מאז הכניסה הקרקעית לעזה נפדו מעל שני מיליארד שקל מקרנות הנאמנות בישראל וביומים האחרונים נרשמה חריגה אדירה של פדיון כ-300 מיליון שקלים מקרנות הנאמנות המסורתיות, כך אומר היום, יו"ר לשכת יועצי ההשקעות אודי אלוני, טשר מבהיר כי בשבוע שעבר, לפני הפלישה הקרקעית גייסו קרנות הנאמנות המסורתיות כ 490 מיליון שקלים וזאת לאחר פדיונות כבדים של כ-2 מיליארד שקלים שבוע קודם לכן, עם פתיחת המלחמה. 

"נראה כי המשקיעים לא ממש יודעים איך להתנהג בתקופה זו שבה הפעילות הביטחונית מאפילה על  כל נתון כלכלי. ברוב המקרים אנו יועצי ההשקעות ממליצים למשקיעים להמתין ולא להחפז לשינוי דרמתי מידי בתי ההשקעות של הלקוחות. עם זאת יש משקיעים שהחליטו להוריד סיכון ולהמתין עד יעבור זעם בקרנות כספיות ושם אנו מזהים גיוסים גדולים של כ-3 מיליארד שקלים מתחילת החודש. ההיסטוריה מלמדת ששוק ההון לא מושפע לאורך זמן מאירועים הדומים למבצע צוק איתן", מסכם אלוני.

עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים: "בשל המבצע בדרום עדכנו כלפי מטה את התחזית למדד יולי (מ-0.3 ל-0.2) ואת התחזית לאינפלציה ב-12 החודשים הבאים (מ-1.3 ל-1.2). להערכתנו המשך הירידה בציפיות לאינפלציה והאפשרות לפגיעה בפעילות הכלכלית ברבעון השלישי (בשל המצב הביטחוני), מגדילים את הסיכוי לכך שבנק ישראל יבחר להוריד את הריבית. זאת, למרות עדכון התוצר ודו"ח היציבות הפיננסית שפרסם הבנק, אשר מציג תמחור בחסר של הסיכונים באג"ח החברות ובשוק הנדל"ן".

מצד אחד היקף העסקאות בשוק הדירות ירד מדרגה (ואפילו כמה מדרגות) מאז החלטת שר האוצר, יאיר לפיד להוריד את המע"מ לאפס לזוגות צעירים (תחת תנאים מסוימים), אך מצד שני שוק המשכנתאות תוסס, למרות מבצע צוק איתן.  קצב לקיחת המשכנתאות בחודש יולי צפוי לעלות על 4.5 מיליארד שקל, מעל הממוצע החודשי מתחילת השנה.

ההסבר נעוץ בעובדה פשוטה שלקיחת המשכנתא בפועל נעשית לרוב מספר חודשים אחרי רכישת הדירה, כלומר, לקיחת המשכנתאות ביולי הן ככל הנראה מיוחסות לרכישות של דירות בחודשים האחרונים לפני מבצע צוק איתן, ואולי לפני שהתקבלו החלטות לגבי המע"מ אפס.

על כל פנים, לאחרונה הגדירו בבנק ישראל את שוק הדיור ואת מחירי הדירות כאחד מהמוקדים שעלולים להביא להאטה בפעילות הכלכלית. בבנק ישראל פחות אוהבים (בהגדרה) להשתמש במילים חדות וקשות, אבל אם ננסה לבטא את עמדתם של מספר כלכלנים בנושא, הרי שבשוק הדירות קיימת בועה, וההתפוצצות שלה עלולה לגרום להפסדים כבדים גם לציבור וגם למערכת הבנקאית.

בראיון לביזפורטל אומר ירון זליכה, לשעבר החשב הכללי באוצר וכיום דיקן פקולטה למינהל עסקים וראש החוג לחשבונאות בקרייה האקדמית אונו, כי הוא לא צופה שמבצע "צוק איתן" ישפיע משמעותית על המשק. לדבריו בהקשר של עלותו הגבוהה של המבצע על המשק והפגיעה בתקציב המדינה: "צריך להבחין בין עלויות חד פעמיות באופיין לבין מסים שהם רב פעמיים. הבעיה היא שהממשלה לא עומדת בהתחייבויותיה והעלאת מיסים זמנית בהוראת שעה לתקופה של שנה הופכת כמעט תמיד לקבועה ונשארת לעד. יש לקחת בחשבון שעלויות ביטחוניות חד פעמיות, עד כמה שהן כבדות, זניחות ולא ממש מקשות על התקציב, מה זה מספר מיליארדי שקלים מול תקציב של כ-300 מיליארד שקל? וללא קשר למבצע, המשק הישראלי מצוי בהאטה שנובעת ממחסור במנועי צמיחה: הכלכלה הישראלית נמצאת בהאטה כבר 3 שנים ברצף – הסיבות לכך הן מחירי הדירות והמיסים הגבוהים אשר שוחקים מאוד את יכולת הצריכה של הציבור".
בנוגע למחירי הדיור אמר לביזפורטל כי, חייבים לנצל את המבצע ולהעלות באופן מיידי את הריבית כדי להפחית את מחירי הדירות ולהפחית מיסים. "הבעיה הגדולה ביותר היא מחירי הדיור שגורמים לקיטון בהכנסה הפנויה".
לגבי תוכנית מע"מ 0% של שר האוצר יאיר לפיד שנועדה להקל על זוגות צעירים ברכישת דירה ראשונה, וצפויה לעלות למשלם המיסים למעלה מ-2 מיליארד שקל, אמר: "מע"מ 0% היא תוכנית מטומטמת וצריך לבטל אותה – ניתן בהחלט להשתמש במחיר הגבוהה של מבצע צוק איתן כתירוץ לקיצוץ תוכנית זו".

רובנו משקיעים בשוק ההון, אם נרצה ואם לא. הפנסיה שלנו, קופות הגמל, קרנות ההשתלמות וכספי הביטוח שלנו מופנים כולם לשוק ההון ומושפעים ממנו. הסיכונים שחלים על הכסף הזה הם רבים ומשמעותיים לעתידנו. בכתבה שפורסמה בכלכליסט ע"י מעין מנלה, מוצגים הסיכונים שמאיימים על הכסף שלנו:

לדברי איתן רותם, סמנכ"ל ומנהל מחלקת פלטינום במיטב – דש שמצוטט בכתבה בכלכליסט, "תנודות בשווקים, כתוצאה מחשיפה לתנודות בשוק המניות והאג"ח, אחזקה ישירה בחשבונות פרטיים בניירות ערך ובנכסים פיננסיים, אחזקה בקופות גמל, קרנות השתלמות וקרנות פנסיה, אשר משקיעות את רוב כספי הציבור במניות ואגרות חוב סחירות בארץ ובחו"ל, משפיעים על הכסף שלנו מסכנים אותו" לדבריו, "משקיעים פרטיים שהיו זקוקים לכסף נזיל באותה השנה נאלצו למכור את אחזקותיהם במחירי רצפה בלית ברירה. משקיעים לטווח ארוך כדוגמת חוסכים בקופות גמל שנלחצו מהירידות והעבירו את השקעתם למסלולים ללא מניות עם השקעה בפקדונות ומק"מ בלבד, קיבעו לעצמם את ההפסד וגרמו בכך נזק בלתי הפיך לחסכונותיהם. לפיכך קיימת חשיבות גבוהה לתכנון נכון של טווח ההשקעה אשר יאפשו למשקיע הפרטי לשרוד גם בתקופות של ירידות בשווקים".

 גורם נוס, הוא אינפלציה, לדברי רותם כפי שמופיע בכתבה בכלכליסט "בשנים האחרונות אנו עדים להתמתנות בקצב עליית מדד המחירים בארץ ובחו"ל כתוצאה מהמשבר הכלכלי החמור שהוביל להאטה גלובלית והן כתוצאה מרפורמות מקומיות כדוגמת הורדת מחירי השימוש בסלולר. יחד עם זאת, גם הריבית של הבנקים על פקדונות נמצאת כבר מעל חמש שנים ברמות אפסיות, כך שלמעשה משקיע פרטי 'זוכה' לקבל היום ריבית של כ-0.5% לשנה בלבד על פקדונות", קצב האינפלציה השנתית משפיע על הכסף של כל אחד מאיתנו שמוחזק בבנק בפיקדון. אמנם קצב האינפלציה השנתית ירד לאחרונה מתחת ליעד של בנק ישראל שהינו 2% לשנה, אך עדיין מדובר על שיעור אינפלציה שנתית שצפוי להיות מעל 1% ב-12 החודשים הקרובים. המשמעות למי שמחזיק את כספיו בפיקדון בבנק היא שחיקה ריאלית של חסכונותיו (ערך הכסף יורד) וכן סיכון נוסף של שחיקה משמעותית יותר במידה ושיעור האינפלציה יהיה גבוה מהחזוי. גם לשינויים בריבית יש משמעות: ריביות הבנקים המרכזיים בעולם נמצאות בשנים האחרונות ברמות אפסיות כשרק לאחרונה הוריד הבנק המרכזי באירופה את הריבית על פקדונות בבנק המרכזי לשיעור שלילי מינוס 0.1%. "משקיעים רבים נוהרים לאגרות חוב לתקופות ארוכות של כ-10 שנים בכדי לקבל תשואה נומינלית שוטפת של כ-2.5% – 3% לשנה. אך, אליה וקוץ בה, שכן, במידה והריבית תעלה, ועל פי ההערכות היא צפויה להתחיל לעלות בארה"ב בעוד כשנה, שערי אגרות החוב לטווחים ארוכים יירדו והמחזיקים בהם ירשמו הפסדי הון וזאת בשל מינוף הזמן הארוך הגלום בהן", אומר רותם.

בנוסף, הריבית הנמוכה משפיעה על הריבית שכל אחד מקבל על הפקדונות בבנק (פק"מ). כמו כן, מי שלקח משכנתא בריבית משתנה, כאשר הריבית תעלה, כך צפוי גם ההחזר החודשי שלו לעלות. 

 גורמים נוספים שמשפיעים הם תיזמון ההשקעה ואורח נשימה מבחינת הצורך בכסף, סיכונים גיאופוליטיים, כמו מלחמת צוק איתן שמשפיע על שוק הישראלי, סיכון למוסדות פיננסיים, מסים ושינויי חקיקה – רגולציה

על פי הנחיה החדשה של הבנקים, ניתן לפתוח חשבונות בנק באמצעות האינטרנט, מבלי להיכנס לסניפי הבנקים. לקוחות שיחליטו לפתוח חשבונות בנקים יוכל לעשות זאת באמצעות שיחת וידאו צ'ט עם הבנק ובשליחת המסמכים הדרושים. עם זאת, על חשבון שייפתח דרך האינטרנט יחולו מספר מגבלות. לא ניתן יהיה לנהל בחשבונות אלו יותר מ-300 אלף שקל או לבצע העברות בנקאיות עד לסכום של 50 אלף שקל.

בבנק ישראל ציינו בעבר כי פתיחת חשבון באינטרנט טומנת בחובה גם סיכונים ובהם חשש כי לקוחות ישתמשו בחשבונות שפתחו באינטרנט להלבנת הון ומימון טרור ועל כן ההגבלות נועדו למנוע פרצות אלו. הגבלות אלו יבוטלו כאשר הלקוח יגיע פיזית לאחד מסניפי הבנק וישלים את הליך הזיהוי והאימות פנים מול פנים כפי שנדרש.

על הכוונה לאפשר פתיחת חשבונות דרך האינטרנט הכריז המפקח על הבנקים לפני מספר חודשים ובימים הקרובים הבנקים צפויים להכריז על השקת הפלטפורמה.

פתיחת חשבון באופן מקוון היא חלק מיישום המלצות ועדה בראשה עמד המפקח על הבנקים ומטרתה להגביר את התחרות במערכת. צעד זה מתווסף להוראה שפרסם הבנק בעבר שאמורה להקל על מעבר הוראת הקבע והחיובים של לקוח בעת מעבר בין בנקים.