חול זה משאב טבע חשוב שבין היתר משמש בתחום הבנייה. מסתבר שחול זה מצרך שנגנב בכמויות ענקיות – קבוצה של כורים משתלטים על אזור מסויים ולוקחים/ גונבים לנו את משאב הטבע הזה, ממש מתחת לאף. זה קורה הרבה, כשבנוסף צריך לזכור שיש מקומות שזה כמובן חוקי ומאושר. המדינה מספקת רישיונות לכריית חול לגופים מסוימים כדי שיספקו חול לקבלנים בתחום התשתיות והמגורים.

על רקע זה, רשות  מקרקעי ישראל תובעת כורים בלתי חוקיים בראשון לציון ב 40 מליון שקל. הכריה גרמה נזק סביבתי בשל בור שנפער באדמה, בהיקף של 135 דונם. 

 פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי) הגישה בשם רשות מקרקעי ישראל לבית המשפט המחוזי מרכז כתב תביעה בסך של מעל ל-40 מיליון שקל, כנגד שלושה נתבעים וחברה, להשבת כספי ציבור בעקבות כרייה בלתי חוקית של חול בהיקף נרחב באזור ראשל"צ.

 לפי כתב התביעה, הנתבעים או מי מטעמם קיבלו מהמדינה מספר אישורים לפינוי עודפי עפר שהוצאו מאתר עבודות תשתית באזור ראשל"צ. בעודם יוצרים מצג שווא בפני גורמי מדינה שונים כאילו הינם פועלים ברישיון למטרה זו, בפועל כרו הנתבעים באופן בלתי חוקי חול בהיקפים עצומים לשימושם האישי והפרטי, וזאת ללא היתר. כתוצאה מכרייה זו, נפער במקרקעי הציבור בור בשטח של כ-135 דונם. כרייה בלתי חוקית זו, מהווה נטילת משאבי ציבור והתעשרות על חשבונה של מדינת ישראל ותושביה שלא כדין.

 הנזק הנובע ממעשי הנתבעים מתעצם לאור העובדה שמדובר במשאב עולמי נדיר ומתכלה. החול אותו כרו הנתבעים במשך השנים היה מסוג "חול סוכרי" איכותי ביותר. בנסיבות אלו עבודות השיקום ומילוי הבור לא יוכלו להשיב את הקרקע למצבה הטבעי הקודם, ויתמקדו בהסרת הסכנה שיוצר הבור תוך שימוש בתחליפי חול אחרים.

 בכתב התביעה מצוין כי הנזק שנגרם לציבור בעקבות כריית החול ויצירת הבור נאמד בסך של כ- 14.5 מיליון ₪ בגין ערך החול וכן כ- 30 מיליון ₪ נוספים בגין עלויות שיקום הבור שנפער כתוצאה מפעילותם.

 בכתב התביעה נכתב כי: "לפנינו תביעה בעלת אינטרס ציבורי וחברתי ראשון במעלה, להשבת כספי ציבור שנגזלו בעקבות כרייה בלתי חוקית, בקנה מידה עצום, של משאב ציבורי הנמצא במחסור, אותה ביצעו הנתבעים במשך מספר שנים, בניגוד לחוק, תוך יצירת מצג שווא בפני גורמי המדינה השונים כאילו הינם פועלים ברישיון וכנדרש בחוק ומתוך מטרה לעשות עושר ולא במשפט על חשבון הציבור.

… הנזק שגרמו הנתבעים לאוצרות הטבע של מדינת ישראל, לסביבה כולה ולציבור – עצום בממדיו ובהיקפו. כדי לסבר את האוזן, הבור שנפער במקרקעין, עולה בממדיו כדי מחצבה ממש".

התביעות הוגשו באמצעות עוה"ד נורית טביב מזרחי, יעל קלטניק ורועי בן עמי מפרקליטות מחוז מרכז (אזרחי), בסיוע היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה

הדרך למשכנתא – כל השלבים, כל המסמכים, כל האישורים   

הדרך לרכישת דירה עוברת ברוב הגדול של המקרים גם בבנק. אנחנו צריכים מימון לרכישת דירה,  ואנחנו פונים לבנק לצורך לקיחת משכנתא. הדרך למשכנתא עלולה להיות ארוכה, מורכבת ומייגעת, והיא יכולה להיות עדיין מורכבת, אבל פחות, ובעיקר פחות ארוכה ולא מייגעת. כדי שהמשכנתא תהיה כך, אתם צריכים להיות מסודרים – להכין לכם רשימת פעולות, רשימת חומרים ומסמכים עליכם לארגן. אתם גם צריכים לקבל החלטה טובה – משכנתא שמתאימה לכם, בהינתן השכר שלכם, החזר המשכנתא הרלבנטי, וגורמים נוספים. אבל, לא משנה מהי המשכנתא שתבחרו – היקפה, המסלולים הרלבנטיים,  ההחזר החודשי ועוד, בכל המסלולים ובכל הבנקים תידרשו לפעולות מסוימות, ולחומרים / מידע שהבנק דורש.

וכדאי שההתארגנות לכך תהיה מראש. אז, החל מקבלת האישור העקרוני לקבלת המשכנתא ועד לבחירת המסלול המתאים לכם ביותר, הנה רשימת הפעולות שצריך לעשות.

הצעות מהבנקים

הדבר הראשון הוא לכתת רגליים בין הבנקים. יש אנשים שמסתפקים בבדיקה בסניף בו מנוהל החשבון שלהם, בדיקה הכרחית אבל לא מספקת. יש שונות גבוהה בין הבנקים ביחס למסלולים ולתנאי המשכנתא, וכדאי לכם לבדוק את המשכנתא המתאימה לכם – לא רק מבחינת הריבית, גם מבחינת התמהיל, זה לא פחות חשוב.

בנוסף ייתכן מצב בו בנק מסוים  ינסה למשוך אתכם כלקוחות חדשים באמצעות תנאים משתלמים, אז תעשו את הבדיקה הזו – עברו בן בנקים וקבלו הצעות.

את ההצעות האלו תבחנו לעומק, ואם תצטרכו בקשו עזרה – זה באמת לא עניין פשוט, ובטח שלא עניין שאפשר להפנים אותו לבד. אפשר להיעזר במידע שקיים במדריכים ברשת האינטרנט, אפשר להיעזר בבן משפחה שמבין בעניין ואפשר גם דרך יועץ משכנתאות, אלא שאז יש כבר עלות מסוימת.

בשלב הזה – שלב הבדיקות – אתם כבר צריכים להעריך מה גובה המשכנתא כתלות של ההון העצמי ושווי הנכס הפוטנציאלי. כמו כן, אתם כבר יודעים מה סכום ההחזר המקסימלי, ופרטים נוספים שקשורים לתכנון המשכנתא על פני זמן ומשפיעים על תמהיל המשכנתא בן המסלולים השונים.

יש אנשים שמבצעים את הבדיקות וההגדרות האלה לפני שיש להם נכס פוטנציאלי בקנה, כך שהם יידעו למה הם יכולים להתכוון מבחינת עלות הנכס. לעומתם אחרים מחכים לרגע בו הם ימצאו נכס, יסכמו על המחיר ולאחר מכן יראו מה הם יכולים להשיג מבחינת המשכנתא.

קבלת אישור עקרוני

לאחר שכבר יודעים פחות או יותר מי נגד מי, יש לגשת לבנק ולהגיש בקשה לאישור עקרוני למשכנתא. את טופס הבקשה אפשר להגיש בסניף עצמו, כאשר כיום יותר ויותר בנקים מציעים אופציה להגשה מקוונת של הבקשה או דרך המוקד הטלפוני. שימו לב שהאישורים האלה תקפים לפרק זמן מוגדר – לרוב משהו כמו 12 ימים.

בעת הגשת הבקשה לאישור עקרוני, תהיה השיטה אשר תהיה, מעבירים לבנק את הפרטים העיקריים של לוקחי המשכנתאות, פרטי הנכס, גודלו וכתובתו (אם אין עדיין נכס, יש להוסיף פרטים משוערים), גובה ההלוואה הדרוש, תקופת ההלוואה ועוד. כדי שהבנק יוכל לבחון את הבקשה, על המגישים לפרט על עבודתם ומקורות ההכנסה שלהם. בשלב הזה לא מגדירים מסלולי משכנתא (תמהיל משכנתא). את קביעת התמהיל ניתן לקבוע יחד עם היועץ בבנק.

נקודה חשובה נוספת היא שהאישור העקרוני לא מחייב אתכם לקחת את המשכנתא בפועל וגם לא לבחור בבוא העת באותו בנק בו נעשתה הבקשה. הגשת הבקשה וקבלת האישור בהמשך לכך אינם כרוכים בתשלום. את התשובות מקבלים פעמים רבות לאחר מספר ימים בודדים או יום עבודה אחד. הסיכויים לאישור המשכנתא גבוהים יחסית, כל עוד בוחרים בבקשה הגיונית המותאמת למצב בחשבון הבנק ולמצב הפיננסי שלכם בכלל.

פגישה בבנק ובחירת מסלול

לאחר קבלת האישור העקרוני למשכנתא, צריך לקבוע פגישה בבנק. בפגישה הזו כבר תגיעו לשורה התחתונה של הצעת המשכנתא – המסלולים הספציפיים המרכיבים את התמהיל והריבית המוצעת עבור כל אחד מהם. לשלב הזה אתם מגיעים מגובשים יותר, אחרי שעברתם בין כמה בנקים, ואתם גם מכירים את המסלולים – ריבית קבועה, ריבית משתנה ועוד.

ואז כשהגעתם למשכנתא שמתאימה לכם (מבחינת ריבית, תמהיל, החזר ועוד), אתם צריכים להצטייד במספר מסמכים (לפעמים מעבירים את המסמכים האלו לפני בחירת המשכנתא).

מדובר על  הרשימה הבאה: תעודות זהות עם ספח; שלושה תלושי משכורת אחרונים (לשכירים) או שומת מס אחרונה ודו"ח שוטף של רו"ח (לעצמאים), דפי חשבון מהבנק בו מנוהל החשבון במשך שלושה חודשים; נסח טאבו של הנכס/אישור זכויות ממנהל מקרקעי ישראל; פירוט הלוואות בעו"ש במידה וקיימות; פירוט הכנסות נוספות אם יש (לדוגמה – הכנסה משכירויות).

במידה והרכישה כבר הושלמה, או שהיא בשלב מתקדם, הבנק יבקש מידע על הנכס הנדון, חוזה רכישה, הוכחה שהמוכר הוא אכן בעל הדירה ועוד.

פתיחת תיק משכנתא

בשלב הבא, אחרי שהבנק עובר על המסמכים שהגשתם לו, ובהנחה שהוא מאשר את המשכנתא בהתאם למסלול שמתאים לכם, אתם פותחים תיק משכנתא/ תיק הלוואה וחותמים על מסמכי ההלוואה.

חשוב להדגיש – ברגע שקיבלתם הצעה מהבנק היא תקפה למשך זמן מסוים (שעלה לאחרונה מ-12 יום ל-24 יום). זה אמור להספיק לכם, אבל קחו בחשבון שבמשך הזמן הזה, אתם צריכים לדאוג להעביר לבנק שורה של השלמות וסידורים ביורוקרטיים לרבות בחירת שמאי, בדיקת שמאי, קבלת טופס מהשמאי. כמו כן, צריך לקבל הצעות לביטוח משכנתא, ולסגור על ביטוח שמתאים לכם. במקרים רבים בהם מדובר בדירה חדשה, צריך אישור מהקבלן הבונה על הבעלות בנכס ובמקרים רבים לוקח זמן להפיק את הטופס הזה.

כמו כן, אתם צריכים לפעול מול המוסדות לשם רישום הערת אזהרה בטאבו לטובת הבנק ורישום של המשכון שנעשה לטובת הבנק אצל רשם המשכונות.

ואז, ורק אז – אתם תקבלו את המשכנתא המיוחלת. המשכנתא לא מוזרמת לחשבון הבנק שלכם. הכספים הם כספים מיועדים – יש עליהם שם – השם של מוכר הדירה. הסכום מופקד ישירות לפקודתו של האדם או היזם המוכר את הנכס. השיטה הזו נועדה גם למנוע מקרים של מרמה, שכן כך הלווה לא יכול לקחת את הכספים שלא למטרת רכישת דירה.

סיכום ב-7 נקודות:

1. תעריכו את ההון שלכם ואת המשכנתא שאתם צריכים לקחת בשביל הדירה הפוטנציאלית
2. עשו סיבוב בין הבנקים לקבלת הצעות, וליישור קו – האם אתם יכולים לעמוד במשכנתא כזו? האם הבנקים מאפשרים לכם?
3. קבלו אישור עקרוני ללקיחת משכנתא
4. התכוננו למפגש עם הבנק, וארגנו את כל המסמכים (תעודות זהות ען ספח, תלושי שכר בשלושת החודשים האחרונים), פירוט חשבונות הבנק בשלושת החודשים האחרונים, חוזה לרכישת דירה (או פרטים אחרים, באם עדיין לא חתמתם על חוזה), תעודת זכאות אם יש; פרוט הכנסות נוספות, פירוט הלוואות נוספות.
5. בחירת תמהיל המשכנתא – המסלולים והריבית.
6. קבלת הצעה מחייבת מהבנק
7. ארגון מסמכים ואישורים – רישום הערת אזהרה, רישום משכונות, נסח טאבו, חוזה רכישה, בדיקת שמאי, רכישת ביטוח (ביטוח משכנתא).

חברת פתאל נכסים (אירופה), בניהולו של דני רוג'ר, הכוללת  43 נכסים (מתוכם 5 מלונות בהקמה) המושכרים לחברת ניהול המלונות של פתאל "סאנפלאואר", פרסמה היום את תוצאותיה הכספיות לסיכום הרבעון הראשון לשנת 2018 עם עלייה בהכנסות וברווחים.

הכנסות החברה ברבעון הראשון של שנת 2018 צמחו בכ- 21% לכ- 8.5 מיליון אירו, לעומת כ- 7 מיליון אירו ברבעון הראשון אשתקד . יצויין, כי הגידול הושפע בעיקר מבתי מלון חדשים שנוספו לחברה במחצית השנייה של שנת 2017.

הרווח הנקי, טיפס ברבעון הראשון של שנת 2018  בכ- 50% לכ-10.2 מיליון אירו, לעומת כ-6.8 מיליון אירו ברבעון המקביל בשנת 2017. יצויין, כי הרווח הנקי הושפע מעלייה בערך נדל"ן להשקעה של כ- 1.6 מיליון אירו יחסית לרבעון המקביל אשתקד.

ה – FFO  של החברה עלה בכ- 20% לכ- 5.8 מיליון אירו, בהשוואה לכ- 4.8 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד. ה- NOI עלה בכ- 20% לכ- 8.3 מיליון אירו בהשוואה לכ- 6.9 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד.

הונה העצמי של פתאל אירופה  הסתכם ב- 31 למרץ 2018 בכ-280.6 מיליון אירו והוא  מהווה כ-39% מסך מאזן החברה. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון הראשון  של שנת 2018  הסתכם בכ-6 מיליון אירו. רכושה הקבוע של החברה הסתכם בסוף הרבעון הראשון  בכ- 597.6 מיליון אירו ובקופתה מזומנים שווי מזומנים בהיקף של כ- 31.6  מיליון אירו.

רשת מלונות פתאל, בבעלות משפחת פתאל (72.1%) וקבוצת מגדל (16.4%),הוקמה על ידי דוד פתאל במרץ 1999 והיא מתמחה באמצעות תאגידים המוחזקים על ידה, בהחזקה, תפעול, שכירות וניהול מלונות בישראל ואירופה כן ברכישה והקמה של מלונות חדשים. הרשת מונה כיום כ- 32,923 חדרים ב- 171 בתי מלון ב- 17 מדינות. הרשת שהינה הגדולה בישראל ומנוהלת על ידי אביה מזרחי מגן, מונה 39 בתי מלון, מתוכם 21 בבעלות מלאה או חלקית 12 , בשכירות ו-7 בניהול. מותגי הרשת הינם לאונרדו LEONARDO,  יו U , הרודס  HERODS , NYX ורוטשילד 22.

באירופה מנוהלת הרשת , למעט קפריסין, על ידי דני רוג'ר והיא כוללת 131 בתי מלון, מתוכם 48 בבעלות מלאה או חלקית, 79 בשכירות ו- 4 בניהול. המלונות ממוקמים בארצות: גרמניה, בריטניה (לרבות אנגליה, סקוטלנד, ווילס, אירלנד וצפון אירלנד), ספרד, בלגיה, איטליה, קפריסין, צ'כיה, הולנד, שוויץ, פולין הונגריה ואוסטריה. ריכוז המלונות הגדול ביותר של הרשת נמצא בגרמניה, בה מחזיקה הרשת 61 בתי מלון, ובריטניה נחשבת החברה לשנייה בגודלה ומחזיקה בה 43 בתי מלון

חברות כרטיסי האשראי – הלוואות בסך של 13.3 מיליארד שקל; ריבית 8.4%

ברות כרטיסי האשראי כבר מזמן לא רק ספקיות של כרטיסי אשראי. התחום הצומח ביותר מבין פעילויות החברות האלו הוא הלוואות חוץ בנקאיות. אז נכון –  קצב הגידול מתון ביחס לתקופות קודמות, ועדיין תיק ההלוואות עלה ב-13% ל-13.3 מיליארד שקל.

במקביל לגידול בהלוואות גדלו גם ההפרות לחומ"ס.  לטענת מנהלי החברה, הגידול בהפסדי אשראי נובע מהגידול בפעילות האשראי כמו גם הירידה במוסר התשלומים במשק. הפרשות אלה זינקו ברבעון הראשון ב-48% – מעל 100 מיליון שקל.

הריבית הממוצעת בתיק ההלוואות של החברות עלתה ל-8.4% לעומת 8.2% ברבעון המקביל. העלייה בריבית נובעת ככל הנראה בעיקר משינוי בתמהיל ההלוואות – מהלך שבולט ברבעונים האחרונים בלאומי קארד. לאומי קארד הייתה מוטה להלוואות בתחום מימון הרכב, שם הסיכון והמרווחים נמוכים יותר. אבל ברבעונים האחרונים היא הורידה משמעותית את היקף הפעילות בתחום הרכב.

הלוואות מחברות כרטיסי אשראי – מהיר אבל מסוכן 

עד היום נכים התקשו לקבל משכנתא (במקרים רבים) מכיוון שלא הצליחו לקבל ביטוח חיים. הביטוח הזה הכרחי לבנק, ואם אין ביטוח אז פשוט אין משכנתא. אבל בשורה לנכים שמתקשים לקבל ביטוח כזה. בקרוב יהיה אפשר לקחת שמכנתא גם ללא ביטוח חיים. הבנקים, בנק ישראל, רשות שוק ההון, חברות הביטוח ומשרד האוצר בהובלת יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני, הגיעו לסיכומים בעניין ונקבע (תוך כדי הליך חקיקה) כי אדם עם מוגבלות יוכל לקבל משכנתא לשם רכישת דירה גם אם חברת הביטוח סרבה לבטחו בביטוח חיים. מטרת החוק הינה לסייע לאוכלוסייה שהיום לא מקבלת ביטוח ובעקבות כך לא מקבלת משכנתא ואיננה יכולה לרכוש דירה.

במסגרת המתווה נקבע כי אדם בעל מוגבלות שעלולה לקצר את תוחלת חייו לעומת תוחלת חיים ממוצעת אך תוחלת חייו צפויה להיות מעל 5 שנים, יהיה אותו אדם זכאי לפנות לבנק והבנק לא יוכל לסרב לתת לו משכנתא בשל סיבה של אי קבלת ביטוח.

על פי המתווה במסגרת סירוב סביר של חברת הביטוח ובמידה שימצא שהוא עומד בתנאים בבדיקה אובייקטיבית, יצטרכו החברות להפנות אותו למסלול ביטוח ללא חיתום (ללא הצהרת מצב בריאות), מוצר שחברות הביטוח ידרשו להחזיק על המדף שלהם לצורך חקיקה הזו. לאחר שיחזיק בביטוח זה יוכל אותו אדם לקבל את המשכנתא המבוקשת.

משכנתא לנכים – מדריך

הסכום מקסימלי בו יבוטח אדם יעמוד על חצי מיליון והמשכנתא תעמוד על פי 2 מהסכום הזה – מיליון ₪. תקופת המשכנתא תעמוד על 15 שנה אלא אם הגיע האדם להסכמה עם הבנק על תקופה ארוכה יותר או שאותו אדם ביקש תקופה קצרה יותר.

במסגרת המתווה קיבלו על עצמם הבנקים "לספוג" את תקופת ההכשרה עד לכניסת הביטוח לתוקף, וכן המדינה קיבלה על עצמה להשתתף בעלויות החודשיות של החזרי המשכנתא בסכום של 300 ₪ לאדם לחודש, זאת על מנת לתת מענה לתקופת הכשרה ארוכה יותר ופרמיות גבוהות יותר הנהוגים במסגרת מסלולים ללא חיתום.

אדם עם מוגבלות שיעמוד בתנאים הבסיסים יקבל את המשכנתא יחסית בתחילת הדרך על מנת שלא יפספס את ההזדמנות לרכישת הדירה בה הוא מעוניין ואת יתר ההליך ישלים האדם לאחר מכן, כאשר ישמרו לו התנאים שהוצאו לו.

את הצעת החוק הגישה ח"כ קארין אלהרר והצטרפו אליה חברי הכנסת: איציק שמולי, דב חנין, תמר זנדברג, מירב בן-ארי, שלי יחימוביץ, משה גפני, איתן כבל, יעל גרמן, אורלי לוי-אבקסיס, יפעת שאשא-ביטון, יעקב מרגי, מיקי לוי, חיים ילין ונורית קורן.

יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני ציין בפתח הדיון כי "מדובר באנשים שרוצים רק לרכוש דירה בכוחות עצמם ולא נותנים להם משכנתא. זה כתם על החברה, יש נכונות היום, דיברה איתי גם המפקחת על הבנקים, וגם מנכ"ל בנק הפועלים וגם חברות הביטוח, גם אגף התקציבים, כולם שותפים בעניין הזה. יש אווירה שונה שכולם נרתמים לעניין, זה ייפתר".

לאחר אישור החוק בירך יו"ר הוועדה את שיתוף הפעולה בין הצדדים: "אני מודה לכל הצדדים, סוף סוף יוכלו אנשים עם מוגבלות שרק רוצים לרכוש דירה לעשות זאת".

ח"כ קארין אלהרר ציינה כי "זהו יום בשורה לאלפי אזרחים בישראל שחלמו לקחת משכנתא כמו כולם ובגלל מוגבלותם סורבו לכך. אני רוצה לברך את יו"ר הוועדה ח"כ גפני על מאבק והתעקשות עד להישג המרשים. אני רוצה להודות גם לבנקים, בנק ישראל וחברות הביטוח שהבינו את חשיבות הסוגיה ונתרמו לטובת העניין. כולי תקווה שהחוק יצא אל הפועל בהקדם האפשרי".

עודדה פרץ, סגנית המפקחת על הבנקים: "מבחינת המתווה הצדדים הגיעו להבנות, חשוב להגדיר את האנשים עם המוגבלות, בחוק בעלי מוגבלויות נכנסים גם אנשים עם הפרעות שונות שאינן תחת הגג וזו קבוצה גדולה מידי. יש להגדיר מי האוכלוסייה שאנחנו רוצים לעזור להם.

במהלך הדיון העלו בנק ישראל ומשרד האוצר חשש כי יהיה ניצול של הפניית אנשים שיכולים לקבל משכנתא עם ביטוח רגיל לאפיק זה, לאור כך נקבע כי יובהר בחוק מי בדיוק נכלל בקבוצה האמורה. לגבי תקופת ההכשרה נקבע כי זו תעמוד על שנתיים וחצי.

ברשות שוק ההון הצביעו על סירוב של כ-1,500 עד 2,000 סירובים בשנה לביטוחי חיים לאנשים עם מוגבלות. במסגרת החוק על הרשות תוטל האחריות לוודא שחברות הביטוח יחזיקו את המוצר וכן לדאוג שתהייה רשימה של אקטוארים אובייקטים שחברות הביטוח תוכל לעבוד איתם.

יו"ר מועצת רואי החשבון, גיא רוטקופף: "חברות הביטוח החליטו בצורה חיובית ובאמונה אמתית לפעול כאן. אלה אנשים שחברות הביטוח מאוד רוצות לבטח, הן עושות כל מה שהן יכולות כדי לעשות זאת והן מבטחות, עובדה שכמות הסירובים אינה גדולה. נעשה הכל על מנת שנוכל במסגרת הפתרון לנושא הזה, מידיעה שאנחנו צריכים להכניס יד לכיס".

אבישי רוטשטיין: "ב-2011 חליתי בלוקמיה, ב-2015 חזרתי לשוק העבודה ולאחרונה רציתי לקנות את ביתי, הגעתי לבנק והסתבר שאין מי שיסכים לבטח אותי בביטוח חיים. סורבתי ב-3 חברות ביטוח, לא קיבלתי פירוט לפניות שלי לגופים השונים, זו התחושה שלנו בסוף. יש עוד המון אנשים במצב הזה".

אנשי האוצר ציינו כי להערכתם הפער בין מי שיוכר לכלל המשכנתאות עומד על כ-300 שקל לחודש, ומשם נגזר סכום הסיוע של המדינה. בשלב ראשון יוקצבו לשנת 2018 כ-5.4 מיליון ₪, ויבוצעו התאמות לאורך השנים ככל שיידרש.

למה בעצם אין עדיין יצוא של קנאביס ? והאם החלום הוא באמת חלום גדול? ובכן, האישורים לגידול קנאביס כדי לשווקם בארץ, ניתנים במשורה. אחרי הכל, זה לא פשוט לשנות גישה ולהפוך את המוצר הזה ללגיטימי, אפילו שזה רק אצל אנשים שצורכים זאת למטרות רפואיות. ובכל זאת – יש התקדמות בשוק המקומי, וזה מבורך. אבל האם יתאפשר לייצא קנאביס. החקלאים טוענים שזה יהיה מנוע צמיחה לתחום החקלאות, ובינתיים 6 חברות בורסאיות נכנסו לתחום הזה. אך העניינים תקועים בממשלה. מסיבות לכאורה טכניות.

"הממשלה מתקשקשת ולא מתקדמת בעניין ייצוא קנאביס רפואי. אם הממשלה לא תתכנס ממש בקרוב למתווה מוסכם שיאפשר ייצוא, קבוצת ח"כים בראשותי יקדמו חקיקה שתאפשר זאת", אמר יו"ר ועדת הפנים ח"כ יואב קיש בדיון היום בהצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים – היתר ייצוא לקנאביס רפואי. "חבל שבגלל משהו שאפילו איננו ויכוח בין משרדים ממשלתיים הייצוא מתעכב וחלון ההזדמנויות הכלכלי הזה, שיכול לפתוח תחום חדש וייחודי בפני החקלאות הישראלית הולך ומצטמצם לנגד עינינו".

בדיון התברר שהחסם הוא עמדת המשרד לביטחון פנים. יואל הדר, היועץ המשפטי של המשרד לביטחון פנים: "לאור מספר התקנים שהוקצו למשטרה בגין השינוי בשוק גידול הקנאביס הרפואי, דרשנו להגביל את מספר חוות הגידול ל-50. חברי המשפטנים סברו שאם אתה מקבל מכסה, אז זה משאב מוגבל שצריך לחלקו בתורה שוויונית, כמו מכרז. לכן לכאורה נוצרה בעיה. היינו אצל המשנה ליועמ"ש, דינה זילבר. היא קבעה שאפשר להנהיג מכסות בהליך שוויוני. עכשיו אנו בדין ודברים מול משרד הבריאות. קיבלנו פניה מהאוצר, שאם לא נגיע להסכמות עד סוף החודש, לא יהיה ייצוא והם ייקחו את הכספים שהוקצו לנו לשם פיקוח, והכל ייתקע".

אהרון פלוצקי, 'תיקון עולם': "אנחנו מספקים קנאביס רפואי ל-13,000 מטופלים. ישראל זוכה להערכה בכל העולם. אבסורד שכל כך הרבה זמן לא מנצלים את הידע הישראלי. בינתיים יותר ויותר מדינות בעולם מתפתחות בתחום וייכנסו לשוק במקומנו. מגוחך לדבר על החשש מזליגה. ישראל היא שיאנית העולם בשימוש לא חוקי בקנאביס לפנאי. יש כמיליון משתמשים, ללא שום השוואה ל-30,000 מטופלי קנאביס רפואי. יש גידול או הברחה לא חוקיים בהיקפים עצומים. דווקא מהחוות אין זליגה. עליהן יש פיקוח משטרתי הדוק".

יובל לנדשפט, מנהל יחידת הקנאביס הרפואי במשרד הבריאות: "יש לנו משהו שאין בעולם. כולם מבינים את הפוטנציאל הגדול. יש חילוקי דעות בין כל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר לבין המשרד לביטחון פנים, שרוצה הגבלה מסוימת".

איתן קופרשטוך, משרד הכלכלה: "ישב צוות בינמשרדי. הגענו למתווה. דנו בכל היבט. אין דבר מושלם. הגענו להחלטה ונותרה רק התנגדות המשרד לביטחון פנים. ביסוד הייצוא יש גם פיקוח, כולל פיקוח זליגה. אנו חתומים על אמנה בינלאומית ויש את פקודת הסמים. זו משענת טובה. אף מדינה לא תקנה מאתנו אם לא יהיה פיקוח הדוק על זליגה בארץ. ייצוא ללא רישיון לא יהיה, ולכן אין סיבה לשנות את החוק".

דמי הניהול שאתם משלמים על ניהול כספי החיסכון הפנסיוני שלכם – קרנות הפנסיה וקופות הגמל, הם לא רק מה שאתם רואים כלפי חוץ, זה לא רק מה שמנהלי הגופים המוסדיים מצהירים ומספרים לכם. בנוסף לדמי הניהול ה"רגילים", משלמות הקרנות האלו דמי ניהול על ניהול כספי מקצועי – קרנות גידור, קרנות נדל"ן, קרנות הלוואות ועוד. הגופים האלה מקבלים דמי ניהול עבור ההשקעות שלהם וגופי הפנסיה והגמל משלמים להם. אלא שהסכום הזה מתגלגל כמובן אליכם – החוסכים. לגופים האלו מותר לחייב אתכם בדמי ניהול נוספים בשיעור של עד 0.25% בשל תשלומים למנהלים חיצוניים. 

ולמרות הבעייתיות עם השיטה הזאת, וועדת הכספים האריכה את השיטה הזו בשנתיים (לפחות). חבל.    

למדריך דמי הניהול הסמויים

דמי ניהול סמויים בפנסיה

הארכה בשנתיים, כך טוענים בועדת הכספים הושגה כפשרה לאחר שחלק מחברי הכנסת התנגדו להפיכת התקנות הקובעות תקרה של 0.25% בגין גביית הוצאות ישירות לתקנות קבועות, בטענה שמדובר בתקרה גבוה מידי ואין הוכחה לכך שההשקעות מביאות למשקיעים תשואות גבוהות יותר. במסגרת הארכת הוראות השעה נקבע כי בתום שנה תעביר רשות שוק ההון דיווח לוועדה לגבי גובה עמלות ההוצאות הישירות לצרכי בקרה

במסגרת הדיון האריכה הוועדה בשנתיים את התקנות לעניין לגביית 'הוצאות ישירות' על עסקאות, המגבילות את גובה ההוצאות הישירות הנגבות מעבר לעמלות דמי הניהול במסגרת השקעות שונות, ומעמידות אותן על 0.25 אחוז לכל היותר. ברשות שוק ההון וברשות לניירות ערך ביקשו בתחילה להפוך את התקנות להוראה קבועה והסבירו כי האמור הוא בעיקר בהשקעות בחו"ל לגביהן יש צורך ביצירת מומחיות אך לאור התנגדות מספר חברי כנסת הוחלט על הארכה לשנתיים, כאשר לאחר שנה יועבר דיווח לוועדה לגבי גובה עמלות ההוצאות הישירות ונתוני ההשקעות. בנוסף התווספו גם 'קרנות טכנולוגיה עילית' בארץ למסלולים לגביהם ניתן לגבות עמלת 'הוצאות ישירות'. לצד אלה גם הוארכה ההוראה לגבי גביה של עד 0.1 אחוז מהשקעות בקרנות סל בארץ למרות רצון רשות שוק ההון לבטלן, זאת נוכח חשש הח"כים כי הדבר ידרבן את בתי ההשקעות להשקיע בחו"ל ולא באפיקים אלה. נוסף על כך נקבע כי 'הלוואה לעמית' לא תחשב עוד כמוצר שניתן לגבות בגינו עמלת 'הוצאה ישירה'.

למה הגופים המוסדיים צריכים מנהלים חיצוניים?

התקרה נקבעה לראשונה בשנת 2014, לגבי הוצאות הנובעות מהשקעה בקרנות השקעה, מנהלי תיקים, קרנות, תעודות סל, נכסים לא סחירים ומתן משכנתא. בדיון היום הסבירו נציגי רשות שוק ההון כי הגבלת הגבייה העמידה איזון ראוי בין הצורך להגביל את שיעור ההוצאות הישירות והצורך לאפשר את המשך ההשקעות וכי העמלות הנגבות מהציבור עומדות בממוצע על סביבות ה-0.15 אחוז.

בפתח הדיון אמר סגן הממונה על שוק ההון, יואב גפני: "אנחנו מביאים תקנות שהיו בעשור האחרון בהוראת שעה, המהות שלהן שישנם תחומים בהם לגופים מוסדיים אין מומחיות כדי שיוכלו לפתח מומחיות עבור הלקוחות שלהם, הם יכולים להשקיע במספר אפיקים ולשלם את ההוצאות לגבי ההשקעות האלה. התקנות הוארכו בפעם האחרונה בינואר 2014, אז נקבע השיעור עד רבע אחוז מסך הנכסים המנוהלים. בחנו ב-4 וחצי שנים את המתווה והגענו לכמה מסקנות, בניהן שהמגבלה יקרה למוסדות לכן ההשקעות הולכות למקומות המתאימים. אנחנו רואים את העלייה בשיעור בקרנות ההשקעה. המגבלה הזו לא כובלת, כי אנחנו רואים שמנצלים את המגבלה רק ב-60 אחוזים. בנוסף המגבלה מאפשרת לפזר את ההשקעות באופן חכם, גופים מוסדיים בישראל לא מכירים את כל השווקים ברחבי העולם ולחוסך לפנסיה יש ערך בדבר הזה. לכן המסקנה שלנו שיש מקום להותיר את המגבלה על כנה".

אבל יש כאן שאלה חשובה שלא ממש קיבלה התייחסות – מדוע מנהלי ההשקעות שלנו לא מומחים מספיק, ומדוע הם צריכים גופים אחרים שינהלו בשבילם את הכספים. אחרי הכל, אנחנו משלמים להם עבור ניהול השקעות, וזה אבסורד שהם מעבירים כספים לאחרים ומשלמים להם דמי ניהול (שמתגלגלים עלינו).

ענת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערך: "הובלנו בעשור האחרון הליך משמעותי שהמטרה שלו להפוך את תעודות הסל להליך מפוקח, זה הושלם לפני שבועיים. קרנות הסל היו צריכים להיכלל באותה מגבלה. הושג סיכום בימים האחרונים בנינו לבין רשות שוק ההון שמותיר את הגבלת דמי הניהול שניתן לשלם לבעלי קרנות ישראלים להחלטת הממונה הבא. במצב הקיים היום למנהלים ישראלים שמנהלים קרנות בנכסי בסיס ישראלים, דמי הניהול הוא אפס, ולגבי מנהלי קרנות המנהלים נכסי קרנות זרים בבורסות בעולם ההגבלה היא רבע אחוז".

ח"כ מיכל בירן: "מה מרוויח החוסך מהגבייה הישירה, האם יש תשואה עודפת? צריך לזכור שיש כפל דמי ניהול, זה מסלול עוקף שקיפות ואי אפשר להתווכח על גובה דמי הניהול, לכן הצענו בהצעת החוק לפני מספר ימים לקבוע 0.15 כגובה מקסימום ולא תמכתם".

יואב גפני: "אנחנו סבורים שהחוסכים מרוויחים, הם נמצאים בהשקעות שלא היו בהם אילולי לא הייתה האפשרות הזו. ההשקעה שלהם מבוזרת יותר. לגופים המוסדיים יש הטיית בית, הם מושקעים פה בכל דבר שיש. למרות ההטיה הזו, הכסף החדש בגלל הגודל של ההשקעה שלו, הולך לחו"ל. אני לא יכול לומר שבכל מקום שיש השקעה כזו יש תשואה עודפת".

ח"כ בירן: "בבקשה, זה לא מביא תשואה עודפת לחוסכים אבל אני רוצה מספרים, לפני שנתיים קיבלתי תשובה שזה 0 תשואה עודפת. הביזור הוא אלמנט חשוב אבל יתכבדו בעלי המוסדות וישקיעו בתעודות סל בחו"ל ולא ייקחו על זה עוד דמי ניהול מופרחים".

ח"כ עומר בר לב: "השאלה היא כמה נגבה. הניצול בפועל הוא הרבה יותר נמוך, הכי גבוה הוא 0.15 אז למה צריכה להיות מגבלה יחסית גבוה? הכוונה היא להפוך להוראה קבועה. בנוסף למה לא אחת לשנתיים?".

ח"כ מיקי רוזנטל: "אם זה יהפוך להוראה קבועה הם יעלו ל-0.25. אנחנו נגרום לעלייה בפועל".

ח"כ עודד פורר: "אני מצטרף לעניין של הוראת השעה. לגבי השונות – יש פה כמה מוצרים, חלקם אם אני מבין נכון אתם מבקשים להוריד ל-0 את ההשקעות בקרנות הסל במקום 0.1, בעוד בחו"ל להותיר על 0.25. יש לי בעיה עם השונות, אתם דוחפים את הגופים להשקיע יותר בחו"ל. יש פה לדעתי טעם לפגם".

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "האם תסכימו שנמשיך את הוראת השעה לשנה ולא תפסיקו את ה-0.1?". במשרד האוצר והרשות לניירות ערך הסכימו להצעה אך ביקשו הוראת שעה ארוכה יותר, נוכח כך שעד כה חלה ההוראה ל-4 שנים, ולקבוע אותה לעוד 4 שנים.

ח"כ מיקי לוי: לקחתי את שיעורי ההוצאות הישירות הם במגמת ירידה. בין 0.10 ל-0.15, התחרות עובדת אסור לנו להפריע את התחרות. שלוש שנים זה מינימום, אי אפשר לעשות תהליכים בפחות".

ח"כ רועי פולקמן: "מה ההיגיון לגבות בקרן סל ישראלית? למה ה-0.1?"

מנכ"ל איגוד חברות הביטוח, גיא רוטקופף: "מדובר בקרנות השקעה שעושות עבודה לאורך זמן על פרוייקטים ארוכי טווח. חוסר הוודאות הזו בהשקעה יוצרת קשיים משמעותיים ופוגעת בסופו של דבר בחוסכים, 4 שנים זו תקופה סבירה והגיונית".

צחי דרוקר, כלל ביטוח: "ה-0.25 זה כסף לצד שלישי, אין לגופים אינטרס להגדיל את השיעור".

ח"כ איציק שמולי: "אנחנו לא מזלזלים בנחיצות של הכלי הזה, באנו לדיון בהנחה שה-0.25 גבוה מידי, אין פה נתונים שמראים לנו למה המגבלה צריכה להישאר, עכשיו לדבר במונחים של 3 או 4 שנים אין לזה הצדקה. אי אפשר להתעלם שאתם לא מוציאים את אותו הסכום כפי שהייתם מוציאים בהשקעה כאן בישראל".

ח"כ מיקי רוזנטל: "אנחנו רואים שהממוצע גבייה בפועל הוא בסביבות 0.15, הצעתי שנאריך לשנתיים ואם בתוך כך נראה שיש עלייה והציבור משלם יותר, נקיים דיון לגבי ההמשך".

לאור הדברים קרא יו"ר הוועדה לצדדים להגיע לסיכום על הארכה של שנתיים עם עמלת גג שתיוותר על כנה ועם דיווח לאחר שנה שבעקבותיו יבחנו הצעדים להמשך: "אי אפשר לדעת מה יקרה ב-4 השנים האלה, יהיו הרבה שינויים בכנסת ובמוסדות נוספים".  בתום הדיון הושגה הסכמה על מתווה זה.

נייס (NICE) פרסמה דוחות חזקים לרבעון הראשון של 2018 ובמקביל העלתה את תחזיותיה לשנת 2018. פעילות הענן מהווה כשליש מהכנסות החברה והפעילות הזו הפכה למנוע הצמיחה המשמעותי של החברה. באופנהיימר התלהבו מהדוחות, וסיפקו למניה מחיר יעד של 115 דולר, פרמיה של 155 על המחיר בשוק 

"פעילות הענן משמשת כמנוע צמיחה משמעותי עבור נייס, ותורמת לשיפור בנראות עסקית", כותבים האנליסטים של אופנהיימר ומוסיפים – "נתח הכנסות חוזרות מפעילות הענן עומד על 69% מסך ההכנסות. תחזית ניייס ל-2018 אינה כוללת את רכישת חברת Mattersight שבוצעה לאחרונה. פלטפורמת Cxone שהושקה לפני כשנה צוברת תאוצה ומקצרת את מחזורי המכירה לצד הרחבת בסיס לקוחותיה. אנו צופים עדכונים נוספים בנוגע לאסטרטגיית נייס בכנס האנליסטים שמתקיים השבוע, ומשמרים את המלצתנו על Outperformתוך העלאת מחיר יעד מ-100$ ל-115$.

 "ברבעון הראשון 2018 רשמה נייס הכנסות של 341 מיליון דולר, צמיחה שנתית של 11%, מעל צפי של 333 מיליון דולר, עם רווח נקי של 1.03$ למניה, מעל הצפי של 1.01$ למניה. הרווח הגולמי עמד על 70.6%, והרווח התפעולי עלה ל-24.6%. החברה ייצרה הרבעון תזרים מזומנים מפעילות שוטפת של 137 מיליון דולר, כנגד רכישת מניות עצמית בסך של 4 מיליון דולר, וסיימה את הרבעון עם קופת מזומנים של 647 מיליון דולר, לעומת חוב של 450 מיליון דולר, חוב נטו של כ-200 מיליון דולר.

 "תמהיל המכירות: בחלוקה לפי סוגי פתרונות, הכנסות ממוצרים היוו נתח של 19%, הכנסות משירותים הניבו כ-50% מהכנסות, ואילו פעילות הענן הגיעה לנתח של 31% מסך ההכנסות. חטיבת הפתרונות הארגוניים  Customer Engagement רשמה הכנסות של 275 מיליון דולר, צמיחה שנתית של 13%, ואילו חטיבת הפתרונות הפינננסיים Financial Crime&Compliance  הציגה הכנסות של 66 מיליון דולר, צמיחה של 2%.

"הנהלת נייס צופה ברבעון הבא הכנסות של 338-348 מיליון דולר עם רווח נקי של 1.00-1.06$ למניה, והעלתה קלות את תחזיותיה לשנת 2018 להכנסות של 1.434-1.458 מיליון דולר עם רווח של 4.43$-4.63$ למניה. תחזית זו אינה מגלמת תרומה מרכישת חברת Mattersight שבוצעה לאחרונה וצפויה להיסגר במחצית השניה של 2018, חברה שהציגה בשנה שעברה הכנסות של 47 מיליון דולר. אנו מעדכנים את תחזיותינו בהתאם לתחזית נייס, וצופים בשנת 2018 הכנסות של 1.446 מיליארד דולר עם רווח של 4.53$ למניה, ואילו ב-2019 – הכנסות של 1.554 מיליארד דולר עם רווח של 5.00$ למניה.

 "אנו מעריכים כי התקדמות בפעילות הענן, המלווה בהאצת מכירות פלטפורמת CXone, תמשיך לתמוך בצמיחה נאה בפעילות נייס. אנו ממתינים לעדכון אסטרטגי של הנהלת החברה בכנס האנליסטים שייערך השבוע בארה"ב במקביל לכנס לקוחות החברה, ומשמרים את המלצתנו על Outperform תוך העלאת מחיר יעד מ-100$ ל-115$, בהתבסס על מכפיל 23 לתחזית רווח 2019".

חברת מזור רובוטיקה, העוסקת בפיתוח ומכירה של מכשור רפואי מתקדם לניווט כלים כירורגיים בדיוק גבוה ובפולשנות מזערית בניתוחי עמוד שדרה וניתוחי מוח, מדווחת  על הכנסות שיא לרבעון הראשון של 2018 בהיקף של 15.5 מיליון דולר, בהשוואה ל-11.7 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2017. אבל השוק ממש לא מתרגש מזה. השוק ציפה ליותר וכנראה שגם לתחזית טובה יותר להמשך – הרבעונים הבאים. האכזבה מתבטאת במחיר המניה – בתגובה לדוחות קרסה מניית החברה ב-10%.

"השיא בהכנסות הרבעון הראשון משקף אימוץ קליני של מערכות החברה, עם ביצוע של מעל 33 אלף ניתוחים, וביקוש גלובלי מתמשך למערכות ה-Mazor X וה-Renaissance", ציין אורי הדומי, מנכ"ל החברה. "מבחינה מסחרית, התרחבנו בהצלחה לשוק בינלאומי חדש עם ה-Mazor X וכן, מתקדמים בחדירה לשוק מרכזי הניתוחים האמבולטוריים (ASC) בארה"ב עם ה-Renaissance. הביצועים שלנו, לצד המספר הגדל של מאמרים מחקריים, מצגות ונתוני ביניים מניסויים פרוספקטיביים שלנו, משנים את שוק ניתוחי עמוד השדרה ברחבי העולם. לסיום, אנחנו פועלים גם לקידום והרחבת מאמצי הפיתוח הטכנולוגי שלנו עם מדטרוניק, ואני שמח לחלוק עמכם כי פלטפורמת Mazor X, המשלבת את מערכת הניווט Stealth של מדטרוניק ומציעה פתרון ייחודי להכנסת שתלים באמצעות ניווט-רובוטי, המבטל את הצורך בשימוש בחוטים מוליכים (guidewire) צפויה להיות זמינה מסחרית בסוף 2018.

תוצאות כספיות לרבעון הראשון של 2018 על בסיס IFRS ("GAAP")

הכנסותיה של מזור ברבעון הראשון אשר הסתיים ב-31 במרץ 2018 צמחו ב-32% ל-15.5 מיליון דולר, בהשוואה ל-11.7 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2017, בעיקר הודות לגידול בהכנסות החוזרות ממכירת מוצרים מתכלים, שירותים ואחרים. ההכנסות בשוק האמריקאי עלו ב-27% ל-14.2 מיליון דולר, בהשוואה ל-11.2 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2017. ההכנסות משווקים בינלאומיים עלו ב-160% ל-1.3 מיליון דולר, בהשוואה ל-500 אלף דולר ברבעון הראשון אשתקד.

שיעור הרווח הגולמי ברבעון הראשון של 2018 הסתכם ב-58.3% לעומת שיעור רווח גולמי של 64.6% ברבעון המקביל. הירידה הצפויה בשיעור הרווחיות הגולמית נובעת בעיקר ממחירי המכירה למדטרוניק. סך ההוצאות התפעוליות הסתכמו ב-10.5 מיליון דולר, בהשוואה ל-13.3 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2017, בעיקר הודות לקיטון בהוצאות מכירה ושיווק, בעקבות המעבר לשלב ההפצה הגלובלית כחלק משיתוף הפעולה עם מדטרוניק. ההפסד התפעולי עמד על 1.4 מיליון דולר, בהשוואה להפסד תפעולי של 5.7 מיליון דולר ברבעון הראשון המקביל. ההפסד הנקי ברבעון הראשון של 2018 הסתכם ב-1.3 מיליון דולר, או 2 סנט למניה, בהשוואה להפסד נקי של 5.2 מיליון דולר, או 11 סנט למניה, ברבעון הראשון של 2017.

תזרים המזומנים שנבע מפעילות שוטפת הסתכם ברבעון החולף ב-2.7 מיליון דולר, בהשוואה לתזרים מזומנים של 700 אלף דולר ברבעון הראשון של 2017, כתוצאה מגבייה גבוהה מלקוחות. נכון ליום ה-31 במרץ 2018, היו בידי החברה מזומנים, שווי מזומנים והשקעות בהיקף של 114.5 מיליון דולר.

תוצאות כספיות לרבעון הראשון של 2018 על בסיס Non-GAAP

הטבלאות בהמשך כוללות התאמה בין תוצאות על בסיס GAAP עם התוצאות על בסיס Non-GAAP. ההתאמה נובעת בעיקר מהוצאות שלא במזומן בסכום של 1.6 מיליון דולר, בגין הוצאות תשלום מבוסס מניות והפחתה של נכסים בלתי מוחשיים ברבעון הראשון של 2018. על בסיס non-GAAP, הסתכם הרווח הנקי ברבעון הראשון של השנה ב-300 אלף דולר, או 1 סנט למניה, בהשוואה להפסד נקי של 3.9 מיליון דולר, או 8 סנט למניה, ברבעון הראשון אשתקד.

קרן הריט – ריט 1 שהיא קרן הריט הראשונה בבורסה (REIT ) מדווחת כצפוי על תוצאות טובות לרבעון הראשון של 2018.

• ה-FFO  הריאלי, ברבעון הראשון של השנה, עלה לכ-52.6 מיליון ש"ח, עלייה של כ-14%, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
• NOI Same Property בתקופת הדו"ח הסתכם בכ-66.1 מיליון ש"ח, עלייה של כ-3% בהשוואה לרבעון הראשון של 2017.

שמואל סייד, מנכ"ל ריט 1: "בחרנו להאריך את המח"מ ל-6 שנים. צעד זה, בשילוב הריביות הנמוכות, סייע לנו לקבע את הריבית לשנים הקרובות וצפוי לתרום לנו בשמירת שיעור הרווחיות גם בעתיד. אנחנו ממשיכים לפזר את תיק הנכסים ולהרחיב את חלק הלוגיסטיקה בתיק הנכסים שלנו, עם הרכישות האחרונות בהרטוב וכפר מסריק. תוצאותינו הכספיות מאפשרות לנו להמשיך בהגדלת הדיבידנד והעלאת תשואת ה- FFO למניה, כפי שעשינו ברבעונים האחרונים".

כמו כן, חזרה החברה על התחזית השנתית שלה, אותה פירסמה במרץ האחרון (אישור התחזית) במסגרתה דיווחה על FFO צפוי לשנת  2018 שיעמוד על  216-218 מיליון ש"ח.

• שיעור הריבית המשוקללת של אג"ח החברה ממשיך לרדת, ועמד ליום 31 במרץ 2018 על 1.99% בלבד. דבר זה תרם להמשך השיפור במרווח בין עלות החוב לשיעור תשואת הנכסים המשוקללת, העומדת על כ- 7.36%, והביאה אותו לשיא חדש של כ-5.4%.
• הוצאות המימון נטו של החברה ברבעון הראשון השנה הסתכמו בכ-11.5 מיליון ש"ח, בהשוואה לכ-6.8 מיליון ש"ח, בתקופה המקבילה אשתקד. הוצאות המימון הריאליות, בנטרול השפעת שערוך החכירה ברעננה (הוצאה של כ-2 מיליון ש"ח בתקופה לעומת הכנסה של כ- 3 מיליון ש"ח אשתקד) נותרו ללא שינוי מהותי, וזאת כתוצאה מהמשך מגמת הירידה בעלות החוב המשוקללת של החברה ולמרות הגידול בהיקף החוב של החברה בתקופה במקביל לצמיחה בהיקף תיק הנכסים המניבים.
• שיעור תפוסת הנכסים של החברה נותר יציב וגבוה עם כ- 99% אחוזי תפוסה.
• תיק הנכסים המניבים של החברה, מסתכם לכ-4.2 מיליארד ש"ח, עלייה של כ- 13% בהשוואה לכ- 3.7 מיליארד ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד. לחברה 36 נכסים מניבים הכוללים משרדים, מסחר, תעשייה ולוגיסטיקה, בתי חולים סיעודיים וחניונים בשטח של כ- 470 אלף מ"ר. נכסיה המניבים של החברה אינם משועבדים.
• דיבידנד: ע"פ החלטת הדירקטוריון, יחולק דיבידנד בגין הרבעון הראשון של 2018 בהיקף של כ-27.6 מיליון ש"ח, המשקף דיבידנד למניה בסך של כ- 0.16 ש"ח, עליה של כ- 14% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.

• אירועים בתקופת הדו"ח:

  עוד בנושא שוק ההון

  • גם אינפלציה, גם מיתון וגם אבטלה? קוראים לזה סטגפלציה
  • מיישרים קו עם העולם: הבורסה תשנה את אופן חישוב השער הקובע בנגזרים הנסחרים
  • בתקופת הדו"ח התקשרה ריט 1 ביחד עם שותף נוסף, לרכישת מגרשים באיזור התעשייה הרטוב, בהיקף כולל של כ-18.3 דונם, בעלות כוללת של כ- 33.5 מיליון ש"ח (חלק החברה – 50%). בכוונת החברה והשותף ליזום ולבנות על המקרקעין מבנה לשימושים של תעשיה ולוגיסטיקה, בשטח כולל של כ- 28,000 מ"ר.
  • בינואר 2018 הנפיקה החברה אגרות חוב (סדרה ה'), בדרך של הרחבת סדרה, בהיקף של כ-260 מיליון ש"ח ערך נקוב, תמורת כ-325 מיליון ש"ח. בנוסף, החברה הנפיקה כ- 62 מיליון ש"ח ערך נקוב אג"ח (סדרה ו') תמורת כ-68 מיליון ש"ח, כתוצאה ממימוש אופציות לאג"ח ו' שהנפיקה החברה בספטמבר 2017.  גיוסים אלו תרמו להארכת מח"מ החוב המשוקלל של החברה לכ- 6 שנים, נכון ליום 31.03.18.

אודות ריט 1:

ריט 1 היא קרן ההשקעות במקרקעין הראשונה שפועלת בשוק ההון הישראלי המאפשרת למשקיעים להיחשף לנדל"ן מניב, תוך חלוקת מרבית התזרים כדיבידנד, ללא שכבת מס נוספת. השקעה בריט נהנית מיתרון של סחירות ונזילות ביחס לאחזקה ישירה בנדל"ן מניב. ממועד הקמתה רכשה ריט 1 36 נכסים מניבים בשווי של כ-4.2 מיליארד ש"ח. ריט 1 מנוהלת על ידי שמואל סייד, מנכ"ל החברה ודרור גד יו"ר הדירקטוריון

אמות השקעות מקבוצת אלוני חץ פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון לשנת 2018 וסיפקה תחזית לשנת 2018.  הנה הדגשים לרבעון הראשון –

• ה-NOI ברבעון צמח בכ-8% בהשוואה לרבעון המקביל והסתכם בכ-167 מיליון ש"ח
• ה- NOI מנכסים קיימים (Same property NOI) ברבעון הסתכם לכ- 159.8 מיליון ש"ח, לעומת כ- 154 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד, גידול של 4%, הנובע בעיקר מהמשך אכלוסו של מגדל אטריום ורכישת נכסים חדשים.
• ה-FFO לתקופה הסתכם לכ-117 מיליון ש"ח המהווה גידול של 17% בהשוואה לרבעון המקביל
• FFO למניה הסתכם ל 35.8 אג', עליה של 11% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד וזאת אגב גידול של 5% במספר המניות המשוקלל
• הרווח הנקי בתקופת הדו"ח הסתכם ב-78 מיליון ש"ח לעומת 81 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד. הירידה ברווח הנקי לעומת הרבעון המקביל נובעת מזקיפת עלויות עסקה לדוח רווח והפסד בגין רכישת נכסים במהלך התקופה בהיקף של 20 מיליון ש"ח.
• ToHa (פרויקט תוצרת הארץ)– השותפות נמצאות בשלבי שיווק (חוזים חתומים וטיוטות לחתימה) של 52 אלף מ"ר המהווים 90% משטחי המגדל (מתוכם 50% חתומים). השותפות מעריכות כי הקמת שלב א' צפויה להסתיים בסוף שנת 2018 וכי ה- NOI שיניב המגדל בתפוסה מלאה הינו 86-100 מיליון ש"ח (חלק החברה 43-50 מיליון ש"ח). בנוסף, פועלות השותפות לקידום שלב ב' של הפרויקט להקמת מגדל משרדים נוסף בשטח עילי של כ-130 אלף מ"ר
• במהלך התקופה רכשה החברה 2 מרכזים לוגיסטיים בהיקף של כ-319 מיליון ש"ח אשר עתידים לתרום ל-NOI שנתי מייצג בתפוסה מלאה כ- 19.5 מיליון ש"ח. בגין נכסים אלו זקפה החברה לדוח רווח והפסד בתקופה המדווחת עלויות עסקה בהיקף של כ-20 מיליון ₪.
• סך שווי נדל"ן להשקעה (מניב ובהקמה) ליום 31.03.2018 הסתכם בכ-10.5 מיליארד ש"ח.
• שיעור התפוסה ל- 31.03.2018 נותר גבוה ויציב ועומד על 97.3%.
• ההון עצמי המיוחס לבעלי המניות ליום 31.03.18 הסתכם לסך של 4.2 מיליארד ש"ח (הון עצמי למניה של 12.89 ש"ח) לעומת 4.3 מיליארד ש"ח (הון עצמי למניה של 13.23 ש"ח) ב-31.12.2017 . הקיטון בהון העצמי בסך של כ-103 מיליון ש"ח נובע מרווח נקי בהיקף של 78 מיליון ש"ח ובניכוי חלוקת דיבידנד בהיקף של 189 מיליון ש"ח.
• כיום לחברה 3 מסגרות אשראי מאושרות ממוסדות פיננסיים בישראל בסך של כ- 800 מיליון ש"ח, הניתנים למשיכה מיידית (לתאריך הדוח כ-247 מיליון ₪ מתוך המסגרת נוצלו).
• כל נכסי החברה אינם משועבדים (למעט נכסים בשווי של כ- 3% בבעלות עם שותפים).
• החוב הפיננסי נטו לתאריך המאזן הינו כ-5.3 מיליארד ש"ח, המהווה כ- 50% מסך המאזן (בניטרול מזומנים ושווה מזומנים).
• Cap Rate – שיעור התשואה המשוקלל הנגזר מהנדל"ן המניב להשקעה עומד נכון לסוף התקופה על 7.16%.

אבי מוסלר, מנכ"ל אמות מסר: "אנו מסכמים את הרבעון הראשון בהמשך מגמת הצמיחה בפעילות החברה ובפרמטרים התפעוליים.

בבעלותנו שלושה פרויקטים בשלבי ייזום שונים: מתחם תוצרת הארץ, פרויקט משרדים ומסחר בחולון ופרויקט הלוגיסטיקה במודיעין. סך ההשקעה הכוללת בשלושתם הינה כ-1 מיליארד ש"ח והם מהווים חלק אינטגרלי ממנועי הצמיחה העתידיים של החברה.

פרויקט הדגל הנוכחי "ToHa" מתקדם בהתאם ללוחות הזמנים הצפויים. אנו נמצאים בשלבי שיווק שונים (חוזים חתומים וטיוטות לחתימה) של 52 אלף מ"ר המהווים 90% משטחי המגדל, מתוכם 50% חתומים. להערכתנו, הקמת שלב זה צפויה להסתיים בסוף שנת 2018 ואכלוסו יחל בתחילת שנת 2019. אנו צופים כי סך ה- NOI מהמגדל בתפוסה מלאה יעמוד על 86-100 מיליון ש"ח (חלק החברה 43-50 מיליון ש"ח) . במקביל לכך, אנו פועלים לקבלת זכויות נוספות להקמת שלב ב' של הפרויקט, אשר יכלול מגדל משרדים נוסף בשטח עילי של כ- 130 אלף מ"ר.

בתחום הרכישות, בחרנו להתמקד בין היתר בתחום הלוגיסטיקה. נחיצותם של מרכזים לוגיסטיים נמצאת במגמת עליה מתמשכת, עם השינויים בעולם הקמעונאות ואנו עדים לביקוש גובר למוצר זה. בהתאם לכך, ביצענו השנה רכישות של שני מתחמים לוגיסטיים, במודיעין ובאריאל, בסך של כ-319 מיליון ש"ח ובשטח כולל של 47 אלף מ"ר , אשר  צפויים להניב לחברה NOI שנתי של כ-19.5 מיליון ש"ח.

בנוסף, אנו ממשיכים לפתח ולהשביח את פורטפוליו הנכסים המניבים שלנו בין היתר באמצעות קידום תהליכים שונים לקבלת זכויות בנייה נוספות, בעיקר במסגרת תוכנית מתאר ת"א\5000. צעדים אלו יהוו את התשתית להמשך התפתחותה של אמות בעשור הקרוב".

תחזית לשנת 2018

במסגרת תוכנית העבודה של הקבוצה לשנת 2018, נבחנו כלל הנכסים של החברה, כולל השוכרים והסכמי השכירות, הוצאות התפעול של כלל הנכסים, תוך שימת דגש על ניצול מיטבי של המשאבים העומדים לרשות  החברה.

להלן תחזית החברה לתוצאותיה התפעוליות העיקריות של החברה לשנת 2018, המתבססת על הנחות העבודה הבאות:

• מדד – עליית מדד צפויה של כ 1%.
• כולל נכסים אשר נרכשו עד מועד פרסום הדוח.
• לא יחולו שינויים מהותיים בסביבה העסקית בה פועלת הקבוצה בארץ.
• חוזי השכירות חתומים וצפי הנהלת החברה בדבר חידושי הסכמי שכירות שוטפים בשנת 2018.

דיבידנד

בחודש מרץ 2018 קבע דירקטוריון החברה כי בשנת 2018 בכוונת החברה לחלק דיבידנד שנתי מינימאלי בסך של 90  אג' למניה, שישולם ב- 4 תשלומים רבעוניים. בגין הרבעון הראשון והשני של השנה 22 אגורות למניה ובגין הרבעון השלישי והרביעי 23 אגורות למניה, בכפוף להחלטה ספציפית של הדירקטוריון בתום כל רבעון.

בנוסף, בחודש מרץ 2018 הכריזה החברה על דיבידנד נוסף בגין שנת 2017 בסך של 36 אג' למניה (כ-117 מיליון ש"ח).

אודות אמות

אמות מקבוצת אלוני חץ (60%) פועלת בשוק הישראלי כ- 50 שנה והינה אחת מחברות הנדל"ן המניב הגדולות והמובילות בישראל.  אמות מחזיקה  101 נכסים מניבים בישראל בשטח כולל של 1.3 מיליון מ"ר (מתוכם כ- 454,000 מ"ר חניות) ומספר חטיבות קרקע המיועדות לפיתוח מתוכן שלושה פרויקטים בשלבי בנייה (תוצרת הארץ בת"א, בחולון ובמודיעין). עיקר נכסיה הינם באזור מרכז הארץ ובהם שעורי תפוסה גבוהים (כ- 97.3%). בין הנכסים הבולטים: מגדל אטריום בר"ג, מגדל אמות (בית IBM לשעבר),  בית אמות משפט, בית אמות ביטוח, קניון ערים בכפר סבא, קניון קריית אונו, בית פלאפון ופורטפוליו של כ- 36 סופרמרקטים ברחבי הארץ.

שכר הדירה הולך לעלות בחודשים הקרובים ובשנה בכלל, הסיבה – הגידול בתיירות. לכאורה, אין קשר בין התיירות ובין שכר דהירה, אבל בשנתיים האחרונות יותר דירות מופנות לתיירים במסגרת AIRBNB – הרעיון הוא פשוט – מאפשרים לתיירים לשכור את הדירה לתקופה קצרה. זה כלכלי מאוד לבעלי הדירות כי הם מקבלים שכר דירה גבוה לתקופת שכירות קצרה יחסית, והם בתקופה קצרה (התקופה החמה של התיירות) יכולים להרוויח אולי כמו השנה כולה.

וברגע שהדירות האלו מופנות לתיירים הן בעצם יוצאות משוק השכירות. שוק השכירות קיבל מכה בשנים האחרונות בגלל שהאוצר העלה את המס על משקיעים, ובנוסף לחששות בקשר לשוק הדירות, המשקיעים הורידו הילוך משמעותית, ואפילו בחלקם יצאו מהשוק. על הבעיות העמוקות האלו, נוסף עניין ה-AIRBNB וככה בעצם נגרם קיטון משמעותי בהיצע הדירות, כשהביקוש מש לא יורד, כנראה ההיפך.

במצב כזה עליית מחירי השכירויות היא ברורה. בלידר שוקי הון מסבירים כי – "זינוק בתיירות לוחץ על מחירי השכירות. בארבעת החודשים הראשונים של השנה מספר התיירים הנכנסים עלה ב- 24.1% לעומת אותה תקופה אשתקד. הגידול המהיר בתיירות הנכנסת נובע מהרגיעה (היחסית) במצב הביטחוני, זאת למרות שהייסוף בשקל הופך את ישראל ליעד יקר עבור התייר מחו"ל. הגידול המהיר בתיירות הנכנסת מעודד את השכרת הדירות במסגרת Airbnb ,מה שמקטין את היצע הדירות להשכרה עבור ישראלים, ולוחץ על מחירי השכירות כלפי מעלה. אנו צופים עלייה של 2.5% במחירי השכירות בשנה הקרובה".