מרכז המחקר והמידע של הכנסת הציג דוח של כלכלנית המרכז – ענת לוי ולפיו – למחוז המרכז נרשמה הגירה חיובית של 55 אלף איש בין השנים 2007 ל-2011, בשעה שרוב המחוזות סבלו מהגירה שלילית.  כך למשל – מחוז ירושלים סבל מהגירה שלילית נטו של 27 אל תושבים, מחוז הדרום סבל מהגירה שלילית של 16 אלף איש ומחוז תל אביב רשם הגירה שלילית של 20 אלף איש  – הירידה בת"א מעט מפתיעה, והיא קשורה להיצע הדירות ולשיוך הערים בין המחוזות השונים. בפועל, הביקוש לדירות בת"א רק הלך וגדל.

לוי מיינת בעבודתה כי הפריפריה סובלת מהגירה שלילית לכיוון המרכז וכן כי לא בורר מידת ההשפעה של המענקים לרכישת דירות בפריפריה – "מענקי המקום מביאים לגידול בביקושים לדירות מגורים בזמן הקצר וכן הם תורמים לעליות מחירים. אולם, לאחר מכן, הם מביאים לגידול בהיצע דירות למגורים, מכיוון שהקבלנים מגדילים את היקפי הבנייה לאור הערכתם שהביקוש לדירות קיים, בין היתר על רקע המענקים". בעבר, כך מציינת לוי כאשר בוטלו מענקים בפריפריה ירדו התחלות הבנייה באזורים אלו.

משרד השיכון והבינוי מספק תמונה על המועסקים בענף הבניה, ועל חלק הישראלים מתוך סה"כ המועסקים בענף. מנתוני המשרד עולה כי חלה ירידה במספר המועסקים הישראלים בענף – בעוד שלפני כשש שנים שיעור המועסקים הישראלים עמד על 82%, הרי שכעת שיעור המועסקים הישראלים עומד על 77%.  אמנם, מתקיימים ניסיונות להכשיר ישראלים לעבודה בענף, אבל מסתבר שרק מחצית מהאנשים שעברו הכשרות מקצועיות נשארו בענף הבנייה.

העובדים הישראלים שנשארו בענף מרוויחים שכר ממוצע של 17 אלף שקל, אם כי השכר הזה כולל שעות עבודה נוספות, בונוסים והטבות נוספות שונות לרבות קרנות השתלמויות והפרשות סוציאליות.

על רקע הירידה בשער הדולר, והמלחמה של בנק ישראל להעלות את שער הדולר, אולי (ממש אולי) השקעה בדולר עשויה להיות מעניינת. יש מספר אפשרויות להשקיע/ להיחשף לדולר. אפשר דרך תעודות סל על הדולר (תעודות פיקדון מט"ח), וניתן גם להיחשף לדולר (ולמטבעות אחרים) דרך תעשיית קרנות הנאמנות. ניתן לרכוש קרנות כספיות דולריות, אבל, המשקיע בקרנות כספיות דולריות, צפוי לקבל תשואה דומה לשינוי שער החליפין של הדולר מול השקל, וזאת בהינתן הריבית הנמוכה הגלומה באפיק הדולרי.

אפשרות נוספת היא להשקיע בקרנות אג"ח צמודות מט"ח או דולר, שמשקיעות בעיקר באג"ח של חברות ישראליות הצמודות למט"ח (וגם בתעודות סל מט"חיות). כאן כבר צריך לבדוק היטב את הרכבי הקרנות, אסטרטגיית ההשקעה של הקרן והביצועים שלה –  יש גם קרנות מסוכנות עם חשיפה גבוה לאגרות חוב בעייתיות. דרך נוספת להיחשף דרך תעשיית קרנות הנאמנות למטבע היא ברכישת קרנות אג"ח חו"ל. מדובר בקרנות המתמחות בהשקעה באג"ח של מדינות זרות וחברות בחו"ל. קרנות אלו משקיעות לרוב במדינות וחברות סולידיות והסיכון בהן נראה נמוך, אם כי בעולם משתולל הכל יכול להיפגע.

בית ההשקעות מיטב דש ינהל את הפנסיות של חלק ניכר מעובדי קבוצת הבנק הבינלאומי.   עובדי הבנק הבינלאומי ניהלו את הפנסיות שלהם, עד כה, דרך הראל וכלל, ועכשיו יפעלו שלוש הקבוצות.

מיטב-דש תציע לכ-800 מנהלי סניפים ומורשי חתימה לבחור מבין מספר מסלולים, לרבות מסלול שבו דמי הניהול יהיו 0.5% על ההפקדות ו-0.2% על הצבירה. כמו כן יוצע מסלול שבו דמי הניהול מההפקדות יהיה 1% ודמי הניהול על הצבירה – 0.15%.  האפשרויות האלו תואמות לעובדים שונים – למעשה, נראה על פניו שככל שהעובד מבוגר יותר כך עדיף לו שדמי הניהול יהיו מההפקדות ופחות מהצבירה.

סך ההפקדות השנתי של מנהלי הבינלאומי לרבות מורשי החתימה מוערך בכ-15-20 מיליון שקל.

המענק בגובה 100 אלף שקל על קניית דירה בירושלים, עומד להתבטל בשבועות הקרובים, אבל רוכשי דירות בעיר הבירה יקבלו ארכה עד לסוף אוקטובר (לדירה שלא עולה על 1.8 מיליון שקל) למימוש הזכאות. כלומר, רוכשים ד מועד זה (סוף אוקטובר) ייהנו מהמענק (תחת עמידה בתנאי משרד השיכון).

עם זאת, ההארכה תקפה לרכישת דירה חדשה בלבד, שמחירה נמוך מ-1.8 מיליון שקל (כולל מע"מ). המענק המקורי היה רחב יותר והתייחס גם לדירות חדשות וגם לדירות יד שנייה, ללא הגבלת מחיר. התנאי היחידי לניצול המענק הוא שהרוכש  מחוסר דירה וזאת היא הדירה הראשונה שהוא רוכש למטרת מגורים.

ביטול המענק מגיע עם הגזרות של שר האוצר לפיד לרבות ביטול המענק בפריפריה. בשבועות האחרונים פנו רוכשי דירות בירושלים בבקשה להאריך את תקופת המענק שבוטלה, אחרי הכל היו רוכשים שנשענו ושקללו את המענק הזה. זה עזר, שר הבינוי והשיכון אורי אריאל פנה לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר האוצר יאיר לפיד כדי לקדם הוראות מעבר.

אחד הקריטריונים לקבלת סיוע בשכר דירה כנראה עומד להפוך ללא רלבנטי בעקבות פסיקה של בית המשפט.  בית המשפט לעניינים מנהלתיים בירושלים קבע כי הסעיף הקובע כי לא ניתן לקבל סיוע בשכר דירה ביישובים שבהם שוק השכירות הוא שוק קטן, הוא סעיף בלתי סיר ובלתי מידתי ויש לבטלו.

על פי קריטריונים של נהלי משרד השיכון יישוב קטן הוא ישוב המונה פחות מ-1,000 תושבים או כולל מספר קטן יחסית של דירות להשכרה – פחות מ-30 או פחות מ-5% מן הדירות ביישוב כולו. הסעיף הזה צמצם באופן משמעותי את מספר הישובים שבהם ניתן לקבל סיוע בשכר דירה, ועל פי בית המשפט שלא בצדק – אחרי הכל, מה זה משנה היקף השוק. קביעת בית המשפט היתה במסגרת עתירות שהוגשו על-ידי שתי עותרות יחד עם האגודה לזכויות האזרח בישראל – עתירה  הוגשה על-ידי איריס שריג, שביקשה לקבל סיוע בשכר דירה, ונמצאה זכאית לקבלו, בקיבוץ זיקים. שריג  אם חד-הורית לילד צעיר וילידת הקיבוץ, ביקשה לגור בקיבוץ בשל העזרה שהיא מקבלת מאימה. שכר הדירה בקיבוץ נמוך משכר הדירה ביישובים סמוכים, אולם הבקשה נדחתה בגלל שביישוב זיקים שוק שכירות קטן מיידי, לפי הקריטריונים שנקבעו בנוהל.

עתירה הנוספת הוגשה על-ידי נג'ארה קאות'ר, גרושה ואם לילדות קטנות. קאות'ר הוכרה כזכאית לסיוע בשכר דירה וביקשה לגור ביישוב דבורייה סמוך לבני משפחתה. שכר הדירה ביישוב זה נמוך גם הוא משכר הדירה ביישובים הסמוכים לו, אך גם בקשתה נדחתה בשל ההוראה בנוהל שמדוב בישוב קטן.

משרד הכלכלה פרסם את נתוני הביקוש לעובדים, כמות העובדים והשכר הממוצע בכל ענף. שימו לב לענף הנדל"ן – בתחום מועסקים כ-112 אלף עובדים, יש כ-10.9 אלף משרות פנויות והשכר ההתחלתי הממוצע בענף הוא כ-7.6 אלף שקל.

ואם נרד לרזולוציה עמוקה יותר, נקבל את המידע הבא –   מנופאים ומלגזנים מתחילים מקבלים כ-5.7 אלף שקל. על פי הנתונים של משרד הכלכלה יש ביקוש ל-290 מנופאים ומלגזנים, כאשר בסה"כ מועסקים במקצוע זה כ-8.6 אלף איש.

ברזלנים יש 541 ויש ביקוש ל-463 עובדים בשכר התחלתי של 5.2 אלף שקל. מסגרים יש כ-22 אלף שקל, יש ביקוש ל-850 והשכר ההתחלתי כ-5.7 אלף שקל. טפסנים יש כ-10 אלף איש, יש ביקוש למעל 2 אלף איש והשכר הממוצע ההתחלתי הוא 5.7 אלף שקל.

טייחים יש כ-2.2 אלף איש, יש ביקוש ל-400 איש בשכר התחלתי של 5.5 אלף שקל. רצפים מרוויחם יותר – 6.8 אלף שקל ויש בארץ כ-3.5 אלף רצפים, הביקוש הוא לקרוב ל-300.

מתווכי דירות מתחילים מרוויחים כ-7.6 אלף שקל. יש, על פי משרד הכלכלה כ-3.5 אלף מתווכים ויש דרישה לכ-70 נוספים. אדריכלים מתחילים מקבלים שכר של כ-7 אלף שקל, יש כ-4.8 אלף אדריכלים ויש ביקוש לכ-180 נוספים.

הנדסאים אזרחיים מתחילים מרוויחים כ-10 אלף שקל, ישנם כ-6.6 אלף אנשי מקצוע כאלו ויש ביקוש לכ-190 נוספים; מהנדסים אזרחיים מרוויחים מעט יותר בהתחלה – קצת מעל 10 אלף שקל, יש בארץ כ-10 אלף מהנדסים כאלו ויש ביקוש למעל 600 מהנדסים.

מנהלי עבודה בחפירה וסלילה מרוויחים מעל 15 אלף שקל, ישם כ-1.2 אלף איש במקצוע זה, ויש ביקוש ל-75 עובדים.

שר הפנים יגיש היום רשימה של צעדים חדשים שמטרתם לחסל את הביורוקרטיה בתחום הרישוי ולהעניק סמכויות לוועדות המקומיות במטרה להקל על עומסי בהן נתונות הוועדות המחוזיות
שר הפנים גדעון סער, מנסה לקדם רפורמת מרפסות – רפורמה חקיקתית (כולל תיקוני חקיקה בתחום התכנון והבנייה) שמטרה להפחית את הריכוזיות במנגנון התכנון ולהביא לשיפור השירות לאזרח, לקיצור תהליכים, לצמצום הביורוקרטיה ולהגדלה משמעותית של מלאי יחידות הדיור.
במסגרת תיקוני החקיקה מוצעים צעדים חדשים לרבות ביחס לאישור והרישוי בחוק התכנון והבנייה ועיקרם לייעל את השירות לתושבים, על-ידי ביטול הצורך בהיתר לבצע שינויי בנייה, דוגמת פרגולה, גידור ביתי, דודי שמש, מחסן, מחסום חנייה וכדומה. בנוסף, יאושר הליך רישוי מקוצר למבנים ועבודות דוגמת, הוספת מרחב מוגן למבנה קיים, סגירת מרפסת במבנה קיים, הוספת בנייה של עד 25 מ"ר, הוספת מעליות למבנה קיים ועוד.
כמו כן, מתכוון לטפל סער בהפחתת הריכוזיות של הוועדות המחוזיות, והענקת סמכויות לוועדות מקומיות. זאת במטרה לאפשר לוועדות המחוזיות לעסוק בייצור מלאי תכנוני של יחידות דיור. לוועדות המקומיות יוענקו סמכויות חדשות למתן אישורים לתוכניות ממוקדות, לניהול שטחי ציבור, ולהוספת זכיות ושימושים. כן יוקמו מנגנונים שיבטיחו שקיפות ופיקוח על הוועדות המקומיות בין היתר באמצעות הקמת יחידה יעודית לפיקוח ובקרה על פעולת הוועדות המקומיות, הקמת אגף הכשרה מקצועית בוועדות המקומיות והוספת משקיפים מקצועיים לוועדות המקומיות.
בכוונת משרד הפנים לקבוע ולהסדיר מסלול מקוצר לתוכניות מצומצמות וכן ייקבע במשרד לוח זמנים מקסימלי לאישור תכנית מיום הגשתה. בכוונת המשרד גם להקים מעין "מכוני רישוי", שאמורים להקל משמעותית על התושבים, כאשר יעניקו להם את האישורים הנדרשים מכלל הגורמים הממשלתיים (מכבי אש, פיקוד העורף, משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה) תחת קורת גג אחת. בנוסף, לראשונה תוקם מערכת רישוי ממוחשבת שתאפשר לאזרחים להגיש בקשות בדרך מקוונת ולחסוך זמן ולהקל על האזרחים. כלל המידע הרלוונטי יוצג באתר אינטרנט ייעודי לרווחת הציבור. "תיקון החוק הוא שלב ראשון בשינויים שיש לבצע בתחום התכנון והבנייה", הודיע סער. "מערכת התכנון בישראל צריכה להתמודד עם אתגרים רבים ועליה לתת מענה יעיל, מהיר ואיכותי לאזרחים לצד מענה לצרכי המדינה המשתנים, בדגש על הפחתת הריכוזיות במערכת התכנון וקיצור לוחות הזמנים. לא כל מי שמעוניין לבנות פרגולה צריך לבקש היתר ולא כל מי שרוצה לסגור מרפסת צריך להמתין שלוש שנים. מערכת התכנון חייבת לשנות את פניה ולצורך כך יש לבצע שינויים הכרחיים- העיסוק של וועדות מחוזיות בתכניות נקודתיות מעכב את היכולת ליצור מלאי תכנוני משמעותי, שייתן מענה לביקושים. העברת הסמכויות לוועדות מקומיות תשחרר את צוואר הבקבוק ותאפשר לוועדות מחוזיות לעסוק בתכניות משמעותיות. במובן הזה- הפירמידה צריכה להתהפך". סער כך נראה אכן מתכוון לרוץ עם התוכנית הזו, בין היתר, להקל על האזרחים, ולגרום להגדלת שטחי הדירה, ואולי אף להגדיל את היצע הדירות, ולהקטין את הביקושים – אחרי הכל, אם יהיה אפשר לבנות עוד חדר, אולי אותן משפחות לא יעברו לדירה גדולה יותר.

היקף המשכנתאות בחודש מאי 2013 זינק ב-46% לעומת חודש אפריל ל-5.6 מיליארד שקל. הזינוק הזה מיוחס בעיקר להעלאת המע"מ ביוני, וברצון רוכשי הדירות שלא לשלם את עליית המע"מ (תוספת של 1% ל-18%).
היקף המשכנתאות בריבית משתנה וזולה במיוחד (נכון לעכשיו) מסך המשכנתאות בחדש מאי עמד על 4.2 מיליארד שקל. אבל, המשכנתאות בריבית משתנה הם סוג של חרב פיפיות מכיוון שכאשר הריבית תעלה (וזה יקרה, אם כי לפי ההערכות לא בקרוב), ההחזרים עשויים לגדול (ואפילו בצורה דרמטית)
היקף המשכנתאות במאי 2013 הוא הגבוה ביותר מאז חודש אוגוסט אשתקד, אז עמד ההיקף על 5.8 מיליארד שקל. קצב לקיחת המשכנתאות עומד על למעלה מ-50 מיליארד שקל.

הבנק הבינלאומי משיק פיקדון מובנה דולרי/ מוצר מובנה דולרי על מניות בסין ובברזיל.  למוצר שיטת מדידה ייחודית עם אפשרות לפירעון מוקדם בתום שנה וחצי, באופן הבא: נקבע חסם עליון לכל קרן בשיעור של 35% מעל שער הבסיס (שער הסגירה  ביום 18.6.13). החסם נבדק פעם ביום על פי שערי סגירה, עבור כל קרן בנפרד.

להלן אפשרויות המענק בתרחישי חסם שונים:

1. תקופת בדיקה ראשונה: בהנחה שלפחות אחת מהקרנות נגעה בחסם העליון במהלך השנה וחצי הראשונות של הפיקדון. יקבל הלקוח מענק בשיעור 1.2%  לתקופה (0.8% שנתי) ובנוסף הפיקדון יפרע בפירעון מוקדם בתום שנה וחצי!.

2. תקופת בדיקה שנייה: בהנחה שלפחות אחת הקרנות נגעה בחסם העליון במהלך השנה שנותרה מתום שנה וחצי ועד תום תק' הפיקדון, יקבל הלקוח מענק בשיעור 2.25% לתקופה (0.865% שנתי).

3. בהנחה שאף אחת מהקרנות לא נגעה בחסם העליון בכל תקופת הפיקדון:

א. יקבל הלקוח מענק בשיעור  45% השתתפות בממוצע עליה רבעוני של סל הקרנות וזאת רק במידה וממוצע ביצועי הקרנות  הינו חיובי (כמפורט בתנאי הפיקדון).

ב. במידה וממוצע ביצועי הקרנות הינו שלילי/אפס יפרע הפיקדון ללא מענק.

היכנסו כאן לפרטים המלאים

היכנסו כאן למדד המחירים  המעודכן 

אחרי מדד מאי שעלה ב-0.1% (מתחת לציפיות הכלכלנים), מפרסם בנק הפועלים, הערכה למדד יוני 2013. כלכלני פועלים,  סבורים כי בחודש יוני יעלה מדד המחירים לצרכן -0.8% , כאשר הוא יושפע בעיקר מהעלאת שיעור המע"מ ב-1% – תרומת המע"מ למדד מסתכמת, להערכת כלכלני הבנק ב-0.3%.

כמו כן יושפע מדד יוני משארית התייקרות בתעריפי החשמל בשיעור של כ-6% באמצע החודש הקודם, וכן משארית עליית מחירי הסיגריות בשיעור של כ-15% בשליש הראשון של חודש מאי ומסיום העליות העונתיות במחירי ההלבשה וההנעלה. בבנק הפועלים מדגישים גם כי לעליית המדד יתרמו עליית תעריפי הנסיעה במוניות בשיעור של 3.8% ועלייה של 3.4% במחירי הדלקים עקב עליית מחירו בעולם והעלייה בשיעור המע"מ. מנגד יוזלו עונתית מחירי התוצרת החקלאית הטרייה, עקב כניסת פירות הקיץ למדידה בחודש שעבר במחירים גבוהים.

מדד יולי צפוי, להערכת כלכלני הבנק,  לעלות בשיעור של 0.2%. המדד ביולי יושפע להערכתם בעיקר מעלייה עונתית במחירי הפירות והירקות וכן מהתייקרות בסעיפי ההבראה, הנופש והנסיעות לחו"ל. הוא יושפע גם מהעלאת שיעור המע"מ ב-1% בחודש יוני שישפיע מעט גם על חודש זה. עליות אלה יתמתנו על ידי הירידה החדה במחירי ההלבשה והנעלה עם תחילת מכירות סוף עונת הקיץ ומהירידה הצפויה במחירי הדלק.

האינפלציה החזויה לשניים עשר החודשים הבאים, להערכת כלכלני בנק הפועלים, מגיעה ל-2% ולשנת 2013 – 1.8%. בתחזית נלקחו בחשבון התוכנית הכלכלית שאושרה על ידי הממשלה, וכן השפעות עונתיות על התוצרת החקלאית, הלבשה, הנעלה, הבראה ונופש בארץ ובחו"ל.

לאחרונה עברה בקריאה טרומית הצעת חוק להגבלת שכר טרחת עורכי הדין בחוזי רכישת דירה מקבלן. שכר הטרחה בעסקאות כאלו נע בין  1% ל-2% משווי הדירה, ומדובר לרוב בסכום של עשרות אלפי שקלים בודדים. אולי זה עומד להשתנות. הצעת חוק, שמקדם ח"כ מאיר שטרית ‏(התנועה‏), עשויה להקטין את עלויות שכר הטרחה באופן משמעותי – שכר הטרחה לעורך דין (שאותו רשאי מוכר דירה לגבות מהקונה) יוגבל ל–0.5% מערך הדירה ויוגבל בכל מקרה ב-5 אלף שקל. הצעה זו עברה בקריאה טרומית, ובקרוב צפוי דיון בעניין בוועדת הכלכלה של הכנסת. אבל, זה הולך להיות קשה.

מצד אחד,  המצדדים בחוק טוענים כי חברות קבלניות גובות כיום סכומי עתק מרוכשי דירות תמורת שירותים משפטיים כביכול, בגין רישום עסקת מכירת הדירה, אבל, קיים ספק  הסכום אכן משמש/ מופנה  לשירותים משפטיים שמהם נהנה רוכש הדירה. אולי בפועל, חברות הבנייה משתמשת בסכומים האלו כתשלום עבור השירותים המשפטיים שהן מקבלות?

מנגד, המתנגדים, טוענים שהמשמעות  של הקטנת שכר הטרחה היא טיפול פחות טוב בחוזה מצד עורכי הדין, ופגיעה באיכות השירות, עלולה לפגוע בסופו של דבר ברוכשי הדירות.