לא בונים חברה, ובוודאי לא כלכלה לאומית. זאת החמצה ענקית של הכלכלה הישראלית שלא הצליחה לנצל  את אי פגיעותה ממשבר 2008. אני מזהה כמה סיבות רבות – פוליטיות, כלכליות, חברתיות, ואלמנט נוסף הנחבא מן העין – האמון של הציבור במערכות. מעבר לכך, אחת הסיבות הנוספות לדשדוש היא הרגולציה. בשנים האחרונות היינו עדים לתהליך של התגברות מעורבות הממשלה במשק. נוצרו תהליכי רגולציה והסדרה, שהלכו והתעצמו, יחד עם גידול במספר הרגולטורים. הכוונה במקורה הייתה אמנם טובה,  לטפל בכשלי שוק, אך הביצוע לא הלם את הכוונות, והתוצאה היא ירידה ביכולת להקים עסקים ולבססם".

סרוסי סיים בנימה אופטימית –  "כשיהיה כאן שיתוף פעולה, ולא רק בעת מלחמה, כשנדע להכיל את כלל האוכלוסייה – יהודים וערבים, חילוניים ודתיים, ולא מתוך ניצול כוח אלא מתוך כיבוד האחר, נגלה מספר דברים חשובים. נגלה שרוב האוכלוסייה הערבית רוצה להיות חלק מהחברה הישראלית, נגלה שהנשים החרדיות רובן ככולן עובדות, והגברים החרדים יצטרפו בהדרגה לנשותיהם לשוק העבודה. נגלה שרב המשותף על המבדיל. אם במקום להדגיש השסעים נקרב ביניהם, רמת ההשקעות במשק תחזור ותעלה, ובמקום צמיחה מדשדשת של 2.5% נחזור לצמיחה מרשימה ואמיתית".

משרד הבינוי הודיע היום כי תכנית מחיר מטרה אושרה סופית במועצת מקרקעי ישראל. מועצת מקרקעי ישראל התכנסה הבוקר לאישור תכנית מחיר מטרה ועדכונה לקראת יציאתה לדרך. המכרז הראשון יצא לדרך בראש העין במהלך החודש, בו ישווקו 3,000 יח"ד בהנחה של 20% על מחיר השוק.

שר הבינוי ויו"ר מועצת מקרקעי ישראל אורי אריאל, אמר בתגובה: "בשעה טובה, אפשר להגיד שהגענו למטרה. תכנית הדיור המרכזית עליה עבדנו קשה ואשר מוסכמת על כלל הגורמים הכלכליים המשמעותיים בשוק יוצאת לדרך. תכנית מחיר מטרה היא תכנית שמאפשרת להביא להורדת מחירים בשוק ולהשפיע על השוק. אני מקווה ומאמין שבעזרתה בשנה הבאה המחירים יתחילו לרדת".

שלמה בן אליהו מנכ"ל משרד הבינוי הגיב: "התכנסנו היום לאשר את התכנית שהוכנה בעמל ובמחשבה רבה. אנחנו מתקנים את ההחלטה הקודמת על מחיר מטרה שהתקבלה במועצה כך שתתאים למציאות שאין לנו את חוק מע"מ אפס. כל חסר דיור ומשפר דיור זכאי יוכל לגשת לקבלן ולהירשם, כאשר הבחירה תהיה בהגרלה. הם ירכשו דירה במחיר הנמוך ב-20-25 אחוז ממחיר השוק הנוכחי. תחשבו על העובדה הזו שיש הנחה של עד רבע ממחיר הדירה שמיועדת הן לחסרי דירה הן למשפרי דיור, עם עדיפות מסוימת לחסרי דירה. לפי בדיקות שלנו חלק מהחברות היזמיות נתנו בימים האחרונים הוראות למשרדי המכירות להעלות את מחיר הדירה ב-5%-10%, וכדי למנוע עליית מחירים מסחררת עלינו לצנן את השוק. לשם כך צריך להוציא כמה שיותר דירות במחיר מטרה, כדי לגרום לשוק להפנים את זה ולהבין שיש לו יכולת לרכוש דירות מוזלות וליצור תחרות לדירות יד ראשונה ויד שנייה בשוק החופשי".

בנצי ליברמן מנהל רשות מקרקעי ישראל, אמר: "עניינה של תכנית מחיר מטרה היא עמידה בפרץ העליות האפשריות במחירי הדיור יחד עם שיווקים גדולים במסגרת הסכמי גג, וזה יכול לתת מענה לעלייה ולהפחתת המחירים בחודשים הקרובים. הקבלן מציע עבור הקרקע למדינה סכום הנמוך משמעותית מהערך הריאלי. זה חלק ממדיניות ממשלת ישראל שאינה רואה בקרקע משאב לרווחים, אלא כלי במטרה להוריד מחירים, השיווקים במסגרת מחיר מטרה בשילוב עם שיווקים במאסות גדולות במסגרת הסכמי הגג הם שילוב שיתמודד באפקטיביות עם הביקושים לדיור וישפיעו בסופו של דבר על שוק הדירות. בסוף 2015 כולם יהיו מופתעים מהיקף השיווקים שמשרד הבינוי ורשות מקרקעי ישראל הצליחו לשווק".

בנק ישראל מפרסם היום את סיכום הדיונים לקבלת החלטת הריבית לחודש דצמבר 2014. בדיון על הריבית לחודש דצמבר 2014 התקבלה ההחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 0.25%. ההחלטה התקבלה פה אחד. בנק ישראל מסר כי ההחלטה להותיר את הריבית לחודש דצמבר ללא שינוי ברמה של 0.25%, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה להחזיר את האינפלציה אל תוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין.

בפרוטוקול הדיונים מצוין כי ממדד המחירים לצרכן עלה באוקטובר ב-0.3%, בהובלת מחירי המוצרים הסחירים, שעלו ב-0.7%. האינפלציה בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים נותרה ברמה שלילית של 0.3%. החודש נמשכה ירידה בציפיות לאינפלציה בטווחים הקצרים והבינוניים, אשר מגלמות ככל הנראה גם את ההשפעה החד פעמית הצפויה של ירידת מחירי החשמל והמים בינואר.

על פי האומדן הראשון לנתוני החשבונאות הלאומית, ברביע השלישי נרשמה צמיחה שלילית בתוצר, כתוצאה ממבצע "צוק איתן", ששיקפה בעיקר ירידה חדה בהשקעות והמשך ירידה ביצוא, בעוד שבצריכה הפרטית נמשכה הצמיחה. האינדיקטורים שנוספו לאחר מבצע "צוק איתן", אודות יצוא הסחורות, היצור התעשייתי, פדיון המסחר והשירותים, וגביית המיסים העקיפים, מלמדים על התאוששות בפעילות, אל רמת הצמיחה המתונה ששררה ערב המבצע.

השקל נחלש החודש מול הדולר ב-1.1%, ובמונחי השער האפקטיבי השקל תוסף ב-0.2%. מתחילת אוגוסט, עת החלה מגמת הפיחות בשער החליפין האפקטיבי, נחלש השקל ב-7.1%, ומתחילת השנה נרשם פיחות של 3.9%. המשך הפיחות יתמוך בהתאוששות היצוא והמגזר הסחיר בכלל, וצפוי לתרום להחזרת האינפלציה אל תוך היעד.

בכלכלה העולמית נמשכת המגמה שנרשמה בחודשים האחרונים, של צמיחה בארה"ב, והמשך חולשה באירופה, יפן ומרבית המשקים המתעוררים. בארה"ב הסתיים תהליך ההרחבה הכמותית, ביפן התהליך התרחב, ובאירופה הוא צפוי להתרחב בקרוב. ירידת מחירי הנפט צפויה לתרום לירידת האינפלציה העולמית, אך תתמוך בהתאוששות הכלכלית.

נמשכת הירידה במספר העסקאות בשוק הדיור, תוך גידול במכירת דירות חדשות בחודשים האחרונים, והתמתנות בקצב נטילת המשכנתאות. מחירי הדירות ירדו באוגוסט-ספטמבר ב-0.1%, וקצב עלייתם ב-12 החודשים שהסתיימו באוגוסט הואט ל-4.7%. נמשכת אי הודאות לגבי צעדי המדיניות בשוק הדיור והשלכותיהם.

בחודשים האחרונים מסתמנת צבירה של הציבור בקרנות אג"ח כללי ויציאה מקרנות אג"ח חברות. המרווחים בשוק אג"ח חברות נשארו ברמה נמוכה.

הוועדה המוניטרית סבורה שהשפעות הפחתות הריבית האחרונות, שהביאו את הריבית לרמה של 0.25%, טרם באו לידי ביטוי מלא בפעילות ובאינפלציה, ולאור זאת החליטה גם החודש להותיר את הריבית ללא שינוי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מדבר על צדק חברתי.  המקום –  וועידת ישראל לעסקים של "גלובס"; העיתוי – שבוע אחרי ההודעה על הקדמת הבחירות; על הפרק – התוכנית הכלכלית של נתניהו לצמצום הפערים והורדת המחירים.  

"מלכתחילה ולאורך הדרך לא הייתי חסיד של חוק מע"מ אפס. חשבתי שהחוק הזה יעוות את שוק הדיור", אמר נתניהו. "חשבתי שהחוק הזה יגרום לעליית מחירים בשוק הדירות. אתה נותן הטבה על דירות, אבל זה לא מוצר בפיקוח – ולכן אפשר לקחת את ההטבה ולהעלות את המחיר, וההקלה לא תגיע לצרכן הסופי, רוכש הדירה. מע"מ אפס על דירות זו הטבה שתינתן במקרה הטוב ל-9,000 איש עד 14 אלף איש. זה המקסימום. בדר"כ מדובר באנשים ממשפחות עמידות שיכולים לשים כמה מאות אלפי שקלים. משפחות כאלה תקבלנה הטבה של 200 אלף שקל, אין בזה שום הגיון".

נתניהו אמר כבר בעבר שהוא לא תומך בחוק, אך מכיוון ששר האוצר נחוש ומאמין בחוק זה הוא איפשר לו להביא את הצעת החוק לחקיקה. לנתניהו יש תוכנית אחרת –  "יש תוכנית חליפית וכוללת יותר, וזה מע"מ אפס על מוצרי מזון בסיסיים בפיקוח, וזו הטבה שתגיע למיליוני אנשים. זה הצורך הבסיסי ביותר של אנשים – לחם, חלב, ביצים. התוכנית הזאת תאפשר לחסוך מאות עד אלפי שקלים בשנה. זו הפחתה מיידית של 15% במחירי המזון המפוקחים, כל ההנחה הזאת תגיע לאזרחים, וככל שהמשפחה חלשה יותר, החיסכון משמעותי יותר. זה צדק חברתי אמיתי. זה עוזר לשכבות החלשות, וזה יעלה 2 מיליארד שקל ולא 3 מיליארד כמו מע"מ 0% על דירות. את המיליארד הנותרים נשקיע בחיילים משוחררים – נכפיל את הסכום של מענק השחרור ל-60 אלף שקל, סכום שיסייע לצעירים להתחיל את החיים, כי זה צודק, הם תרמו שנים של השתכרות שהם נתנו למדינה. זה מאותת לצעירים שהמדינה רוצה אותם כאן.

"אני מתחייב שבמקום מע"מ 0% על דירות  אני אביא חוק מע"מ אפס על מוצרי מזון והכפלת הפיקדון לחיילים משוחררים. זה צדק חברתי".  האמת שאכן נתניהו צודק – זה באמת צעד מרשים יותר מהתוכנית מע"מ אפס.  אבל מה עם מחירי הדירות, מר נתניהו – אז יהיה מה לאכול אבל איפה יגורו הצעירים?

על כל פנים,  נתניהו נפנף בצעדים שביצע בעבר גם ובעיקר בתור שר אוצר – "התפיסה הכלכלית שלי מאוד ברורה: ההמפכה הכלכלית בישראל צריכה להתבסס על שליטה על תקציב המדינה; הפחתת מסים – דבר שאני דגלתי בו באופן שיטתי והורדנו את רוב המסים באופן ברור; ושלישית, הורדת חסמים והגדלת תחרות. אינני חסיד של קרטלים ועשינו את זה בהרבה תחומים כמו שחרור המטבע. עשינו רפורמות רבות –  פירקנו את המונופול של אגד, עשינו את רפורמת 'שמיים פתוחים', טלפוניה בינלאומית, טלפוניה סלולרית – והכל חלק מכיוון יצירת התחרות כדי להוריד מחירי שירותים.  רביעית, השקעה בתשתיות כמו תחבורה שעוברת מהפכה. תשתיות הגז – חיברנו את המדינה לגז וזה מוריד עלויות. אנחנו מחברים את ישראל בסיבים דיגטליים מהירים, מורידים את צה"ל דרומה לנגב. הדבר החמישי הוא הגדלת ההשתתפות בשוק העבודה. עשינו מהפכה מול הקצבאות לילדים שעלו בלי הגבלה עם כל ילד נוסף. לדבר הזה היו השלכות לאומיות עצומות, וזה שונה. אלה שינויים שהביאו את שוק העבודה שלנו לשיעור השתתפות של מעל 60%.

"חמשת הדברים האלה הביאו לכך שישראל עברה בתל"ג לנפש את איטליה, קפריסין, יוון – כל המדינות שלא עשו את הדברים האלו".

ובכן, חייבים להודות – לדבר הוא יודע, וכלכלה הוא גם יודע.  נכון, העיתוי מציק – איפה הוא היה עד היום? נכון, זה רק תחילתה של תוכנית, מה עם מחירי הדירות? מה עם הריבית?  מה עם יוקר המחייה מעבר לכמה מוצרים בסיסיים בפיקוח?   

הבוקר מדווחת הרשות לני"ע על יוזמה חדשה, על פיה מנהלי קרנות נאמנות ותעודות סל יהיו רשאים להעלות את שכרם רק פעם אחת בשנה בתאריך 1 בינואר. היוזמה תעוגן במסגרת הצעת תיקון לחוק השקעות משותפות בנאמנות ("תיקון 21"), המיועד להסדיר תחתיו כפעילות מפוקחת, לצד קרנות הנאמנות, גם את פעילותן של תעודות הסל וקרנות הסל. ההוראה מצטרפת להוראות נוספות הנכללות במסגרת תיקון 21, אשר מיועדות להקנות למשקיעים לטווח ארוך יתר ודאות בנוגע לרכיבי ניהול המוצרים ובכללן איסור על שינוי מדיניות ההשקעות של הקרן באופן מהותי או על שינויו של מאפיין אחר שנקבע בתקנות כי הוא מהותי.

במסגרת התיקון הרשות מציעה להגביל את התדירות שבה יוכל מנהל הקרן או התעודה להעלות את שכרו ולרכז את כלל אירועי העלאת השכר בתחום למועד אחד בשנה. בהתאם להצעה, מנהל קרן ומנהל תעודת סל יוכלו להעלות את שכרם אחת לשנה בלבד ביום 1 בינואר של אותה שנה, אולם לא תהיה מניעה להפחיתו בכל עת.

ככל שמדובר בהצעת יחידותיהן של קרנות נאמנות או תעודות סל חדשות – מנהל ההשקעה המשותפת יוכל אף הוא להעלות את שכרו לראשונה רק בתאריך 1 בינואר ובלבד שחלפה לפחות חצי שנה מיום הצעת יחידותיה לציבור לראשונה. המהלך נועד למנוע שינויי שכר תכופים אשר פזורים על פני השנה כולה, לספק בידי המשקיע וודאות באשר לעלויות הכרוכות בהחזקת המוצר, להקל על מערכי הייעוץ של הבנקים ועל הציבור הרחב לעקוב אחר שינויי שכר המנהל ולערוך השוואות הנוגעות לנתון זה.

הרשות מעריכה גם שהיישום יתרום לתחרות בין מנהלי ההשקעות השונים, כפועל יוצא מכך שהמידע אודות השינויים בדמי הניהול, אשר ידווח לציבור הרחב באותו מועד יגביר את השקיפות ויאפשר לו לנהל מעקב לקראת תחילתה של כל שנה ולבחון אילו מנהלים מייקרים את המוצרים שבניהולם ואילו לא.

למדריכי קרנות: 

שיעור הוספה – מה זה? 

קרנות נאמנות – יתרונות וחסרונות

קרנות מחקות – האם כדאי?

זהירות מהגימיק של קרנות סמארט בטא