האינפלציה בארה"ב נחלשת לאט מהצפוי. מדד המחירים לצרכן האמריקאי (CPI) לחודש ינואר עלה ב-0.5%, המשקף קצב אינפלציה שנתי של 6.4%. מדובר אומנם בהיחלשות לעומת המדד הקודם ששיקף קצב אינפלציה שנתי של 6.5%, אבל עדיין רחוק מאוד מהיעד של הבנק המרכזי.

עם זאת, הנתון החשוב יותר הוא אינפלציית הליבה, בנטרול רכיבי המזון והדלק, אשר טיפסה ב-0.4% לקצב שנתי של 5.6%. אינפלציית הליבה חשובה יותר מהמדד הכללי כי היא משקפת רכיבים שאינם תנודתיים מאוד, כך שהורדת המחירים שלהם קשה יותר.

הנתון הזה הוא גם זה שבו מתמקדים יותר חברי הוועדה המוניטרית של הפד. יו"ר הבנק המרכזי של ארה"ב, ג'רום פאואל, התבטא אומנם ואמר כי שיעור העלאות הריבית צפוי להתמתן, אך בד בבד הבטיח כי הבנק המרכזי ימשיך להפעיל את נשק הריבית עד לריסון האינפלציה והחזרתה אל היעד.

ההתקררות שהחלה להיות מורגשת בשוק הנדל"ן במהלך 2022 היא כבר עובדה מוגמרת, שניכרת היטב בנתונים של כל חודש מחדש. עם זאת, במחירי הדירות עדיין לא מורגשת הירידה המשמעותית שכולם מצפים לה, כנראה בשל מבצעים והנחות שמציעים הקבלנים על מנת להמשיך למכור לפחות את הדירות החדשות באותה רמת מחירים.

עם תחילתה של 2023, מפרסמת כעת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את סיכום שנת 2022 מבחינת מכירות של דירות חדשות. על פי הנתונים, בשנה החולפת נמכרו כ-40,480 דירות חדשות, ירידה של 30% לעומת 2021. ברבעון הרביעי של 2022 נמכרו 7,770 דירות חדשות, ירידה של 8.7% לעומת הרבעון השלישי. בחודש דצמבר נמכרו 2,740 דירות חדשות, ירידה של 9.5% לעומת נובמבר 2022. מוקדם יותר פורסמו נתוני הכלכלנית הראשית באוצר על שוק הנדל"ן בדצמבר, אשר הראו ירידה של כ-40% בהיקף עסקאות הנדל"ן כולן, וירידה של 41% בהשוואה לדצמבר 2021, שיעור הירידה החד ביותר ברכישות סגמנט זה מאז החלה הירידה במספר העסקאות בחודש אפריל 2022.

עוד על פי נתוני הלמ"ס, כרבע מהדירות החדשות שנמכרו ב-2022 היה בסבסוד ממשלתי, בדומה ל-2021. כרבע מהדירות החדשות שנמכרו היה במחוז המרכז וכ-21.1% במחוז הדרום. במחוזות תל אביב וחיפה נרשמו הירידות הגדולות ביותר לעומת 2021. כשליש מכלל הדירות החדשות שנמכרו ב-2022 מתרכז ביישובים ירושלים, אשקלון, תל אביב-יפו, נתניה, ראשון לציון, רמת גן, פתח תקוה ובאר שבע.

היישובים שבהם נמכרו יותר מ-2,000 דירות חדשות ב-2022 הם ירושלים – 2,195 ואשקלון – 2,011. היישובים שבהם נרשמה ירידה גדולה במספר הדירות שנמכרו לעומת 2021 הם בת ים, קריית אונו, חריש, תל אביב-יפו, אשקלון ונהריה. ביישובים קריית מלאכי, לוד ואור יהוד נרשמה עלייה גדולה במספר הדירות החדשות שנמכרו לעומת 2021.

לקראת פרסום נתון מדד המחירים לצרכן הראשון לשנת 2023, מנסים כלכלנים לחזות מה יהיה שיעורו וכיצד ישפיע על מדיניות הריבית של בנק ישראל. לקראת פרסום המדד הנוכחי, עדכנה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את המשקולות שעל פיהן מחושב המדד.

הראל: מדד ינואר – 0.1%

על רקע השינויים, סבורים בהראל ביטוח ופיננסים בראשות ראש אגף ומחקר עפר קליין כי בשקלול השינויים לצד הפיחות האחרון בשקל, מדד ינואר יעלה ב-0.1% וכי האינפלציה ב-12 החודשים הבאים תעלה ב-2.8%.

בהמשך לזאת צופים כלכלני הראל כי בנק ישראל יעלה את הריבית בישיבתו הקרובה ב-20 בפברואר ב-0.25%, אלא אם נתוני הצמיחה שיתפרסמו לאחר המדד יפתיעו מאוד. לדברי כלכלני הראל, זו כנראה לא תהיה העלאת הריבית האחרונה של בנק ישראל לאור חוזקו של שוק העבודה, המשך העלאות ריבית בעולם והחששות מהמשך פיחות השקל.

לידר: מדד ינואר – 0.1%

כלכלני בית ההשקעות לידר, בראשות יונתן כץ, מעריכים כי מדד ינואר יטפס ב-0.1% בעקבות העלייה במחירי החשמל, המזון וכלי הרכב שתקוזז עם ירידה עונתית במחירי ההלבשה.

באשר לריבית בנק ישראל אומרים כלכלני לידר כי הפיחות בשקל נמשך על רקע חוסר הוודאות הפוליטית סביב הרפורמה המתוכננת במערכת המשפט וחשש ליציאת הון. אם המגמה הזאת תימשך, היא עלולה להוביל להעלאת ריבית בשיעור של 0.5% על ידי בנק ישראל בישיבתו הקרובה ב-20 בפברואר, בכפוף לנתוני מדד ינואר.

מיטב: מדד ינואר – 0.2%

כלכלני בית ההשקעות מיטב, בראשות אלכס זבז'ינסקי, סבורים כי מדד ינואר יעלה ב-0.2%. לדבריהם, בעת האחרונה מבחינים בשינוי בדפוס הפעולה של השקל, אשר התנתק מהקשר שהיה קיים בחמש השנים האחרונות לשוק המניות האמריקאי. לדבריהם, ניתוק הקשר לאורך זמן ישפיע על האינפלציה והריבית בישראל, והן עלולות לעלות גבוה יותר.

באשר לריבית בנק ישראל צופים כלכלני מיטב כי היא תעמוד על 3.5%-3.75% בעוד 12 חודשים.

ההתקררות שהחלה להסתמן בשוק הנדל"ן במהלך 2022, הפכה ככר לעובדה ברורה, והיא מקבלת משנה תוקף  מדי חודש מחדש. כך, גם נתוני חודש דצמבר 2022 שמפרסם אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר מראים המשך של הירידה החדה במספר העסקאות, אשר הסתכמו ב-7,132 (כולל דירות בסבסוד מדי חודש ממשלתי). מדובר בירידה של 39% לעומת דצמבר 2021, כאשר באגף הכלכלנית מציינים כי בדצמבר 2021 כבר נכנסה לתוקף העלאת מס הרכישה על המשקיעים (עובדה שמצאה ביטוי ברמה גבוהה של עסקאות בחודשים אוקטובר-נובמבר 2021, טרם כניסתם לתוקף של שיעורי המס החדשים).

עוד מציינים באוצר כי זוהי הרמה הנמוכה ביותר במספר העסקאות בחודשי דצמבר מאז 2008, אשר עמד בצל פרוץ המשבר העולמי.

בניכוי הרכישות במסגרת "מחיר למשתכן" עמד מספר העסקאות בשוק החופשי על 6,708, ירידה של 35% בהשוואה לדצמבר 2021. וירידה של 7% בהשוואה לחודש הקודם.

ירידה חדה ברכישות של משפרי דיור

תופעה חדשה שעולה מן הנתונים היא כי בניגוד לירידות במספר העסקאות עד לחודש נובמבר, שהיו בהובלת המשקיעים, בחודש דצמבר אלו רכישות משפרי הדיור והזוגות הצעירים שיורדות בשיעורים חדים ביותר (רכישות המשקיעים מוסיפות לרדת, אבל בהשוואה לשפל שנרשם בדצמבר 2021, מיד לאחר העלאת מס הרכישה, כבר מתמתן שיעור ירידה זה).

לראשונה מאז החל לרדת מספר העסקאות באפריל 2022, מי שהובילו את הירידה בעסקאות היו רוכשי משפרי הדיור ורוכשי דירה ראשונה, זאת כאשר עד לחודש נובמבר האחרון היו אלו המשקיעים שרשמו את שיעורי הירידה החדים ביותר.

עוד לדברי הכלכלנית הראשית, סך העסקאות בדירות יד שנייה בחודש דצמבר עמד על 4,439, ירידה של 38% בהשוואה לדצמבר 2021 וירידה של 9% בהשוואה לחודש הקודם. זוהי גם הרמה הנמוכה ביותר במספר העסקאות בדירות יד שנייה בחודשי דצמבר בעשרים השנים האחרונות. בכך השפל במכירת דירות יד שנייה עמוק מזה שבפלח השוק של הדירות החדשות, זאת בין היתר על רקע מבצעי מכירות שעורכים לפחות חלק מהקבלנים.

בפילוח גיאוגרפי נמצא כי הירידה החדה במספר עסקאות יד שנייה בהשוואה לדצמבר 2021 הקיפה את כל האזורים, כאשר בשלושה מהאזורים – המרכז, נתניה וחדרה – נחתך מספר העסקאות כמעט במחצית.

רכישות המשקיעים: ירידה מתונה אחרי הצניחה של לפני שנה

באשר לרכישות המשקיעים בחודש דצמבר, על פי נתוני הכלכלנית הראשית אלה הסתכמו ב-1,184 דירות, ירידה מתונה של 3% בהשוואה לדצמבר 2021, זאת לאחר שיעורי ירידה חדים מאז אותו חודש דצמבר 2021, החודש הראשון לאחר העלאת מס הרכישה על דירות הנרכשות להשקעה.  באגף הכלכלנית מזכירים כי באותו חודש דצמבר 2021 ירדו רכישות המשקיעים בשיעור חד של 52% בהשוואה לדצמבר 2020 ובשיעור של 82% בהשוואה לחודש הקודם לו, כאשר משקיעים הזדרזו להשלים עסקאות טרם העלאת המס. עוד מציינים אנשי הכלכלנית כי מספר הדירות שרכשו המשקיעים בחודש דצמבר האחרון הוא הנמוך ביותר שנרשם בחודשי דצמבר לפחות בעשרים השנים האחרונות.

בסיכום שנתי נרכשו כשמונה עשר אלף דירות ע"י משקיעים בשנת 2022, ירידה חדה של 48% בהשוואה לרמת השיא שנרשמה בשנת 2021. במחצית השניה של 2022 עומד שיעור הירידה על 61% (בהשוואה למחצית השניה של 2021).

ירידה של 41% ברכישות של דירות יד ראשונה

רכישות הזוגות הצעירים בחודש דצמבר הסתכמו ב-3,566 דירות (כולל "מחיר למשתכן"), ירידה של 41% בהשוואה לדצמבר 2021, שיעור הירידה החד ביותר ברכישות סגמנט זה מאז החלה הירידה במספר העסקאות בחודש אפריל 2022. ניכוי הרכישות בסבסוד ממשלתי ("מחיר למשתכן") הסתכמו רכישות אלו בשוק החופשי ב-3,142 דירות,  ירידה של 30% בהשוואה לדצמבר 2021.

בפילוח גיאוגרפי של רכישות הזוגות הצעירים בשוק החופשי נמצא כי הירידה ברכישות אלו הקיפה את כל האזורים, כאשר היא מוסיפה להיות בולטת במיוחד באזור המרכז, בו נרכשו 314 דירות בלבד ע"י מי שעבורם זוהי דירתם הראשונה (לא כולל דירות בסבסוד ממשלתי, שרשמו אף הם ירידה חדה). בהשוואה לדצמבר 2021 זוהי ירידה של 48% והרמה הנמוכה ביותר שנרשמה באזור זה מאז אפריל 2020, אשר עמד בצל פרוץ מגפת הקורונה. הירידה החדה ברכישות הזוגות הצעירים באזור המרכז הקיפה כמעט את כל הערים באזור זה, כאשר היא בולטת במיוחד ברמת גן, בני ברק וגבעתיים, אשר רשמו ירידות של 62%,56% ו-55%, בהשוואה לדצמבר 2021, בהתאמה. ירידות פחות חדות נרשמו בחולון ופ"ת, המאופיינות ברמות מחירים נמוכות יחסית לשלוש הערים לעיל. באר שבע היא העיר מובילה ברכישות של זוגות צעירים, אף כי גם בעיר זו נרשמה ירידה (של 18%) ברכישות בהשוואה לדצמבר 2021.

הערים היחידות שרשמו גידול ברכישות הזוגות הצעירים מבין עשרים ערים אלו הן ברובן פריפריאליות – קריית מלאכי, קריית ביאליק, נהרייה, קריית אתא, כאשר מנגד רק עיר אחת ממרכז הארץ, לוד, רשמה אף היא גידול ברכישות הזוגות הצעירים. על רקע נתון זה נציין כי המחיר הממוצע לדירה שרכשו הזוגות הצעירים בלוד בחודש דצמבר האחרון עמד על 1.6 מיליון שקל, מחיר נמוך יחסית לרמות המחירים המאפיינות רכישות אלו באזורי הביקוש במרכז הארץ  (לשם השוואה, המחיר הממוצע לדירה שרכשו זוגות צעירים בשוק החופשי באזור השפלה בדצמבר 2022 עמד על 2.1 מיליון שקל).

הפיחות שנרשם בשקל בעת האחרונה צפוי להשפיע על תחזית האינפלציה שתתעדכן מעלה באופן משמעותי לרמה של כ-3% ב-12 החודשים הקרובים. לאור הפיחות והצפי לאינפלציה גבוהה יותר בטווח הקצר, צפויה ריבית בנק ישראל לעלות לרמה של 4% בישיבת בנק ישראל הקרובה, ב-20 בפברואר. כך מעריכים כלכלני בנק הפועלים, שצופים כי הריבית תעלה אף מעבר ל-4% בהמשך.  לדבריהם, השווקים עברו לגלם ריבית של 4.25% בסוף השנה וירידה לרמה של כ-3.5% בשנה הבאה.

בפועלים מסבירים כי חלק מהפיחות – בשיעור של כ-4% בשבוע אחד מול הדולר, ניתן לייחס חלק מהפיחות לירידות השערים בוול-סטריט וגם להתחזקות מסוימת של הדולר בעולם, אך נראה שחלק מהפיחות משקף גם את אי-הוודאות סביב הרפורמה במערכת המשפט, החרפה במצב הביטחוני והצעות חוק בעלות פוטנציאל השפעה על פרמטרים והסדרים כלכליים.

עוד צופים כלכלני הפועלים עלייה חדה בגירעון התקציבי, לרמה של 3% תוצר ואולי אף יותר על רקע ירידה חדה של 7.6% בהכנסות המדינה ממסים בחודש ינואר לעומת ינואר אשתקד. העלייה בגירעון והפסקת הנפקות אג"ח מיועדות יובילו לגידול נטו בהנפקות אג"ח סחירות, וללחץ לעליית תשואות.

השווקים עברו לגלם ריבית של 4.25% בסוף השנה וירידה לרמה של כ- 3.5% בשנה הבאה. מגמה דומה ראינו בשבוע החולף גם בארה"ב, כשהשוק עבר לגלם ריבית ברמה של כ- 5% גם בסוף השנה.

ארה"ב: קצב העלאות הריבית יתמתן אך הן לא ייפסקו

באשר לעולם מעריכים כלכלני הפועלים כי הבנקים המרכזיים בעולם צפויים להוריד את קצב העלאות הריבית, אך תהליך העלאות הריבית עדיין לא הסתיים, והריבית צפויה להיוותר ברמה גבוהה יחסית לאורך זמן ממושך.

חברי הפד מאותתים שהריבית לא תרד בקרוב, למרות שהאינפלציה מתמנת. ביום שלישי האחרון, נראה היה כי האיתותים מנאום נשיא הפד בוושינגטון, שהדגישו את קיומו של תהליך דיסאינפלציה בארה"ב, התקבלו בתגובות חיוביות בשוק ההון. עם זאת, התבטאויות של חברי פד אחרים בהמשך השבוע התקבלו באופן זהיר יותר וקיזזו חלק מהעליות שנרשמו יום קודם לכן.

שוק ההון בארה"ב צופה כעת עוד שתיים עד שלוש העלאות ריבית נוספות של 0.25% לרמה שתגיע לשיאה ביולי השנה – 5.25%-5.5%. כמו כן, הציפיות בשוק ההון לירידת ריבית בהמשך השנה התמתנו ומהן עולה שעד סוף השנה הריבית תרד במעט לכ-5.0% ותגיע לרמה של כ- 3.75% בסוף 2024, ו-3.25% בסוף 2025. סיכוני האינפלציה והמיתון בארה"ב נותרו גבוהים, אך עם זאת האינפלציה מתמתנת והפעילות הכלכלית ושוק העבודה מפגינים עד כה עמידות מפתיעה. הצעדים הבאים של הבנקים המרכזיים, בדומה גם למסרים שעולים מדוברי הפד השונים, צפויים להיות מתונים יותר, ותלויים בנתונים שיתפרסמו.

הפיחות בשקל נמשך על רקע חוסר הוודאות הפוליטית סביב הרפורמה המתוכננת במערכת המשפט וחשש ליציאת הון. אם המגמה הזאת תימשך, היא עלולה להוביל להעלאת ריבית בשיעור של 0.5% על ידי בנק ישראל בישיבתו הקרובה ב-20 בפברואר, בכפוף לנתוני מדד ינואר. כך מעריכים כלכלני בית ההשקעות לידר בראשות הכלכלן הראשי יונתן כץ.

לדבריהם, מדד המחירים לצרכן לינואר צפוי לעלות ב-0.1% בעקבות העלייה במחירי החשמל, המזון וכלי רכב שתקוזז עם ירידה עונתית חדה במחירי ההלבשה.

עוד אומרים בלידר כי אחרי  הגירעון התקציבי של 2022, חלה ירידה חדה בהכנסות ממסים בינואר 2023, בפרט בהכנסות ממס הכנסה, מס חברות ומסי נדל"ן, והמגמה הזאת צפויה להימשך לאורך כל השנה. פירוש הדבר הוא כי 2023 תסתיים, להערכת כלכלני לידר, עם גירעון תקציבי של 3.7% תוצר, מה שיכתיב עלייה בגיוס הממשלתי.

באשר לעולם, אמרים בלידר כי הבקשות ללקיחת משכנתאות עלו בשבוע האחרון, מה שמאותת על התאוששות בביקוש לדיור. מבחינת הפד מדובר בסיבה נוספת להמשיך להעלות את הריבית, כך שצפויות עוד שתי העלאות בשיעור של 0.25%, בפרט על רקע אינדיקטורים חיוביים לגבי המשק האמריקאי, כמו שוק עבודה חזק, עלייה באמון הצרכני והתרחבות בענפי השירותים .

הכנסות המדינה ממסים ירדו בינואר 2023 ב-12% במונחים ריאליים לעומת אשתקד, והמגמה צפויה להחריף במהלך השנה, מה שיגדיל את הגירעון בתקציב לרמה של 4% תמ"ג ב-2023. כך מעריכים כלכלני בית ההשקעות מיטב בראשות הכלכלן הראשי אלכס זבז'ינסקי.

להערכתם, הירידה בקצב השנתי של גביית המיסים תימשך בגלל חולשה ניכרת בפעילות יצרני המיסים הגדולים – ההיי-טק והנדל"ן. מצבו של שוק העבודה יחסית טוב והשכר ממשיך לעלות, אך קצב העלייה של סך השכר במשק יורד, במיוחד במונחים ריאליים. כמו כן, עדכון משמעותי של מדרגות המס מתחילת השנה בעקבות האינפלציה הגבוהה גם הוא צפוי להקטין גביית המיסים. עוד גורם שיביא לאובדן הכנסות הוא העובדה שמתחילת השנה משרד האוצר הספיק לבטל מס על הכלים החד פעמיים ולסבסד חלק מהוזלות המחירים.

עוד מציינים במיטב כי לאחרונה נשבר הקשר בין השקל לשוק המניות האמריקאי. בשלושת השבועות האחרונים שוק המניות האמריקאי עלה ב-3%. בהתאם להתנהגות הרגילה, שערו של השקל ביחס לדולר היה אמור להתחזק בכ-1%. במקום זה, השקל נחלש בכ-4%.

לדבריהם, אם השינוי בדפוס התנהגות השקל יתמיד, הוא עשוי להשפיע באופנים שונים:

• הקשר תרם משמעותית לירידה באינפלציה בישראל בחמש השנים האחרונות. בדפוס ההתנהגות שהיה בשנים האחרונות, עלייה שנתית של 10% במניות האמריקאיות מובילה לירידה של כ-0.3%-0.4% באינפלציה בישראל. בהנחה ששוק המניות אמור לעלות לאורך זמן בנסיבות רגילות, ניתוק הקשר בין השקל לשוק המניות האמריקאי יתרום לאינפלציה גבוהה יותר בישראל בעתיד.
• הירידה באינפלציה בזכות עוצמתו של השקל הובילה את בנק ישראל להחזיק ריבית אפסית ולהתערב בשוק המט"ח.
• התנהגות השקל תמכה בהגדלת צריכת הישראליים בחו"ל, אך פגעה ביצואנים.
• עוצמתו של השקל הגבירה את אטרקטיביות ההשקעה באפיקים פיננסיים שונים בישראל עבור המשקיעים הזרים.

לאן הולכת הריבית?

עוד מציינים במיטב כי בשבועיים האחרונים ירד מחיר הפחם בשווקים בעולם בכ-40%. אם הוזלת מחיר הפחם תתמיד, בעדכון הבא של תעריף החשמל הוא עשוי לרדת משמעותית.

בנוסף מעריכים במיטב כי המשקיעים בישראל העלו את התחזיות לעליית הריבית של בנק ישראל. הריבית העתידית ל-3 חודשים בעוד 12 החודשים עלתה בחודש האחרון מכ-3.65% לכ-3.9%.

שנת 2022 נסגרה עם עודף תקציבי של 9.8 מיליארד שקל, שהם כ-0.6% תוצר. זאת לעומת שנת 2021 שנסגרה עם גירעון של כ-69.2 מיליארד שקל, שהם כ-4.4% מהתוצר.

2022 היא השנה הראשונה שבה נרשם עודף מאז 1987. כך מפרסם החשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג בדוח בציע התקציב השנתי.

לדבריו, בשלוש השנים האחרונות חל קיטון עקבי בגירעון הציבורי בישראל ביחס למדינות המפותחות בעיקר כתוצאה מגידול בהכנסות ממסים בסך כ-52.6 מיליארד שקל, קיטון בהוצאות הקורונה של כ-46.9 מיליארד שקל וכן גידו בהכנסות אחרות בסך כ-3.4 מיליארד שקל. רמת העודף הציבורי בישראל גבוהה לאחוזון ה-90 בקרב המדינות המפותחות, ובהתאם לנתוני קרן המטבע הבינלאומית מחודש אוקטובר 2022, רק בארבע המדינות הבאות – נורבגיה, סינגפור, דנמרק ואירלנד – נרשם עודף ציבורי גבוה יותר.

הכנסות הממשלה ב-2022 עמדו על כ-26.7% תוצר, גידול של 0.6% לעומת הנתון ב-2021. מרבית הגידול בהכנסות נובע מגידול במסים הישירים. הוצאות הממשלה ב-2022 עמדו על כ-26.2% תוצר, והן הנמוכות ביותר בשנות האלפיים גם עם תוספת הוצאות תוכנית הסיוע למשק שהושקה בעקבות משבר הקורונה. תחומי ההוצאה המרכזיים ב-2022 היו: ביטחון – 18%, חינוך – 17%, ביטחון לאומי – 13%, בריאות – 10%, ריבית על החוב הממשלתי – 8%, תחבורה ובטיחות בדרכים – 8%, ביטחון פנים – 5%, גמלאות ופיצויים – 5%.

עוד מתייחס הדוח של החשב הכללי להשפעת התקציב ההמשכי על פעילות הממשלה. לדבריו, שנת 2023 היא השנה השביעית החל משנת 2005 בה החלה הממשלה את פעילותה תחת מסגרת תקציב המשכי. שיעור הביצוע הממוצע של הוצאות הממשלה בשנים עם מסגרת תקציב המשכי קטן בכ-1.4% לעומת שנים עם תקציב מאושר. ההשפעה המצמצמת של מסגרת התקציב ההמשכי במחצית הראשונה של השנה גבוהה יותר מהמחצית השנייה.

החשב הכללי, יהלי רוטנברג: "2022 המשיכה את מגמת התאוששות של המשק הישראלי. צמיחת התוצר בשנת 2022 הייתה מעל ל-6%, תמונת ההכנסות ממסים הייתה גבוהה ביותר ולכן למרות שהוצאות ממשלה היו משמעותיות ועמדו על כ-459 מיליארד שקל (כולל קורונה) השנה הסתיימה בעודף".

סגן בכיר לחשב הכללי, ליאור דוד-פור: "הדו"ח השנתי מצטרף לשורת צעדים להגברת השקיפות בביצוע התקציב ואף כולל לוח מחוונים לביצוע התקציב, ההכנסות והגירעון שיפורסם מידי חודש וזאת כדי להנגיש ולהעמיק את יכולת ניתוח המידע".

למרות הנתון החיובי, 2023 מציבה בפני הממשלה בארץ וממשלות ברחבי העולם אתגרים לא פשוטים, שמעמידים בספק את יכולתה של הממשלה להמשיך במגמה שהסתמנה ב-2022. האינפלציה ויוקר המחיה, הריביות הגבוהות והחששות ממיתון, לצד אי הוודאות הנוכחית הספציפית לישראל סביב הרפורמה המתוכננת במערכת המשפט והשלכותיה על מצב הכלכלה, עלולים לגבות מחיר שיבוא לביטוי בין היתר בתמונת התקציב.

"דירוג אשראי של מדינה נקבע לפי מספר רחב של פרמטרים ומשקף את יכולת החזר החוב של המדינה. הכלכלה הישראלית חזקה עם דירוגי אשראי גבוהים. זה לא מצב רגעי – מצב הכלכלה בישראל איתן כבר במשך עשורים. צלחנו את משבר הקורונה ואת היציאה המאתגרת ממנו בצורה טובה יחסית”. כך אמר נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בוועדת הכספים של הכנסת.

פרופ' ירון המשיך ואמר כי "נכון להיום, המשק הישראלי מתמודד עם אתגרים כלכליים שרבות מהמדינות מתמודדות איתן – אבל אפשר לומר בבטחה שמצבנו טוב ביחס למרבית הכלכלות המפותחות. המשק הישראלי מצוי בתעסוקה מלאה עם צמיחה מרשימה, והאינפלציה בישראל, שאנו כמובן נחושים בבנק ישראל למגר, גם היא יחסית נמוכה לעולם. ישראל היא מדינה עם יחס חוב/תוצר שירד, ואשר כבר חזר לרמתו טרום משבר הקורונה. הגדרתי זאת כנכס אסטרטגי ואני עדיין מתייחס אליו ככזה”.

בהתייחסו לתהליך חקיקת הרפורמה המתוכננת במערכת המשפט אמר ירון כי "ככלכלן, אציין בהקשר זה כי מחקרים רבים הראו שמוסדות חזקים ועצמאיים הינם מרכיב חיוני לקיומה של כלכלה מפותחת ומשגשגת. בהתאם, חברות דירוג האשראי בוחנות גם תחומים אלה. לכן, חשוב להבטיח המשך שמירה על מאפיינים אלה בכל תהליך שיקודם".

הנגיד ציין את הדברים בתשובה לשאלת יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, לגבי התבטאותו בנושא בשבועות האחרונים.

גפני פנה לנגיד בתחילת הדיון ונמר: "יש ויכוח פוליטי בחברה הישראלית, ויכוח חוצה מחנות באופן החמור ביותר, בקדנציה הקודמת גם היו הפגנות מחוץ לבית של נתניהו. כאן מחצית מהאוכלוסייה חושבת שצריך רפורמה, גם אני חושב שהכוח של בית המשפט גדול מדי. אתה נגיד בנק ישראל, ולפתע אני שומע אותך מדבר שהרפורמה המשפטית יכולה לפגוע בכלכלה, למה אתה צריך להביע עמדה בעניין הזה? האם אתה חושב שנגיד בנק ישראל צריך להביע עמדה שמחצית מתושבי מדינת ישראל חושבים אחרת?”

"הקפאת המשכנתאות תחטיא את המטרה"

בהמשך, ביקש יו"ר הוועדה את התייחסותו של ירון לנושא הריביות, על רקע כך שהצהיר בתום הדיון הקודם כי יעלה בקרוב, כהצעת חוק פרטית את החוק לעצירת העלאת הריבית על המשכנתאות.

הנגיד השיב כי "להתמתנות באינפלציה לוקח לזה זמן, צריך אורך רוח, אנחנו נחושים שהאינפלציה תרד. אנחנו בסביבה מרסנת, ואנחנו מאמינים שהאינפלציה אכן תרד. האינפלציה צפויה להישאר ברמה גבוה בחודשים הקרובים, ולהתחיל לרדת במהלך שנת 2023. המחיר של לא להתעמת עם האינפלציה היום יהיה הרבה יותר כואב. התחלנו בתהליך הריבית מהר מאוד מול היעד, אנחנו נחושים להחזיר את זה חזרה ליעד".

עוד אמר הנגיד כי עליית הריבית הובילה לעלייה בריבית הפיקדונות, בישראל – יותר מארה"ב והוסיף: "אני רוצה לראות את הריבית על הפיקדונות עולה ומהר, ואני רוצה לראות את זה עוד יותר. עשינו המון רפורמות כדי שללקוח תהייה אפשרות להטיב עם עצמו, לעבור מבנק לבנק, הלקוח גם יכול לראות איך הריביות בכל מקום".

לשאלת יו"ר הוועדה לעניין הצעת החוק שלו ספציפית השיב הנגיד כי "ההצעות האלה בראש ובראשונה עניינית יחטיאו את המטרה, הן יפגעו בעצם הנושא עצמו ויותר מכך, הן יפגעו גם תדמיתית וגם עניינית בעיקרון השוק, שעיקרו ששוק יעבוד ללא תכנון, ותהייה גם פגיעה תדמיתית".

ח"כ גפני הגיב לדברים: "יש מציאות שמחירי הנדל"ן עולים באופן דרמטי, לא היה דבר כזה של עלייה של 20 אחוז בשנה. זוג לוקח משכנתא, מתכנן את החיים הכלכליים שלו, לא יכול להיות שהמדינה תעמוד מהצד. היא גם גבתה מהזוג הזה במחיר הדירה, גם במיסוי, וגם לא תסייע לו בצעדים שהיא נקטה ומקשים עליו מאוד?!".

הנגיד הוסיף: "אין צעד שאנחנו עושים בלי להביא את הכול בחשבון, כלי הריבית הוא הכלי המרכזי כדי להתמודד עם האינפלציה, כל עוד לא התממשו הסיכונים אנחנו בתהליך הנכון, לא צריך לגעת גם בתהליך הזה שגם לו יכולות להיות השפעות רוחביות. ברור לי שהעלאת הריבית כואבת להרבה זוגות, אנחנו בוחנים זאת, אבל אם לא נטפל באינפלציה הכאב יהיה יותר גדול. דיברתי עם בנקאים, והרבה מהם מסייעים ללקוחות בפריסה".

יו"ר הוועדה סיכם את הסוגיה: "אם לא נעלה את החוק הזה, לא ידאגו למצוא פתרונות לאותם זוגות".

תקציב בנק ישראל לשנת 2023 עומד על כ-1.1 מיליארד שקל, עלייה של 2.9% לעומת השנה החולפת.

הנתון המעודכן פורסם במסגרת תוכנית העבודה של הבנק המרכזי לשנה הנוכחית, המפרטת את הצעדים להשגת היעדים האסטרטגיים של הבנק לשנים הקרובות, לצד צעדים למתן מענה לאתגרים המיוחדים הניצבים בפני המשק הישראלי וזאת בהתאם להתפתחויות, לשינויים ולסיכונים בכלכלה העולמית והמקומית. תוכנית זו כוללת פעילות ענפה בתחומים רבים בהתאם לתפקידיו הסטטוטוריים של הבנק.

ואלה היעדים שהציבה הנהלת הבנק לעבודת הבנק בשנים הקרובות:

• התאמת המדיניות המוניטרית לסביבה המשתנה
• חיזוק המערכת הפיננסית ועמידותה של הכלכלה הישראלית בפני משברים
• קידום מתמיד של המחקר על הכלכלה הישראלית והבין-לאומית
• גיוון יכולות איסוף, מיצוי והנגשה של מידע ומחקר כלכלי לחוקרים ולמקבלי החלטות
• קידום תשתיות פיננסיות ואמצעי תשלום דיגיטליים במשק הישראלי
• עידוד התחרות והחדשנות במערכת הפיננסית
• שמירה על זכויות הלקוח הבנקאי, שיפור יכולת המיקוח שלו וצמצום פערי מידע
• הגברת הנגישות של שירותים פיננסים לכלל הציבור (הכלה פיננסית)
• הידוק הקשר של בנק ישראל עם הציבור, בהתאמה לקהלי היעד השונים
• הגברת שיתוף הפעולה עם מוסדות בין-לאומיים ועם בנקים מרכזיים ורגולטורים בחו"ל
• ניהול יתרות מטבע החוץ של המדינה
• יישום "חוק קרן אזרחי ישראל, התשע"ד-2014"
• התאמת בנק ישראל לסביבה המשתנה

תקציב הבנק

לדברי בנק ישראל, התקציב מתייחס  לפעילות המנהלית של הבנק, הנדרשת לביצוע תפקידיו ולהשגת יעדיו.

בהתאם לחוק בנק ישראל, תקציב הבנק מחולק למספר תחומי פעולה: 1) מטה וסיוע (תקציבי ההוצאה של הגופים העוסקים בניהול הבנק ובמתן שירותים ותמיכה); 2) ביצוע תפקידי הבנק (תקציבי ההוצאה של חטיבות הליבה);  3) גמלאות; 4) השקעות; 5) הכנסות; 6) עתודה; 7) הדפסת כסף; 8) ניהול כספי הקרן לאזרחי ישראל; 9) שיתוף נתוני אשראי.

כאמור, תקציב בנק ישראל ל-2023 גבוה ב-2.9% לעומת אשתקד, ואלה השינויים העיקריים בתקציב לשנת 2023:

שיתוף נתוני אשראי – בחודש אפריל 2019 הושקה לציבור המערכת לשיתוף נתוני אשראי, בהתאם לחוק נתוני אשראי התשע"ו-2016. תחום פעולה "שיתוף נתוני אשראי" כולל את התקציב למכלול הפעולות הנדרשות על פי החוק, ויעמוד בשנת 2023 על 115.9 מיליון שקל, גידול של 30% ביחס לשנת 2022. גידול זה נובע בעיקר בשל הצורך לריענוני חומרה 3 שנים לאחר עלייה לאוויר של המערכת, פרויקט תלת-שנתי שמוצא ביטוי בתקציב שמוגש היום והשקעות נוספות לפיתוח המאגר כגון צרוף מקורות מידע ומשתמשים חדשים להמשך הגברת התחרות ועמידה במטרות החוק. בנוסף, התקציב כולל תכנון פרויקט חדש "מאגר אשראי לעסקים קטנים ובינוניים (SME)", שצפוי להיות מגה-פרויקט שיתרום באופן משמעותי להגברת הנגישות לאשראי לעסקים קטנים ובינוניים ולתחרות במשק הישראלי.

ניהול כספי הקרן לאזרחי ישראל – בהתאם לחוק הקרן לאזרחי ישראל, התשע"ד-2014, הוקמה קרן לניהול הכנסות המדינה מהיטל על רווחי גז ונפט שתיקרא "קרן לאזרחי ישראל" (להלן: "הקרן"). מטרת הקרן לנהל את הכנסות המדינה מההיטל בראייה כלכלית ארוכת טווח לשם השאת תשואתם ובמטרה לאפשר לדורות הבאים ליהנות מהתמורה בגין משאב טבע זה, לפי הוראות החוק. נכסי הקרן ינוהלו באמצעות מחלקה ייעודית, שמוקמת בבנק ישראל, ומוסדות הקרן (מועצת הקרן וועדת ההשקעות) שנוסדו במהלך שנת 2022. מוסדות הקרן יתוו את מדיניות ההשקעה. במהלך 2022, בנק ישראל השקיע את התזרימים הראשונים שהתקבלו מרשות המיסים על פי הנחיות מוסדות הקרן. התקציב לשנת 2023 יעמוד על 0.9 מיליון שקל, קיטון של 42% ביחס לשנת 2022.

התקציב לשנים הבאות – תקציב ההרשאה להתחייב לשנים הבאות מסתכם ב-428 מיליון שקל, מתוכו 36% מיועד להתחייבויות עתידיות בגין הפעלת המערכת לשיתוף נתוני אשראי ו- 35% בגין הדפסת כסף.

תקציב הפעילות המנהלית אינו כולל הכנסות והוצאות הנובעות מיישום כלים מוניטריים, מתן אשראי לתאגידים בנקאיים ולגופים פיננסיים אחרים, ניהול הנזילות במשק, השקעות של יתרות מטבע חוץ, וכדומה. הכנסות והוצאות אלו באות לידי ביטוי בדין וחשבון הכספי של בנק ישראל ובדוח ניהול היתרות.

הנכסים שמוחזקים בידי הגופים המוסדיים בישראל דומים מאוד, והדבר עלול להוות סיכון במקרה של זעזוע משמעותי, שבו דמיון רב בתיקי הנכסים עלול לשמש כקטליזטור להפיכתו מאירוע נקודתי לאירוע כלל מערכתי. כך קובע בנק ישראל בתיבה מתוך דוח היציבות הפיננסית למחצית השנייה של 2022, שהוקדשה לבדיקת החזקות המוסדיים.

לדברי בנק ישראל, היקף החיסכון ארוך הטווח המנוהל על ידי הגופים המוסדיים  – קרנות פנסיה, קופות גמל והשתלמות ופוליסות ביטוח המשתתפות ברווחים – ממשיך לגדול בהתמדה, והגיע לכ- 2.2 טריליון שקל, שהם 132% מהתוצר (נכון ליולי 2022). 11 גופים מרכזים 90% מהנכסים המנוהלים ומתוכם 4 גופים בלבד מרכזים כ-50% מהנכסים.

קבוצת הנכסים הגדולה ביותר בכל אחד מענפי החיסכון היא אג"ח ממשלתיות (כולל אג"ח מיועדות) ומק"מ. מבחינת פיזור גיאוגרפי, רוב הנכסים המוחזקים בידי המוסדיים הם מקומיים, אולם ניכרת מגמה של יציאת הנכסים לחו"ל: שיעור נכסי חו"ל צמח מכ-10% בסוף שנת 2010 לכ-25% בספטמבר 2020. היקף הנכסים המנוהלים על ידי גופים אלה גדל מכ-1 טריליון שקל בתחילת 2010 לכ-2.5 טריליון שקל בספטמבר 2020, כאשר האפיק הפנסיוני הוא הענף שבו מנוהל רוב החיסכון של הציבור הרחב, כ-50% ממנו.

ניתוח מידת הדמיון בתיקי הנכסים (הסחירים) בישראל מעלה כי זו גבוהה מאוד. מנגד, מידת הדמיון בתיקי הנכסים (הסחירים) בחו"ל נמוכה משמעותית, אם כי עדיין גבוהה ביחס לתבחינים הקיימים.

אף על פי כן, בבנק ישראל מציינים כי נראה שעם היציאה ההדרגתית בעשור האחרון של הגופים המוסדיים להשקעות בחו"ל, רמת הדמיון דווקא עולה. עם זאת, הרמה הזו עדיין נמוכה משמעותית מזו שנמדדה בתיק הנכסים המקומיים. המשמעות היא, אם כן, שגם בשוק הגלובלי שבו מספר הנכסים הסחירים גדול לאין ערוך מזה המקומי ובתקופה שבה יותר ויותר מחסכונות הציבור מופנים לרכישת נכסים של חברות בחו"ל, הולך ונעשה האופן שבו נחלק התיק דומה יותר ויותר. מידת הדמיון הגבוהה בתיק המקומי נובעת, בין היתר, ממיעוט נכסים פוטנציאליים להשקעה, אך, ככל הנראה, גם מהתנהגות עדרית בהשקעותיהם של הגופים המוסדיים.

בבנק ישראל ממליצים כי לאור ריבוי אפשרויות ההשקעה בחו"ל ולנוכח הגידול המתמיד בהיקף הנכסים, יש להמשיך ולעודד גיוון של תיק הנכסים ולבחון את מידת האפקטיביות של האסדרה הקיימת.

רעידת האדמה החזקה שאירעה בטורקיה ובצפון סוריה בעוצמה של 7.8 בסולם ריכטר בלילה של 6 בפברואר הורגשה היטב במקומות שונים בישראל.

כמו בכל פעם שרעידות אדמה קלות כאלה מורגשות בישראל, צפה ועולה בין היתר שאלת הביטוח שיש לכל אחד מאיתנו ועד כמה זה יעזור לנו בעת צרה אמיתית.

לכן חשוב לדעת כי פוליסת ביטוח דירה מכסה נזקים שיכולים להיגרם מאש, ברק, רעם, עשן, התפוצצות, סערה, כולל גשם, שלג וברד שבאו בשעת סערה, וכן כוללת בתוכה כיסוי לאובדן או נזק שנגרם כתוצאה מרעידת אדמה.

הבעיה היא שיש לא מעט אנדים שמוותרים על הכיסוי הביטוחי מפני רעידות אדמה, כי זה מוזיל את מחיר הפוליסה.

בשנים האחרונות, לצד הרעידות הקלות שמורגשות כאן, נשמעות יותר ויותר הערכות המדברות על רעידת אדמה חזקה שעלולה לפקוד את אזורנו בעתיד הנראה לעין, כך שכדאי לחשוב שנית על נקיטת הצעד הזה.

צריך לדעת שבמקרה של רעידת אדמה, סכום ביטוח המבנה כולל רק את עלות הבנייה של הנכס. ערך הקרקע לא נכלל בפוליסה, כך שהפיצוי שיתקבל יהיה נמוך משווי הנכס. על כרקע העלייה המתמדת במחירי הדיור, חשוב גם לעדכן את הפוליסה בסכום הביטוח מפעם לפעם על מנת שתתאים למחירים העדכניים.

שימו לב גם שפוליסת ביטוח המבנה אינה מכסה את תכולת הבית ועל מנת להגן עליה יש צורך בתוספת לביטוח, תוך רישום מדויק של כל הפריטים החשובים ובעלי הערך שנמצאים בנכס על מנת שייזכו לפיצוי במקרה הצורך.

ביטוח דירה – כל מה שצריך לדעת