מדד מלניק למצב המשק עלה ב-0.4 אחוז בחודש אוקטובר 2014. התפתחות המדד משקפת התאוששות מהירה בפעילות המשקית, לאחר קצב הצמיחה השלילי שנרשם בעטיו של מבצע "צוק איתן". בטווח הארוך, להשפעות מבצע "צוק איתן" לא תהיינה, ככל הנראה, השלכות מבחינת פעילות המגזר העסקי. הייצור התעשייתי התאושש, סביר להניח שההתאוששות קשורה להיחלשות השקל ולצפייה להתאוששות היצוא. גם פדיון ענפי המסחר והשירותים עלה; העלייה משקפת התאוששות של הביקושים המקומיים ובעיקר של הצריכה הפרטית. כנגד זה, מדד היבוא, הכולל בעיקר תשומות לייצור המקומי, המשיך לרדת ולכן בשלב זה, צפוי כי הצמיחה תישאר ברמתה הממותנת, זו ששררה ערב מבצע "צוק איתן". הערכה זו מתחזקת בשל המשך הירידה במספר משרות השכירים במגזר העסקי – המסמנת חולשה בשוק העבודה.
רכיבי מדד אוקטובר כוללים: עלייה של 1.3% במדד הייצור התעשייתי בחודש ספטמבר, לאחר עלייה של 4.1% בחודש אוגוסט; עלייה של 2.6% במדד הפדיון של ענפי המסחר והשירותים בחודש ספטמבר, לאחר עלייה של 2.1% בחודש אוגוסט; ירידה של 2.3% במדד היבוא בחודש אוקטובר, לאחר ירידה של 2.2% בחודש ספטמבר, וירידה של 0.5% במספר משרות השכירים בסקטור העסקי בחודש אוגוסט, לאחר ירידה של 1.9% בחודש יולי.
לפעימה בדצמבר 2017 – שכר המינימום יעלה ל-5300 שקל
היום נחתם הסכם קיבוצי מיוחד להעלאת שכר המינימום שנחתם בין יו"ר ההסתדרות, מר אבי ניסנקורן, ויו"ר נשיאות הארגונים העסקיים, צביקה אורן; לפי ההסכם, החל מיום 1.4.2015 יעמוד שכר המינימום לחודש על סך של 4,650 ₪.
החל מיום 1.8.2016 יעמוד שכר המינימום לחודש על סך של 4,825 ₪.
החל מיום 1.1.2017 יעמוד שכר המינימום לחודש על סך של 5,000 ₪.
החל מיום 1.4.2017 יעמוד שכר המינימום לחודש על 52 אחוזים מהשכר הממוצע כפי שהוא ב-1 באפריל של כל שנה ולא פחות מ-5,000 ₪.
סכום שכר המינימום לא יפחת בשום מקרה, עקב עדכונו על פי הסכם זה.
מועצת מקרקעי ישראל תכונס ביום שני הקרוב לישיבה מיוחדת לאישור יציאתה לדרך של תכנית מחיר מטרה באופן מיידי
הממשלה החליטה בקבינט הדיור על תכנית מחיר מטרה כבר ב-23 ביוני השנה, ועקרונותיה אושרו ע"י מועצת מקרקעי ישראל ב-9 ליולי 2014, אולם הפעלתה נכרכה באישורו של חוק מע"מ בשיעור אפס. לאור ההתפתחויות הפוליטיות והעובדה שחוק מע"מ אפס לא יקודם, ולצורך הרגעת השוק, מניעת עליית מחירי הדירות ומתן פתרון משמעותי בטווח הקצר, בכוונת משרד הבינוי ורשות מקרקעי ישראל להוציא את תכנית מחיר מטרה באופן מיידי בהיקף מכרזים של אלפי יחידות דיור בשבועות הקרובים.
ביום שני הקרוב ה-8 לדצמבר 2014, ט"ז לכסלו תשע"ה תתכנס מועצת מקרקעי ישראל ובה יודיע שר הבינוי ויו"ר מועצת מקרקעי ישראל אורי אריאל על ניתוק הקשר בין תכנית מחיר מטרה ובין חוק המע"מ, והפעלתה על פי העקרונות שאושרו בממשלה זה מכבר. זאת, על מנת להוציא את התכנית שזוכה לתמיכה גדולה מצד ראש הממשלה, המועצה הלאומית לכלכלה, נגידת בנק ישראל, כלכלנים בכירים והקבלנים, כבר בימים הקרובים.
בהתאם לעמדת הגורמים המקצועיים במשרד הבינוי, השר יודיע למועצה על המהלכים החדשים ועל הנחייתו לרשות מקרקעי ישראל לדחיית מכרז הקרקע בשכונת נופים במודיעין הכולל 1,725 יח"ד אשר היה צפוי להיסגר בשבוע הבא, על מנת לשווק אותו בשיטת מחיר מטרה, לצד כ-1,500 יח"ד נוספות בעיר מודיעין וכ-3,000 יח"ד בראש העין ומאות דירות בערים נוספות ברחבי הארץ.
כמו כן בכוונת המועצה לבחון אפשרות לבצע הגרלות בין הזכאים לרכישת דירה במחיר מטרה, כבר במכרזים הראשונים שיצאו. תכנית מחיר מטרה היא שיטת שיווק חדשה של קרקעות מדינה הקובעת מחיר מוזל וקבוע מראש הנמוך בכ-20% ממחיר השוק במרץ השנה ומיועדת לרוכשי דירה ראשונה ולמשפרי דיור בעלי דירה יחידה, כך שתשפיע גם על השוק המשמעותי של יד שנייה, באמצעות שיווק של כ-12 אלף יחידות דיור בשנה במחיר מוזל באזורי הביקוש – מכרזים שיקבעו למעשה את רמת המחירים החדשה.
ביום שלישי הקרוב (9 בדצמבר, י"ז בכסלו) יקיים משרד הבינוי כנס מקצועי להסברת תנאי ומאפייני מכרזי מחיר מטרה על מנת לאפשר לפעילים בענף היערכות מהירה לשיטת המכרזים החדשה.
גל קסטל, מנהל השיווק של חברת ארזים: "כניסתו של דנילוביץ' לתפקיד הביאה עימו רוח של התחדשות עירונית, לצד התפתחות בפרויקטים של נדל"ן"
בעקבות דו"ח הלמ"ס שפורסם לאחרונה הקובע כי באר שבע היא עדיין העיר האטרקטיבית ביותר בתחום הנדל"ן בארץ, מסביר גל קסטל, מנהל השיווק של חברת ארזים, את המשמעויות עבור כל אחד ואחד מאיתנו. לפי קסטל, למרות שנבחרה כעיר בעלת קצב ההתייקרות הגבוה ביותר בין כל הערים הגדולות בארץ, עם עלייה של 108.7% תוך 5 שנים בדירות הקטנות ו-92.4% תוך 5 שנים בדירות הגדולות, באר שבע היא עדיין המקום אליו תרצו להגיע אם בכוונתכם לרכוש דירה במחיר סביר. עד לפני עשור מחירי הדירות בבאר שבע חגו סביב ה-400 אלף עד 600 אלף ש"ח ומשכו לא מעט משקיעים קטנים לעיר שקנו דירות במחיר זול והשכירו אותם לסטודנטים שלמדו בעיר. העיר נהייתה מוקד רכישות מאסיבי ופופולארי עבור אלו המעוניינים לסחור בנדל"ן, לרכוש ולמכור אחרי שיפוץ, או רק לרכוש ולהשכיר את הדירה לסטודנט או משפחה מקומית. "התשואות לדירות להשכרה נחשבו בזמנו גבוהות יחסית מהתשואות המוכרות בשוק באותו הזמן" מסביר קסטל. "בשנים האחרונות ועם כניסתו של ראש העיר החדש של ב"ש רוביק דנילוביץ, העיר עברה מהפכה הן בפיתוח העיר והן בהיקפי הבנייה החדשה, עם שכונות כגון רמות, פלח 7, פלח 5, נווה זאב ובעיקר מרכז העיר. בנוסף נבנו מגדלים על ציר הרחוב המרכזי בשדרות רגר".
כניסתו של דנילוביץ' לתפקיד הביאה עימו רוח של התחדשות עירונית, לצד התפתחות בפרויקטים של נדל"ן. לא עוד עיר ישנה ומנומנמת עם אוכלוסייה במעמד סוציואקונומי יחסית נמוך ולא עוד עיר ללא פיתוח ללא התחדשות עירונית וללא שטחים ירוקים.מה שנראה בזמנו כחזון בלתי הגיוני ואחד שלא יהיה ניתן לממש לעולם, הפך עם הזמן לפועלו הגדול של ראש העיר הצעיר והמוצלח. "זכור לי שעוד לפני הקדנציה הראשונה של ראש העיר, התפרסם ראיון עימו בו הוא הביע חזון שבבאר שבע יהיו מגדלים כמו בתל אביב" מספר קסטל בחיוך. "זכור לי גם איך כולם הסתכלו עליו בגיחוך וחשבו שזה לא ישים ולא מתאים לאופייה של העיר. כפי שכולם יודעים, היום זאת כבר היסטוריה רחוקה".
דנילוביץ' נחשב לאחד מראשי הערים הפעילים והדינמיים ביותר בישראל ולא סתם. מאז שנכנס למשרד ראש העיר, הוא יזם ופיתח את העיר באופן מדהים, חזון "המגדלים" רקם עור וגידים, העיר עברה התחדשות ופיתוח מסיביים. ישנם הרבה שטחים ירוקים, שופרו דרכי הגישה לעיר והיציאה ממנה, שופר מערך הרכבות לעיר ובעיקר נרשמו התחלות בנייה של עשרות אלפי יחידות בעיר. כל המוזכר לעיל גרם לנתוני הגירה חיוביים לעיר והכי חשוב השאיר את הצעירים בעיר בניגוד לשנים הקודמות לבחירתו.
כמו כן, עיר הבה"דים שנבנית, קריית המודיעין של חיל המודיעין שנבנית בצמוד לעיר, פארק המדע החדש של העיר והרחבת כביש 6 עד לצומת שוקת, פיתוח צומת שוקת למרכז עסקים מוביל, פתיחת הקניון החדש בעיר וכו' – כל אלה הם נתונים שהופכים את העיר למבוקשת ביותר ועמה ביקושים לדירות בעיר.
אם עד לפני כשנה וחצי מכרנו בפרויקט מיי קונספט דירת 4 חדרים בשכונת רמות סביב ה- 850,000 ₪, אז כיום דירות כאלה נמכרות כבר סביב 1.1 מיליון ₪. בנוסף, קוטג'ים שנמכרו בפרויקט רויאל קונספט שלנו, נמכרו לפני כשנה וחצי במחיר של כ- 1.6 מיליון ₪, נמכרים כיום במחיר של 1.850-1.950 מיליון ₪.
כתוצאה מכך לא נפגעה היכולת של משקי הבית שרכשו דירות לאחר עליית המחירים לצרוך באותן שנים בדומה למשקי בית שרכשו דירות בשנים קודמות. ניתן להניח כי הגידול של ההון העצמי ששימש לרכישת דירה התאפשר גם הודות לעלייה החדה בערך הנכסים הפיננסיים שבידי הציבור בעשור האחרון.
במחקר שערכו ד"ר יואב פרידמן וד"ר סיגל ריבון מחטיבת המחקר, ואשר בחן את השינויים שחלו באופן מימון רכישת הדירות בשנים 2004 – 2011, נמצא שמשקי בית שרכשו דירות אחרי העלייה החדה במחיריהן מימנו את רכישתן על ידי הגדלה משמעותית של היקף המשכנתא והגדלה מסוימת של ההון העצמי
החוקרים מצאו כי למרות הגידול של המשכנתא הממוצעת, לא חל שינוי משמעותי בשיעור ההחזר החודשי למשכנתא מתוך ההכנסה. זאת, בשל הארכת התקופה לפירעון של המשכנתא, ירידת הריביות על המשכנתאות, ועלייה מסוימת בהכנסה הריאלית של משקי הבית שרכשו דירות. התפתחות זו איפשרה לרוכשי הדירות ליהנות מצריכה פרטית ברמה דומה לזו ממנה נהנו רוכשי דירות בתקופה שלפני עליית המחירים. יחד עם זאת, הארכת התקופה של החזרי המשכנתא עשויה להשפיע על ההכנסה הפנויה העתידית של משקי הבית ולכן עשויה גם להשפיע על רמת התצרוכת של רוכשי הדירה (לאחר עליית המחירים) בעתיד.
המחקר עושה שימוש בנתוני סקר הוצאות משקי בית של הלמ"ס לשנים 2004 עד 2011 לניתוח השינויים באופן מימון רכישת הדירות בתקופה זו. ייחודו של סקר הוצאות משקי בית הוא בכך שניתן באמצעותו לקבל מידע על מאפייני הרוכשים, ערך הדירה שנרכשה ואופן מימונה – שילוב ייחודי, במיוחד עבור התקופה שלפני שנת 2009.
עוד נמצא על סמך נתוני הסקר כי בין השנים 2004-6 והשנים 2009-11 חלה עליה קלה בהכנסה של כלל רוכשי דירות ביחס להכנסה של כלל האוכלוסייה. בנוסף, נשמרה יציבות יחסית בגיל הממוצע של רוכשי הדירות בהשוואה לכלל האוכלוסייה בין שתי התקופות.
על מנת לבסס את מסקנות המחקר, וכדי לבחון את טיב נתוני סקר הוצאות משק בית, בהתייחס לנתונים על רוכשי דירות, החוקרים מבצעים השוואות שונות של נתוני סקר הוצאות עם נתוני מאקרו ממקורות אחרים. החוקרים מצביעים על המיתאם הגבוה בין נתוני סקר ההוצאות ונתוני רשות המיסים (כרטסת מחירי נדל"ן – כרמ"ן) הן לעניין המחיר הממוצע של העסקאות לרכישת דירה והן לעניין התפלגות המחוזות בהן התבצעו העסקאות. כמו כן, החוקרים מצביעים על הדמיון הרב, הן ברמה והן בשיעור השינוי בתקופה הנחקרת, של נתוני המשכנתא הממוצעת על פי סקר ההוצאות ועל פי נתוני הפיקוח על הבנקים (לשלושה בנקים).
ברק גרשוני, מנכ"ל קרנות הנאמנות של אלומות: "הכניסה למערכת בחירות משמשת בעינינו טריגר לשחקנים בשוק ההון לבצע מימושי רווח בריאים בשוק האג"ח הממשלתי לאחר שנה פנטסטית בה צברו רווחי הון גבוהים.
בסופו של יום ההשפעות של הליכה לבחירות אינן מהותיות לתשואות האג"ח הממשלתי. העיכוב בהוצאה לפועל של תכניות שונות שעלותן התקציבית גבוהה יידחו או לא יצאו כלל לפועל, עובדה שתצמצם את ההוצאה הממשלתית.
מאידך, העלייה הצפויה בפעילות בנדל"ן תגדיל את ההכנסות ממיסים והגרעון לא יהיה גבוה כפי שחושבים.
התמחור מחדש כלפי מעלה של ציפיות האינפלציה בעקומי התשואה הממשלתיים ניתנות להצדקה אולי בטווחים הקצרים לפדיון, עקב הציפייה לעליית מחירי הנדל"ן, אך העלייה בטווחים הבינוניים והארוכים שנלוותה אליהם נראית בלתי מוצדקת, עובדה היוצרת הזדמנויות השקעה על העקום בחלק השקלי הבינוני + . הכוחות הללו, בשילוב העובדה שהתשואות בעולם ימשיכו להערכתנו להישאר מדוכאות ברמות נמוכות, מובילים אותנו לחשוב שדווקא נוצרת בימים אלה הזדמנות לבניה מחדש של תיק ההשקעות ל 2015 בתנאי תשואה נוחים וסבירים יותר באג"ח הממשלתי".
מנכ"ל אלומות התייחס הבוקר להמשך הזינוק בשער הדולר: "עד אמצע מרץ תהיה בשוק תנודתיות גבוהה וכדאי לקחת את זה בחשבון"
קובי נימקובסקי, מנכ"ל בוטיק ההשקעות אלומות התייחס הבוקר להמשך הזינוק בשערו של הדולר לכיוון 4 שקלים, על רקע ההודעה על פיזור הכנסת והליכה לבחירות בישראל: "נראה שהפעילים בשוק המט"ח מעריכים שאחרי הבחירות תיכון בישראל ממשלה ימנית יותר מזו הנוכחית וחוששים מבידודה של ישראל בעולם. על רקע אי הודאות מתוצאות הבחירות החשש בשוק הוא שהמשקיעים הזרים יימשכו מפה את הכסף. אני צופה שבחודשים הקרובים עד הבחירות נראה את המשך מגמת ההתחזקות של הדולר בשוק המט"ח המקומי, אבל עד אמצע מרץ תהיה בשוק תנודתיות גבוהה וכדאי לקחת את זה בחשבון".
ראש הממשלה: לא אסבול יותר אופוזיציה בתוך הממשלה, לא אסבול שרים שתוקפים מתוך הממשלה את מדיניות הממשלה והעומד בראשה
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, החליט לפטר את שר האוצר, יאיר לפיד ואת שרת המשפטים, ציפי לבני. "בשבועות האחרונים, לרבות ביממה האחרונה תקפו השרים לפיד ולבני בחריפות את הממשלה בראשותי. לא אסבול יותר אופוזיציה בתוך הממשלה, לא אסבול שרים שתוקפים מתוך הממשלה את מדיניות הממשלה והעומד בראשה. רה"מ יקרא לפיזור הכנסת בהקדם כדי ללכת לעם ולקבל ממנו מנדט ברור להנהיג את ישראל", נאמר בהודעת ראשד הממשלה.
זאת, לצד יציבות במספר העסקאות שבוצעו בדירות מגורים, כל זאת לעומת הרבעון שקדם לו. בתקופה זו ירד אינדקס המחירים הכללי (ללא דיור) בשיעור של כ-0.9%
אגף שומת מקרקעין עורך מידי רבעון סקר מחירים בדירות מגורים סטנדרטיות. ברבעון השלישי של שנת 2014 נצפתה עליה מינורית בשיעור של 0.3% (נומינלי) במחיר הממוצע של הדירות שנסקרו, לצד יציבות במספר העסקאות שבוצעו בדירות מגורים, כל זאת לעומת הרבעון שקדם לו. בתקופה זו ירד אינדקס המחירים הכללי (ללא דיור) בשיעור של כ-0.9%.
במטרה לזהות ולבודד את שיעורי השתנות המחירים בתקופת הסקירה ביחס לרבעון הקודם, ולנוכח ריבוי המשתנים המשפיעים על מחירי דירות, ורמת ההטרוגניות הרבה במאפייניהן, נבחרו מתוך כלל העסקאות ברבעונים הרלוונטים דירות בעלות מאפיינים הומוגניים ככל שניתן, שכמות העסקאות בהן גבוהה יחסית.
לפיכך, לא נסקרו דירות בנות חמישה חדרים ומעלה, הן בשל ריבוי שטחי הצמדה כגון גגות וחצרות והן בשל השונות ברמת הבניה של דירות אלה, שחלקן בנויות ברמת גמר גבוהה מאד. ניתוח מגמות התפתחות מחירים בדירות אלה עלול להקטין את רמת המובהקות של התוצאה או להטות אותה.
גם דירות קטנות בנות שלושה חדרים ומטה לא נסקרו, שכן קיים בהן מיעוט יחסי של עסקאות במרבית הערים וקיימת שונות רבה במאפייניהן (שונות בנתון "שטח ממוצע לחדר" וכן גורמי שוליות משמעותיים), אשר מביאה לסטיית תקן רחבה במחירן.
נמצא, כי דירות בנות ארבעה חדרים בבניה רוויה הן המוצר השכיח בשוק הדירות העירוני הכללי, לגביו קיימת שונות נמוכה יחסית, וסקירת מאות עסקאות מאפשרת זיהוי מספק של ההשתנות במחיר. לפיכך, דירות אלה נבחרו לשמש כאינדיקטור לרמת ההשתנות הכללית בשוק הדירות.
בניתוח המחירים שנסקרו לא נעשה שימוש ב"מודל המחירים ההדוניים" וזאת לנוכח המידע החלקי הקיים ורמת מהימנותו לגבי חלק מנתוני הדירות במערכת ה"כרמ"ן" של רשות המיסים.
לצורך שימוש במודל המחירים ההדוני, המתחשב במאפיינים בעלי זיקה הדדית יידרש מסד נתונים בעל רמת פירוט ומהימנות גבוהה יותר מזו הקיימת במערכת ה"כרמ"ן".
לצד היתרון שבמובהקות התוצאה המתקבלת בסקירת המוצר השכיח והומוגני יחסית (דירות בנות 4 חדרים), קיים חסרון מסויים הנובע מכך, שייתכנו שיעורי השתנות שונים בדירות גדולות או קטנות מ-4 חדרים. אולם, לנוכח ההערכה כי קיים מתאם גבוה בשיעורי ההשתנות של סוגי הדירות השונים, נראה כי יתרון המובהקות של המודל גובר על חסרון זה.
תוצאות הסקירה מעידות כי ברבעון השלישי של שנת 2014 נצפתה ברוב הערים עליה במחיר הדירה הממוצע ביחס לרבעון הקודם, בחלק מהערים ירד המחיר הממוצע ובשלוש ערים לא חל שינוי.
מלבד המגמות של השתנות המחירים בערים השונות נצפתה רמת שונות מחירים אופיינית בכל עיר שמבטאת את ההבדלים הקיימים ברמות הביקוש באזורים השונים שבעיר ואת רמת ההבדלים במאפיינים הפיזיים בין הדירות בעיר. לעניין זה בולט במיוחד נתון השונות של מחירי הדירות בערים הגדולות : תל אביב, חיפה, ירושלים ובאר שבע שבהן רמת שונות גבוהה אשר מצביעה על הפער שבין אזורי יוקרה לבין אזורים נחותים באותה העיר. שונות נמוכה יחסית נצפתה בכפר סבא, מודיעין ורחובות, שנובעת ככל הנראה ממאפיינים הומוגניים יחסית של האוכלוסיה בערים אלה.
בתקופה הנסקרת הואטה עד כדי עצירה המגמה של עלית המחירים המתונה אשר אפיינה את השנה האחרונה. בסוף חודש מרץ, פורסמה החלטת קבינט הדיור בדבר הצעדים להוזלת מחירי הדיור, בין היתר: תכניות "מחיר מטרה" ו"מע"מ בשיעור אפס".
במהלך הרבעון הנסקר טרם הבשילו תכניות אלה לכלל מימוש ויישום. כמו כן במהלך תקופה זו נערך מבצע "צוק איתן". שני גורמים אלה הביאו לירידה חדה במספר העסקאות בחודשי הקיץ, אשר תוקנה חלקית במהלך חודש ספטמבר, בו נצפתה עליה במספר העסקאות לעומת החודשים שקדמו לו.
עפ"י נתוני משרד האוצר בחודש ספטמבר חלה עליה בשיעור הרוכשים שהינם זוגות צעירים (אשר לכאורה יכולים היו להכלל בהטבת מע"מ בשיעור אפס). נראה כי חלק מהציבור אשר הקפיא תקופה ארוכה את רכישת הדירה העדיף שלא להמתין עוד לאישור החוק.
עם זאת, מחירי הדירות ברבעון הנסקר, נשארו דומים למחירים ששררו ברבעון הקודם.
מלאי הדירות החדשות הבלתי מכורות עלה ברבעון זה ועומד, נכון לחודש אוגוסט 2014, על כ- 26,920 יח"ד.
קיימים משתנים נוספים בעלי השפעות מנוגדות: ציפיות לשינויים בשער הריבית הריאלי, (במהלך הרבעון הנסקר שער ריבית בנק ישראל ירד עד לרמה של 0.25%), ציפיות להמשך ההאטה בצמיחה, זמינות (ואמון הציבור) לאפיקי השקעה אחרים.
לסיכום, בערים שנסקרו, נצפתה עליה מינורית בשיעור של 0.3% במחיר הממוצע של דירות ברבעון השלישי של שנת 2014 בהשוואה לרבעון שלפניו.
בשנה החולפת, נצפתה עלית מחירים בשיעור ממוצע נומינלי של 4% בערים שנסקרו.
היום ערך הפיקוח על הבנקים כנס שנתי, אשר הוקדש להגנה על זכויותיהם של צרכני השירותים הבנקאיים. בכנס השתתפו דירקטורים, מנהלים בכירים ובעלי תפקידים אחרים במערכת הבנקאית: יועצים משפטיים, מנהלי סיכונים, קציני ציות ונציבי תלונות הציבור.
המפקח על הבנקים, מר דוד זקן, אמר כי "הבטחת יציבותם של הבנקים וקידום יחס הוגן של הבנקים כלפי לקוחותיהם שלובים זה בזה. בהקשר לכך, תפקידנו כגוף מפקח הוא להבטיח את טובת הציבור ולהגן על כספו של הציבור. אולם, לא ניתן לעשות זאת רק ע"י דאגה לניהול זהיר של הסיכונים הפיננסיים; נדרשות גם פעולות אקטיביות שיחזקו את כוח השוק של הצרכן הבנקאי, יאפשרו לו לקבל החלטות על בסיס מידע מלא ובר השוואה, ולמעשה, יחזקו את אמונו בבנקים, כגוף השומר בנאמנות את כספו.
הפיקוח על הבנקים מייחס חשיבות הולכת וגדלה לעידוד התחרות ולהגנה על לקוחות המוסדות הבנקאיים, ופועל להשגת יעד חשוב זה."
שופטת בית המשפט העליון, אסתר חיות, סקרה את היקפן הנרחב של חובות הזהירות והאמון החלות על תאגיד בנקאי במשפט הישראלי, בשים לב לתפקידו הציבורי החשוב. "שיקולי מדיניות מנחים את בתי המשפט להרחיב, במקרים המתאימים, את החובות שתאגידים בנקאיים חבים כלפי לקוחותיהם. אולם, בתחום זה חשוב למצוא נקודת איזון ראויה, בהתאמה למאפייניה של הפעילות הבנקאית על סוגיה השונים".
שופט בית המשפט המחוזי מחוז מרכז, פרופסור עופר גרוסקופף, הדגיש את חשיבות המכשיר של תובענה ייצוגית בהגנה על זכויותיהם של לקוחות הבנקים, תוך כדי התייחסות למגבלותיו של מכשיר זה. "פסיקותיהם של בתי המשפט בתחום התובענות הייצוגיות ופעילותו הרגולטורית של הפיקוח על הבנקים, הינם כלים משלימים ושילובם האפקטיבי מסייע בקידומה של ההוגנות במערכת הבנקאית בישראל".
במהלך הכנס ניתן דגש מיוחד לשיפור הפונקציה של טיפול בתלונות לקוחות בתאגיד בנקאי, זאת בעקבות הוראה חדשה שפרסם המפקח על הבנקים בנושא. ההוראה נועדה להבטיח טיפול מקיף, הוגן ויעיל של תאגידים בנקאיים בתלונות של לקוחותיהם, והפקת לקחים נאותה מהמידע שמתקבל מתלונות הציבור.
לשם השגת מטרה זו, הגדיר הפיקוח על הבנקים מחדש את מעמדו ותפקודו של נציב תלונות הלקוחות בתאגידים הבנקאים ושל המערך הכפוף לו, וקבע מגבלת זמן למתן התשובה ודרישות בנוגע לאיכות התשובה. בנוסף, נקבעה מסגרת להפקת לקחים מטיפול בתלונות הלקוחות, וחובת דיווחים לדירקטוריון, להנהלת הבנק ולפיקוח על הבנקים.
אז התבשרנו אמש שכנראה שיהיו בחירות בקרוב. אם זה טוב או רע למשק, זמן יגיד, נכון להיום המצב רע! ועל כך כולם מסכימים. קיבלנו מספר תגובות אנליסטים וכלכלנים בכירים. עכשיו תחליטו אתם לאן צועד המשק הישראל. כך למשל עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים אומר: "למרות שמניסיוננו, עד שזה לא סגור זה לא סגור; פחות משנתיים לאחר הקמתה, ממשלת ישראל כנראה קרובה לבחירות, שעלותן הישירה למשק מוערכת בכ – 2 עד 2.5 מיליארד ₪. לבחירות מוקדמות צפויהגם עלות נוספת, שאינה בהכרח פחות גבוהה; אי הוודאות לגבי הרכב הממשלה הבאה והתוכניות שהיא תקדם (או תעצור) עלולות לגרוע מהשקעות במשק (כמו שראינו את פגיעת אי הודאות בנושא תוכנית מע"מ אפס לזכאים על התחלות הבניה) בנוסף, בחירות פעמיים בשנתיים לא משדרות יציבות שלטונית (בלשון המעטה), דבר שעלול להעיב על דירוג האשראי וביטחון המשקיעים במשק. מנגד, חוק התקציב השנה לא יגיע להצבעה, משמעותו תקציב של 1 חלקי 12 מהתקציב הנוכחי, כלומר, הגירעון הצפוי בשנת 2015 יהיה נמוך ממה שתוכנן. בנוסף, יש סיכוי גבוה שהתקציב הראשון של הממשלה החדשה יהיה מרסן וייתכן ויכלול העלאת מיסים (כנראה ישירים), בדומה לתקציב הראשון של מרבית הממשלות בעבר. על רקע האמור לעיל, הבחירות המוקדמות תומכות בהמשך פיחות השקל שימשך (לפחות עד לבחירות), דבר שצריך לתמוך גם בעליה בציפיות לאינפלציה- שאינה מתומחרת כרגע בשוק. מבחינת שוק האג"ח, העדר תקציב וריסון ההוצאה תומכים בגיוס חוב נמוך יותר בשנת 2015".
עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי באפסילון בית השקעות למסחר טוען כי: "באופן די צפוי, השוק מגיב באופן חריף יחסית לבחירות הקרבות כפי שניתן לראות בשוק המט"ח ואגרות החוב. עם זאת ובמבט לעתיד, אני מניח שההשפעה על כלכלת ישראל תורגש אם בכלל רק בטווח הקצר והיא תתבטא יותר בכך שפרמיית הסיכון על הנכסים עלולה לעלות. עם זאת, יש לזכור שאנחנו עדיין לא צופים שינוי בריבית בקרוב וגם לא השפעה על האינפלציה, כך שבסופו של יום אני מניח שהמגמה של זרימת של כסף לנכסים אגח קונצרני ומניות תימשך".
בIBI מאמינים שבחירות במצב הנוכחי של המשק זה טוב. עדו קוק, מנכ"ל IBI אומר כי: "לגירעון, הבחירות זה יותר טוב מרע, הקפאת הרפורמות תקטין את ההוצאות". במסיבת העיתונאים השנתית של בית ההשקעות שהתקיימה היום אמר קוק כי: "התקציב צפוי להתנהל לפי "טייס אוטומטי", ללא פריצות תקציביות של הוצאות שעד היום היה נראה שיעברו כדי לשמר את הקואליציה. תוכנית מע"מ אפס תוקפא, כך גם תוכניות אחרות שצפויות היו לעלות מיליארדים. לכן צד ההוצאות בתקציב צריך להטריד אותנו עכשיו פחות. הסיכון לגירעון נותר מצד ההכנסות, קרי מיסים, וזאת בשל ההאטה בישראל".
עוד ציין קוק כי "מכשירי השקעה פאסיביים חייבים להיות חלק מהותי מכל חסכון לטווח ארוך, ובכלל זה חסכון פנסיוני. חוסכים לפנסיה בארה"ב מפנים נתח הולך וגדל מהחסכון למכשירים פאסיביים, המחקים מדדים. אנו מעריכים כי ישראלים יפעלו בשנים הקרובות באופן דומה ולכן השקנו מגוון רחב של מסלולי גמל והשתלמות הנותנים מענה לצורך זה".
אורי ליכט, מנהל מחלקת המחקר של IBI, הציג את התחזיות ל- 2015 וציין כי גם ב- בשנה הבאה הצמיחה צפויה להיות נמוכה מהפוטנציאל של המשק, ולעמוד על 2.4% בלבד, עם עלייה באבטלה, לרמה של כ- 7%. למחירי הדיור והמזון תהיה תרומה פחותה לאינפלציה. "היחס בין שכר דירה ממוצע לשכר הממוצע בישראל מתחיל להיבלם לאחר שהגיע כבר לכ-39% לעומת 28% ב-2008. הירידה במחירי הסחורות החקלאיות בשנתיים וחצי האחרונות תומכת בירידה של מחירי המזון".
עוד אמר ליכט כי סקטור הגז יוסיף לבלוט ב- 2015 עם התפתחות פיתוח המאגרים וחתימה על חוזים חדשים; ענף הנדל"ןהמניב יהנה ממיחזור חובות יקרים שיותר מיפצו על האטה בצריכה; הפוקוס בענף התקשורת יעבור לתחום הקווי; תחום המזון יוסיף לסבול מרגולציה חזקה ומצרכן שהופך מודע יותר ויותר לזכויותיו.
במסגרת האירוע התקיים פאנל השקעות שהנחתה אלה אלקלעי, סמנכ"ל פיתוח עסקי ב- IBI, שציינה כי ב- 2015 חשוב להגדיל את הפיזור בתיק ההשקעות ולהגדיל את הרכיב המושקע בחו"ל, הן באפיק המנייתי והן באפיק האג"ח. סביבת המאקרו העולמית תומכת בכך וגם סביבת המטבע.
פאנל ההשקעות בחן את מגוון אפשרויות ההשקעה הפתוחות כיום בפני המשקיע הישראלי, החל משוק האג"ח הממשלתיות והקונצרניות בארץ ובעולם, שוק המניות בת"א, שווקים באירופה, בארה"ב ובשווקים המתעוררים.
יאיר שני, מנהל השקעות ראשי ב- IBI קרנות נאמנות, אמר כי "הדגש בהשקעה בישראל, צריך להיות על מניות, שיניבו תשואה גבוהה מאג"ח קונצרני. למשקיעי האג"ח יאיר המליץ להתמקד בכאלו שהן בדירוגים גבוהים, ולאחר בחינה קפדנית".
שני התייחס לסקטורים מומלצים להשקעה בבורסת תל אביב: "חברות המייצאותלשוק האמריקאי ולשוקי המזרח, על רקע התחזקות הדולר והתרוממות ביקושים; בנקים בישראל, הנסחרים מתחת לשוויים הכלכלי כאשר שיעור התשואה על ההון שלהם גבוה מ- 10% ביחס לשווי השוק שלהם; חברות נדל"ן מניב, בגלל הריבית הנמוכה המוזילה את הוצאות המימון שלהן".
שני אמר בנוסף כי "בגלל סביבת התשואות הנוכחית בישראל יש צורך בהגדלת רכיב האג"ח בחו"ל".
רוני פילו, מנהל השקעות ראשי ב- IBI ניהול תיקים, ציין כי "תיק השקעות ל- 2015, צריך להיות ערוך אחרת מ- 2014.הדגש צריך להיות על הגדלת הפיזור בין ישראל לעולם, הן ברכיב המנייתי והן ברכיב האג"ח. פחות מניות בישראל, יותר מניות בחו"ל וכך גם ברכיב האג"ח. למרות עליית ריבית אפשרית בארה"ב, בישראל, עדיין עדיף להשקיע באג"ח ממשלתיות ארוכות".
פילו הוסיף כי תיק השקעות מאוזן יחזיק 20% מניות, מחציתן לפחות בחו"ל; 50% אג"ח חברות, כ- 15% מתוכן בחו"ל; היתרה – 30% באג"ח שקלי בארץ באורך חיים ממוצע.
ג'רי קוטישטנו, מנהל השקעות ראשי ב- IBI גמל והשתלמות, התייחס לשוק האמריקאי ואמר כי "אם להשקיע במניות אז בבורסה האמריקאית. עוד לא מיצינו את הראלי הרב-שנתי ב- S&P 500 ארה"ב עוברת מהפכת אנרגיה ועבור הצרכן האמריקאי זה כמו הורדת מסים על מוצרי צריכה, מה שצפוי להמשיך להגביר ביקושים. בנוסף, קשה לצפות להעלאת ריבית בארה"ב במהלך 2015, מה שמוסיף לתמוך בשוק המניות האמריקאי".
בהתייחס לשווקים המתעוררים העריך קוטישטנו כי "סין מעניינת כי אנו רואים נסיונות של המשטר לפתוח את הבורסה הסינית להשקעות ישירות מחו"ל, לצד הורדת ריבית וצעדים נוספים המיועדים לתמוך במשק הסיני".
אביחי שורצקי, אסטרטג ראשי, אמר כי "אפשר לזהות המשך רוח גבית לאפיק המנייתי בעולם. המדיניות המוניטארית בכלכלות המובילות תמשיך להיות מרחיבה במיוחד וזה ממשיך לספק דלק לשווקים. אנחנו רואים את זה ביפן וכנראה שנראה את זה גם באירופה. אם הבנק האירופאי המרכזי יממש את תוכניותיו, צפויה השפעה דומה לזו שראינו בארה"ב על המשקיעים בגוש האירו, הן באג"ח קונצרני והן באג"ח של ממשלות הגוש". למשקיעים באג"ח חו"ל שורצקי המליץ גם על השקעה בחברות ושווקים אירופאים בדירוג נמוך יחסית ובעיקר בחוב נקוב בדולר, כדי ליהנות גם מהמגמה המסתמנת במטבעות.
בית ההשקעות מפרסם סיכום חודשי: עליות במדדי האג"ח והמניות בארה"ב והתיסוף המתמשך בדולר אל מול השקל שלחו את המשקיעים אל קרנות אג"ח ומניות בחו"ל שגייסו החודש כ-1.6 מיליארד ₪
מיטב דש מפרסמים סיכום חודשי של נכסי תעשיית קרנות הנאמנות נובמבר 2014. חודש נובמבר התאפיין במגמה מעורבת. מחד, עליות במדדי המניות ואגרות החוב הממשלתיות, ומנגד מימושים באגרות החוב הקונצרניות. הקרנות המסורתיות רשמו החודש גיוסים של כ-2.4 מיליארד ₪ המתחלקים לכ-1.36 מיליארד ₪ בקרנות המנוהלות וכ-1.03 מיליארד ₪ בקרנות המחקות. הגיוסים התרכזו בעיקר בקרנות אג"ח כללי וקרנות אג"ח ומניות בחו"ל, כאשר הפדיונות התרכזו בעיקר בקרנות הכספיות ובקרנות אג"ח קונצרני. כך, עפ"י אומדנים והערכות שבוצעו ע"י כלכלני מיטב דש.
קרנות אג"ח כללי, בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית1, קרנות 10/90 וכו', גייסו החודש כ-51.6 מיליארד ₪ ובכך שמרו על קצב גיוסים זהה לחודש אוקטובר. מתחילת השנה הגיוסים בקרנות אג"ח כללי מסתכמים בכ-22.3 מיליארד ₪.
במיטב כותבים כי אגרות החוב הקונצרניות רשמו החודש ירידות שערים- מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו ירידה של עד כ-0.5% ובהמשך לכך, נרשמה ירידה של 0.6% במדד קונצרני כללי. בעקבות המגמה השלילית באפיק הקונצרני החודש ובחודשים האחרונים, קרנות אג"ח קונצרני רשמו בנובמבר פדיונות עתק של כ-0.6 מיליארד ₪ – עלייה של כ-10% בקצב הפדיונות לעומת החודש הקודם. מתחילת השנה סך הפדיונות בקרנות אג"ח קונצרני מסתכמים לכ-2.5 מיליארד ₪.
עליות במדדי המניות: מדד ת"א 25 ות"א 100 רשמו החודש תשואה חיובית של עד כ-3.5%. מנגד, מדד ת"א 75 המשיך את המגמה השלילית מתחילת השנה, זאת לאחר שירד החודש ב-1.8% נוספים. הקרנות המנייתיות1 סיכמו את חודש נובמבר עם גיוסים של כ-160 מיליון ₪ , זאת לעומת פדיון של כ-10 מיליון ₪ באוקטובר. קרנות מניות חו"ל גייסו החודש כ-0.5 מיליארד ₪, 1/3 מתוכם נותבו לקרנות המחקות. מנגד, נרשמו פדיונות של כ-320 מיליון ₪ בקרנות מניות בישראל וגמישות. מתחילת השנה סך הגיוסים בקרנות המנייתיות1 מסתכמים לכ-3.7 מיליארד ₪.
אגרות החוב הממשלתיות רשמו החודש עליות שערים: מדד ממשלתי כללי עלה החודש ב-0.1% בהובלת מדד ממשלתי שקלי עלה ב-0.4%. קרנות אג"ח מדינה גייסו החודש כ-0.7 מיליארד ₪- ירידה של כ-45% בקצב הגיוסים לעומת החודש הקודם. מתחילת השנה סך הגיוסים בקרנות האג"ח הממשלתיות עומד על יותר מ-16 מיליארד ₪.
חודש של פדיונות באפיק השקלי – הקרנות הכספיות איבדו החודש כ-2.85 מיליארד ₪- עלייה קלה בקצב הפדיונות לעומת החודש הקודם. מתחילת השנה סך הפדיונות בקרנות הכספיות עומד על כ-8.85 מיליארד ש"ח. בהמשך לכך, הקרנות השקליות איבדו החודש כ-670 מיליון ₪- הפדיון הגבוה ביותר מאז מרץ 2011.
עליות באגרות החוב של ממשלת ארה"ב והתיסוף המתמשך בדולר אל מול השקל הביאו את המשקיעים להגביר את הסטת הכספים לחו"ל תוך הכפלת את קצב הגיוסים לקרנות אג"ח חו"ל אשר רשמו החודש גיוסים של כ-1.15 מיליארד ₪- גיוס שיא מאז יוני 2005. מתחילת השנה הגיוסים בקרנות אג"ח חו"ל מסתכמים בכ-3.2 מיליארד ₪.
תעשיית הקרנות מנהלת נכון ל-30.11.14 כ-271.4 מיליארד שקל, הקרנות המסורתיות (בנטרול הקרנות הכספיות) מנהלות כ-218.7 מיליארד שקל והקרנות הכספיות שמנהלות כ-52.7 מיליארד ₪.