אין ארוחות חינם, ואם צריך לכך הוכחה רשות המסים מספקת אותה כעת. על פי הודעת הרשות, איבגני גרינברג, עוסק בענף שירות המוניות ותושב חולון, נעצר ביום חמישי האחרון (3.8) בחשד לקיזוז והפצה של חשבוניות פיקטיביות. השופט קובי אסולין מבית  משפט השלום בראשון לציון, שחרר את החשוד בתנאים מגבילים והורה על צו איסור פרסום עד ל-7.8, שפקע לאחר שלא הוגשה לבית המשפט בקשה להארכתו.

מבקשת המעצר, שהוגשה על ידי מחלקת חקירות מכס ומע"מ תל אביב, עולה החשד כי בין החודשים ינואר-מרץ 2023 ניכה יבגני חשבוניות מס החשודות כפיקטיביות בדוחותיו למע"מ. לפי הבקשה, סכום עסקאותיו לתקופה זו עמד על  4,923,127 שקל כאשר מס התשומות הנובע מכך עומד על 715,326 שקל. עוד מצוין בבקשה כי מחזור עסקאותיו של החשוד בשנים 2015-2022 נמוך מ-200 אלף שקל, ובשנה האחרונה עלה המחזור בשלושת החודשים הראשונים לכ-4 מיליון שקל. כמו כן, עולה החשד כי החשוד אף הפיץ חשבוניות מס פיקטיביות.

כאמור, החשוד שוחרר בתנאים מגבילים ביניהם ערבות עצמית על סך 50,000 שקל, ערבות צד ג' על סך 20,000 שקל שתיחתם על ידי 2 ערבים וצו איסור יציאה מהארץ ל-180 יום.

מניות הבנקים האיטלקיים סופגות ירידות בבורסה על רקע הכרזה לא נעימה שהטילה עליהם הממשלה. סגן ראשת הממשלה מתאו סלביני (Mateo Salviniׂ) הודיע במפתיע כי על הבנקים יוטל מס בגובה 40% על רווחי יתר שנוצרו בגלל הריבית הגבוהה. סלביני הודיע כי ההכנסות בגובה מיליארדי אירו ינוצלו לטובת קיצוצי מסים ותמיכה פיננסית נוספת במחזיקי המשכנתאות.

"צריך רק להסתכל על רווחי הבנקים במחצית הראשונה של 2023, שנובעים מהעלאות הריבית על ידי הבנק האירופי המרכזי, כדי להבין שלא מדובר על כמה מיליונים אלא על כמה מיליארדים", אמר סלביני.

אנליסטים בבנק ההשקעות סיטי העריכו כי המס יהיה שווה לכ-19% מהרווחים השנתיים של הבנקים ב-2023.

הצעד המפתיע של ממשלת איטליה מחזיר לתודעה הצעה דומה שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. בתחילת חודש יולי התבטא סמוטריץ' ואמר כי "אנחנו קרובים מאוד למיסוי על רווחי הבנקים". לדבריו, "ההתנהגות של הבנקים בלתי מתקבלת על הדעת, הטיפול של המפקח על הבנקים והמפקח הקודם, רחוק מאוד מלהשביע רצון, זה מעט מדי, לאט מדי. אני רוצה ללוות את זה מעכשיו ברמה שבועית, לוודא שהלחץ וההנחיות של הפיקוח על הבנקים יהיה הרבה יותר דרמטי ממה שנעשה עד היום. גם בנק ישראל מבין שהוא צריך לפעול בצורה הרבה יותר נחושה מול הבנקים, הריבית על הפיקדונות והעו"ש זה חשוב, אבל בעיקר לטפל במי שאין לו. להקפיא ריביות, לתת גרייס, לפרוס לתקופה ארוכה יותר".

נכון לעכשיו הנושא לא קודם, אך לא מן הנמנע כי יקרה בהמשך הקדנציה של הממשלה.

מס על רווחי יתר הוא צעד מקובל וקיים במדינות אחרות, אך פחות מוטל על הבנקים, ומוכר יותר על רווחי יתר במגזר האנרגיה.

האומנם רשות שוק ההון תגביל את קופות הגמל בהשקעות בחו"ל? כך היה אפשר להתרשם מדיווחים שפורסמו לאחרונה שלפיהם הרשות פועלת לצמצום את החשיפה של החוסכים במכשיר החיסכון הזה לנכסים בחו"ל החל מינואר 2024.

בעקבות העניין שעוררו הידיעות הוציאה רשות שוק ההון, בניהולו של ממלא הממונה מקום עמית גל, הבהרה בנוגע לחוזר מסלולי השקעה בקופות גמל, ממנה עולה קודם כל כי אין מדובר בהוראה חדשה אלא בעדכון של חוזר משנת 2015 וכי החוזר אינו מבטל את החשיפה של קופות הגמל לנכסים מעבר לים. מאוחר יותר הצטרפה רשות ניירות ערך בהבהרה משלה לנושא. 

על פי הודעת רשות שוק ההון, מסלולי השקעה בקופות גמל נקבעים בהתאם להוראות חוזר "מסלולי השקעה בקופות גמל". חוזר זה פורסם לראשונה בשנת 2015 וקבע בין היתר את החובה של גוף מוסדי להציע מסלולים תלויי גיל ("המודל הצ'יליאני"). מעבר לניהול מסלולים תלוי גיל, מאפשר החוזר לגופים מוסדיים להציע לחוסך גם מסלולים מתמחים, בכפוף למגבלות שמתייחסות לשמות המסלולים, מספר המסלולים שיוצעו ומדיניות ההשקעה שלהם. היצע מסלולים מגוון על ידי גופים מוסדיים מגדיל את יכולת הבחירה של החוסך בהתאם להעדפותיו. 

הרפורמה במבנה מסלולי ההשקעה אשר צפויה להיכנס לתוקף בינואר 2024, פורסמה באופן סופי ביום 28 בספטמבר 2022. בחודש דצמבר 2022 רשות שוק ההון דחתה את מועד הכניסה לתוקף של חלק מההוראות בשנה נוספת (מינואר 2023 לינואר 2024) כדי לאפשר לגופים המוסדיים, לבעלי הרישיון ולחוסכים להיערך בצורה נאותה לכניסת הרפורמה לתוקף. השינויים הצפויים בהרכב מסלולי ההשקעה ידועים מזה תקופה ארוכה ולא חל בהם כל שינוי בעת האחרונה. 

יודגש שהעדכון לרשימת מסלולי ההשקעה בוצע כחלק מהליך רחב יותר של יישום המלצות הוועדה הציבורית בנושא הוצאות ישירות בניהול השקעות בראשות פרופ' ישי יפה. שינויים אלו כללו, בין היתר, הרחבת האפשרות להצעת מסלולים בניהול פסיבי (עוקבי מדדים) וכן מסלולים בהם תתאפשר השקעה בנכסים סחירים בלבד, מתוך מטרה לצמצם את ההוצאות הישירות הכרוכות בניהול ההשקעות. מעבר לכך, עדכון רשימת מסלולי ההשקעה כלל גם שינוי ברשימת המסלולים המתחים. המטרה של תיקון זה היא ליצור סטנדרטיזציה בין מסלולי ההשקעה המוצעים כדי לאפשר לציבור להשוות בין מסלולים ובין גופים מוסדיים שונים.

בהתייחס להשקעה בנכסים בחו"ל, בתיקון שצפוי להיכנס לתוקף תבוטל האפשרות לקבוע מדיניות השקעה של קופת גמל לפי התמחות גיאוגרפית. חריג לכך הוא התמחות בהשקעה במדד S&P500 שהוא מדד מוביל שמאפשר חשיפה למניות בחו"ל. התיקון לא מצמצם את אפשרויות ההשקעה של הגופים המוסדיים בחו"ל או בכל אפיק השקעה שהוא ביחס למצב הקיים. במסגרת החוזר קיימות אפשרויות שונות לגופים מוסדיים להציע לציבור מסלולי השקעה שונים, ברמות סיכון שונות ובפיזור גיאוגרפי שייקבע. גוף מוסדי שיבחר בכך יוכל להציע ללקוחותיו מסלול אשר עיקר נכסיו מושקעים בחו"ל, בדומה למצב היום.

בחודשים האחרונים, התקבלו ברשות פניות שונות לעריכת שינויים בחוזר מסלולי השקעה טרם מועד כניסתו לתוקף. בין היתר התקבלו גם פניות שביקשו לאפשר המשך שיווקם של מסלולים בעלי התמחות גיאוגרפית החל מינואר 2024. הרשות בוחנת את הפניות שהתקבלו אך טרם החליטה האם לבצע שינויים כלשהם בחוזר. ככל שתתקבל החלטה לערוך שינויים בחוזר, זו תפורסם להערות הציבור כמקובל.

הרשות מבקשת להזכיר ולחדד כי ניהול השקעות בחיסכון הפנסיוני מבוצע בראיה ארוכת טווח. בחירה במסלולי השקעה צריכה להתבצע תוך הפעלת שיקול דעת, קבלת ייעוץ מתאים, ולא מתוך שיקולים קצרי טווח.

כאמור, מאוחר יותר הצטרפה רשות ניירות ערך לרשות שוק ההון והוציאה הבהרה תמציתית משל עצמה, בה נאמר כי "בניגוד לפרסומים, קופות הגמל ימשיכו להשקיע בחו"ל".

רוב הדירות בישראל מוחזקות בבעלות. כך עולה מנתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לראשונה. על פי הנתונים, נכון ליולי 2022 היו בישראל 2.85 מיליון דירות, שמתוכן 2.03 מיליון הן בבעלות. מדובר על 71.3% מכלל הדירות. כ-803 אלף דירות, 28.1%, היו בשכירות, וכ-17 אלף דירות – שהן 0.6% – בדיור המוגן הפרטי.

יותר ויותר תושבים עוברים לגור בשכירות. על פי הנתונים, בין השנים 2013 ו-2022 קצב הגידול הממוצע במספר הדירות לשכירות עמד על 3.4%, והוא עולה על קצב הגידול הממוצע השנתי של כלל הדירות, שעומד על 1.9%.

עוד על פי הנתונים, 77.9% מהדירות מושכרות על ידי אנשים פרטיים, 7.3% על ידי חברות לדיור ציבורי, 5.2% על ידי חברות, 5% על ידי קיבוצים ומושבים, ו-1.4% על ידי גורמים אחרים.

האחוז הגבוה ביותר של דירות בבעלות נמצא במחוז הצפון – 79.9% ובאוזר יהודה ושומרון – 77.8%. הנמוך ביותר נמצא במחוז תל אביב – 60.6%.

בהתאם לזאת, שיעור הדירות בשכירות הגבוה ביותר נמצא במחוז תל אביב – 38.9%, והנמוך ביותר – במחוז הצפון – 19.9%. באשר לתל אביב, מציינים בהלמ"ס כי בשנת 2022 13.4% מהדירות בשכירות הן בתל אביב, ומדובר על יותר מ-100 אלף דירות. מספר הדירות בשכירות בעיר דומה למספר הדירות בבעלות.

הערים שבולטות בשיעור גבוה של דירות בשכירות הן תל אביב – 49.7%, חריש – 45.4% וגבעתיים – 40.2%.

אין בישראל מי שלא מרגיש את עליות המחירים במשק דרך כיסו. רבים חווים את יוקר המחיה אף יותר כאשר לעליות המחירים מתווספת הריבית הגבוהה שמכבידה על החזרי הלוואות ומשכנתאות לכאורה מתבקש היה שהישראלים יהדקו חגורה ויצמצמו רכישות, אבל אם לשפוט על פי נתוני חברת שבא (שרותי בנק אוטומטיים), מנהלת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי, הרי שגם בחודש יולי 2023 נמשכה מגמת הצמיחה בהוצאות של הציבור הישראלי בכרטיסי אשראי והן הסתכמו בסכום כולל של 41.177 מיליארד שקל.

מדובר על עלייה של 6.2% בסך ההוצאות לעומת ההוצאות בכרטיסי אשראי ביולי 2022 שהסתכמו ב-38.785 מיליארד שקל. סכום ההוצאות הממוצע היומי ביולי 2023 שעמד על 1.328 מיליארד שקל היה גבוהה בשיעור של 0.1% לעומת ממוצע ההוצאות היומי ביוני 2023 שעמד על סכום של 1.326 מיליארד שקל. סכום השיא בהוצאה היומית הממוצעת בכרטיסי אשראי נרשם בחודש מרץ השנה עם 1.331 מיליארד שקל.

עוד עולה מנתוני שבא שבחודש יולי 2023 נרשמה עליה של 8.16% בהוצאות בעסקאות אונליין והן הגיעו לשיא חדש. סך ההוצאות בעסקאות אונליין הגיעו בחודש החולף לסכום שיא של 24.117 מיליארד שקל, לעומת סכום של 22.296 מיליארד שקל ביולי 2022. ההוצאה היומית הממוצעת ברכישות אונליין הגיעה ביולי 2023 לסכום שיא של 777.957 מיליון שקל. מדובר על עלייה של 3.18% לעומת ההוצאה היומית הממוצעת ברכישות אונליין בחודש יוני השנה. השיא הקודם בממוצע ההוצאות היומי בעסקאות אונליין נרשם בחודש מאי השנה – 772.395 מיליון שקל.

היקף הרכישות בעסקאות פיזיות עלה בשיעור של 3.47% לעומת אשתקד. בחודש יולי 2023 נרשם היקף הוצאות של 17.061 מיליארד שקל בעסקאות פיזיות המתבצעות בבתי העסק עצמם לעומת סכום של 16.488 מיליארד שקל ביולי 2022. ממוצע ההוצאות היומי בעסקאות פיזיות ביולי עמד על 550.318 מיליון שקל, מדובר על ירידה של 3.92% לעומת יוני 2023 בו סכום ההוצאות הממוצע היומי בעסקאות פיזיות הגיע לשיא ועמד על 572.792 מיליון שקל.

היקף משיכות המזומן מהכספומטים הבנקאיים ירד ביולי 2023 ב-5.52% בהשוואה לאשתקד. סך משיכות המזומן ביולי השנה הגיעו לסכום של 5.619 מיליארד שקל, מדובר על ירידה של 5.52% וכ-330 מיליון שקל לעומת יולי 2022 במהלכו היקף משיכות המזומן הגיע לסכום של 5.947 מיליארד שקל. ממוצע משיכות המזומן היומי עמד ביולי 2023 על סכום של 181.265 מיליון שקל, נתון המהווה ירידה חדה של 7.1% לעומת יוני 2023 בו ממוצע משיכות המזומן היומי מהכספומטים הבנקאיים עמד על 195.073 מיליון שקל.

סמנכ״לית חברת שבא, טלי הולנברג: ״את העלייה בהוצאות בכרטיסי אשראי אנו רואים בכל ענפי הצריכה המרכזיים של המשק הישראלי – ענף המזון, לרבות מסעדות ובתי קפה, הלבשה והנעלה וחשמל ואלקטרוניקה. לצד זאת, ראינו בנתוני חודש יולי שהמגמה של הפחתת השימוש של הציבור במזומן מתחזקת".

פרויקט הרכבת התחתית, המטרו, שאמור לשחרר את גוש דן מהפקקים הבלתי נסבלים היה תקוע זמן רב במסדרונות הכנסת ולאחרונה אישרה הממשלה להמשיך באישור החוק הרלוונטי מהשלב שבו נעצר בממשלה הקודמת. כך או אחרת, עד שנראה את הרכב הזאת נוסעת בפועל יעברו, כך נראה, עוד שנים רבות, אבל כעת עשה מינהל התכנון עוד צעד קטן בכיוון כאשר השיק אתר אינטרנט שמרכז מידע נרחב על תכניות המטרו.

האתר נועד להנגיש לציבור את המידע התכנוני המקיף הקיים כבר היום, בצורה נגישה, ברורה וידידותית למשתמש. באתר מוצגות תכניות המטרו ולצידן תכניות משלימות למערכת המטרו – תכנית מתאר ארצית למרחבי המטרו (תמא/ 70) ולבינוי מעל הדיפו (תמא/ 70/ א), תכנית מתאר ארצית למרכזי תחבורה משולבים (תמא/ 65) ונוספות.

פרויקט המטרו הוא פרויקט התשתית התחבורתית הגדול והמורכב ביותר שקודם אי פעם בישראל, עלותו מוערכת ב-150 מיליארד שקל. הפרויקט כולל מסילות תת קרקעיות באורך של כ-150 קילומטר ו-109 תחנות שישרתו את תושבי 24 רשויות מקומיות במטרופולין גוש דן. תחנות המטרו יכולות להפוך למוקדים של פעילות עירונית ולממש הלכה למעשה את מדיניות התכנון הארצית, המבקשת לייעל את השימוש בקרקע ולשמור על השטחים הפתוחים תוך עיבוי וציפוף המרקם העירוני הקיים.

האתר ייחודי בכך שהוא מרכז במקום אחד את כלל המידע על תכניות המטרו וכן את התכניות המשלימות למערכת המטרו המקודמות כיום. המידע כולל הסברים קצרים על כל תכנית ועיקריה בליווי המחשות, תרשימים וסרטונים המדגימים את הנושאים השונים. כמו כן, האתר כולל מפות GIS אינטראקטיביות (כדוגמת "מפת מערכת המטרו ומרחב התחנות") המנגישה לציבור את המידע התכנוני בצורה נוחה וידידותית המאפשרת לראות את תחנות המטרו וכל התכניות המשלימות למערכת המטרו (תמא/ 70, תמא/ 70/ א ותמא/ 65) על גבי רקע של מידע ממפות ושכבות שונות ותצלומי אויר. בנוסף, כל אחד יוכל לבצע חיפוש לפי כתובת ולמצוא את תחנת המטרו העתידית הקרובה לביתו!

האתר כולל שמונה חלקים המציגים את פירוט הרקע לתכנון מערכת המטרו בישראל והחלטות הממשלה הרלוונטיות, הסבר והדגמה של התועלות הרבות של מערכת המטרו ופירוט התכנון הסטטוטורי של תכניות המטרו והתכניות המשלימות אותה המקודמות כיום.

מנכ"ל מינהל התכנון, רפי אלמליח: "מינהל התכנון משיק מערכת דיגיטלית המנגישה את כלל המידע בתכנון מערכת המטרו במקום אחד. האתר החדש מציע כלים דיגיטליים המאפשרים מיפוי נגיש ושקוף הן לציבור הכללי והן לאנשי מקצועות התכנון. קידום פרויקט המטרו והתכניות למרחב מערכת המטרו נמצא בחזית עיסוקו של מינהל התכנון בהתאם לחשיבות מגמות התכנון העכשוויות לציפוף אורבני וייעול השימוש בקרקע המהווה משאב חסר וקידום מערכות להסעת המונים כפתרון תחבורתי מועדף לאוכלוסייה הגדלה בקצב אדיר בישראל".

האתר כולל 9 פרקים שונים, בכולם הסברים, תמונות ו/או סרטונים וקישורים לאתרים ומסמכים רלוונטיים:

רקע למערכת המטרו: נדבך המציג עבודת רקע מקיפה שנערכה ע"י משרדי ממשלה שונים ושהובילה למסקנה ולהחלטת ממשלה ייעודית לגבי הצורך לתכנן ולהקים מערכת מטרו במטרופולין גוש דן.

תועלות מערכת המטרו: נדבך המציג את מאפייני מערכת המטרו לעומת מערכות תחבורה ציבורית אחרות ויתרונותיה התחבורתיים, האורבניים, החברתיים והכלכליים.

מערכת המטרו המתוכננת: נדבך ובו כל תכניות המטרו המקודמות כיום בישראל, כולל קישור למסמכים הסטטוטוריים ולמפות גיאוגרפיות מעוגנות המאפשרות לראות את מיקום התוואי ותחנות המטרו. כמו כן, מוצגים הסברים, תרשימים והמחשה באמצעות סרטוני וידאו של טכנולוגיית ההקמה של מערכת המטרו, כולל חפירת התוואי והקמת תחנות הנוסעים בתת הקרקע.

מפת מערכת המטרו: כלי מיפוי אינטראקטיבי מתקדם המציג את כל תכניות המטרו והתכניות המשלימות למערכת המטרו במפה גיאוגרפית ובה רקעים שונים הניתנים להחלפה (למשל, מפת רחובות/תצלומי אוויר, מפת גושים וחלקות), ואפשרות לחיפוש לפי כתובת. שכבות המידע של התכניות כוללות מקרא של יעודי הקרקע העיקריים. המערכת מהווה כלי עזר בלבד שאינו סטטוטורי – מסמכי התכניות הסטטוטוריות נמצאים באתר "מידע תכנוני" של מינהל התכנון אליהם ישנו קישור מנדבכים שונים באתר.

תמא/ 70 מרחבי תחנות המטרו: נדבך המציג את עיקרי התכנית הארצית למרחב תחנות המטרו (כיום מופקדת). בהסברים הרקע להכנת התמ"א, מתודולוגיה לקביעת מרחבי ההשפעה של תחנות המטרו המבוססת על סקר בינלאומי נרחב, עקרונות התכנון של פיתוח מוטה תחבורה ציבורית – TOD (Transit Oriented Development) והמחשת מרחבי התחנות ומרכיבי התכנית ע"ג מפה גיאוגרפית מעוגנת.

תמא 70/ א בינוי מעל הדיפו: נדבך המציג את עיקרי התכנית לבינוי מעל מתחמי הדיפו (שטח לתפעול ותחזוקה למטרו) של מערכת המטרו. מטרת התכנית לייעל את השימוש בקרקע באמצעות הקמת "קרקע מלאכותית מרחפת" מעל מתחמי הדיפו לשימושים עירוניים סחירים וציבוריים. בפרק זה הסבר על עקרונות התכנון ודוגמאות והמחשות של פרויקטים דומים מהארץ ומהעולם.

תמא/ 65 מתח"מים: הסברים על פרויקט שבעת מרכזי התחבורה המשולבים הראשיים לאורך קווי המטרו, אשר ייכללו בתכנית הביצוע הראשונית של משרד התחבורה: גלילות, סבידור, השלום, ההגנה, מע"ר בן צבי, יוספטל חולון וכפר גנים. בנוסף לעקרונות התכנית, בפרק הסברים והמחשות ממתח"מים בינלאומיים שונים.

תמ"א 60: תכנית משלימה לתכניות מפורטות לקווי מטרו שמטרתה לצמצם פגיעה במגרשים שיועדו בחלקם לשימושים שונים הנדרשים למערכת קווי המטרו. בנדבך הסבר על מטרות תמ"א 60 (מאושרת) והמחשות סכימטיות.

סרטון המטרו: סרטון הכולל תקציר הפעילות המקודמת כיום במינהל התכנון ובאגף המטרו – אגף ייעודי אשר הוקם במינהל התכנון בשנת 2019 בכדי לרכז ולקדם את כלל התכניות הקשורות למערכת המטרו בישראל.

מינהל התכנון רואה חשיבות רבה לשיתוף המשתמשים וקהלים שונים שימצאו באתר מקור מידע משמעותי ובכך יתרמו לשפר ולהעמיק הידע בו בכל עדכון ועדכון. האתר מאפשר פניה באמצעות מייל ייעודי לאגף תכנון מטרו.

האתר הוקם במינהל התכנון בשיתוף פעולה בין אגף בכיר לתכנון מטרו ואגף ממ"ג (GIS) באגף בכיר לתכנון אסטרטגי. החומרים המוצגים בו באדיבות צוותי התכנון השונים של מינהל התכנון, משרד התחבורה והחברה הממשלתית נת"ע.

האתר יתעדכן מעת לעת, על מנת לשקף עדכונים לצד התקדמות התכניות השונות ולהוסיף מידע רלוונטי. העדכונים בעתיד יאפשרו פלטפורמה פעילה והעלאת שכבות מידע עדכניות של תכניות בשלבים סטטוטוריים שונים.

בשבוע שעבר פרסמה הלמ"ס את נתוני השכר הממוצע במשק בחודש מאי ואומדן לקראת נתוני יוני. על פי הנתונים, עלה השכר הממוצע ביוני ב-6.3% לעומת יוני 2022. בעקבות כך סבורים כלכלני בית ההשקעות לידר בראשות הכלכלן הראשי יונתן כץ כי הדרך לקראת התמתנות האינפלציה תהיה קשה יותר.

כאשר ישנה עליית שכר, פירוש הדבר הוא תוספת של כוח קנייה, שמשמעה שהמחירים לא יירדו כל כך מהר, כך שהאינפלציה תישאר גבוהה. להערכת כלכלני לידר, קצב עליית השכר בשיעור של יותר מ-5%, תומך בסביבת אינפלציה של 3%-3.5%, שהיא עדיין מעל היעד של בנק ישראל. לצד זאת מציינים בלידר כי השינוי בשער החליפין צפוי דם הוא לתרום את חלקו בהאצה או במיתון של סביבת האינפלציה. לדבריהם, עלייה מהירה בשכר היא גורם תומך בהמשך העלאת הריבית, בכפוף לנתוני האינפלציה ולמגמת השקל.

באשר לתמונת המצב בעולם אומרים כלכלני לידר כי נתוני התעסוקה בארה"ב בחודש יולי מצביעים על משק בתעסוקה מלאה עם התמתנות במספר המועסקים ולחצי שכר. בלידר מוסיפים כי אם עד לאחרונה שוקי המניות היו במגמת עלייה, הרי שהמשך עליית השכר בקצב מהיר יחסית עלול לשנות את האופטימיות לגבי קצב היחלשות האינפלציה, כך שגם שם, בדומה לישראל, האינפלציה לא תיחלש מספיק מהר.  

כל מי שאי פעם פוטר ממקום העבודה, התפטר ועדיין לא מצא עבודה אחרת, מכיר את הנוהל שבו עליו לפנות ולדווח על השינוי במצבו התעסוקתי הן אל הביטוח הלאומי והן אל שירות התעסוקה במקביל ובנפרד. כעת הפנייה הכפולה עומדת להתבטל ובמקומה יידרש העובד לשעבר להגיש בקשה מקוונת אחת שתגיע אל שני הגופים.

הביטוח הלאומי, שירות התעסוקה ומערך הדיגיטל הלאומי משיקים טופס אחד מקוון שיאפשר הגשת בקשה מקוונת שתעביר באופן אוטומטי את המסמכים והנתונים במקביל לכל אחד מהגופים. הטופס האחוד מצמצם מהותית עבור האזרחים את הבירוקרטיה, אשר בעבר נדרשו להגיש בקשות נפרדות עם כפילות בהגשת המסמכים. את הבקשה האחודה ניתן להגיש באזור האישי הממשלתי (MyGov) ובאתר הביטוח הלאומי.

בהודעה שהוציאו הגופים הם מסבירים כי אזרח שיוצא ממעגל העבודה ומבקש לממש את זכאותו לדמי אבטלה, החוק מחייב אותו לפנות אל 2 גופים: הביטוח הלאומי ושירות התעסוקה. באחריות הביטוח הלאומי לטפל בנושא הקצבה לדמי אבטלה, המשמשת לו כרשת ביטחון כלכלית עד לחזרתו למעגל העבודה בתקופת זכאותו. במקביל, שירות התעסוקה אחראי לסייע לו במאמצי חזרתו לעבודה תוך הפנייתו לעבודה מתאימה לכישוריו ולמשלח ידו, לשייכו לתכנית תעסוקה מותאמת לו ולספק עבורו סדנאות, קורסי הכשרה מקצועית וכלים תומכי השמה נוספים. עד היום, הוא נדרש להתנהל בירוקרטית בנפרד מול שני הגופים.

במטרה להקל על דורשי העבודה ולצמצם עבורם את הבירוקרטיה ובכך לייעל את התהליך, יוכלו דורשי העבודה למצות את ההליך הנדרש מול הביטוח הלאומי ושירות התעסוקה באמצעות טופס אחד ובצורה מקוונת פשוטה דרך האזור האישי הממשלתי ב-GOV.IL. לאחר מילוי הטופס האחוד, יישלח מיידית המידע הנדרש לביטוח לאומי ולשירות התעסוקה ומועד ההגשה יהווה כתאריך הרישום בשירות התעסוקה, כל זאת בכפוף להתייצבות בלשכת התעסוקה בתוך 15 ימים מרגע הגשת הטופס המקוון. כמו כן, מועד ההגשה ייקבע גם כתאריך תחילת הזכאות לדמי אבטלה מהביטוח הלאומי.
הטופס האחוד יקל מאוד על דורשי העבודה ובאמצעותו יימנעו הליכים כפולים שהיו במתכונת ההרשמה הקודמת, הכפולה. את הטופס האחוד ניתן למצוא בקלות באזור האישי הממשלתי ומערכת ההזדהות מאפשרת לכל אזרח להירשם, גם למי שאינם מחזיקים בטלפון חכם.
נוכח הצלחת שיתוף הפעולה, מערך הדיגיטל הלאומי החל באפיון שירותים נוספים המשותפים לשני הגופים, במטרה להוסיף ולשפר את השירות המוצע לאזרח.

מ"מ מנכ"ל הביטוח הלאומי, ירונה שלום: "שיתוף הפעולה האמור חשוב על מנת להקל על המבוטחים ולחסוך מהם להגיע למספר גופים בו זמנית . אדם שאיבד את עבודתו צריך שיעניקו לו את המרחב לקבלת סיוע סוציאלי מהביטוח הלאומי ובמקביל, לאפשר לו חיפוש עבודה בנחת. הטופס האחוד מייעל את התהליך ומצמצם משמעותית את הבירוקרטיה עבור האזרח וזו בשורה נוספת שקידמנו לטובת ייעול השירות, שיפור התהליכים וקבלת הזכויות באופן המקל, הדיגיטלי והמטיב ביותר".

מנכ"ל שירות התעסוקה, רמי גראור: "בשנים האחרונות אנו מתמקדים בשיפור השירות הניתן לקהל לקוחותינו הן בלשכות והן בדיגיטל. גם כאן, מדובר בבשורה של ממש שתשים סוף לבלבול ולסרבול; לא עוד רישום כפול, לא עוד עיכובי זכאויות. כל דורש וכל דורשת עבודה יוכלו לממש את זכאותם לרשת הביטחון שתאפשר להם חזרה מיטבית למעגל העבודה. העולם הולך קדימה וכך גם אנחנו, במציאות דיגיטלית הולכת ומתפתחת אנו מוכרחים להסיר חסמים בירוקרטיים ולהקל על לקוחותינו. לא זו בלבד שהטופס האחוד יקל על תהליך הרישום הוא גם יאפשר לדורשי העבודה להקדיש את מלוא הזמן והמרץ למאמצי החזרה לעבודה ולא לבירוקרטיה"

מנכ"לית מערך הדיגיטל הלאומי, שירה לב עמי: "מערך הדיגיטל הלאומי פועל בכל העת לקצר תהליכים בירוקרטיים ולהקל על האזרח לבצע פעולות בפשטות ובלי מאמץ. הטופס האחוד הדיגיטלי הוא חבל הצלה עבור אנשים מכל המגזרים ובכל מצב סוציו-אקונומי. משבר התעסוקה מקשה על התושבים מספיק, על המדינה לעשות כל מאמץ כדי להקל"

השכר הממוצע במשק עמד בחודש מאי על 12,324 שקל, עלייה של 5.1% לעומת מאי 2022, אז עמד השכר על 11,721 שקל. כך מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

גם בניכוי מדד המחירים לצרכן, נרשמה עלייה בשכר הממוצע, כך שהוא עמד על 10,596 שקל בחודש מאי, עלייה דומה של 0.5% לעומת מאי 2022, אז עמד השכר הממוצע על 10,541 שקל.

מספר משרות השכיר עומד על 4.020 מיליון במאי, עלייה של 1.5% לעומת מאי 2022 ועלייה של 1.2% לעומת אפריל 2023.

הלמ"ס מפרסמת גם אומדנים לקראת נתוני יוני, מהם עולה כי השכר הממוצע למשרת שכיר של כלל העובדים עמד על 12,888 שקל, עלייה של 6.1% לעומת יוני 2022. השכר הממוצע לשכירים של העובדים הישראלים היה 13,295 שקל, עלייה של 6.3% לעומת יוני אשתקד.

עלייה של 4.2% בשכר הממוצע בהייטק

פרק מיוחד מקדישה הלמ"ס לנתוני השכר במגזר ההייטק. על פי הנתונים, השכר הממוצע לשכירים בתחום ההייטק עמד על 28,031 שקל, עלייה של 4.2% לעומת מאי 2022. עלייה נרשמה גם במספר המשרות בתחום אשר הסתכמו ב-396.6 אלף, עלייה של 1.9% לעומת מאי אשתקד ועלייה של 0.3% לעומת אפריל 2023.

בחלוקה לתחומים בתוך המגזר, עובדי המחקר והפיתוח השתכרו בממוצע 31,571 שקל בממוצע במאי 2023 ואחריהם המתכנתים עם 29,791 שקל.

מפתיע או לא? סוכנות הדירוג הבינלאומית פיץ' הודיעה על הורדת דירוג האשראי של ארה"ב. החברה הורידה את הדירוג בדרגה אחת מ-AAA ל-AA+ והסבירה כי הצעד נעשה בשל חששות מפני המצב הפיננסי של המדינה ורמת נטל החוב שלה. בסוף מאי העבירה פיץ'את אופק הדירוג של ארה"ב מציב לשלילי, אך שההודעה כעת אינה מאוד מפתיעה.

פיץ' הוסיפה כי הבחינה ב"הידרדרות יציבה" במשילות בארה"ב במהלך20 השנים האחרונות.

יש לציין כי דירוג האשראי של ארה"ב בחברת הדירוג S&P עומד כבר כעת על AA+, ואילו מודיס, סוכנות הדירוג הבינלאומית השלישית, נותרה עם הדירוג המושלם AAA לארה"ב.

מה המשמעות של המהלך ומה יושפע ממנו?

לאומי: לא הפתעה מוחלטת

לדברי גל בירמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, ההכרזה אינה הפתעה מוחלטת, זאת בהתחשב בנתוני ארה”ב וגם בכך שחברת פיץ רמזה לגבי מהלך כזה תוך כדי משבר תקרת החוב לאחרונה.

לחברה היה צפי שלילי (negative outlook) על דירוג ה-AAA של ארה”ב.

מבחינת נתוני הרקע של ארה”ב, הגירעון התקציבי שלה גבוה מאוד, ברמה של כ-8.5% תוצר בשנה האחרונה (12 החודשים האחרונים), שהם כ-2.25 טריליון דולר. ניתוח הדינמיקה של הגירעון מצביע על חולשה ניכרת בהכנסות המדינה ממיסים בארה”ב, תוך כדי ירידה ריאלית ניכרת בשנה האחרונה. היכולת להעלות את ההכנסות במידה משמעותית הינה מוגבלת ותלויה בעיקר בפעילות הכלכלית, בהרכבה, ובקצב התרחבותה. לא נראה שהממשל יפעל להעלאת שיעורי מס בעת הנוכחית, מה גם שהעלאה כזו לא תמיד יעילה. באשר לקיצוץ בהוצאות, הוסכם במסגרת עסקת תקרת החוב להגביל את הגידול של חלק קטן יחסית ממרכיבי ההוצאה הציבורית, כך שזה לא היה גורם מאוד משמעותי בהפחתת הגירעון בקרוב.

מעל ומעבר לכך, לנוכח החוב הגדול של ממשלת ארה”ב, ועליית הריביות לטווחים השונים, נטל המימון של החוב הממשלתי גדול ומוסיף גם הוא תוספת כבדה לגירעון הממשלתי.

לכן, הצפי הוא לירידה מוגבלת בלבד בגירעון של ממשלת ארה”ב לכ-6% תוצר ב-2024, גירעון שהינו גבוה ויוצר עומס מימוני ניכר. הממשל גם פועל בתקופה האחרונה להעלאת יתרת הפיקדון שלו בפד, יתרה אשר התרוקנה בטריליון דולר במהלך משבר תקרת החוב, סכום אשר הולך ומגויס עתה, תוך הגדלת העומס המימוני, זאת מעל ומעבר לצורך לממן גירעון גדול. במסגרת זו, ותוך כדי התחשבות במכלול הגורמים, נראה שסביבת התשואות של אג”ח ל-10 שנים של ממשלת ארה”ב תישמר בסביבה של כ-3.9-4.2% בעתיד הנראה לעין.

מזרחי טפחות: השלכות מוגבלות למדי

לדברי רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי במזרחי טפחות, מטבע הדברים, ההשלכות של ההודעה עצמה תהיינה מוגבלות למדי. להערכת מנחם, תשואת הפדיון על אג"ח ממשלת ארה"ב לא בהכרח תעלה לאורך זמן, בעקבות במהלך, מכמה סיבות:

ראשית, מדובר בסוכנות דירוג אחת מתוך שלוש הסוכנויות הגדולות. שתי האחרות לא אותתו על כוונתן לבחון את דירוג החוב של ארה"ב, או את אופק הדירוג. כמו כן, אופק הדירוג עלה משלילי ליציב ולכן אין איתות של פיץ' לבחון הורדה נוספת של הדירוג מצידה.

שנית, תשואות הפדיון מושפעות מגורמים נוספים ובראשם ריבית ה–Fed וההערכות לגביה – כשלדעת רוב המומחים ולפי התמחור בשוק איגרות החוב סבב ההעלאות קרב לסיומו.

שלישית, יכולתו של ה–Fed, לפי הצורך, לרכוש אג"ח ממשלתיות ולמתן כל מהלך עליות יתר של תשואות הפדיון. במצב משברי שהיה לפני שנה בבריטניה נקט הבנק המרכזי של בריטניה צעד דומה אושש את השוק שם.

רביעית, כל מהלך שמאותת על חששות לגבי כלכלת ארה"ב, או מוסדותיה, הינו בעל השלכות בינ"ל, לנוכח גודלה של כלכלת ארה"ב ומרכזיותה בהיקף הסחר העולמי. דירוגים של מוסדות רבים אחרים בתוך ומחוץ לארה"ב וכן תשואות הפדיון על אג"ח של חברות ברחבי העולם (והמרווח מתשואות הפדיון על אג"ח ממשלתיות) מושפעים ממנו.

אם מהלך מסוג זה יגרור חששות רחבים יותר, עשויות אג"ח ממשלת ארה"ב לזכות דווקא לביקושים, בתוקף היותן נכס חוף מבטחים ראשון במעלה בעולם, שסיכון המנפיק שלו (מקרה שממשלת ארה"ב לא תעמוד בפועל בהתחייבויותיה) הינו אפסי. מהלך כזה מכונה בעגה הכלכלית Flight to quality.

חמישית, בהקשר זה, לאחר הורדת הדירוג בשעתה על ידי S&P, האג"ח של ממשלת ארה"ב אכן עלו ותשואות הפדיון ירדו, בניגוד לשוקי המניות ברחבי העולם, שהגיבו בירידות.

לבסוף, אם נסיק מדברי ילן, ייתכן כי המהלך במידת מה משקף מציאות שכבר התרחשה (לא רק מבט קדימה) ולכן כבר היה לה ביטוי בשווקים.

עם זאת, ייתכן כי בשולי ההודעה ולפרק זמן קצר הדבר יוליך לתנועות הון לכיוון אג"ח של שווקים מתעוררים, המציעים תשואות פדיון גבוהות יותר.

כמו כן, הודעת פיץ' באה לאחר עליות חדות ומפתיעות של שוקי המניות בעולם ובראשן ארה"ב – בהולכת מדד נאסד"ק. אם וככל שסוחרים תרים אחר טריגר למימוש מסוים של חלק מהעליות, הודעת פיץ' עשויה להוות טריגר מעין זה.

בנק ישראל מפרסם את דוח היציבות הפיננסית החצי שנתי שלו וקובע בצורה ברורה: במבט לאחור על ההתפתחויות במחצית הראשונה של 2023, המערכת הפיננסית נותרה יציבה. אבל בטווח הבינוני לדבריו, "שילוב של אירועים מקומיים משמעותיים – פוליטיים וגיאו-פוליטיים – מתמשכים בסביבה העולמית המורכבת הנוכחית צפוי להוות אתגר משמעותי למשק ולמערכת הפיננסית".

עם הגורמים שתרמו ליציבות המערכת מונה בנק ישראל את האיתנות והיציבות של המערכת הבנקאית וחברות הביטוח, ותפקודן התקין של תשתיות פיננסיות – מערכות התשלומים והסליקה. בנוסף לדבריו, כריות הביטחון שאגרו משקי הבית והתאגידים – בין היתר הודות לתמריצים הפיסקליים ולהקלה המוניטרית בתקופת הקורונה – הגבירו את עמידותם בפני זעזועים פוטנציאליים.

בנק ישראל מציין כי בתקופה הנסקרת הושפעה המערכת הפיננסית במשק משני גורמים עיקריים:

האחד, המשך ההידוק של המדיניות המוניטרית והאטת הצמיחה הכלכלית בארץ ובעולם, לצד קשיים במערכת הבנקאות העולמית. לדברי בנק ישראל, העלאת הריבית הביאה לשינויים בהקצאות הנכסים, במחיריהם ובתנאי השוק, שינויים ששיקפו עלייה ברמת הפגיעות של המערכת דרך כלל ערוצי הסיכון. הדבר בולט במיוחד בערוץ האשראי לשוק הנדל"ן, שמדדי הסיכון בו ממשיכים להיות גבוהים בפרספקטיבה היסטורית.

בנק ישראל מציין כאמור כי כריות הביטחון שאגרו משקי הבית והתאגידים הגבירו את עמידותם בפני זעזועים פוטנציאליים, ולכן גם לאחר העלייה המתמשכת של האינפלציה והריבית, כושר ההחזר של הלווים השונים בישראל נותר איתן; עם זאת, ולמרות שוק עבודה איתן, משקי הבית צפויים להמשיך

ולהתמודד עם עומס הולך וגובר של שירות החוב, שמקשה על הצריכה הפרטית ומאיץ את ניצול חסכונותיהם. כמו כן, עסקים קטנים ובינוניים וחברות מענפי הבינוי והנדל"ן – שאליהן המערכת הפיננסית חשופה במיוחד – התמודדו בתקופה הנסקרת עם עלייה בקשיי החזר של חובותיהם – תוצאת ירידה ברווחים, שחיקה בהון העצמי, גידול ניכר של הוצאות המימון ופגיעה בתזרים המזומנים. לנוכח ההאטה הצפויה של הצמיחה הכלכלית בארץ ובעולם מגמה זו עלולה להתעצם.

הגורם השני שמציין בנק ישראל הוא חוסר ודאות סביב ההשלכות של שינויי החקיקה לגבי מערכת המשפט בישראל על תפקודו של המשק ועל המערכת הפיננסית בכללותה.

לדברי בנק ישראל, הליכי החקיקה גרמו לעלייה ניכרת של אי הוודאות במגזר העסקי ואצל שחקנים מרכזיים בשווקים הפיננסיים בארץ ובעולם. אי הוודאות השתקפה בהתפתחותו המואצת של הסנטימנט השלילי בשווקים. בחינה של מכלול מדדי הסיכון מלמדת שאפקט זה היה מובהק ושעוצמתו השתנתה בהתאם להתקדמות בחקיקה. כך, בחודשים פברואר ומרץ פרמיית הסיכון של המשק עלתה, ערך השקל פוחת בשיעור ניכר ושוק ההון הישראלי רשם ביצועי חסר ביחס לקבוצת מדינות הביקורת. עם תחילתו של תהליך ההידברות וכל עוד תהליכי החקיקה לא קודמו באופן חד צדדי, עוצמת זעזועים אלו פחתה. בסיכומו של דבר, במהלך המחצית הראשונה ירד מדד ת"א 125 ב-2.1%, בעוד שכל מדדי המניות המרכזיים בעולם עלו בחודשים אלו, והשקל פוחת ב—2.7% מול הדולר, זאת בעוד הדולר נחלש מול מטבעות אחרים בתקופה זו. ההשפעה העודפת של האירועים המקומיים על שער החליפין נאמדת בכ-10% ותרמה להאצת האינפלציה.

בבנק ישראל מציינים כי הספרות הכלכלית מדגישה, במיוחד, את הטווח הבינוני והארוך בכל הקשור לסיכונים הכרוכים בשינויים מבניים פרמננטיים הנתפסים כמחלישים את עצמאותם של המוסדות. עם אלה נמנים הרעה מתמשכת בסנטימנט ובתרבות העסקית, בתהליך הצמיחה, וכן פגיעה באמון המשקיעים ובאטרקטיביות של המשק. השלכות של תהליכים אלה עלולים להתבטא בירידה ביכולת למשוך השקעות זרות ובפרט השקעות הון-סיכון, בירידה באמינות של קובעי המדיניות, ברגולציית יתר 21 , בהתייקרות של החוב (החיצוני והפנימי), בירידה של זמינות ההון, בחוסר היעילות בהקצאתו ואף בפגיעה פוטנציאלית ביציבות של המערכת הפיננסית.

לראיה, אומרים בבנק ישראל, הגופים הבין-לאומיים (קרן המטבע ו-OECD) וכל אחת משלוש החברות הגדולות לדירוג אשראי (S&P, מודיס ופיץ') התריעו מפני ההשלכות הפוטנציאליות של תהליך החקיקה והעדר הקונצנזוס לגביו על כלכלת ישראל. מודיס אף הורידה את תחזית דירוג האשראי של מדינת ישראל מחיובי ליציב.

מחזור הפך ליותר מסתם טרנד ידידותי לסביבה; זהו תרגול חיוני בשימור משאבי הטבע של כדור הארץ ובשמירה על הסביבה שלנו לדורות הבאים. תהליך רב מימדי זה משמש להפחתת בזבוז, לחסוך במשאבים ולמתן השפעות מזיקות על הפלנטה שלנו. הנה הסיבה שבגללה מיחזור הוא חיוני, עם דגש מיוחד על מחזור מתכות יקרות.

צמצום פסולת ושטחי הטמנה

הצמיחה האקספוננציאלית של הצרכנות הובילה לגידול אדיר בפסולת. מחזור מסייע להסיט את הפסולת הרחק ממזבלות, מה שחוסך מקום וממזער פליטות מתאן מזיקות. השימוש החוזר בחומרים מונע בזבוז מיותר ומקדם כלכלה מעגלית, מחזק אורח חיים בר קיימא.

שימור אנרגיה

מיחזור לרוב צורך פחות אנרגיה בהשוואה לייצור מוצרים חדשים מחומרי גלם. לדוגמה, מיחזור פחיות אלומיניום חוסך עד 95% מהאנרגיה הדרושה לייצור אותה כמות של אלומיניום מבוקסיט גולמי. ניצול יעיל זה של אנרגיה ממלא תפקיד מכריע בהפחתת פליטת גזי חממה.

שימור משאבי טבע

מיחזור ממזער את הצורך בכרייה, קידוח וקציר משאבי טבע, שעלולים להיות להם השפעות הרסניות על כדור הארץ. על ידי שימוש בחומרים ממוחזרים, הדרישה למשאבים חדשים פוחתת, ובכך מגנים על מערכות אקולוגיות, מפחיתים את שחיקת הקרקע, ומשמרים מים ומשאבים חיוניים אחרים.

יתרונות כלכליים

תעשיית המחזור יוצרת מקומות עבודה רבים ומקדמת כלכלות מקומיות. מאיסוף ועד עיבוד וייצור, מחזור מניע צמיחה כלכלית באמצעות יצירת מוצרים ושירותים חדשים. השקעה בתשתיות מיחזור הוכיחה כי היא מאמץ רווחי עבור קהילות רבות.

מחזור מתכות יקרות

בין שלל החומרים שניתן למחזר, מתכות יקרות כמו זהב, כסף ופלטינה תופסות מקום מיוחד. מחזור מתכות יקרות הוא קריטי בשל האופי הסופי של משאבים אלה והסכנות הסביבתיות הקשורות בכרייתם. צורה זו של מיחזור לא רק מקלה על הצורך בשיטות כרייה אגרסיביות, אלא גם תורמת להשבת חומרים יקרי ערך שאחרת עלולים להגיע למזבלות. בנוסף, הוא תומך בתעשיות הטכנולוגיה והאלקטרוניקה, שבהן מתכות יקרות הן רכיבים אינטגרליים. הערך הכלכלי של מתכות יקרות ממוחזרות מספק גם תמריץ לסילוק ומחזור אחראי יותר של פסולת אלקטרונית.

מעורבות קהילתית וחינוך

מחזור מטפח תחושת מעורבות ואחריות קהילתית. יוזמות חינוכיות שמלמדות הרגלי מחזור יכולות להשרות תחושה של שמירה על כדור הארץ. בתי ספר, מרכזים קהילתיים וממשלות מקומיות יכולים כולם למלא תפקידים חיוניים בחינוך האוכלוסייה לגבי היתרונות ושיטות המחזור.

סיכום

מחזור הוא פתרון רב-גוני הנותן מענה למספר אתגרים סביבתיים בו זמנית. משימור משאבי טבע ועד לגירוי צמיחה כלכלית, היתרונות של המיחזור הם נרחבים ומשמעותיים. בהתייחס ספציפית למיחזור מתכות יקרות, ההזדמנויות ליצור מערכת בת קיימא ובעלת קיימא כלכלית ברורות. העידוד המתמשך של שיטות מחזור הוא דרך ברורה לעבר עולם בר קיימא ומצפוני יותר.