אורמת תעשיות ואורמת טכנולוגיות מודיעות היום על כניסתן להסכם החלפת מניות. במסגרת ההסכם נקבע כי מחזיקי אורמת תעשיות יקבלו מניות בחברת אורמת טכנולוגיות כך שלאחר השלמת החלפת המניות, אורמת תעשיות תהפוך לחברה פרטית בבעלותה של אורמת טכנולוגיות.

יצחק אנג'ל, מנכ"ל החברה: "פישוט מבנה ההחזקות הינו צעד חשוב בהצפת הערך החבוי בפעילות הקבוצה. אנו מאמינים כי מהלך זה יטיב עם כלל בעלי המניות שלנו וצופים כי הגדלת מספר המניות הרשומות למסחר בארה"ב תגדיל את הסחירות במניה, תגוון את בסיס בעלי המניות הבינלאומיים וכן תסייע בהגדלת סיקור החברה כאשר כל זה יתורגם לערך גבוה יותר לבעלי המניות. עם השלמת המהלך תוכל אורמת למקד את כל תשומת הלב הניהולית שלה בפיתוח עסקיה ולהמשיך לבסס את מעמדה כחברה גלובלית המובילה בתעשייה בה היא פועלת."

דורון בלשר, סמנכ"ל הכספים: "הפיכתה של אורמת לחברה ציבורית אחת תקטין משמעותית את העלויות הרבות הכרוכות בניהול שוטף של שתי חברות ציבוריות. כמו כן, מיקוד הפעילות בחברה ציבורית אחת תפשט את הדיווח החשבונאי לצד הגברת היעילות התפעולית לה אנו מקדישים תשומת לב ניהולית רבה בשנים האחרונות. פישוט מבנה ההחזקות יאפשר לחברה להתרכז אך ורק בפעילותה ובפיתוח עסקיה."

החברה צופה כי העסקה תהיה חיובית לכלל בעלי המניות במספר היבטים, לרבות: הגדלת אחזקות הציבור: ההון הצף של אורמת טכנולוגיות צפוי לגדול מכ- 40% כיום לכ- 76% והודות לכך צפוי גידול בסחירות, חשיפה למגוון רחב של יותר משקיעים פוטנציאליים והגדלת מספר האנליסטים הבינלאומיים המסקרים את החברה.

הגדלת הסינרגיה: המעבר לחברה ציבורית אחת יקטין עלויות וחוסר יעילות הנובעים מהאחזקה של שתי חברות ציבוריות ויאפשר לחברה להתמקד בפיתוח עסקיה. בעקבות השלמת המהלך כל בעלי העניין יחזיקו מניות באורמת טכנולוגיות, דבר אשר יטיב עם כל בעלי המניות.

הגברת הנראות, השקיפות ויכולת הצמיחה העתידית: שמירה על זהות תאגידית אחת תאפשר לאורמת לחזק, להרחיב ולבסס את מעמדה כחברה גלובלית מובילה בתחומה. השלמת המהלך יאפשר לחברה לבחון שיתופי פעולה אסטרטגיים אשר אין באפשרותה לבצעם כיום.

לאחר דיון ארוך אישרה מליאת הכנסת את תקציב המדינה וחוק ההסדרים לשנת 2015, כאשר 58 ח"כים תמכו בהצעה לעומת 46 שהתנגדו. במהלך הדיון עלו לנאום מעל הדוכן כמעט כל חברי האופוזיציה. רבים מהם הלינו על כך שמכיוון שהם קיבלו את ספר התקציב רק היום, הם נדרשים להצביע על התקציב ללא שניתנה להם הזדמנות אמיתית לקרוא את התקציב ובוודאי שלא לעבור ביסודיות על אלפי הסעיפים שבו. חברי הקואליציה השיבו כי הם תמהים באם חברי האופוזיציה כלל לא הספיקו לעיין בתקציב, כיצד הם מדברים בכזו נחרצות נגדו.

למרות שהדיון שהתקיים היה דיון משולב, ההצבעה התקיימה בנפרד על כל הצעה: בהצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2015, התשע"ה תמכו 58 ח"כים והתנגדו 46. ההצעה תועבר לוועדת הכספים להכנתה לקריאה שנייה ושלישית.

בהצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2015), התשע"ה-2014 תמכו 55 ח"כים והתנגדו 47. ההצעה תועבר לוועדת הכנסת שתכריע שתפצל את ההצעה בין הוועדות השונות.

בהצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון מס' 31) (חברה ממשלתית ציבורית), התשע"ה-2014 תמכו 57 ח"כים והתנגדו 46 והיא תועבר לוועדת הכנסת שתכריע היכן תוכן לקריאה שנייה ושלישית

בהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2015), התשע"ה-2014 תמכו 57 ח"כים והתנגדו 46, והיא תועבר לוועדת הכנסת.

וועדת הכספים דנה היום בהצעת חוק מע"מ אפס, "הבייבי" של שר האוצר יאיר לפיד. באוצר מנסים להעלות את הצעת החוק להצבעה לקראת הקריאה השנייה והשלישית במליאת הכנסת עוד השבוע כדי ששבוע הבא יאושר החוק באופן סופי.

במהלך הישיבה אמר יו"ר הועדה חבר הכנסת ניסן סלומינסקי – "אנחנו מחדשים את הדיונים על מע"מ אפס אחרי שוועדת הכנסת סיימה את דיוניה והחליטה לגבי הנושאים החדשים. הכוונה שלנו היא שביום רביעי או חמישי נקיים את כל ההצבעות על החוק".
אבי לבון, הממונה על הכנסות המדינה במשרד האוצר, הציג את עלות החוק – "בחוק מע"מ אפס יש מגבלות לדירה שתיכנס להטבה. הדירה המזכה צריכה להיות בבנייה רוויה, שטח הדירה יהיה רק בין 60 מ"ר ל-160 מ"ר, מגבלה נוספת ומשמעותית היא המחיר – עד 1.6 מיליון שקל כולל מע"מ או מיליון שקל למי שלא שירת ויש את המחיר למ"ר על פי ייקבע הסכום המקסימלי בכל אזור. בשנת 2013 היו 133 אלף עסקאות לדירה בכל הארץ, מתוכן 47 אלף דירות חדשות. מתוך 47 אלף, יורדים ל-27 אלף דירות כי זה רק בניה רוויה. אחר כך יורדים ל-24 אלף דירות בגלל מגבלת השטח, ואז מגבלת המחיר מורידה את המספר ל-16 אלף דירות. גם החישוב של מחיר למ"ר אזורי שיקבע השמאי הממשלתי יוריד עוד את המספר לכ-14 אלף דירות.
"היינו צריכים לצפות ולהעריך מה יהיה המספר ב-2014, כלומר כמה דירות רלבנטיות יהיו ב-2014. לקבלנים יש השפעה על המחיר של הדירות והם יוכלו להתאים את המחיר בהתאם להצעה. הנחה ראשונה שלקחנו בחישוב שלנו היא שהבנייה הרוויה תישאר ברמה דומה, לגבי השטח ולא סביר שבשנה הראשונה ישנו הקלנים את שטח הדירות שכבר תוכננו. במקביל, אנחנו גם מניחים שקבלן שיראה שהמחיר הממוצע נמוך במעט מהמחיר שלו הוא יוריד המחירים. החישוב שעשינו הראה שיחד עם התנאים הללו ב-2014 יהיו 9,000 דירות שייכנסו לתחולת החוק. אבל אם יהיה שינוי התנהגות של הקבלנים, במקביל ליישום החוק, המספר יעלה ל-13 אלף דירות.
"על פי הנתונים הללו, תחת ההנחות שלקחנו, עלות החוק המשוערת ב-2014 תעמוד על כמיליארד שקל ובשנה שלאחר מכן תהיה עלות החוק כ-2 מיליארד שקל. בשנים לאחר 2015, יעלה הסכום עוד יותר, עלות החוק יכולה להיות הרבה יותר גבוהה בגלל שינוי ההתנהגות של השוק והקבלנים בגלל החוק".

הערב מפרסם גלובס כי בנק ישראל עשוי לדרוש מבכירי בנק לאומי לשעבר – איתן רף וגליה מאור  שיחזירו את הכסף (בונוסים שמנים) שקיבלו בעבר, בעקבות החקירה של הרשויות בארה"ב נגד הבנק. הרציונל הוא פשוט – הם קיבלו את הכסף על סמך רווחים שמסתבר שחלקם לא היו אמינים – הבנק ייאלץ לשלם סכומי עתק – מעל 2 מיליארד שקל לרשויות האמריקאיות כדי להסדיר את האשמות נגדו בעזרה בהעלמות מס של לקוחות אמריקאיים. הכסף הזה יירשם עכשיו כהוצאה, אבל ההוצאה הזו צריכה להיות מקבילה ליצרית ההכנסות והרווח – דהיינו בתקופה של רף ומאור, ולכן הבונוס שלהם שמותאם לרווחים צריך בהתאמה להיות מופחת.

דודו זקן, המפקח על הבנקים צפוי לפי הפרסום בגלובס  לבדוק את האירועים הנחקרים לאחר שהבנק יסיים את ענייניו עם הרשויות האמריקאיות, ואם ימצאו לנכון ידרשו בחזרה חלק מהבונוסים שחולקו לבכירי הבנק בשנים שאליהן מתייחסת החקירה.

לכתבה – גליה מאור תחזירי את הכסף

שר האוצר לפיד נאם עכשיו בכנסת לקראת אישור תקציב המדינה לשנת 2015. השר אמר, "חוק ההסדרים שאנחנו מביאים היום לכנסת הוא אחד הרזים והמצומצמים שראה הבית הזה אי פעם. לא הכנסנו לתקציב מה שקרוי בסלנג של הבית הזה "עיזים", כלומר חוקים מלאכותיים שנועדו רק לזה שחברי הכנסת יוכלו לבטל אותם ולזכות בתקשורת חיובית. אנחנו לא מאמינים בזה. אנחנו מאמינים בלומר את הדברים בדיוק כפי שהם ולהציג את תכנית העבודה שלנו לשנת 2015 בשקיפות, בכוונה מלאה וכשאנחנו עומדים מאחורי כל סעיף וסעיף המוצגים לפניכם. על פי בקשת יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, ויחד עם ראשי הקואליציה, אנחנו מנסים לכתוב פה חוקי משחק חדשים. נקיים יותר, פשוטים יותר, שקופים יותר. יש פה שינוי הרגלים מהשנים הקודמות, וכולנו נצטרך לשתף פעולה כדי שהוא יצליח. כשאנחנו יוצאים לדרך הארוכה של אישור התקציב, הבית הזה צריך לדעת – כולו, גם האופוזיציה וגם הקואליציה – שאנחנו לא נסכים בשום אופן לכך ששינויים בתקציב יובילו לקיצוץ נוסף בתקציבים החברתיים. אנחנו לא נסיים את התקציב הזה בקיצוץ רוחבי בתקציבי החינוך, הרווחה, הבריאות ובטחון הפנים. אני מעדיף לא להעביר את התקציב, מאשר לפגוע בכל מה שחשוב לאזרחי ישראל.

המשק הישראלי היום הוא שוב חזק: שיעור התעסוקה הוא מהגבוהים בעולם המערבי והצמיחה ב-2015– למרות ההאטה שחווינו בחודשים האחרונים – עדיין צפויה להיות גבוהה יותר מאשר רוב מדינות אירופה. זה מה שמאפשר לנו לבנות תקציב חברתי. תקציב שיאפשר לנו גם להתחיל דיון – דיון רציני, מעשי בהשתתפות כל הגורמים המעורבים, לא רק זריקת סיסמאות באוויר – באפשרות להגדיל באופן משמעותי את שכר המינימום לעובדים החלשים ביותר.

צבי סטפק, יו"ר בית השקעות מיטב דש, מבתי ההשקעות המובילים בשוק המקומי, נאם בכנס ה-CFO ואמר "אנחנו נמצאים בנקודת מבחן, למרות שהשוק מתנהג כאילו הריבית בארה"ב תעלה רק בעוד כשנה, תחושתי שהריבית תעלה, מוקדם יותר,  כבר באפריל הקרוב ולאחר היא תעלה גם בארץ. ביחס לדולר, אני צופה פיחות בשקל והגעה לרמה של 4 שקלים לדולר".

כך או אחרת, הדולר נמצא במגמת עלייה משמעותית מאוד בשלושת החודשים האחרונים, כאשר בימים האחרונים הוא חצה את ה-3.8 שקל לדולר, אחרי שבשפל נסחר ב-3.4 שקל לדולר.  כיום, רוב הכלכלנים והאנליסטים הסוקרים את הדולר, מעריכים שהעלייה בו תימשך, אם כי, רובם לא מעדכנים את "שער/מחיר היעד" כפי שעשה סטפק.

בית ההשקעות מיטב דש , מהגופים המוסדיים הגדולים בשוק ההון, משיק קרן השתלמות דיגיטלית המאפשרת ללקוח לפתוח קרן השתלמות בתוך דקות ספורות ובכל שעות היממה דרך המחשב או הסלולאר. בשלב הראשון, קרן ההשתלמות הדיגיטלית מיועדת לעצמאיים בעלי עוסק מורשה. השקת ההשתלמות הדיגיטלית מאפשרת לראשונה בישראל לפתוח קרן השתלמות ולהפקיד כספים באמצעות כרטיס אשראי או באמצעות העברה בנקאית.

מיטב דש היא הגדולה בישראל בתחום קרנות ההשתלמות ומנהלת למעלה מ- 19 מיליארד ₪. במסגרת קרן ההשתלמות הדיגיטלית, הן פתיחת הקרן והן תפעול הקרן הם דיגיטליים, דבר המאפשר להפחית את עלויות התפעול ולגלגל הפחתה זו ללקוחות, שייהנו מדמי ניהול אטרקטיביים העומדים על 0.58%. בתקופה זו, עצמאיים רבים מבצעים הפקדות לקרנות ההשתלמות שלהם עד סוף השנה על מנת ליהנות מהטבת מס שעשויה להגיע ללמעלה מ- 5000 ₪. קרן ההשתלמות הדיגיטלית מאפשרת לעצמאיים לחסוך זמן יקר ולפתוח קרן השתלמות בצורה נוחה, יעילה בכל מקום ובכל שעה.

השקת קרן ההשתלמות הדיגיטלית מהווה צעד נוסף באסטרטגיה של מיטב דש לפתח ולהציע שירותים דיגיטליים למוצרים הפיננסיים ופנסיוניים. לפני כשנה השיק מיטב דש את הפנסיה הדיגיטלית, המאפשרת לכל חוסך לפתוח קרן פנסיה ולנהל באופן דיגיטלי ובעלויות אטרקטיביות את כספי הפנסיה ולהפיק את מקסימום התועלת מכספי החיסכון שלו. הפנסיה הדיגיטלית נחלה הצלחה כאשר למעלה מ- 2,000 לקוחות הצטרפו. כיום מנוהלים במיטב דש כ – 1.5 מיליארד ₪ בקרנות הפנסיה.

לדברי טדי לין, מנכ"ל מיטב דש גמל ופנסיה, "יותר ויותר אנשים מעוניינים לנהל את כספם בערוצים דיגיטליים, המאפשרים גישה נוחה ומהירה לכספם ובעלויות אטרקטיביות. במסגרת מגמה זו, השקנו לפני כשנה את הפנסיה הדיגיטלית שנוחלת הצלחה רבה. השקת קרן ההשתלמות הדיגיטלית מהווה נדבך נוסף של אסטרטגיית החברה לפתח ערוצים אלה, המאפשרים לפתוח קרן השתלמות בתוך דקות ספורות ולהפקיד אליה כספים בכל שעה של היום. השקת קרן ההשתלמות לעצמאיים בעת הזו מכוונת לקהל שנהנה מהטבת המס של סוף השנה בהפקדות לקרן ההשתלמות".

כך או אחרת, זו רק ההתחלה של המתקפה הדיגיטלית, בעוד מספר שנים לא נבין איך חיינו כך עד היום – כל המכשירים וההפקדות יהיו דרך המחשב באופן דיגיטלי.

קונים דירה? תעזרו במדריכים לרכישת דירה!

בבנק ישראל ממשיכים להיות מנותקים מהשטח. הם אוחזים בנתונים שנוחים להם, הם מתבססים על קיפאון בסעיפי הדיור במדד המחירים לצרכן בחודשים האחרונים כדי להגיד שמסתמנת האטה בקצב עליית מחירי הדירות. זה בכלל לא בטוח – יש נתונים סותרים, וגם אם כן – מה זה מעניין שיש האטה בקצב העלייה, העם רוצה ירידת מחירי הדירות , לא האטה בקצב העלייה! האנשים שם התבלבלו במטרה, או שהם מחפשים לעצמם תירוצים שמצדיקים לכאורה את הריבית האפסית. הריבית האפסית (0.25%) היא זו שמניעה את מחירי הדירות למעלה, וכל עוד בבנק ישראל לא יפנימו זאת, הבעיה בשוק הדירות תישאר – רוצים ירידת מחירים , תעלו את הריבית בצורה תלולה.  מספיק לחפש הצדקות בנתונים לא רלבנטים, ומספיק לחפש אשמים למחירי הדירות, מספיק לברוח מאחריות – בנק ישראל, והנגידה ד"ר קרנית פלוג אחראים למצב בגלל הריבית הנמוכה. שלא יספרו לכם אחרת.

כך או אחרת, בסקירה שקיבלו ראשי בנק ישראל לקראת ההכרעה על גובה הריבית בחודש נובמבר נאמר כי סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (שמתבסס על מחירי שכר הדירה) נותר בספטמבר ללא שינוי, לאחר שבמשך 7 חודשים רצופים הוא עלה בשיעור חודשי ממוצע של 0.5%. ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר עלה סעיף זה ב-2.1%. ובמהלך השנה מסתמנת מגמת ירידה בקצב גידולו. מחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות של הלמ"ס ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, ירדו ביולי-אוגוסט ב-1%. קצב הגידול השנתי במחירים התמתן, וב-12 החודשים שהסתיימו באוגוסט עלו המחירים ב-5%, לעומת 6.5% ב-12 החודשים שהסתיימו ביולי. היקף העסקאות בשוק הדיור מוסיף לרדת בחדות, וברבעון השני הוא היה נמוך בכ-20% יחסית לרבעון הראשון; מנתונים חלקיים עולה כי גם ברבעון השלישי חלה ירידה בהיקף דומה. הירידה הקיפה את כל סוגי העסקאות, אולם נראה כי היא הייתה חדה במיוחד בעסקאות בדירות שמחירן מגיע עד 1.6 מיליון ש"ח. ב-12 החודשים שהסתיימו ביולי עמד מספרן של התחלות הבנייה על כ-45 אלף.

כלכלני בית ההשקעות הראל השילוב קובעים כי בין נתוני מיקרו למקרו חזקים בארה"ב, נותן רוח גבית לכל האפיקים. מצד אחד, האטרקטיביות של המניות ממשיכה להיות גדולה לאור ההבנה כי הריביות )והתשואות( לא יעלו בקרוב. מנגד, משקיעים מוכנים להישאר גם באג"ח הממשלתי הארוך, לאור ציפיות האינפלציה הנמוכות והיעדר לחצי שכר, מתוך הבנה כי אלה הם גורם נוסף שישמור על ריביות נמוכות לאורך זמן.

פחות מחודש אחרי הירידות החדות של תחילת אוקטובר, חזרו המדדים המובילים בוול סטריט לשיאי כל הזמנים. כמו בשבועיים האחרונים של אוקטובר, גם בשבוע החולף המשיכו השווקים בעליות, כתגובה לנתוני מאקרו ומיקרו טובים והמשך ההרחבה הכמותית באירופה וביפן. השוק האמריקאי השלים עלייה של כ-%7 בחודש האחרון והיפני %11. השוק האירופאי עם תשואה חיובית של כ-%3 ועם תשואה שלילית מתחילת שנה.

הנתונים הכלכליים בארה"ב חזקים ומצביעים על צמיחה חזקה, מה שמבטיח כנראה שנתוני הצמיחה ברבעון 4 יהיו טובים. בגזרת הדו"חות פרסמו עד כה 451 חברות, כאשר הרווח המצרפי עלה ב%5.5 לעומת צפי לגידול של %4.4, כמעט כפול. כמעט %75 מהחברות היכו תחזיות, כאשר %01 הגדילו את המכירות מעבר לצפי. במקביל, הורידו חלק מהחברות ציפיות לרבעון הרביעי, שמראש נראה היה שהן גבוהות מדי.

לאור העובדה שהנתונים הכלכליים טובים בארה"ב, היא ממשיכה להוות %51 מהחלק החו"לי בתיק המניות, כאשר סקטורים שנראים מעניינים יותר הם תרופות )למרות עליות המחירים האחרונות(, תשתיות ואנרגיה שרושם התאוששות נאה בתקופה האחרונה הודות להפתעות חיוביות גדולות בחזית הדו"חות. באירופה מומלץ להיות פחות ממשקל השוק )%44(, לאור ההערכה כי ייקח זמן עד לשיפור במצב הכלכלה והחברות. בשווקים המתעוררים עדיף לשמור על זהירות, כאשר מזרח אסיה בולטת לטובה בעוד מזרח אירופה ודרום אמריקה בולטים לרעה, עם פיחותים במטבעות ואינפלציה גבוהה.

גם בשוק המקומי נמשכה המגמה החיובית בשבוע החולף אם כי הבנקים, להערכתנו, ירדו בתקופה האחרונה באופן מוגזם. התמחור היחסי של שוק המניות המקומי ממשיך להצדיק הקצאת השקעה גם אליו.

בית ההשקעות פסגות מודיע כי החליט להפחית את שווים של סקיילקס אג"ח ד' (מס' בורסה: 1115674) ("סקיילקס ד"), סקיילקס ו' (מס' בורסה: 1120815) ("סקיילקס ו") וסקיילקס אג"ח ו' ח"ש 7/14 (מס' בורסה: 1132802) ("סקיילקס ו ח"ש"), (ביחד: "האג"חים"), המוחזקים בקרנות הנאמנות של הקבוצה.. ההחלטה האמורה התקבלה בעקבות ירידת שווין של מניות פרטנר, המשועבדות להבטחת פרעונם של האג"חים.

חברת ניהול קרנות הנאמנות של פסגות שערכה את האג"ח באופן הבא  –

1. המחיר שנקבע לסקיילקס ד: 75.71 אג'. (בהתאם למנגנון שערוך שקבע מנהל הקרן)

    המחיר האחרון שנקבע לסקיילקס ד בבורסה: 88.90 אג'.

    שיעור השינוי בשווי סקיילקס ד: כ- (14.84%-).

2. המחיר שנקבע לסקיילקס ו: 79.25  אג'. (בהתאם למנגנון שערוך שקבע מנהל הקרן)

    המחיר האחרון שנקבע לסקיילקס ו בבורסה: 96.50 אג'.

    שיעור השינוי בשווי סקיילקס ו: כ- (17.88%-).

3. המחיר שנקבע לסקיילקס ו ח"ש: 79.25 אג'. (בהתאם למנגנון שערוך שקבע מנהל הקרן)

    המחיר האחרון שנקבע לסקיילקס ו ח"ש (השווה למחיר האחרון שנקבע לסקיילקס ו' בבורסה): 96.50 אג'.

    שיעור השינוי בשווי סקיילקס ו ח"ש: כ- (17.88%-).

 פסגות מודל קונצרני לונג שורט קרן ממונפת הפסידה 0.49%

פסגות גמישה ממוקדת הפסידה 0.39% 

פסגות מודל קונצרני הפסידה 0.36%

פסגות מודל קונצרני ניהול מבוקר הפסידה 0.28% ופסגות פרימיום אג"ח כללי הפסידה 0.21%. 

זה לא מעט בעידן של ריבית אפסית ותשואות נמוכות בשוק האג"ח.  זה אפילו הרבה!

לקראת הדיון מחר בוועדת הכספים של הכנסת בנושא 'חוק מע"מ אפס ברכישת דירת מגורים', יו"ר פורום מארגני קבוצות רכישה, מר ישראל זעירא, וסגנו, מר מוטי פלד, פנו לממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה, ולמבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, השופט יוסף חיים שפירא, בדרישה כי יתערבו בדחיפות למניעת הנזק הצפוי לאזרחי ישראל הרוכשים דירותיהם, העלולים לשלם מחיר גבוה יותר עבור רכישת דירתם, בהעדר תחרות או אלטרנטיבה לרכישת דירה שלא באמצעות קבלן יזם. טוב, ברור שהם מדברים מהפוזיציה – ברגע שחוק מע"מ אפס לא יכול עליהן הם מאבדים יתרון מאוד גדול, אבל בכל זאת – צריך להקשיב להם – זה לא עניין של שחור ולבן.

לדבריהם, בחודשים האחרונים מקודמות שתי יוזמות ממשלתיות להוזלת מחירי הדיור: האחת, תוכנית מע"מ אפס המקודמת על ידי משרד האוצר; והשנייה, תוכנית מחיר מטרה על ידי משרד הבינוי. "מייד עם היוולדן, הגדירו הגורמים הממשלתיים כי אותן יוזמות תנותבנה לאפיקים קבלניים בלבד, וכי אפיק קבוצות הרכישה, אשר הוכח בעליל, באין ספור דוגמאות, כי הוא אפיק שמוזיל עוד יותר את מחירי הדירות לטובת הרוכשים – הוא מחוץ לתחום".

זעירא ופלד: "קבוצות הרכישה הינם כיום הפלח השני בגודלו בתחום הבניה החדשה למגורים, ומהווים תחרות למול הקבלנים בהורדת מחירי הדיור. מנתוני משרד האוצר ומשרד הבינוי עולה כי למעלה מרבע מדירות המגורים החדשות בישראל נבנות דרך קבוצות רכישה ועמותות, הן באזורי הביקוש והן בפריפריה. כמו כן, כ-60% מרוכשי הדירות דרך קבוצת רכישה הינם זוגות צעירים שזוהי דירתם הראשונה. הבחירה לרכוש דירת מגורים באמצעות קבוצת רכישה הינה לרוב משיקולים של מחיר דירה זול יותר בעשרות אחוזים, בשל היעדר רווח יזמי של הקבלן".

משכך, מתריעים זעירא ופלד שקיים חשש ממשי כי הדרתן של קבוצות הרכישה מפרויקטים לבניה רוויה חדשה בישראל, תגרום בסופו של יום להעלאת מחירי הדיור, שכן הלקוחות המעוניינים לרכוש את דירתם הראשונה יהיו שבויים בידי הקבלנים בלבד (שכן, רק כך הם יוכלו לקבל את ההטבה המתוכננת), ומאחר ולא תהיה אלטרנטיבה של בניה בלי קבלן יזם, הרי שעולה החשש שהקבלנים יעלו את מחירי הדירות.

לראיה, מאז פרסום התוכנית לפטור ממע"מ על דירות מגורים מזכות, אנו עדים לתופעה לפיה קבלנים רוכשים קרקעות מרשות מקרקעי ישראל במחירים גבוהים מאוד, מתוך הנחה כי ניתן יהיה לגלגל על הרוכש הסופי חלק מהעלויות, שכן הרוכש הסופי אולי יראה מול עיניו מחיר דירה זול יותר, אך בוודאי שזה לא יהיה במלוא 18% המע"מ, אלא הרבה פחות.

בנוסף, דרשו השניים ממבקר המדינה לבחון ניגוד עניינים חמור של נושאי משרה במשרד האוצר, וזאת לאור מניעת שילובן של קבוצות הרכישה בהצעת החוק לפטור ממע"מ ברכישת דירת מגורים ראשונה.

מבדיקה שערך הפורום עולה כי קיים חשש שנושאי משרה בכירים במשרד האוצר, שהם ממובילי המהלך, קשורים בקשר ישיר עם התאחדות בוני הארץ (התאחדות הקבלנים), ומונעים שילובם של קבוצות רכישה. "זוהי הדרה סיסטמתית ושרירותית של קבוצות הרכישה, כאשר קיים חשש שהינה נגועה בשיקולים אינטרסנטיים, לא ענייניים ופסולים".

הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, דורית סלינגר, מעדכנת את מודל גביית האגרות המשולמות על ידי גופים מוסדיים. סכום האגרות שאגף שוק ההון גובה כיום בשנה הוא כ- 2.5 מיליון ש"ח. שינוי המודל יביא להגדלת הסכום לכ- 22 מיליון ש"ח. כן, קופה יפה לאוצר – ואולי בצדק, המוסדיים גובים יותר מדי מאיתנו אז הנה האוצר מחזיר חלק מהסכום לקופה הציבורית.

על פי טיוטה שפורסמה היום, חברת ביטוח תשלם אגרה עבור כל ענף בו היא פועלת, כאשר גובה האגרה ייקבע בהתאם להיקף הנכסים המנוהלים על ידה. חברה מנהלת של קופת גמל ושל קרן פנסיה גם תשלם אגרה בהתאם להיקף הנכסים שבניהולה. כמו כן, נקבעה אגרת בסיס בסך 60,000 ש"ח.

בשנים האחרונות חל גידול משמעותי בהיקף הנכסים של הגופים המוסדיים ובהיקף הפיקוח הנדרש על גופים אלו. התקנות החדשות קובעות מודל חדש המבוסס על התאמת גובה האגרה להיקף נכסי הגוף המוסדי ומורכבות פעילותו, ביחס לתשומות הפיקוח הנדרשות. המודל החדש תואם לגובה האגרות הנגבות על ידי רגולטורים מקבילים.