פס"ד תקדימי: שימוש חורג מהיתר  אינו עילה לחיוב בהיטל השבחה.

בית המשפט דחה את ערעור הוועדה המקומית תל-אביב ולמעשה, אחרי עשורים של פסיקות סותרות שיצאו תחת בתי משפט שלום, ועדות ערר ושמאים מכריעים – קובע לראשונה בית המשפט המחוזי כי שימוש חורג מהיתר בניה, כאשר השימוש תואם את התכנית החלה,  אינו מהווה אירוע מס מחולל השבחה.

עו"ד עדי מוסקוביץ העוסק במיסוי עירוני אשר ייצג את אחד היזמים שעניינם נדון – "גביית היטל השבחה בגין שימוש חורג מהיתר-תואם-תכנית, כאירוע מס ולא כמועד תשלום של אירוע שנתגבש בעבר, הייתה רעה חולה וטוב לה שתעבור מהעולם בהקדם האפשרי".

עו"ד עפר טויסטר, העוסק בדיני תכנון ובניה: "שימוש חורג להיתר מאפשר קיצור דרך שמאפשר להגיע לתוצאה רצויה הם מבורכים גם מבחינת אינטרס הפרט וגם מבחינת האינטרס הציבורי לכן מדובר בפס"ד ראוי וצודק".

מזה שנים רבות מחייבות הוועדות המקומיות לתכנון ובניה בהיטל השבחה בגין שימושים חורגים מהיתרי הבניה, גם במקרים בהם התכנית החלה על המקרקעין מתירה את אותם שימושים וגם כאשר לשימוש החורג מהיתר קדם אירוע מימוש (צומת/מועד גביה) בו גבתה הוועדה המקומית היטל השבחה בגין התכנית המשביחה שהתירה את אותם שימושים.

כאלה היו חמישה מקרים אשר נתבררו בפני ועדת הערר לפיצויים והיטל השבחה במחוז תל-אביב. בעלי מבנה חד קומתי המשמש אולם אירועים ברוחב יד חרוצים כאשר ההיתר ניתן לשימושים של חניה, מחסנים, משרד, חדר הלבשה, חדר מכונות.

במקרה אחר מדובר בשוכרת משנה של חנות ומרתף בבניין ברחוב חשמונאים המשמש כפאב וזאת כאשר ההיתר ניתן למחסן ולחנות.

ברח' בן יהודה מדובר בנכס הכולל קומת מסד ומרתף עילי אשר ההיתר ניתן לאולם אירועים והבעלים הסב את הנכס למלונית.

מקרה נוסף הוא של בעלי בניין בן 4 קומות ברחוב לוינסקי ששימש במשך שנים רבות כמשרדים והוסב למגורים.

מקרה אחר מדובר בבניין בן 4 קומות ברחוב הירקון שהוסב ממגורים לאכסניה.

ועדת הערר בראשות עו"ד גילת אייל קבעה כי תכנית, הקלה ושימוש חורג מתכנית, הינם אקטים נורמטיביים המשנים את אפשרויות הניצול של המקרקעין לעומת המצב הסטטוטורי ששרר ערב אישורם. הטלת היטל השבחה על מצבים אלה מתיישבת היטב עם התכליות של היטל השבחה שעליהן עמדו בתי המשפט, הן מפן ההתעשרות והן מהפן של הקשר בין ההתעשרות לבין פעולת התכנון ויעוד ההיטל להכנת תכניות וביצוען. שימוש חורג מהיתר לעומת זאת, כך קבעה ועדת הערר, מתיר שימוש שכבר הותר בתכנית התקפה ולכן שונה ממצבים אלה: הוא אינו מוסיף על המצב הסטטוטורי התכנוני; הוא אינו מתיר בניה שלא הותרה בתכנית ואף לא מתיר שימוש שלא הותר בתכנית. הוא מתיר בבניין קיים, שימוש המותר ממילא על המקרקעין מכוחה של תכנית מאושרת, אך לא הותר בבניין זה לעת בנייתו, מאחר שבזמנו התבקש בו שימוש אחר (ולעתים מאחר שבעת שהתבקש היתר הבניה טרם אושרה התכנית המאפשרת את השימוש הנוסף). בהתאם, במסגרת אישור שימוש חורג מהיתר, אין מדובר בשיקול דעת רחב הנתון לרשות המאשרת, כמו במקרה של שימוש חורג מתכנית או הקלה, ולא אמורה להיבחן ההצדקה התכנונית לשימוש המבוקש, שכן זו נבחנה כבר במסגרת התכנית אשר התירה שימוש זה. הבחינה שנעשית במסגרת מתן היתר לשימוש חורג מהיתר היא בחינת התאמת הבניין הקיים לשימוש המבוקש.

לכן, קבעה ועדת הערר, מקום שבו מבוקש שימוש חורג מהיתר, אשר יש בו גם מימוש ראשון של תכנית שטרם התקיים לגביה אירוע מימוש קודם (בניה, מכר או התחלת השימוש המשביח בפועל), הרי שהוצאת ההיתר מהווה אירוע מימוש ראשון המהווה מועד גביה של היטל ההשבחה בגין התכנית, בהתאם למועד הקובע של תחילת תוקפה. נסיבות כאלה יכולות לקום כאשר נבנה בניין בהיתר מכח תכנית, ובחלוף זמן לאחר בנייתו מאושרת תכנית חדשה המאפשרת שימושים נוספים במקרקעין, ובעל המקרקעין מבקש לעשות בבניין שימוש ממין השימושים הנוספים שהותרו לראשונה בתכנית החדשה. מאחר ועשיית שימוש השונה מזה שהוגדר בהיתר מחייבת הליך רישוי נוסף, אשר הינו "מימוש" של השבחה שאירעה בעבר ולא אירוע מס כשלעצמו, הרי שבמקרים כאלה לא ידרש היטל השבחה, אם בגין השימושים המבוקשים התקיים קודם לכם אירוע מימוש.

הוועדה המקומית לתכנון ובניה תל-אביב הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי. העיריה טענה כי גישת ועדת הערר אינה תואמת את הפסיקה. היא טענה כי לפי לשון חוק התכנון והבניה שימוש חורג מהיתר מהווה "אירוע מס" (השבחה המהווה עליית שווי של המקרקעין) ולא רק מועד מימוש שהינו "צומת גביה". הוועדה המקומית הוסיפה שמדובר באקט תכנוני ובכל מקרה קיימת התעשרות בשל "זמינות", שכן שבמקום לפסוע בנתיב תכנוני של הוצאת היתר חדש, מבצעת השימוש החורג מתקדם לעבר ההיתר במסלול מהיר ומקוצר של "היתר לשימוש חורג מהיתר" – זאת גם כאשר שולם היטל השבחה בגין שינוי הייעוד המתיר את השימוש המבוקש.

אחת המשיבות, אשר יוצגה על-ידי עו"ד עדי מוסקוביץ (ממשרד מוסקוביץ, אזרואל המתמחה במיסוי מוניציפאלי), טענה כי מדובר בגביית כפל היטל השבחה. עוד טען עו"ד מוסקוביץ, כי אין במקרים אלה רכיב של זמינות תכנונית או התעשרות המזכה בהיטל השבחה, אלא קיצור הליכים בירוקרטים שהוועדה המקומית יצרה. "החוק אינו מבחין בין בירוקרטיה קצרה ובירוקרטיה ארוכה כעילה לחיוב בהיטל השבחה", כך נטען.

השופטת יהודית שטופמן מבית המשפט המחוזי בתל-אביב דחתה את כל הערעורים שהגישה הוועדה המקומית, תוך שהיא מאשרת באופן גורף את קביעות ועדת הערר. היא הוסיפה כי "התכלית הסובייקטיבית והתכלית האובייקטיבית של החוק מעידות על מטרתו הכללית, שהיא חלוקת ההתעשרות וההשתתפות בהוצאות שנגרמו בשל פעולות תכנון ופיתוח של הוועדות המקומיות. משאין הבעלים זוכה ל'התעשרות' בשל הוצאות נוספות על פעולות תכנון ופיתוח, כגון במקרה של מתן היתר לשימור חורג מהיתר, אין לגבות היטל השבחה, גם אם ערך המקרקעין עלה בשל פעולת רישוי או בשל גורמים אחרים." בנוסף, נדחתה הטענה כי בעת הוצאת שימוש חורג מהיתר מתבצע אקט תכנוני המצדיק לדרוש היטל השבחה, שכן בחינה מעמיקה של השימושים הראויים מתבצעת בעת הכנת התכנית ואילו בשלב ההיתר לשימוש חורג שיקול הדעת של הוועדה המקומית מצומצם ואינו דורש פעולה של תכנון ופיתוח אשר אותם מיועד לממן היטל ההשבחה". כל גם נדחתה טענת הזמינות, משום שהשבחה בשל רכיב של זמינות נוצרת בדרך של אישור תכנית מפורטת המאפשרת לממש את השימושים בתכנית המתאר.

עו"ד עדי מוסקוביץ, אשר ייצג כאמור את אחת החברות המשיבות בערעור (אולם אירועים שהוסב למלונית), הוסיף כי ראוי היה שהרשויות המקומיות יבחנו את ההצדקה הכלכלית וההיגיון שבהטלת מסים בסיטואציות דומות, ולא יסתפקו בפרשנות מילולית המובילה לגביית כפל מס, חוסר שוויון ותוצאות אבסורדיות. גביית היטל השבחה בגין שימוש חורג מהיתר-תואם-תכנית, כאירוע מס ולא כמועד תשלום של אירוע שנתגבש בעבר, הייתה רעה חולה וטוב לה שתעבור מהעולם בהקדם האפשרי.

עו"ד עפר טויסטר בעל משרד העוסק בתכנון ובניה אומר שלטעמו בפס"ד נכון וראוי כי בסה"כ שימוש חורג להיתר מאפשר קיצור דרך כדי לא ללכת בדרך הארוכה של הריסת מבנה ובנייתו מחדש בשימוש המבוקש על התכנית. קיצורי דרך כאלה שמאפשרים להגיע לתוצאה רצויה הם מבורכים גם מבחינת אינטרס הפרט וגם מבחינת האינטרס הציבורי שמאפשר מענה על ביקושים משתנים. "עם זאת", סבור עו"ד טויסטר כי "לא קשה להמר שהועדה המקומית תבקש רשות ערעור לעליון כך שטרם נאמרה המילה האחרונה".

היטל השבחה – כל מה שצריך לדעת

רדוור (RDWR ) בתקופה טובה, והאנליסטים סבורים שהמניה תמשיך לעלות. מחיר המניה עומד על 20.8 דולר , ובבית ההשקעות אופנהיימר מעניקים מחיר יעד של 24 דולר.

"אתמול השתתפנו במפגש משקיעים עם הנהלת חברת רדוור (RDWR), חברה ישראלית המספקת פתרונות ניטור תעבורה ברשתות תקשורת ומניעת מתקפות סייבר", כותבים האנליסטים של אופנהיימר בסקירה על רדוור – "החברה נוסדה ב-1996 והונפקה בנאסד"ק ב-1999, ונסחרת בשווי שוק של כ-920 מיליון דולר (כאשר קופת המזומנים שלה מהווה כשליש משווי השוק). בשלוש השנים האחרונות ביצעה החברה מהלך אסטרטגי של מעבר למודל עסקי מבוסס ענן, מהלך מאתגר אך הכרחי שהוביל לשיפור בנראותה העסקית של רדוור, במעמדה התחרותי ובפרופיל הצמיחה שלה. לאור השיפור בנראות העסקית, הציגה הנהלת רדוור בכנס משקיעים בישראל (שנערך שבוע לאחר כנס דומה בניו יורק) את המודל ארוך הטווח שלה, לשנת 2020, הצופה צמיחה של כ-10% בהכנסות ובצבר ההזמנות, תוך שיפור ברווחיות, עם צפי להכנסות של 270 מיליון דולר ושיעור רווח תפעולי של 15% (לעומת 211 מיליון דולר ורווח תפעולי של 2% בשנה שעברה). אנו סבורים כי ההתקדמות ביישום תכנית זו תוביל להמשך הצפת ערך בחברה, ובכך מדרגים את מניית RDWR בהמלצת Outperform עם מחיר יעד של 24$.

"חברת רדוור החלה את דרכה בתור ספקית פתרונות ציוד תקשורת לניהול וניטור תעבורה ברשת (traffic management) וניהול עומסים באפליקציות (ADC – Application Delivery Controller). החברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-920 מיליון דולר (מתוכם כ-344 מיליון דולר, כשליש משווי שוק, בגין המזומנים בקופה). לפני כשלוש שנים קיבלה הנהלת החברה החלטה על מעבר ממודל עסקי של מכירת מוצרים עם דמי תחזוקה למודל מבוסס מנויים. המעבר הוביל לפגיעה בהכנסות וברווח, עקב פרישת הכנסות על תקופה ארוכה של שנתיים עד שלוש שנים (לעומת הכרה בהכנסות ברבעון אחד), וזאת במקביל להגדלת הוצאות תפעוליות בגין הגברת השקעות בהקמת תשתית הענן. יחד עם זאת, בשנה האחרונה ניתן לראות שיפור בפעילות החברה, כאשר הצמיחה הגבוהה בפעילות הענן החדשה מצליחה כבר לחפות על החולשה בפעילות הליבה המסורתית. בשנת 2017 חזרה חברת רדוור למסלול צמיחה, ולאחרונה סיפקה תחזיות גבוהות מהצפוי לרבעון הראשון ולשנת 2018 כולה, ואף הציגה בפני המשקיעים תחזית ארוכת טווח לשנת 2020, עם צפי להמשך צמיחה נאה".

רדוור הרחיבה משמעותית את שוקי היעד שלה בשנה האחרונה. החברה פונה לשלושה שווקים מרכזיים:

• שוק ה-ADC (Application Delivery Controller) – השוק המסורתי של החברה, המוערך בכ-1.8 מיליארד דולר, ושאינו צומח, בו פועלת רדוור בתור אחת משלוש השחקניות העיקריות, לצד החברות F5 (סימול: FFIV ) ו-Citrix (סימול: CTXS).

• שוק ה-WAF (Web Application Firewall) – שוק הגנה על אפליקציות באתרי לקוחות החברה, שוק המוערך בכ-800 מ'$ ב-2016 עם צפי לצמיחה שנתית ממוצעת של 20%, אשר צפוי להגיע ל-2 מיליארד דולר ב-2021. השחקנים המובילים בשוק ה-WAF, למעט רדוור, הנם חברת אימפרבה (סימול: IMPV) הישראלית, וכן חברות FFIV ו-Akamai (סימול: AKAM).

• שוק ה-DDoS (Distributed Denial of Service)– שוק הגנה מפני מתקפות רשת המוערך בכ-600 מ'$, שצפוי להציג צמיחה שנתית ממוצעת של 17% ולהגיע ל-1.2 מיליארד דולר ב-2021. רדווד מחזיקה במעמד מוביל טכנולוגית בשוק זה, עם תחרות מצד IMPV, AKAM ו-Arbor Networks הפרטית.

לפני כשלוש שנים התחילה רדוור במהלך שינוי המודל העסקי ממכירת מוצרים ורשיונות (בנוסף לדמי תחזוקה שנתיים) למכירת פתרונות בענן מבוססי שירות (SaaS (, תוך דגש חזק על השוק האמריקאי, שוק בעל פוטנציאל גדול, אך קשה לחדירה. להערכת האנליסטים – "המעבר הוביל בשלב הראשוני לירידה במחזור הכנסות, עקב פרישת עסקאות חדשות לתקופה ממושכת (כשנתיים עד שלוש שנים), במקביל לגידול בהוצאות תפעוליות לשם השקעה בתשתיות הענן. לעומת זאת, המעבר לענן הוביל לגידול ניכר בצבר ההזמנות ובהכנסות הנדחות. הזמנות ממנויי הענן הציגו צמיחה מרשימה של 40% ב-2015 ושל 50% בשנים 2016 ו-2017, וצפויות להערכת החברה להציג צמיחה של 50% גם בשנה הקרובה. במקביל, ההכנסות הנדחות צמחו באותה התקופה בקצב שנתי ממוצע של כ-20%, והגיעו כבר לנתח של כ-60% מתחזית ההכנסות לשנה הקרובה, מצב המשפר את הנראות העסקית. הגידול בהזמנות הענן בא על רקע ביקושים חזקים מלקוחות רדוור לפתרונות הסייבר, במיוחד למוצרי ה-DDoS, בהם נהנית רדוור מיתרונות טכנולוגיים מול המתחרות, בשל האלגוריתמים החזקים המסוגלים לסנן תעבורה בהיקפים משמעותיים בזמן אמת ולחסום תעבורה זדונית בלי לפגוע בתעבורת הנתונים בארגון. החברה הקימה בשנים האחרונות מערכת שרתים גלובאלית, המסוגלת לסנן תעבורה של עד 3.5 טרה ביט לשניה, עם מוצרים שיכולים לסנן כמות של עד 400 גיגה ביט לשניה, שזכו לביקושים ערים הן מצד לקוחות ארגוניים והן מצד ספקיות שירותי תקשורת וענן.

"בנוסף למכירות ישירות ובאמצעות מפיצים ואינטגרטורים, הרחיבה רדוור את מעגל שיתופי הפעולה האסטרטגיים שלה, וחתמה על הסכמי OEM  עם שלוש שחקניות מובילות: חברות סיסקו (CSCO) וצ'קפוינט (CHKP) במגזר הארגוני וחברת נוקיה (NOK) במגזר הטלקום. ההסכם עם סיסקו בולט במיוחד בין שלושתם, כאשר מדובר בפלטפורמת Firewall של הדור החדש המכונה FirePower, אשר נועדה להתחרות מול מוצרים מקבילים של שתי שחקניות נוספות בתחום – צ'קפוינט ופאלו אלטו (PANW). חשוב לציין כי הסכם זה נחתם לפני כשלוש שנים ויישומו התעכב, אך ברבעונים האחרונים ניתן לראות התקדמות ביישומו, ככל הנראה בשל רצונו של המנכ"ל החדש של סיסקו לקדם את פעילות אבטחת המידע ברמת החברה כולה. הנהלת רדוור נשמעת אופטימית בנוגע לתרומת הסכמי ה-OEM בשנים הקרובות, ומעריכה כי תחתום על הסכם חדש עם שחקן מוביל בתחום בשנה הנוכחית.

"בשנת 2017 הציגה רדוור היפוך במגמת הדעיכה בהכנסות של השנתיים הקודמות, על רקע התקדמות בפעילות הענן, וסיימה את השנה עם הכנסות של 211 מיליון דולר, צמיחה של 8% לעומת השנה הקודמת (קצב צמיחה גבוה מהממוצע של המתחרים), עם שיעור רווח גולמי גבוה ויציב של 82.2%. הרווח התפעולי השתפר, אך עדיין נותר ברמה נמוכה היסטורית, כ- 2% בלבד מסך ההכנסות. שיעור הצמיחה בהכנסות הנדחות עמד על 22%, כמעט פי 3 מקצב הצמיחה בהכנסות.

מבחינה גיאוגרפית, עיקר הצמיחה ב-2017 הגיעה מאמריקה, אזור שהציג צמיחה של 15% לעומת יציבות באירופה ובאסיה. חשוב לציין כי באזורים מחוץ לארה"ב נרשמה צמיחה בהזמנות (bookings), אך ההשפעה על ההכנסות מגיעה בעיכוב ובכך אינה ניכרת עדיין בתוצאות השנה שעברה. מבחינת לקוחות, עיקר הגידול היה בתחום שירותי התקשורת (carriers), כולל חברות שירותי הענן – צמיחה של 22% לעומת יציבות במגזר הארגוני. גם במקרה זה, המגזר הארגוני (enterprise) הציג צמיחה ב-bookings, אך ההשפעה על הכנסות מתפרשת על פני תקופה ארוכה.

לאור ההתקדמות במודל העסקי של הענן, הציגה הנהלת רדוור לראשונה את התחזית לשנת 2018 כולה וכן תחזית ארוכת הטווח לשנת 2020 (עד כה נהגה לספק רק תחזיות לרבעון הקרוב).

תחזית ל-2018:

• צמיחה של 8%-10% בהכנסות, צמיחה גבוהה יותר ב-bookings
• שיעור רווח גולמי יציב של 82%
• גידול מתון בהוצאות תפעוליות
• צמיחה ברווחיות, למרות השפעה שלילית של התחזקות השקל

תחזית ארוכת טווח ל-2020:

• הכנסות של מעל 270 מיליון דולר, צמיחה שנתית ממוצעת של מעל 9%
• צמיחה גבוהה יותר (דו-ספרתית) ב-bookings
• רווח גולמי של 83%
• שיעור רווח תפעולי של מעל 15% (כלומא, מעל 40 מיליון דולר)
• תזרים מזומנים מפעילות שוטפת מעל 60 מ'$

אנו ממשיכים להמליץ על מניית RDWR ומדרגים אותה Outperform עם מחיר יעד של 24$, בשל האצה בקצב הצמיחה, שיפור בנראות עסקית, איתנות פיננסית וחוזקה טכנולוגית, זאת לצד תמחור אטרקטיבי. מניית RDWR נסחרת במכפיל מכירותEV/Sales של 2.5, זאת לעומת ממוצע ענפי של 3.0. שיעורי הרווחיות וה-EBITDA נוכחיים אינם מייצגים עדיין את פעילות החברה, אך גם ברמה הנוכחית הנמוכה מניבה פעילות רדוור תזרים מזומנים של כ-40 מיליון דולר (בנטרול הוצאות חד-פעמיות). התחזית ארוכת הטווח של הנהלת החברה משקפת מכפיל תזרים מזומנים חד-ספרתי, ובכך השגת יעדיה העסקיים הללו אמורה לדעתנו להוביל להצפת ערך בחברה. קופת מזומנים גדולה של 344 מיליון דולר, כ-7.80$ למניה (כשליש משווי שוק), אמורה לספק תחמושת לביצוע עסקאות M&A לשם הגברת הצמיחה ולחלוקת מזומנים לבעלי המניות.

כל ספורטאי בליגה צריך להיות מבוטח ומדובר על סכומים גבוהים. אז זה נכון כאשר מדובר בספורט מקצועי, אבל אם מדובר בליגה ה' בכדורגל שזה בעצם סוג של ספורט לחובבנים, האם גם אז צריך ביטוח? ובכן היה צריך ובקרוב זה עומד להשתנות. הכנסות אישרה בקריאה טרומית, הצעת החוק של ח"כ יואל רזבוזוב ('יש עתיד') שתחסוך לשחקני הליגות הנמוכות ולעוסקים בספורט עממי מאות שקלים בשנה

הצעת החוק תפחית את עלויות העיסוק בספורט. הצעה שתיתן מענה לשחקני הליגות הנמוכות ושאר הספורטאים העוסקים בספורט עממי אשר מתרעמים על עלויות הביטוח להם הם נדרשים מתוקף חוק הספורט. עלויות אלו המסתכמות במאות שקלים בשנה לכל ספורטאי, מקשות מאוד על הספורטאים אשר על פי רוב, הספורט עבורם הוא בגדר תחביב. גם אם לעיתים אלו בעלי הקבוצות שנאלצים להשקיע כסף רב מהתקציב השנתי שלהם על תשלום ביטוח לשחקניהם, עדיין מדובר בהוצאה משמעותית.

לפי ההצעה שזכתה לתמיכת שרי הממשלה וחברי הכנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה, יינתן פטור מביטוח לעוסקים בספורט העממי, כל עוד אלו לא מקבלים שכר בגין פעילות. בנוסף לכך, משום שלספורטאים אלו יש במקרים רבים ביטוח פרטי מתוך בחירה או ממסגרת העבודה נותן החוק אפשרות לספורטאי להציג אישור על הביטוח שיש לו, ובכך יהיו פטורים שאר גופי הספורט מלבטח את אותו ספורטאי פעם נוספת.

יוזם הצעת החוק ח"כ יואל רזבוזוב ('יש עתיד') הודה לשרי הממשלה ולחברי הכנסת על התמיכה בחוק ואמר: "רבים מאזרחי ישראל רכשו לעצמם באופן פרטי ביטוח שעל פי רוב מקיף יותר מאשר הביטוח המחויב לפי חוק הספורט. כך, נוצר מצב בו ספורטאים מחזיקים בשני ביטוחים המכסים ומרכיבים את אותם רכיבים ביטוחיים. לכן חשוב שנמשיך לקדם את הצעת החוק הזו שתבטל את כפל הביטוחים הזה ושתוזיל את עלויות העיסוק בספורט".

איילון ביטוח רוכשת את תיק ביטוח החיים והחיסכון של פסגות ביטוח בתמורה ל- 30.2 מיליון ש"ח. הרכישה הזו היא חלק מאסטרטגייה של קבוצת איילון להתרחב הן אורגנית והן דרך רכישות בתחומי הביטוח החיים, הבריאות, לצד הפעילות בביטוח האלמנטרי. 

 "רכישת התיק של פסגות – מהלך נוסף ביישום האסטרטגיה שלנו להתמקד בצמיחה מוכוונת רווחיות. 2018 תהיה שנת מפנה לאחר שבשנתיים האחרונות התמקדנו בעיקר בייצוב המערכת, בניית שדירת הניהול ושדרוג השירות האנושי ללקוחות ולסוכנים תוך המשך השמירה והחיזוק של הממשל התאגידי בחברה, אומר אריק יוגב, מנכ"ל איילון ביטוח.  בתמורה ל-30.2 מיליון שקל תקבל איילון לבעלותה את פוליסות ביטוח חיים פרט וקבוצתי, ביטוח חיים למשכנתא, ביטוח מחלות קשות ופוליסות חסכון פרט של פסגות.  העסקה עודנה כפופה לאישורי רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון והממונה על ההגבלים העסקיים, שהחברה מעריכה שאמנם יתקבלו.

מנכ"ל איילון חברה לביטוח, אריק יוגב, ציין כי רכישת תיק הביטוח האיכותי של פסגות מהווה נדבך נוסף באסטרטגיית הצמיחה והגברת הרווחיות של איילון.  "רכישת התיק של פסגות – מהלך נוסף ביישום האסטרטגיה שלנו להתמקד בצמיחה מוכוונת רווחיות. בשנתיים האחרונות התמקדנו בעיקר בייצוב המערכת, בניית שדירת הניהול, שדרוג השירות האנושי ללקוחות ולסוכנים תוך המשך השמירה והחיזוק של הממשל התאגידי בחברה. 2017 עדיין הייתה שנה של ייצוב וסגירת פערים, התמקדנו בעסקי הליבה, צמצמנו את מעורבותנו בתחום הפנסיה והגמל שלא היה רווחי (עבר לניהול מיטב דש, כשאיילון מחזיקה בה 20%) ובמקביל אנחנו מתמקדים בהגדלת היקפי הפעילות בענפים הרווחיים – ביטוחי החיים והבריאות – שבו כבר השגנו בשנתיים האחרונות את שיעור הצמיחה הגבוה בענף, והכל תוך חיזוק פעילות הביטוח הכללי, שגם היום נתח השוק היחסי של החברה בו גדול, הן העסקי והן הפרט" אומר אריק יוגב.

יוגב מציין כי קליטת תיק הביטוח של פסגות צפויה להשיא ערך רב לבעלי המניות, באשר הגדלת היקפי הפעילות נעשית תוך מיצוי תשתיות ביטוחי החיים והבריאות הקיימות של החברה, כאשר גם לאחר קליטת עובדים מיומנים שטיפלו בתיק בפסגות, מדובר בתוספת לחברה של עלות שולית בלבד. "יצרנו סינרגיה שמיטיבה מאד עם המבוטחים, העובדים והסוכנים המצטרפים, וכן עם המבוטחים והסוכנים הנאמנים העובדים עם איילון גם כיום. השלמת העסקה משפרת את איתנותה הפיננסית של איילון, מגדילה את עודף ההון ויש לה תרומה חיובית מאד לכושר הפירעון של החברה לפי תקנות הלימות ההון העדכניות סולבנסי II".

איילון חברה לביטוח הינה בבעלות איילון אחזקות הבורסאית, שנשלטת בידי המייסד, הנשיא והמנכ"ל, לוי יצחק רחמני, ויו"ר הדירקטוריון שלה הוא שלמה גרופמן. בראש דירקטוריון איילון ביטוח מכהן ישראל דוד

טבע צריכה כסף, צריכה לשרת את החובות הקיימים, צריכה לסדר את החוב כך שהתשלומים/ ההחזרים לא יהיו גדולים עליה.

טבע מאבדת מיכולתה לייצר מזומנים בעיקר בגלל איבוד הבלעדיות על הקופקסון, לצד חולשה בתחום הגנרי. המשמעות היא שיהיה קשה מאוד לשרת חוב של 35 מיליארד דולר. אז מה עושים? מנסיים לגייס, ולתת צ'ופר למשקיעים – מדובר במכשירים שמספקים סוג של הבטחה לדיבידנד/ ריבית, ובתנאים מסוימים, נראה שהגיוס הזה יכול להצליח – אחרי הכל, זה תלוי בתנאים של המעין אג"ח/ חוב בכיר, והתנאים יהיו טובים – העיקר לגייס.

טבע  הודיעה כי בכוונת חברת בת פיננסית שבבעלותה המלאה, (i) Teva Pharmaceutical Finance Netherlands II B.V.  (“Teva Finance II”)  להנפיק אגרות חוב בכירות בעלות ערך נקוב במטבע היורו, בסכום כולל של 1,000,000,000€ במסגרת סדרה אחת או כמה סדרות (להלן: "אגרות החוב ביורו") וכן כי בכוונת (ii) Teva Pharmaceutical Finance Netherlands III B.V. (להלן: “Teva Finance III", ויחד עם Teva Finance II, ביחד: "המנפיקות") להנפיק אגרות חוב בכירות בעלות ערך נקוב בדולר ארה"ב בסכום כולל של  2,250,000,000$ במסגרת סדרה אחת או כמה סדרות (להלן: "אגרות החוב בדולר ארה"ב" ויחד עם אגרות החוב ביורו, ביחד: "אגרות החוב") וזאת, במסגרת הנפקה פרטית הפטורה מדרישות הרישום תחת ה- U.S. Securities Act of 1933, כפי שתוקנו (להלן: ה-Securities Act""), ובכל מקרה כפופה לדין השוק הרלוונטי ולדרישות נוספות.

המנפיקות וטבע צפויות להתקשר בהסכם לרישום זכויות (registration rights agreement) ביחס לאגרות החוב. בכוונת טבע להשתמש בסך התמורה נטו שתתקבל מההנפקות לצורך פירעון חוב קיים של כ- 2.3 מיליארד דולר ארה"ב בקשר להסכמי ההלוואה בדולר ארה"ב ובמטבע ין יפני וכן, ביחד עם מזומן חופשי, לצורך החזר החוב הקיים בסכום כולל של 1.5 מיליארד דולר ארה"ב בקשר עם אגרות החוב הבכירות של 1.40% הפוקעות ב-2018, כשבשארית סך התמורה נטו מההנפקות, ככל שתהיה, תשתמש לצורך תשלום עמלות קשורות והוצאות ו/או לצרכים שוטפים אחרים. בקשר עם השלמת ההנפקות, צפויה טבע להוציא הודעה בדבר כוונתה לפרוע בכללותן את אגרות החוב הבכירות של 1.40% הפוקעות ב-2018.

אגרות החוב יהוו התחייבויות בכורה לא-מובטחות של המנפיקות, וטבע תעמיד ערבות בכירה ללא תנאי לפירעונן. אגרות החוב יונפקו ויימכרו (i) בארצות הברית למשקיעים מוסדיים בכפוף להוראות Rule 144 of the Securities Act, וכן (ii) למשקיעים לא אמריקאים במסגרת עסקאות Offshore מחוץ לתחומי ארצות הברית בכפוף ל-Regulation S of the Securities Act. אגרות החוב והערבויות הקשורות לא נרשמו תחת ה-Securities Act או בכפוף לרגולציה של מדינה אחרת בארה"ב, ולא תוכלנה להימכר או להיות מוצעות בארה"ב, ללא רישום מתאים, או בכפוף לפטור מדרישות הרישום של ה-Securities Act או בכפוף לחוקי ניירות ערך מקבילים במדינות אחרות בארה"ב.

אין בהודעה לעיתונות זו כדי לשמש הצעה למכירה או שידול להצעה לרכישה של ניירות ערך, וכן לא תהייה כל מכירה של ניירות ערך בכל תחום שיפוט אשר בתחומה ההצעה כאמור, השידול או המכירה יהיו בלתי חוקיות בטרם רישומן, או כשירות תחת חוקי ניירות הערך החלים בתחום השיפוט הרלוונטי. הודעת עיתונות זו המובאת בשפה העברית מהווה תרגום לצרכי נוחות בלבד של הודעת העיתונות של טבע בשפה האנגלית מיום 28 בפברואר 2018. למען הסר ספק, נוסח הודעת העיתונות הקובע הינו הנוסח המובא בשפה האנגלית.

טבע – כל מה שצריך לדעת על המנייה

טבע – המוניטין בדוחות עדיין מנופח 

טבע – הנפילה הגדולה ומי אחראי עליה? 

שר האוצר, משה כחלון ממשיך בכל הכח. כחלון הכריז בעמוד הפייסבוק שלו כי בחצות תיפתח ההרשמה להגרלה הגדולה הרביעית של "מחיר למשתכן". ההגרלה תכלול כ-6,770  יח"ד בכל רחבי הארץ. לאחר תוספת שבס המספר יעמוד על למעלה מ-8,000 יח"ד. לראשונה יוגרלו יח"ד ברחובות, נתיבות, שוהם, גני תקווה,  פרדס חנה ביתר עלית ואלעד, בנוסף לדירות בירושלים, מבשרת ציון, נהריה, בית שמש ועוד.

סה"כ תכלול ההגרלה 6,770 יח"ד, ב- 27 יישובים ברחבי הארץ. כל ההגרלות מיועדות לסדרות א' + ב', כאשר תינתן עדיפות לסדרה א'. תוצאות ההגרלה יימסרו לזוכים לקראת סוף חודש מרץ.

לראשונה במסגרת פרויקט "מחיר למשתכן" יוגרלו כ-650 יח"ד במסגרת ה"קול הקורא". בין היתר ביישובים – פתח תקווה, חולון, ירושלים, חיפה ועפולה. על פי החלטת מועצת מקרקעי ישראל 1518, פנתה רשות מקרקעי ישראל ליזמים, והציעה להם לשווק את יחידות הדיור שיבנו על ידם, לזכאים במסגרת מחיר למשתכן, בהנחה משמעותית בתמורה למענק.

כ-30 מיח"ד במסגרת הקול הקורא, נמצאות בשלבי אכלוס מיידי (ירושלים ועפולה). כ-300 יח"ד בשלבי בנייה שונים (נהריה, חיפה, פתח תקווה, מגדל העמק ועפולה). למעלה מ-220 יח"ד יש היתר בניה מלא והן לקראת התחלת עבודות (עפולה וקרית ביאליק). שאר יח"ד בשלבים שונים בהליך הרישוי להוצאת היתר. כל יח"ד יימסרו בין השנים 2018-2020.

שר האוצר, משה כחלון: "אנחנו ממשיכים להיאבק במשבר הדיור בכל הכוח ולספק דירות לצעירים במחירים הוגנים. בחודשים הקרובים נפרסם הגרלות נוספות לאלפי יחידות דיור במחירים מוזלים".

פירוט היישובים וההגרלות:

סקר – האם תוכנית מחיר למשתכן טובה לציבור?

חברת החשמל עוד תהיו כאן הרבה זמן, הרבה מאוד זמן, אבל לאט לאט מתחילה תחרות אמיתית מולה. האם זה מתחיל להשפיע על מחיר החשמל שלנו, עוד מוקדם להגיד, אבל סיכוי טוב שבטווח הבינוני נראה כבר תחרות גם על המחירים. תחרות משמעותית צפויה להגיע מתחנות הכוח, לרבות דוראד.

ארז חלפון, יו"ר דוראד אמר היום –  "דוראד ערוכה כבר עכשיו להעניק לאזרחי אשקלון ועוטף עזה חשמל בהנחה של 5-7%". חלפון השתתף בפאנל וועידת האנרגיה בתל אביב, והוא הדגיש  את האפשרות שהיזמיות הפרטיות תספקנה חשמל לצרכנים הביתיים, להבדיל מהמצב כיום שמותר להן לספק חשמל רק ללקוחות תעשייתיים.

 "כיו"ר דוראד חתמתי עם אנרג'יאן על הסכם תקדימי, שקבע רף חדש של מחירים במשק הגז הישראלי. כשעלות הגז יורדת, עלות הייצור שלנו יורדת, ונוכל למכור ללקוחות שלנו חשמל זול יותר. אין סיבה שלא תהיה תחרות מלאה במשק החשמל. חברת חשמל לא צריכה להיות היחידה שמוכרת חשמל לאזרחי ישראל", אמר חלפון, "דוראד ערוכה כבר מחר להתחיל בפיילוט בישובים בפריפריה הגיאוגרפית –להעניק לכ-15 אלף בתי אב באזור הנגב ועוטף עזה הנחה משמעותית של 5%-7% בחשבון החשמל. מדובר בחסכון של אלפי שקלים בשנה לכל משפחה! אין רגולטור שלא יסכים למהלך כזה. לאזרחים מגיעה תחרות מלאה".

האמת צודק, אז רגולטור מספיק לפחד מחברת החשמל ותעזור לציבור לחסוך הרבה כסף.

אגב חיסכון בחשבון החשמל – כאן תוכלו לבדוק אם אתם צרכני חשמל יעילים ואיך לחסוך בחשמל

בנק מזרחי הציג ברבעון הרביעי של השנה רווח של 365 מיליון שקל, רווח המשקף תשואה של 11.2% על ההון העצמי. מדובר בתוצאות טובות לשנה כולה ולרבעון הרביעי בפרט, וזאת למרות שמדובר ברבעון הרביעי של השנה בו הבנקים נוהגים לבצע הפרשות/הוצאות חד פעמיות ועוד. "לא ראינו במזרחי שום הוצאות משמעותיות, הן בפעילות השוטפת והן בגין החקירות בארה"ב", כותב אלון גלזר, סמנכ"ל בלידר שוקי הון.

את שנת 2017 מסכם הבנק עם תשואה על ההון של כ- 10.2%, שהושפעה לשלילה מהסכם השכר (160 מיליון שקל) שנחתם ברבעון השלישי. בשנה האחרונה מזרחי הציג תשואת חסר בהשוואה למניות הבנקים, והבנק נסחר  במכפיל הון של 1.08 לעומת ממוצע של מעל כ- 0.95 בסקטור.

"מזרחי ממשיך להוביל את המערכת מבחינת התשואה על ההון, ואנו מניחים כאמור כי הוא יציג ב- 2018 תשואה על ההון של כ- 11% – 12% מפעילות בנקאית תוך שהוא יהנה מהעליה במרווחי המשכנתאות" מסביר גלזר, והמשמעות היא שבנק מזרחי נסחר ברמה של מכפיל 10, כלומר מעין מבטא תשואה של 10% על הההשקעה.

"בשורה התחתונה, ברמת המכפילים הנוכחית מזרחי חוזר להיות יותר אטרקטיבי ביחס לסקטור. בשל ההשפעות השליליות של החקירה בארה"ב, וחששות לגבי החשיפה הגבוהה לשוק הדיור אנו מותירים ההמלצה על תשואת שוק כאשר אנו מעלים את מחיר היעד ל- 70 שקל".

 הבנק מעלה את שיעור הדיבידנד ל- 40% מהרווח הנקי החל משנת 2018.

נו באמת, התוצאות של הסקר של גיאוקרטוגרפיה עבור חברת הביטוח מנורה אמורות היו לייצר סנסציה – 91% מהנשים אינן מודעות לגובה הקצבה החודשית שיקבלו בעת פרישה. האם זה מפתיע? ממש לא? האם זה קשור למין? ממש לא. הרוב הגדול של הציבור לא יודע מה תהיה הקצבה שהוא יקבל בעת פרישה. האמת שדווקא 9% שלכאורה יודעות זו ההפתעה האמיתית – נראה שהם פשוט הרגישו לא נוח לציין שהן לא יודעות (למדריכי פנסיה)

הסקר נערך בקרב 500 נשים וגברים בגילאי 67-21 בישראל. 72% מהנשים שנשאלו העידו שהן מוטרדות במידה רבה מגובה הפנסיה שיקבלו. החשש שלהן ברור ומוצדק –  הפנסיה במקרים רבים לא תספיק לצורכיהן בהגיען לגיל השלישי. על פי הסקר –  רק 35% מהנשים שהיודעות את גובה הקצבה יודעות בוודאות כי ההסדר הפנסיוני שלהן כולל כיסוי לאובדן כושר עבודה וביטוח למקרה מוות. 75% מהנשים סבורות שכספי הפנסיה לא יספיקו להן בבוא העת – וזאת לעומת 65%  מהגברים שמאמינים שהפנסיה לא תספיק להם.

נתון מעניין, ואפילו מפתיע –  כ-83% מהנשים מודעות לשם החברה בה מתנהלת הפנסיה; ו-44% מהן מודעות לדמי הניהול שהן משלמות לקרנות הפנסיה. קשה להאמין שאלו נתוני אמת, אם כן, מצבנו טוב – אחרי הכל, צרכן פיננסי טוב יודע בשלב הראשון כמה הוא משלם ואז מנסה להוריד את העלויות. הידיעה היא כבר חצי מהדרך לפתרון, הדרך לאופטימום.

את הפנסיה , כפי שהסברנו במדריכים השוטפים באתר, אסור להזניח. זה קל לשכוח את זה, מה לנו ולתקופת הפנסיה? אבל צריך לדאוג לפנסיה כמה שיותר מוקדם. אנחנו צריכים לקחת אחריות על הפנסיה באופן מיידי, כשצריך לזכור שככל שאנחנו מתחילים לחסוך לפנסיה בגיל צעיר יותר כך מצבנו הפיננסי בפנסיה יהיה טוב יותר. כמו כן צריך לזכור שלא כדאי למשוך מקרן הפנסיה, לא למשוך את הפיצויים, אלא במצבים קיצוניים.  הפיצויים מהווים לרוב בין 30% ל-40%  מהחיסכון הפנסיוני, אז ממש לא כדאי לוותר על זה, הוויתור (המשיכה) תעלה לכם ב-30%-40% מהקצבה שלכם, ותפגע בהטבות מס.

כמו כן חשוב לדעת שאפשר לנייד את קרנות ההשתלמות שלכם לקרנות פנסיה.

וזה לא הכל, חשוב לדעת  שאפשר להגדיל את ההפקדה לקרן הפנסיה במקום העבודה עד 7% מהשכר. אתם יכולים גם להפקיד באופן עצמאי לתוכנית הפנסיה או לקופת גמל להשקעה – מוצר שיש בו הטבות רבות (לרבות הטבות מיסוי) ומעבר לכך שהוא מוצר לכל תקופת זמן (סוג של חיסכון שוטף), מי שיחסוך בו עד גיל 60 יהנה מהטבות משמעותיות בפנסיה.  לא מושכים פיצויים בסיום עבודה – הפיצויים מהווים עד 40% מהחיסכון שלך; לשם הגדלת הקצבה עושים ניוד עתידי של קרן השתלמות לטובת הפנסיה; בוחרים מסלול השקעה המותאם לגילך; מתאימים את התשלום בגין הרכיב הביטוחי בקרן הפנסיה לגיל הפרישה הצפוי שלך ומפקידים עצמאית לפנסיה גם במהלך חופשת הלידה".

המס על השכרת דירות למגורים נמוך. למרות זאת יש רבים שמתעלמים מהחוק ולא משלמים את חובם. רשות המיסים החליטה בשנה האחרונה לתת גז בטיפול במעלימי מס על הכנסה משכירות ותפסה מאות אנשים שפשוט לא שילמו (הרחבה: מדריך מס על השכרת דירה).

והפעם מדווחת רשות המיסים על העלמת מס בגובה של מיליוני שקלים –  בעליהם של 9 נכסי נדל"ן נעצר בחשד כי העלים הכנסות משכירות בגובה מיליוני ש"ח. החקירה, מסרה רשות המיסים –  החלה בעקבות שימוש במודל עבודה חדשני ברשות.

במסגרת פיילוט "מודל שכבות" שנערך בימים אלה ברשות המסים נעצר ושוחרר בערבות משווק דירות בפרויקטים שמחזיק ב- 9 נכסי נדל"ן בחשד כי לא דיווח על הכנסות משכירות בהיקף של כ- 2 מיליון ₪ בין השנים 2016-2008.

"מודל השכבות" הינו מודל עבודה חדשני ברשות המסים המתבסס על שימוש בניתוחים אנליטיים המאפשרים איתור חריגות וביצוע הליך שומה יעיל בפרק זמן קצר. ההליך נתמך על ידי מפקחים מקצועיים, והוא מאפשר לרשות המסים להגדיל את היקף הטיפול בתיקים שאינם במסגרת תכנית העבודה השנתית של משרדי השומה.

במסגרת הליך ביקורת שנערך על ידי אנשי הפיילוט עלה חשד לעבירה מכיוונו של החשוד, והתיק הועבר למשרד פקיד שומה תל אביב. אתמול הפכה החקירה בעניינו של החשוד, שלומי עסיס (52) ממזכרת בתיה, לגלויה, ונערך חיפוש בביתו של החשוד ונתפסו מסמכים וחומרי מחשב, והחשוד ורעייתו הובאו לחקירה במשרדי היחידה.

במהלך חקירתו הודה החשוד כי הפיק את ההכנסות המיוחסות לו, אך לטענתו לא ידע כי עליו לדווח עליהן. החשוד התבקש במהלך הביקורת לספק למבקרים את חוזי השכירות לנכסים שברשותו, הוא סיפק אותם באופן חלקי בטענה כי אינו שומר חוזי שכירות של דיירים שאינם גרים עוד בנכסיו.

עסיס שוחרר בתנאים מגבילים ביניהם ערבות אישית בסך 300,000 ₪, ערבות צד ג' בסך 300,000 ₪ והפקדת דרכונו במשרדי היחידה החוקרת.

ביטוח רכב זה עניין של שיחות טלפון מהסוכן או מהביטוח הישיר, שאלות, פרטים, דיבורים על ההצעה, שליחה במייל, זה כאב ראש – אולי לא גדול, אבל גם לא קטן. יש אפשרות לעשות זאת דרך האינטרנט. אז בשלב הראשון הכשרה ביטוח מציעה פתרון, אבל תהיו בטוחים שחברות אחרות יצטרפו.

הכשרה ביטוח משיקה שירות בשם  "GO" – פלטפורמת ביטוחי רכב דיגיטלית המאפשרת הפקה מלאה של פוליסת ביטוח בשתי דקות ומתן מענה דיגיטלי בשירות לקוחות ובתביעות, מותאם למכשירים ניידים חכמים.

שמעון מירון מנכ"ל הכשרה חברה לביטוח: "אנו שמחים לבשר על המהפכה הבאה בתחום ביטוחי הרכב. הכשרה מביאה בשורה אמיתית לציבור".  "GO" יאפשר  גם הפקת פוליסה ביטוח רכב חובה ומקיף באופן דיגיטלי ומהיר וגם מענה דיגיטלי בשוטף.

לטענת החברה מדובר ב-10 קליקים פשוטים, 59 שניות עד לקבלת הצעה ראשונה לביטוח, 2 דקות סה"כ עד קבלת הפוליסה לדוא"ל, 360 מעלות שירות פרימיום, 100% דיגיטל – ויש לכם ביטוח רכב מכל מקום ובכל זמן ומציעה חבילת שירותי פרימיום אשר לא נראתה כמוה בישראל.

השירות החדש יציג מספר כלים שמשנים מהקצה לקצה את עולם הביטוח הדיגיטלי בישראל: הפקה דיגיטלית ופשוטה של ביטוח תוך 59 שניות בלבד. מחירים אטרקטיביים – לואו קוסט במחיר, פרימיום בשירות. אפשרות לרכישת ביטוח דרך הטלפון הנייד או המחשב 24/7 בכל זמן ומכל מקום.

שינוי תפיסת עולם שירותית-צרכנית: במקרה של אירוע ביטוחי, הלקוח מקבל שירות מלא ומקיף בכל שלב ושלב, מבלי להגיע בעצמו למוסך או לדבר עם שמאי. בנוסף, הלקוח יכול להתעדכן on-line לגבי שלבי הטיפול במקרה הביטוח. כך לדוגמא, במקרה של תאונה (כמו כל מקרה אחר: רכב תקול, רכב תקוע וכדומה), הלקוח מדווח למוקד או (בהמשך) באפליקציה על האירוע הביטוחי והמוקד דואג לכל הסידורים הנדרשים – הזמנת גרר, מתן רכב חליפי, העברת הרכב למוסך, והלקוח מקבל כל העת עדכונים בזמן אמת על התהליך כולו (החל מגרירת הרכב, קבלתו למוסך, בדיקתו ע"י שמאי, טיפול בתקלה ועד לקבלת הרכב חזרה נקי ומתוקן) תוך שהוא ממשיך בשגרת חיי.

דיווח תאונות בזמן אמת, ללא בירוקרטיה וסחבת: לדוגמא, במקרה של תאונה, הנהג מצלם את הרכב ומעלה את התמונות לאפליקציה, והמוקד כבר יעניק עבורו שירות VIP (סידורי גרר/רכב חלופי, שירות שמאי, טיפול במוסך וכיוצ"ב)והרכב מועבר לרשימת מוסכיGO" " שמעניקים שירות VIP בלתי מתפשר.

פוליסה שקופה והוגנת – בכל מקרה ובעת צרה אנחנו שם בשבילך.

פוליסת GO מציע חווית שירות פרימיום שלא נראתה בישראל, חווית שירות פרימיום בשיטת ליסינג  מלאה!

מוצר GO כאמור מציע חווית שירות שלא נראתה כמוה בישראל,: מהירה, שירותית, ובשקיפות מרבית, חווית שירות פרימיום (בשיטת ליסינג מלאה) .כך במקרה שיידרש למבוטח שירותי רכב או רכב חילופי בשל תאונה או תקלה, יגיע עד אליו נהג שייקח את הרכב לטיפול ויספק מפתח חליפי במקום לרכב חלופי.

בשלב הראשון להשקת המוצר, השירות יינתן ע"י המוקד בשיחה טלפונית. לשם כך הוקם מוקד שירות ייעודי, פרימיום ומהיר ללקוחות GO. הנציגים עברו הדרכה מיוחדת על מנת להכיל ולהפוך את השירות לידידותי בדומה לחבר מלווה. עד סוף השנה, הכשרה תציע את השירות באופן דיגיטלי במלואו ותשלים את המהפכה.

מוצר GO יציג בהמשך חידוש נוסף: אפשרות להוזלת פרמיית הביטוח והפחתה בהשתתפות העצמית – לקוח שבעת רכישת הפוליסה יצלם את רכבו 360 מעלות יוכל לקבל בתמורה הנחה של עד 200 שקלים ובנוסף הנחה משמעותית במחיר ההשתתפות העצמית.

השירות זמין גם אצל סוכני הבית של הכשרה וברכישה עצמאית באמצעות אתר אינטרנט מותאם או באמצעות האפליקציה, שם גם יתבסס כל האזור האישי של מבוטחי GO.

שמעון מירון, מנכ"ל הכשרה חברה לביטוח בע"מ: "בשנים האחרונות עולם הביטוח עובר שינויים מהותיים בתחום הדיגיטל והופך להרבה יותר נגיש ופרקטי ללקוחותיו. אפשר לומר בפה מלא כי הכשרה עושה דיגיטל ומביאה בשורה אמיתית לציבור, במתן שירות הוליסטי, מלא ומקיף שמגבה את לקוחותינו 360 מעלות ומציע מנעד רחב של שירותים דיגיטליים, מהירים ומקצועיים. החברה שמה לעצמה דגש על הליכי ההפקה וחידושי הפוליסות הדיגיטליות, על דיווח אירועים ביטוחיים אונליין והזמנת שירותי גרירה, שירותי מוסך ושמאות מידיים. במקרה של תאונה או תקלה, כל התהליך מתבצע באופן דיגיטלי, כולל הדיווח על התאונה, קבלת רכב חליפי ושינוע הרכב למוסך. אנו שמחים לבשר על המהפכה הבאה בתחום ביטוח הרכב".

משה אשר, ראש רשות המיסים אמר על  "חוק מילצ'ן": "ישראל הפכה למקלט מס מהגרועים שיש. הפטור מדיווח פסול מעיקרו, הגיע הזמן לתקן אותו – ויפה שעה אחת קודם". הדברים נאמרו על רקע דיון בוועדה לביקורת המדינה.

יו"ר הועדה יחימוביץ' אמרה  "מדובר בחוק הזוי ומושחת המתאים למדינת עולם שלישי. כל גורמי המקצוע התנגדו לו באופן עקבי, ובאורח פלא, שנה אחר שנה, הניסיונות לבטלו חומקים מחוק ההסדרים. זאת בחסות ראש ממשלה אחד – נתניהו, ושני שרי אוצר – לפיד וכחלון. נוכח כתמי השחיתות העזים שדבקו בחוק הזה ולאור ההתפתחויות בתיק 1000 – קוראת לראש הממשלה ושר האוצר להכניסו מחדש לחוק ההסדרים 2019"

הועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ שלי יחימוביץ' קיימה דיון בתיקון 168 לפקודת מס הכנסה ("חוק מילצ'ן"). דו"ח מבקר אשר עסק בנושא כבר ב-2014 קבע כי "הפטור מדיווח על הון ונכסים שנצברו מחוץ ישראל אינו עומד באמות מידה בין לאומיות של שקיפות וחילופי מידע, וכי קיים חשש שבעקבותיו יוחדרו לישראל כספים שמקורם בפשע." בדיון היום התברר כי גם הניסיון הצנוע לתקן את החוק בחוק ההסדרים 2019, כך שלא יתאפשר להאריך את הפטור ל- 20 שנה, אף הוא נקבר ופוצל מחוק ההסדרים.

 יו"ר הועדה שלי יחימוביץ': "מדובר כאן על חוק שיש בו אך ורק נזק פעיל למדינת ישראל, ואין לו שום יתרון. מדובר בפטור גורף ובלתי מידתי בעליל, שהופך את מדינת ישראל למקלט מס מהסוג הנחות ביותר, וגורם לה נזק תדמיתי אדיר. לא זו בלבד שמטרת החוק אינה מושגת, אלא שהוא משיג את ההיפך הגמור: הוא מעודד ירידה, ולא עלייה.

מדובר על פרצת מס שמתאימה למדינות עולם שלישי. מכניסים לכאן הון שחור, בניגוד לכל סטדנדרט בינלאומי, והניסיון לתקן את הפרצה הזו חומק לו באורח פלא שנה אחר שנה מתחת לרדאר. כל גורמי המקצוע לדורותיהם מחזיקים בעמדה שיש לבטל את הסעיף הזה בחוק – ופעם אחר פעם הם מוותרים ולא מצליחים להעביר את ביטולו.

אני לא מוכנה לקבל את האמירה שמשרד הקליטה לבדו מנע את ביטול החוק; יש ראש ממשלה, יש שר אוצר, יש קואליציה – ולכולם היה מאוד נוח לתת לסעיף הזה לחמוק בשקט בשקט מחוק ההסדרים, כולל בחוק ההסדרים לשנת 2019. מ – 2013 ועד עצם היום הזה, ברציפות  – ביטול החוק נכנס לטיוטות חוק ההסדרים אבל מחליק משם באופן מסתורי. כנראה שלמישהו יש אינטרס להוסיף חטא על פשע, להשאיר על כנה גם את האופציה להאריך את הפטור ל-20 שנה. המשותף לכישלונות החוזרים  לבטל את החוק – בין השנים 2013 עד 2019 – הוא שראש הממשלה היה תמיד בנימן נתניהו. שני שרי אוצר אפשרו לחוק המושחת להישאר על כנו: לפיד וכחלון. נוכח האירועים הפליליים האחרונים, וכתמי השחיות העזים שדבקו בחוק – אני קוראת לראש הממשלה נתניהו ושר האוצר כחלון להשיבו לחוק ההסדרים."

עו"ד צחי סעד, מנהל החטיבה כלכלית במשרד מבקר המדינה, אמר כי דוח הביקורת על תיקון 168 נעשה במסגרת בדיקה כוללת של נושאים שונים המשפיעים על ההון השחור. הדוח פורסם בשנת 2014, כשש שנים לאחר התיקון שהסתיים בשנת 2008. הדוח איננו מבקר את הליך החקיקה אלא מצביע על הבעייתיות  במצב הקיים.

"פקודת המס העניקה פטורים מסוימים אותם מגדיל ומרחיב התיקון. תיקון 168 מעניק  פטור על תשלום מיסים לעולים חדשים ותושבים חוזרים לתקופה של עשר שנים על הכנסות ונכסים הנמצאים מחוץ למדינת ישראל. נוסף על כך מעניק פטור מדיווח והצהרת הון – וזהו ליבו של הדוח. התיקון מכניס מתחת לרדאר של רשות המיסים וגורמי האכיפה אוכלוסייה וכספים בלי ידיעת ההיקף ובלי אפשרות של בקרה.

במשך השנים קיבלנו דגלון אדון מהרשויות ברמה הבינלאומית. הצבענו על כך שהפטור מדיווח לא עומד באמות המידה של השקיפות ומאפשר כניסת כספי פשע. בבדיקה שביצענו גילינו כי לגבי 5 עולים התקבלו בקשות לקבלת מידע מחו"ל, לגבי 2 מהמשטרה בישראל בסוגיות של סחר בנשים והלבנת הון. יש פה יותר מנורות אזהרה אדומות לפעילות בלתי חוקית. כבר בעת החקיקה לא היו נתונים אמפיריים שהיה ניתן לבסס באמצעותם את העמידה בציפיות בעידוד העלייה. בפרסום בשנת  2014, תשובת משרד הקליטה הייתה שהוא  סבור שיש לשתף פעולה ולקבוע חובת דיווח על פי תקרה שתקבע, כדי לגלות מקרים ניצול לרעה של החוק. בהתאם לכך יזם המבקר שולחן עגול עם רשות המסים ומשרד העלייה אך לא הייתה התקדמות לאור התנגדות משרד הקליטה למרות התשובה לדוח."

מנהל רשות המיסים, משה אשר: "הפטור מדיווח פסול מעיקרו, ואין כל סיבה לתת אותו. אנחנו הולכים כעיוורים כבר עשר שנים: אנחנו לא יודעים כמה הפטור עולה, כמה אנשים קיבלו אותו, כמה עלו בעקבותיו, כמה הם השקיעו, מה קיבלנו ומה איבדנו. זה עשר שנים שישראל הפכה למקלט מס מהטובים – או מהגרועים – שיש בעולם, ולא מצאנו עוד אף מדינה בעולם שיש בה חוק דומה. מדובר אפוא גם על נזק תדמיתי גדול. עוד משהו שכדאי להבין הוא שהחוק מעודד השקעה בחו"ל – ולא בארץ – מכיוון שעל השקעות בארץ העולים והחוזרים משלמים מס מלא מהיום הראשון. ניסינו לבטל את החוק שנה אחר שנה. ב-2013-2014 זה עבר קריאה ראשונה, אבל אז פוצל מחוק ההסדרים ולא קודם, בשל "שיקולים כלליים" של העברת התקציב. גם בתקציב 2019 הניסיון לבטל את סעיף 14(ד), המעניק לשר האוצר את האפשרות להאריך את הפטור בעשר שנים נוספות, פוצל מחוק ההסדרים, בטענה שהוא יקודם במסלול רגיל כשהצעת חוק נפרדת. לדעתנו הגיע הזמן לתקן את החוק הזה – ויפה שעה אחת קודם.

פרופ' יוסף אדרעי, מומחה לדיני מס: "אני חייב לומר שמלכתחילה, בדיונים על החוק ב-2008, נדהמתי מעמדת רשות המיסים. ראש הרשות יהודה נסרדישי וסגנו גידי בר זכאי אפילו "ירדו עלי" ואמרו לי שאני עוכר ישראל המתנגד לעלייה. כבר אז אמרתי שהחוק  לא טוב, הוא לא יעודד עליה, ולא יביא לפה אף תושב חוזר. בפועל מה שקרה הוא שהחוק הזה עודד ירידה: מה שקרה הוא שאנשים עשו תכנון מס עוד יותר אגרסיבי: המדינה באה ואמרה להם "אל תמהרו, תישארו בחו"ל 10 שנים, ורק אז תחזרו." אני לא מכיר שום חקיקה כזו או דומה לו בחו"ל. לא הייתה שום עבודת מחקר או עבודת מטה מקצועית בחקיקת החוק הזה, שום נתונים אמפיריים, והכל התבסס על הערכה אישית של מנכ"ל משרד הקליטה. זו המצאה ישראלית ייחודית במינה."

יואל נוה, הכלכלן הראשי: "אני מסכים לחלוטין עם העמדה המקצועית של רשות המיסים. אני רוצה להעיר שכבר ב-2014 קיבלנו הערות חמורות מהפורום הגלובלי של ה-OECD על כך שמשטר המס הישראלי איננו עולה לחלוטין בקנה אחד partially compliant))  עם מדיניות הארגון. היו כבר שני בנקים בינלאומיים שהודיעו לנו בעקבות זאת שיפסיקו לעבוד איתנו. הצלחנו לדחות את ההחלטה בטענה שבאותו זמן בדיוק נפלה הממשלה והוכרזו בחירות. עם כינון הממשלה יזמנו את כל תיקוני החקיקה הרלוונטים, כולל התיקון הזה – אבל זה לא הצליח להגיע לחקיקה. לא פעם הממשלה מחליטה בניגוד לעמדתנו כדרג מקצועי. אני מסכים לחלוטין עם מה שנאמר כאן ע"י פרופ' אדרעי, אבל בשל החלטות ברמה הפוליטית, בין אם בממשלה או בכנסת, זה לא עובר."

מיכל שטרית, היועצת המשפטית של משרד הקליטה והעליה: "חשוב לנו להמשיך ולעודד עליה ולוודא שהחוק לא ינוצל להלבנת הון. חשוב לומר שמי שהוביל את התיקון היה ראש רשות המיסים נסרדישי, שסיפר בזמנו איך עבדו על התיקון במשך שנתיים. זה לא נכון שכל הדרג המקצועי התנגד. לצבוע הכל בשחור זה פשוט לא נכון. יש כאן שתי תפיסות של פקידי ממשלה בנוגע למדיניות המס. יש לעשות שינויים נקודתיים כדי לחסום הלבנות הון, ויש כבר שינויים שהוכנסו בשנתיים האחרונות בחוק לאיסור הלבנת הון."

ח"כ יוסי יונה: "מחקירות המשטרה בפרשת תיק 1,000 ניתן ללמוד על הנסיבות המפוקפקות שהביאו ללידתו של חוק זה; הן מלמדות גם  על ניסיון בוטה ואף לכאורה פלילי,  של רה"מ נתניהו,  ניסיון שלא צלח, להאריך את תקופת תחולתו של החוק וזאת כדי להיטיב עם מקורבים במסגרת של ״יחסי תן וקח". לאור גילויים אלה אין ספק שבשלה העת לבטל את החוק השערורייתי הזה ולהוציא את מדינת ישראל מהמועדון המפוקפק של מדינות מקלטי המס. חוק מילצ׳ן הוא מרשם להשחתה של המערכת הפוליטית; הוא ביטוי חמור ומטלטל ליחסי הון-שלטון במופעיהם הכעורים ואף הפליליים. על החוק הזה לעבור מהעולם ועל כנסת ישראל להתגייס כדי להבטיח שזה יקרה."

ח"כ מיקי לוי: "הפטור מדיווח לתושבים חוזרים ולעולים – היה טוב אם היה נעלם מהעולם. אנחנו ניסינו לבטל אותו בתקציב 2013 אבל לחצים פוליטיים של סיעות אחרות בקואליציה לא אפשרו לסעיף הזה לעבור בכנסת. בתקציב 2013/2014 הבאנו חקיקה עצומה של מאבק בהון השחור ובסגירת פרצות מס. הסעיף הזה היה אחד מהם אבל ההתנגדות בממשלה והאיומים באי אישור התקציב לא אפשרו לנו לצלוח את הליך החקיקה. סירבנו לניסיון להאריך את הפטור מ-10 שנים ל-20. לתפיסתי נוכח המידע שנחשפנו אליו – נכון כי הפטור הזה שמייצר אי שוויון יבוטל״.

ח"כ איל בן ראובן: "השאלה החשובה ביותר היא מדוע לא תוקן החוק? הייתה אמירה ברורה של המבקר, שצריך לתקן ולא נעשה כלום. יש פה אות קלון למדינת ישראל. יש חוק שחוקק למרות הביקורות ומידי שנה משהו קורה, שמאוד מעניין לדעת מהו הדבר הזה , והחוק ממשיך. מי אלו מצליח להוריד כל פעם מחוק ההסדרים? ברור שמישהו עושה זאת לטובת מישהו. המטריד ביותר הוא שגם בשנת 2019 אנחנו לא רואים שהממשלה פעולת לשינוי המצב."

ח"כ דב חנין אמר כי תיקון 168 הוא ביטוי של ריקבון. אנשים ספציפיים הפעילו אנשים ספציפיים אחרים כדי לקדם אינטרסים ספציפיים. עוד צריך לדון במישור האידאולוגי, למה נותנים כסף שלנו לאנשים שלא צריכים לקבל באצטלה של אידאליים.

ח"כ קארין אלהרר אמרה כי משיצאו המכתבים מהבנק העולמי והדבר הובא לידיעת ראש הממשלה היה צריך לתקן את זה באופן מידי. לא רואה דרך אחרת להתנהל. זה שהביאו את התיקון רק לצמצום האפשרות של התוספת זה לא ברור. זה נראה שמופעלים לחצים, שישי מי שעומד על רגליו בנושא הזה ועד היום לא שינה את עמדתו. נכון לעכשיו לא נעשה התיקון, זה לא קרה ואני לא רואה איך זה יקרה