מחזור הפך ליותר מסתם טרנד ידידותי לסביבה; זהו תרגול חיוני בשימור משאבי הטבע של כדור הארץ ובשמירה על הסביבה שלנו לדורות הבאים. תהליך רב מימדי זה משמש להפחתת בזבוז, לחסוך במשאבים ולמתן השפעות מזיקות על הפלנטה שלנו. הנה הסיבה שבגללה מיחזור הוא חיוני, עם דגש מיוחד על מחזור מתכות יקרות.

צמצום פסולת ושטחי הטמנה

הצמיחה האקספוננציאלית של הצרכנות הובילה לגידול אדיר בפסולת. מחזור מסייע להסיט את הפסולת הרחק ממזבלות, מה שחוסך מקום וממזער פליטות מתאן מזיקות. השימוש החוזר בחומרים מונע בזבוז מיותר ומקדם כלכלה מעגלית, מחזק אורח חיים בר קיימא.

שימור אנרגיה

מיחזור לרוב צורך פחות אנרגיה בהשוואה לייצור מוצרים חדשים מחומרי גלם. לדוגמה, מיחזור פחיות אלומיניום חוסך עד 95% מהאנרגיה הדרושה לייצור אותה כמות של אלומיניום מבוקסיט גולמי. ניצול יעיל זה של אנרגיה ממלא תפקיד מכריע בהפחתת פליטת גזי חממה.

שימור משאבי טבע

מיחזור ממזער את הצורך בכרייה, קידוח וקציר משאבי טבע, שעלולים להיות להם השפעות הרסניות על כדור הארץ. על ידי שימוש בחומרים ממוחזרים, הדרישה למשאבים חדשים פוחתת, ובכך מגנים על מערכות אקולוגיות, מפחיתים את שחיקת הקרקע, ומשמרים מים ומשאבים חיוניים אחרים.

יתרונות כלכליים

תעשיית המחזור יוצרת מקומות עבודה רבים ומקדמת כלכלות מקומיות. מאיסוף ועד עיבוד וייצור, מחזור מניע צמיחה כלכלית באמצעות יצירת מוצרים ושירותים חדשים. השקעה בתשתיות מיחזור הוכיחה כי היא מאמץ רווחי עבור קהילות רבות.

מחזור מתכות יקרות

בין שלל החומרים שניתן למחזר, מתכות יקרות כמו זהב, כסף ופלטינה תופסות מקום מיוחד. מחזור מתכות יקרות הוא קריטי בשל האופי הסופי של משאבים אלה והסכנות הסביבתיות הקשורות בכרייתם. צורה זו של מיחזור לא רק מקלה על הצורך בשיטות כרייה אגרסיביות, אלא גם תורמת להשבת חומרים יקרי ערך שאחרת עלולים להגיע למזבלות. בנוסף, הוא תומך בתעשיות הטכנולוגיה והאלקטרוניקה, שבהן מתכות יקרות הן רכיבים אינטגרליים. הערך הכלכלי של מתכות יקרות ממוחזרות מספק גם תמריץ לסילוק ומחזור אחראי יותר של פסולת אלקטרונית.

מעורבות קהילתית וחינוך

מחזור מטפח תחושת מעורבות ואחריות קהילתית. יוזמות חינוכיות שמלמדות הרגלי מחזור יכולות להשרות תחושה של שמירה על כדור הארץ. בתי ספר, מרכזים קהילתיים וממשלות מקומיות יכולים כולם למלא תפקידים חיוניים בחינוך האוכלוסייה לגבי היתרונות ושיטות המחזור.

סיכום

מחזור הוא פתרון רב-גוני הנותן מענה למספר אתגרים סביבתיים בו זמנית. משימור משאבי טבע ועד לגירוי צמיחה כלכלית, היתרונות של המיחזור הם נרחבים ומשמעותיים. בהתייחס ספציפית למיחזור מתכות יקרות, ההזדמנויות ליצור מערכת בת קיימא ובעלת קיימא כלכלית ברורות. העידוד המתמשך של שיטות מחזור הוא דרך ברורה לעבר עולם בר קיימא ומצפוני יותר.

רשות המסים חוקרת חשד לפיו בעליה של חברת הייטק שמרבית מניותיה נמכרו לקרן השקעות בחו"ל, רכש מעובדיו אופציות שקיבלו והגיש דיווח כוזב לרשות המסים לפיו הרכישה בוצעה במועד מאוחר יותר, על מנת לאפשר לעובדים לשלם שיעור מס מופחת. במקביל, נחקר חשד לפיו בעל החברה שילם לאחד העובדים על האופציות בין היתר בדרך של הוצאת משכורת, ומבלי שדיווח על משיכת כספים מהחברה לשימושו האישי. כמו כן נחקרת גרושתו של בעל החברה, החשודה בכך שלא דיווחה כנדרש על חלק מהכנסותיה ממכירת המניות שקיבלה במסגרת הסכם הגירושין לגרוש. המעורבים בפרשה נעצרו והובאו בפני שופט ביום רביעי האחרון וצו איסור פרסום הוצא על שמם ועל שם החברה.

מדובר בחברה שמכרה לפני מספר שנים חלק ניכר מהון המניות שלה לקרן השקעות זרה. כשנה לפני המכירה לקרן ההשקעות רכש בעל החברה, שהחזיק אז בכ-50% מהמניות, משני עובדים בחברה את האופציות שהוענקו להם. בנוסף, רכש בעל החברה מגרושתו מניות שקיבלה במסגרת הסכם הגירושים ביניהם תמורת סכום של כ-6 מיליון שקל. האופציות שהוענקו לעובדים ניתנו במסגרת מסלול הוני לפי סעיף 102 לפקודת מס הכנסה. כלומר, אופציות אלו היו אמורות להיות מוחזקות בידי נאמן לתקופה של שנתיים ולאחר מכן היו זכאים העובדים למכור אותן ולשלם בגין התמורה שיעור מס של 25% במקום שיעור מס שולי לפי גובה שכרם, שהיה עשוי להגיע עד לשיעור של 47%. על פי הדיווח שהוגש לרשות המסים, בעל החברה רכש את האופציות משני העובדים בדיוק שנתיים לאחר שהוענקו להם.

במהלך דיוני השומה עם פקיד שומה כפר סבא, הצהיר החשוד, כי מועד רכישת המניות מהעובדים אינו בהתאם לדיווח וכי קיימים הסכמים מוקדמים יותר שנחתמו בינו לבין שני העובדים המוכרים. לאור הצהרת החשוד, העביר פקיד שומה כפר סבא את הממצאים לפקיד שומה חקירות מרכז, אשר פתח בחקירה סמויה שממנה עלה, כי אכן היו הסכמי מכירה קודמים כפי שהצהיר החשוד ואף נוהלה תביעה של העובדים כנגד החשוד אשר לטענתם הסתיר ולא גילה להם על מגעים שהתנהלו בינו לבין קרן השקעות למכירת החברה ולפיכך נהג שלא בתום לב. התביעה הסתיימה לבסוף בגישור בין הצדדים.

במסגרת החקירה נודע גם כי בעל החברה רכש מניות מגרושתו בסכום של 6 מיליון שקל וכי גרושתו הצטרפה לתביעה שהגישו העובדים כנגד בעל החברה ולאחריה הגיעה להסכם פשרה עם הגרוש, ששילם לה 4 מיליון שקל נוספים. מהחקירה עולה חשד כי גרושתו של בעל החברה לא דיווחה כנדרש לרשות המסים על הכנסותיה מתוספת התשלום שקיבלה במסגרת הסכם הפשרה.

למרות המתיחות ברחובות ובכנסת סביב הרפורמה המשפטית ולמרות הדוחות המאיימים שפרסמו סוכנויות הדירוג הבינלאומיות על כלכלת ישראל, חודש יולי היה מצוין בבורסה המקומית, והיא רשמה עלייה של 7%, הרבה מעבר לבורסות בעולם.

אחת המרוויחות מהעליות היא תעשיית קופות הגמל וקרנות הפנסיה. קופות הגמל שרכבו היטב על גל העליות יציגו ביולי 2023 תשואה נומינלית (ברוטו) ממוצעת של 2.4%. כך להערכת אבי ברקוביץ', משנה למנהל השקעות ראשי מיטב גמל ופנסיה.

תשואה צפויה זו מייצגת גם את התמונה בתעשייה כולה, כאשר טווח התשואות של כלל הקופות אמור לנוע במנעד רחב מאוד של בין תשואה של 2.0% לבין תשואה של 2.8%.

התשואה הכוללת הממוצעת של קופות הגמל מתחילת השנה עומדת על 7.8% מתחילת השנה, כך שהן מחקו כמעט את כל התשואה השלילית ב-2022 (8.0%-).

בחודש יולי נרשמו כאמור עליות שערים בשוקי המניות בארץ ובחו"ל, ובאיגרות החוב הקונצרניות בארץ, והן האחראיות לתשואה החיובית של הקופות.

שוקי הניות בעולם הציגו עליות שערים במרבית השווקים. בארה"ב: עליות שערים חדות: כאשר מדד הדאו עלה ב-3.3%, מדד ה-S&P עלה ב-3.1% ומדד הנאסד"ק עלה ב-4.0%.

גם באירופה נרשמה מגמה חיובית: ה-DAX הגרמני עלה ב-1.9%, ה-CAC הצרפתי עלה ב-1.3% וה-Eurostoxx 50 עלה ב-1.6%.

לעומת זאת, מדד הניקיי ביפן ירד בשיעור זעיר של 0.1%, זאת לאחר עלייה חדה במיוחד בחודשים האחרונים. המדד העולמי של השווקים המתפתחים עלה ב-5.8%. כל אלו במונחי מטבע של אותן מדינות.

גם בשוק המניות בארץ נרשמה מגמה חיובית חזקה: מדד ת"א 35 עלה ב-7.0%, מדד ת"א 125 עלה ב-6.4%, מדד ת"א 90 עלה ב-4.8% ומדד יתר 60 עלה ב-3.1%.

באג"ח הקונצרני המקומי נרשמה מגמה חיובית. מדד התל בונד 20, מדד התל בונד 40 ומדד התל בונד 60 עלו ב-0.4%, 0.6% ו-0.5% בהתאמה. איגרות החוב הלא מדורגות עלו בשיעור של 1.4%. מדד אג"ח קונצרני כללי עלה ב-0.8%.

מדד איגרות החוב הממשלתיות נותר ללא שינוי, כאשר איגרות החוב הצמודות למדד ירדו ב-0.2% ואיגרות החוב השקליות עלו ב-0.1%.

בבית ההשקעות מיטב סבורים כי אישור הרפורמה המשפטית בלי הסכמה הפך לתרחיש המאקרו כלכלי המרכזי, כך שפרמיית הסיכון של ישראל בשווקים הבינלאומיים עלתה ומשקפת כבר כעת הורדת דירוג על ידי סוכנויות הדירוג.  לדברי כלכלני בית ההשקעות, בראשות הכלכלן הראשי אלכס זבז'ינסקי, האג"ח הדולרית של ישראל התרחק מהתמחור שמתאים לדירוג AA מינוס ונסחר בתשואה דומה לאג"ח הדולריות של המדינות בדירוגי A ואפילו BBB. גם פרמיית הסיכון CDS של ישראל התרחקה מהמדינות המדורגות ע"י S&P בדירוגי AA/AA- ונסחרת קרוב יותר למדינות בקבוצת הדירוג A.

עם זאת, לדברי כלכלני מיטב, שוק האג"ח, הממשלתי והקונצרני כמעט לא הושפע מהאירועים הפוליטיים. מדדי האג"ח הממשלתי השקלי והקונצרני השקלי השיגו ב-3 החודשים האחרונים תשואה עודפת של כ-4% לעומת המדדים המקבילים בארה"ב. תשואת האג"ח הממשלתית ל-10 שנים בישראל עלתה מתחילת השנה בשיעור כמעט זהה לארה"ב, למרות שבאותה התקופה הריבית בארה"ב עלתה רק ב-1% לעומת עלייה של  1.5% בישראל. לגבי האפיק הממשלתי אפשר להיות רגועים יותר. בשלב זה, הוא צפוי להתנהל בהתאם לתחזיות האינפלציה והריבית. יחד עם זאת, במיטב מצפים לפרמיית סיכון כלשהי באג"ח הארוכות. לדבריהם, מצב זה מחזק המלצה קודמת שלהם לקיצור למח"מ בינוני באג"ח הממשלתיות. לדבריהם, הם עדיין מעדיפים הטיה שקלית, אך לאור התגברות הסיכון לפיחות, מעלים את רף ציפיות האינפלציה שמעליהן הם מעדיפים שקלים על פני הצמודים מ-2.5% ל-2.6% בטווח של 5 שנים. את תחזית האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים העלו במיטב מ-2.6% ל-2.7%.

במיטב מציינים גם כי האפיק שלא עשה כמעט התאמה לעלייה בסיכון בישראל הוא האפיק הקונצרני שהשיג מתחילת השנה תשואה דומה למדד המקביל בארה"ב.

צמיחה עולה בארה"ב

באשר לעולם אומרים במיטב כי בניגוד לתחזיות, המשק האמריקאי לא רק שלא נכנס למיתון, אלא שקצב הצמיחה שלו אף האיץ ברבעון השני ל-2.4%. הצריכה הפרטית צמחה ב-1.6%, פחות אומנם מהממוצע הרבעוני הרב שנתי של כ-2.5%, אך זאת לאחר צמיחה חריגה של 4.2% ברבעון הראשון. נרשמה ירידה חדה בתרומה לצמיחה של היצוא. מנגד, ההשקעות בנכסים קבועים השתפרו משמעותית, בעיקר בזכות ההשקעות בכלי תחבורה.

קצב אינפלציית ה-PCE בארה"ב ירד ל-3%, ושל הליבה ל-4.1%. חברי ה-FED צפו שרק בסוף 2023 אינפלציית ה-PCE תרד ל-3.2% ו-PCE Core ל-3.9%. אנחנו קרובים מאוד לשם כבר כעת. הקצב השנתי של ה-PCE ב-4 החודשים האחרונים כבר ירד ל-2% ושל PCE Core ל-3.5%.

מדד המחירים של התמ"ג עלה ברבעון השני ב-2.2%, פחות מהציפיות ומ-4.1% ברבעון הראשון. הקצב השנתי שלEmployment Cost Index, מדד שחשוב ל-FED,  ירד ברבעון השני. מכלול הנתונים והסקרים מצביעים על הירידה בקצב האינפלציה בחודשים האחרונים.

לדברי כלכלני מיטב, יש במצב הנוכחי בארה"ב מספר מאפיינים ייחודיים שיכולים להסביר מדוע עליית ריבית של יותר מ-5% יכולה להוביל ל"נחיתה רכה מאוד" בלבד בכלכלה:

• המחסור לעובדים.
• החסכונות הגבוהים של הציבור והחובות הנמוכים שלו ביחס להכנסות ולעושר הפיננסי. כתוצאה מזה, עלות שירות החוב (ההוצאות על שירות החוב ביחס להכנסה) של משקי הבית בארה"ב נמוכה מאוד. מסוף שנות ה-90 ועד המשבר בשנת 2008 עלות שירות החוב הממוצעת של משקי הבית בארה"ב הייתה גבוהה מ-10% לעומת פחות מ-8% היום. עלות שירות החוב גבוהה לא הפריע אז למשק לצמוח תוך גידול גבוה בצריכה הפרטית.
• המדיניות הפיסקאלית המרחיבה מאוד שפועלת כעת בניגוד למדיניות המוניטארית תוך עלייה בגירעון ליותר מ-8%.

הנאמר לעיל אולי מסביר את הנחיתה הרכה מאוד בצמיחה, אך לא את הירידה באינפלציה ואף סותר אותה.

אולם, צריכים לזכור, שהאינפלציה הנוכחית התעוררה תחילה בעיקר בגלל המחסור בהיצע. נכון שגם הביקושים גדלו על רקע התמריצים, אך אם לכשלים בהיצע היה תפקיד מכריע ביצירת האינפלציה, ההקלות במגבלות על צד ההיצע יכולות להוביל לירידה משמעותית שלה.

במיטב מציינים כי אם הכלכלה כבר עברה את התחתית ובדומה למה שקרה בתחילת שנות ה-70 פניה להמשך התאוששות תוך עצירה בריבית וירידה באינפלציה, יש לכך משמעות לשווקים.

קונצנזוס תחזיות הצמיחה לארה"ב ל-2024 עומד היום על כ-0.6% בלבד. קרן המטבע הבינלאומית, שעדכנה בשבוע שעבר את התחזיות, צופה צמיחה של 1% לכלכל האמריקאית בשנה הבאה. זאת הצמיחה הנמוכה ביותר מאז 2009 למעט 2020.

אולם, אם קצב הצמיחה לא ממש ירד בשנה הבאה, התפתחות כזאת תוביל לשיפור ברווחיות החברות מעבר לתחזיות הנוכחיות.

השיפור בכלכלה עשוי לקבל תמיכה מהורדה אפשרית של הריבית ע"י ה-FED. הריבית תרד לא בגלל המיתון, כפי שהעריכו בחודשים האחרונים, אלא בגלל הירידה באינפלציה. מבחינת השווקים זה התרחיש האופטימי שאולי עדיין לא בעל הסתברות גבוהה ביותר למימוש, אך בהחלט אפשרי ויכול לתת דחיפה משמעותית נוספת לאפיקי הסיכון.

באירופה המצב מסובך יותר

באשר לאירופה אומרים במיטב כי המצב פחות טוב גם בחזית הצמיחה וגם האינפלציה. אפשר להתנחם בכך שנתוני הצמיחה לא הורעו ברבעון השני. יש אף שיפור בצרפת, יציאה מהצמיחה השלילית בגרמניה וצמיחה יציבה ובקצב סביר בספרד.

האינפלציה אומנם התחילה לרדת, אך בגרמניה קצב האינפלציה, כולל הליבה, לא ירד בשלושת החודשים האחרונים (כולל יולי). בספרד נרשמה הפתעה כלפי מעלה בנתון האינפלציה בחודש יולי, כולל הליבה. ובצרפת האינפלציה הכללית ירדה, אך אינפלציית השירותים לא יורדת כבר חצי שנה.

ה-ECB הותיר אופציות פתוחות לגבי ההחלטה הבאה. החוזים שכבר גילמו עליית ריבית עד 4%, חזרו בהם. במיטב מעריכים כי ה-ECB יצטרך להעלות ריבית פעם נוספת, למרות החולשה בכלכלה. נראה שהמטבע האירופאי לקראת סיום התחזקותו. הפער השלילי המעמיק בין האג"ח הגרמנית לאמריקאית מסמן כיוון לירידה בשערו של המטבע האירופאי.

בבית ההשקעות לידר מפרסמים תחזיות לקראת שנת 2024. בראש התחזיות עומדת ההערכה כי כלכלת ישראל תרשום צמיחה של 1.8% בלבד ב-2024, מה שיהווה ירידה משמעותית לעומת צמיחה של 3.4% שהיא צפויה להציג ב-2023.

לדברי כלכלני לידר, בראשות הכלכלן הראשי יונתן כץ, צפויה התמתנות בצריכה הפרטית (עלייה באבטלה, שחיקת שכר, אפקט הריבית), ירידה בהשקעות בבניה למגורים ובהשקעות של הסקטור העסקי, גידול מתון בצריכה הציבורית וביצוא (בעיקר בייצוא הביטחוני, זאת לעומת ירידה בייצוא שירותי היי טק).

הצריכה הפרטית צפויה להתרחב ב1.8%- (ריאלית), מעט מתחת לקצב גידול האוכלוסייה. ההתמתנות בצריכה הפרטית תושפע מאפקט הריבית הגבוהה (עלייה בהחזרי המשכנתאות והלוואות אחרות), שחיקת שכר, וירידה בהכנסה הפנויה בסקטור הציבורי לאחר תשלום חד פעמי של 6,000 שקל ב-2023. בנוסף, צפויה עלייה מתונה בשיעור החיסכון על רקע העלייה בחוסר הוודאות והריבית הגבוהה. משקי הבית יעדיפו לדחות רכישות גדולות (כולל רכישת דירה).

עוד לדברי לידר, שיעור האבטלה יעלה מ-3.6% כעת (יוני 2023) לכיוון 4.5% עד סוף 2024. מעט רפיון בשוק העבודה צפוי למתן את לחצי השכר בסקטור העסקי ב-2024. צפוי גידול של 4.5%-4% בשכר הממוצע בממוצע של 2024 לאחר קצב של 5.5%-5.0% ב-2023.

עוד צופים בלידר כי הגירעון התקציבי ב-2024 יגיע קרוב ל-4% לאחר 1.8% ב-2023 וכי פרמיית הסיכון של המדינה צפויה לעלות עם עלייה בפער התשואות ל-10 שנים (ישראל מול ארה"ב) לכיוון אפס או אולי מעט חיובי (מפרמיה היסטורית שלילית).

באשר לשער החליפין צופים כלכלני לידר כי זה יעמוד על 3.73 שקלים בממוצע ב-2024, כך שתחזית האינפלציה צפויה להסתכם ב-2.4% ב-2024 לעומת 3.9% ב-2023.

להערכת לידר, מחירי הדיור ירשמו ירידה של 3%-5% ב-2024. את התחזית מסבירים בלידר בכך ששמירה על ריבית גבוהה, עלייה מתונה באבטלה, ושחיקה בכוח הקנייה של הציבור צפויים לתמוך בהמשך התמתנות בביקוש לרכישת דיור. בנוסף, קיימות כ-172 אלף יחידות דיור בתהליך בנייה פעילה כך שסביר להניח האצה במספר סיומי הבנייה (גם בשל הריבית הגבוהה) במחצית השנייה של 2023 וב-2024. שילוב של ירידה בביקוש וגידול בהיצע צפוי לתמוך בירידת מחירים, אך לא באופן קיצוני, זאת בשל המחסור ההיסטורי בשוק (לפי נתוני התחלות וסיומי הבנייה).

לגבי המדיניות המוניטרית, מניחים בלידר עוד העלאת ריבית אחת ל-5% ואי שינוי בגובה הריבית עד הרבעון השלישי של 2024, אז תחל ירידה הדרגתית ל-4.5% עד סוף 2024.

מבחינת תחזיות מאקרו, ברמה המקומית צופים בלידר כי לא תפרוץ מלחמה או הסלמה ממושכת ברמת האלימות באזור וכי לא צפוי נרמול היחסים עם סעודיה (למרות שזו אפשרות).

לדבריהם, הממשלה הנוכחית תמשיך למשול ללא שינוי במדיניות, כולל המשך המדיניות לקידום מהלכים לשינוי בחקיקה המשפטית לכיוון החלשת אפשרות הביקורת על ידי בית המשפט העליון. מדיניות זו צפויה לגרום לפגיעה באופק הדירוג של ישראל בחלק מחברות הדירוג מ"אופק יציב" ל"אופק שלילי". עלייה בפרמיית הסיכון תתבטא על ידי פיחות בשקל, ושמירה על ריבית בסיסית גבוהה כאמור עד למחצית השנייה של 2024. בנוסף, צפויה פגיעה באפשרות לגייס הון בחו"ל על ידי חברות היי טק. המשך התמתנות בגיוס בחו"ל ישפיע גם על פוטנציאל הצמיחה וגם על השקל (ירידה בהשקעות הריאליות). מנגד, ישראל תמשיך ליהנות מגידול חד בייצוא הביטחוני (בדומה ל2023-), בפרט מהזמנות ממדינות אירופה.

במישור הגלובלי אומרים בלידר כי  צפויה התמתנות משמעותית בפעילות (ואולי מיתון) במדינות המפותחות, כולל בארה"ב ובאירופה. הסיבות: אפקט הריסון המוניטארי פועל בפיגור של 1.5 שנים בערך, על עסקים קטנים, משקי הבית וכו'. הריבית בארה"ב תתייצב על 5.5%-5.25% במרבית

השנה ובאירופה על .4% למרות ההתמתנות באינפלציה היא עדיין תישאר מעט מעל היעד (סביב 3%), מה שיקשה על הורדת הריבית. בארה"ב צפויה השפעה ממתנת של תחילת החזרי ההלוואות של סטודנטים אשר תפגע בהכנסה הפנויה. עודפי החיסכון מתקופת הקורונה ימוצו, מה שצפוי להאט את הגידול בצריכה הפרטית בארה"ב. צפויה עלייה מסוימת באבטלה ממצב של תעסוקה מלאה ב-2023. צפויה עלייה מתונה בלבד באבטלה בשל המחסור בעובדים, גם בשל מגמת הזדקנות האוכלוסיות. מנגד, צפויה התחלת תהליך ההתייעלות ארוך הטווח על ידי שימוש ב-GPT Chat. מנגד, צפויה מדיניות פיסקאלית מרחיבה יחסית, גם בארה"ב וגם במרבית מדינות אירופה, כולל גידול בהוצאות על אנרגיה ירוקה, הוצאות על ביטחון (בעיקר באירופה), הוצאות בגין עידוד התעשייה המקומית ועוד.

בליר מציינים כי לעומת ההתמתנות במדינות המערב, סין צפויה להאיץ את ההתאוששות מתקופת הקורונה ב,2022- גם על ידי הרחבה במדיניות הפיסקאלית. מלחמת אוקראינה-רוסיה תימשך ככל הנראה ללא הכרעה או הסלמה. צפויה פגיעה מסוימת בהספקת סחורות חקלאיות מאוקראינה לעולם.

המלחמה הקרה בין סין לארה"ב תימשך, אך ללא פלישה של סין לטייוואן. סביבה זו תאיץ את תהליך הדה -גלובליזציה בעולם אשר יתרום ללחצי אינפלציה. צפויה שנה קשה עבור שוקי ההון בעולם, זאת כתוצאה מירידה חדה בקצב הצמיחה (או אפילו צמיחה שלילית) ללא הקלה מוניטארית (במרבית השנה). כלומר, תרחיש הסטגפלציה יהפוך להיות מוחשי, מה שיתמוך בירידות בשוקי המניות בעולם. מגמת הירידה בשוקי המניות תומכת בהתחזקות הדולר בעולם ופיחות בשקל, גם מול סל המטבעות.

בניגוד למצב בארה"ב, בישראל קשה יותר להוריד את האינפלציה, בעיקר בגלל שוק הדיור הקשיח. זאת הסיבה שהריבית בישראל תוסיף להיות גבוהה עוד זמן רב לפני שבבנק ישראל ישקלו לשנות כיוון. כך סבורים כלכלני בית ההשקעות פסגות בראשות האסטרטג הראשי אורי גרינפלד.

לדבריהם, לכאורה בנק ישראל יכול להמתין בסבלנות שהאינפלציה תמשיך לרדת, אבל כמו שהנגיד ציין בבירור בהודעה האחרונה שלו, המדיניות של בנק ישראל תלויה לגמרי גם באירועים בסביבה הפוליטית ובהשפעות שלהם על שוק המט"ח. היחלשות השקל מוסיפה ללחצים האינפלציוניים והשווקים לא סתם מתמחרים עוד העלאת ריבית.

בפסגות מוסיפים כי ההודעות האחרונות של חברות הדירוג לא מוסיפות כמובן להרגעת הרוחות. אמנם ההודעות לא היו חריגות כל כך, בטח לא כמו שהכותרות בתקשורת טענו, אבל יש להן משמעות ברורה: ככל שחוסר השקט נמשך כך גם הסיכון של ישראל עולה. אגב, מי שמצפה להפחתת דירוג של ישראל יצטרך כנראה עוד לחכות לא מעט זמן. הורדת דירוג לא תתרחש רק על רקע חוסר השקט אלא כתגובה לפגיעה אמיתית במצבה הפיסקאלי של ישראל. המשך החקיקה עלול להביא למצב כזה דרך פגיעה בענף ההייטק ובהכנסות המדינה ממיסים אבל זה תהליך ארוך שאינו קורה תוך כמה חודשים. לכן, ללא הסכמה בין הצדדים בזמן הקרוב בהחלט תיתכן הפחתה של אופק הדירוג אבל לא של הדירוג עצמו.

באשר לתמונת המצב בארה"ב אומרים כלכלני פסגות כי החלטת הפד בשבוע שעבר להעלות את הריבית היתה כנראה אחת הקלות של הבנק המרכזי האמריקאי בשנה האחרונה. האינפלציה בארה"ב במגמת ירידה ברורה שנובעת לא רק מאפקט הקצה של המדדים הגבוהים של שנה שעברה אלא גם מהאטה לכל רוחב מדד המחירים לצרכן. בהתאם, האינפלציה במדד שירותי הליבה ללא דיור, אותו מדד שהפד סימן כבר לפני כמה חודשים כחשוב ביותר לקביעת המדיניות שלו, ירדה ל-4%. אם ככה אז למה הפד העלה את הריבית? הסיבה העיקרית היא כנראה כי הוא פשוט יכל. השוק תמחר העלאת ריבית בהסתברות של כמעט מאה אחוז וכל צעד אחר של הפד היה מתקבל כהפתעה. בפד מעדיפים לא לגרום סתם להפתעות ומוכנים להעלות את הריבית גם קצת יותר מדי, בטח כשמצב המשק טוב מהצפוי. כעת, נראה שללא הפתעה מיוחדת הפד סיים את העלאות הריבית שלו וימתין מספר חודשים לראות שההאטה בשוק העבודה אכן מתרחשת, כפי שצריך לקרות אחרי כל כך הרבה העלאות ריבית. האטה בשוק העבודה תהיה המסמר האחרון בארון האינפלציה ואם אכן תרחיש זה יתממש הפד יכול להיות מאוד מרוצה מהמדיניות שלו בשנה האחרונה.

בגוש האירו לעומת זאת הבנק המרכזי קצת פחות מרוצה כנראה. העלאת הריבית ביום חמישי האחרון היא כנראה לא האחרונה שכן האינפלציה באירופה עדיין גבוהה מאוד אבל לבנק המרכזי יהיה קשה להמשיך ולהעלות אותה עוד הרבה כשהכלכלה כבר במיתון. ה-ECB נמצא בין הפטיש לסדן וסביר להניח שהלחצים עליו רק ילכו ויתגברו. לגארד טענה כמה וכמה פעמים שהמלחמה באינפלציה תניב לא מעט כאב אבל תהליך כזה הרבה יותר מסובך במציאות מאשר בתיאוריה. ככל שה-ECB ימשיך להעלות את הריבית הלחצים הפוליטיים עליו יתגברו ובגוש האירו לפוליטיקה הבין-מדינית יש תמיד משקל בהחלטות של הבנק המרכזי.

אליעזר גרוס, יו"ר קבוצת 'בסדנו' מפתיע ואומר שההאטה בהייטק בעולם בכלל ובישראל בפרט יצרה הזדמנויות עבור משקיעים שמאמינים בחדשנות הישראלית. קבוצת בסדנו משקיעה במגוון גדול ואקלקטי של סטארט־אפים ישראליים

ההאטה בהייטק, הירידה במספר המשרות הפנויות, והפרסומים לפיהם משקיעי חוץ מעדיפים "לשבת על הגדר" בשל המצב הפוליטי בישראל, יצרו הזדמנויות מעניינות במיוחד עבור משקיעים פרטיים שמאמינים בחדשנות הישראלית.

אליעזר גרוס הוא יו"ר קבוצת ההשקעות 'בסדנו' שמתמקדת בעיקר בחברות הזנק ישראליות ונחשבת כוח עולה באקו־סיסטם המקומי בשל היותה חברה ישראלית-אמריקאית וקשריה ההדוקים בקהילה האורתודוקסית הגדולה של צפון אמריקה. בהתייחס למצב ענף ההייטק בתקופה האחרונה, מפתיע גרוס ואומר כי דווקא מה שנחזה להיראות כעצירת ההשקעות מהווה הזדמנות של ממש עבור משקיעים. אציין שהשתתפתי השבוע בסשן של רשות החדשנות, וזו גם דעתם של הכלכלן הראשי ומנהל הרשות.

"בגלל שיש לנו משרדים בניו יורק, ניו ג'רזי, טורונטו ודובאי, אנחנו יכולים לחוש מהר מאוד את האווירה בקרב המשקיעים ובעיקר בקרב הלקוחות הפוטנציאליים של החדשנות הישראלית. בתקופה האחרונה אנחנו עדים להתעוררות בקרב משקיעים בעיקר בארץ אבל גם בחו"ל. יותר ויותר מתעניינים בהזדמנויות השקעה שנוצרו בתקופה האחרונה".

אליעזר גרוס עם מומחה הפטנטים ד"ר אילן כהן

מה לדעתך הסיבה לכך ואיך זה מתיישב עם הידיעות על האטה בענף?

"נתחיל מהסוף. אולי יש האטה שנובעת מאי הוודאות הכלכלית בעולם בעקבות האינפלציה, המצב הגיאופוליטי באירופה ותום עידן הכסף הזול. אבל מצד שני, שמענו באחרונה על כמה וכמה אקזיטים ענקיים. שמענו על השקעת ענק של אינטל בישראל. והכי חשוב, מנקודת המבט של המשקיעים יש כאן הזדמנות נפלאה. סטארט־אפים שתמחרו את עצמם ביוקר, מוכנים ללכת לקראת המשקיעים. זו מגמה שיכולה להתהפך בכל רגע כפי שכבר ראינו בעבר".

אותם משקיעים הם משקיעי חוץ או משקיעים ישראליים?

"ההתעניינות מקומית ובינלאומית. אבל עבור משקיעים ישראליים זו תקופה משתלמת יותר כי כשהשקל מתחזק הם "קונים" יותר השקעה בפחות כסף. השקעות בהייטק הן השקעות דולריות…"

חייבים לציין שעיון קצר בפורטפוליו של קבוצת בסדנו מגלה מגוון מרשים במיוחד של חברות הזנק ישראליות בשלבים שונים של חייהם העסקיים. תמצאו שם חברות ביו־טק, אגרו־טק, פרופ־טק, פארמה־טק, פינ־טק וכמעט כל תחום שמסתיים איכשהו באותיות Tech.

אחת החברות הבולטות בקבוצת בסדנו היא 'אורבן אירונאוטיקס' שמפתחת טכנולוגיה למטוסים "בגודל מכונית" שיספקו תחבורה בטוחה ומהירה בשטחים אורבאניים וכבר נמצאת בשיתופי פעולה עם ענקיות תעשייה ותעופה דוגמת בואינג האמריקאית והתעשייה האווירית הישראלית.

"אחד היתרונות הגדולים של קבוצת בסדנו הוא עובדת היותה קבוצת השקעות אמריקאית-ישראלית עם ותק של יותר מעשר שנים ואלפי משקיעים ועוקבים. העובדה שהקבוצה כוללת הרבה חברות הזנק ישראליות הביאה לכך שהיא נחשבת גורם בעל נוכחות משמעותית באקו־סיסטם הישראלי. בנוסף, המומחיות של בסדנו בהשקעות הייטק לצד ההיכרות הצמודה עם עולמות הנדל"ן והמסחר שמהם אנו מגיעים, מעניקה לנו נקודת מבט פנוראמית שיכולה להביא תועלת רבה למשקיעים, במיוחד בנקודת הזמן הנוכחית שהיא תקופה מאתגרת ללא ספק", אומר יו"ר הקבוצה, אליעזר גרוס.

נחזור רגע לעניין המטבע והקשר שלו למשקיעים. איזו משמעות יש לעליית שער השקל?

כנס העשור של בסדנו בהשתתפות מאות משקיעים ועוקבים

אליעזר גרוס: "שקל חזק פירושו יותר תמורה עבור ההשקעה. אתן דוגמה. נניח שכל יחידת השקעה שאני קונה מעניקה לי אחד חלקי אלף מניה. היות ושער המניות נקוב דולר הרי כשהשקל מתחזק אני מקבל יותר חלקי מניה תמורת הכסף שלי".

בבסדנו אומרים שמודל ההשקעה שונה מקרנות השקעה רבות. "מודל ההשקעה שלנו מותאם לאופיו של המשקיע החרדי. המשקיע החרדי הוא לרוב משפחה שמבקשת ליצור הון לחתונות הילדים. כך שטווח ההשקעה לא מאוד ארוך ורמת הסיכון לא מאוד גבוהה. כפועל יוצא שאנחנו נכנסים להשקעה בדרך כלל בשלבים מאוד מוקדמים. לעיתים אפילו בשלב פרה־סיד (Pre-seed) ולא תמיד מחכים לאקזיט אלא מממשים חלקית בשלבי גיוס מתקדמים כמו ראונד A או B כשלתמונה נכנסות קרנות הון סיכון גדולות. הגישה הזאת מאפשרת לנו לתת למשקיע יותר ביטחון ופחות סיכונים".

דבר נוסף שמאפיין את בסדנו ומבדל אותה מבתי השקעות רבים, היא המעורבות הפעילה בחייהן של החברות בהן היא משקיעה. מסתבר שהשלוחות שקבוצת בסדנו מחזיקה בבירות כלכליות דוגמת ניו־יורק, טורונטו ודובאי, נועדו לפרוץ דרך עבור חברות בקבוצה ולהעניק להן גישה לשווקים חדשים ובינלאומיים. כך למשל, קרן 'בילט־אפ' מבית בסדנו שמתמחה בחברות פרופ־טק יצרה שיתוף פעולה עם חברות בנייה ענקיות, וביניהם 'אמאר' שהיא חברת הבנייה הגדולה ביותר באמירויות, שהחליטה להטמיע את הטכנולוגיות הישראליות בכל הפרויקטים שלה. אמאר היא גם החברה שבנתה את הבורג' ח'ליפה שהוא נכון להיום המגדל הכי גבוה בעולם.

אליעזר גרוס הוא איש עסקים שצבר ניסיון רב מאוד בזיהוי הזדמנויות עסקיות בענף המכרזים בעיקר בארצות הברית. את קבוצת בסדנו הקים לפני למעלה מעשור והיא נחשבת היום לקבוצת ההשקעות הצומחת ביותר בציבור החרדי. לבסדנו מגיעות מידי שנה מאות בקשות למימון בשלבי גיוס שונים. שאלנו את אליעזר גרוס כיצד מחליטים במי להשקיע ובמי לא.

בחנוכת משרדי בסדנו בבני ברק

"בראש ובראשונה אנחנו פועלים לפי ההלכה והאתיקה. לעולם לא נשקיע בנשק או בקנאביס גם אם הוא חוקי. ברור שאין מה לדבר על השקעות בהימורים וגיימינג. כל סטארט־אפ שפונה אלינו ועומד בתנאי הסף נבדק על־ידי אנשי מקצוע מהשורה הראשונה. יש לנו ועדת השקעות עם אנשי פיננסים, משפטנים, אנשי שיווק, מהנדסים וטכנולוגים. ועוד משהו: אנחנו לא מציעים לעוקבים שלנו השקעה שלא השקענו בה קודם בעצמנו".

אם אתם שואלים את עצמכם איך עושים מלימון לימונדה, ייתכן שדבריו של אליעזר גרוס הם התשובה לכך. דווקא בתקופה בה נדמה שההייטק הישראלי נכנס להאטה, יש מי שרואה בכך הזדמנות להשקעה.

למידע נוסף לחצו כאן

למרות הריבית הגבוהה שאמורה לצמצם את הפעילות הכלכלית ולמרות המחירים הגבוהים, המשק ממשיך לצמוח. על פי נתונים שפרסם בנק ישראל, המדד המשולב לחודש יוני עלה בשיעור מתון של 0.2%, בדומה לקצב בחודש הקודם. בכל הרבעון השני של 2023 המדד עלה בשיעור חודשי ממוצע של 0.14% לעומת 0.05% ברבעון הראשון.

המדד המשולב הושפע לטובה מעליית מדד הפדיון במסחר הקמעונאי (מאי), יצוא הסחורות (יוני), עליית ייצור החשמל (יוני) והרכישות בכרטיסי אשראי (יוני). לעומת אלה, מדד הייצור התעשייתי (מאי), מדד הפדיון בשירותים (מאי), יבוא מוצרי הצריכה (יוני), יבוא התשומות לייצור (יוני), יצוא השירותים (אפריל) ומשרות השכיר (יוני) ירדו והשפיעו שלילית על המדד.

עדכונים לאחור במדד המשולב

המדד המשולב לבחינת מצב המשק הוא אינדיקטור לכיוון התפתחותה של הפעילות הריאלית במנשק בזמן אמת, והוא מחושב על סמך 10 אינדיקטורים שונים: מדד הייצור התעשייתי, מדדי הפדיון בשירותים ובמסחר, היבוא של מוצרי צריכה, היבוא של תשומות לייצור, יצוא הסחורות, יצוא השירותים, מספר משרות השכיר במגזר הפרטי, שיעור המשרות הפנויות ומספר התחלות הבנייה. המדד מחושב בחטיבת המחקר של בנק ישראל אחת לחודש, בסמוך ליום שבו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את מדד הייצור התעשייתי.
לוח 2: השינויים ברכיבי המדד בחודשים האחרונים

החלטת הריבית הקרובה של הפד, ב-26 ביולי, נראית כעניין סגור, כך שהריבית בדרכה לעלות פעם נוספת אחרי עצירה בפעם הקודמת. עם זאת, הדילמה של הבנק המרכזי האמריקאי, בראשות היו"ר ג'רום פאואל, גדולה מאוד בכל הנוגע להחלטות הבאות. כך סבורים כלכלני בית ההשקעות פסגות בראשות האסטרטג הראשי אורי גרינפלד.

לדבריהם, ההחלטה הקרובה נראית פשוטה אבל היא טומנת בחובה את כל הפלונטר של המדיניות המוניטארית בארה"ב ובעולם בכלל.

מצד אחד האינפלציה במגמת ירידה ברורה כאשר בנתוני המדד האחרונים שפורסמו גם אינפלציית השירותים רשמה ירידה, מה שבהחלט מרגיע את הפד. מצד שני, שוק העבודה האמריקאי עדיין חזק מאוד ומהווה בעיני הפד איום אינפלציוני ברור. אם זה לא מספיק הרי שבניהול מדיניות מוניטארית, יש חשיבות גבוהה מאוד לציפיות האינפלציה בשווקים ואלו עדיין גבוהות מדי בעיני הפד. מכיוון שהשווקים גם מגלמים העלאת ריבית ביום רביעי ההחלטה של הפד היא למעשה קלה שכן אם הריבית לא תועלה ציפיות האינפלציה עלולות לעלות עוד יותר והפד יאותת לשווקים על אבדן שליטה.

השאלה המעניינת, לדברי פסגות, היא כיצד הפד ינהג בהחלטות הבאות. הבנקים המרכזיים בעולם המודרני פועלים באופן כזה שהם מנסים להעריך מהי רמת הריבית הנדרשת כדי להוביל להאטה בכלכלה ומכאן גם באינפלציה. כיום, בפד מניחים שרמת הריבית הנוכחית (אחרי ההחלטה של רביעי) היא מספיקה כדי לעצור את שוק העבודה ולכן החליטו לקחת בינתיים פסק זמן. עם זאת, ההשפעה של העלאות הריבית שכבר היו על הכלכלה ממשיכה להתעכב, כנראה בגלל אפקט חסכונות העתק מתקופת הקורונה, ושוק העבודה חם מאוד. כל חודש שעובר ובו ההשפעה ממשיכה להתעכב הוא חודש שבו בפד יצטרכו לשקול העלאת ריבית נוספת.

הפלונטר במציאות זו היא שכל העלאה נוספת כזו עשויה להיות למעשה מיותרת ורק להוביל להשפעה שלילית חריפה יותר משהפד מעוניין, כלומר להעמקת המיתון ועלייה חדה יותר בשיעור האבטלה בעתיד. מצד שני, אם הפד לא יעלה את הריבית ובדיעבד יתברר שהוא טעה לגבי רמת הריבית הנדרשת כדי לייצר האטה, האינפלציה עלולה להתפרץ מחדש ולהיות עקשנית יותר, בדומה למה שקרה בשנות ה-80 של המאה הקודמת.

בפסגות מתייחסים גם לזווית הישראלית ומציינים כי בעיניים של בנק ישראל התמונה דומה ואפילו יותר מורכבת. בישראל יהיה לאינפלציה כנראה קשה יותר לרדת לכיוון היעד משתי סיבות עיקריות: הראשונה היא שוק הדיור שהוא קשיח יותר מאשר בארה"ב. השנייה היא העלייה בפרמיית הסיכון השקל על רקע האירועים בגזרה הפוליטית. לכן, על אף שבבנק ישראל אימצו את גישת פסק הזמן של הפד לא מן הנמנע שהריבית עדיין לא הגיעה לשיאה ותועלה פעם נוספת באחת מההחלטות הבאות.

לקוחות בנק הפועלים שנטלו הלוואות מהבנק ומעוניינים לבצע בהן שינויים, יוכלו מעתה לעשות זאת באופן דיגיטלי.

על פי הודעה של הבנק, בעקבות עליות הריבית בשנה האחרונה ועל מנת לאפשר ללקוחותיו להתמודד עם החזרי ההלוואות בתקופה זאת של הוצאות הקיץ הגבוהות, הוא משיק פתרון דיגיטלי שיאפשר ללקוחותיו גמישות בהלוואות צרכניות.

השירות החדש יאפשר ללקוחות בעלי הלוואה צרכנית בבנק לבחור באחד או יותר משני הפתרונות:

1. דחיית תשלומים: אפשרות לדחות את מועד התשלום הקרוב בהלוואה בחודש או חודשיים ללא הגדלת סכום ההחזר החודשי (כלומר, תקופת ההלוואה תתארך).

2. הקטנת ההחזר החודשי: אפשרות לפריסת ההלוואה הקיימת לתקופה ארוכה יותר, כך שההחזר החודשי יקטן.

לדברי הבנק, את השינויים ניתן לבצע בדיגיטל כל שנה לאורך חיי ההלוואה, תוך שמירה על שאר תנאי ההלוואה וללא צורך במיחזור או הגעה לסניף. עם זאת, יש לקחת בחשבון שהארכת תקופת ההלוואה בעקבות דחייה או פריסת תשלומים תעלה את סכום הריבית הכולל שישולם לבנק.

 FREEPIK

כולנו מכירים את מנהג הכפרות. כל שנה בימים הנוראים, יהודים עושים את מנהג הכפרות המסורתי. בעוד שבעבר כמעט כולם היו בוחרים באופציה של כפרות באמצעות תרנגול, הרי שכיום מרבית האנשים נוהגים לעשות את המנהג המדובר באמצעות כסף וכך הם מקיימים את מצוות הצדקה בצורה הטובה ביותר. אם אתם תוהים מהו פדיון כפרות, כיצד מבצעים אותו, האם ניתן לבצע כפרות גם בימים שאינם ימי דין ועוד, כדאי מאוד שתמשיכו לקרוא את הדברים הבאים.

פדיון כפרות- במה מדובר?

כאשר מדובר על פדיון כפרות , מדובר למעשה על מנהג אשר יהודים רבים נוהגים לבצע בערב יום הכיפורים. יום הכיפורים הוא יום הדין שבו נחתם גורלם של כל באי עולם. יהודים בכל רחבי העולם מתפללים שהחתימה שלהם תהיה טובה וכן, נוהגים מנהגים טובים כגון: מנהג הכפרות. מנהג כפרות הוא מנהג שבו לוקחים תרנגול או כסף, מסובבים אותם סביב ראש בני המשפחה ואומרים נוסח בסידור אשר מורה כי הכסף ילך לצדקה או התרנגול ילך לשחיטה והאדם יחתם לחיים טובים ולשלום. פדיון כפרות הוא מנהג שנוהגים רק בערב יום כיפורים, אך חשוב לדעת כי יש מנהג דומה שניתן לבצע בכל אחד מימות השנה, בכדי להינצל מגזירות קשות. מנהג זה נקרא: פדיון נפש.

מהו פדיון נפש?

פדיון נפש הוא פעולה רוחנית את פדיון הנפש מבצעים תלמידי חכמים ולא פעם ניתן לבצע אותו אצל רבנים גדולים שמתמחים בביצועו. אם אתם תוהים מה פדיון נפש עושה, הרי שכסף נקרא דמים מלשון דם ומכיוון שדם הוא מרכיב החיים, כאשר אדם מבצע פעולה ומחליף דמים בדמים, הרי שכך הוא בעצם יכול לבטל גזרה קשה שנגזרה עליו. מדובר על מנהג ישראל קדום מאוד. ניתן לבצע פדיון נפש במקרים שבהם אדם חולה במחלה קשה, אדם מרגיש שהוטלה עליו גזרה קשה, אדם חושש מתוצאות של בדיקות כאלה ואחרות שיכולות להיות הרות גורל עבורו ועוד.

חשוב להבין כי לא כל רב יכול לבצע פדיון נפש, אלא רק רבנים העוסקים בתורה יומם ולילה, פוסקים, אנשי הלכה ועוד. כיום אין צורך להגיע באופן פיזי לרב גדול בכדי לבצע פדיון נפש וניתן לבצע פדיון נפש אונליין באתרים המציעים את האופציה המדוברת.

לא מעט יהודים המעוניינים לעשות פדיון נפש, תוהים כיצד עושים זאת ואצל מי, על כן, חשוב מאוד לברר מראש איזה רבנים עושים פדיון נפש וכן לברר אודות רבנים אשר ידוע כי לא מעט אנשים עשו אצלם פדיון נפש ונושעו על מנת להגיע אליהם ולבצע את הפדיון המדובר אצלם.

אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, סבור כי סימני הפגיעה בענף ההייטק הישראלי גדלים. זבז'ינסקי התבטא בנושא בעקבות נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי מספר המשרות הפנויות במשק.

על פי הנתונים, כמות המשרות בענף שירותי ההי טק ירדה במחצית הראשונה של השנה בכ-10.6 אלף או בשיעור של כ-3.9%.

על פי אותו פרסום, כמות המשרות הפנויות בתחום זה ירדה בכ-19%.

לגברי זבז'ינסקי, השוואה לנתונים דומים בארה"ב מראה שהמגמה בישראל הייתה הפוכה מזו שנרשמה באמריקה, שבה הביקוש לעובדים (משרות פנויות) והתעסוקה בפועל בחברות ההייטק כבר מתאוששים בקצב מהיר.

כמות המשרות הפנויות בענף המידע (Information) בארה"ב שמרכז מרבית העובדים בתחום ההייטק, כמעט הכפילה את עצמה מתחילת השנה ומשקפת שהביקוש לעובדי הייטק עולה בחדות, אחרי הירידה בשנת 2022.

גם בישראל נרשמה ירידה חדה בביקוש לעובדי הטכנולוגיה ב-2022, אך בניגוד לארה"ב היא המשיכה גם ב-2023.

היפרדות בין המגמות בישראל וארה"ב מנוגדת למגמה ארוכת הטווח. לאורך שנים, כמות המשרות הפנויות בתחום הטכנולוגיה בישראל התנהגה באופן דומה מאוד למתרחש בארה"ב.

לא רק במשרות הפנויות, אלא גם בכמות העובדים בפועל בתחום הטכנולוגיה ארה"ב "נפרדה" מישראל. אם ברבעון הראשון נרשמה ירידה במספר המשרות בתחום גם בישראל וגם בארה"ב (בישראל אומנם בשיעור גדול יותר), ברבעון השני המגמות כבר היו הפוכות.

בארה"ב התווספו כ-19 אלף משרות חדשות בענף הטכנולוגיה (גידול של כ-0.7%), כאשר בישראל כמות המשרות בתחום שירותי הטכנולוגיה המשיכה לרדת בעוד כ- 7.5 אלף משרות או בשיעור של כ-2.8%  מסך המשרות.

המסקנה שעולה מהנתונים, לדברי זבז'ינסקי, משקפת שאי הוודאות הפוליטית בישראל כבר פוגעת בפועל בענף ההייטק הישראלי. כמות העובדים והביקוש לעובדים בו ממשיכים להתדרדר, לעומת התאוששות בתחום שכבר מורגשת היטב במדינות האחרות.