בשלו התנאים להתמתנות העלייה במחירי הדירות ואף לירידת מחירים. זאת נוכח הגידול החד בעול על הרוכשים, התייקרות המשכנתאות, תנאי ההאטה וחוסר הוודאות הכלכלית (לרבות המשבר בענף ההייטק – אוכלוסייה שהזרימה בשנים האחרונות סכומים גבוהים לשוק הדיור) והתייקרות המימון לחברות הייזום, המגדילה את הקושי בהחזקת מלאי לא מכור לאורך זמן. כך מעריכים בבית ההשקעות ווליו בייס.

מסקירה על ענף הייזום למגורים שערכו האנליסטיות נועה צבי ותום פינגולד, עולה כי החודשים האחרונים משקפים האטה בענף:

• ירידה במכירת דירות חדשות (כ-20% פחות בשלושת הרבעונים הראשונים של 2022 בהשוואה לאלה של 2021)
• עלייה בחודשי ההיצע (16.5 חודשים ב-9/22 לעומת 9.2 ב-9/21)
• קפיצה במלאי הדירות הלא מכור בחודשיים האחרונים (48.7 אלף יח"ד ב- 9/22 לעומת 42 אלף יח"ד ב-9/21)
• ירידה בהיקף נטילת משכנתאות חדשות בבנקים בחמשת החודשים האחרונים (6.1 מיליארד ב-10/22 לעומת 13.4 מיליארד ב-3/22 שהיה חודש שיא).

לדברי האנליסטיות, הנתונים הללו הם תוצאה של הגידול החד בעול על רוכשי הדירות בשנתיים האחרונות (מספר המשכורות הנדרשות כיום לטובת רכישת דירה כמעט הוכפל מאז שנת 2007) – גידול אשר נגרם בין היתר בשל עליית מחירי הדירות, התייקרות המשכנתאות על רקע עליית הריבית והעלאת מס הרכישה על דירות להשקעה.

בשלב זה, אומרים בווליו בייס, כפי הנראה החברות היזמיות מצליחות להתמודד עם ההאטה במכירות והצטברות המלאים, אך לא כל החברות תוכלנה להחזיק מצב זה לאורך זמן, כך שייתכן שנראה האטה בכניסה לפרויקטים חדשים ואף ירידה במחירי הדירות.

עם זאת, על אף נתוני ההאטה המתוארים לעיל (ירידה במכירות והצטברות מלאים), מחירי הדירות ממשיכים לעלות, עם עליה של 19.8% בשנה האחרונה, ואף עלייה בחודשים אוגוסט-ספטמבר בשיעור של 1.1%.

מכלול נתוני המאקרו  – הצמיחה, האינפלציה ומחירי הדיור – תומך בהעלאת ריבית בנק ישראל בשיעור חד של 0.75% לרמה של 3.5% בישיבתו הקרובה ב-21 בנובמבר. כך מעריכים כלכלני בנק לאומי בראשות הכלכלן הראשי ד"ר גיל מיכאל בפמן ואסטרטג הריביות דודי רזניק.

לדבריהם, נתוני הצמיחה שפורסמו – 2.1% ברבעון השלישי, עקביים עם תחזיתם לשיעור צמיחה של כ-6% (ממוצע שנתי) בסיכום שנת 2022. האומדן הראשון של הנתונים הצביע אמנם על האטה בצמיחה, אך רכיבי הצמיחה העיקריים, להוציא היצוא התעשייתי וצריכת מוצרים בני-קיימא, הציגו צמיחה בקצב סביר. שיעור האבטלה בעלייה מתונה, אך מכלול נתוני התעסוקה מצביע על יציבות יחסית – רמה גבוהה של משרות פנויות והאצה מסוימת בקצב עליית השכר. כמו כן, האצת האינפלציה, הצפויה להימשך בחודשים הקרובים, לצד הימשכות עליית מחירי הדירות, תומכים גם כן בהמשך תהליך העלאת הריבית. זאת, כאשר ברקע המשך העלאת ריבית בקצב מהיר בארה"ב ובמרבית הבנקים המרכזיים הגדולים.

האינפלציה ב-12 החודשים הקרובים – 3.5%

באשר לאינפלציה מעריכים כלכלני לאומי כי היא תסתכם בכ-3.5% ב-12 החודשים הבאים ותחזור אל היעד – 1%-3% – לקראת סוף 2023. בלאומי מסבירים כי האצה נרשמה בקצב האינפלציה השנתית בחודש אוקטובר. ב-12 החודשים האחרונים (אוקטובר 2022 לעומת אוקטובר 2021) מדד המחירים לצרכן עלה ב-5.1%, לעומת 4.6% בחודשיים הקודמים.

מחירי הדיור צפויים להתמתן בחודשים הקרובים

לגבי מחירי הדיור אומרים בלאומי כי מגמת העלייה המהירה במחירי השכירות נמשכה גם באוקטובר, זאת בדגש על דירות שבהן הוחלף שוכר. מגמה זו צפויה להימשך גם בחודשים הקרובים, בין היתר, על רקע התאמת מחירי השכירות לסביבה של אינפלציה ותשואות גבוהה יותר, וכן לאור ההשפעה בפיגור של מחירי הדירות של שוק השכירות. על כן, סעיף הדיור צפוי להיות סעיף התייקרות דומיננטי במדד המחירים לצרכן בחודשים הקרובים.

במבט קדימה, עליית מחירי הדירות צפויה להתמתן בחודשים הקרובים, ותיתכן ירידת מחירים במהלך שנת 2023.

המשק הישראלי צמח ב-2.1% ברבעון השלישי, צמיחה "סבירה" לאחר הזינוק של 7.3% ברבעון השני. התמתנות הצמיחה, לצד ירידה בציפיות האינפלציה בשוק הון, התמתנות בפעילות בסקטור העסקי ועלייה מסתמנת בשיעור האבטלה, יסייעו לבנק ישראל להסתפק בהעלאת ריבית של 0.5% "בלבד" בישיבתו ב-21 בנובמבר. כך מעריכים כלכלני בית ההשקעות לידר שוקי הון בראשות יונתן כץ.

בלידר מציינים כי הצמיחה עדיין נתמכת בעיקר על ידי ההשקעות ויצוא שירותי ההייטק, כאשר הצריכה הפרטית מתמנת, וצופים צמיחה של 2.8% ב-2023.

עם זאת, מסבירים בלידר כי החלטת הריבית הפעם איננה פשוטה. לדבריהם, יש גם נתונים שתומכים בהעלאת ריבית חדה של 0.75%, ביניהם מדד אוקטובר שהיה גבוה יחסית עם האצה באינפלציית הליבה ל-5%; הסביבה המאקרו כלכלית שעדיין מצביעה על התרחבות; שוק העבודה שעדיין הדוק; עליית שכר מסתמנת בסקטור העסקי ועוד.

האינפלציה שנה קדימה: 2.9%

באשר לאינפלציה צופים כלכלני לידר כי זו תסתכם ב-2.9% שנה קדימה וב-2.5% ב-2023. כך מסבירים בלידר את הערכותיה:

שער חליפין: עלול להיכנס גורם נוסף: פגיעה מסוימת באמינות הפיסקאלית לאור מדיניות פיסקאלית מרחיבה של הממשלה החדשה. גם אם לא מדו בר באירוע דרמטי כמו בבריטניה, שילוב של הוזלות של מוצרים בסיסיים (ביטול מיסוי, הקפאת מחירי המים, חשמל, תחבורה ציבורית ואולי דלק), הסכמי שכר בסקטור הציבורי, והתמתנות בהכנסות ממסי ם עלול לערער את האמינות הפיסקאלית. גם אם הגירעון בפועל ב-2023 לא יחצה את ה-3% (המצב ההתחלתי ב-2022 מאד חיובי), הציפייה להרעה בשנים הבאות עלולה לגרום לתגובה מסוימת בשער החליפין. לכן, מניחים בלידר פיחות מתון בשנת 2023.

שוק העבודה: למרות שמסתמנת מעט חולשה בשוק העבודה בספטמבר, השכר בסקטור העסקי עלה ב-2.3% באוגוסט וב-5.5% שנה אחורה. בחודשים האחרונים השכר בענף אירוח ושירותי אוכל עולה בקצב מהיר. קיים איום נוסף לשנים הבאות: השפעת הסכמי השכר בסקטור הציבורי ועדכון חד בשכר המינימום.

מחירי השכירות יתחילו לרדת ברבעון השני של 2023

עוד מעריכים בלידר כי מחירי השכירות ימשיכו לזחול כלפי מעלה על רקע הסטת הביקוש מרכישה לשכירות, בגלל התייקרות המשכנתאות. החל מהרבעון השני של 2023 מחירי השכירות צפויים להתמתן על רקע חולשה בביקוש וגידול בהיצע. בלידר צופים עלייה של 3.7% בשנה קדימה בסעיף הדיור הראשי אשר יתרום 0.9% לאינפלציה. ב-2023 צופים בלידר עלייה מתונה יותר של 2.8% עם התמתנות נוספת ב-2024.

לבנק ישראל יש כמה סיבות טובות להוריד את קצב העלאות הריבית. על כן ההערכה היא שבישיבתו ב-21 בנובמבר יסתפק בנק ישראל בהעלאת ריבית של 0.5%, ולא 0.75%. כך מעריכים כלכלני בית ההשקעות מיטב בראשות הכלכלן הראשי אלכס זבז'ינסקי.

ואלה הסיבות שמונים במיטב:

• מאז החלטת הריבית הקודמת, התחזיות לצמיחה בכלכלה העולמית המשיכו לרדת די מהר.
• לפי דברי הנגיד לאחרונה, הוא העריך שהמשק הישראלי בדרך להאטה. סביר שזה יבוא לידי ביטוי בהחלטה.
• יחד עם זאת, העלייה בשיעור האבטלה שנרשמה לאחרונה כנראה משקפת סטייה סטטיסטית ועדיין לא הרעה בשוק העבודה. בנתוני דורשי העבודה של שירות התעסוקה, שבדרך כלל מתואמים עם מספר המובטלים בסקר הלמ"ס, לא נרשמה שום עלייה בחודשים האחרונים, כולל באוקטובר.
• מצד אחד, האינפלציה בישראל ממשיכה לעלות, כולל אינפלציית הליבה. אולם, המשך העלייה בסביבת האינפלציה נובע בעיקר מעלייה בסעיף הדיור, בסעיף הנסיעות לחו"ל ובסעיף החזקת רכב לא כולל הדלק. תרומה של כל יתר הסעיפים במדד המחירים לאינפלציה הכללית אף ירדה בחודשים האחרונים. שלושת הסעיפים הללו בעלי משקל מצטבר של כ-37% במדד, אך תרמו קרוב ל-60% מהאינפלציה הכוללת בשנה האחרונה (3.0% מתוך 5.1%). אולם, לא נדרשת עליית ריבית חדה כדי לבלום עליית מחירים בסעיפים הללו:
  • ההתייקרות החדה של הנסיעות לחו"ל (עלייה של 30% בשנה האחרונה שתרמה לאינפלציה השנתית 0.6%) בסיכוי גבוה קשורה ליציאה מהמגפה ולפיחות השקל ולא בהכרח תחזור על עצמה בשנה הקרובה.
  • גם העלייה החדה במחירי הרכבים (9%) בשנה האחרונה ובסעיפים הנלווים (ביטוח וטיפול ברכבים), שתרמו יחד לאינפלציה השנתית כ-0.85%, צפויה להתמתן  בעקבות ההקלה בשרשרת ההספקה ועלייה בעלויות המימון שיובילו לירידה בביקוש לרכבים.
  • עליית ריבית לא מתאימה משתי סיבות לקירור מחירי השכירות שנמדדים בסעף הדיור של מדד המחירים. ראשית, חלק מהעלייה בסעיף הדיור קשור לגל העלייה לישראל שהיה השנה. מתחילת השנה הגיעו לישראל כ-58 אלף עולים או כ-30 אלף משפחות. תוספת ביקוש ל-30 אלף דירות להשכרה מהווה זעזוע משמעותי לשוק הדיור בישראל שבקושי מוסיף 50-60 אלף דירות חדשות בשנה כדי לספק ביקוש טבעי. עליית ריבית לא מסוגלת לפתור את הבעיה.

הסיבה השנייה והחשובה ביותר, שעליית ריבית דווקא גורמת לעלייה במחירי השכירות עקב השפעתה על ירידה ברכישות דירות ומעבר ביקושים משוק הדירות בבעלות לשוק השכירות. מסקנה זו נתמכת בממצאים מחקריים.

• בנק ישראל הביע בפעמים הקודמות דאגה מפני התרחבות סביבת האינפלציה ליותר ויותר סעיפים. הסימנים מראים שיתכן ותהליך ההתרחבות מתחיל להתהפך. משקל הסעיפים במדד המחירים (לא כולל סעיף הדיור) שהמחירים שלהם עלו ב-12 החודשים האחרונים (בממוצע) עבר מעלייה לירידה. לעומת זאת, משקל הסעיפים שירדו עבר מירידה לעלייה.
• ציפיות האינפלציה בכל הטווחים, כולל הקצרים, נמצאות בתחום היעד. בסקר הערכת המגמות בעסקים ובסקר אמון הצרכנים ציפיות האינפלציה כבר התחילו לרדת.
• מחירי הדירות בבעלות ממשיכים לעלות. אולם, כל האינדיקאטורים מצביעים ששוק הדיור מתקרר. עצירה בעליית מחירי הדירות זה רק עניין של זמן. בשוק הדיור תמיד יש פיגור בין השינויים במספר העסקאות לבין השינוי במחירים. בארה"ב המעבר מעלייה לירידה בקצב מכירות הדירות קדם בכ-9-12 חודשים להיפוך מגמה במחירי הדירות באוגוסט 2022.

• התמסורת ממדיניות מוניטארית מצמצמת לפעילות כלכלית בשוק המקומי הפעם עשויה להיות גבוהה יותר בישראל מאשר במדינות האחרות. הגידול באשראי למגזר הפרטי (המגזר העסקי ומשקי הבית) בישראל מתחילת הקורונה היה כמעט הגבוה ביותר בעולם.
• במיוחד גדל האשראי בתחומים הרגישים ביותר לעליית ריבית. האשראי העסקי בתחום הבינוי ופעילויות הנדל"ן בבנקים גדל בתקופת הקורונה בקצב שיא של יותר מ-50% ומשקלו מסך האשראי העסקי עלה מ-25% ל-30%.

במגזר הצרכני, לא רק סכומי וכמויות המשכנתאות גדלו בקצב גבוה מאוד. מלבד זאת, משקל משקי הבית שלקחו משכנתא עם החזר מהכנסה גבוה מ-30% זינק מתחילת הקורונה מכ-30% לכמעט 50%.

לפיכך, עליית ריבית חזקה עלולה להוביל במהירות להרעה במצב הפיננסי של עסקים ומשקי בית רבים, נתון שצריך להילקח בחשבון ע"י בנק ישראל.

• בסקר הערכת המגמות בעסקים כבר באה לידי ביטוי הקשחת תנאי אשראי הבנקאי לחברות. מדוחות החברות הפיננסיות שפורסמו לאחרונה ניתן היה ללמוד גם על עלייה בחובות בעייתיים בקרב משקי הבית.
• שער החליפין של השקל לא צריך להיות שיקול משמעותי בהחלטת ריבית של בנק ישראל. השקל כעת לא מושפע כמעט מהריבית, אלא מהתנהגות של שוק המניות האמריקאי.
• כפי שאמר הנגיד במסיבת העיתונאים אחרי החלטת הריבית הקודמת, בנק ישראל רואה את הריבית הנוכחית כמרסנת. זה אכן מורגש כבר בפעילות המשק, כאשר ההשפעה על האינפלציה צפויה לבוא בפיגור.  בהתאם לכך, בנק ישראל יכול להוריד קצב עליית ריבית לכ-0.5%.
• הריביות העתידיות ל-3 חודשים בתקופות שונות בשנה הקרובה שמגלמות ציפיות לשינויים בריבית בנק ישראל די התכנסו לכ-3.7%, מה שמשקף עצירה בעליית ריבית של בנק ישראל ברמה של כ-3.5%-3.75%.

הריבית באירופה תמשיך לעלות בקצב מהיר

באשר למצב בעולם מעריכים כלכלני מיטב כי באירופה הבנק המרכזי ימשיך להעלות את הריבית בקצב מהיר. לדבריהם, באירופה ובבריטניה האינפלציה ממשיכה לעלות. האינפלציה בבריטניה עלתה ל-11.1% ,מעל התחזיות.  באירופה הקצב השנתי של מדד מחירי המוצרים ללא מוצרי האנרגיה המשיך לעלות. הסימן המעט מעודד היה אי שינוי בקצב העלייה של מדד השירותים.

עוד לדבריהם, המעבר הצפוי להובלה בקצב עליית הריבית מה-FED ל-ECB צפוי לתמוך בהתחזקות האירו. גם הפוזיציה בחוזים העתידיים תומכת מאוד במטבע האירופאי.

לגבי ארה"ב אומרים במיטב כי התמתנות האינפלציה באה לידי ביטוי במדד המחירים ליצרן שמראה סימני ירידה בקצב השנתי בכל המדינות העיקריות. הקצב השנתי של מדד מחירי היבוא בארה"ב ירד בחדות וצפוי למשוך גם את האינפלציה הכללית.

איתות חשוב לגבי כיוון האינפלציה האמריקאית התקבל מציפיות האינפלציה של העסקים בסקר ה-FED שירדו בחודש נובמבר. סקר זה חשוב במיוחד כי העסקים נשאלים לא לגבי האינפלציה הכללית, אלא אודות לשינוי צפוי במחיר של המוצר או השירות שהם מוכרים, דבר שהם אמורים להכיר היטב.

העסקים נשאלים בסקר גם לגבי הגורמים שדוחפים אותם לשנות מחירים. הגורמים שהשפיעו בעיקר על הירידה בציפיות שלהם קשורים להתמתנות בהתייקרות עלויות העבודה ועלויות אחרות ובמיוחד בירידה במכירות. כלומר, הירידה בצפי של העסקים לעליית מחירים נובעת גם בגורמים מצד ההיצע וגם מצד הביקוש.

אחת מהבטחות הבחירות המרכזיות של המפלגות החרדיות היא לבטל את המיסוי על המשקאות הממותקים, שהנהיגה הממשלה הקודמת. כעת, דוח שהוציא בנק ישראל בנושא ממחיש את השפעת המיסוי שהוטל, ואת ההשלכות האפשריות שלו במניעת מחלות כמו סוכרת, ואולי יצליח לשנות את דעתן.

על פי הממצאים העיקריים מהדוח שערכה חטיבת המחקר בבנק ישראל, המס על משקאות ממותקים, שהוטל בתחילת השנה, הביא לירידה של כ-12% בנפח הרכישות לנפש שלהם לעומת תקופות מקבילות בשנים קודמות. בנוסף,​ הרכישות לנפש של משקאות עתירי סוכר, עליהם הוטל מס בגובה 1 שקל לליטר, פחתו ביותר  מ-30%.

בבנק ישראל מזכירים כי בתחילת 2022 הוטל מס על משקאות ממותקים כדי להפחית את צריכת הסוכר ותחליפיו וכך לצמצם את ההשפעות השליליות שלה, לרבות סוכרת, שעלותה המשקית השנתית בישראל היא למעלה מ-10 מיליארד שקל. המס נקבע בשתי מדרגות: 1 שקל לליטר על משקאות עם יותר מ-5 גרם סוכר לליטר (להלן משקאות עתירי סוכר) ו-0.7 שקל לליטר על משקאות עם פחות סוכר, עם ממתיקים מלאכותיים ("דיאט") ומיצים טבעיים.

בחטיבת המחקר בבנק ישראל נערכה בדיקה של השינויים ברכישת משקאות בעקבות הטלת המס, המבוססת על נתוני חברת סטורנקסט. בניתוח חושבו השינויים ברכישה (בליטרים) של המשקאות הממותקים, בכל אחת משתי מדרגות המס, ושל משקאות שלא מוסו (מים מינרליים וסודה). השינויים ברכישה נבחנו בין נובמבר 2021 עד אוקטובר 2022 – התקופה בה חל המס והחודשיים שקדמו לה, אז כבר היה ידוע שהמס יוטל וייתכן וחלה אגירה של מוצרים שיצרכו בשנת 2022 – לבין שתי תקופות קודמות: שנת 2019 כולה ונובמבר 2020 – אוקטובר 2021. הבחירה להשוות לשנת 2019 נובעת מכך שבשנת 2021 עדיין היו מגבלות הקשורות למגפת הקורונה וקרוב לוודאי שדפוסי הצריכה של הציבור לא היו כבימי שגרה. מאידך, שנת 2021 קרובה יותר לתקופה בה חל המס על המשקאות הממותקים, ומתחילת 2020 חלה חובה לסמן במדבקות אדומות מוצרים עתירי סוכר, שומן ונתרן, מהלך שעשוי היה בפני עצמו לצמצם את הרכישות של משקאות ממותקים. יצוין כי בדצמבר 2021 הוחל פיקדון (בגובה 30 אגורות) גם על בקבוקים גדולים בנפח של 1.5–5 ליטרים, העשוי אף הוא לצמצם את הרכישות.

שתי קבוצות אוכלוסייה מאופיינות בשיעורים גבוהים יחסית של סוכרת: ערבים (ובפרט בדואים) וחרדים. כך, למשל, בקבוצת הגיל 55–64 לכ-32% מהערבים יש סוכרת ולכ-16% מהחרדים, לעומת כ-12% מהיהודים הלא-חרדים, ויחסים בסדר גודל דומה קיימים גם בשכיחות התחלואה של ערבים וחרדים לעומת יהודים לא-חרדים בקבוצות גיל נוספות של בוגרים. לפיכך יש עניין לבחון את השפעת המס גם על הרכישות בקבוצות השונות.

בהשוואה בין התקופה נובמבר 2021 – אוקטובר 2022 לבין שנת 2019 כולה חלה ירידה בפועל של כ-20% ברכישה לנפש של משקאות ממוסים, השקולה לירידה של כ-12% בניכוי המגמה: צמצום של כ-31% ברכישה של משקאות עתירי סוכר לעומת עלייה של כ-13% ברכישה של משקאות מופחתי סוכר. במשקאות הלא ממוסים חלה ירידה של כ-7% לפי אותו תחשיב. בחנויות המשרתות בעיקר את המגזר החרדי התרחשה גם כן ירידה ברכישות לנפש של המשקאות עתירי הסוכר והלא-ממוסים, באותם שיעורים כמו אלו לעיל, אולם במקביל חלה גם ירידה של כ-6% ברכישה לנפש של משקאות מופחתי סוכר, ומכאן שבמגזר החרדי השפעת המחיר העצמי גברה על השפעת התחלופה.

השוואה בין הרכישות לנפש בנובמבר 2021 – אוקטובר 2022 לבין הרכישות שנה קודם מצביעה על השפעה דומה לזו שנמצאה לעיל. לבסוף, אמנם חלה עלייה ברכישות של משקאות מאז הירידה החדה ברבעון הראשון של שנת 2022, אך זוהי עלייה עונתית בעיקרה, עם היציאה מהחורף; בחינה של הרכישות ביולי–אוגוסט 2022 או ספטמבר–אוקטובר 2022 לעומת הרכישות בתקופות המקבילות בשנת 2019 העלאתה כי שיעורי השינוי דומים לאלו לעיל.

יש להדגיש שהניתוח אינו מכסה, בשל אי-זמינות נתונים, את הרכישות של משקאות על ידי השוק המוסדי (מסעדות ובתי קפה, מקומות עבודה, ישיבות וכוללים וכיוצא בזה) ובחנויות שלא כלולות בנתוני סטורנקסט (לרבות רוב מכריע מהחנויות במגזר הערבי), אשר על כולם חל המס.

האינפלציה השנתית תמשיך לעלות בחודשים הקרובים ותגיע ל-5.5%, מה שיתמוך בהמשך תוואי העלאת ריבית בנק ישראל, בקצב דומה לזה של הישיבות האחרונות. כך מעריכים כלכלני בנק לאומי בראשות ד"ר גיל מיכאל בפמן.

להערכתם, ב-12 החודשים הבאים צפויה האינפלציה להסתכם בכ-3.5% ולחזור לתוך טווח יעד יציבות המחירים (1%-3%) לקראת סוף שנת 2023.

לדברי כלכלני לאומי, תימוכין נוספים להעלאת ריבית חדה מגיעים ממחירי הדירות אשר ממשיכים לעלות על אף המשך הירידה בהיקף המכירות של דירות חדשות. להערכתם, במבט קדימה, עליית מחירי הדירות צפויה להתמתן בחודשים הקרובים, ותיתכן ירידת מחירים במהלך שנת 2023. נכון לעכשיו, כאמור, המשך התייקרות מחירי הדירות בישראל בעת הנוכחית מהווה גורם אשר תומך בהימשכות תהליך העלאת הריבית מצד בנק ישראל, בשיעור של 75 נ"ב גם בהחלטה הקרובה ב-21 בנובמבר.

באשר לשיעור האבטלה במשק אשר עלה לרמה של 4.1% באוקטובר אומרים בלאומי כי על אף העלייה בשיעור האבטלה, רמתו הנוכחית מצויה עדיין בסביבה המשקפת תעסוקה מלאה, בה היה מצוי המשק במהלך שנת 2019. להערכתם, אין בעלייה זו כדי לבשר כבר עתה על חולשה של ממש בנתוני התעסוקה במשק. יש להמתין לנתוני החודשים הבאים, אשר אמורים להיות יציבים יותר גם מבחינה של השפעות עונתיות שייתכן והשפיעו על הנתונים האחרונים, בכדי לבחון האם ישנו שינוי מגמה בשוק העבודה. בסך הכול, אומרים בלאומי, מדובר בנתון שצפוי לאפשר לבנק ישראל להמשיך במהלך העלאות הריבית.

באשר לנתוני הצמיחה אשר הראו גידול של 2.1% בתוצר ברבעון השלישי, אומרים כלכלני לאומי כי במבט קדימה, נתוני הצמיחה בפועל הינם עקביים עם תחזיתם לשיעור צמיחה של כ-6% (ממוצע שנתי) בסיכום שנת 2022. האומדן הראשון של נתוני החשבונאות הלאומית של ישראל לרבעון השלישי של השנה הצביע אמנם על האטה בצמיחה, אך רכיבי הצמיחה העיקריים, להוציא היצוא התעשייתי וצריכת מוצרים בני-קיימא, הציגו צמיחה בקצב סביר. שיעור האבטלה בעלייה מתונה, אך מכלול נתוני התעסוקה מצביע על יציבות יחסית – רמה גבוהה של משרות פנויות והאצה מסוימת בקצב עליית השכר. כמו כן, האצת האינפלציה, הצפויה להימשך בחודשים הקרובים, לצד הימשכות עליית מחירי הדירות, תומכים גם כן בהמשך תהליך העלאת הריבית. זאת, כאשר ברקע המשך העלאת ריבית בקצב מהיר בארה"ב ובמרבית הבנקים המרכזיים הגדולים.

עדויות של צרכנים על הסאגה הבלתי נגמרת שהם עוברים בדרך לניתוק משירותי חברת הכבלים הוט הן לא דבר חדש, ומדי פעם שומעים עוד לקוח לא מרוצה מתאר את מסכת הטרטורים שעבר עד לניתוק המיוחל. כעת מסתבר שיש לזה מחיר.

הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הודיעה להוט על כוונתה להטיל עליה קנס בסך 2,093,877 שקל. כוונת החיוב נשלחה למנכ"לית החברה טל גרנות גולדשטיין.

יודגש כי לחברה קיימת זכות טיעון על פי הוראות חוק הגנת הצרכן לטעון הן כנגד הכוונה להטיל עיצום כספי והן לעניין סכומו וזאת בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה.

את הקנס החליטה הרשות להטיל על הוט בתום חקירה שבה פתחה בעקבות קבלת מאות תלונות מצרכנים כנגד החברה. מהחקירה עולה כי:

התנהלות החברה היא כזו שכשצרכן מעוניין להתנתק מחבילת השירות שרכש, הוא שולח בקשת ביטול לחברה שלאחריה שירות הלקוחות יוצר עמו קשר. חיובו יוקפא תוך 2 ימי עסקים ובמקביל, השיחה עם הצרכן תועבר לשימור לקוחות. לאחר שנציג השימור ישוחח עמו והלקוח יחליט בכל זאת לבטל את העסקה, החיוב יופסק והוא ינותק מהשירות.

עיקר ההפרות שנמצאו – אי ניתוק הצרכנים מהשירות והמשך חיוב כספי:

צרכנים רבים ביקשו לבטל את התקשרותם מול החברה במועד כלשהו במהלך מחזור החיוב, אך החברה לא פעלה לביטול ההתקשרות במועד הקבוע בחוק [תוך 3 ימי עסקים ממועד בקשת הביטול] החברה המשיכה לחייב את הצרכנים לאחר מועד בקשת ביטול העסקה למרות בקשתם המפורשת להתנתק מהשירות, וחייבה את הצרכנים ללא ידיעתם על שירותי תקשורת שלא התבקשו על ידם.

בחקירה נמצאו צרכנים אשר לא נותקו מהשירות במשך חודשים, רבים מהמקרים לא נותקו במשך 2 עד 6 חודשים ממועד בקשת הביטול, המקרה החמור ביותר היה אי ניתוק של למעלה מ- 7 חודשים ממועד בקשת הביטול.

דוגמאות נוספות להפרות פרטניות כלפי צרכנים (בנוסף למקרים הרבים של אי ניתוק בניגוד לחוק):

• ז.ל התקשרה באמצעות הטלפון לחברה על מנת לבטל חיוב עבור שירותי טלוויזיה. בשיחה עם נציג החברה נמסר לה כי אין אפשרות וכי היא יכולה לעשות זאת באמצעות אתר החברה בלבד.

החברה לא אפשרה ללקוחה לבטל את העסקה באמצעות שיחה טלפונית וזאת בניגוד לחוק.

• ע.ר רכש חבילת שירות אינטרנטי מהחברה. לאחר כשבעה חודשים גילה ע.ר כי בנוסף לחיוב עליו ידע, חויב עבור שירותי טלוויזיה בעלות של 98.99 שקל בחודש, שירות שלא התבקש על ידו.

החוק אוסר על אספקת נכס לצרכן בתשלום שלא על פי בקשתו המפורשת, והדבר מהווה השפעה בלתי הוגנת.

אניטה יצחק, סגנית הממונה על הרשות וראש אגף חקירות ומודיעין, מסרה כי: "תופעת מניעת הניתוק ומשיכתו לאורך זמן הינה תופעה שהרשות נלחמת בה ביד קשה. במקרה של חברת הוט, מדובר בתיק רחב היקף, הכולל מתלוננים רבים, לגביהם נמצא כי החברה הפרה את החוק בכך שלא ניתקה אותם תוך 3 ימים מהיום שביקשו להתנתק, כפי שהחוק דורש, ואף השהתה את זמן הניתוק לחודשים ארוכים. בנוסף, החברה הטעתה בכך שסירבה לקבל בקשת ניתוק בשיחה טלפון וטענה שניתן להגיש בקשת ניתוק באמצעות האתר בלבד. הרשות תמשיך ותפעל בנחישות ליישום החוק ולהגנה על זכויות הצרכנים הצרכנים".

כשקונים רכב, לרוב מקדישים את מרב תשומת הלב לבחירת הרכב עצמו, ולהחלטות הקשורות אליו ולנסיעה בו באופן ישיר. עם זאת, אחת ההחלטות החשובות ביותר שיש לקבל בתהליך זה היא בחירה של ביטוח הרכב, שיכולה להוכיח את עצמה לא פעם כחשובה במיוחד. מטבע הדברים, בתהליך זה עשויות לקרות לא מעט טעויות נפוצות, שחשוב מאוד להכיר ולדעת כיצד להימנע מהן – ננסה לסקור אותן כאן.

אי אפשר לעלות על ההגה בלי ביטוח רכב

החוק במדינת ישראל קובע שביטוח רכב בסיסי (ביטוח חובה) הוא הכרחי בכדי שרכב יוכל לעלות על הכביש. ללא ביטוח חובה, לא ניתן לנסוע בצורה חוקית ברכב, ולכן מן הסתם מדובר בהוצאה הכרחית. עם זאת, ההוצאה הזאת היא הכרחית לא רק משום שכך החוק קובע, אלא פשוט גם כי מדובר בהשקעה מצילת חיים ממש – במצב של תאונה, ביטוח הרכב הוא כל מה שמבדיל ביניכם לבין חוסר יכולת לעמוד בהוצאות, התיקונים והטיפולים הנדרשים. לכן, ביטוח הרכב ההכרחי והחשוב הוא לא רק ביטוח החובה אלא גם המרכיבים הנוספים של הביטוח המקיף, לרבות צד ג'. כעת, חשוב להכיר את הטעויות השכיחות בבחירת ביטוח רכב – כדי לדעת כיצד להימנע מהן.

טעות ראשונה: ניסיון לחסוך היכן שלא כדאי

ביטוח הוא לא דבר שאפשר לעגל בו פינות – חשוב להשקיע בביטוח מקיף שנותן לכם את כל מה שנחוץ לכם במצב של תאונה. ניסיונות לחסוך בביטוח הרכב והימנעות מהשקעה בביטוח רכוש ובביטוח צד ג' (המכונים יחד גם ביטוח מקיף), יכולים לעלות לכם ביוקר במצב של תאונה, שכן ביטוח החובה מכסה רק נזקי גוף. אם כבר השקעתם ברכישה של רכב חדש, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר ברכב יוקרתי כמו רכב ספורט או רכב מנהלים – ביטוח הוא לא העניין שצריך לחסוך בו.

טעות שנייה: בחירה שגויה של הנהג העיקרי

כשממלאים את תנאי ביטוח הרכב, יש לסמן מי הנהג העיקרי של הרכב. חשוב לציין שהנהג העיקרי הוא ממש לא היחיד שרשאי לנהוג ברכב. לכן לא תמיד נכון שהנהג העיקרי לצרכי הביטוח יהיה מי שאכן נוהג ברכב במידה הרבה ביותר. הנהג העיקרי צריך להיות הנהג המנוסה, המיומן ובעל הרקורד הנקי ביותר מבין כל האפשרויות שלכם. כך תוכלו לחסוך בעלויות בלי להקריב שום סעיף מתנאי הביטוח.

טעות שלישית: לא לשים לב לאותיות הקטנות

האותיות הקטנות יכולות לפעמים להיות המרכיב החשוב ביותר בביטוח הרכב. פרטים כמו השתתפות עצמית, קבלה של רכב חלופי, ביטוחי גרירה וביטוחים על חלקים ספציפיים ברכב (שמשות, מראות, מזגן וכו') יכולים להיות משמעותיים ביותר במצב של תקלה או תאונה. לכן, חשוב מאוד לשים לב לכל פרט ופרט, ולהתעכב ולהתעקש על הפרטים שחשובים לכם.

טעות רביעית: לא להשוות אפשרויות ומחירים

כשאתם בוחרים רכב, האם אתם בוחרים באפשרות הראשונה שמוצעת לכם בסוכנות הרכב? התשובה לכך היא ככל הנראה לא. כך צריך להיות גם המצב בכל הנוגע לביטוח הרכב שלכם. חשוב להשוות בין

האפשרויות השונות שמוצעות לכם. כיום גם קל מאוד לעשות זאת באמצעות האינטרנט, כשלרשותכם עומדים כלים ייעודיים להשוואת תנאי ומחירי ביטוח רכב עבור כל דגם ודגם. שעה שהאפשרות להשוות בין האפשרויות והמחירים היא זמינה מאי פעם – חשוב שתנצלו את האפשרות הזאת במלואה לפני שתקבלו החלטה.

עכשיו, כשאתם מכירים את הטעויות השכיחות מהן כדאי להימנע, תדעו כיצד לבצע את התהליך בצורה נכונה וחכמה יותר. כעת, תוכלו לבחור ביטוח רכב בלי להשאיר מקום לטעויות.

רשות ניירות ערך בראשות היו"רית ענת גואטה מעלה הילוך בטיפול בנושא הגיוון המגדרי בחברות ומבקשת להפוך לחובה גילוי של החברות בנושא. בהתאם לזאת, הרשות מפרסמת להערות הציבור תיקון תקנות העוסקות בגילוי בעניין גיוון בדירקטוריונים של תאגידים מדווחים, קרנות נאמנות וחברות ניהול תיקים גדולות. תיקון התקנות נועד לתמוך בהגדלת שיעור הנשים בדירקטוריונים ולשקף את המידע אודות הגיוון בדירקטוריונים לציבור המשקיעים.

בהתאם למגמה המתפתחת בעולם, בהמשך להוראות חוק החברות העוסקות בגיוון מגדרי כנוסחן היום, ובשים לב להצעה שנבחנת במשרד המשפטים לתקן את ההוראה בדבר גיוון מגדרי בתוספת לחוק החברות, רשות ניירות ערך מבקשת להטיל חובת גילוי בשלושה היבטים:

1. גילוי סטטיסטי תוך פירוט מספר הדירקטורים מכל מגדר ושיעורם מסך חברי הדירקטוריון;
2. גילוי במינוי: גילוי מינו של הדירקטור ככל שמסר אותו בדיווח על המינוי;
3. גילוי על מדיניות הון אנושי: האם קיימת מדיניות וככל שקיימת, נדרש יהיה לפרט את עיקריה והאופן בו הדירקטוריון פועל כדי ליישמה.

בנוסף, גם מנהלי קרנות וחברות ניהול תיקים גדולות ידרשו לגילוי הסטטיסטי במסגרת הדוח השנתי המוגש לרשות ניירות ערך.

לדברי הרשות, בשנים האחרונות ניתן לראות עניין גובר בקרב תאגידים ומשקיעים בתחום ההשקעות האחראיות ושיקולי ESG (חברה, סביבה וממשל Environmental, Social, Governance). בתוך כך, גובר העיסוק בנושאים שוויון מגדרי וגיוון ככלל. לפי דוח ה-OECD משנת 2021, ב- 60% מתוך 50 המדינות החברות בארגון, יש התייחסות לגיוון מגדרי באחד משני האופנים הבאים: קביעת מכסה של נשים בדירקטוריון או המלצה לגילוי על הגיוון המגדרי בדירקטוריון של חברות ציבוריות.

דוגמאות לכך ניתן לראות בין היתר בפעילותם של רגולטורים מקבילים בעולם. באפריל 2022 נכנסה לתוקף מדיניות אמץ או הסבר שקבע ה- FCA (הרגולטור הבריטי). לפי המדיניות המומלצת, דירקטוריון של תאגיד מדווח יכלול ייצוג של 40% נשים עד שנת 2025, ובנוסף לפחות באחד מתפקידי ההנהלה הבכירים תכהן אישה וכן ייצוג של דירקטור אחד לפחות ממיעוט אתני. חברה שאינה מאמצת את ההמלצה נדרשת להסביר את הסיבה לכך. כמו כן, בשנת 2009 ה-SEC (הרגולטור האמריקאי) קבע חובה בחוק כי על חברות לגלות האם הדירקטוריון מתחשב בשיקולי גיוון בבחינת מועמדים לדירקטוריון, ואם כן, כיצד. בשנת 2019 פרסם ה-SEC פרשנות לחוק, המבהירה את הגילוי הנדרש בנוגע לגיוון. בנוסף, בשנת 2021 ה-SEC אישר הנחייה של בורסת הנאסד"ק בעניין גיוון בדירקטוריון, הנוקטת במודל אמץ או הסבר, ולפיה בשלב הראשון, החל מאוגוסט 2023 יכהן לפחות "דירקטור מגוון" אחד בדירקטוריון, וככל שחברה תבחר לא לקיים דרישה זו עליה להסביר את הסיבה לכך. בשלב שני, החל מאוגוסט 2025/2026 (תלוי ברשימה שבה נסחרת החברה), בחברות הנסחרות בנאסד"ק בהן יש יותר מחמישה דירקטורים, יכהנו לפחות שני "דירקטורים מגוונים" בדירקטוריון, כך  שדירקטור אחד יהיה חייב להיות אישה ואחד מיעוט לא מיוצג או להט"ב, ככל שהחברה תבחר לא לקיים דרישה זו עליה להסביר את הסיבה לכך. מעבר לכך, על החברות לפרסם נתונים סטטיסטיים אודות הגיוון בדירקטוריון.

רשות ניירות ערך רואה חשיבות בנושא זה ועל כן, בחודש אוקטובר 2021, יו"ר הרשות הקימה את פורום 35+ להגדלת הגיוון המגדרי בקרב תאגידים מדווחים, מנהלי קרנות נאמנות ומנהלי תיקים גדולים. הפורום פועל להעלאת מודעות הציבור, החברות הציבוריות והגופים המוסדיים לנושא, באמצעות טיוב הגילוי והדיווח של החברות, הקמת אתר ייעודי ובו פרסום מידע ונתונים עדכניים אודות הגיוון המגדרי בתאגידים נסחרים, מאגר מועמדות ובימים הקרובים צפוי להתווסף מידע לגבי מועדי זימון אסיפות למינוי דירקטורים. מאז החלה פעילות הפורום, ניתן לראות עלייה בשיעור הנשים בדירקטוריונים של תאגידים מדווחים משיעור של 16% תאגידים בשנת 2020 בהם יש למעלה מ 35% נשים המכהנות בדירקטוריונים לשיעור של כ – 22% תאגידים בשנת 2022.

בישראל, חוק החברות עוסק כבר היום בגיוון מגדרי וקובע שבחברות שבהן במועד מינוי דירקטור חיצוני, כל חברי הדירקטוריון (שאינם בעלי השליטה או קרוביהם) הם בני מין אחד, יש למנות דירקטור חיצוני בן המין השני. מעבר לכך, בתוספת הראשונה נקבעו הוראות ממשל תאגידי, הכוללות  המלצה על גיוון הרכב הדירקטוריון, בעת מינוי דירקטור. יצוין כי משרד המשפטים בוחן תיקון לתוספת הראשונה לחוק החברות בנוגע לגיוון הרכב הדירקטוריון.  המשך קידום התיקון המוצע יתואם עם משרד המשפטים על מנת ששני התיקונים יתכתבו זה עם זה.

נתוני הצמיחה של ישראל ממשיכים להיות גבוהים. ברבעון השלישי של 2022 נרשמה עלייה של 2.1% בתמ"ג בהשוואה לרבעון השני של השנה. כך מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מדובר על המשך הצמיחה לאחר שברבעון השני עלה התמ"ג ב-7.3%, וגם בעלייה מעבר לתחזיות של כלכלנים שצפו תמ"ג של 1.6%.

עוד בנתונים עלייה של 0.9% בתמ"ג העסקי, ירידה של 1.7% בהוצאה לצריכה פרטית, עלייה של 13% בהשקעות בנכסים קבועים, עלייה של 3.8% ביצוא הסחורות והשירותים, עלייה של 4.9% ביבוא הסחורות והשירותים ועלייה של 6.5% בהוצאה לצריכה ציבורית.

לעומת הרבעון המקביל ב-2021 גדל התמ"ג ב-5.8%. הלמ"ס מציינת כי מדובר על אומדן שמבוסס על מקורות נתונים שחלקם אינם סופיים והוא עשוי להתעדכן עם קבלת הנתונים הסופיים.

נתוני הצמיחה החיוביים באים יום לאחר פרסום מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, אשר עלה ב-0.6%, מעל התחזיות, והוכיח כי האינפלציה עדיין כאן. שני הנתונים ישחקו תפקיד מרכזי בהחלטת הריבית של בנק ישראל ב-21 בנובמבר, כאשר מחד יעמדו הנתונים החזקים אשר ימשכו את הבנק להעלות את הריבית פעם נוספת בשיעור חד של 0.75%, ומאידך יתייצב נתון האבטלה אשר טיפסה באוקטובר ל-4.3%, רמתה הגבוהה ביותר מאז נובמבר 2021, מה שעשוי לאותת על התקררות מסוימת בפעילות הכלכלית במשק, כך שהבנק המרכזי עשוי לשקול להסתפק בהעלאת הריבית ב0.5% בלבד.

במחצית הראשונה של 2022 הואצה מגמת הצמיחה באשראי שהחלה בשנת 2021, כך שבמהלך המחצית הראשונה גדל תיק האשראי של המערכת הבנקאית ב-15.5%. בתשעת החודשים הראשונים של השנה הועמד אשראי לדיור בהיקף של 96.4 מיליארד שקל ומספר העסקאות עד חודש אוגוסט עמד על כ-90 אלף, גידול של 17.3% ו-6.5%, בהתאמה.

כך עולה מדוח שפרסם המפקח על הבנקים בבנק ישראל על ביצועי המערכת הבנקאית במחצית הראשונה של 2022.

לדברי המפקח, יאיר אבידן, תוצאות הבנקים כפי שמשתקפות בדוחות הכספיים מציגות תמונת מצב חיובית – תשואות להון גבוהות, שיפור ביחסי היעילות, יחסי הון ונזילות נאותים, צמיחה בפעילות ואיכות אשראי טובה. עליית הריבית והאינפלציה מטיבה עם הבנקים בטווח הקצר, נוכח עלייה בהכנסות הריבית, מה שהשפיע בין היתר על התשואה להון שרשמה מערכת הבנקאות בתום המחצית הראשונה לשנת 2022 ועמדה על 15.8%.

עם זאת, במבט צופה פני עתיד, ישנה אי-ודאות לגבי המשך ההתפתחויות הכלכליות, שעלולות להשפיע לרעה בהמשך גם על רווחיות מערכת הבנקאות בשל חשש לפגיעה באיכות האשראי נוכח פגיעה ביכולת הלווים להמשיך ולעמוד בהחזרי הלוואותיהם. על רקע האמור, מדגישים בפיקוח על הבנקים כי כלל הבנקים במערכת שומרים על יחסי הון גבוהים מדרישות ההון המזעריות שקבע הפיקוח על הבנקים.

באשר לאשראי לדיור, מציין המפקח כי למרות הגידול הכללי מתחילת השנה, קצב הגידול של הביצועים החודשיים האט במהלך הרבעון השני ונמצא בירידה עקבית מחודש מאי, אז עמדו הביצועים על כ-12 מיליארד שקל, עד רמה של 7.7 מיליארד שקל בספטמבר. הירידה בביצועים החודשיים לוותה בירידה חדה יותר במספר ההלוואות החדשות, בעיקר החל מהרבעון השני של 2022.

לדברי המפקח, ייתכן שהעצירה בקצב הגידול באשראי מתחילת הרבעון השני נובעת מהאטה בשוק הנדל"ן למגורים כפי שעולה מסקירה של הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, אשר הצביעה על ירידה של 28% בעסקאות שבוצעו ביולי 2022 לעומת יולי 2021. להערכת הפיקוח על הבנקים, האטה זו בשוק הנדל"ן צפויה להמשיך לבוא לידי ביטוי במגמת ירידה בביצועי האשראי למגורים בחודשים הקרובים.

עלייה במשכנתאות במסלול פריים

עוד אומר המפקח כי נוכח העלייה המשמעותית בריבית הקבועה הלא-צמודה, נרשמה ירידה במשקל מסלול זה מתוך ההלוואות החדשות לדיור. משקל מסלול הפריים מתוך הביצועים החדשים הוסיף לעלות והגיע בחודש ספטמבר ל-39%, על אף התחזיות להמשך מגמת העלייה בריבית בנק ישראל בשנה הקרובה. כמו כן, נרשמה עלייה במשקל המשכנתאות במסלול הצמוד בריבית קבועה מ-9.1% בסוף שנת 2021 ל-12.2% בחודש ספטמבר.

מגמה זו של שינוי תמהיל ההלוואות למסלול בעל ריבית ראשונית נמוכה (במסלולי פריים וקבועה צמודה, ביחס לריבית הקבועה הלא צמודה), נובעת ככל הנראה בחלקה, מרצון של הלווים להקטין את ההחזר החודשי הראשוני, שכן הוא מהווה את אחד ממדדי הסיכון העיקריים שנלקחים בחשבון בעת העמדת המשכנתא הן מצד הלקוחות והן מצד התאגידים הבנקאיים (בעת חישוב יחס ההחזר מההכנסה). יחד עם זאת, מסלול בריביות אלו (ריבית משתנה ו/או צמודה) עלול להצביע על כך שהלווים לא מפנימים את מלוא משמעות הסיכון הגלום בעליות ריביות ועלייה בסביבת האינפלציה, שכן, שינויים ברכיבים אלו עלולים להשפיע על גובה ההחזר החודשי. יש לציין כי על אף העלייה במשקל מסלול הפריים מסך הביצועים, שיעור מסלול זה הינו עדיין נמוך משמעותית מהשיעור המקסימאלי המותר במסלול פריים.

האינפלציה בבריטניה רחוקה מלעצור. מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר עלה ב-2%, קצב שנתי של 11.1%, הרבה מעל התחזיות שצפו עלייה בקצב שנתי של 10.7%. מדובר בנתון האינפלציה הגבוה ביותר מאז אוקטובר 1981 ובעוד קפיצה משמעותית של האינפלציה לאחר מדד ספטמבר שזינק ב-10.1%.

עליית המחירים ממשיכה לנבוע בעיקר מהתייקרויות בסעיפי המזון והאנרגיה, על רקע המלחמה המתמשכת בין רוסיה לאוקראינה, שתי ספקיות מרכזיות של נפט וסחורות מזון.

בריטניה כבר שרויה במיתון מתמשך, זאת בעקבות העלאות הריבית שמבצע הבנק המרכזי במטרה לרסן את האינפלציה. נכון לעכשיו עומדת הריבית בבריטניה על 3%.

בריטניה אף חווה משבר ממשלתי כלכלי כאשר ראשת הממשלה לשעבר ליז טראס ושר האוצר שלה הכריזו על שורת צעדים שנועדו להקל על הציבור בבריטניה, אך נתקלו בתגובה קשה מצד השווקים שהביעו חשש ממשי ליציבות הכלכלה הבריטית. טראס פיטרה את שר האוצר ומינתה במקומו את ג'רמי האנט, אך ימים ספורים לאחר מכן התפטרה מתפקידה בעצמה, וסיימה את כהונת ראש הממשלה הקצרה ביותר בתולדות המדינה. את מקומה בראשות הממשלה תפס רישי סונאק.

שר האוצר האנט צפוי לפרסם בימים הקרובים תוכנית כלכלית שתכלול העלאות מסים משמעותיות לצד קיצוצי הוצאות ממשלתיות.

בנק אוף אינגלנד יצטרך מצדו לשקול כיצד להתמודד עם האינפלציה הדוהרת ובכמה להעלות את הריבית, צעד שעלול להשקיע את בריטניה במיתון עמוק אף יותר.