חשד כבד למעשי מרמה והפרת אמונים מצד חברת Short Trade והעומד בראשה, שלומי נוימן

חשדות כבדים למרמה והפרת אמונים מצידה של חברת Short Trade (https://www.short-trade.co.il/) הישראלית, בראשה עומד הברוקר שלומי נוימן. לקוחות Short Trade, המספקת שירותי ברוקראז' למסחר בניירות ערך זרים, נתקלו בימים האחרונים במענה לא סדיר שהעלה את חשדם.

לאור ההתנהלות הבעייתית מצד Short Trade, החליטה הנהלת Big-Shot לברר את הנושא. הבירור העלה חשד כבד למעשי מרמה והפרת אמונים מצד Short Trade והעומד בראשה, שלומי נוימן

Big-Shot, לקוחה של נוימן ו-Short Trade משנת 2016, פנתה למשטרה ולרשות לניירות ערך במטרה לחקור את העניין ולרדת לעומקם של דברים, זאת אחרי ייעוץ משפטי

ובכן, זה קורה. עד סוף השנה יעלמו תעודות הסל והן יהפכו  לקרנות סל שיהיו חלק מתעשיית קרנות הנאמנות.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני  בירך על הרפורמה בתחום שהונעה על ידי רשות ניירות ערך במטרה להקטין את הסיכון שבחשיפה לתעודות סל. אחרי הכל, תעודות הסל הן מכשיר אג"חי שלהבדיל מקרנות הנאמנות, בקרות אירוע בחברה המנהלת, עלול שלא להיות מוחזר.

"אני מברך על הרפורמה שתביא למצב בו הגופים השונים יפעלו באופן מחושב יותר כאשר מופקדים בידיהם כספי ציבור ותפחית דרמטית את ניגוד העניינים, במיוחד כשמדובר באפיקים בהם מדובר בסכומים גדולים מאוד העלולים להשפיע על השוק כולו", אמר גפני והוסיף – "אני מבקש  לשבח גם את שיתוף הפעולה בנוגע לקרנות הכשרות, כאשר הרשות לניירות ערך ישבה עם גופי ההלכה והרבנים המתמחים בסוגיות הללו, ויחד הגיעו למסלול שיאפשר לכלל הציבור להשקיע באפיקים אלה. אני שמח על שיתוף הפעולה והפתרונות שהוצעו".

יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה: "מדובר במהלך רב חשיבות לפיתוח שוק ההון ולהגברת אמון הציבור בו, אשר קודם תוך שיתוף פעולה עם השוק. "קרן סל", שהנה קרן נסחרת כמו מכשיר ה- ETFהמשווק ונסחר בכל העולם בהצלחה רבה, הנה בשורה צרכנית שתעניק לציבור המשקיעים מוצר טוב יותר, שקוף יותר ובטוח יותר".

במסגרת הרפורמה, שרשות ניירות ערך יזמה וקידמה בתיאום עם מנהלי תעודות הסל ומנהלי קרנות הנאמנות, תעודות הסל יחדלו להתקיים כנכס מתחייב ויהפכו לקרנות נאמנות מסוג "קרן סל" הכוללת חובת עשיית שוק ואפשרות לקביעה של רצועת ביטחון מפני טעויות עקיבה בשיעור מוגבל.

הרפורמה תיכנס לתוקף באופן מדורג בתחילת אוקטובר 2018 ותסתיים לקראת סוף השנה. במהלך תקופה זו יוסבו כ- 700 מוצרים – תעודות סל וקרנות מחקות – לקרנות סל, וזאת בעשר פעימות, שכל אחת מהן כוללת מוצרים המשתייכים לקבוצות סיווג דומות.

ברקע המהלך עומדת ההבנה כי צמיחתו המהירה של שוק תעודות הסל לשווי של כמאה מיליארד ₪, אשר הסיכון היציבותי הגלום בפעילותן כנכס מתחייב, לצד מערך התמריצים המובנה לנטילת סיכונים, עלולים  להביא לידי התממשות של סיכון מערכתי בשוק ההון.

במסגרת ההסדר החדש, המבנה המשפטי של תעודות הסל ישתנה מאגרת חוב, המפוקחת בידי הרשות באמצעות כלי הגילוי , לקרן נאמנות המפוקחת ככל קרנות הנאמנות. שינוי זה, שיתלווה אליו ביטול התחייבות תעודת הסל להשיג את תשואת הנכסים אחריהן היא עוקבת, יביא לנטרול הסיכון היציבותי לו חשופה החברה המנפיקה את תעודת הסל. בנוסף, יתאפשר למנהלי קרנות הסל, ככל שירצו בכך, לספק למשקיעים מעין "רצועת ביטחון" בשיעור מוגבל באופן שימנע התממשותו של סיכון מערכתי בשוק ההון. רצועה זו תתבטא באפשרות לגבות, בנוסף לדמי הניהול הקבועים, דמי ניהול משתנים בשיעור מוגבל של 0.1-0.3% בהתאם לסיווג הקרן. דמי ניהול אלה ישולמו למנהל התעודה מתוך התשואה העודפת מעבר לשינוי המדד אחריו התעודה עוקבת, ומצד שני ישולמו על ידי מנהל התעודה למחזיקים בה במקרה שהתעודה תשיג תשואת חסר עד לשיעור האמור. הפרשי העקיבה כאמור יוגדרו כסטייה המרבית, חיובית או שלילית, של שווי התעודה יחסית למדד אחריו היא עוקבת במשך פרק זמן של שנה קלנדרית.

מהלך זה נותן גם מענה לסוגיית העלויות הסמויות הכרוכות בהשקעה בתעודות הסל, אשר מאופיינות בדמי ניהול נמוכים. כתוצאה מהמעבר של תעודות הסל ממבנה משפטי של אגרת חוב למבנה משפטי של קרנות נאמנות, ייהנו מחזיקי התעודות מכל הפירות הנובעים מהשקעת נכסי התעודה (לרבות דיבידנדים, ריביות ועוד), וזאת בניכוי דמי הניהול שיגבה מנהל התעודה.

ההקטנה הדרמטית בחסמי הכניסה לתחום, שהתאפשרה בעקבות הסרת הסיכון היציבותי, תאפשר כניסתם של  מנהלי קרנות חדשים לשוק, ובכך תאפשר להגביר את התחרות בתחום זה, שכולל היום ארבעה מנפיקים בלבד.

 50 אלף מכשירים סלולריים נגנבים בישראל מידי שנה – כך נחשף הבוקר בדיון בוועדת הכלכלה שעסק בתיקונים להגברת האכיפה של משרד התקשורת. 

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, אישרה היום את צו התקשורת העוסק בתיקונים ושינויים בסמכויות משרד התקשורת לבצע אכיפה נגד חברות התקשורת באמצעות הטלת עיצומים כספיים. כבר בפתח הישיבה דרש היו"ר כבל מנציגי משרד התקשורת למנוע כל אפשרות שהפרות החוק ישתלמו לחברות התקשורת מבחינה כלכלית. "נדרשת טלטלה גדולה מאוד בכל הנוגע למערכת היחסים בין חברות התקשורת לצרכנים", אמר.

השינויים שביקש משרד התקשורת לאשר היום כוללים, בין היתר, העלאת סכומי העיצומים הכספיים שניתן יהיה להטיל על מפרי חוק בעניינים הנוגעים לאתרים או תכנים פוגעניים באינטרנט, הטלת עיצומים על חברות שיפרו הוראות הנוגעות לניתוק שירות למנוי במקרה של גניבה, ועדכון העיצומים על חברות המפרות הוראות של קשירה בין שירות מנוי סלולר לבין מכירת מכשיר סלולר או ציוד קצה אחר ועוד.

סמנכ"ל הפיקוח של המשרד, איתן כסיף, אמר כי הצורך בתיקונים נבע מהמציאות איתה מתמודד משרד התקשורת בשטח. לדבריו, לעיתים ישנן הפרות שלא נקבע להן עיצום כספי ולכן לא ניתן לבצע אכיפה. "אחת הבעיות שעלו נגעה לטיפול בטלפונים סלולריים גנובים, כמו במקרה של לקוחה שגנבו לה את המכשיר והתקשרו באמצעותו לאריתריאה, ואי אפשר היה להטיל עיצום כספי על חברת התקשורת שלא חסמה את הקו", אמר. הא הוסיף כי מדי שנה נגנבים בישראל כ-50 אלף מכשירים סלולריים, בחלק מהמקרים גם בהפעלת אלימות. "כשזה קורה אז מי שנפל קורבן לגניבה נסער ולא חושב שצריך לחסום את הברזל של המכשיר, כדי למנוע שימוש בו. כיום החברות חייבות לחסום את המכשיר, כברירת מחדל, ברגע שהן מקבלות הודעה על גניבה, וכן להודיע ללקוח על אפשרות לחסום את השיחות היוצאות – אולם חברה שלא עושה זאת לא ניתן היה להטיל עליה עיצום עד היום", אמר. הוא הוסיף כי לאחר אישור התיקון ניתן יהיה להטיל במקרה כזה עיצום של עד 11 מיליון שקל.

ח"כ עבד אל חכים חאג' יחיא אמר כי ישנן תופעות נוספות שצריך לטפל בהן, כמו גביית דמי מעבר לחבילה חדשה וגביית סכומים נוספים שלא לצורך. באשר לגניבות המכשירים הציע ח"כ חאג' יחיא לנסות לשתף פעולת עם חברות תקשורת פלסטיניות, על מנת לאתר מכשירים.

סמנכ"ל המועצה לצרכנות, עו"ד ערן וולף, התייחס גם הוא לנושא ואמר כי כ-22% מהתלונות שהתקבלו במועצה בשנה שעברה עסקו בחברות התקשורת. לדבריו, מדובר בכ-5,500 תלונות וכי נושא התקשורת הוא המוביל בתלונות צרכנים. לנוכח זאת קרא וולף להגביר ולהדק את הפיקוח של משרד התקשורת על החברות.

סמנכ"ל הפיקוח כסיף עדכן עוד כי מאז 2012, אז נכנסה לתוקף האפשרות להטיל עיצומים כספיים על חברות התקשורת, הוטלו עיצומים בסכום כולל של 28 מיליון שקלים, כאשר 64% מתוכם הוטלו על חברת בזק. היו"ר כבל אמר בסיכום הדיון כי כששומעים על הסכומים האלה לעיתים ניתן להניח שמדובר בהמון כסף, אבל למעשה שהעיצומים מוטלים על חברות שההכנסות שלהן נאמדות במיליארדים יש חשש שהפרת החוק תשתלם. הוא שב והבהיר כי אין בכוונת הוועדה לאפשר את המצב של הפרה משתלמת ודרש ממשרד התקשורת לפעול בעניין. כאמור, במהלך הדיון אישרו היו"ר כבל וח"כ חאג' יחיא את הצו.

נובה שנסחרת בבורסה בת"א ובמקביל בנאסד"ק (NVMI) , מדווחת על תוצאות הרבעון הראשון של שנת 2018.במקביל מספקת החברה תחזית לרבעון השני

נובה עוסקת בתחום צומח, ונהנית מגידול בפעילות הייצור של מעגלים מודפסים ושבבים. החברה מפתחת פתרונות מדידה (מטרולוגיה) המשמשים בבקרת תהליכים מתקדמת בתעשיית המוליכים למחצה, ומבוססים על מגוון טכנולוגיות כמו Optical ו-X-ray.

ההכנסות ברבעון הראשון של 2018 הסתכמו ב-62.6 מיליון דולר, עלייה של 9% בהשוואה להכנסות הרבעון הרביעי של 2017, ועלייה של 15% בהשוואה להכנסות הרבעון הראשון של 2017. שיעור הרווח הגולמי ברבעון הראשון של 2018 הסתכם ב-58%, בהשוואה לשיעור רווח גולמי של 56% ברבעון הרביעי של 2017, ובהשוואה לשיעור רווח גולמי של 60% ברבעון הראשון של 2017. ההוצאות התפעוליות ברבעון הראשון של 2018 הסתכמו ב-20.3 מיליון דולר, בהשוואה ל-19.7 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2017, ול-17.7 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2017.

הרווח הנקי במונחי GAAP הסתכם ב-14.1 מיליון דולר, או 49 סנט למניה בדילול מלא, ברבעון הראשון של 2018. זאת בהשוואה לרווח נקי של 8.2 מיליון דולר, או 29 סנט למניה בדילול מלא, ברבעון הרביעי של 2017, ובהשוואה ל-13.4 מיליון דולר, או 48 סנט למניה בדילול מלא, ברבעון הראשון של 2017. הרווח הנקי במונחי Non-GAAP, שאינו כולל הפחתת נכסים בלתי מוחשיים בגין רכישות, התאמות מס והוצאות בגין תגמול מבוסס מניות, הסתכם ב-15.4 מיליון דולר, או 54 סנט למניה בדילול מלא ברבעון הראשון של 2018. זאת, בהשוואה ל-13.0 מיליון דולר, או 45 סנט למניה בדילול מלא, ברבעון הרביעי של 2017, ובהשוואה ל-14.1 מיליון דולר, או 50 סנט למניה בדילול מלא, ברבעון הראשון של 2017.

"נובה המשיכה להציג ביצועים טובים גם ברבעון זה ורשמה תוצאות שיא בהכנסות וברווח, תוצאות הממחישות את התחזקותנו בשוק ואת התרחבות השימוש בסל המוצרים המגוון שלנו", אמר איתן אופנהיים, נשיא ומנכ"ל נובה. "הצמיחה ברבעון הראשון של 2018 נבעה משני גורמים עיקריים: התרחבות בעסקי ה- Memory והמשך הגידול בפעילותנו בסין. התחלה חזקה זו תומכת בתחזית שלנו לשנת צמיחה נוספת, בה נמשיך במימוש תכניתנו האסטרטגית להרחבת היצע המוצרים שלנו והגדלת הערך שאנו מביאים ללקוחות. מאמצים אלו תורמים באופן ישיר להצלחת לקוחותינו במעבר לטכנולוגיות הייצור המתקדמות ביותר".

הרבעון השני של 2018, ההנהלה צופה הכנסות בטווח של 57-63 מיליון דולר, עם רווח למניה בדילול מלא במונחי Non-GAAP בטווח של 35-45 סנט.

תעשיית קרנות הנאמנות ממשיכה לאבד גובה  ובמקביל לירידות בשווקים ובהתאמה לירידות בקרנות, איבדו הקרנות כתוצאה מפדיונות כ-700 מיליון שקל. בקרנות המסורתיות היו דווקא גיוסים מתחילת השנה – בעוד ילין לפידות מאבדת 1.7 מיליארד שקל, ומגדל ופסגות מאבדות כל אחת – 1.1 מיליארד שקל, אי.בי.אי מגייסת כ-2.8 מיליארד שקל, הראל מגייסת 1.2 מיליארד וסיגמא מגייסת כ-1.2 מיליארד שקל.

בקרנות המחקות נרשמו גיוסים כאשר מתחילת השנה בולטת מגדל עם גיוסים של כ-900 מיליון שקל והיקף הקרנות המחקות שלה מסתכם ב-13.8 מיליארד שקל – משמע, החברה מובילה את תחום הקרנות המחקות ללא עוררין.

בתעשיית הקרנות המסורתיות, למרות הפדיונות, ילין לפידות עדיין מוביל עם 25.3 מיליארד שקל, אבל צריך לזכור שזה ללא קרנות כספיות. עם הקרנות הכספיות מיטב דש מובילה את תעשיית הקרנות.

כך או אחרת, קרנות הנאמנות הן עדיין מכשיר ההשקעה המוביל בשווקים הפיננסים. הציבור לא משקיע ישירות במניות ובאגרות חוב אלא דרך קרנות נאמנות ותעודות סל.  הקרנות מבטאות כמה יתרונות – ראשית ביטחון. הכסף בטוח, גם אם קורה משהו לגוף המנהל זה לא משפיע עליכם, החשבון שלכם בנאמנות, כלומר הכסף בטוח. יתרון נוסף הוא שהקרן עצמה מפוזרת על פני עשרות ואפילו מאות השקעות – מאות ניירות ערך. כלומר בהגדרה אתם מקבלים פיזור. חוץ מזה יש מגוון רחב מאוד של קרנות, סוגי קרנות, מסלולים שונים, חשיפות שונות, וכן אתם יכולים להשקיע בכל סכום, גם סכום קטן יחסית. כאן תוכלו להרחיב על יתרונות וחסרונות של קרנות הנאמנות 

שר האוצר ויו"ר ההסתדרות מסתדרים מצויין זה לא סוד. זה כנראה טוב לנו – "זה ששר אוצר ויו"ר הסתדרות מסתדרים זה טוב למדינה, טוב לעובדים, טוב לשוויון החברתי", אומר ר יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן בריאיון משותף  עם שר האוצר משה כחלון, בכנס ההסתדרות לכבוד ה-1 במאי שנערך בסימן "צמצום פערים – משימה לאומית".

"יש פה שלוש שנים של שיתוף פעולה", ציין שר האוצר כחלון והוסיף: "המעסיקים חשובים, אבל גם המועסקים חשובים. מדינת ישראל היא מעסיק וצריכים להסתכל על המועסקים. תמיד אמרו 'אם תעשו הסכמי שכר כאלה, המשק יתמוטט', אבל הוא צמח. אמרו 'אם תקלטו עובדי קבלן, המשק יקרוס', אבל הוא רק צמח. היתה הפחדה נגד אנשים שקמים בבוקר לעבוד. מה שמשותף לשנינו זה הרצון בהצלחת המשק ובנושא הזה אנחנו שותפים".

יו"ר ההסתדרות ניסנקורן התייחס להיכרותו האישית עם שר האוצר כחלון ואמר: "אני מכיר את שר האוצר טוב, והנושא החברתי בא לו מהלב. כשהוא רואה עובד בהעסקה ישירה, הוא חושב על אבא שלו ואני מכבד אדם כזה. אני חושב שאדם שבא ושם את זה על סדר היום זה שר אוצר שבא לעשות עבודה למען החלשים, למען האוכלוסייה שצריכה זאת יותר מכל – ושם נמצאת ההסתדרות. יש פערים, אבל מגשרים עליהם. זה כנס של צמצום פערים, כי חייבים לעשות את זה. זה עיקר עבודתי".

עוד הוסיף ניסנקורן בהתייחסו לשאלת שיתוף הפעולה בין ההסתדרות לבין המעסיקים: "אנחנו בקשר עם המעסיקים. העלאת שכר המינימום למשל היתה אחרי הסכם עם המעסיקים, פנסיית חובה היתה בהסכם עם המעסיקים, כך גם קיצור שבוע העבודה. אנחנו שותפים, כי צריך להתנהל ביחד. אני מתנהל באחריות, אבל לשנות חייבים".

עוד שיתף ניסנקורן כי בפגישה הראשונה שקיים עם כחלון, עוד טרם נכנס לתפקידו כשר, יו"ר ההסתדרות הבהיר: "הדבר הכי חשוב לי זה עובדי קבלן. איך משפרים את השכר. מאז אנחנו עובדים יחד לקלוט עובדים להעסקה ישירה ולשפר את שכרם. זו היתה פגישה בה ראינו את הנושא עין בעין וסימנו כיוון".

ניסנקורן התייחס בדבריו גם לממצאי סקר מכון גיאוקרטוגרפיה שהוצגו מוקדם יותר על בימת הכנס על ידי פרופ' אבי דגני ואמר: "רוב הציבור רואה את ההסתדרות כמובילת צמצום פערים. אני חושב שהיום הזה הוא הזדמנות לדבר על הגמלאים. אנחנו צריכים לחתור למצב שקצבת הביטוח הלאומי מוצמדת לשכר הממוצע במשק בדיוק כמו שעשינו ביחד בקצבת הנכים. זה היה כך בעבר, אבל הגמלה נשחקת, הם לא יכולים להישאר מאחור כשכולם מתקדמים". שר האוצר הגיב לדבריו של יו"ר ההסתדרות ואמר: "אנחנו יושבים על פתרון לגמלאים. אנחנו הולכים על הנושא הזה יחד, יהיה מענה טוב". 

בריאיון המשותף שערכה עם השניים עורכת העיתון גלובס נעמה סיקולר, שר האוצר ויו"ר ההסתדרות התייחסו גם לסוגיות נוספות. ניסנקורן התבטא בנושא הרפורמה בחברת החשמל ואמר: "הרפורמה טובה, אך קשה לכולם. היא חייבת לקרות, אם היא לא תקרה זה יהיה הפסד של כולם, אבל אני בטוח שביחד זה יקרה".

כחלון, שנשאל על נאום הגרעין של ראש הממשלה בנימין נתניהו סיפר כי: "היו דברים שראינו בקבינט ואי אפשר היה לחשוף לציבור. מי שצריך היה לדעת יודע. יש שם גילויים שהוכיחו באופן ברור שאיראן שיקרה ורימתה לאורך כל הדרך, כולל אחרי ההסכם ב-2015. נשיא ארה"ב שקיבל את הנתונים לפני התייחס לזה אתמול ואמר שיש לשנות את ההסכם. הסכם שנבנה על בסיס של שקרים ואי אמיתות לא יכול להתקיים, לכן סופו להתבטל, ואולי לעשות הסכם אחר". שר האוצר התייחס גם למחלוקות בממשלה ואמר: "ביום שיפרו הסכמים קואליציוניים – נודיע על בחירות".

הריאיון המשותף של יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן ושר האוצר משה כחלון התקיים במסגרת הכנס ל"צמצום פערים – משימה לאומית" שנמשך בשעה זו. בהמשך הכנס ישתתפו נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג, שר העבודה והרווחה חיים כץ; יו"ר ועדת הכספים של הכנסת משה גפני, ראשי רשויות מקומיות, בכירי ההסתדרות וחברי כנסת נוספים

רשות המיסים עברה בשנים האחרונות מהפכה של ממש בכל הקשור למעבר לעולם הדיגיטלי. במקביל, וזה כבר עניין של שנים רבות יותר, הרשות מנסה להפוך לידידותית לציבור ובין היתר מסבירה באופן רחב ועמוק על החובות והזכויות של הציבור וכן משקיעה הרבה כדי להסביר איך למלא את הטפסים לרבות טופס 1301 שהוא הדוח השנתי האישי. הטופס הזה מוכר לעצמאיים ובעלי חברות – מדובר בטופס חובה. אבל רשות המיסים מרחיבה את מעגל הנישומים הנדרשים לדווח.

הנישומים האלו מקבלים את המכתב הבא – לא צריך לפחד. חשוב להבין איך למלא את הדוח, לוודא שאתם מחויביים בו למרות השליחה (בהמשך יש סייגים וקבוצות שלא נדרשות לדווח).

המכתב מתחיל ב…הנדון: דין וחשבון על הכנסה לשנת 2017( טופס 1301) – "הנך נמנה על החייבים בהגשת דוח שנתי לרשות המסים, המגישים אותו באופן עצמאי (ללא מייצג). לידיעתך, חלה חובת הגשת הדוח באופן מקוון על חלק גדול מאוכלוסיית החייבים בהגשת הדוח השנתי.

"אם הנך חייב בהגשת דוח שנתי ויש לך ו/או לבן/בת זוגך מחזור מעסק/משלח יד או הכנסת עבודה, אתה חייב בהגשת הדוח השנתי באופן מקוון, כלומר באמצעות האינטרנט או דרך מייצג. למרות האמור לעיל, ייתכן ואינך חייב בהגשת דוח מקוון, זאת אם התקיימו לגביך בשנת המס 2017 אחד מהתנאים הבאים: .את/ה ובן/בת זוגך מעל גיל פרישה. גיל פרישה לגבר 67 ולאישה 62 שנים. או – המחזור מעסק ומשלח יד בתוספת ההכנסה ממשכורת של כל אחד מבני הזוג נמוך מ-80,510 שקל.  או – ההכנסה החייבת הכנסה חייבת מעסק/משלח יד או עבודה, וכן הכנסה מהשכרה, ו/או מקצבה, ו/או מריבית ו/או דיבידנד וכד' שלך נמוכה מ-80,510 שקל ולגבי שני בני הזוג נמוכה מ-161,030 שקל.  הפטור לא יחול אם הנך בעל שליטה. בעל שליטה כהגדרתו בסעיף 32(9 )לפקודת מס הכנסה כדוגמה –  אחזקה בשיעור של 10% בחברה או יותר.

"אם הנך חייב/ת בהגשת הדוח באופן מקוון, כמוסבר לעיל, אין למלא את הטופס שנשלח לך בערכה זו. עליך לשדר את הדוח באתר האינטרנט של רשות המסים ולהגישו למשרד השומה בצירוף נספחים ואסמכתאות.

עזרה בשידור הדוח ניתן לקבל במוקד המידע של רשות המסים

בקרוב – איך ממלאים את טופס 1301?

מניות סלקו ופרטנר נפלו בחודשיים האחרונים בכ-20% כשב-12 החודשים האחרונים הירידה עולה על 30%. אחת הסיבות היא הכניסה של אקספון לשוק הסלולרי – כן, שחקן נוסף בשוק הצפוף גם ככה. אקספון הורידה את המחירים דרמטית – ל-29 שקל, והשוןק התיישר למחירים האלו. האם המשמעות היא המשך שחיקת רווחים במובייל? או שמדובר בתקופה חולפת?

גיל דטנר, אנליסט קמעונאות וסלולר בלאומי שוקי הון, מפרסם היום התייחסותו לירידות החדות במניות הסלולר: "מניות הסלולר (פרטנר וסלקום) סבלו מירידות חדות מתחילת השנה, בשל שתי סיבות – השמועה שאקספון מתכוונת להיכנס לשוק (מה שקרה ב-10 לאפריל), לאחר עיכוב מאוד ארוך. שנית, הרצון של בעל השליטה בקבוצת אי די. בי להיפטר מאחזקותיו בסלקום, לטובת רכישת השליטה בבזק, וזאת למרות השווי היחסית נמוך של מניית סלקום.

"ההשקה עצמה של אקספון דווקא הובילה להתאוששות במניות, מאחר ואקספון לא הביא בשורה של ממש, ויותר מזה, היה נראה כי המודל העסקי שלה בעייתי מהיסוד, ולכן לא יוכל להחזיק מעמד. ואכן, בשבועיים האחרונים המניות שבו לרדת בחדות. תמיד היה ברור שהכניסה של אקספון תיצור רעש מסוים, אך נראה שהמפעילים הקיימים בחרו שלא להמתין ולבחון את גודל האיום, אלא להגיב מידית באמצעות מבצעים אגרסיביים. בשוק עם יותר מדי שחקנים, הסיכון לגלוש למלחמות מחירים הוא גדול מאד.

"אם מדובר במהלך נקודתי, שנועד לחסום את חדירת אקספון, ותוך כמה שבועות המבצעים ירדו מהמדף, אז מניות הסלולר צפויות להתאושש. אולם, החשש הוא שלחברות יהיה קשה להחזיר את הגלגל לאחור.  מבצע שנמשך זמן ארוך, הופך מבחינת הצרכנים לשגרה, כך שקשה לראות איך בשוק כה רווי אחת השחקניות תיסוג לאחור.

"אם התרחיש השני אכן יתקיים, אז נראה החרפה בקצב השחיקה של התוצאות בחברות הסלולר, שיבוא לידי ביטוי במספרים של 2018 ו-2019 (לוקח זמן עד שהמנויים עוברים לחבילות החדשות). הסיכון הזה הוא מה שיוצר לחץ על מחיר המניות בימים האחרונים. הירידה של המניות בתחילת השנה שיקפה ציפייה כי מחירי הסלולר לא יעלו בקרוב, אלא יתייצבו השנה. הירידות האחרונות מגלמות חשש כי ההכנסות משירותי סלולר ימשיכו לרדת, כאשר נראה שעוד לפני כניסתה של אקספון, הרווחיות של השוק עמדה בסימן שאלה.

לפיכך, נראה לנו נכון להמתין מעט, על מנת להעריך במה מדובר – מהלך טקטי שקצוב בזמן, או עוד ירידת מדרגה במחירי השוק

"לפני שנה, כשקיבלתי את תיק העבודה, בנוסף לתיק הרווחה, ראינו את המצב החמור בענף הבנייה. בשנת 2016 בלבד היו 33 הרוגים ו-7,747 פצועים. האווירה היא אווירת חפיף, אין בטיחות". כך אמר שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, חיים כץ, במהלך כנס ההסתדרות "צמצום פערים – משימה לאומית". הכנס שהתרחש ב-1 במאי, יום הפועלים, התייחס גם ל למצב העובדים בשוק הנדל"ן. אז מצד אחד, המשכורות בתחום עולות, רק שמצד שני העובדים בתחום סובלים מבטיחות לקויה מאוד. כץ מבטיח לשפר את המצב.

בריאיון שהעניק בכנס, התייחס כץ בהרחבה לסוגיית הבטיחות בענף הבנייה וסיפר כי במסגרת המשאבים המוקצים לתחום הבטיחות, הוא יזם הקמת יחידה משטרתית מיוחדת והכנסה לשימוש של רחפנים המתעדים מהאוויר עבירות והפרות בטיחות באתרי הבנייה. רק שבינתיים לא נראה שזה עוזר.

עוד ציין כץ את ההשפעה של החמרת הענישה של עברייני הבטיחות והנהגת עיצומים כספיים, לראשונה מזה שני עשורים: "כשב-2019 יהיו עיצומים כספיים, הקבלנים יבינו שיותר זול להם להשקיע באמצעי בטיחות מאשר לשלם קנסות. תוך שנה-שנתיים נצליח למנוע את החפיפניקיות. אנחנו משלמים היום 380 מיליון שקל לשנה בתשלומי הביטוח הלאומי עקב אובדן הכנסות עבודה בגלל נכויות. המצב עדיין לא טוב אך מספר הפצועים בתאונות עבודה בבניין ירד דרמטית כי כבר עכשיו סכום העיצומים הכספיים שהוטלו מגיע ל-50 מיליון שקל". כץ הביע את תקוותו כי כספים אלו, המועברים למשרד האוצר, "יושקעו חזרה בנושא הבטיחות".

בסיום דבריו ובהתייחסו לנושא הכנס, אמר השר כץ ש"היום יותר מאי פעם, אנו חייבים להשתמש בכלים שלנו כדי לשפר את זכויות העובדים והגמלאים".

הבורסה ריכזה את כל הנתונים על דיבידנדים בשנת 2017 והגיעה לכמה תובנות –

1. חברות מחלקות יותר מבעבר
2. שיעור הדיבידנד הסתכם בממוצע ב-3.3%
3. יותר חברות חילקו דיבידנדים השנה
4. חברות הגז נתנו גז בדיבידנדים

אז ראשית, מצטערים לקלקל את החגיגה. דיבידנד זה נחמד, אבל לא צריך להתרגש ממנו יותר מדי – תרחיבו כאן על המשמעות של הדיבידנדים, ולמה זה בעצם בלוף גדול.

ושנית הנה ריכוז הנתונים של הבורסה –

בשנת 2017 חילקו החברות שמניותיהן נסחרות בבורסה בת"א דיבידנדים בסך של 26.3 מיליארד שקל – הסכום הגבוה ביותר שחולק מאז שנת 2010 בה חולקו דיבידנדים בסך של 27.4 מיליארד שקל. סך הדיבידנד שחולק בשנת 2017 גבוה ביותר מ-50% מזה שחולק בשנת 2016.

כ-14 מיליארד שקל, שהם כ-54% מהדיבידנדים שחולקו, שולמו לבעלי המניות מהציבור, והיתרה לבעלי העניין.

201 חברות שמניותיהן נסחרו בבורסה בסוף 2017 חילקו דיבידנד במהלך השנה. מספר המחלקות מהווה כ-44% ממספר החברות הבורסאיות –  שיעור שיא של כל הזמנים.

שיעור החברות המחלקות דיבידנדים באופן קבוע עלה בשנת 2017 לעומת השנתיים הקודמות – כ-70% (139 חברות) מהחברות המחלקות חילקו דיבידנד בכל אחת משלוש השנים האחרונות, ו-51% (102 חברות) חילקו דיבידנד בכל אחת מחמש  השנים האחרונות.

בשנת 2017 נעצרה מגמת הירידה בתשואת הדיבידנד הממוצעת, אשר ירדה בהדרגה מ-3.6% בשנת 2010 ועד 2.0% בשנת 2016. תשואת הדיבידנד הסתכמה בשנת 2017 ב-3.3%, הגבוהה ביותר מאז שנת 2011.

לוח 1: נתונים עיקריים על חלוקת דיבידנד 2011- 2017

חלוקת דיבידנדים – לפי מדדי מניות עיקריים

מדד ת"א-35

26 מבין 35 החברות שמניותיהן כלולות במדד ת"א-35 (בסוף שנת 2017) חילקו בשנת 2017 דיבידנדים בסך של כ-17.3 מיליארד שקל (כ-66% מסך כל הדיבידנדים). זאת לעומת כ-12.1 מיליארד שקל שחילקו חברות אלו אשתקד (עלייה של 43%).

כ-90% מהסכום ב-2017 חולק ע"י החברות, שמניותיהן היו כלולות במדד ת"א-25 עד מועד כניסת רפורמת המדדים לתוקף בפברואר 2017 (כולן כלולות במדד ת"א-35 בסוף שנת 2017, למעט שותפות אבנר אשר מוזגה לתוך דלק קידוחים שבמדד).

שיעור הדיבידנד שחולק ע"י חברות מדד ת"א-25 לשעבר מהווה כ-59% מסך הדיבידנד, לעומת כ-65% בשנת 2016. זהו השיעור הנמוך ביותר שחולק ע"י חברות אלה מזה למעלה מעשור – המעיד על ירידה בריכוזיות חלוקת הדיבידנדים ע"י החברות הגדולות.

תשואת הדיבידנד של מניות מדד ת"א-35 הסתכמה ב-3.1% בשנת 2017.

תשואות הדיבידנד הבולטות מבין חברות המדד שייכות לשותפויות הנפט והגז ישראמקו (22.3%) ודלק קידוחים (17.8%), להראל השקעות (10.3%), לקבוצת דלק (9.2%) ולבזק (8.4%).

מדד ת"א-90

68 מבין 98 החברות שמניותיהן כלולות במדד ת"א-90 (בסוף שנת 2017) חילקו בשנת 2017 דיבידנדים בסך של כ-5.5 מיליארד שקל (כ-21% מסך כל הדיבידנדים).

תשואת הדיבידנד של מניות מדד ת"א-90 הסתכמה ב-3.5% בשנת 2017.

תשואות הדיבידנד הגבוהות ביותר מבין חברות מדד ת"א-90 שייכות לדיסקונט השקעות (27.7%), ליבואניות הרכב דלק רכב (14.4%) וקרסו מוטורס (13.0%), ולנפטא (12.3%).

מדד תל-דיב

המניות הכלולות במדד תל-דיב בסוף שנת 2017 רשמו תשואת דיבידנד של 5.5%, הגבוהה ביותר מאז שנת 2013.

 המחלקות הגדולות:

• שנת 2017 לא הייתה קלה עבור חברת טבע, והיא נאלצה להפחית לראשונה את הדיבידנד למניות הרגילות שהיא מחלקת. החל מהמחצית השנייה של שנת 2017 קיצצה טבע את הדיבידנד למניה ב-75% מזה ששולם בעשרת הרבעונים הקודמים. למרות זאת, טבע ניצבת גם השנה בראש רשימת מחלקות הדיבידנדים זו השנה החמישית ברציפות לאחר שחילקה כ-4.1 מיליארד שקל – מהם כ-3.2 מיליארד שקל לבעלי המניות הרגילות וכ-0.9 מיליארד שקל לבעלי מניות הבכורה. זאת בהשוואה לכ-5.3 מיליארד שקל בשנת 2016 (כ-5.1 מיליארד שקל למניות רגילות, 253 מיליון למניות בכורה) וכ-4.5 מיליארד שקל בשנת 2015 (מניות רגילות).

תשואת הדיבידנד של טבע עלתה מ-2.2% בשנת 2015 ו-2.8% בשנת 2016 ל-3.3% בשנת 2017.

הסיבה העיקרית לעלייה בתשואה הינה הצניחה החדה בשערי מניית טבע של כ-44% בשנת 2016 וכ-51% בשנת 2017 (ובסה"כ בשנתיים אלו ירידה של כ-73%).

• במקומות השני, השלישי והרביעי ברשימה נמצאות שותפויות הנפט והגז דלק קידוחים וישראמקו וחברת דלק אנרגיה, אשר חילקו רווחים בשיעור חריג בשנת 2017.

דלק קידוחים חילקה 2.2 מיליארד שקל (ויחד עם שותפות אבנר טרם מוזגה לתוכה במאי 2017 – 2.8 מיליארד שקל) ורשמה תשואת דיבידנד של 17.8%. אחד המקורות העיקריים לתשלומי הדיבידנד בשנת 2017 היה התקבולים מהנפקת תמר פטרוליום, אשר גייסה כ-2.3 מיליארד שקל מהנפקת אג"ח וכ-700 מיליון שקל בהצעה של מניות למוסדיים.

דלק אנרגיה, אשר קיבלה השנה דיבידנדים משותפויות הבת שלה דלק קידוחים ואבנר בסך של כ-1.5 מיליארד שקל, חילקה השנה דיבידנדים לראשונה בתולדותיה אשר הסתכמו בכ-1.3 מיליארד שקל ורשמה תשואת דיבידנד של 14%.

ישראמקו חילקה דיבידנדים בסך 2.1 מיליארד שקל, מתוכם 1.8 מיליארד שקל בחודש יוני אשר היוו את מלוא סך הרווחים הראויים לחלוקה של השותפות ומומנו בדרך של גיוס חוב בהיקף של כ-1.6 מיליארד שקל, בסמוך לאחר השלמת המיזוג עם שותפויות חנ"ל ונפטא חיפושים. בזכות הדיבידנד החריג הסתכמה תשואת הדיבידנד של ישראמקו ב-22.3%.

• בזק חילקה בשנת 2017 דיבידנדים בסך של כ-1.3 מיליארד שקל, לעומת כ-1.4 מיליארד שקל וכ-1.8 בשנים 2016 ו-2015, בהתאמה. בעקבות הקשיים אליהם נקלעה בעלת השליטה יורוקום והחקירות והמעצרים של בעלי השליטה ונושאי משרה בכירים, שינתה בזק את מדיניות חלוקת הדיבידנד שלה החל משנת 2018 לפיו תחלק מדי חצי שנה דיבידנד בשיעור של 70% מהרווח הנקי החצי שנתי (במקום 100% מהרווח לפי המדיניות הקודמת).

• כימיקלים לישראל חילקה דיבידנדים בסך של 872 מיליון שקל בשנת 2017 לעומת 620 מיליון שקל בשנת 2016. דירקטוריון החברה החליט במאי 2016 על עדכון מדיניות חלוקת הדיבידנד כך ששיעור הדיבידנד יופחת לעד 50% מהרווח השנתי הנקי (לעומת עד 70% מהרווח הנקי במדיניות הקודמת), וזאת לשם חיזוק מצבה הפיננסי של החברה ולאור התנודתיות המתמשכת וחוסר הוודאות בשוק הסחורות החקלאיות.

• בנק הפועלים המשיך במגמת הגידול בשיעור הרווח המחולק כדיבידנד, לאור השיפור המתמשך בהלימות ההון שלו, וקבע מדיניות חלוקת דיבידנד חדשה של עד 40% מהרווח הנקי הרבעוני החל משנת 2017 (במקום עד 30% מהרווח לפני כן). סך הדיבידנדים שחילק הבנק גדל בהדרגה מדי שנה מ-277 מיליון שקל בשנת 2013 ועד 861 מיליון שקל בשנת 2017.

• דיסקונט השקעות, אשר לא חילקה דיבידנד מאז שנת 2014, חילקה השנה דיבידנדים בסך של 678 מיליון שקל, אשר הניבו תשואת דיבידנד חריגה של 27.7%. אי.די.בי. אחזקות, בעלת השליטה בדיסקונט השקעות עד נובמבר 2017, קיבלה כ-73% מדיבידנדים אלו, אשר סייעו לה בפירעון חובותיה למחזיקי האג"ח שלה.

• בנק לאומי החל במהלך שנת 2017 לחלק דיבידנדים רבעוניים, לראשונה מאז שנת 2011, לאחר שאימץ ברבעון הראשון מדיניות חלוקת דיבידנד של 20% מהרווח הנקי מדי רבעון, אשר הוגדלה ברבעון הרביעי של השנה ל-40% מהרווח הנקי לאחר שעמד ביעדי יחס הלימות ההון. סך הדיבידנדים שחילק הבנק השנה הסתכם בכ-628 מיליון שקל.

חלוקת דיבידנדים – לפי ענפים

• תשואת הדיבידנד הענפית הגבוהה ביותר שייכת השנה לענף האנרגיה, נפט וגז (14.0%), בעיקר בזכות הדיבידנדים הגבוהים שחילקו שותפויות הנפט והגז דלק קידוחים וישראמקו, וחברת דלק אנרגיה. זאת לאחר שבשנה הקודמת הציג הענף את תשואת הדיבידנד הנמוכה ביותר מבין כל הענפים.

תשואת הדיבידנד של חברות ושותפויות חיפושי הנפט והגז בלבד הסתכמה בשנת 2017 בכ-18.1%.

בתי זיקוק, שלא חילקה דיבידנדים מאז שנת 2010 למרות שאימצה מדיניות חלוקת דיבידנד מדי שנה, חילקה בשנת 2017 דיבידנד בסך של כ-325 מיליון שקל.

• תשואת הדיבידנד השנייה בגובהה (5.1%) נרשמה הן בענף המסחר והשירותים והן בענף ההשקעה והאחזקות. בענף המסחר ושירותים בעיקר בזכות בזק אשר חילקה כ-1.3 מיליארד שקל, ובזכות יבואניות הרכב דלק רכב (424 מיליון שקל) וקרסו מוטורס (355 מיליון שקל);

ובענף ההשקעה והאחזקות בזכות קבוצת דלק (780 מיליון שקל) ודיסקונט השקעות (678 מיליון שקל).

• ענף השירותים הפיננסיים שמר גם השנה על תשואת דיבידנד ענפית גבוהה (4.2%), לאחר ש-12 מתוך 15 חברות הענף חילקו דיבידנד השנה.
• הבנקים חילקו בשנת 2017 דיבידנדים בסך של כ-2.3 מיליארד שקל, ותשואת הדיבידנד של הענף הסתכמה בכ-2.4%, הגבוהה ביותר מאז שנת 2007 (4.7%). תשואה זו הושגה בזכות עמידה של רוב הבנקים בדרישות הרגולטוריות של יחס הלימות הון נדרש, אשר התבטאה בהגדלת סכומי הדיבידנדים שחילקו פועלים, מזרחי טפחות, הבינלאומי ופיבי, וכן בנק לאומי שחזר לחלק דיבידנדים לאחר הפסקה של שש שנים.

בנק דיסקונט, אשר חילק דיבידנד בפעם האחרונה בשנת 2008, אימץ בסוף 2017 מדיניות חלוקת דיבידנד מדי רבעון בשיעור של עד 15% מהרווח הנקי החל מהרבעון הראשון של שנת 2018, אך בפועל לא חולק ברבעון זה.

לוח 2: השוואה ענפית של חלוקת דיבידנד בשנים 2017-2016

(במיליוני ש"ח)

לוח 3: תשואות הדיבידנד הגבוהות ביותר מבין מניות מדד ת"א-125 בשנת 2017

(במיליוני ש"ח)

 לוח 4:  הדיבידנדים ששילמו חברות מדד ת"א-35

(במיליוני ש"ח)

• הנתונים בטבלה הינם לפי הרכב המדדים ב-31.12.2017.

מתודולוגיה

הנתונים בסקירה זו נלקחו מתוך דיווחי החברות הבורסאיות באתר "מאיה" על חלוקת דיבידנד במזומן, וחושבו לפי מועד התשלום בפועל של הדיבידנדים בכל אחת מהשנים.

הנתונים לכל שנה אינם כוללים דיבידנדים שחולקו ע"י חברות, שמניותיהן נמחקו מהמסחר במהלך אותה שנה.

בשנת 2017 הנתונים אינם כוללים חלוקת רווחים ע"י אבנר יה"ש בסך כ-610 מיליון שקל טרם מיזוגה עם דלק קידוחים.

כמו כן, הנתונים אינם כוללים דיבידנדים בעין שחולקו ע"י חברות בורסאיות.

בשנת 2017:

• חלוקת מניות קרדן יזמות ע"י קרדן ישראל בשווי של כ-63 מיליון שקל.
• חלוקת מניות רפק ע"י אינטרגאמא בשווי של כ-79 מיליון שקל.
• חלוקת מניות נץ מלונות ע"י קבוצת נץ בשווי של כ-46 מיליון שקל.

בשנת 2016:

• חלוקת מניות שגריר רכב ע"י פוינטר בשווי של כ-50 מיליון שקל

תשואת הדיבידנד הכוללת וכן הענפית מחושבת לפי שווי שוק ממוצע של תחילת השנה וסופה.

תשואת הדיבידנד של החברות עצמן מחושבת לפי מחיר המניה ביום האקס.

הריבית נותרה על 0.1%, אבל אחד מששת חברי הועדה סבור שיש להעלות את הריבית ל-0.25%. מדובר בחבר אמיץ – כל הכבוד, והגיע הזמן שמישהו יזוז לכיוון העלאת ריבית.  אז מי זה האמיץ? ובכן, הנה המשתתפים בועדה –

חברי הוועדה המוניטרית:

ד"ר קרנית פלוג – נגידת הבנק, יו"ר הוועדה המוניטרית

ד"ר נדין בודו-טרכטנברג – המשנה לנגידת הבנק

פרופ' ראובן גרונאו

פרופ' צבי הרקוביץ

פרופ' משה חזן

מר אנדרו אביר – מנהל חטיבת השווקים

קרנית פלוג ונדין בודו-טרכטנברג לא הצביעו להעלאת הריבית. סביר שגם אנדרו אביר עובד בנק ישראל סבור לפי האג'נדה המקובלת בבנק. נשארו – פרופ' גרונאו שסביר שדווקא זיקתו דומה לגישת בנק ישראל, וצבי הרשקוביץ ומשה חזן – אחד מהשניים האחרונים הוא כנראה האיש שרוצה להעלות את הריבית.

כך או אחרת, בדיון על הפעילות הכלכלית עסקו חברי הוועדה בכך שנתוני החשבונאות הלאומית לרבעון הרביעי העידו כי המשק צמח בקצב נאה – 4.1% במונחים שנתיים. כמה אינדיקטורים לפעילות, כגון המדד המשולב וסקר החברות, מעידים כי המשק ממשיך לצמוח בקצב נאה שתואם את קצב הצמיחה הפוטנציאלי. חברי הוועדה אמרו כי הרכב הצמיחה בשנה האחרונה נראה מאוזן יותר אך קיימת שונות ביצוא: יצוא השירותים צומח מהר מיצוא הסחורות. הוועדה התייחסה גם לכך שהנתונים משוק העבודה מעידים כי הוא מוסיף להיות "הדוק": שיעור התעסוקה ושיעור ההשתתפות מצויים בשיא, האבטלה מצויה בשפל, והשכר עולה מהר בשלוש השנים האחרונות, אם כי קצב עלייתו התמתן בחודשים האחרונים.

חברי הוועדה ציינו כי סביבת האינפלציה עדיין נמוכה באופן משמעותי והוסיפו כי היא מציגה מגמת עלייה מסוימת בחודשים האחרונים: מדדי האינפלציה המנוכים נמצאים מעט מעל האינפלציה בפועל והציפיות משוק ההון נמצאות במגמת עלייה בחודשים האחרונים. חברי הועדה אמרו כי בניכוי עונתיות, המדדים האחרונים היו גבוהים יחסית, אך הם ציינו כי גורמים אחדים ממשיכים לעכב את חזרת האינפלציה בעת הזו, ביניהם הפעולות שהממשלה נוקטת כדי להפחית את יוקר המחיה והתגברות התחרות, והעובדה  שהרכישות המקוונות של מוצרי צריכה התרחבו משמעותית בעשור האחרון; הם העריכו שגורמים אלו אינם משקפים חולשה של הביקוש. מצד שני, העלייה המתמשכת בשכר עקב מצבו "ההדוק" של שוק העבודה שבשנה האחרונה גם תורגמה לעלייה בעלות העבודה ליחידת תוצר צפויה לתמוך בחזרת האינפלציה לתחום היעד.

חברי הוועדה ציינו שצמיחת הכלכלה העולמית המשיכה להשתפר, וגופים בין-לאומיים עדכנו כלפי מעלה את תחזיות הצמיחה עבור המשקים העיקריים. עם זאת, הסיכונים להמשך הצמיחה עלו:  מדדי סנטימנט גלובליים חודשיים מציגים ירידה בחודשים האחרונים, התגברו החששות ל"מלחמת סחר" (אף כי לצעדים שננקטו עד כה יש השפעה מוגבלת), המתח הגאופוליטי גבר, ונרשם הידוק בתנאים הפיננסיים בארה"ב. עוד צוין כי המחוקקים בארה"ב מגבירים את הלחץ להפעיל רגולציה על חברות אינטרנט שעושות שימוש בנתוני המשתמשים, והדבר עלול להשפיע שלילית על מגזר זה. כצפוי, ה-Fed העלה את הריבית ב-25 נ.ב בהחלטתו האחרונה, והוא צפוי להעלותה עוד פעמיים במהלך 2018. ה-ECB הותיר על כנה את המדיניות המוניטרית המרחיבה.

חברי הוועדה דנו בכך שלא חל שינוי משמעותי בשער החליפין הנומינלי האפקטיבי מאז החלטת הריבית האחרונה. מרבית חברי הוועדה סברו כי שער החליפין עדיין מצוי בייסוף יתר. התפתח דיון לגבי הכוחות הפועלים להיחלשות השקל ובהם המשך עליית הריבית בארה"ב, וההצטמצמות העודף בחשבון השוטף.

הוועדה ציינה שהנתונים משוק הדיור ממשיכים להעיד כי העלייה במחירי הדירות נבלמה על רקע הגידול שחל בהיצע בשנים האחרונות, ובחמשת החודשים האחרונים המחירים ירדו. חברי הוועדה אמרו שההשקעה בבנייה למגורים ירדה בשלושת הרבעונים האחרונים, וקצב התחלות הבנייה וסיומיה ירדו בחודשים האחרונים של 2017. אולם מספרם של היתרי הבנייה עלה. חברי הועדה סברו כי עליה זו עשויה להשתקף בהתחדשות עליית קצב התחלות הבנייה, מה שיתמוך בהמשך ירידת המחירים.

כאמור, חמישה חברי ועדה סברו כי יש להותיר את הריבית ברמתה הנוכחית. חברים אלה טענו כי סביבת האינפלציה מוסיפה להיות נמוכה באופן משמעותי ויש להותיר את הריבית ברמתה הנמוכה על מנת לתמוך בחזרתה לתחום היעד. הם הוסיפו כי אם הריבית תעלה לפני שהאינפלציה תתבסס בתחום היעד, הדבר עלול לעכב את התבססות סביבת האינפלציה ובסופו של דבר להאט את תוואי עליית הריבית. חברי הועדה גם ציינו כי על אף שהריבית הנמוכה יוצרת סיכונים פיננסיים, הרי שאלו אינם רק תוצאה של הריבית שקובע בנק ישראל, והם לא גבוהים במידה שמצריכה העלאה של הריבית: היקף המשכנתאות המתמתן בשנתיים האחרונות, עליית מחירי הדירות נבלמה ונרשמה אף ירידה במחירי הדירות במחמשת החודשים האחרונים, הגידול באשראי הצרכני התמתן ובמקביל נמשכת העלייה בהכנסה מעבודה, ורמת החיסכון גבוהה בהשוואה בינלאומית, גם לאחר שחלה בה ירידה.  אחד מחברי הוועדה סבר כי יש להעלות את הריבית ל-0.25%. הוא טען כי האינפלציה הנמוכה אינה מעידה על בעיה בביקוש. חבר ועדה זה סבר כי יש להפחית את המשקל שמעניקים לשער החליפין המיוסף, שכן צפוי כי היצוא ייעשה פחות רגיש לשער החליפין מפני שהמשק עובר מיצוא סחורות ליצוא שירותים ומפני שהסחר העולמי מתרחב. על כן נכון לייחס יותר משקל לשיקולים אחרים, לרבות האופן שבו הריבית הנמוכה המתמשכת משפיעה על מחירי הנכסים ועל החיסכון.

השתתפו

חברי הוועדה המוניטרית:

ד"ר קרנית פלוג – נגידת הבנק, יו"ר הוועדה המוניטרית

ד"ר נדין בודו-טרכטנברג – המשנה לנגידת הבנק

פרופ' ראובן גרונאו

פרופ' צבי הרקוביץ

פרופ' משה חזן

מר אנדרו אביר – מנהל חטיבת השווקים

משתתפים נוספים:

מר דניאל נתן – כלכלן בחטיבת המחקר

מר דני חחיאשוילי – ראש מטה הנגידה

מר יואב סופר – דובר הבנק

גב' אסתי שוורץ– מזכירת הוועדה המוניטרית

פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי – מנהל חטיבת המחקר

יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, יו"ר איגוד עובדי התחבורה אבי אדרי, יו"ר אגד אבי פרידמן ויו"ר ועד העובדים הארצי יעקב ואחניש חתמו  על הסכם קיבוצי היסטורי ופורץ דרך אשר יביא לשיפור דרמטי בשכרם של אלפי נהגי החברה ויציב אותם בראש תנאי ההשתכרות בענף עם שכר שעתי התחלתי של 43.5 שקל.

במעמד חתימת ההסכם נכחו שותפים נוספים להסכמות בהם מחזיק תיק התחבורה הציבורית באיגוד עובדי התחבורה דורון עזרא, סמנכ"ל הכספים באגד גלעד ריקלין, מזכיר הוועד משה סלמי וראשי הוועדים האזוריים. ההסתדרות יוצגה במו"מ על ידי עו"ד אלעד מורג מהלשכה המשפטית באגף לאיגוד מקצועי. עובדי אגד יוצגו על ידי עו"ד טל קרת. את הנהלת אגד ייצגה עו"ד אורנה שר ממשרד נ. פיינברג ושות'.

ההסכם שנחתם היום מסדיר סופית את ההבנות אשר סוכמו בין הצדדים בחודש אוגוסט האחרון. לפי ההסכמות בין הצדדים, השכר השעתי המינימלי בחברה יזנק מיידית בלמעלה מ-10% ויעלה מ-39 שקל ל-43.5 שקל – השכר הגבוה ביותר שישולם כעת בענף התחבורה הציבורית.

בשורה משמעותית נוספת בהסכם היא שעובדים אשר החלו לעבוד בחברה לפני למעלה מ-6 שנים, יקבלו תוספת ותק בסך 1% לכל שנה. עובדים חדשים עם ותק נמוך מ-6 שנים, ישתכרו 43.5 שקל לשעה ולאחר שישלימו את הוותק הנדרש יחלו לקבל את התוספת הוותקית עבור השנים שצברו. לשם המחשה, שכר היסוד של נהג אגד בעל ותק של 37 שנה בחברה, יעמוד על 10,994 שקל לחודש – המהווים 60.4 שקל לשעה.

יודגש כי כל התמורות הכלכליות לנהגים אשר עליהן הוסכם, ישולמו רטרואקטיבית מינואר 2017, כך שהעובדים צפויים לקבל הפרשים בגובה עשרות אלפי שקלים.

לצד זאת, הצדדים הסכימו בין היתר על חלוקת מאות דרגות קידום לעובדי המינהל והמשק, על הסדרת נושא הפרמיות שישולמו לנהגים ועל צמצום הפערים בשכר העידוד בין עובדי דור א' לעובדי דור ב'. בנוסף, סוכם על מכסה של עובדים שיוכלו לפרוש במהלך תקופת ההסכם אשר להם יוצעו תנאי פנסיה אטרקטיביים, וכן על הסדרת מנגנון ערעור על גובה הקנסות לנהגים, אשר ייקבעו סופית רק בהחלטת בורר.

 יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן בירך על ההסכמות שהושגו ואמר כי: "ההסכם שנחתם בין ההסתדרות ועובדי אגד להנהלת החברה טומן בחובו בשורה היסטורית לא רק עבור נהגי אגד אלא עבור ענף התחבורה הציבורית כולו. מעבר לעובדה שהוא מביא לצמצום פערים בין עובדי אגד ומשפר את תנאי השתכרותם ואת ביטחונם התעסוקתי, הוא גם סולל את הדרך לשיפור התנאים בחברות אחרות בתחום. ההסתדרות תמשיך לפעול למען חיזוק מעמד עובדי התחבורה הציבורית ולשיפור השירות והבטיחות בתחום, לטובת כלל הציבור הישראלי".

יו״ר אגד, אבי פרידמן, הוסיף: "מדובר בהסכם היסטורי וחשוב בתחום התחבורה הציבורית בישראל המחזק את מעמד הנהגים ומייצר בטחון תעסוקתי לעובדים לצד יציבות וודאות לחברה לשנים רבות קדימה. אני מאמין שהשותפות עם העובדים תאפשר לאגד להתמודד היטב עם אתגרי העתיד״.

יו"ר איגוד עובדי התחבורה, אבי אדרי, ציין: "ההסתדרות שוב מוכיחה כי באמצעות מהלך צודק אפשר להחזיר את הכבוד והגאווה לנהגי התחבורה הציבורית. אני מברך את עובדי אגד על ההסכם אשר אין לי ספק שבעקבותיו מעסיקים נוספים בענף יעלו גם הם את השכר לנהגיהם".

יו"ר הוועד הארצי של עובדי אגד, יעקב ואחניש, אמר: "ביום חג זה הצלחנו להביא להישג חסר תקדים עבור עובדי אגד, עם הסכם שמשפר את מעמדם ואת תנאי השתכרותם ומביא לצמצום פערים בתוך החברה. אני מודה ליו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן ולאבי אדרי ודורון עזרא מאיגוד עובדי התחבורה על מאמציהם להשלים את ההסכם, אשר משלים זינוק של 37% בשכר עובדי אגד מאז 2016".