בהנחה שמדד נובמבר יעלה ב-0.1%-0.2%, אזי קצב האינפלציה השנתית צפוי לעלות ל-5.3%-5.4% (מ-5.1%) ואינפלציית הליבה תגיע ל-5.1% (מ-5% באוקטובר) ללא הפתעה כלפי מטה באינפלציה או סימנים ברורים להתמתנות בפעילות, ניתן לצפות להעלאת ריבית של 0.5% ב-2 לינואר ועוד העלאה של 0.25% ב-20 לפברואר לרמה של 4%. כך מעריכים כלכלני בית ההשקעות לידר שוקי הון בראשות הכלכלן הראשי יונתן כץ.

לדבריהם, בהודעת הריבית של נובמבר היו לא מעט אמירות "יוניות" כמו "המדיניות המוניטרית המצמצמת וההתמתנות בפעילות בעולם צפויות להביא להאטה מסוימת גם בפעילות הכלכלית בישראל, ומספר אינדיקטורים מצביעים על סימנים לתחילת תהליך זה".

עם זאת, מוסיפים בלידר, המשנה לנגיד אנדרו אביר השמיע קולות "נציים" יותר בראיון שנתן לאחר הודעת הריבית. לדבריו, ישראל עדיין נמצאת בתהליך של הידוק מוניטרי וסביר להניח שתחזית הריבית של בנק ישראל מ-3 באוקטובר (ריבית של 3.5% ברבעון השלישי של 2023) תעודכן כלפי מעלה. עוד אמר אביר כי הוא לא רואה סימנים משמעותיים להתמתנות בפעילות וכי ישראל רחוקה מכניסה למיתון.

הפד ימשיך להדק את המדיניות המוניטרית

באשר לעולם אומרים כלכלני לידר כי בארה"ב קיים פער בין הנתונים "הקשים", הכוללים את המסחר הקמעונאי, הייצור התעשייתי, הצריכה הפרטית, נתוני התעסוקה ונתוני התוצר, לבין הנתונים ה"רכים", הכוללים סקרי ציפיות, מדד מנהלי הרכש, מדדי אמון צרכנים ועוד. הנתונים הרכים הפתיעו כלפי מעלה, מה שמאותת שהמיתון בארה"ב עדיין רחוק. בלידר מסבירים כי כל עוד הנתונים הקשים לא מצביעים על התמתנות משמעותית בפעילות, הפד ימשיך להדק את המדיניות המוניטרית.

תהליך העלאת הריבית יימשך בחודשים הקרובים, ובמסגרתו בנק ישראל יעלה את הריבית בעוד רבע אחוז בישיבתו בתחילת ינואר 2023. כך מעריכים כלכלני בנק לאומי בראשות הכלכלן הראשי ד"ר גיל מיכאל בפמן.

לדבריהם, בהודעת הריבית האחרונה שבה העלה בנק ישראל את הריבית בחצי אחוז, קצב נמוך לעומת שתי ההעלאות שקדמו לה (0.75%), ציין הבנק כי האינפלציה בישראל נמוכה מהאינפלציה במרבית המדינות המפותחות. הוועדה המוניטרית מעריכה כי תהליכי ההידוק המוניטרי בישראל ובעולם והתמתנות הביקושים לצד ההקלות בשרשראות האספקה וירידת מחירי הסחורות פועלים למיתון האינפלציה.

מלבד זאת, אומרים בלאומי, נראה שהפחתת קצב ההעלאות נתמכה בכך שהציפיות לאינפלציה לשנה הראשונה משוק ההון מצויות בתוך תחום היעד, הציפיות לשנה משאר המקורות שוהות בסביבת הגבול העליון של היעד (3%). הציפיות משוק ההון לשנה השנייה ואילך מצויות בתוך תחום היעד.

בלאומי מציינים  שיעד יציבות המחירים של בנק ישראל מוגדר במונחים של אינפלציה בפועל של המדד הכולל ולא במונחי ציפיות, שיתכן שיתממשו ויתכן שלא. על כן, לאינפלציה בפועל יש משקל משמעותי בקביעת רמת הריבית.

במסגרת הגורמים המאפשרים העלאות ריבית נוספות, בנק ישראל ציין שבמשק הישראלי נמשכת פעילות כלכלית איתנה ושוק העבודה עדיין הדוק. בנק ישראל צופה שהמדיניות המוניטרית המצמצמת וההתמתנות בפעילות בעולם צפויים להביא להאטה מסוימת בפעילות הכלכלית בישראל בהמשך, ולכן ההאטה בקצב העלאת הריבית בהחלטה הנוכחית.

במסגרת הסיכונים, ציין בנק ישראל את הפעילות הכלכלית בעולם שהולכת ומתמתנת ותך כדי כך הסיכון המתגבר למיתון, בעיקר באירופה. בנק ישראל גם מציין שמספר העסקאות לרכישת דירה ממשיך לרדת והיקף המשכנתאות שניטלו בחודשים האחרונים הצטמצם מאוד, ובמקביל ישנה עלייה ניכרת בהתחלות הבנייה, מה שיכול ללמד על הכוחות המתגבשים, להערכת כלכלני לאומי, לבלימת אינפלציית מחירי הדירות בישראל ולעצירת תהליך העלאת הריבי

תקציב הקו האדום של הרכבת הקלה זינק ב-70% וההתנהלות לא יעילה. כך קובע מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בדוח שהוציא על נושאים מערכתיים וכלכליים. המבקר ממליץ כי משרדי התחבורה והאוצר יקיימו תהליכי הפקת לקחים מהחלקים שבוצעו בפרויקט הרק"ל ויישמו אותם בחלקים המתוכננים של הרק"ל ובפרויקטים עתידיים להסעת המונים כגון המטרו.

לדברי המבקר, אומדן עלות ההקמה של שלושה קווי הרכבת הקלה בגוש דן (האדום, הירוק והסגול) מגיע ל-48.1 מיליארד שקל.

המבקר המדינה בדק את התקדמות פרויקט ההקמה של קווי הרכבת הקלה (האדום, הירוק והסגול) ומצא כי יותר מ-20 שנה ממועד הקמת חברת נת"ע, לא נחתם הסכם המסגרת בין משרדי התחבורה והאוצר לבינה. זאת, אף שהממשלה הורתה בהחלטותיה מהשנים 2010 ו-2016 לפעול לחתימה על הסכם ואף שמבקר המדינה המליץ בנושא זה בדוחות הביקורת שפורסמו בשנים 2013 ו-2018.

עוד נמצא, כי מועד השלמת הקמת הקו האדום נדחה שש פעמים לפחות לתקופה מצטברת של חמש שנים בקירוב במצטבר (חמש מתוך שש הדחיות אירעו בשנים 2010 עד 2013 לפני תחילת עיקר עבודות ההקמה שהחלו בשנת 2015): הממשלה לא קבעה בהחלטתה יעד למועד הפעלת הקווים הסגול והירוק, פתיחת הקו הסגול נדחתה מ-2025 ל-2026, ופתיחת הקו הירוק נדחתה מ-2025 ל-2027, ועשויה לחול דחייה של שנה נוספת לפחות לנוכח דחייה של ההכרזה על זוכה בפרויקט ה-PPP ביותר משנה, שנבעה בעיקר מדחיית פינוי כפר שלם בשנה וחצי בקירוב – מאוגוסט 2020 לינואר 2022. 

ממועד קביעת האומדן הראשוני של העלות לפרויקט הקו האדום בהחלטת הממשלה מדצמבר 2010 בסך 10.7 מיליארד שקל, בוצעו בו 12 עדכונים לכל הפחות – ולפחות בשמונה מהם עודכן אומדן עלות הפרויקט הכוללת. בעדכון האחרון באוקטובר 2021 היה אומדן העלות כ-18.71 מיליארד שקל, סכום הגבוה בכ-8 מיליארד שקל מאומדן העלות המקורי (כ-75%). בניכוי השפעת התייקרויות (הוספה של 0.671 מיליארד שקל) וירידה במע"מ מ-18% ל-17% בשנת 2016 (ירידה של 0.128 מיליארד שקל) אומדן העלות גדל בכ-7.46 מיליארד שקל (כ-69.7%). לחריגה באומדן עלות בקווי הרק"ל שבהקמה, האדום, הירוק והסגול סיבות רבות ובהן: תקצוב בצ"ם (בלתי צפוי מראש) בחסר שלא לפי נוהל פר"ת (פרויקטים לתחבורה) ואי-הכללת עלויות באומדן העלות בעיקר בשלבים המוקדמים של הפרויקט; אי-הצמדה לסלי תשומות; מכלולים שלא נכללו באומדן הפרויקט, מכלולים שלא תומחרו ומכלולים שתומחרו בחסר והביאו להסטות בין הסעיפים התקציביים השונים.

עלה כי אומדן העלות של פרויקט הקו הסגול של הרק"ל גבוה ביחס למספרי ההשוואה במדינות אחרות במחירי שנת 2000 (מתוך נתוני מחקר הבנק העולמי) ולאחר תקנון אורך הקווים (השפעת המחיר): 

אומדן עלות הקו הסגול הוא כ-11.2 מיליארד שקל (כ-0.41 מיליארד שקל לק"מ) ובמחירי 2000, כ-4.64 מיליארד שקל (0.17 מיליארד שקל לק"מ), היה גבוה בכ-26.5% ובכ-133.5% מערכי המקסימום והמינימום בהתאמה לפי פרויקטים דומים במדינות אחרות. כלומר אומדן הקו הסגול העילי גבוה משמעותית ממספרי ההשוואה במחקר הבנק העולמי.

אומדן עלות הקו הירוק הוא כ-18.3 מיליארד שקל (כ-0.47 מיליארד שקל לק"מ) ובמחירי שנת 2000, כ-7.64 מיליארד שקל (0.2 מיליארד שקל לק"מ), היה נמוך בכ-5.5% וגבוה בכ-99.4% מערכי המקסימום והמינימום בהתאמה לפי פרויקטים דומים במדינות אחרות.

אומדן עלות הקו האדום הוא כ-18.7 מיליארד שקל (כ-0.78 מיליארד שקל לק"מ) ובמחירי 2000, כ-7.89 מיליארד שקל (0.33 מיליארד שקל לק"מ), היה בטווח העלויות של פרויקטים דומים במדינות אחרות, והיה נמוך בכ-23.7% וגבוה בכ-113.5% מערכי המקסימום והמינימום בהתאמה לפי פרויקטים דומים במדינות אחרות. 

בביקורת עלה, כי זמן הקמת קו הרק"ל העילי הסגול במטרופולין תל אביב צפוי להיות ארוך במידה רבה מזמן ההקמה של רוב הקווים שנבדקו עם מאפיינים דומים במדינות אחרות: כ-3.7 חודשים לק"מ בקו הסגול בישראל (סה"כ כ-8 שנים) לעומת כ-2.5 חודשים לק"מ בממוצע במדינות אחרות (כ-48% יותר מהממוצע בקווים במדינות אחרות).

אף שכל אחד מקווי הרק"ל עובר בשטחן של רשויות רבות במטרופולין וקשרי התחבורה ביניהן הדוקים, אין במטרופולין רשות תחבורה מטרופולינית ואף אין בה מִנהלת פרויקט רק"ל שתרכז את כל אשר קשור לפרויקט. הקמתן של רשויות תחבורה מטרופוליניות חשובה לקידום ראייה כוללת בעניין מתן פתרונות תחבורתיים, למתן מענה יעיל לצרכים כוללים ומקומיים, לביצוע תיאומים בין רשויות מקומיות וליצירת שיתופי פעולה לצורך קידום מיזמים הקשורים לתחבורה הציבורית.

בנוסף, עסקים הסמוכים למקטע התת-קרקעי של הקו האדום בתחום רמת גן ובני ברק אינם נהנים מקרן דומה לזו שהקימה עיריית תל אביב בשיתוף משרד האוצר, ואינם יכולים לקבל סיוע שלו זכאים עסקים בתל אביב, וזאת אף שחלק מתקציב הקרן הוא תקציב מדינה המוקצה על ידי משרד האוצר. נובע מכך חוסר שוויון בין עסקים בתחומים מוניציפליים שונים.

הדיגיטציה תרמה רבות לשיפור גיוון השירות הבנקאי וליעילותו לצרכנים אבל הם לא הוזילו את השירות לאזרח. כך קובע מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בדוח בנושאים מערכתיים וכלכליים. המבקר בדק היבטים שונים הנוגעים להתפתחות הבנקאות הדיגיטלית, ובהם חסמים להטמעת טכנולוגיות חדשות ולכניסת שחקנים חדשים, בפרט בנקים דיגיטליים, ורפורמות שקודמו להגברת התחרות בשירותים פיננסיים ובנקאיים. בסוף הדברים המליץ המבקר כי בנק ישראל ומשרד האוצר יפעלו לנתב את הבנקאות הדיגיטלית כך שתעודד כניסה של שחקנים מקומיים ובין-לאומיים כדי לייעל את הענף ולהיטיב עם הצרכנים ולתרום יותר להפחתת יוקר המחיה בישראל.

לדברי המבקר, "המערכת הפיננסית בעולם עוברת בשנים האחרונות שינויים מבניים רבים שמקורם בהתפתחויות טכנולוגיות משמעותיות, התפתחויות המעודדות טרנספורמציה דיגיטלית (דיגיטציה). הדיגיטציה מאפשרת למגוון גופים לספק שירותים פיננסיים, כאלה שאת מרביתם נתנו בעבר התאגידים הבנקאיים, ומרחיבה את התחרות למגוון גופים ממגוון מגזרים, וכך מביאה לחדשנות ולהתייעלות בענף הבנקאות.

"תאגיד בנקאי חדש אחד הוקם מאז שנות השבעים של המאה העשרים. זהו התאגיד הבנקאי הדיגיטלי היחיד שפועל בישראל . לצד זאת נמצא כי הגידול השנתי הממוצע ברווח חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות, בניכוי הפרשה להפסדי אשראי בשנים 2014 – 2021, עומד על 11.4% וכי הרווח השנתי שלהן גדל מ-10.4 מיליארד ש"ח ב-2014 ל-22.1 מיליארד ש"ח ב-2021.

"נמצא כי הדיגיטציה תרמה רבות לשיפור גיוון השירות הבנקאי וליעילותו לצרכנים וכן הפחיתה את העלויות שמשלם הציבור על עמלות. עם זאת, הדיגיטציה אשר הפחיתה את עלויות המשכורות וההוצאות הנלוות של הבנקים ותרמה לגידול של 10% ברווח חמש הבנקים הגדולים בשנים 2014 – 2021, לא תרמה לירידה במרווחי האשראי – ורווחיהם במהלך השנים האחרונות גדלו בעקביות מ- 10.4 מיליארדי ש"ח בשנת 2014 ל-22.1 מיליארדי ש"ח בשנת 2021, בהתאם לגידול בתיק האשראי הבנקאי". 

לדברי המבקר, "הדבר מצביע על הריכוזיות בענף הבנקאות ועל היעדר תחרות מספקת, מטיל ספק אם ההתייעלות הדיגיטלית התגלגלה במלואה לציבור ומחדד את הצורך של בנק ישראל והפיקוח על הבנקים בתוכו ליזום פעולות בעידן הדיגיטלי להגברת התחרות בענף הבנקאות, על מנת שההתייעלות הדיגיטלית תבוא לידי ביטוי באופן משמעותי יותר בהפחתת העלויות לצרכן".

עוד מצא המבקר כי רפורמת הניידות בין בנקים מסייעת במעבר בין חשבונות בנק, ועשויה להגדיל את כוח המיקוח של הצרכן ואת היכולת של שחקנים חדשים להיכנס לשוק. עם זאת, המסמכים ששימשו לקידומה לא הצביעו על חסם בירוקרטי מובהק במעבר בין חשבונות בנק, ששיעורו בישראל הוא 2.5% ותואם למקובל בעולם. זאת ועוד, משרד האוצר ובנק ישראל קידמו את הרפורמה בלא התייחסות לטיפול בחסמים שונים המקשים על הציבור לעשות שימוש אפקטיבי במערכת הניוד, בהם החסם הפסיכולוגי, חינוך פיננסי ירוד והיעדר הבדלים מהותיים בין הבנקים.

עוד עלה כי בשנים 2017-2021 נפח הפעילות המצטבר של ארבעת הבנקים הדיגיטליים המובילים בעולם גדל מ-5.25 מיליון משתמשים לכ-75 מיליון משתמשים, וכי הכנסותיהם המצטברות גדלו בשנים 2018 – 2020 מ-484 מיליוני דולרים ל-1,570 מיליוני דולרים. נכון לסוף שנת 2021 לא פעלו בישראל בנקים דיגיטליים עצמאיים. עם זאת, תאגידים קיימים שדרגו את מערכותיהם לתמיכה במגוון שירותים ופעולות באתר וביישומונים. 

כמו כן, ביוני 2017 הקים תאגיד בנקאי גדול פלטפורמה בנקאית דיגיטלית הפועלת באמצעות יישומון, הפועלת מכוח ההיתר לסניף דיגיטלי שהתאגיד הבנקאי קיבל מהפיקוח על הבנקים. פלטפורמה זו נועדה לשרת בעיקר קהל לקוחות צעיר בביצוע פעולות בנקאיות ברובד הבסיסי בלבד, אך צפויה להתרחב להספקת מגוון שירותים ומוצרים נוספים בהמשך. עוד עלה כי משך זמן הקמת התאגיד הבנקאי הדיגיטלי החדש היה 24 חודשים ממועד מתן רישיון בנק מוגבל שאינו בתוקף ועד לקבלת הרישיון בינואר 2022. 

על פי נתוני ה-BIS (Bank for International Settlements), נכון לשנת 2021 יש בעולם יותר מ-60 מערכות תשלומים מהירות, ויש כמה מדינות המתכננות ליישם מערכות כאלה בשנים הקרובות. נמצא כי אף שמשתתפי מערכת שירות התשלום המיידי עמדו בהוראת בנק ישראל ונערכו לקלוט תשלומים באמצעותה, במועד סיום הביקורת רק 2 מתוך 11 בנקים הפועלים בישראל מאפשרים ללקוחותיהם לבצע תשלומים באמצעותה. מערכת תשלומים מיידיים מגדילה את היתירות בביצוע תשלומים מהירים וסופיים במשק. המערכת מאפשרת סליקה של טריליוני שקלים מדי שנה באמצעי תשלום מתקדמים ומגבירה את הנוחות, המהירות והיעילות לציבור אגב צמצום השימוש במזומן ותמיכה בביצוע תשלומים בסכומים נמוכים, ואולם היקף השימוש במערכת עומד על 3.62% מכלל הפעילות במערכת "זיכויים, חיובים והעברות תשלומים" ונמוך ביחס לפוטנציאל השימוש בה.

עוד עלה, כי לפי נתוני חברת שב"א, ערך העסקות המתבצעות בארנקים דיגיטליים וביישומוני התשלום גדל מכ-2.4 מיליארד ש"ח ברבעון הראשון של 2020 לכ-5.4 מיליארד ש"ח ברבעון השלישי של 2021. עם זאת, סוגיית איסוף המידע על הלקוחות ואופן השימוש בו אינה מוסדרת בכל הגופים המפעילים ארנקים דיגיטליים, ובפרט באלה שעיסוקם בתחום הקמעונאות.

התופעה של סגירת סניפים אופיינית גם למדינות ה-OECD. מגמת הירידה במספר סניפי הבנק המסחריים לכל 100,000 מבוגרים במדינות ה-OECD נמשכת תקופה ארוכה יותר מאשר בישראל, אולם כמות הסניפים בישראל לכל 100,000 מבוגרים הייתה נמוכה בהשוואה לכמות הסניפים הממוצעת במדינות ה-OECD לכל אורך העשור האחרון. כך, בשנת 2020 היו בישראל 16.2 סניפים לכל 100,000 מבוגרים מול 18.3 סניפים בממוצע מדינות ה-OECD.

צוין כי הציבור בישראל שבע רצון מהשירותים הדיגיטליים גם בהשוואה בין-לאומית, ובכל הבנקים תועדו שיעורי שביעות רצון גבוהים (91% בממוצע). אף על פי כן, ההתייעלות הדיגיטלית לא הגבירה את מידת ההוגנות שהציבור מייחס למערכת הבנקאית המקומית, והציבור עדיין אינו שבע רצון ממנה, והדבר עולה משיעורי שביעות רצון נמוכים במיוחד מיוזמת הבנקאים בהצעת שירותים להוזלת עלויות (35.5% בממוצע) ובפתרונות יצירתיים התואמים לצורכי הלקוחות (33.5% בממוצע).

קיזז חשבוניות פיקטיביות ונתפס: כתב אישום הוגש לאחרונה לבית משפט השלום פתח תקווה כנגד דוד בוזגלו, תושב נהריה, עוסק מורשה בענף הדלק, המואשם בקיזוז חשבוניות פיקטיביות על סך למעלה מ-41 מיליון שקל. החשבוניות, שהונפקו על שם עוסקים שונים, שימשו להפחתת חבות המס הכוללת של עסקי הנאשם בסכום של למעלה מ-6 מיליון שקל.

על פי כתב האישום, קיזז הנאשם חשבוניות פיקטיביות במסגרת דיווחי המע"מ שדיווח מתוקף היותו "עוסק מורשה". החשבוניות הונפקו על שם שני עוסקים שונים, אשר לא ביצעו או התחייבו לבצע את העסקאות המתוארות בהן. 

במעשיו המתוארים בכתב האישום רשם הנאשם את החשבוניות הכוזבות בספרי הנהלת החשבונות של העסק שניהל, על אף שהעסקאות המתוארות בהן לא בוצעו, וזאת על מנת להפחית את מס התשומות הגלום בחשבוניות הפיקטיביות מחבות המס הכוללת שלו. הוא מואשם גם בכך שניכה מס תשומות בלי שהיה לו לגביו מסמך כדין במטרה להתחמק מתשלום מס בנסיבות מחמירות וכן בכך שהכין, ניהל או הרשה להכין או לנהל, פנקסי חשבונות כוזבים.  

את החקירה ניהלה יחידת חקירות מכס ומע"מ תל-אביב ואת כתב האישום הגישה עו"ד נטלי קצביאן מהיחידה המשפטית מחוז מרכז. 

הוועדה המחוזית תל אביב החליטה להפקיד את תוכנית להתחדשות עירונית בשכונת רמת אביב בתל אביב

שכונת רמת אביב בתל אביב עומדת להתחדש בעשרות רבות של דירות חדשות.

הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה תל אביב החליטה להפקיד תוכנית להתחדשות עירונית בשכונה. 

התוכנית למתחם שמעוני 27-29 בתל אביב, ביוזמת הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית וחברת עמידר, כוללת את התחדשותם של שני מבנים, אשר ידועים כ"בית זוגות צעירים" ותוכננו בסגנון הברוטליסטי על ידי אדר' יצחק פרלשטיין. המבנים נבנו בשנת 1963 בהתבסס על רעיון "השיכון לדוגמא", כאשר אלו יועדו לאגף השיכון במשרד העבודה. ברבות השנים המבנים עברו לבעלות משרד הבינוי והשיכון, ושימשו כדירות דיור ציבורי, בניהול של חברת עמידר. עד היום, שני שלישים מהדירות במתחם משמשות כדיור ציבורי.

התוכנית מציעה בנייה של 237 יחידות דיור חדשות, המהוות תוספת של 161 יחידות דיור לאלו הקיימות, וזאת תוך שמירה על התחדשות המבנים בהתאמה לבינוי האופייני בשכונת רמת אביב, כחלק ממגמת ההתחדשות העירונית בשכונה. 

התוכנית מציעה לקבוע את המבנה הצפוני לשימור ולאפשר בו תוספת בינוי של שתי קומות וחצי בהתאמה לבינוי הקיים תוך כדי חידושו והתאמתו לצורכי הדיור המודרניים. 

המבנה הדרומי מיועד להריסה ובמקומו מתוכנן מבנה בן 16 קומות השומר על מאפייני הבינוי של שכונת רמת אביב ותואם לעקרונות תכנית המתאר הכוללנית של תל אביב. 

הוועדה המחוזית בהחלטתה קבעה את השטח שמצפון למבנה לשימור כשטח ציבורי פתוח על מנת לתת מענה ציבורי ולשמור על עצים בוגרים קיימים.

מנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, אלעזר במברגר: "התכנית למתחם שמעוני שאושרה להפקדה, גובשה תוך התייחסות כוללת  לדיירים הקיימים, לתושבי השכונה ולסביבתה. התכנית מהווה דוגמא לאופן שבו ניתן לקדם שימור האופי המרחבי והקהילתי, הגדלה משמעותית של מלאי הדיור בשכונה ותיקה ובנייתן של דירות חדשות באיכות חיים מודרנית, באמצעות תכנון נכון של התחדשות עירונית. קידום התכנית דרש שיתוף פעולה של גורמים רבים, והגעתה לנקודה זו היום מעידה על הצלחתו". 

סמנכ"ל נכסים וחברות, משרד הבינוי והשיכון, נתנאל לפידות: "חידושן של דירות הדיור הציבורי, כחלק מפרויקט רחב היקף זה, זו רק דוגמה אחת למגמת החידוש ושיפור האיכות של הדירות במלאי הדיור הציבורי שמקדם משרד הבינוי והשיכון. רכש דירות, שיפוץ וחידוש מוחלט של הדירות הקיימות במאגר, מקודם מתוך מדיניות שדואגת לזכויותיהן ורווחתן של המשפחות בדיור הציבורי, והוא מאפשר להן איכות חיים מיטבית בדירות חדשות ובסביבות מגורים טובות וראויות, וזאת בכדי לתת למשפחות הזדמנות של ממש לשפר את מצבן". 

"זה לא בלתי סביר שנגיע במחצית הראשונה של 2023 לסביבת ריבית הגבוהה מזו שצוינה בתחזית חטיבת המחקר האחרונה – 3.5%". כך אמר נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בכנס השנתי של אגף השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר.

פרופ' ירון הסביר את הצעדים שנקט בנק ישראל ואיפה הוא רואה את האינפלציה בעתיד.

לדבריו, "האינפלציה בישראל מצויה מעל הגבול העליון של היעד, ועומדת בשנים-עשר החודשים האחרונים על 5.1%. עם זאת, האינפלציה בישראל נמוכה משמעותית מהאינפלציה במרבית המדינות המפותחות. בניכוי אנרגיה ומזון, המרחק של האינפלציה בישראל מזו של המדינות המפותחות קטן. בפירוק רכיבי האינפלציה, ניתן לראות כי קצב העלייה של הרכיבים הלא-סחירים במדד עלה. לסעיף הדיור תרומה ניכרת לעלייה זו. גם קצב העלייה השנתי של הרכיבים הסחירים עלה, גם בעקבות היחלשות השקל – כמו שאר המטבעות בעולם – בחודש אוקטובר, וגם בהשפעת תרומה חריגה יחסית של נסיעות ישראלים לחו"ל.

"במבט קדימה, בחודשיים-שלושה הקרובים אנחנו צפויים להמשיך ולראות מדדים גבוהים, סביר שאף יותר מהנתון הנוכחי. חשוב לזכור כי האינפלציה היא תהליך, ויש להסתכל על התמונה הכללית, ולא על חודש כזה או אחר. להערכתנו, ולהערכת הפעילים בשוק ההון והחזאים – האינפלציה צפויה לרדת באזור סוף הרבעון הראשון של 2023, ולשוב לכיוון מרכז היעד בקיץ. הנגיד הדגיש כי למדיניות מוניטרית לוקח זמן לפעול. "אנחנו נמצאים כבר כעת בריבית ריאלית חיובית, ובסביבה מרסנת. עם הזמן נתחיל לראות את השפעת הריבית על הכלכלה", אמר.

בהמשך דבריו התייחס הנגיד גם להסכמי השכר במגזר הציבורי. לדבריו, "עפ"י נתוני חודש אוגוסט – הנתונים הרשמיים המעודכנים ביותר – השכר הממוצע במשק עולה ומצוי מעל מגמתו טרום המשבר. עם זאת, במונחים ריאליים הוא מצוי כעת בסביבת המגמה החזויה על בסיס מגמת טרום המשבר. אם נפרק את נתוני הממוצע למגזרים השונים במשק, נגלה כי  עליית השכר במשק נובעת מהמגזר הפרטי, ובפרט ממגזר ההייטק. כלומר, בעוד שעובדי סקטור ההייטק זכו לצמיחה ניכרת בשכר, השכר הנומינלי של המגזרים האחרים במשק נותר יחסית יציב, ואף נשחק בשנה האחרונה בעקבות עליית האינפלציה. 

"כידוע לכולכם, עם הקמת הממשלה החדשה, צפויים להתחדש מרבית הסכמי השכר במרבית המגזר הציבורי. ההסכמים הללו מגיעים לאחר שבשנים האחרונות נוצר פער גדול בין עליית השכר במגזר העסקי – גם ללא ההייטק שעלה בחדות – לבין עלייה מתונה יותר במגזר הציבורי. הסכמי השכר יכסו הן את השנים מ-2020-2022, שבהן חידוש ההסכמים נדחה, וסביר להניח כי יכסו גם מספר שנים קדימה. בהקשר זה חשוב לשים לב שהאינפלציה הממוצעת לאורך 2020 עד 2022 הייתה בסביבות 2%, למרות נתון הקצה הגבוה. בנוסף, הציפיות קדימה הן להתמתנות לעבר מרכז היעד. חשוב שנתון הקצה לא יהווה עוגן להסכמים בראיה קדימה. הספרות הכלכלית גדושה בתיאורים – אנליטיים ואמפיריים – של הקשר בין שכר ואינפלציה. בתקופות בהן האינפלציה גבוהה, עליית שכר שאינה מווסתת עלולה להוביל ל"ספירלה" בה המחירים והשכר גדלים בקצב מהיר, ויציבות המחירים מתרחקת. המבוגרים שבינינו יזכרו כיצד מנגנוני ההצמדה הקשיחים שפכו שמן על מדורת ההיפר אינפלציה בשנות ה-80. אנו בבנק ישראל מתמקדים בהפחתת האינפלציה, בניסיון להשיג זאת עם פגיעה קטנה ככל שניתן בתעסוקה.

"לכן, חשוב שהסכמי השכר לא יכללו הרחבה ניכרת בשנה הקרובה. זאת הן ברכיב הפיצוי הרטרואקטיבי, והן בבסיס השכר לשנים הבאות. חשוב לי לציין – אנחנו לא מתעלמים מהצורך לייצר פיצוי עבור עובדי המגזר הציבורי ששכרם נשחק. אנו מבקשים לעשות זאת בשום שכל, בצורה שלא תאיץ את האינפלציה בהמשך.

"כך למשל ניתן לייצר מנגנוני פיצוי, מבלי לייצר מנגנוני הצמדה קשיחים שעלולים להשפיע לרעה על האינפלציה:

• דרך אחת היא לקבוע מראש הסכם לטווח קצר, שיכלול התייחסות לתקופה האחרונה ופיצוי מתון על התקופה שחלפה מפקיעת ההסכם הקודם –  תוך הסכמה לדון בהסכם לטווח ארוך יותר בתחילת 2024 – כשתמונת האינפלציה תתברר.
• אפשרות נוספת היא לחתום על הסכם לטווח ארוך יותר, אבל תוך הפנמת תמונת האינפלציה הצפויה (וההיסטורית) וחשוב לא פחות – פריסת התשלומים, לרבות הרכיב הרטרואקטיבי, באופן הדרגתי.

"לסיכום", הדגיש הנגיד, "חשוב שהסכמי השכר שייחתמו על ידי הממשלה הקרובה לא יכילו מנגנוני הצמדה קשיחים ארוכי טווח שעלולים לפגוע בחזרת המשק לסביבת יציבות מחירים".

האם הכלכלה העולמית בדרך למיתון? מתי יסתיים מהלך העלאות הריבית? בבנק ההשקעות השוויצרי קרדיט סוויס (Credit Suisse) מנסים לחזות.

על פי תחזית ההשקעות של הבנק לשנת 2023, בשנה הקרובה הצמיחה הכלכלית הגלובלית תהיה נמוכה ותגיע ל-1.6% בלבד. לדברי כלכלני הבנק, הבנקים המרכזיים יאטו או יסיימו ככל הנראה את הידוק המדיניות המוניטרית ב-2023, אך הם לא צופים הורדות ריבית באף אחד מהמשקים הכלכליים הגדולים. על רקע זה, נכסי אג"ח בעלי הכנסה קבועה יכולים להציע למשקיעים הזדמנויות אטרקטיביות. עוד צופים בקרדיט סוויס כי ביצועי המניות יהיו חלשים, לפחות במחצית הראשונה של השנה.

לאחר השנה המאתגרת של 2022, בה ראינו אינפלציה גבוהה ומתמשכת, הידוק אגרסיבי של הבנקים המרכזיים והאטת הצמיחה, בקרדיט סוויס צופים  שב-2023 נראה מיתון בגוש האירו ובבריטניה, ומיתון בצמיחה של סין. משקים אלה צפויים להגיע לשפל באמצע 2023 ולהתחיל התאוששות חלשה ומהוססת – תרחיש שנשען על ההנחה המכרעת לפיה ארה"ב תצליח להימנע ממיתון. עוד צופים בבנק שהצמיחה הכלכלית תישאר נמוכה באופן כללי ב-2023 על רקע התנאים המוניטריים ההדוקים והשינויים המתמשכים במצב הגיאופוליטי.

לדברי מייקל סטרובאק, סמנכ"ל ההשקעות הגלובלי של קרדיט סוויס, "אנו מצפים שהתנודתיות בשוק הפיננסי תישאר ברמה גבוהה ככל שהסיכונים נמשכים וככל שהתנאים הפיננסיים העולמיים נשארים הדוקים. דבר זה עשוי ליצור רוח נגדית מתמשכת לצמיחה, ולפיכך לנכסי סיכון. המפתח לניהול ההשקעות בסביבה קשה זו הוא הקפדה על עקרונות השקעה איתנים, תהליך השקעה קפדני המותאם ליעדים הפיננסיים ארוכי הטווח של המשקיעים ופיזור רחב הכולל השקעות אלטרנטיביות".

לדברי ננט הכלר-פיידהרב, סמנכ"לית השקעות לאזור אירופה, המזרח התיכון ואפריקה וראש תחום כלכלה ומחקר גלובליים בקרדיט סוויס, "אנו מאמינים שהכלכלה העולמית עברה שינוי יסודי בשנים האחרונות עקב מגפת הקורונה, שינויים דמוגרפיים והחלשות ההשקעות העסקיות בעקבות קרעים גיאופוליטיים והשפעות שינויי האקלים. התוצאות ניכרות בתחזיות שלנו לטווח הארוך שלנו עבור הכלכלה העולמית, שלדעתנו תצמח בקצב איטי בהרבה. אנו צופים שב-2023 האינפלציה תישאר מעל יעדי הבנקים המרכזיים ברוב הכלכלות המפותחות הגדולות".

ההתקררות בשוק הנדל"ן שמורגשת מאז חודש מרץ 2022 נמשכת ביתר שאת, כאשר מספר העסקאות הולך ויורד. עם זאת, נכון לעכשיו הירידה במספר העסקאות עדיין לא חלחלה אל המחירים והם ממשיכים לעלות. אבל מומחים שונים בטוחים כי זה רק עניין של זמן עד שהירידה בביקושים, לצד הריבית במשק שממשיכה לעלות ומייקרת את המשכנתאות, יגיעו גם אל מחירי הדיור, ויורידו אותם.

בינתיים, כאמור, סקירת ענף הנדל"ן למגורים לחודש ספטמבר שמפרסם אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, אכן מחזקת עוד מגמת החולשה בשוק הנדל"ן. על פי הנתונים, בספטמבר עמד מספר העסקאות על 7,900. במבט ראשון מדובר על יציבות לעומת ספטמבר 2021, אבל באגף הכלכלנית הראשית מזכירים כי כל חגי תשרי חלו אשתקד בספטמבר, כאשר בספטמבר השנה רק ראש השנה חל בחודש זה. פירוש הדבר הוא כי בהינתן מספר ימי העבודה בספטמבר בשנתיים האחרונות – עשרה ימים אשתקד לעומת 17 השנה – העובדה שמספר העסקאות נותר ללא שינוי מבטאת ירידה חדה במכירות ממוצע יומי.

ירידה של 27% ברכישות משקיעים

עוד עולה מהנתונים כי רכישות המשקיעים בספטמבר הסתכמו ב-1,400, ירידה חדה של 27% לעומת ספטמבר אשתקד. בכך, אומרים באגף הכלכלנית, נמשכות הירידות החדות ברכישות המשקיעים מאז עליית מס הרכישה בנובמבר אשתקד, כאשר במקביל החל תהליך העלאת הריבית על ידי בנק ישראל באפריל השנה.

בפילוח גאוגרפי נמצא כי הירידה החדה ברכישות המשקיעים הקיפה כמעט את כל האזורים, למעט אזור באר שבע שרשם גידול של 5% (בהשוואה לספטמבר אשתקד. בהשוואה לחודש הקודם מדובר בגידול של 44%), ואזור טבריה שרשם גידול חריג של 57%, אולם עדיין מדובר על רמה נמוכה של עסקאות באזור זה.

בניתוח מאפייני המשקיעים בחודש ספטמבר באזור באר שבע נמצא כי קרוב למחציתם – 47% – מתגוררים במחוזות תל אביב והמרכז, בעוד תושבי הדרום מהווים רק מעט מעל שליש. בחלוקה לפי מגזר תעסוקתי נמצא כי 21% מהמשקיעים באזור זה בספטמבר הם משרתי/גמלאי צבא הקבע. בניתוח רמות השכר לפי מגזרי תעסוקה בולט זה של משרתי/גמלאי צבא הקבע עם שכר ממוצע של 61 אלף שקל למשק בית, כאשר באגף הכלכלנית מדגישים כי גם השכר החציוני גבוה ועומד על 59 אלף שקל. על רקע ממצאים אלה מציינים באגף הכלכלנית כי ההסבר בין היתר לרמות השכר הגבוהות האלה נעוץ בעובדה שלפיה חלק לא מבוטל ממי שהינם היום גמלאי צבא הקבע מועסקים במקביל בשוק העבודה האזרחי.

רכישות של זוגות צעירים (דירה ראשונה) בספטמבר הסתכמו ב-4,200 דירות, גידול של 26% לעומת ספטמבר אשתקד וגידול של 3% לעומת החודש הקודם. בניכוי הרכישות בסבסוד ממשלתי (בעיקר "מחיר למשתכן") הסתכמו רכישות אלה ב-3,600 דירות, גידול חד של 45% לעומת ספטמבר אשתקד.

גידול חד ברכישות זוגות צעירים באזור באר שבע

בפילוח גאוגרפי של רכישות הזוגות הצעירים בשוק החופשי בולט אזור באר שבע עם 749 דירות שנרכשו, גידול חד של 130% לעומת ספטמבר אשתקד והרמה הגבוהה ביותר מאז נובמבר אשתקד.

מניתוח שערכו באגף הכלכלנית של המאפיינים הסוציו-דמוגרפיים של רכישות הזוגות הצעירים באזור באר שבע בספטמבר עולה כי 42% מרוכשים אלה מתגוררים  במחוזות תל אביב והמרכז, ממצא שעשוי לרמז כי לא בהכרח בכוונתם להתגורר במקום. תושבי מחוז הדרום מהווים כ-39% מרוכשים אלה. בניתוח רמות השכר למשק בית נמצא כי הרוכשים המתגוררים במחוז תל אביב הם בעלי שכר ממוצע הגבוה משמעותית מאשר באזורים האחרים – 17.5 אלף שקל בממוצע ברוטו למשק בית, גבוה ב-20% למשל משכר הרוכשים המתגוררים באזור הדרום. ברמת השכר החציוני כבר מצטמצם הפער בין הרוכשים המתגוררים במחוז תל אביב לבין תושבי מחוז הדרום ל-5% בלבד, אולם יש לציין כי פער מצומצם זה נובע במידה רבה משיעור הגבוה של רווקים מקרב הרוכשים התל אביבים.

עוד מציינים באגף הכלכלנית הראשית כי אינדיקציות ראשוניות לגבי חודש אוקטובר מצביעות על רמה נמוכה במיוחד של עסקאות.

בנק דיסקונט שוב מעדכן את הריבית על הפיקדונות. בעקבות העלאת הריבית השישית ברציפות של בנק ישראל, הודיע דיסקונט כי הוא מעלה את הריבית על הפיקדונות לשנה בדיגיטל.

הריבית על פיקדון לשנה, בריבית קבועה, תעמוד על 3.75%. במקביל, הבנק יעניק ריבית על פיקדון לשנה בריבית משתנה, שתהיה זהה לשיעור הריבית בנק ישראל: 3.25% ותתעדכן בהתאמה לשינויי הריבית העתידיים של בנק ישראל. בנוסף, לפותחים פיקדון לשנה צמוד מדד, יעניק הבנק הצמדה למדד המחירים לצרכן + ריבית בשיעור של 0.25%.

לאחר ההעלאה, דיסקונט מציע למעשה את הריבית הגבוהה ביותר במערכת הבנקאית על פיקדון שנתי.

על פי הודעת הבנק, ריביות אלה יינתנו לכל הלקוחות שיפתחו את הפיקדון בערוצים הדיגיטליים (אתר ואפליקציית הבנק) וייכנסו לתוקף החל מיום חמישי 24.11.22.

זהו עדכון הריביות השלישי שמבצע הבנק בעקבות עליית הריבית במשק. בחודש אוגוסט הודיע דיסקונט על העלאת הריבית על הפיקדונות ל-3%, ואילו באוקטובר העלה הבנק את הריבית על הפיקדונות עוד ל-3.5%.

בעקבות החלטת בנק ישראל להעלות את הריבית במשק זו הפעם השישית ברציפות, בשיעור של 0.5% לרמה של 3.25%, כלכלנים מגיבים על הצעד ומנסים להעריך את צעדיו הבאים של הבנק המרכזי.

גיא בית-אור, פסגות: כניסה למיתון עולמי תעצור את העלאות הריבית 
לקראת החלטת הריבית גם השווקים וגם החזאים היו חצויים ובסופו של דבר, נראה כי העלייה בסיכונים לפעילות הגלובלית הכריעו כאשר בנק ישראל העלה את הריבית ב-50 נקודות בסיס לרמה של 3.25%. בבנק ישראל ציינו כי האינפלציה ממשיכה להיות גבוהה ונרחבת, וכי הפעילות הכלכלית בישראל ממשיכה להיות איתנה. מצד שני, נראה ברמות הריבית הנוכחיות הם מעדיפים להאט את הקצב וזאת מאחר והם מעריכים כי מהלך העלאות הריבית והתמתנות הפעילות בעולם, צפויים להביא להאטה מסוימת בפעילות בישראל.
גם בנוגע לשוק הדיור בבנק ישראל מתחילים לשנות את הטון. נזכיר כי שוק הדיור הוא תמיד הראשון להגיב (חוץ משוק ההון) לשינויים בריבית ונתוני הפעילות השוטפים מאותתים על התקררות ניכרת בפעילות. בבנק ישראל מציינים את הירידה המשמעותית במכירות וירידה בהיקף המשכנתאות שניטלות. להערכתנו, בבנק ישראל מבינים שבמהלך החודשים הקרובים כבר נראה את מחירי הדיור מתחילים לשנות כיוון.
הדגש החשוב ביותר בהחלטת הריבית הנוכחית הוא מתן משקל גדול יותר לסיכונים לפעילות הכלכלית העולמית כאשר בבנק ישראל ציינו כי הפעילות הכלכלית בעולם מתמתנת והסיכון למיתון עולה, בעיקר באירופה; במקביל, הם ציינו כי נמשכת ההקלה בשרשראות האספקה תוך ירידה במחירי התובלה. המשמעות – מבחינת בנק ישראל הסיכונים האינפלציוניים מכיוון העולם מתחילים לרדת לאור שחרור צד ההיצע, והציפיה לכניסה למיתון כלכלי בעולם.
בשורה התחתונה, בבנק ישראל ניסו בהחלטה זו לאזן בין הפעילות הכלכלית המקומית שממשיכה להיות חזקה, וזאת ביחד עם אינפלציה שממשיכה להתרחק מהיעד, אך במקביל הם רואים את ענני המיתון העולמי שמתקרבים וזאת ביחד עם ההקלה המסתמנת מצד ההיצע במבט ל-2023 (לפחות נכון לעכשיו).
במבט קדימה, יש הרבה ערפל סביב אופק הריבית. להערכתנו, יש לבנק ישראל עוד חלון להעלות את הריבית ב-3 בינואר ב-25-50 נקודות בסיס כתלות בנתונים השוטפים. עם זאת, להערכתנו כניסה למיתון כלכלי עולמי והמשך החולשה בשווקים במהלך החודשים הקרובים יובילו לעצירת תהליך ההידוק המוניטארי בעולם, מה שיאפשר גם לבנק ישראל לעצור.
לבסוף, בבנק ישראל רומזים לנו כי הם מצפים להאטה מסוימת בפעילות הכלכלית בישראל. להערכתנו, ישראל לא תצא ללא פגע מהסביבה הכלכלית העולמית המסתמנת ואנו מצפים להאטה כלכלית משמעותית במהלך 2023.

עפר קליין, הראל ביטוח ופיננסים: הריבית תעלה ל-3.75%-4% ברבעון הראשון של 2023

בנק ישראל העלה את הריבית בחצי נקודת אחוז. למרות האטת הקצב, אנו סבורים שהבנק ימשיך ויעלה את הריבית לכיוון 3.75%-4% ברבעון הראשון של 2023, דבר שאינו מתומחר כיום בשוק האג"ח.

בהחלטה האחרונה השנה, בנק ישראל העלה את הריבית בחצי נקודת אחוז ל-3.25%. זו האטה בקצב ההעלאה בהשוואה להחלטות הקודמות (0.75 נקודת אחוז פעמים ברציפות). בבנק ישראל מסבירים את ההחלטה (ואנחנו מסכימים) בכך שהמדיניות המוניטרית המרסנת והתמתנות הפעילות בעולם צפויות להביא להאטה גם בפעילות בישראל, ושמספר אינדיקטורים כבר מצביעים על תחילת תהליך זה.

דוגמא לשינוי כיוון בנתונים ראינו היום בנתוני שוק העבודה בארץ: שיעור האבטלה עלה ל-4.1% ובגילאי העבודה העיקריים (25 עד 64) הגיע ל‑3.5% (3.1% בחודש שעבר). להערכתנו, נראה המשך עלייה בשיעור האבטלה גם בחודשים הבאים. האטה זו בולטת בענף ההיי-טק שם הביקוש למשרות ממשיך לרדת, כך סך המשרות הפנויות באוקטובר למפתחי תוכנה (ענף עם השכר בין הגבוהים במשק) נמוך בשליש מרמתו בתחילת השנה. למרות האמור, יש לציין שהנתונים המקבילים משירות התעסוקה לא מצביעים עדיין על מגמה דומה (דבר המעניין בפני עצמו).

האינפלציה הגבוהה, שוק העבודה ההדוק והעלייה במחירי הדירות היו התורמים העיקריים להמשך העלאת הריבית. למרות האטת הקצב, אנו סבורים שבנק ישראל ימשיך ויעלה את הריבית לכיוון 3.75%-4% ברבעון הראשון של 2023, דבר שאינו מתומחר כיום בשוק האג"ח.

בנק ישראל העלה את הריבית במשק שוב, אך הסתפק בהעלאה של 0.5%. ההערכות לקראת ישיבת הוועדה המוניטרית נעו בין העלאה של 0.5% לבין 0.75%.

לאחר ההעלאה הנוכחית, השישית ברציפות, עומדת הריבית במשק על 3.25%, רמתה הגבוהה ביותר מאז ספטמבר 2011.

הבנק המרכזי נימק את החלטתו בסיבות הבאות:

• האינפלציה בישראל מצויה מעל הגבול העליון של היעד, ועומדת בשנים-עשר החודשים האחרונים על 5.1%. האינפלציה נרשמת במנעד רחב של סעיפי המדד.
• הציפיות לאינפלציה לשנה הראשונה משוק ההון נמצאות בתוך תחום היעד, הציפיות לשנה משאר המקורות שוהות בסביבת הגבול העליון של היעד. הציפיות משוק ההון לשנה השנייה ואילך מצויות בתוך תחום היעד.
• במשק הישראלי נמשכת פעילות כלכלית איתנה, שוק העבודה עדיין מאופיין כהדוק ורמת התוצר ממשיכה להיות גבוהה מהמגמה ארוכת הטווח. עם זאת, המדיניות המוניטרית המצמצמת וההתמתנות בפעילות בעולם צפויים להביא להאטה מסוימת גם בפעילות הכלכלית בישראל, ומספר אינדיקטורים מצביעים על סימנים לתחילת תהליך זה.
•  מחירי הדירות עלו בשנים-עשר החודשים האחרונים בקצב גבוה באופן משמעותי בהשוואה לקצב של השנים האחרונות. עם זאת, מספר העסקאות לרכישת דירה ממשיך לרדת והיקף המשכנתאות שניטלו בחודשים האחרונים הצטמצם מאוד.
• מאז החלטת המדיניות האחרונה, התחזק השקל מול הדולר ב-3% ובמונחי השער האפקטיבי ב-0.7%, מנגד נחלש השקל מול האירו ב-2.8%.
• הפעילות הכלכלית בעולם מתמתנת והסיכון למיתון עולה, בעיקר באירופה. זאת על רקע המלחמה המתמשכת באוקראינה ומשבר האנרגיה באירופה, האינפלציה הגבוהה וההידוק המוניטרי וההאטה בסין. מנגד, נמשכת ההקלה בשרשראות האספקה, תוך ירידה במחירי התובלה.

  במשק הישראלי נרשמת פעילות כלכלית איתנה, המלווה בשוק עבודה הדוק תוך עלייה בסביבת האינפלציה.

לכן, הוועדה החליטה להמשיך בתהליך העלאת הריבית. קצב העלאת הריבית ייקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה, זאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות.