ועדת הכספים בראשות ח"כ אלכס קושניר אישרה  לקריאה שנייה ושלישית את חוק המענקים לעסקים בגין תקופת האומיקרון. המענק, שמגיע בעקבות גל האומיקרון שהביא לתחלואה גבוהה שגרמה להיקף רחב של ימי מחלה ובידוד במשק, נוגע לעסקים עם מחזורים של בין 18 אלף ל-60 מיליון שקל, שנפגעו בחודשים ינואר–פברואר 2021 לעומת ינואר–פברואר 2019 וספגו ירידה במחזור עסקיהם, והוא מגיע בצורה של מענק יחיד.

לגבי עסקים קטנים עם מחזור של עד 300 אלף שקל בשנה הרלוונטית, הוסכם לדרישת הוועדה על הורדת אחוז הפגיעה המזכה במענק, וזה יעמוד על 25% במקום 35% בנוסח החוק המקורי. עוד סוכם לדרישת הוועדה כי לעניין עסקים אלה, יעלה סכום המענקים ב-15% על הסכום שהוצע בנוסח החוק המקורי, כך יעמוד גובה הפיצוי על 4,350 שקל עד 9,350 שקל לעסק, במקום 3,000 שקל ל-8,100 שקל בנוסח החוק המקורי. גובה המענק משתנה לפי גובה המחזורים של העסק, בקבוצות של 50 אלף שקל.

לגבי עסקים עם מחזור שנתי של 300 אלף שקל עד 60 מיליון – המענק יחושב לפי גובה הפגיעה במחזור העסק, כאשר הזכאות הינה מפגיעה המתחילה ב-25% ירידה במחזור העסק בתקופה הרלוונטית לעומת תקופת הבסיס, במקום 35% בנוסח החוק המקורי כאשר ככל שאחוז הפגיעה גדל, כך גדל אחוז הפיצוי. המענק המרבי שאפשר יהיה להגיע אליו יהיה של 20 אחוז מהמחזור הדו חודשי בתקופת הבסיס, וסכום המענק המרבי יכול להגיע עד 600 אלף ולא יפחת מ-9,350 שקל, כאשר גם סכום המינימום הוגדל בעקבות עדכון הפיצוי לעסקים הקטנים, כאשר זה עמד בנוסח החוק המקורי על 8,600 שקל.

לדרישת הוועדה נקבע כי לגבי איחוד עוסקים יעמוד גובה המחזור המרבי לזכאות למענק על 150 מיליון שקל.

תתאפשר חלוקת דיבידנד

בנוסף, לדרישת הוועדה שונה התנאי לעניין עסקים שחילקו דיבידנד, כאשר בנוסח החוק המקורי כל חלוקת דיבידנד בשנים 2020-2021 פסלה זכאות של עסק מקבלת המענק, לאור הערות חברי הכנסת והעסקים כי ייתכן מאוד כי חלוקה כזו נעשתה על רקע רווחים שקדמו לקורונה ונצברו בשנת 2019, שונה נוסח החוק ונקבע כי תתאפשר חלוקת דיבידנד וזכאות תישלל רק ברגע דיבידנד שחולק בתקופה הזו גבוה מהרווחים הנצברים של החברה נכון לסוף 2019.

עוד נקבע כי עסק לא יהיה זכאי למענק במידה שמחזור העסקים שלו, בתוספת המענקים שקיבל בגין מגפת הקורונה בשנת 2021, הביאו אותו לגידול של 15% במחזור העסקאות ב-2021 לעומת מחזור הבסיס שלו, זאת בניגוד לגידול של 10% בלבד בנוסח החוק המקורי, כאשר השינוי הוכנס לדרישת הוועדה.

בנוסף בנוסח המקורי צוין כי עסקים שדיווחו מחזור עסקי 0 במשך 3 חודשים – אוקטובר, נובמבר, דצמבר 2021 לא היו זכאים למענק, לדרישת הוועדה שופר המתווה כך שרק עסקים שדיווחו 4 חודשים מחזור 0, מחודש ספטמבר לא יהיו זכאים, כאשר תתאפשר זכאותם אם דיווחו מחזור מעל 0 בחודשים מרץ-אפריל 2022.

עוד נקבע לדרישת הוועדה כי לטובת משרתי מילואים או אישה בחופשת לידה שלא עבדו בגין כך 7 ימים בחודש בתקופת הבסיס, לא ייכללו חודשים אלה בחישוב תקופת הבסיס.

לטובת עסקים חדשים נקבע כי לחישוב מחזור הבסיס של עסקים שנפתחו במהלך שנת 2019, יתווספו החודשים ינואר-פברואר 2020. עבור עסקים שנפתחו בשנת 2020, החודשים ינואר-פברואר 2021, לא ייחשבו למחזור הבסיס, נוכח כך שבתקופה זו חלה ירידה במחזורים בעקבות נגיף האומיקרון.

במהלך הדיון אמר ח"כ ינון אזולאי הודיע מטעם האופוזיציה: "החלטנו למשוך את כל ההסתייגויות והרביזיות, למעט מספר הסתייגויות בודדות שנציין מה הן. תרצו להרחיב את הזכאות לעסקים ולהכליל לפי בקשתנו גם עסקים עם מחזור של עד 80 מיליון שקל, תעשו את זה, נביא את ההסתייגות הזו להצבעה במליאה, יעבור יעבור, לא יעבור, לא יעבור, ידינו נקיות, נוכל לומר שעשינו את כל שיכולנו למען העסקים".

ח"כ אופיר כץ: "במהלך חודש היינו פה בדיונים, המאבק שניהלנו במשך מספר דיונים ופגישות הוא על מנת שכמה שיותר עסקים ועצמאים שנפגעו יהיה זכאים ויכנסו ויוכלו לקבל את המענק, והדבר השני שאלה שנפגעו יוכלו לקבל בהתאם לפגיעה שלהם. לצערנו החוק שהגיע לא ענה ל-2 דרישות אלה, לכן ניהלנו מאבק על מנת לקבל מה שמגיע לעצמאים. היו מספר נקודות עיקריות שאמרנו בכל זמן נתון שגם אם נקבל חלק מהם, נסיר את כל ההסתייגויות. לצערי זה לא קרה – להעלות את הסכום מ-60 מיליון ל-100 מיליון, כדי שיותר עצמאים יהיו זכאים לפיצוי. הבאנו עובדות שהגל הגיע מאמירה של רה"מ בנובמבר, שכבר אז החלה הפגיעה, לכן דרשנו שגם מי שנפגע בנובמבר דצמבר יקבל מענק, בנוסף לא נתנו לעצמאים להשוות בין שנים שונות, מה שמסיר אותם. ניהלנו את המאבק למען העסקים והעצמאים, חלקם ביקשו שנמשיך את המאבק, חלקם מאוד לחוצים לכסף ואני מבין אותם, דיברתי עם כל מי שפנה אלי. לצערי עד עכשיו לא קיבלנו את המענה לדרישות שלנו, יחד עם זאת אנחנו לא רוצים למשוך את זה, גם לבקשת רבים מהעצמאים שאנחנו כאן למענם, לכן החלטנו להסיר את יתרת ההסתייגויות, אנחנו מבינים שהאוצר לא ממשיך לתת שקל אחד להסתייגויות. אבל נביא חלק מהסתייגויות המהותיות, וננסה לשכנע במליאה שהדברים מוצדקים ונכונים, אני מקווה שנצליח לשכנע את חברי הכנסת, כדי להיטיב עם העסקים".

ח"כ עופר כסיף: "ניהלנו שעות של דיונים חשובים ורציניים, בשורה התחתונה אני חושב שההסתייגויות הן קריטיות, בלעדיהם הסיוע לעסקים הקטנים שנפגעו בצורה אנושה ביותר, לכן אני קורא לכולם לתמוך באותן הסתייגויות, בלעדיהם אין לעסקים הללו תקומה".

יו"ר הוועדה ח"כ אלכס קושניר הודיע כי הוא מגיש רביזיה על כל החוק, על מנת לבחון את הסתייגויות האופוזיציה: "מודה לכל חברי הכנסת, ולבעלי העסקים שהגיעו לכאן. זה היה אחד הדיונים המעמיקים ביותר. הרציונל היה להביא את המענק המלא והמדויק ביותר. אני חושב שעשינו עבודה יסודית וטובה, על מנת שהחוק הזה יביא סוף סוף לעצמאים את מה שמגיע להם".

החולשה בשווקים הפיננסיים לא פוסחת על שוק הקריפטו, והמטבעות הווירטואליים איבדו כ-20% מערכם בתוך חמישה ימים. כבר תקופה ששוק המטבעות הווירטואליים חווה טלטלה ואי יציבות לאחר עליות חדות שנרשמו בו לאורך 2020 ו-2021. לאחרונה, במקביל לנפילות בבורסות העולם על רקע האינפלציה הגואה, התחזקה המגמה השלילית גם בקריפטו והנפילות החריפו.

כעת חוטף השוק הזה מכה קשה נוספת, לאחר שפלטפורמת הלוואות הקריפטו הישראלית-אמריקאית צלזיוס הודיעה על הקפאת כספי המשקיעים. המשמעות היא שמי שמחזיק כספים בחברה אינו יכול למשוך אותם.

כבר תקופה שצלסיוס סובלת מחולשה, כאשר בחצי השנה האחרונה נמשכו ממנה רוב הכספים שהוחזקו בה. בשיא ניהלה החברה נכסים בשווי של כ-28 מיליארד דולר.

המטבע של החברה, CEL, הגיב בקריסה של 50%, ומשך אחריו מטבעות קריפטו נוספים. הביטקוין, מטבע הדגל של התחום, נמצא כעת מתחת לשווי של 25 אלף דולר, לאחר שבשיאו, בנובמבר 2021, עמד שווי המטבע על קרוב ל-70 אלף דולר.

צלזיוס מסרה בתגובה: ״לאור תנאי השוק הקיצוניים, נאלצנו להודיע על עצירה מוחלטת של כלל המשיכות ועסקאות ה-SWAP  בחשבונות הלקוחות. מטרת המהלך היא לאפשר לחברה לייצב את פעילותה ונזילותה כך שתוכל לכבד את כלל התחייבויותיה ללקוחות בהמשך פעילותה. בידי צלזיוס נותרו נכסים רבי ערך ואנו פועלים במרץ להגן עליהם כך שנוכל לעמוד בהתחייבויותינו ללקוחות. ההגנה על נכסי לקוחותינו הינה בראש מעיינינו ואנו מאמינים שהפעולה שבוצעה בהתאם לסעיף שנקבע בחוזה, הינה צעד הכרחי לטובת כלל הקהילה. אנו מבינים שמדובר בחדשות קשות, אך לנגד עינינו עומדת המטרה העליונה והיא ייצוב הנזילות והמשך המשיכות והעברות בין החשבונות במהירות האפשרית. אנו שוקלים אפשרויות שונות נוספות כחלק מפעולות ההגנה וללא ספק מדובר בהליך שייקח זמן. אנו מבקשים להודות לקהילת צלזיוס על התמיכה ביום זה ונמשיך לחלוק את המידע הזמין עם הלקוחות וחברי הקהילה".

נכון להיום, תחום הקריפטו בישראל ובעולם אינו ממש מפוקח, המטבעות הקריפטוגרפיים אינם מגובים על ידי בנק מרכזי של מדינה כלשהי, ובהתאמה אף מדינה אינה מכירה באופן רשמי בביטקוין. עם זאת, הנושא כמובן לא נעלם מעיני הרגולטורים, והם ממשיכים לנסות לגבש כללים לפיקוח עליו.

ביטקוין – איך נוצר המטבע הדיגיטלי? מה השווי שלו (והאם זה מוצדק)? והאם אפשר להשקיע בו?

בלוקצ'יין – מהפכה במטבעות הדיגיטליים; מה זה? איך זה צפוי להשפיע עלינו? ומה מחיר הביטקוין?

הבנק המרכזי האמריקאי לא יוכל להישאר אדיש לנתוני האינפלציה הגבוהה בארה"ב, וצפוי להעלות את הריבית בחדות. גם בנק ישראל צפוי להגיב להתרחשויות בהעלאה חדה. כך מעריך יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות.

לדבריו, "נתוני האינפלציה שפורסמו בארה"ב בסוף השבוע לפיהם, מדד המחירים לצרכן בארה"ב עלה בחודש מאי בחישוב שנתי ב-8.6%, חרגו מתחום הציפייה של כלכלנים בארה"ב, דבר שעורר בהלה בשווקים וצלילה בשערי המניות. כפי שציפינו, תשואת האג"ח הדולרי לעשר שנים, ממשיכה בדרכה לעבר 3.25%. הבנק המרכזי האמריקאי יקיים השבוע את הישיבה של ועדת השוק הפתוח, FOMC,  וצפוי להערכתנו להודיע על העלאת ריבית הקרנות הפדרליות מ-1% לעבר 1.75%. ההערכה היא כי גם בישיבה הבאה בחודש יולי, ישוב ויפעל הבנק באופן אגרסיבי ויעלה את ריבית הדולר ב-0.5%. עליית הריבית תפגע ביכולת של חברות לבצע רכש עצמי של מניות ובחלוקת הדיבידנדים. על רקע העלייה במחירי האנרגיה בארה"ב לרמות שיא, ניתן לצפות כי בטווח הקצר, האינפלציה בארה"ב תמשיך להתנהל בתחום רמות קיצון, ועד לירידת מחירי האנרגיה והמזון, הבנק המרכזי האמריקאי, יפעל לעליית ריבית הדולר כצעד בולם לאינפלציה הגואה".

פריימן הוסיף כי "בנק ישראל צפוי לפעול ולעלות את ריבית השקל, בהתאם להתפתחות האינפלציה בשוק המקומי. להערכתנו, בבנק ישראל יבקשו לעלות את ריבית השקל ב-0.5%, במטרה למנוע היווצרות לחצים אינפלציוניים עם העלייה החדה במחירי האנרגיה והמזון".

דמויות הפעילות בשוק הנדל"ן הגיבו לתוכנית הדיור החדשה שהציגו שר האוצר אביגדור ליברמן, שר הבינוי והשיכון זאב אלקין ושרת הפנים איילת שקד.

על פי התוכנית, תוכנית "דירה בהנחה" תורחב, מרווחי הרווח של הקבלנים יוקטנו, תקודם בנייה ברשויות מקומיות ואזוריות ותחל שיטת בנייה מתועשת ומהירה.

אודי בלום מנכ"ל חברת מטרופוליס התייחס לתוכנית הדיור החדשה שהציגו שרי האוצר, השיכון והפנים ואמר כי "מדובר לתפיסתי בתוכנית נוספת שכנראה לא תשפיע באופן משמעותי על שוק הדיור. היעדים שהוצגו בתוכנית הם לשנת 2022, וחסרה לדעתי הראייה האסטרטגית ארוכת הטווח ל 15-30 שנה קדימה. הממשלות מסתכלות ומתכננות לטווח הקצר מאד. הניסיון מלמד שתוכניות קצרות טווח לא באמת משפיעות לאורך זמן. בעיה נוספת שלא קיבלה ביטוי מספיק הינה בעניין הסרת חסמי התכנון ורישוי. עניין אחרון הוא ההתחדשות העירונית, שבכלל לא קיבלה ביטוי בתוכנית הדיור שהוצגה, למרות התאוצה המשמעותית מאד שהיא נמצאת בה. היזמים נמצאים בחוסר וודאות מכיוון שהם לא יודעים בפני איזה הליך התכנוני הם עומדים, מתי יאושרו תוכניות ומתי יקבלו היתרי בנייה. הסרת חסמים בעניין זה תקדם משמעותית את היכולת להכניס לשוק עשרות אלפי יחידות דיור בטווח הקצר מאוד".

יו"ר מרכז הבנייה ערן רולס: "נראה כי הכוונות של שרי האוצר, השיכון והפנים בתוכנית הדיור החדשה הן כוונות טובות, אלא שאין בתוכנית בשורה של ממש. זו לא תוכנית שמתייחסת למצוקת הדיור כמשימה לאומית, אין בה צעדים נחושים לאפשר לכל תושב בארץ להגיע לדירה, והיא מותירה בעינה את המציאות העגומה שבה דירה נחשבת למוצר נחשק לעשירים בלבד. מדינת ישראל הפכה את רכישת הדירה לאירוע המס הגדול ביותר בתולדות האזרח הישראלי, מתוך מחיר הדירה, כ-60% לפחות הולך כמסים למדינה – אם זה מס על הקרקע, הוצאות פיתוח, מע"מ, היטלי השבחה, מס שבח, מיסוי על עובדים הזרים ועוד. המדינה צריכה להפחית ב-50% את המיסים שכרוכים ברכישת דירה ומושתים על הציבור. אם דירה בשווי מיליון שקל מייצרת למדינה הכנסות ממסים בהיקף 600 אלף שקל, אז למה שהמדינה תרצה להוריד מחירים? להיפך, היא תרצה שהמחירים יעלו ואותה הדירה תהיה שווה 2 מיליון שקל ואז המדינה תגרוף מסים בהיקף 1.2 מיליון שקל. שוק הנדל"ן ממלא את קופת המדינה וזה האינטרס שלה שהמחירים יהיו גבוהים – וזו הבעיה העיקרית בשוק, וגם התוכנית החדשה שהוצגה היום לא משנה את המצב".

שמאי המקרקעין ירון ספקטור, בעלים ומנכ"ל משרד ירון ספקטור שמאות מקרקעין, אמר כי בעשור האחרון ראינו תוכנית דיור חדשה כל שנה בערך. השאלה הגדולה האם היא תישאר כמצגת או שתהפוך לתוכנית ממשית. היוזמה הדרמטית ביותר בתוכנית היא התוספת התקציבית לרשויות המקומיות של 30 אלף שקל לכל יח"ד שתקבל היתר. זו יוזמה מבורכת שתקל על הרשויות לשדרג תשתיות ואולי גם לשחרר חסמים בתחום ההתחדשות העירונית. גם הוספת תקנים בוועדות התכנון זו יוזמה חשובה אבל כאמור המבחן יהיה במימוש התוכנית".

יו"ר לשכת שמאי המקרקעין חיים מסילתי: "לתפיסתי תוכנית הדיור החדשה שהציגו היום השרים היא אקט פוליטי ותו לא. חסרה התייחסות לכמה עיוותים שלא זכו לטיפול, שהופכים אותה ללא אפקטיבית כלל. ראשית, אין הגבלה על השכר של הזוכים בדירות מוזלות של 'דירה בהנחה' – ראינו בהגרלות האחרונות זוכים ששכרם הוא 30-40 אלף שקל בחודש, ואסור שזה יקרה. אני סבור שצריך לקבוע רף שכר כלשהו שמעליו לא ניתן לזכות, וכן לעשות מדרגות שכר כך שככל שמרוויחים פחות, יגדל הסיכוי לזכות בהגרלה. עיוות שני הוא בניתוק רכיב הקרקע ממדד התשומות – גם כאן המדינה באה למעשה לעזרת הרוכשים העשירים הרבה יותר מהחלשים – כי הרי עלות הבנייה עצמה די דומה בתל אביב וקריית מלאכי למשל, מה שמשתנה הוא רכיב הקרקע. בניתוק עלות הקרקע מההצמדה המדינה בעצם עזרה לאוכלוסיות החזקות יותר שרוכשות בת"א, ברמת גן או בגבעתיים שם עלות הקרקע הגבוהה. גם במקרה זה אני סבור שיש לעשות מדרגות – כלומר ככל שעלות הקרקע גבוהה יותר כך ההצמדה תהיה גבוהה יותר ולהיפך. עיוות אחרון בתוכנית ששוב לא משנים את שיטת המכרזים הנהוגה היום – שיטת לכל המרבה במחיר. המדינה לצעירנו לא רוצה לוותר על ההכנסות ממסים".

תוכנית "דירה בהנחה" תורחב, מרווחי הרווח של הקבלנים יוקטנו, תקודם בנייה ברשויות מקומיות ואזוריות ותחל שיטת בנייה מתועשת ומהירה. אלה הם עיקרי תוכנית הדיור החדשה, שהציגו שר האוצר אביגדור ליברמן, שר הבינוי והשיכון זאב אלקין ושרת הפנים איילת שקד.

על פי התוכנית, היעדים לארבע השנים הקרובות הם:
– 280,000 התחלות בנייה; 70,000 התחלות בכל שנה
–  תכנון 500,000 אלף יחידות דיור חדשות במוסדות התכנון; 125,000 בכל שנה
–  פרסום 300,000 מכרזים ליחידות דיור בקרקעות מדינה; 75,000 יחידות דיור בכל שנה
– הצלחת מכרזים בקרקעות מדינה (עסקאות) להקמת 180,000 יחידות דיור; 45,000 בכל שנה

אלה הצעדים שיינקטו במסגרת התוכנית:

הגדלת ההנחה וההיצע ב"דירה בהנחה":

–  העלאת גובה ההנחה לזוכים בדירות עד לגובה של 500 אלף שקל, בהצמדה לשומת דצמבר 2020.
– הרחבת מספר הדירות שיוגרלו במסגרת "דירה בהנחה" בכ-10,000 יחידות דיור באזור המרכז (גידול מ60%  ל80%) – שיוקצו לזכאים מחוסרי דיור.
–  העלאת אחוז בני המקום בהגרלות אלו מ-25% ל-35% בכל הארץ.
–  באזור עדיפות ב' יעלה שיעור יחידות הדיור שיוקצה לבני מקום מ-32% ל-40% מכלל הדירות
–  הגדלת מתן הסבסוד לדירה בהנחה בפריפריה לפיתוח בעד 40,000 שקל נוספים. הנושא יגיע לאישור קבינט הדיור הקרוב.

תיקון לחוק המכר:
–  הצמדת מחיר הדירה לחלק הרלוונטי בלבד, ללא רכיב הקרקע וללא מרווחי הרווח של הקבלן. התיקון אושר על ידי מועצת רמ"י ויוחל בחוזים מול הקבלנים כבר במכרזים הקרובים ל"דירה בהנחה". החוק בכנסת עבר בקריאה ראשונה נמצא כעת בדיונים בוועדת הכספים, כהכנה לקריאה שנייה ושלישית.
–  במסגרת תיקון החוק, שכר הטרחה של עורך הדין של היזם – ישולם על ידו בלבד.

קידום בנייה ברשויות מקומיות ומועצות אזוריות:
–  חתימת הסכמי גג במועצות אזוריות, למתן 2,500 היתרים לבניית יחידות דיור בכל מוצעה למשך 4 שנים. זאת, בהתאם למודל הסכמי הגג שנחתם מול המגזר העירוני, ובמטרה להגדיל את ההיצע במרחב הכפרי.
–  תקציב לבניית מוסדות ציבור לרשויות מקומיות בסך של 30,000 שקלים לכל יחידת דיור. הרשויות המקומיות יקבלו מענק שייתן מענה לצרכים של הרשות המקומית בבניית מוסדות ציבור, הנובעים במישרין מהגדלת השיווקים. מחצית מהסכום – סך של 15,000 שקל יינתן בעת השיווק והמחצית השנייה תינתן לעת מתן היתרי הבנייה.

מעבר לשיטת בנייה מתועשת:
–  מעבר לשיטת בנייה מהירה שחוסכת תשומת כוח אדם משמעותי ומאיצה את קצב התקדמות הבנייה. תחילה, המדינה תתמוך בהקמת שני מפעלים לבנייה מודולרית בשטחי מדינת ישראל. כמו כן, תסובסד הקמת מבנים ראשונים בשינוע ממפעלים בחו"ל.

צעדים נוספים בתחום התכנון:
–  הגדלת שכר בודקי תוכניות והוספת עובדים חיצוניים באגפי ההנדסה ברשויות המקומיות לטובת האצת קצב מתן היתרי בנייה
–  מתן סמכות מקבילה לרשויות המקומיות באופן שיוכלו לתכנן בינוי למגורים בשיעור של אלפי מ"ר (בהתאם לסוג הוועדה)
–  ביטול וולונטריות ברישוי עצמי
–  פתיחת לוח 2 באופן שיאשרו תוספת של עשרת אלפי יח"ד בכל הארץ, וכן בניית מתחמי דיור מוגן בהיקפים גדולים
– תיקון תקנות התכנון והבניה (אישור מטרה ציבורית) כדי ליצור תמריץ כלכלי לרשויות המקומיות לקדם דיור לשכירות בקרקע חומה

שר האוצר אביגדור ליברמן: ״אנחנו ממשיכים להוביל מהלכים משמעותיים להתמודדות עם אתגרי הדיור במדינת ישראל. אני דוגל בגישת ז׳בוטינסקי והיא לאפשר את חמשת המ״מים שאחד מהם הוא דיור. התכנית שהצגנו היום היא מקיפה ומטפלת בכשלים בשוק הדיור בשלושת המישורים המרכזיים והם היצע, מחירי הקרקע והצמדה למדד תשומות הבניה ובירוקרטיה והליכי בנייה ארוכים. נמשיך לפעול בכדי להשפיע ולשדרג את רמת איכות חייהם של כל אזרחי המדינה״.

שר הבינוי והשיכון זאב אלקין: "הבטחנו להפוך כל אבן על מנת להביא פתרונות לזוגות הצעירים ולשמור על רוכשי הדירות אל מול הקבלנים ואנו עושים זאת. התוכנית הינה כוללת ולא פתרון קסם של צעד אחד. אנחנו מאמינים שהסל הזה, שמורכב מצעדים שכבר מבוצעים בימים אלה וצעדים חדשים שיצאו לדרך ממש בקרוב, יביא לייצוב שוק הנדלן בישראל.  זוהי תוכנית בה המדינה מוותרת על בין 12 ל-20 מיליארד שקל מההכנסות על הקרקע בשנים הקרובות. התוכנית החשובה הזו הייתה מתבקשת והכרחית לנוכח המציאות הנוכחית. אני מודה לשר האוצר ולשרת הפנים על שיתוף הפעולה המלא בדרך לגיבוש התוכנית ועל שיתוף הפעולה עם כל משרדי הממשלה והגופים השונים. שיתוף הפעולה הזה בין כל השחקנים בתחום הדיור, הוא חסר תקדים והוא מבטיח שבאמצעים המשותפים נדע להביא ליישום התוכנית כולה".

שרת הפנים איילת שקד: "אנחנו ממשיכים לעבוד בכל הכוח ולהילחם במשבר הדיור. תוכנית הדיור שהצגנו היום לאזרחי ישראל היא עוד שורה של צעדים חשובים שמתווספים לצעדים שכבר ננקטו בשנה האחרונה כדי לסייע בהתמודדות עם משבר הדיור. במסגרת התוכנית אנחנו מקדמים תמרוץ ברמה המיידית של כניסה ואיוש תקנים שלא היו מאוישים עד כה ויקדמו מתן היתרי בניה בצורה מהירה יותר על ידי הרשויות המקומיות, מבזרים סמכויות לשלטון המקומי על מנת שיוכלו לתכנן בהיקף גדול יותר, מייעלים תהליכים, פותחים חסמים ומסייעים בשיווק דירות להשכרה בהישג יד. שוק הדיור צמא ליחידות דיור נוספות ותכנון הדירות, שזו משימה שמוטלת על כתפיי – היא משימת העל שלי במשרד ולמרות אי היציבות הפוליטית אנחנו לא מורידים לרגע את הרגל מהגז״.

במדינת ישראל, כמו בכל מדינה מתוקנת אחרת ברחבי העולם, המיסוי הינו חלק בלתי נפרד מן הכלכלה במדינה. במדינת ישראל האזרחים מחויבים בתשלום מיסים כמעט על כל פעילות עסקית כזו או אחרת שהם לוקחים בה חלק, חלק מן הפעילויות עליהם חייבים במס במדינת ישראל הן: גמלאות, נכסים שונים, עסק ומשלח יד, חקלאות, פטנטים ועוד. בחלק גדול מן המקרים נוצרת סיטואציה בה האזרח שילם מיסים מעבר למה שהוא היה צריך לשלם בפועל, בשל כך אותו אזרח זכאי לקבל החזר מס.

במאמר זה תוכלו למצוא את כל המידע הרלוונטי בנוגע להחזרי מס.

החזרי מס לשכירים – על מה אנחנו מדברים?

קיימות מספר סיבות אשר בגינם אזרח שכיר יהיה זכאי לקבל החזר מס, כעת נציג בפניכם את הסיבות הללו:

• מכיוון שהמס של שכירים במדינת ישראל מחושב לפי שנה, גובה המס מחושב גם הוא לפי בסיס שנתי מוערך ( הכוונה היא להערכה של כוללת של כל ההכנסות שיהיו לאותו אזרח באותה שנת מס), אך בפועל ניכוי המס לאזרח שכיר מתבצע בכל חודש על ידי המעסיק של אותו אזרח. רק כאשר נגמרת שנת המס אנו יכולים לדעת מהו הסכום שהיינו צריכים לשלם באמת. הפער אשר נוצר בין ניכוי המס על פי הערכה שנתית לבין הכנסתו של האזרח בפועל, הוא זה אשר יוצר את המצב בו אזרחים שכירים זכאים לקבל החזר מס.
• במדינת ישראל קיימות הקלות מסוימות לקבוצות שונות באוכלוסייה, חלק מן ההקלות הללו הן הוזלה במיסים. חלק מבעלי העסקים בארץ אינם מודעים להקלות השונות, כתוצאה מכך אותם בעלי עסקים עלולים לנכות את מלוא המס מן המשכורת של אותו אזרח אשר משתייך לקבוצה מסוימת בעלת הקלות. גם במקרה זה האזרח יהיה זכאי לקבל החזר מס.
• המס המוטל על מקורות ההכנסה השונים הוא משתנה ואינו זהה לגבי כל מקורות ההכנסה. במקרים בהם אזרח שכיר מחזיק ביותר ממקור הכנסה אחד ( לדוגמא אדם אשר עובד בשתי עבודות שונות), לאותו אדם יש את הזכות להגיש בקשה לאישור על תיאום מס. אם אותו אדם לא מגיש את הבקשה במהלך שנת המס, בסופה של שנת המס יכול להיווצר מצב בו מגיע החזר מס לאותו אדם.

כיצד ניתן לקבל החזר מס?

בראש ובראשונה חשוב לציין כי אפשרות לקבל החזר מס מוגבלת למספר שנים מסוים אחורה ( נכון להיום מדובר בשש שנים אחורה). על מנת לקבל החזר מס עליכם לגשת אל פקיד השומה הקיים באזור המגורים שלכם ולבקש ממנו טופס של בקשה להחזר מס ממס הכנסה. אל טופס הבקשה יהיה עליכם לצרף גם טפסי 106 אשר נוגעים לכל מקומות העבודה בהם עבדתם באותה שנת מס עליה אתם מבקשים החזר.

בנוסף על כך, יהיה עליכם לצרף את כל האישורים הרלוונטיים אשר מוכיחים את הסיבה שבגינה אתם דורשים החזר מס.

אם ברצונכם לקצר את כל התהליך ולעשות אותו על הצד הטוב ביותר, אתם יכולים לשכור את שירותיו של איש מקצוע אשר מתמחה בהחזרי מס לשכירים.

לא משנה אם אתם שכירים או עצמאיים, יכול להיות כי אתם זכאים לקבל החזר מס. קיימות מספר דרכים לבדוק האם אתם זכאים להחזר מס ממס הכנסה, אחת מן הדרכים היא בדיקת הנושא באמצעות חיפוש באינטרנט.

הדרך היעילה ביותר כיום לבדוק את זכאותכם להחזר מס היא לשכור את השירותים של חברה אשר מתמחה בתחום החזרי המס.

מאמר בשיתוף משרד פרסום דיגיטל STG

לחטיבות הביניים שהוקמו בישראל בשנות השבעים לא נמצאה השפעה על ההשכלה, התעסוקה והשכר של התלמידים. כך גם לא נמצאה השפעה על דפוסי הנישואים (לרבות נישואים בין-עדתיים), הילודה ורמת הדתיות. כך עולה ממחקר שערכו נעם זוסמן, נדב צבי, תמר רמות-ניסקה ויונתן שן מחטיבת המחקר בבנק ישראל. במסגרת המחקר, נבחנו ההשפעות של הקמת חטיבות הביניים על משתני תוצאה של מי שהיו תלמידי החינוך העברי בגיל כיתה ז' בעשור הראשון ליישום הרפורמה – רכישת השכלה, התעסוקה והשכר, ההכנסה המשפחתית, דפוסי הנישואים והילודה ורמת הדתיות, וכן את ההשפעות הבין-דוריות על ההישגים בבית ספר של ילדיהם.

עורכי המחקר מסבירים את הצורך ברפורמה. לדבריהם, בעשורים הראשונים לאחר קום המדינה היו ההישגים הלימודיים הממוצעים של יוצאי אסיה-אפריקה נמוכים בהרבה מאלו של יוצאי אירופה-אמריקה (וילידי ישראל). החששות מהתמשכות השסע העדתי והמעמדי הובילו בתחילת שנות השבעים של המאה העשרים לביצוע הרפורמה הגדולה בתולדות מערכת החינוך הישראלית: הקמת חטיבות הביניים – מעבר ממבנה דו-שלבי, הכולל בתי ספר יסודיים שמונה-שנתיים ובתי ספר על-יסודיים, למבנה תלת-שלבי של בתי ספר יסודיים שש-שנתיים, חטיבות ביניים בכיתות ז'–ט' וחטיבות עליונות (תיכונים). במסגרת הרפורמה נקלטו בחטיבות יותר מורים אקדמיים וחלו תמורות בפדגוגיה. הקמת חטיבות הביניים השתלבה עם העלאת מספר שנות לימודי החובה מ-8 (עד כיתה ח') ל-10 (עד כיתה י') באותה תקופה.

הקמת חטיבות ביניים הניזונות מבתי ספר מכמה שכונות, שתלמידיהם בעלי מאפיינים חברתיים-כלכליים מגוונים (חטיבות על-אזוריות אינטגרטיביות), צפויה הייתה להערכת הוגי הרפורמה לשפר את ההישגים הלימודיים של התלמידים, ובפרט של אלו מרקע חברתי-כלכלי חלש, רובם יוצאי אסיה-אפריקה: להעלות את סיכוייהם להגיע לתיכון ולמסלולים יוקרתיים ולהשיג תעודת בגרות.

המחקר ניצל את הפריסה הגיאוגרפית ההדרגתית של חטיבות הביניים בשנות ה-70 לזיהוי השפעות הרפורמה בשנותיה הראשונות, שכן עד תחילת שנות השמונים נפתחו בהדרגה כ-300 חטיבות בחינוך העברי במקומות שונים ברחבי הארץ ולמדו בהן יותר משתי חמישיות מתלמידי כיתה ז' (כיום שיעור הלומדים בהן בחינוך העברי הלא-חרדי קרוב ל-90%). באמצעות שיטות מחקר עדכניות ובסיס נתונים היסטורי עשיר, המחקר השווה מגוון משתני תוצאה בין תלמידים בגיל כיתה ז' שהייתה חטיבת ביניים זמינה באזור מגוריהם לבין אלו שלא עמדה לרשותם חטיבה כזאת. האמידות נערכו תוך פיקוח על מגוון מאפיינים דמוגרפיים-חברתיים-כלכליים של התלמידים, מקום מגוריהם, העלאת גיל לימודי החובה ועוד.

כאמור, המחקר מצא כי הקמת חטיבות הביניים לא תרמה לניידות החברתית-כלכלית, כפי שהיא משתקפת במגוון משתני תוצאה: תלמידים שהייתה חטיבת ביניים זמינה במקום מגוריהם רכשו השכלה והשתלבו בשוק העבודה באותה מידה כמו תלמידים שהתחנכו במקומות ללא חטיבה זמינה, וכך גם בעניין דפוסי הנישואים (לרבות נישואים בין-עדתיים) והילודה ורמת הדתיות; ממצאים אלו תקפים גם בקרב תלמידים שהשכלת אמם נמוכה (משתנה המעיד על רקע חלש). כפועל יוצא גם לא נמצאו הבדלים בהישגים של ילדיהם בבית הספר. תוצאות אלו ניתן כנראה לייחס, בין השאר, לאינטגרציה המצומצמת שהרפורמה יצרה.

הפד עשוי להפתיע את השווקים ביום רביעי הקרוב (15 ביוני 2022) עם העלאת ריבית חדה של 0.75%. כך מעריך גיא בית-אור, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות פסגות. בנוסף מעריך בית-אור כי בנק ישראל יעלה את הריבית ב-0.5% בישיבתו הקרובה, ב-3 ביולי, וזאת כנראה לא תהיה הפעם האחרונה.

לדברי בית-אור, ביום רביעי הקרוב תפורסם החלטת ריבית קריטית של הפד בה גם נקבל סט טרי של תחזיות לצמיחה, אינפלציה וריבית מצד חברי הפד כאשר נתוני השבוע האחרון, ובמיוחד יום שישי הכניסו את המערכת הפיננסית שוב לדריכות גבוהה במיוחד עקב המשמעויות של הנתונים שפורסמו.

נתוני האינפלציה שיצאו ביום שישי היו גבוהים משמעותית מהצפי – מדד המחירים לצרכן עלה ב1.0% בחודש מאי וזאת לעומת צפי שעמד על עלייה של 0.7%. עקב כך, האינפלציה עברה את השיא אליו הגיעה במרץ ועלתה לרמה של 8.6%, הגבוהה מאז 1981.

הנקודות העיקריות שהפד צפוי לקחת ממדד מאי הן שלמרות ירידה צפויה עקב התפוגגות השפעות קצה מצד ההיצע בסעיפים כמו רכבים ומוצרים בני קיימא אחרים, האינפלציה עדיין הצליחה לשבור שיאים וזאת עקב התעצמות והתרחבות הלחצים האינפלציוניים ברכיבי השירותים, וסעיף הדיור ביניהם. ואם זה לא מספיק, נרשם זינוק נוסף במחירי האנרגיה המזון.

בכך, מדד מאי מסמל אולי את קו פרשת המים מבחינת חברי הפד שכן באופן ברור הלחצים האינפלציוניים מתעצמים בשירותים בעוד שהם מתחילים להתפוגג בחלק ממחירי המוצרים (למרות שהאינפלציה עדיין מאוד גבוהה במחירי כל המוצרים), ודינאמיקה אינפלציונית שכזו בענפי השירותים היא דגל אדום עבור הפד מאחר וללא טיפול אגרסיבי, ארה"ב (והעולם) עלולה להיכנס לסחרור אינפלציוני.

אם כן, אומר בית-אור, הלחצים האינפלציוניים בארצות הברית ממשיכים להתגבר והסיכונים לאינפלציה ממשיכים להיות מוטים כלפי מעלה על רקע ההתפתחויות העולמיות בתחומי המזון והאנרגיה – המלחמה בין רוסיה ואוקראינה, ובמיוחד הסנקציות שמדינות המערב מנסות להשית על רוסיה, וזאת ביחד עם הבעיות בסין (תחלואה וסגרים שמובילה לשיבושים מתמשכים בשרשראות האספקה) צפויים להמשיך ולשבש את שוקי הסחורות העולמיים גם בחודשים הבאים.

עם זאת, מנגד, ההאטה הכלכלית הופכת להיות יותר ברורה בנתונים כאשר על פי מודל הפד (GDPNOW), התוצר צפוי לצמוח ב-0.9% בלבד ברבעון השני כאשר לפני חודש תחזיות המודל עוד עמדו על 2.0%. בנוסף, ביום שישי מדד אמון הצרכנים לא פחות מקרס לשפל היסטורי, הרבה יותר נמוך מהשפל שנרשם במשבר הפיננסי העולמי. על פי הדוח, הצרכנים האמריקנים מצפים לירידה משמעותית במצבם הכלכלי וציפיות האינפלציה שלהם ממשיכות לעלות. לפחות על פי ההיסטוריה, אמון הצרכנים נוטה להקדים את מגמות הצריכה במספר חודשים כך שנראה שהצמיחה בארה"ב צפויה להמשיך ולהאט באופן משמעותי בחודשים הקרובים.

ניחוחות משמעותיים של סטגפלציה

תנאי הבסיס להחלטת הריבית ביום רביעי – אינפלציה גבוהה במיוחד ביחד עם האטה כלכלית משמעותית, ניחוחות משמעותיים של סטגפלציה שהיא האתגר המשמעותי ביותר של כל בנק מרכזי.

לדברי בית-אור, יו"ר הפד ג'רום פאוול וחברי הפד כבר הצהירו פעם אחר פעם כי בימים אלו האינפלציה היא הדבר היחיד שמטריד אותם בימים אלו – הפעילות הכלכלית והשווקים הם כרגע בעלי חשיבות משנית ולמעשה, בנתוני האינפלציה הנוכחיים, בפד רוצים לראות התהדקות משמעותית ועמוקה של התנאים הפיננסיים במשק האמריקאי – וזה יכול להגיע רק עם ירידות בשוקי המניות ועלייה משמעותית של תשואות האג"ח. וזה בדיוק מה שאנו מקבלים ב-2022. החדשות הרעות, לדברי פסגות, הן שנראה שהתנודתיות הזו בשווקים צפויה ללוות אותנו גם בחודשים הקרובים, עד אשר ארה"ב, באופן בלתי נמנע להערכת פסגות, תיכנס למיתון.

בעקבות אירועי יום שישי, תשואות האג"ח זינקו והשווקים עברו לתמחר מתווה ריבית אגרסיבי יותר מ-0.5% בפגישה כאשר התמחור הנוכחי מאותת לנו על הסתברות של 90% כי בפגישה בחודש ספטמבר הפד יעלה את הריבית ב-0.75%. כעת מעריכים בפסגות כי לפד אין את הזמן הזה ולכן קיים סיכוי גבוה כי הפד יפתיע את השווקים כבר ביום רביעי עם העלאה של 0.75%.

בנק ישראל יעלה את הריבית ב-0.5% ביולי

בשבוע שעבר העלנו את תחזית הריבית שלנו לבנק ישראל כאשר אנו מעריכים כי בתחילת יולי הוא יעלה את הריבית ב-0.5%. להערכתנו, ההתפתחויות האחרונות ברמה הגלובלית רק מחזקות הערכה זו שכן בנק ישראל לא יוכל להישאר מאחור בזמן שהבנקים המרכזיים בכל העולם מגבירים את הקצב כאשר אפילו כריסטין לגארד, יו"רית הבנק המרכזי האירופאי, למעשה הודיעה ביום חמישי כי בספטמבר הם מתכננים להעלות את הריבית ב-0.5%. להערכת פסגות, ללא הפתעה מאוד שלילית בנתוני האינפלציה שיפורסמו ביום רביעי, הדרך למנות של חצי אחוז גם בישראל סלולה.

מדד המחירים לצרכן האמריקאי (CPI) טיפס לרמה של 8.6% במאי 2022, הרמה הגבוהה ביותר מאז דצמבר 1981. מדד הליבה, בנטרול רכיבי מזון ואנרגיה, טיפס ב-6%, שני הנתונים היו גבוהים מהתחזיות, שציפו למדד של 8.3% ומדד ליבה של 5.9%.

לקראת פרסום נתוני המדד, היו מי שקיוו כי האינפלציה בארה"ב הגיעה לשיא, ומכאן נתחיל לראות היחלשות, כך שהמספרים החדשים מאכזבים ועומדים בסתירה לתקוות.

מדד מאי מגיע לאחר שהבנק המרכזי האמריקאי, הפד, כבר פתח במהלך של העלאת ריבית על מנת לרסן את האינפלציה שהרימה ראש אחרי שנים של תרדמת. סגרי הקורונה המתמשכים בעיקר בסין גרמו במשך תקופה ארוכה לשיבושים בשרשרות האספקה הגלובליות ולמחסור בסחורות מסוימות, דבר שגרם לעליית מחירים. בתחילת 2022 פרצה המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, ותרמה את שלה לעליות מחירים נוספות, בהיותן של המדינות ספקיות מפתח של כמה סחורות (אוקראינה – חיטה, רוסיה – נפט).

אם בתחילה סבר הפד כי מדובר בתופעה זמנית שתחלוף ו"ישב על הגדר" עם נשק הריבית, הרי ככל שעבר הזמן התברר כי האינפלציה פה כדי להישאר והפד התחיל לשחרר תחמושת, ועד כה העלה את הריבית פעמיים בשיעור מצטבר של 0.75%. בנק ישראל הצטרף גם הוא למגמה ועד כה העלה את הריבית פעמיים בשיעור מצטבר של 0.75%.

הבעיה היא שזה כנראה היה מאוחר מדי, והאינפלציה כבר "ברחה" לו למעלה. בשלב הזה ברור לכול כי העלאות הריבית צפויות להימשך, והתחזיות מדברות על העלאה בשיעור של 0.5% בישיבת הפד ב-3 ביולי. עם זאת, לאחר נתוני מדד מאי, נראה כי גם העלאה חדה יותר, של 0.75% נמצאת כעת על השולחן.

החשש כעת הוא מאפקט המלקחיים של כלי הריבית. מצד אחד, ריבית גבוהה פועלת לריסון עליות מחירים. אבל מצד שני אם היא עולה בקצב מהיר מדי היא עלולה לחנוק את הצמיחה במשק, ולדרדר אותו למיתון. ככל שמיתון נמשך יותר, עסקים מצמצמים השקעות ומבטלים פרויקטים, ואז עלולים להגיע גם פיטורים נרחבים ועלייה באבטלה.

חשש נוסף שמבטאים בכירים בעולם הכלכלי הוא מפני סטגפלציה – מצב שבו למרות העלאות הריבית והובלת המשק למיתון ואבטלה, עליות המחירים אינן מתרסנות והאינפלציה ממשיכה להתקיים. רק לאחרונה הבנק העולמי חתך את תחזית הצמיחה שלו והזהיר מפני סטגפלציה. גם בכירים נוספים בכלכלה העולמית השמיעו תחזיות קודרות.

היציאה מסטגפלציה היא ארוכה וכואבת, כאשר הבנק המרכזי צריך לבחור מאחד משני צדי המשוואה – או לתת לאינפלציה להשתולל בתקווה שהצמיחה תתחדש, או לדרדר את המשק למיתון כבד ואז לשקמו בצורה נקייה, ללא חובות.

אחת מתקופות הסטגפלציה המפורסמות בהיסטוריה של ארה"ב, התרחשה בשנות ה-70, כאשר אמברגו שהטילו מדינות אופ"ק על הנפט הוביל לעלייה חדה במחירו, מה שליבה את האינפלציה וחנק את הצמיחה הכלכלית. יו"ר הפד היה אז פול וולקר אשר בחר להתמודד עם הסיטואציה באמצעות ריביות גבוהה למשך תקופה ארוכה. המדיניות שנקט וולקר שלחה לעברו חצי ביקורת מחודדים, אבל בסופו של התהליך נחלצה ארה"ב מהמצב הבעייתי.

הגרלה שנייה של תוכנית "דירה בהנחה" יוצאת לדרך. על פי הודעת משרד השיכון והבינוי, ביום ראשון, 3 ביולי 2022, תיפתח ההרשמה להגרלה בה יהיו כ-5,000 יחידות דיור ביישובים ברחבי הארץ, ביניהם; אילת, אשדוד, בית שמש, דיר חנא, חיפה, ירושלים, נצרת, צפת, עראבה, רמת גן, ראש העין, שדרות ועוד.

להגרלה הראשונה, שהתקיימה באפריל, נרשמו 120 אלף משקי בית – מספר הנרשמים הגבוה ביותר אי פעם. מסיום ההרשמה להגרלה הראשונה ועד היום הצטרפו כ-11 אלף זכאים חדשים.

במסגרת תוכנית דירה בהנחה יוגרלו כ-30,000 יחידות לדיור בר השגה ברחבי הארץ בשנת 2022. מדובר על יתרות של התוכניות הקודמות "מחיר למשתכן", "מחיר מופחת" והתוכנית החדשה "מחיר מטרה".

שר הבינוי והשיכון, זאב אלקין: "אנחנו ממשיכים לעשות הכל כדי לאפשר לזוגות הצעירים לרכוש דירה בהנחה משמעותית, בהגרלה הבאה יהיו מעל 5,000 יחידות דיור שיצטרפו ל-10,053 יחידות דיור שכבר הוגרלו לזכאים ועד לסוף השנה נגריל 15,000 יחידות דיור נוספות, כך שעד סוף השנה כ- 30,000 דירות יוגרלו לזכאים. אנחנו עובדים מסביב לשעון כדי להגדיל את המספר הזה ופועלים במקביל מול הרשויות ובממשלה במטרה לתת מענה לזוגות הצעירים".

מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל, ינקי קוינט: "מדובר בצעד משמעותי נוסף במסגרת מאמצי הרשות להגדלת היצע הקרקעות לדיור ובעיקר לדיור בר השגה למשפחות וצעירים בישראל.

"ההגרלה השנייה תפתח בתחילת יולי ותעניק לאלפי משפחות נוספות בית בהנחה ניכרת של מאות אלפי שקלים, במגוון ערים וישובים בישראל. הגרלות אלו לצד החלטת מועצת מקרקעי ישראל השבוע, להעלות את היקף הדירות במחיר מטרה לכ-80%, ולביטול הצמדת המחירים למדד תשומות הבניה מהווים צעדים משמעותיים, שיתנו מענה אמיתי לאותם זכאים הזקוקים להנחה כדי להגיע לדירה משלהם. הרשות תמשיך לייצר מגוון פתרונות לדיור בר השגה, ובנוסף לתוכנית גם שיווק קרקע לשכירות במחירים מפוקחים באזורי הביקוש".

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, אביעד פרידמן: "ההגרלה שתיפתח להרשמה בתחילת יולי היא המשך ישיר לכלל הצעדים והמהלכים שמקדם המשרד בתקופה האחרונה במטרה לתת מענה לביקושי הדיור העולים מהשטח. בהגרלה הראשונה כבר זכו מעל 10,000 משקי בית, בזכות לרכוש דירה בהנחה משמעותית ובקרוב יצטרפו אליהם כ-5,000 משקי בית נוספים.
אני מבקש מכל מי שעונה לכללי הזכאות אל תחכו לרגע האחרון, הקדימו והנפיקו את אישורי הזכאות על מנת שתוכלו להירשם בזמן להגרלה".

הרשמה להגרלות

על מנת להירשם להגרלות יש להנפיק אישור  זכאות. ניתן להנפיק את האישור באופן מקוון ללא צורך בהגעה פיזית לסניפים. התהליך מתבצע בסניפים הדיגיטליים של חברות ההרשמה; אלונים, מלגם ועמידר. עלות הנפקת אישור הזכאות לתוכניות של 'דירה בהנחה' – 240 שקל.

הליך ההנפקה אורך עד 10 ימים, והאישור תקף לשנה.

חשוב לציין כי לקראת תום התוקף של אישור הזכאות, ניתן להאריכו ללא תשלום באמצעות האזור האישי באתר ולאחר חתימה על טופס הצהרה.

מגמת ההתכווצות בגירעון השנתי נמשכת זה החודש החמישי ברציפות. הגירעון השנתי כאחוז מהתוצר ירד לרמה אפסית – 0.04% בחודש מאי 2022, וזהו השיעור הנמוך ביותר מאז ינואר 2008. כך עולה מאומדן שפרסם משרד האוצר.

בחודש מאי נמדד עודף תקציבי של כ-1.4 מיליארד שקל, כך שהעודף המצטבר מתחילת השנה מסתכם בכ-33.3 מיליארד שקל. זאת לעומת גירעון של כ-34.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

הכנסות המדינה ממסים הסתכמו ב-38 מיליארד שקל במאי, עלייה של 15.7% לעומת מאי 2021.

מתחילת השנה הסתכמו הכנסות המדינה בכ-206.3 מיליארד שקל, גידול של 25.4% לעומת 164.5 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

מנגד, הוצאות הממשלה מתחילת השנה עמדו על כ-173 מיליארד שקל, קיטון של 13.2% לעומת כ-199.3 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. ההוצאות קטנו בעיקר התכווצות ממדי הסיוע שנתנה המדינה לעסקים בתקופת הקורונה.

ארגון ה-OECD הוא המוסד הבינלאומי התורן שמוריד את תחזיות הצמיחה שלו לכלכלה העולמית. על פי התחזית שלו, התמ"ג העולמי יצמח ב-3% ב-2022, 1.5% פחות מהתחזית שנתן בדצמבר 2021.

רק לאחרונה הבנק העולמי חתך את תחזית הצמיחה שלו והזהיר מפני סטגפלציה, ובכירים נוספים בכלכלה העולמית השמיעו גם הם תחזיות קודרות.

לדברי ה-OECD, "הפלישה של רוסיה לאוקראינה, יחד עם הסגרים בערים מרכזיות ובנמלים בסין בגלל הקורונה, מייצרים סט חדש של זעזועים מסוכנים". עוד אמר כי "הפחתת התחזית משקפת האטה עמוקה ברוסיה ובאוקראינה, אבל הצמיחה צפויה להיות חלשה באופן משמעותי מהתחזית ברוב הכלכלות, בעיקר באירופה, שם אמברגו על יבוא נפט ופחם מרוסיה מגולם בתחזיות ל-2023".

עם זאת, בניגוד לתחזית הקודרת של הבנק העולמי, ב-OECD לא צופים הידרדרות עד כדי סטגפלציה, אותה סיטואציה, נדירה יחסית, שבה אינפלציה, מיתון ואבטלה חוברים יחד. לדבריהם, "אנחנו כן רואים כמה הקבלות לשנות ה-70 (אז הידרדר העולם לסטגפלציה על רקע אמברגו הנפט על מדינות ערב), אבל אנחנו לא משתמשים במונח סטגפלציה. אנחנו לא מאמינים שזהו המונח הנכון לתיאור מה שקורה כעת בכלכלה הגלובלית. רוב המדינות עברו ארבעה רבעונים של צמיחה מאוד חזקה ואכן ישנה כעת אינפלציה. אנחנו צופים שהאינפלציה הגבוהה תימשך עוד תקופה, אבל היא תיחלש במהלך המחצית השנייה של 2022 עד סוף 2023".

תחזית גבוהה יחסית לישראל