תביעה הוגשה כנגד הפניקס חברה לביטוח בע"מ ובצידו בקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית בבית הדין האזורי בחיפה. במקביל הגישה התובעת בקשה להעברת הדיון בתביעה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים.

עניינה של תביעה זו, לטענת התובעת, בכך שהפניקס ביטוח, קבעה בפוליסות ביטוח מנהלים כי מקדם הגימלה (סכום הגימלה החודשית לכל 10,000 ש"ח שנצברו בפוליסה במשך השנים) לפיו ישולמו לנשים מבוטחות תגמולי ביטוח בעת הגיען לגיל הפרישה יהיה נמוך יותר מזה של גברים מבוטחים, בשל תוחלת החיים הארוכה של הנשים ואולם מנגד גבתה וגובה הפניקס ביטוח מהנשים המבוטחות פרמיית ריסק זהה לזו שהיא גובה מגברים, חרף העובדה כי שיעורי התמותה של הנשים נמוכים בהרבה מאלו של הגברים.

הקבוצה אותה מבקשת התובעת לייצג כהגדרתה הינה, כלל הנשים שבוטחו על ידי הפניקס ביטוח בפוליסות מהסוג הנדון בתביעה בהיותן עובדות שכירות ושחובת תשלום הביטוח חלה על המבוטחת ומעבידה.

הנזק הכולל לכלל חברות הקבוצה הוערך על ידי התובעת בסך של כ-44.5 מיליון ש"ח וזאת בגין גבייה עודפת ממבוטחות "פעילות" (על פני שבע שנים), ובתוספת של 25% בגין פוליסות שנפדו או שהמבוטחות נפטרו, הוערך הנזק הכולל של הקבוצה על ידי התובעת בסך של כ-55 מיליון ש"ח (על פני שבע שנים). עילות התביעה הנטענות הינן, בין היתר, הפליה ובפרט הפליה מגדרית, "תנאי מקפח" בחוזה אחיד, הפרת חובת תום הלב, ועשיית עושר ולא במשפט.

הסעדים העיקריים המבוקשים על ידי התובעת הינם, בין היתר, לקבוע את בטלות ההפליה, להורות להפניקס ביטוח להשיב לחברות הקבוצה כל זכיה שבאה לה בעקבות ההפליה; לחייב את הפניקס ביטוח בתשלום גמול לתובעת ובשכר טרחה לבא כוחה.

בשלב זה, הפניקס ביטוח לומדת את פרטי התביעה, ולפיכך לא ניתן להעריך את הסיכויים לאישורה כתובענה ייצוגית, ואם תאושר, לא ניתן להעריך את סיכויי הצלחתה.

בבנק ישראל מעריכים כי צמיחת התוצר ב- 2014 ו- 2015 : 2.3% ו- 3.0% . לדעתם, רוב האינדקטורים מצביעים על האטה בפעילות הכלכלית ברביע השני והשלישי של 2014 .

נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, וחברים מהוועדה המוניטרית קיימו היום את הפגישה הרבעונית עם קבוצת החזאים, אשר מספקים לבנק ישראל באופן שוטף תחזיות עבור האינפלציה, הריבית ושער החליפין. המפגש משמש להחלפת דעות והערכות בין בנק ישראל לגופים הפיננסיים החשובים במשק.

ד"ר פלוג פתחה את המפגש והתייחסה להתפתחויות בכלכלה העולמית והמקומית.

מר אלכס אילק, כלכלן בחטיבת המחקר, הציג והסביר את הערכת חטיבת המחקר כפי שהיא פורסמה לציבור במקביל להודעת הריבית האחרונה. המצגת שהוצגה לחזאים מצורפת.

החזאים התייחסו לדברים ומסרו את הערכותיהם לגבי ההתפתחויות. הם מעריכים כי אינפלציה בעוד שנה 1% – תוצאה של גורמי היצע וביקוש מרסנים

תחזית חטיבת המחקר צופה ריבית 0.25% עד סוף 2015 . ייתכן שכדי לעודד את הפעילות ולהעלות את האינפלציה תידרש הפחתת ריבית ו/או נקיטה של צעדים מרחיבים נוספים.

מההתפתחויות של הימים האחרונים מסתמן כי קצב צמיחה של הצריכה הציבורית ב- 2014 וב- 2015 יהיה גבוה בכנקודת אחוז ב- 2014 וב- 2015 מעבר להנחה בתחזית הבסיסית.

אי וודאות גבוהה קיימת לגבי המצב הריאלי בעולם(בעיקר באירופה) והסיכונים הגיאו-פוליטיים.

כלכלני בנק הפועלים סבורים כי ירידה חדה ברכישת דירות חדשות בישראל מעלה את הסיכון בענף. ע"פ סקירת הבנק, תקופת ההמתנה ליישום תוכנית הפטור ממע"מ לזכאים ולמכרזי מחיר מטרה גובה מחיר יקר. מכירת הדירות החדשות ירדה בשיעור של 35% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, וכתוצאה מכך ניכרת עלייה מהירה במלאי הדירות הלא מכורות.

בבנק מציינים כי אי-הוודאות בענף הביאה זה מכבר לירידה בהיקפי התחלות הבנייה ברבעון הראשון של 2014 שהגיעה לרמה שנתית של 37 אלף יחידות דיור לעומת 46 אלף יחידות בשנת 2013. מצב זה צפוי להימשך בחודשים הקרובים ואולי אף להחריף עד ליישום התוכניות, וכרגע קשה לדעת מתי זה יהיה. מצב זה מעלה את הסיכונים בענף הבנייה שהתנהלותו תלויה במידה רבה במימון במכירות מוקדמות.

בסקירה החודשית של בנק הפועלים, מעריכים כי הנתונים שהתפרסמו בחודש החולף הושפעו עדיין מתקופת הלחימה במבצע צוק איתן והם משקפים ירידה בפעילות הכלכלית בישראל. בבנק מעריכים כי התוצר התכווץ ברבעון השלישי בשיעור של בין 2% ל- 3% במונחים שנתיים, ומוסיפים כי סביר להניח שנראה צמיחה מואצת יותר ברבעון הרביעי של השנה, שתביא את הצמיחה השנתית לרמה של כ- 2%.

עוד מציינים בסקירה החודשית, כי הירידה החדה ברכישת הדירות החדשות, מעלה את הסיכון הכלל-משקי של ענף הבנייה, בו גם ניכרת ירידה בהתחלות בנייה חדשות.  בבנק מציינים כי הגירעון התקציבי של 3.4% מהתוצר מעלה את יחס החוב הציבורי לתמ"ג בכנקודת אחוז, וכל עוד זה המצב – לא צפויה לכך השפעה מהותית על המשק. מדד המחירים לצרכן נותר בשנה האחרונה ללא שינוי וללא סעיף הדיור הוא אף ירד ב- 0.9%. אנו מעריכים כי גם בשנים עשר החודשים הבאים האינפלציה תהיה נמוכה מהיעד ותסתכם ב- 0.8%.

בבנק מוסיפים, כי המדיניות המוניטארית קרובה למיצוי הכלים העומדים לרשותה. תיתכן אמנם הפחתת ריבית נוספת כמו זו שבאירופה, בעיקר בתרחיש בו מתחזקים הכוחות למיתון ולדפלציה, אבל מרווח התמרון כאן כבר מוגבל. אנו מעריכים כי האפשרויות להרחבה כמותית גם כן מצומצמות. רמת הסיכון הגלומה בשוק המניות המקומי גבוהה מהממוצע, ועל כן יש מקום לנצל את רמות המחירים הגבוהות יחסית בשוק לצמצום מסוים ברכיב המנייתי בתיקים באופן מדוד.

כשמציעים לכם להשקיע בקרנות 80/20 מה זה בעצם אומר? מה צריך לבדוק ולמי זה מתאים? איך בודקים אותן ולמה חשוב לבדוק?

בישראל יש 33 קרנות מעורבות ביחס של  20/80, המשמעות היא בד"כ קרנות שמתמחות באיגרות חוב, כשהרוב נוטה לאג"ח כלליות. המספר הקטן מייצג את החשיפה למניות. כך שאם נתקלתם בקרנות 90/10 למשל, אז %10 יהיו מניות השאר אג"ח ואפיקי השקעה אחרים, לכאורה בעלי סיכון נמוך יותר. בד"כ מדובר בכלי השקעה שבעצם נותן לכם אפשרות להיחשף למניות בהתאם לרמת הסיכון שאתם בוחרים וכך גם לגבי האג"ח, כשצריך לזכור תמיד כי בקרנות נאמנות מנהל הקרן מקבל החלטת השקעה ולא בהכרח מה שכתוב הוא מה שיהיה. מנהל הקרן הוא זה שקובע לאן ינותב הכסף ואיפה יושקע. באילו אג"ח לשים דגש (שקליות, ממשלתיות או קונצרניות וחלוקה לריביות) וכדומה.

כמו בקרנות נאמנות אחרות גם בקרנות מעורבות יש משמעות בבדיקת דמי הניהול. דמי הניהול הוא נושא בד"כ רגיש, וכשקרן נאמנות גובה דמי ניהול גבוהים זה ינגוס בתשואה שלכם. כך שלפעמים גם אם קרן עשתה תשואה גבוהה התשואה שלכם תהיה נמוכה יותר מזו שעשתה תשואה גבוהה פחות בגלל שדמי הניהול היו גבוהים מדי ביחס לקרן שהרוויחה פחות. 

ניתן דוגמא מוחשית ואקטואלית:

בדקנו מי היו 3 הקרנות המעורבות 20/80 שעשו את התשואה הגבוהה ביותר השנה. למקום הראשן הגיעה אניגמה של מיטב-ד"ש, שרשמה תשואה של 7.44%, מתחילת השנה. הקרן חשופה למט"ח בשיעור של 30% ולמניות בחשיפה של 30%. דמי הניהול המשולמים בה הם 1.2%.

למקום השני הגיעה הורייזן אג"ח דינמית של אלומות ספרינט שגם היא עם חשיפה של 30% למט"ח ו-30% מניות. הקרן הזו הניבה תשואה של 7.14% אבל דמי הניהול המשולמים בה נמוכים ב-0.3% משל אניגמה שהגיעה למקום הראשון ועומדים על 0.9%. כך שבמקרה והקרן הראשונה לא תשקיע נכון או שתתחיל לרדת דווקא הקרן שבמקום השני תהיה אטרקטיבית יותר ותניב תשואות גבוהות יותר, ואולי אפילו זה כבר מתקזז בחישוב שנתי ודווקא זו שבמקום השני תתן לכם יותר כסף בחשבון בגלל ההפרש בדמי הניהול.

לפיכך, חשוב לבדוק את זה – הדבר משמעותי בעיקר כשהקרנות מפסידות כסף. כאן דמי הניהול משמעותי כי ההפסד יהיה נמוך יותר.

ניהול הקרנות המעורבות

נושא נוסף שחשוב לבדוק בקרנות המעורבות הוא נושא הניהול שלהן ומדיניות ההשקעה.כיצד הקרן מנוהלת, וזה כבר דבר שכרוך בבדיקה פנימית של מדיניות הקרן.

טיפ חשוב. לפני שאתם משקיעים, תיכנסו לפרטים הקטנים שרשומים בתוך הקרן. באניגמה למשל מציינים מנהלי הקרן כי לפחות 80%  מהשווי הנקי של הנכסים שלה יהיו חשופים לאגרות חוב מכל סוג ו/או לפיקדונות ו/או למזומנים, וחשוב להבין את זה בהתאם לרוח התקופה ומצב שוק הכספים ולוודא שאכן הקרן מתחייבת על מקסימום 20% מניות. כ"כ חשוב להבין כמה מט"ח. אם 30% או 10%. בנוסף חשוב לבדוק מה שיעור חשיפת נכסי הקרן לאג"ח שאינן בדירוג השקעה. באניגמה למשל מתחייבים לא לעלות על 20% מהשווי הנקי של נכסי הקרן בהשקעות באג"ח שאינם בעלי דרוג השקעה. השוק רווי באג"חים כאלה בעיקר בקופה האחרונה לאור הריביות הנמוכות ובמקרה של נפילות בשוק חברות בעלות אג"ח לא מדורג עלולות להיות סכנה אמיתית. רמת הסיכון של ההשקעה שלכם בקרן קשורה גם לסוגי האג"ח שהקרן תשקיע בהם.  

גם כוונות הקרן מבחינת השקעה בעתיד משמעותיות. נכון שלא יודעים לומר אבל חשוב לקרוא את זה ולהבין איך מנהל הקרן מתנהל. איך הקרן תנוע בין אפיקי ההשקעה השונים ומה שיעור החשיפה המנייתית לניירות ערך זרים, לנגזרים שנחשבים מסוכנים בד"כ ועוד. לעיתים הקרן תשקיע בנגזרים בחול בשיעור שגבוה מ-10% ויש לכך חשיבות ברמת הסיכון שתיקחו בהשקעה בה.

אם נבדוק למשל את הקרן שהגיעה למקום השני, הורייזן דינמית שגם היא בשיעורי חשיפה של 30% מט"ח 30% מניות, נראה שיש הבדל במדיניות ההשקעה שלה לעומת אניגמה. בהורייזן מציינים כי לפחות 75% מהשווי הנקי של נכסי הקרן יהיו חשופים לאגרות חוב מכל סוג. כאן מדברים על השקעות ומעברים בין אפיקי אג"ח ממשלתי לאפיק אג"ח קונצרני, בין אג"ח בדירוגי השקעה שונים ובמח"מ שונה. וכאן חשיפת נכסי הקרן לאג"ח שאינו בדירוג השקעה עולה על 30% מהשווי הנקי של נכסי הקרן, בניגוד כאמור להורייזן ששם מדברים על 20% אג"ח שאינו בדרוג השקעה.

בהראל פיא מחקה, שהגיעה למקום השלישי עם תשואה של 6.58% החשיפה למטח עומדת על 10% מט"ח ו-30% מניות (כבר הבדל מהשתיים האחרות בשיעור החשיפה למט"ח). דמי הניהול שהיא גובה עומדים על  0.1%, שזה נמוך מאוד ביחס לקרנות, כך שלמרות התשואה הנמוכה ביחס לקרנות שבמקום הראשון ובעיקר השני, התשואה כנראה שתראו בחשבון תהיה גבוהה יותר, כאמור, שוב דמי הניהול…

וגם כאן נמצא מדיניות השקעה שונה לגמרי מהשתיים האחרות. בהראל פיא מחקה, החשיפה לאגרות חוב לא תפחת מ-50% מהשווי הנקי של נכסי הקרן. אבל בהמשך מציינים מנהלי הקרן כי בעצם אין חובה להיצמד לכלל זה ו"מנהל הקרן רשאי להשקיע את אמצעי הקרן על פי שיקול דעתו המוחלט, והוא מוסמך גם לקבוע את סכום המזומנים שיכללו בנכסי הקרן מעת לעת". הקרן מציינת מדיניות השקעה כפי שנקבעת ע"י הדירקטוריון תוך פירוט המדדים השונים בהם תשקיע, אבל בסופו של דבר חריגה של השקעות הקרן ממדיניות ההשקעות של הקרן לא תחשב כהפרת החובה להשקיע את נכסי הקרן בהתאם למדיניות שקבעה לעצמה הקרן ויש כאן קאטץ, כי בעצם הקרן יכולה לנהל את הכסף לא  בדיוק כמו שחשבתם שהיא תשקיע וברמת סיכון אולי גבוהה יותר.

הנתונים מעודכנים לתאריך: 2.10.2014

1. אניגמה – מיטב-ד"ש, תשואה: 7.44%, מתחילת השנה. דמי הניהול: 1.2%.

2. הורייזן אג"ח דינמית – אלומות ספרינט, תשואה: 7.14%.  דמי ניהול: 0.9%.

3. הראל פיא מחקה – הראל פיא, תשואה: 6.58% דמי ניהול: 0.1%.    

קראו גם על ההבדלים בין קרנות נאמנות לתעודות סל

• אין לראות בדברים המלצה להשקעה כזאת או אחרת. הכותבים אינם יועצי השקעות.

תכנית חדשה שיוזם שר השיכון בשיתוף פעולה עם בנק ישראל עשויה להיות חבל ההצלה שיאפשר לקשישים רבים קיום בכבוד וברווחה יחסית.

ערוץ 7 מצטט את שר השיכון שחושף את התכנית החדשה המכונה "משכנתא הפוכה" . השר אריאל חשף בראיון ל"ישראל היום", את התוכנית ואמר שהיא מיועדת לאוכלוסייה המתרחבת והולכת של קשישים שבבעלותם דירת מגורים אך מתקשים כלכלית בקיום היומיומי.

על פי התוכנית ישעבדו אותם קשישים את דירתם לבנק, וכנגד זה יעביר להם הבנק תשלום חודשי של כמה אלפי שקלים שיזקף כהלוואת משכנתא.

עם פטירת הקשישים יועמדו היורשים בפני שתי ברירות, או לפרוע את סכום ההלוואה שהצטבר ולהישאר עם הדירה, או לאפשר לבנק לממש את הנכס ולפרוע מתוך התמורה את החוב, כאשר היתרה תועבר אליהם.

עד כה היו כמה חברות שהציעו הלוואה בשיטת המשכנתא ההפוכה, בעיקר חברות בתחום בתי האבות, על מנת לאפשר לקשישים לממן את שהותם במוסד. בעוד כמה חודשים, כשהיוזמה תצא לפועל, תהיה השיטה פתוחה לכלל על ידי הבנקים ובתעריפים קבועים ומוגדרים מראש, אשר ייקבעו על ידי משרד השיכון ובנק ישראל.

מדובר בבשורה חברתית מהמעלה הראשונה, שתאפשר לבעלי דירות שאינם מסוגלים לפרנס את עצמם לקבל אלפי שקלים בחודש", הסביר השר אריאל, "זו לא תוכנית שמתאימה לכל אחד, ובמיוחד לא לאלה שמסוגלים לקיים את עצמם. אולם עבור אלה שלא, מדובר בהצלה של ממש".

עליות השערים בבורסות העולם בחודש ספטמבר 2014, נתנו אותותיהם גם בענף תעודות הסל בישראל, כאשר למעלה מחצי מיליארד ₪ הופנו להשקעות חדשות בתעודות סל על מדדי מניות בחו"ל – כך עולה מנתוני איגוד תעודות הסל בלשכת המסחר. לדברי רונן סולומון מנהל תחום פיננסים ושוק ההון באיגוד לשכות המסחר, "מתחילת שנת 2014 הושקעו כ-5.9 מיליארד ₪ בתעודות סל מנייתיות בחו"ל, כשמנגד המשקיעים ממשיכים לצמצם השקעותיהם בתעודות סל מניתייות בישראל. מי שנפגעת מכך, הינה בעיקר הבורסה בישראל, מאחר ופדיון תעודות מנייתיות בארץ מגדיל עוד יותר את היעדר הנזילות בבורסה, בייחוד בשל העובדה כי תעודות הסל אחראיות כיום לרבע מהנזילות בבורסה המקומית. בחודש החולף גם נקטעה המגמה של הגיוסים בתעודות הפיקדון, זאת בשל הפחתת ריבית בנק ישראל, כך שנפדו כ-800 מיליון ₪ מתעודות אלו".

לדברי סולומון, "שוק תעודות הסל בישראל מנהל נכון לסוף חודש ספטמבר 2014 כ-114.5 מיליארד ₪ (בניכוי החזקות הדדיות), לעומת כ-114 מיליארד ₪ שנוהלו בסוף חודש אוגוסט 2014. המדובר בשיא כל הזמנים שמנהל ענף תעודות סל בישראל, שגם צומח בקצב גבוה לאורך השנים (מתחילת השנה ענף תעודות הסל צמח בכ-13%), מה שמראה את המשך אמון המשקיעים במוצרי מדדים. הגם הפדיונות הקלים בחודש החולף, הרי שעליות השערים בבורסות העולם, העלו את שווי הנכסים המנוהלים."

מבדיקתו של סולומון עולה בנוסף כי "התפלגות ההשקעות בשוק תעודות הסל הינו: כ-25.2% מושקעים במדדי מניות מקומיים בשווי כספי של כ-29 מיליארד ₪, כ-29% מושקעים במדדי מניות בחו"ל בשווי כספי של כ-33.4 מיליארד ₪, כ-18.5% מושקעים במדדי אגרות-חוב בישראל בשווי כספי של למעלה מ-21 מיליארד ₪, וכ-22% מושקעים בתעודות פיקדון בשווי כספי של למעלה מ-25 מיליארד ₪ (שאר ההשקעות הן בשיעורים נמוכים במדדי אג"ח בחו"ל, סלי מדדים ותעודות ממונפות)."

לדברי סולומון, בחודש ספטמבר 2014 המגייסת המובילה הינה הראל תעודות סל (כ-128 מיליון ₪). מתחילת השנה המגייסת המובילה היא פסגות תעודות סל (כ-2.4 מיליארד ₪). מבחינת נתחי השוק, הרי שקסם תעודות סל מבית אקסלנס-נשואה מחזיקה ב-30.3% מהשוק, ואחריה נמצאת תכלית תעודות סל מבית מיטב-דש שמחזיקה ב-29.1% מהשוק. פסגות תעודות סל מחזיקה בנתח שוק של כ-27.6%, והראל תעודות סל מחזיקה נתח של 12.9% משוק תעודות הסל."

מאת: איציק קופלוב  

קרנות האג"ח השקלי הארוך השיגו בתשעת החודשים הראשונים של השנה תשואה של כ- 14% ובחודש ספטמבר לעומת כל התקופה הושגה תשואה נמוכה של כ- 0.3%. בתקופה שתחילתה בינואר 13 וסיומה בסוף ספטמבר 14 השיגו הקרנות תשואה של כ- 19.5%.

אתם מוזמנים להצטרף לקבוצת פיסבוק, קרנות נאמנות

https://www.facebook.com/groups/Fundbw/

הכותב אינו יועץ השקעות. הכתבה הינה לידיעה בלבד ואינה בגדר יעוץ לביצוע פעולות השקעה.

ההכותב כתבה אינההכהככל

בית ההשקעות מיטב דש ממשיך בסיקור החודשי של תשואות תעשיית קופות הגמל על בסיס מודל שפיתח. מודל זה מסוגל לתת אומדן מקורב מאוד לתשואות שהשיגו בממוצע קופות הגמל בשוק מיד עם סיום החודש החולף בלא שיהיה צורך להמתין לנתונים המתפרסמים ע"י קופות הגמל עצמן, מאוחר יותר, בדרך כלל באמצע החודש.

הערכת מיטב דש היא, שקופות הגמל וקרנות ההשתלמות הגדולות (כמו גדיש, עוצמה, תמר, קה"ל, כנרת), יציגו בספטמבר 2014 תשואה נומינלית (ברוטו) משוקללת חיובית של 0.3%. תשואה צפויה זו מייצגת גם את התמונה בתעשייה כולה, כאשר טווח התשואות של כלל הקופות אמור לנוע בין תשואה אפסית לבין תשואה של חיובית 0.7%.

עליות השערים באפיק המנייתי בארץ, עליות השערים באג"ח הממשלתי השקלי בארץ והתחזקות המט"ח (בעיקר הדולר) פעלו כגורם חיובי לתשואות הקופות החודש. מנגד, ירידות השערים באגרות החוב הקונצרניות והממשלתיות הצמודות בארץ פעלו כגורם ממתן.

בשוק המניות בארץ נרשמה מגמה חיובית: מדד ת"א 25 עלה בשיעור של 4.2%, מדד ת"א 100 עלה ב-3.3%, מדד ת"א 75 נותר ללא שינוי ומדד יתר 50 עלה ב-0.8%.

בשוקי המניות בעולם נרשמה מגמה מעורבת: בארה"ב מדד ה-S&P ירד ב-1.6%, מדד הדאו ג'ונס ירד ב-0.3%, ומדד הנאסד"ק ירד ב-1.9%. באירופה נרשמה מגמה חיובית מתונה: ה-DAX הגרמני נותר ללא שינוי, ה-Eurostoxx 50 עלה ב-1.7% וה-CAC הצרפתי עלה ב-0.8%. ביפן נרשמה מגמה חיובית מובהקת והניקיי עלה בשיעור של 4.9%. כל אלו במונחי מטבע של אותן מדינות.

באג"ח הקונצרני המקומי נרשמו ירידות שערים. מדדי התל בונד רשמו ירידות שערים: מדד התל בונד 20 ומדד התל בונד 60 ירדו ב-0.5% כ"א, מדד התל בונד 40 ירד ב-0.4%. אגרות החוב הלא מדורגות ירדו ב-0.2% .

מדד אגרות החוב הממשלתיות הצמודות למדד ירד בשיעור של 0.4%. בחינת תשואותיהן על פי התפלגות טווחי הפדיון שלהן מראה על ירידות שערים, כאשר האג"חים לטווח של 2–0 שנים והאג"חים לטווח של 2-5 שנים ירדו ב-0.4% כ"א, ואילו האג"חים לטווח של 10–5 שנים ירדו ב-0.2%.

מדד אגרות החוב הממשלתיות השקליות הלא צמודות (שחרים) עלה ב-0.3%. השחרים הקצרים לטווח של 2–0 שנים עלו ב-0.1%, השחרים הבינוניים לטווח 2-5 שנים עלו ב-0.3% והשחרים הארוכים לטווח של 5 שנים ומעלה עלו בשיעור של ב-0.4%. המק"מים והגילונים נותרו ללא שינוי.

ברבעון השני, לאחר פרסום התכניות להפחתת מחירי הדיור – מע"מ אפס ומחיר מטרה – ולפני מבצע "צוק איתן", נרשמה יציבות במחירי דירות מיד שנייה ועלייה במחירי דירות חדשות בהשוואה לרבעון מקביל אשתקד. בדירות מיד שנייה לא חל שינוי בתמהיל העסקאות ולפיכך כמעט ולא חל שינוי במחיר הממוצע לעסקה לעומת רבעון מקביל אשתקד. מנגד, במחירי דירות חדשות חל שינוי בתמהיל העסקות וצמצום ברכישת דירות זולות, כפי שיפורט בהמשך, ואשר הוא זה שהוביל לעלייה במחיר הממוצע לעסקה.

מחיר ממוצע לדירות יד שנייה: המחיר הממוצע לדירות יד שנייה הגיע ברבעון השני של שנת 2014 ל-1,184,000 ש"ח, דומה לרבעון המקביל אשתקד (נמוך ריאלית ב-0.5%). הנתונים מושפעים משינוי בהתפלגות העסקות לפי אזור: משקל העסקות במחוז תל אביב מסך העסקות בדירות יד שנייה ירד מ-18% ברבעון המקביל אשתקד ל-12% ברבעון השני השנה. ירידה זו משפיעה על ירידה במחיר הממוצע לעסקה בדירות יד שנייה בכלל המשק. יש לציין כי לא חל שינוי משמעותי בהתפלגות מאפייני הרוכשים וגודל הדירה בעסקות שבוצעו ברבעון השני של שנת 2014 לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

המחיר הממוצע לדירת 3 חדרים הגיע ל-841,000 ש"ח, גבוה ריאלית בכ-1.5% מהרבעון המקביל אשתקד.

המחיר הממוצע לדירת 4 חדרים הגיע ל-1,242,000 ש"ח, גבוה ריאלית בכ-2% מהרבעון המקביל אשתקד.

מחיר דירת 5 חדרים הגיע ל-1,733,000 ש"ח, נמוך ריאלית בכ-1% מהרבעון המקביל אשתקד.

מחיר ממוצע לדירות חדשות: ברבעון השני של 2014 הגיע המחיר הממוצע לדירה חדשה ל-1,605,000 ש"ח, עלייה ריאלית של 2.5% לעומת הרבעון הראשון השנה. עלייה ריאלית גבוהה יותר של כ-13% חלה בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד (בו נרשמו רמות מחירים נמוכות באופן חריג בהשוואה ליתר הרבעונים בשנה קודמת ולכן קשה מאוד להסיק מסקנות מהמגמות בהשוואה בין רבעונים אלו). הסיבות לעלייה במחיר הממוצע לעסקה ברבעון השני השנה לעומת המקביל אשתקד כוללות, בין היתר, שינוי בהתפלגות העסקות לפי קבוצות מחיר, מאפייני רוכשים, אזור וגודל הדירה:

ירידה חדה במשקל העסקות בדירות חדשות במחיר של עד מיליון ש"ח שהגיע ל-19% ברבעון השני של 2014 לעומת 32% במקביל אשתקד.

ירידה במשקל העסקות שבוצעו על ידי רוכשי דירה ראשונה (מ-38% ל-27%), מנגד, עלייה במשקל משפרי דיור (מ-39% ל-46%) ורוכשים תושבי חו"ל (מ-2.7% ל-5.2%). יש לציין כי כמותית לא חל גידול ברכישות של תושבי חו"ל.

עלייה במשקל העסקות במחוזות ירושלים ומרכז מ-34% ל-44% מסה"כ העסקות בדירות חדשות ברבעון השני של 2014.

עלייה של כ-2% במשקל העסקות בדירות גדולות של 6 חדרים ומעלה לכ-10%.

סיבה נוספת הינה עלייה במחיר העסקות במחוזות חיפה, צפון ודרום.

ציפיות רוכשים פוטנציאליים להפעלת תכניות הממשלה לפטור ממע"מ ומחיר מטרה תרמו לירידה במשקל העסקות בדירות זולות ובאזורי הפריפריה וכן ירידה במשקל רוכשי דירה ראשונה. זאת, משום שהסבירות שעסקות אלו יכללו בהטבות הממשלה גבוה ביחס לעסקות אחרות.

דירקטוריון הבורסה אישר הבוקר השקת מדד חדש – תל בונד ריבית משתנה החל מה-2 בנובמבר 2014. מדובר במדד התל בונד העשירי שמחשבת הבורסה. במדד צפויות להיכלל 16 אג"ח קונצרניות שאינן צמודות ונושאות ריבית משתנה, בשווי שוק של 13 מיליארד שקל, הכלולות במאגר התל בונד.

הסיבה להשקת המדד היא הביקוש למוצרי תל בונד. אגרות חוב בריבית משתנה זוכות כיום לייצוג מינורי במדדי תל בונד (6% ממדד תל בונד-מאגר), ולכן בבורסה מקווים כי השקת מדד זה והנפקת מוצרים שיעקבו אחריו יתרמו לסחירות באג"ח אלו.

צפו בהרכב המדד:

בחודש אוגוסט הסתכמו ביצועי המשכנתאות (נטילות של משכנתאות חדשות) בכ-4.1 מיליארדי ש"ח, נמוך בכ-0.9 מיליארדי ש"ח לעומת חודש יולי. ממוצע הביצועים בשבעת החודשים הראשונים של השנה עומד על כ-4.4 מיליארדים. סה"כ, יתרת החוב של משקי הבית גדלה בחודש יולי בכ-2.2 מיליארדי ש"ח (0.5%) לרמה של כ-422 מיליארדים, כאשר יתרת החוב לדיור מסך החוב של משקי הבית עלתה בכ-2.3 מיליארדי ש"ח ועמדה בסוף יולי על כ-297 מיליארדים. לעומת זאת יתרת החוב של המגזר העסקי ירדה בחודש יולי בכ-0.1% לרמה של כ-772 מיליארדי ש"ח. הירידה ביתרה נבעה ברובה מפירעון חוב נטו: פירעון הלוואות מהבנקים, אג"ח לא סחיר והלוואות לא בנקאיות. הירידה קוזזה בחלקה כתוצאה מגיוס הלוואות נטו מחו"ל ומהשפעת עליית מדד המחירים לצרכן ב-0.1%. בשלושת החודשים האחרונים ניכרת חזרה למגמת הירידה בחוב של המגזר העסקי לבנקים, זאת לאחר עלייה בחודשים מרץ ואפריל. בחודש אוגוסט הנפיק המגזר העסקי (ללא בנקים וביטוח) אג"ח בשווי של כ-2.5 מיליארדי ש"ח, כולן באמצעות אג"ח סחיר; נמוך מממוצע ההנפקות בשבעת החודשים הראשונים של השנה שעומד על כ-3.7 מיליארדים.

נתונים נוספים:

• בחודש יולי פער הריביות במגזר הלא צמוד התרחב בכ-0.06 נק' האחוז, כתוצאה מעלייה בריבית על יתרת האשראי וירידה בריבית על יתרת הפיקדונות.

• הפער בין הריבית על האשראי הבנקאי החדש שניתן והריבית על הפיקדונות במגזר הצמוד למדד נותר כמעט ללא שינוי בחודש יולי לעומת החודש הקודם.

• בחודש יולי ממוצע המרווח בין תשואת מדד האג"ח החברות הצמוד, תל בונד 60, לבין ממוצע תשואות האג"ח הממשלתיות הצמודות התרחב בכ-0.2 נק' אחוז ועומד על רמה של כ-1.5 נק' אחוז. בחודשים אוגוסט וספטמבר מרווח זה מצטמצם בכ-0.1 נק' אחוז.

  עוד בנושא חדשות

  • טריוויה
  • לא רק לקבל – גם לדעת לנצל: כל מה שכדאי לדעת על קאשבק דרך אפליקציות חכמות

• בחודש אוגוסט הריבית על משכנתאות חדשות לא צמודות (ריבית משתנה) ירדה בכ-0.22 נק' אחוז, במקביל לירידת ריבית בנק ישראל. הריבית הממוצעת על משכנתאות חדשות צמודות למדד (ריבית קבועה) נותרה כמעט ללא שינוי.

נטילת משכנתאות חדשות מבנקים לפי סוגי הצמדה

• ללא שינוי.