בשיתוף עופר לוין GTI

אדגר דגה, האמן הצרפתי הנודע, אמר פעם: "אמנות אינה מה שאתה רואה, אלא היא מה שאתה גורם לאחרים לראות בה." בעוד שאחדים מוצאים באמנות נחמה והשראה, או פשוט נהנים מערכה האסתטי, אחרים עשויים למצוא ביצירות אמנות הזדמנות אמיתית להשקעה. אמנות נקנתה ונמכרה בתולדות האנושות לפחות מימי הביניים. עם התפתחות יצירות אמנות הניתנות לשינוע בקלות והקצאת חללים יעודיים לטובת מכירה או קנייה של יצירות נולד שוק אמנות.

אמנות כהשקעה

שוק האמנות העולמי, שגדל באופן ניכר בעשרים השנים האחרונות הודות לגלובליזציה ולאינטרנט, הפך לתעשייה של ממש ששוויה מוערך בלמעלה מ-60 מיליארד דולר. הסיבות להשקעה באמנות מגוונות והמשקיעים בה כוללים קשת רחבה של חובבי אמנות, מבקשי כבוד ויוקרה, וכאלה המעוניינים לנצל את פוטנציאל הרווח הגלום בה.

"ישנם שני מרכיבי מפתח להבנת השקעה באמנות," כך אומר עופר לוין, אסטרטג פיננסי ואספן נודע של אמנות ישראלית הראשון הוא חשיבותה של האמנות ככלי ל'פיזור השקעות'. מבחינה היסטורית, שוק האמנות הצליח לשמור על מגמה חיובית, במיוחד בהשוואה למכשירים פיננסים ידועים. אמנות עשויה לשמש לא רק לצורך גריפת תשואה נאה אלא גם ככלי יעיל לצמצום סיכונים בעיתות האטה בשוק המניות, האג"חים או כל מכשיר פיננסי אחר. לדוגמה, במהלך המשבר הפיננסי מ-  2007 עד 2009, בעוד מדד
S&P 500 חווה צניחה של למעלה מ-50% מהשיא שלו, מחירי יצירות של מאה האמנים הנחשבים בעולם, שסבלו אף הם מהמשבר, ירדו ב-25% לערך. המעניין הוא שהפער בא לידי ביטוי גם בכיוון ההפוך: כאשר שוק המניות החל להתאושש שוק האמנות השתרך באיטיות מה אחריו. כיום מניחים ששוק האמנות בעולם מפגר אחר שוקי המניות בחצי שנה עד שנה וחצי. עם זאת, ירידות בשוק האמנות התאפיינו יותר על ידי האטה ברכישות מאשר בירידה אמיתית בערכה של יצירה נתונה, ומכאן חשיבותו של שוק זה.

ניתן לציין תקופות משבר אחרות בהיסטוריה המודרנית שהיו להן השלכות על שוק האמנות: האחת אירעה בשנות ה-30 של המאה העשרים, בעקבות השפל הגדול; השניה בשנת 1991 בעקבות קריסת בועת הנדל"ן ביפן, והשלישית בעקבות התפרצות מגפת הקורונה. כל אלה מובילים אותי למרכיב הנחוץ השני, והוא – 'סבלנות'. כאשר משקיעים באמנות חשוב להחזיק בהשקעה לטווח ארוך, באופן זה מבטיחים שערך היצירה יעלה ואיתו גם התשואה הצפויה. עיתות משבר, כמו אלה שציינתי, מאריכות, כמובן, את משך הזמן שבו ניתן לחזות בעליית ערך יצירת אמנות. במשבר של 1991, לדוגמה, שוק בתי המכירות צנח בלמעלה מ-60% ויחד איתם גם מחירי היצירות, ששבו לרמתם טרם פרוץ המשבר רק לאחר עשור."

שוק האמנות הישראלית

שווי שוק האמנות הישראלית, בניגוד לשווקים דומים בעולם, הוערך עד לא מזמן בסביבות 50 מיליון דולר בשנה. אך לא תמיד היו אלה פני הדברים. עד שנות החמישים הצליחו אך בקושי תריסר אמנים ישראלים להתפרנס ממש מאמנותם, ואספני האמנות הישראליים הבודדים שהיו פעילים באותה תקופה נהגו לשלם לאמן מחיר קבוע בסך 10 לירות בערך עבור ציור בודד (בסביבות 110 דולרים בערך של היום). רק לאחר מבצע קדש ב-1956 ועליית כוח הקנייה החלו להאמיר מחירי יצירות אמנות. כבר בשנות השישים ציורי שמן של אמנים כגון מרסל ינקו, נחום גוטמן או משה קסטל נמכרו ב- 1,500 לירות בממוצע עבור כל ציור (בסביבות 5,500 דולר בערך של היום).

עם השנים גדל שוק האמנות באופן דרמטי במיוחד משנות התשעים. בין שנת 2000 לשנת 2010 הכנסות שוק האמנות הישראלית נעו בסביבות 180 מיליון דולר, כאשר 2007 היתה אחת מן השנים הטובות ביותר באותו עשור עם מכירות בשווי למעלה מ-30 מיליון דולר. כאמור, לאחר פרוץ המשבר הפיננסי של 2008 המחירים צנחו בסביבות 40%, אבל השוק התאושש יחסית במהירות ופרץ דרך עם בוא העשור החדש.

"צריך תמיד לזכור ששוק האמנות הישראלית נתון הן להשפעות מקומיות והן לגלובליות. לדוגמה, כאשר בועת הדוט-קום התפוצצה בשנת 2000, השלכותיה הורגשו יחד עם המהומות שפרצו בעקבות כישלון ועידת קמפ דיוויד," כך מסביר עופר לוין "השקעות בכל שוק צונחות בעיתות מלחמה. הדבר נכון גם במקרה של שוק האמנות הישראלית."

אפיקי השקעה חדשים בשוק האמנות

עתיד ההשקעות באמנות נמצא עמנו זה זמן מה. מספר אתרי אינטרנט מציעים כבר היום מרחבים דיגיטליים לקניה ומכירה של יצירות אמנות, וחלקם בשוק האמנות הגלובלי רק הולך וגובר. הודות לסגרים שהוטלו בעולם בעקבות משבר הקורונה גדלה עד מאד פעילות ההשקעות בפלטפורומות האלה. הכנסות בית המכירות סות'ביס, לדוגמה, שגם ברשותו אתר אינטרט העוסק בקניה ומכירה של יצירות, גדלו בשנת 2020 פי ארבעה, ובבתי מכירות אחרים נרשמה גם כן עליה משמעותית במכירות. בנוסף, מספר פלטפורומות דיגיטליות מאפשרות כיום למשקיעים לרכוש או למכור מניות המייצגות השקעה ביצירת אמנות בודדת או רק בחלקה.

"כיום מגוון האפשרויות החדשות להשקעה באמנות עשוי להתאים לכל כיס. באופן כללי קיימים בעולם שלושה אפיקים בסיסיים: אפיק אחד הוא השקעה בקרנות גידור המתמחות באמנות ולעיתים אף בז'אנר מסוים בתוכה. במקרה זה המשקיעים מתחייבים 'לנעול' את סכום ההשקעה במשך מספר שנים כדי למקסם ככל שניתן את ערך היצירות ולממש את הרווח על ההשקעה. אפיק נוסף מאפשר השקעה במניות המייצגות חלקים מתוך יצירת אמנות אחת. באופן זה גם משקיעים קטנים, שאין ברשותם את הסכום הדרוש לרכישת יצירת אמנות של אמן נחשב, מסוגלים להיכנס לשוק. היתרון כאן הוא שניתן לבחור בין שתי אפשרויות – להמתין מספר שנים עד שהיצירה נמכרת ואז לממש את המניות, או למכור את המניות מבעוד מועד בשוק משני.

אפיק שלישי הוא מה שמכונה כיום NFT (מטבע שאינו בר החלפה = Non-Fungible Token) שהוא שימוש בטכנולוגיית בלוקצ'יין לצורך יצוג בעלות וקנייה ומכירה של פרטי אמנות – מוחשיים או דיגטליים. אם האינטרנט איפשר לבתי מכירות מסורתיים לעבות את ערוצי המכירה עבור יצירות האמנות שברשותם, הרי שה-NFT מגדיל, הלכה למעשה, פי כמה את פוטנציאל השווי של יצירה נתונה וחושף אותה למעגלי משקיעים שאינם רוכשים אמנות בשגרה.

עם זאת אותם מרכיבי מפתח שהזכרתי קודם מתאימים כאן כפי שהם מתאימים ביחס להשקעות במכשירים פיננסיים ידועים: יש לחקור ביסודיות את יצירת האמנות, את מידת האותנטיות שלה ואת המסגרת שבה היא מוצעת להשקעה, את טווח המחירים בהשוואה ליצירות דומות, ולאחר שמבצעים החלטה מושכלת יש להתאזר בסבלנות." מסכם עופר לוין.

465 תביעות ייצוגיות ונגזרות הוגשו בעשור האחרון, כאשר כ–46 תביעות בשנה בממוצע הוגשו בשנים 2011-2020, לעומת כ–16 תביעות בשנה בממוצע בשנים שקדמו לעשור החולף. כך עולה ממחקר של רשות ניירות ערך הבוחן את ההתפתחויות שחלו בתחום האכיפה הפרטית בדיני ניירות ערך ודיני החברות בעשור החולף, בדגש על המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בת"א, שהוקמה בתחילתו של עשור זה. המחקר נערך על ידי עו"ד לירון כהן דניאלי, עו"ד בר כהן ורועי קנריק, ממחלקת הייעוץ המשפטי ברשות ניירות ערך.

אף על פי שהאכיפה הפרטית מופקדת, למעשה, בידי השוק, רואה הרשות ערך רב בהליכי האכיפה הקבוצתיים ובעידודם. שכן, אכיפה פרטית המתפקדת כהלכה היא כלי משלים לעבודת הרשות, המשרתת תכליות דומות לאלו של האכיפה שמבצעת הרשות ובהן הרתעה, הגברת משמעת השוק והגדלת אמון המשקיעים בשוק ההון. נוסף לכך, נכון להיום האכיפה הפרטית היא אמצעי האכיפה היחיד אשר באמצעותו מקבלים המשקיעים פיצוי על הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מן ההפרות.

בין היתר, נבחנו במחקר היקף התביעות הייצוגיות והנגזרות המוגשות בתחום, מגמות בולטות, והאם ניתן להצביע על שינויים לאורך העשור. זאת בהתחשב בתוצאות ההליכים וסכומי הפיצוי המושגים בהם.

להלן עיקר ממצאי פרק הנתונים והמגמות הכלליות במחקר:

בעשור הראשון להקמת המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו חלו תמורות משמעותיות בתחום האכיפה הפרטית בדיני ניירות ערך ודיני החברות:

• כמות התובענות הייצוגיות והנגזרות בעשור האחרון יותר מהכפילה את עצמה ביחס לשנים שקדמו לו. כאמור, במהלך השנים 2011-2020 הוגשו בממוצע כ-46 תביעות קבוצתיות בשנה, וזאת לעומת כ-16 תביעות בשנה בעשור שלפניו. מדובר בשינוי חיובי לאחר שנים ארוכות בהן פעילות האכיפה הפרטית בישראל הייתה מוגבלת וחסרה.
• על אף הגידול המשמעותי בהיקף האכיפה הפרטית בעשור החולף, הגופים המוסדיים אינם לוקחים חלק פעיל באכיפה הפרטית – הגישו כ-1% מכלל התביעות שהוגשו בעשור. מעורבות הגופים המוסדיים באכיפה פרטית בארץ נותרה מצומצמת על פני העשור, ודאי בהשוואה למעורבותם בארה"ב.
• הגידול במספר התביעות המוגשות לצד קיטון מסוים במספר החברות הרשומות למסחר הוביל לכך שעל פני העשור שיעור התביעות הקבוצתיות ביחס למספר החברות גדל באופן משמעותי, ו"ההסתברות להיתבע" עלתה על פני העשור. עם זאת, בשנת 2021 חל שינוי משמעותי במגמה זו לנוכח ירידה במספר התביעות וגידול במספר החברות, ואחוז "ההסתברות להיתבע" ירד לכ-4.5%.
• על פני העשור מעל מחצית מההליכים נדחו (כ-19% מסך ההליכים) או נמחקו (כ-32% מסך ההליכים). 22% מההליכים הסתיימו בפשרה ורוב ההליכים הנותרים "תלויים ועומדים". המשמעות היא שיש יחס של כ-1:2 בין ההליכים שהסתיימו בהצלחה לאלו שנדחו או נמחקו.
• ניתן גם לראות שלאורך השנים יש עלייה בכמות ההליכים שנמחקים. על אף שלא בוצע ניתוח "איכותני" נתונים אלו מעלים תהייה האם התגברות האכיפה הפרטית לא כללה לצד יתרונותיה (הרתעה ופיצוי), גם תופעות לוואי בעייתיות. השאיפה היא להשיג אכיפה פרטית משמעותית ואיכותית, ועל כן הרשות תמשיך להפעיל את סמכויותיה במטרה להביא לעידוד הגשת תביעות טובות ואיכותיות מחד, ולהקטנת תמריצים בהגשת תביעות בלתי מבוססות מאידך.

 להלן עיקר ממצאי הפרק המתמקד במעורבותה של הרשות באכיפה הפרטית:

מתוך הכרה בחשיבותה של האכיפה הפרטית, לצד הסיכונים הגלומים בה, הוקנו לרשות סמכויות שונות הנוגעות להליכי אכיפה קבוצתיים בתחום דיני החברות ודיני ניירות ערך, בהן סיוע במימון תובענות קבוצתיות, מעורבות בהסדרי פשרה והתייצבות והבעת עמדות מקצועיות בהליכים משפטיים. המטרה המרכזית של הפעלת סמכויותיה של הרשות בתחום זה היא לגלות מעורבות שתעודד תביעות ראויות, אשר יובילו למיצוי מיטבי שלהן לטובת ציבור המשקיעים, ותצמצם הגשתן של תביעות שאינן ראויות.

• בעשור החולף סייעה הרשות בחלק לא מבוטל מהליכי האכיפה הפרטיים שהוגשו לבית המשפט. מהנתונים עולה כי בכ-26% מכלל ההליכים הקבוצתיים מתחום החברות ודיני ניירות ערך שנפתחו בין השנים 2011-2020 הוגשה בקשת מימון לרשות, כאשר כ-27% מתוך בקשות אלו אושרו על ידי הרשות. המשמעות היא שהרשות סייעה במימון של כ-7% מסך ההליכים שנפתחו בעשור החולף במחלקה הכלכלית.
• בשנים האחרונות חל קיטון מסוים במספר בקשות המימון המוגשות לרשות. קיטון זה יכול להיות מוסבר על ידי פער בעיתוי (קרי, בשל כך שבקשות מימון ביחס להליכים שנפתחו בשנים 2019-2020 עדיין לא הוגשו לרשות) או על ידי צבירת מומחיות בתחום של עורכי דין ועלייתן של קרנות מימון פרטיות, באופן המפחית את הצורך בסיוע המימוני של הרשות.
• מבדיקת הקשר בין החלטות המימון של הרשות לאופן בו הסתיים ההליך, עולה כי כ-65% מההליכים שבהם אישרה הרשות מימון הסתיימו בהצלחה (בקשת האישור התקבלה/פשרה), וזאת לעומת שיעור של 25% בלבד של תביעות שהסתיימו בהצלחה מסך התביעות שהוגשו לבית המשפט. מכאן נראה כי קיים מתאם חיובי חזק בין החלטת המימון של הרשות ובין תוצאת ההליך וייתכן בהחלט שהחלטת המימון היא זו שמסייעת להצלחת ההליך.

 פרק הסיכום במחקר כולל תובנות לעתיד, ואלה עיקריהן:

במשך שנים היה צורך בולט לעודד את האכיפה הפרטית בתחום שוק ההון ודיני ניירות ערך. המאמצים נשאו פרי ונראה כי חלו תמורות משמעותיות בתחום על פני העשור באופן שאף הביא לפיצוי משמעותי לציבור המשקיעים – בשנים 2017-2020 לבדן אושרו הסדרי פשרה שכללו פיצוי מצטבר בסך של כ-615 מיליון שקל. מדובר בפיצוי משמעותי עבור המשקיעים. פסיקות המחלקה הכלכלית אף סייעו משמעותית בפיתוח נורמות ומשמעת שוק. עוד עולה מהמחקר כי הסיוע המימוני היה חשוב יותר בתחילת העשור ודומה כי הצורך בו הלך וקטן במידה מסוימת על פני העשור.

יחד עם זאת, הנתונים מראים שכלי המימון נותר כלי משמעותי והדבר ניכר הן בכך שעדיין קיים שימוש בכלי זה מצד השוק, הן לאור המתאם החיובי החזק בין החלטות הרשות לסייע במימון לתוצאות ההליך, באופן אשר עשוי להצביע על כך כי לסיוע המימוני חשיבות ביכולת ניהול ההליך. גם בעניין זה תוסיף הרשות לעקוב אחר מגמות השוק  ולפעול כמיטב יכולה לקידום אופטימאלי של תחום האכיפה הפרטית.

הרשות תמשיך להפעיל את סמכויותיה השונות בצמתים המרכזיים – בין היתר באמצעות הגשת עמדות בהסדרי פשרה ובהליכים משפטיים – על מנת להביא לכך שהתביעות הראויות יוגשו לבית המשפט וימוצו באופן מיטבי וכן שיוקטנו התמריצים בהגשת תביעות סרק וניהולן.

מדד יוני יעלה ב-0.3% על רקע העלייה במחיר הבנזין המפוקח והנדנדה הנמשכת במחירי האנרגיה. כך מעריכים כלכלני הראל ביטוח ופיננסים בראשות ראש אגף כלכלה ומחקר עפר קליין. לדבריהם, גם במחיר הפחם (מהווה כ-20%-25% מעלות ייצור החשמל) חל זינוק, דבר המקרב עלייה במחיר החשמל בקיץ. יחד עם זאת, להערכתם, העודפים שיש לממשלה בהכנסות ממסים והגירעון הנמוך עד כה יאפשרו לה להקל על עליית המחירים, במיוחד על רקע הלחץ הציבורי.

עליית התשואות ממשיכה לצנן את שוקי הדיור למגורים בארה"ב

באשר לתמונת המצב בעולם אומרים כלכלני הראל כי הבנק המרכזי בארה"ב מחויב להעלות את הריבית בחצי נקודת אחוז בשתי ההחלטות הבאות, כך על פי סיכומי הדיונים מההחלטה האחרונה. עם זאת, בשבועיים האחרונים השווקים כבר מתמחרים שלאחר מכן הקצב יתמתן לאור החששות מהאטה משמעותית בצמיחה לצד צפי להמשך ירידה באינפלציה. סקרי החברות ומשקי הבית מצביעים על צמיחה חיובית אך מתונה ברבעון השני, ומחירי הליבה של ההוצאה לצריכה פרטית ירדו ל-4.9% באפריל.

העלייה החדה בתשואות ובריבית למשכנתאות ממשיכה לצנן את שוק הדיור למגורים, הדבר בולט בקנדה, ניו-זילנד וכמובן בארה"ב. לאחר שמחזורי המשכנתאות ירדו משמעותית גם קצב המכירות מאט. מכירות בתים חדשים בארה"ב ירדו בחדות, חודש שני ברציפות, ל-590 אלף (בשיעור שנתי) הרמה הנמוכה ביותר מאז שיא הסגרים באפריל 2020.

עוד לדברי הראל, האינפלציה הגבוהה בגוש האירו, תוביל את הבנק המרכזי לסיים השנה את תקופת הריבית השלילית ששוררת מאז 2014. הדבר תומך בהמשך עלייה בתשואות באירופה ובהתחזקות האירו. מי שניסה לאחרונה לחדש דרכון או להזמין כרטיס טיסה מרגיש את הביקושים העזים לתיירות ולנופש. תמונה דומה קיימת באירופה ב-3 החודשים האחרונים לאור הסרת מגבלות הקורונה. כך, למרות המלחמה במזרח אירופה, סנטימנט החברות בגוש האירו חיובי, ומדד מנהלי הרכש למאי עמד על 54.9 נקודות, ירידה בהשוואה לחודשיים הקודמים אך עדיין בטריטוריה חיובית.

במקביל, האינפלציה ממשיכה לעלות, כך על פי האומדן הראשוני בגרמניה היא הגיעה במאי ל-7.9%. הצמיחה החיובית לצד האינפלציה הגבוהה, שבניגוד לארה"ב עוד תעלה לאור המשקל הגבוה של האנרגיה במדדים האירופאיים, תוביל את הבנק המרכזי להעלות את הריבית עוד השנה.

השבוע נגידת הבנק המרכזי ציינה שלהערכתה הריבית תהפוך לחיובית עד לסוף הרבעון השלישי. לכן, מצפים כלכלני הראל שבהחלטת הריבית הקרובה (9 ביוני) הבנק יודיע על סיום תוכנית הרכישות ביולי לצד סיכוי גבוה להעלאה מקבילה בריבית. להערכתם, הדבר תומך בהמשך עלייה בתשואות באירופה והתחזקות האירו, במיוחד מול הדולר שלהערכתם כבר מגלם תוואי העלאת ריבית סביר.

ובסין? הפוך

התוצר בסין המשיך להתכווץ גם במאי, אך בקצב מתון יותר. כך על פי מדדי מנהלי הרכש הרשמיים שעדיין רשמו התכווצות אך מתונה יותר לאור הקלה מסוימת בהגבלות במאי. בהראל עדיין צופים המשך הפחתות ריבית ומדיניות מרחיבה של הממשלה בחודשים הקרובים.

ההתאוששות שנרשמה בשווקים בשבוע האחרון היא חלק בלתי נפרד מהתנודתיות שמאפיינת את השווקים מתחילת השנה כתוצאה מהמעבר לצמצום מוניטארי, אך לא מלמדת על שינוי מגמה, בפרט כאשר הצמצום המוניטארי צפוי להתגבר עם תחילת הצמצום במאזן הפד. כך מעריכים כלכלני בית ההשקעות אי.בי.אי בראשות הכלכלן הראשי רפי גוזלן. להערכתם, מפנה לכדי מגמה חיובית בשווקים צפוי להגיע רק עם ירידת מדרגה משמעותית וממושכת בסביבת האינפלציה.

לדבריהם, המגמה השלילית בשווקים נבלמה בשבוע האחרון עם עליות חדות במדדי המניות בארה"ב, ירידה במרווחי האשראי והיחלשות של הדולר בעולם, וזאת על רקע התמתנות בציפיות להעלאת הריבית. החשש מפני פגיעה חריפה בצמיחה בחלקים המתקדמים של השנה החל לקבל משקל גבוה יותר מאשר החשש מאינפלציה והדבר בא לידי ביטוי בירידה בציפיות להעלאת הריבית בארה"ב, במקביל לירידה בציפיות לאינפלציה. אמנם הציפיות לשתי העלאות ריבית של 50 נ"ב בהחלטות ביוני וביולי נותרו כמעט ללא שינוי, אך בציפיות לשנה הקרובה נרשמה התמתנות משמעותית בשיעור של כ-50 נ"ב, כך שהשוק עבר לתמחר את מיצוי העלאות הריבית ברמה של 3%-2.75% לעומת 3.5%-3.25% בתחילת מאי.

ביטוי נוסף לציפיות להאטה בקצב הצמיחה התקבל גם משוקי הסחורות, אם כי באופן חלקי. מחירי המתכות, שרגישים לצמיחה העולמית ובפרט לסין, ירדו בשיעור חד לאחרונה ואילו מחירי האנרגיה והסחורות החקלאיות, שרגישים יותר להרעה במצב הגיאו-פוליטי בשל המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, ממשיכים לנוע ברמות גבוהות. חששות מפני פגיעה בצמיחה לוו בעבר בירידה רוחבית של מחירי הסחורות, אך מכיוון שהחשש מפני שיבושי היצע דומיננטי יותר, גורם זה לא רק שאינו תומך בירידה באינפלציה אלא מושך לעלייה באינפלציה. לפיכך, נדרשת תרומה גבוהה יותר לירידה באינפלציה משאר ערוצי התמסורת של המדיניות המוניטארית, ובראשם התנאים הפיננסים והפעילות הריאלית.

פרוטוקול הריבית בארה"ב המשיך לשקף את הקו הניצי של הפד וכלל הערכות להמשך העלאות של 50 נ"ב בהחלטות הקרובות. אמנם אחד מחברי הפד (בוסטיק) אותת השבוע על אפשרות לעצירה בספטמבר לבחינת השפעות הצמצום המוניטארי, אך מעבר לכך שמדובר בקול בודד עד כה, ההתבטאויות האחרונות של פאוול היו ניציות באופן ניכר עם הקטנת החשיבות של גורם העלייה באינפלציה (היצע/ביקוש), ונחישות להורדת האינפלציה חזרה לסביבה של 2%.  כמו כן, בכדי שהפד יבצע עצירה תידרש מובהקות גבוהה בכך שהאינפלציה בדרך לירידה מדרגה משמעותית, ולשם כך תידרש הרעה משמעותית יותר בתנאים הפיננסים, ובוודאי שלא הקלה בהם באופן שנרשם בשבוע החולף, במקביל לתחילת הידרדרות בשוק העבודה.

לפיכך, אומרים באי.בי.אי, ההתאוששות שנרשמה בשווקים בשבוע האחרון היא חלק בלתי נפרד מהתנודתיות והעצבנות שמאפיינת את השווקים מתחילת השנה, על רקע המפנה המהיר במדיניות המוניטארית, אך לא מלמדת על שינוי מגמה בשווקים. להערכת כלכלני אי.בי.אי, מפנה שכזה צפוי להגיע רק עם ירידת מדרגה משמעותית וממושכת בסביבת האינפלציה, ולשם כך נדרשת בעת זו המשך הרעה בתנאים הפיננסיים ועלייה בסביבת הריבית הריאלית, כך ששיפור בהם באופן שנרשם בשבוע החולף ייתקל שוב במדיניות המרסנת של הפד, והחל מהשבוע הקרוב תגבל חיזוק גם מהתנעת צמצום המאזן. אמנם התנעת התהליך לוותה בהכנה ממושכת מצד הפד, אך בסופו של דבר כשם שהרחבת המאזן תמכה לאורך זמן באינפלציית הנכסים, הרי שההשפעה המצטברת של צמצום המאזן תהווה גורם שמפעיל לחץ שלילי על נכסי הסיכון תוך עלייה בסטיות התקן.

מרכיב נוסף שחסר בכדי לעבור למפנה ממושך לחיוב בשווקים הוא התמחור. הירידה החדה במדדי המניות המובילים בחודשים האחרונים שיקפה התכווצות מכפילים מהירה, אך פרמיית הסיכון עלתה בשיעור מתון בלבד, והיא נעה כיום ברמות נמוכות, שכן עליית התשואות החדה שחקה את השפעת הירידה במכפילים. כמו כן, אמנם העלייה בתחזיות הרווח התמתנה לאחרונה, אך זאת לעומת הפחתה ממושכת של תחזיות הצמיחה הגלובליות לאורך המחצית הראשונה של השנה, כך שהסיכוי לעדכון כלפי מטה של תחזיות הרווח בהמשך השנה גבוה למדי.

ארה"ב: המשך עלייה בצריכה הפרטית, העלייה בריבית מצננת את שוק הנדל"ן 

עוד אומרים באי.בי.אי כי השפעת העלייה החדה בסביבת הריביות ממשיכה לתת אותותיה בשוק הנדל"ן מגורים בארה"ב. אמנם צד ההיצע ממשיך להתאפיין ברמות פעילות גבוהות, הן בהתחלות הבנייה והן בשל הפיגור בגמר הבנייה שהושפע מאוד מהשיבושים בשרשרת האספקה, אך הפגיעה ביכולת הרכישה הנובעת מהעלייה החדה במחירי הדירות ובריביות למשכנתאות, מאפילה בשלב זה על השיפור הממושך בשוק העבודה ומובילה לצינון הביקושים. כך, בחודשיים האחרונים נרשמה ירידה מהירה במכירת דירות חדשות, כאשר הירידה במכירת דירות מושהות באפריל במקביל לירידה בסקר הציפיות הענפי (NAHB) משקפת צפי להמשך התמתנות הביקושים, וצפויה להוביל בהדרגה גם להתמתנות במחירים.

לעומת החולשה בשוק הנדל"ן למגורים, שרגיש מאוד לעליית הריבית המהירה, הצריכה הפרטית בארה"ב ממשיכה לעלות בקצב התואם את מגמת טרום המשבר. תהליך זה מתאפיין בהמשך נירמול תמהיל הצריכה כלומר גידול מהיר יותר בצריכת השירותים, שעדיין נמצאת מתחת למגמת טרום המשבר וזאת לעומת התמתנות הדרגתית בצריכת הסחורות. עם זאת, הגידול  בצריכה הפרטית התאפיין בחודשים האחרונים בירידה מהירה בשיעור החיסכון במקביל לגידול מהיר באשראי הצרכני. זאת, על רקע שחיקה של ההכנסה הריאלית, שכן הגידול בהכנסה הנומינאלית אינו מדביק את קצב האינפלציה. תמהיל זה מחליש את הטיעון בדבר גידול מהיר יותר בצריכה הפרטית כתוצאה מעודפי החיסכון שנוצרו בזמן המשבר, ומגביר את החשיבות של ההתפתחויות בשוק העבודה על הצריכה הפרטית ועל צמיחת המשק האמריקאי בהמשך השנה, בפרט בהתחשב בכך שהפד אותת על כוונה לצנן את שוק העבודה בכדי להוביל לירידה בסביבת האינפלציה.

בנק ישראל מכוון לסביבת ריבית ריאלית גבוהה במידה ניכרת מזו הנוכחית

באשר לתמונת המצב בישראל, אומרים כלכלני אי.בי.אי כי בנק ישראל סיפק במהלך השבוע החולף הפתעה שנייה ברציפות עם העלאה גבוהה מהצפי, כולל הגברת מינון העלאות הריבית מ-25 נ"ב באפריל ל-40 נ"ב בהחלטה הנוכחית. חלק לא מבוטל מההפתעה טמון במסר שהמשיך ללוות את ההחלטות האחרונות בדבר העלאה הדרגתית של הריבית כתלות בנתונים, כאשר הנתונים האחרונים (מדדי המחירים למרץ-אפריל ונתון הצמיחה לרבעון הראשון) היו עקביים יותר להערכתנו ולהערכת השוק עם העלאה של 25 נ"ב. לעומת זאת, מה שאינו עקבי עם מצב המשק היא סביבת הריבית הריאלית השלילית, וגורם זה קיבל משקל גבוה יותר בהחלטה האחרונה וצפוי לקבל משקל גבוה להערכתנו גם בהחלטות הבאות. שכן, הוועדה מאותת על חוסר נוחות עם סביבת אינפלציה (של 4%) הגבוהה מהיעד, הגם שחלקה נובע מצד ההיצע, במקביל לריבית נומינאלית נמוכה מ-1%. לפיכך, הוועדה תשאף, להערכתם כלכלני אי.בי.אי, להוביל את הריבית הריאלית לרמה גבוהה משמעותית מזו הנוכחית, קרוב לסביבה אפסית.

על רקע המשך העלייה במחירי האנרגיה והפיחות בשקל, במקביל להסתברות להאצה מסוימת בסעיף הדיור, תחזית האינפלציה לחודשים הקרובים מאי-יולי עודכנה כלפי מעלה בכ-0.3%, כך שתחזית האינפלציה לשנה הקרובה עודכנה מ-2.5% ל-2.8%. התפתחות זו צפויה לקבל ביטוי גם בעלייה בקצב האינפלציה השנתי (במונחי 12 חודשים אחרונים) בחודשים הקרובים מעל ל-4%. התממשות תחזית זו תקשה על הוועדה למתן את מינון ההעלאות ל-25 נ"ב, ולכן סביר לצפות להעלאה של 50 נ"ב לפחות באחת ההחלטות הבאות.

לפיכך, אומרים באי.בי.אי, מדיניות זו, שמכוונת להעלאת הריבית הריאלית, תימשך כל עוד לא יתגברו סימנים להידרדרות משמעותית בפעילות ולירידה בסביבת האינפלציה. עם זאת, מכיוון שהעולם מתאפיין ברובו בצמצום מוניטארי, וה-Fed נחוש להוביל לירידה בסביבת האינפלציה, כאשר ברקע קצב הצמיחה בסין מתמתן ונמשכות ההשלכות השליליות של ההרעה גיאו-פוליטית, סביר לצפות לכך שבשלבים המתקדמים של השנה/ תחילת 2023 תמונת הצמיחה תידרדר והאינפלציה תתמתן. לכן, מצפים באי.בי.אי שעיקר ההתאמה בריבית יבוצע עד לסוף השנה הנוכחית, עם העלאת הריבית לרמה של 2%-1.75%.

בית שמש בדרך להתרחבות משמעותית. הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ירושלים החליטה לקדם  שתי תוכניות הצפויות לפתח את בית שמש לעיר מרכזית בת 350-500 אלף תושבים. כיום מונה העיר כ-144 אלף תושבים.

הוועדה החליטה לקדם תוכנית להקמת מרכז עסקים ראשי חדש לעיר. התוכנית הממוקמת בצפון העיר מתפרשת על שטח כולל של כ-2,276 דונם, וכוללת כ-4,700 יחידות דיור – מתוכן כ-960 יוקצו עבור דירות קטנות. בנוסף ליחידות הדיור, התוכנית כוללת כ-550,000 מ"ר עבור שטחי מסחר ותעסוקה, כ-33,500 מ"ר עבור מבני ציבור וכ-600 חדרי מלון. כמו כן, במסגרת התוכנית כוללת הנחיות לשיקום נחל שורק ומוסיפה שטחים פתוחים.

בהיבט התחבורתי, התוכנית כוללת בתחומה את תחנת הרכבת של העיר, והעתקה של מרכז התחבורה הציבורית מזרחה, במטרה שימש כמרכז תחבורה משולב, שיכלול רכבות ואוטובוסים.

בנוסף, החליטה הוועדה להפקיד תוכנית להקמת שכונת מגורים חדשה בדרום רמת בבית שמש. התוכנית מתפרשת על שטח כולל של כ-1,350 דונם, והיא ממוקמת דרומית לרמת בית שמש, וצפונית לעמק האלה. התוכנית כוללת כ-4,600 יחידות דיור – מתוכן כ-940 יוקצו עבור דירות קטנות וכ-300 עבור דיור מיוחד.

בנוסף ליחידות הדיור, התוכנית כוללת כ-36,000 מ"ר עבור מסחר ותעסוקה וכ-12 דונם עבור מבני ציבור, שישולבו בחזיתות הבניינים ובבנייה נפרדת, כ-221 דונם עבור שטחים פתוחים, שמתוכם כ-95 דונם יוגדר כגן לאומי.

מתכננת מחוז ירושלים במינהל התכנון ומ"מ יו"ר הוועדה המחוזית, שירה תלמי-באבאי: "התוכניות החדשות לאזור התעסוקה של בית שמש מבטאות את מדיניות הוועדה המחוזית לפיה יש לקדם בעיר שטחים לתעסוקה ולדיור במקביל. העיר בית שמש נהנית ממיקום מיטבי ונגיש, בטבורה של המדינה. עובדה זו תאפשר משיכת תעסוקה מגוונת שתחזק את העיר ותוביל להמשך התפתחותה".

ההצמדה של מחיר הדירה תיעשה לחלק הרלוונטי בלבד ועד לתאריך החוזי, הפיצוי בגין איחורים יגיע לרוכשים בזמן ובלי תירוצים ושכר הטרחה של עורך הדין של היזם – ישולם על ידו בלבד. אלה עיקרי התיקונים לחוק המכר שהציע משר השיכון ואושרו בוועדת השרים לענייני חקיקה ובממשלה. מבחינת משרד השיכון, משמעות התיקונים היא חיסכון של מאות אלפי שקלים לרוכשי דירות.

עם זאת, יש הסבורים כי רוכשי הדירות לא רק שלא ירוויחו דבר מהשינוי, אלא אולי אף ייפגעו יותר, שכן הקבלנים עלולים להעלות את מחירי הדירות.

אלה עיקרי הנושאים שאושרו:

הגבלת הצמדת מחירי הדירות – נכון להיום, מוכרים רבים נוהגים להצמיד את מחיר הדירה, ממועד כריתת ההסכם לרכישתה ועד מועד השלמת התשלומים למדד תשומות הבנייה, וזאת על אף שחלק מהותי ממחיר הדירה מורכב מקרקע ורכיבים נוספים שאינם מושפעים בפועל מעליית מדד תשומות הבנייה.
מדד תשומות הבנייה נתון לתנודות גדולות הרבה יותר ממדדים אחרים מקובלים בשוק. הדבר יוצר אי ודאות לרוכשי הדירות אשר מקבלים החלטות תוך לקיחת סיכון משמעותי כי המדד יעלה בצורה אגרסיבית. הדבר גם מאיין את היכולת של רוכשים להיערך ללקיחת משכנתאות והלוואות לצורך רכישת הדירה, שכן בפועל מחיר הדירה במועד לקיחת המשכנתא עשוי להיות נמוך משמעותית מהמחיר שישולם בפועל.
בנוסף, בעולם של עלייה במדד תשומות הבנייה, נוצר ליזמים תמריץ שלישי לספק את הדירה במועד. מוצע להגביל את ההצמדה למדד תשומות הבנייה לרכיב הבנייה בלבד. כמו כן, מוצע לקבוע כי הצמדת התשלומים תהא רק עד למועד התשלום, בהתאם למצוין בחוזה.

פיצוי בגין איחור במסירת דירה – החוק מטיל את האחריות לתשלום פיצוי בגין איחור במסירה באופן בלעדי על המוכר אך אם האיחור נובע מנסיבות שאינן בשליטת המוכר הוא אינו נדרש לשלם את הפיצוי. מנגנון זה יוצר מאזן כוחות לא מאוזן שכן לרוכש יכולת התנגדות מוגבלת וגם היא באה לידי ביטוי רק באפשרות של הליכים משפטיים ממושכים. הפרקטיקה היא כזו בה מוכרי הדירות עושים שימוש נרחב בסעיף ה"פטור" וזאת למרות שטענות הנוגעות לנסיבות שאינן בשליטת המוכר נפסלת לרוב בבתי המשפט. על כן, סעיף הפיצויים אינו ממומש בצורה מיטבית בישראל. הצעת חוק זו משנה את סעיף ה"פטור" כך שהמוכר לא יידרש לשאת בפיצוי בגין איחור במסירה רק במקרה של איחור אשר נגרם כתוצאה ממעשה או מחדל של הרוכש בלבד.

איסור גביית הוצאות משפטיות – כיום, ניתן לגבות מרוכש דירה, בנפרד ממחיר הדירה, תשלום בגין הוצאות משפטיות המשולמות ישירות לעורך דין מטעם המוכר. הסכום מוגבל לסך של 5,114 שקל. בהתאם לתיקון המוצע, מוכר לא יהיה רשאי לגבות מרוכש הדירה שכר טרחה לעורך דין מעבר לעלות הדירה עצמה.

זאב אלקין, שר הבינוי והשיכון: "אישור התיקון לחוק המכר היום, בא לתקן עוול של שנים רבות. אמנם, אני מבין את החששות של הקבלנים, צריך לזכור כי בכל תיקון חקיקה שמשנה מצב קיים, ישנם חבלי לידה, אך הצורך להביא לרוכשי הדירות שקיפות, וודאות וכן – גם הורדת מחירים, הוא מהותי ביותר. חקיקה זו עתידה להביא ליציבות לכלל העוסקים בענף. ולכן כבר הנחיתי את גורמי המקצוע במשרד וברמ"י לפעול להכנסה באופן מיידי את התיקון לחוק מכרזי מחיר מטרה שייצאו למכרזים הקרובים".

אביעד פרידמן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון: "המהלכים שהותנעו היום, עם אישור תיקון חוק המכר, הינם תיקונים מתבקשים. יצירה של שוק רכישה בטוח, בפרט בעסקאות נדל"ן, שהן בין העסקאות הגדולות והמשמעותיות ביותר אותן יבצעו רוב תושבי המדינה, משמעה שמירה על שוק יציב, שמאפשר שגשוג לשותפים בו".

תיקון החוק אושר לאחר עבודת עומק שבוצעה במשרד הבינוי והשיכון בחצי השנה האחרונה. חוקי המכר עוסקים בפער הכוחות הגדול שבין מוכרי דירות לרוכשים – דבר שאינו מאפשר שוק חופשי משוכלל. עדכון החוק נעשה על מנת לצמצם את פערי הכוחות תוך קביעת כללי משחק הוגנים לכל הצדדים. ההצמדה של מחיר הדירה תיעשה לחלק הרלוונטי בלבד ועד לתאריך החוזי, הפיצוי בגין איחורים יגיע לרוכשים בזמן ובלי תירוצים ושכר הטרחה של עורך הדין של היזם – ישולם על ידו בלבד.

מדדים עתידיים , או בשמם האחר – חוזים עתידיים, הם מכשירים פיננסיים בעלי עניין רב מאוד בשוק ההון. חוזה עתידי מפחית את רמת הסיכון במסחר ולכן הוא מאוד מבוקש ובעל יתרונות רבים. כל הפרטים על מדדים עתידיים במאמר הבא.

מהם מדדים עתידיים?

מדדים עתידיים, קרי, חוזים עתידיים, הם חוזי התחייבות הדדיים בין הקונה למוכר. המוכר מתחייב בפני הקונה לספק לו את הסחורה (זהב, נפט, תירס),נייר ערך, מטבע, איגרות חוב ועוד. בעוד הקונה מתחייב לשלם לו כשהנכס ימסר ומחיר הסחורה נקבע מראש. מסחר בחוזים מסוג זה, מאפשר למשקיעים להיחשף לנכסים מרובים מגוונים ולא רק לניירות ערך, והם אפילו יכולים לסחור בבקר. מסחר בחוזים עתידיים ניתן לעשות בחו"ל בכל שעות היום ובדרך קלה בעזרת מחשבון השקעות.

סוגי מדדים (חוזים) עתידיים

Forward – חוזה שאיננו קונבנציונאלי, מותאם אישית למחיר הנכס, לסוגו, למשך החוזה ועוד. את החוזה סוחרים בחדר עסקאות בבנק. בסיס הנכס הוא מטבע חוץ, והביטחונות הם כעשרה אחוזים מגובה העסקה. על תנאי החוזה צריכים להסכים שני הצדדים.

Future – חוזה קונבנציואלי עם תנאים בסיסיים וקבועים לגבי המחיר, סוג הנכס, ומשך החוזה. הוא נסחר במגוון בורסות והבסיס לנכסים יכול להיות סחורות, מטבעות, ניירות ערך ועוד. הקונה והמוכר מתבקשים להפקיד ביטחונות שנקבעו מראש בבורסה כערבון להוצאה לפועל של החוזה.

הסוחרים העיקריים בחוזים עתידיים

הסוחרים במדדים העתידיים מתחלקים ל-3 קבוצות עיקריות:

1. סוחרים מסחריים גדולים: קונים ומוכרים חוזים עתידיים שמקבעים את המחירים בעבור הסחורות שהם מייצרים לצורך השימוש בפעילותם.
2. סוחרים ספקולטיביים גדולים: מסחר שמטרתו היא ניבוי המחירים בשוק. נסיון להשפעה נמוכה על השוק על ידי ביצוע פעולות בכמויות גדולות.
3. ספקולנטים קטנים – סוחרי קמעונאות קטנים שסוחרים לפי כיוונם של המחירים בשוק ההון.

יתרונות המסחר בחוזים עתידיים

זמינות – שוק המסחר בחוזים עתידיים, פועל 24 שעות ביממה בשונה משוק הבורסה בישראל שפועל מהימים ראשון עד חמישי בשעות מסוימות. עובדה זו, מאפשרת לסוחר לבצע פעולות של קנייה או מכירה בכל זמן שרק ירצה בלי להיות תלוי בשעות של מסחר הבורסה שפועל בשעות מסוימות. כך למשל, אם ישנה התפתחות כלשהי בעולם או בשווקים, השינוי יקרה מיד בשוק ההון, ואם הוא לא משקיע בחוזים עתידיים הוא כבול לשעות הספציפיות של מסחר הבורסה ללא היכולת לפעול. מי שסוחר בחוזים עתידיים לא צריך להמתין ויכול לפעול בכל זמן נתון.

מינוף קטן – סכום ההשקעה במסחר בחוזים עתידיים הוא יחסית קטן ביחס לסכום העסקה, משום שהמשקיעים צריכים להשקיע ביטחונות רק עד לזמן שבו החוזה מתממש. לכן, המינוף הקטן מאפשר גריפה של רווחים בזמן קצר.

אמינות החוזים העתידיים – המוכרים והקונים לא מכירים אחד את השני וההתחייבות שלהם היא רק כלפי הבורסה. בנוסף, מחיר החוזה העתידי ישקף עסקאות אחרונות ולא יהיה מושפע ממתווכים או שינויים בשוק ההון.

איפה כדאי לי לסחור

בין אם אתם סוחרים במטבעות, במדדי שער ריבית, במניות או בסחורות, חברת טריידסטיישן היא החברה הרצויה לעשות זאת דרכה. לטריידסטיישן יש מערכת מסחר שסוחרת בחוזים עתידיים ומשתמשת בגרפים מתקדמים וכלי ניתוח מצויינים, יחד עם מסחר במהירות גבוהה מאוד ביחס לשוק. זאת ועוד, החברה מספקת שירותי תמיכה ולמידה בעברית ובאנגלית.

משרד האנרגיה ורשות החשמל מציגים לראשונה תוכניות אופרטיביות להגעה ליעד הלאומי של 20% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עד שנת 2025, וכן ליעד הלאומי של 30% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עד שנת 2030. יעד זה נקבע, בין היתר, כחלק מהמאמץ העולמי להתמודדות עם משבר האקלים אליו מחויבת ישראל, ובהמשך למדיניות שרת האנרגיה, קארין אלהרר, לקדם את האנרגיות המתחדשות במשק האנרגיה הישראלי.

במסגרת העבודה של משרד האנרגיה, הוערך הספק הייצור מאנרגיה סולארית שיידרש למשק האנרגיה בישראל בשנת 2030, ומופה פוטנציאל הייצור הסולארי בסוגי השטח השונים, על פי הסבירות למימוש. בנוסף, מופו אתגרים וחסמים שעלו מבדיקה מעמיקה שהוביל משרד האנרגיה בין היתר בקרב יזמי האנרגיות המתחדשות ומנקודת מבטם ("מסע לקוח"). צעדי המדיניות לעמידה ביעדים בשנים 2025 ו-2030 מוצגים תוך חלוקה לשלושה תחומי פעילות: מדיניות ורגולציה, רשת החשמל ומיצוי אופטימלי של פוטנציאל השטח.

התוכנית של רשות החשמל מפרטת את הצעדים המתוכננים מצידה לתמיכה בשילוב אנרגיות מתחדשות בשנים הקרובות, לצד מיפוי מפורט של ההספק שצעדים אלו נועדים לתמוך בו עד לשנת 2025.

בהתאם לנתוני הרשות, סך ההספק המותקן נכון לסוף שנת 2021 עמד על 3655 מגה-וואט. הרשות מפרטת בעבודתה את פוטנציאל ההספק הנוסף שנמצא בהליכי תכנון והקמה, כתוצאה מצעדים והליכים שכבר בוצעו (מעל 7,000 מגה-וואט), ומעריכה מהו היקף ההספק שיקום בפועל מתוך הפוטנציאל (כ-4,000). זאת על מנת לקבוע את היקף ההספק הנוסף שיש להבטיח את הקמתו בשנים הקרובות.

עבודת הרשות כוללת את המתווה האסדרתי לשנים הקרובות, צעדים מתוכננים בתחום הגדלת פוטנציאל הקליטה של רשת החשמל, וצעדים מתוכננים לשם תמיכה ביציבות מערכת החשמל, הכול לצד לוחות זמנים מפורטים ליישום והסבר על האפשרויות השונות והכלים בהם תשתמש הרשות על מנת להשלים פערי תכנון ככל שייווצרו.

בבסיס העבודה של המשרד, מצוין כי על מנת לעמוד ביעד ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות ועקב האתגר שנובע מכך כי בישראל מקור האנרגיה המתחדשת העיקרי  – הוא השמש, יש לפתח את תשתיות הרשת, עם דגש על הולכה וקידום מתקני אגירה.

ההערכה המפורטת בתוכנית היא כי ההספק הסולארי הכולל שיידרש בשנת 2030 יעמוד על 17,145 מגה ואט, תוספת של 13,554 מגה ואט על ההספק הסולארי הקיים, כאשר בשנת 2025 יידרש הספק בהיקף של כ- 9,800 מגה-וואט.

העבודה בחנה והעריכה את פוטנציאל ייצור הסולארי מהשימושים השונים (לרבות, דו שימוש בגגות, מאגרים, אגרו, שטחים קרקעיים) ואת הסבירות למימושם בהתאם למאפיינים הייחודיים בישראל.

העבודה מציינת כי בהינתן התנאים והמדיניות הקיימת, 80% מפוטנציאל הייצור הסולארי בשימושים השונים  יהיו בשימוש דואלי ורק 20% יותקנו בשטחים פתוחים בסוף שנת 2030, וזאת תחת מגבלת 20,000 דונם למערכות קרקעיות שקבעו מוסדות התכנון.

תכנית הפעולה ממפה כאמור שלושה תחומי פעולה מרכזיים – רשת, רגולציה ושטח, ובכל אחד מהתחומים גובשו צעדי מדיניות מרכזיים אשר יאפשרו את פתרון החסמים ויקדמו הקמה של אנרגיה מתחדשת, כך שהתכנית כוללת כ-50 צעדי מדיניות שבכוונת משרד האנרגיה לקדם. בתחום הרגולציה ניתן למנות תהליך הוליסטי אחוד להקמת מערכות של אנרגיה מתחדשת (one stop shop), צעדים לטיוב רגולציה בערוצים השונים, חיוב הקמת מתקני אנרגיה מתחדשת בבניינים חדשים, והקמת פורום יזמים לזיהוי והסרת אתגרים שעולים מהשטח. בתחום השטח מוזכרים קידום תחום האגרו-וולטאי, עידוד הרשויות המקומיות להקמת אנרגיות מתחדשות בשטחן, בחינת מגבלת הקרקע וקידום האתרים שאותרו על ידי המשרד במסגרת תמ"א 41. תחום הרשת כולל צעדים להאצת הקמת רשת ההולכה בחשמל, המשך עבודת הוועדה להסרת חסמים להקמת הרשת, קידום הליכי תכנון לקווי חשמל נוספים, ופיילוטים למתחמי אנרגיה עצמאיים. כל זאת לצד המשך קידום האסדרות אותן מובילה רשות החשמל.

תוכנית הפעולה מצטרפת למהלכים המשמעותיים להגדלת כמות האנרגיה המתחדשת בתמהיל הייצור שביצע המשרד. בשנת 2020 העמיק המשרד את יעדי האנרגיה המתחדשת לשנת 2030 וקבע את יעד 30% אנרגיות מתחדשות מייצור חשמל. באוקטובר 2021 פרסם המשרד תכנית אסטרטגית ארוכת טווח להפחתת פליטות בשנת 2050.

בנוסף, משרד האנרגיה הוביל ועדת מנכ"לים בין משרדית במטרה להסיר חסמים להגעה ליעדים. תוצר עבודה זו הוביל את המשרד להמשיך ולהתעמק  בבעיות הנובעות מהשטח ולקיים תהליך של "מסע לקוח" הבונה לפרטים את תהליך שעובר היזם מהשלב בו מתקבלת החלטה של בעלת הנכס להקים מתקן פוטו-וולטאי, ועד לנקודת הקצה בה המתקן מזרים חשמל לרשת והתחזוקה הנדרשת לשם מיפוי ופתיחת חסמים אלה. מלבד האמור לעיל, המשרד ראה לנכון לבצע שינוי מבני שישקף את השינויים במשק האנרגיה הישראלי ולהקים יחידה חדשה שעיסוקה קידום אנרגיה מתחדשת, הערכות לקליטת רכב חשמלי והתייעלות באנרגיה.

ההצלחה בעמידה ביעדי האנרגיה המתחדשת תלויה במימוש צעדי המדיניות שפורטו בתכנית האופרטיבית, ומחייבת שיתוף פעולה ממשלתי הדוק. האחריות והסמכות לקידום חלק גדול מהצעדים, מפוזרים במשרדי הממשלה השונים, וכך, לשם הבטחת הגשמת היעדים נדרשת רתימה של כלל הגורמים הממשלתיים למשימה לאומית זו.

העליות במדדי המניות בשבוע האחרון, מיד לאחר שנכנסו באופן רשמי לטריטוריה דובית, הביאו את המשקיעים לשאול אם הגענו סוף סוף לתחתית והאם מפה והלאה השוק ימשיך לעלות. כך כותב אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של בית ההשקעות פסגות, ומנסה לספק כמה תשובות. לדבריו,

• אנחנו לא יודעים. אנחנו גם לא מאמינים שאף אחד אחר יודע אלא אם ברשותו כדור בדולח.
• מה שבטוח זה שלכניסה של מדדים לטריטוריה דובית אין שום קשר לשאלת התחתית. בהנחה שבסופו של דבר השוק צריך לחזור לתימחור הגיוני ומותאם לסביבת הצמיחה, האינפלציה והריביות החדשה, הרי שעומק הירידות תלוי קודם כל בגובה העליות שהיו קודם לכן. ככל שהשוק היה מנופח קודם לכן (ובחלק מהמקומות הוא היה מאוד מנופח…) כך גם יש לו יותר לאן לרדת עד שהוא מגיע לתמחור סביר. יתרה מכך, בדרך כלל השוק גם עושה בדרך תיקון יתר (אוברשוטינג) כלפי מטה עד שהמשקיעים משתכנעים שהגיע הזמן לחזור לקנות.
• עוד מה ש(כמעט) בטוח זה שהתחתית בשווקים לא תסונכרן עם התחתית בכלכלה הריאלית. בדרך כלל השווקים לא מחכים לשיפור כלכלי כדי להתחיל לעלות אלא רק לרמזים קלים ששיפור כזה אכן צפוי להגיע. העניין הוא שכרגע המצב הכלכלי בעולם הוא עדיין טוב כאשר שיעורי האבטלה עוד לא החלו בכלל לעלות כך שאין מה לדבר על שיפור אלא רק על הרעה בסביבה הכלכלית שצפויה לבוא לידי ביטוי במחצית השנייה של השנה. בהתאם, או שבאורח פלא העלאות הריבית והשחיקה בהכנסה הריאלית לא יפגעו בפעילות הכלכלית או שצריך להיות הרבה יותר רע מבחינת מצב הכלכלה כדי שנוכל לצפות לשינוי כיוון בשווקים.
• בהתאם לנקודה מעלה, שינוי הכיוון שבשווקים מתואם בדרך כלל עם מהלכים של תמיכה שמבוצעים על ידי מקבלי ההחלטות הכלכליים, קרי הממשלה ו/או הבנק המרכזי. מבלי להיכנס לספרי ההיסטוריה, כותב שורות אלו יכול להיזכר ב-"whatever it takes" של דראגי, בתוכניות החילוץ הממשלתיות של 2009, בהזרמות הנזילות של הפד לבנקים כדי למנוע את קריסתם או בהחלטה של טראמפ להפעיל תוכנית בסך אסטרונומי של 2.2 טריליון דולר במרץ 2020 כנקודות בהן השוק ביצע חישוב מסלול מחדש. מהלכים מסוג זה יוצאים לפועל כשהמצב הכלכלי מורע ומסמנים עבור המשקיעים את השיפור שצפוי להגיע. הבעיה כיום היא שמהלך מסוג זה לא נראה כרגע באופק. הממשלות הוציאו כל כך הרבה כסף במהלך הקורונה וניפחו את חובותיהן כך שהסיכוי שנראה צעדי הרחבה פיסקאליים משמעותיים נראה נמוך מאוד. מצד שני, אם המשקיעים מחכים למהלך הרחבה של הבנקים המרכזיים הרי שהם יאלצו לחכות בינתיים כי נכון לעכשיו, הפד לא יכול וגם לא רוצה לשנות כיוון. האינפלציה גבוהה מדי כדי שניתן יהיה לדבר על הקלה במדיניות המוניטארית והבריחה של ציפיות האינפלציה בטווחים הבינוניים ארוכים כלפי מעלה היא תמרור אזהרה עבור הבנקים המרכזיים ברחבי העולם שעלולים לאבד את אמון המשקיעים בהם. לכן, בהתאם לכך, לא ירידות בשווקים ואפילו לא הרעה כלכלית משמעותית תשנה את כיוון המדיניות המוניטארית.
• מצד שני, מספיק שהפד יגיד משהו בסגנון של "אנו מאמינים שהצלחנו להשתלט על האינפלציה" כדי שהשווקים ישנו כיוון וייתכן בהחלט שאמירה מסוג זה קרובה יותר מכפי שנדמה לחלק מהמשקיעים. נתוני האינפלציה שפורסמו בשבוע שעבר מראים שהאינפלציה אמנם עדיין גבוהה מאוד אבל גם שאינפלציית הליבה התחילה לרדת. עוד בשנה שעברה חזרנו ואמרנו שכל הסימנים מראים שהאינפלציה תגיע לשיאה במרץ-אפריל של 2022 ואכן, מדד האינפלציה המועדף על הפד (Core PCE) של אפריל רשם כבר חודש שני ברציפות של ירידה (ל-4.9%) וימשיך כנראה לרדת בחודשים הבאים. המדד הכללי שמושפע גם מהזינוק במחירי האנרגיה והמזון בעקבות המלחמה באוקראינה עדיין ממשיך לעלות אבל סביר להניח שיבצע את פניית הפרסה שלו בסוף הקיץ. יתרה מכך, כדאי לציין שההאטה באינפלציה מתרחשת תוך כדי המשך עליות בסעיפים כמו מחירי הרכבים או מוצרים בני-קיימא שהושפעו מאוד ממגבלות ההיצע של הקורונה. ברגע שסעיפים אלו יתחילו לרשום ירידות מחירים, מה שעשוי להערכת פסגות לקרות כבר בסוף השנה הנוכחית וביתר שאת ב-2023 הרי הירידה באינפלציה תתפוס תאוצה והלחץ על הפד להמשיך להעלות ריבית בחדות יפחת באופן משמעותי.
• בנוסף, גם צד הביקוש מתחיל להראות סימנים של שינוי כיוון כאשר מצד אחד החיסכון של משקי הבית ממשיך לקטון והגיע לרמה של 4.4%, הנמוכה ביותר מאז ספטמבר 2008. מצד שני, ההכנסה הריאלית הולכת ונשחקת בקצב הגבוה ביותר מאז שיש נתונים. כדי לתת לנתון הזה לשקוע נציין שמבחינת ההכנסה הריאלית, מצב הצרכן האמריקאי היום גרוע יותר מכפי שהיה אפילו ב-2008, וזה עוד לפני ששוק העבודה החל להאט. יתרה מכך, סקרי האשראי של הפד מלמדים שהבנקים הולכים ומקשיחים את תנאי האשראי הצרכני שלהם, אם בגלל תחילת צמצום הנזילות מצד הפד ואם בגלל החשש מהאטה. לכן, אין פלא שהצרכן האמריקאי נאלץ להגדיל את האשראי קצר הטווח שלו (בעיקר אשראי מכרטיסי אשראי) בקצב המהיר ביותר שנרשם אי פעם, על מנת לנסות ולשמור על רמת החיים הנוכחית שלו. הריבית הממוצעת על אשראי כזה עמדה בפברואר (הנתון האחרון שיש) על 14.6% ומאז ריבית הפד עלתה ותמשיך לעלות כנראה גם בעתיד הקרוב. קשה לראות כיצד הביקוש לא יתכווץ בחדות בהמשך השנה ויביא להאטה נוספת באינפלציה.

אז תחתית או לא? לדברי גרינפלד וכלכלני פסגות, הם בהחלט מרגישים בנוח להעריך שהתחתית קרובה יותר מכפי שנדמה. בכל שבוע שעובר הנתונים הולכים ומחזקים את ההערכה שהאינפלציה ברחבי העולם מתקרבת לשיאה (כאמור, אינפלציית הליבה כבר אחרי השיא) כך שהלחץ על הבנקים המרכזיים להפעיל מדיניות מוניטארית מצמצמת ילך ויפחת. ברגע שהמשקיעים ישתכנעו שזה המצב, המגמה בשוק תשנה כיוון. עם זאת, חשוב לציין שגם אם וכאשר תרחיש זה יתברר כנכון, השווקים לא צפויים לעשות מהלך של V חד ומהיר אלא לחזור למגמת עליות "שפויה" יותר מבעבר. הסיבה לכך היא שאין דין הפסקת העלאות ריבית כדין הפחתת ריבית לאפס והזרמת טריליונים לשווקים. החגיגה הגדולה של השנים האחרונות הסתיימה וצריך להיות ממש, אבל ממש רע כדי שהבנקים המרכזיים יחזרו להשתמש בכלים הלא-קונבציונאליים, עכשיו כשהם מבינים שבניגוד לסוודרים עם כריות בכתפיים, אינפלציה היא לא משהו שנעלם אחרי שנות ה-80 של המאה הקודמת. למרות שכנראה לא מעט משקיעים יחלקו עלינו, לא בהכרח מדובר בדבר רע.

לרוב, כשישראלי שומע את המושג 'מוסד סיעודי', לא עולות לו קונוטציות חיוביות לראש. זה נכון על אחת כמה וכמה בימינו, עקב שלל הפרסומים על הזנחה והתעללות בקשישים במוסדות הללו. דומה ופרסומים בנושא כאוב זה ממשיכים לצוץ בקצב גבוה יותר ויותר, ולא נראה שהמגמה הזו הולכת להשתנות בקרוב. נושא זה כואב עוד יותר, מפני שבימינו, לרוב האוכלוסייה הבוגרת בארץ יש הורים או סבים וסבתות שהם פנסיונרים, ורבים מהם משתכנים במוסדות מסוג זה. רבים אחרים, שהוריהם מתקרבים לגיל פרישה, שומעים על הפרשות ומתחלחלים. האם הוריהם יעברו יום אחד לגור במוסד כזה? היחס במוסדות סיעודיים נהיה כה מחפיר, עד כי 'מוסד סיעודי' נהיה עבור רבים שם נרדף ומכובס להפקרת הורים. לא רק שילדיהם של החוסים סובלים מרגשות אשם בנוגע לכך שהוריהם גרים במוסד סיעודי, כעת הם גם צריכים להתמודד עם הפחד שהוריהם סובלים באופן יום-יומי מהיחס של הצוות המקצועי במקום.

אבל מה גורם לתופעות האלימות שנחשפות מתוך מוסדות סיעודיים חדשות לבקרים? האם מוסד סיעודי הוא מקום שמעסיק בשיטתיות עובדים מסוכנים וחסרי חמלה? התשובה, מסתבר, לא נעוצה בעובדים עצמם, אלא מסתתרת תחת מדיניות כלכלית שנמצאת איתנו כבר לא מעט שנים, והשפעותיה שנויות מאוד במחלוקת. המדיניות הזו נקראת הפרטה.

פתרון קסם?

מדיניות ההפרטה של מוסדות תחת פיקוח מדיני תפסה תאוצה בשנות התשעים בכל העולם וגם בישראל. במסגרת מדיניות כלכלית זו בארץ, הופרטו מוסדות, שירותים ונכסים רבים. חלקם עוסקים בתחבורה, כספים, תשתיות, שירותי בריאות ועוד ועוד. כחלק מתהליך זה, הופרטו גם שירותי הסיעוד בישראל.

ידוע וברור מה קורה כשארגון פרטי 'מתייעל'. זה בדרך כלל קורה על חשבון עובדיו. כמות העבודה נשארת, או אפילו גדלה עם הזמן – אבל ישנן פחות ידיים המסוגלות לעמוד בעומס. העובדים מתחלפים תדיר, ואלו שנשארים, צוברים מרמור כלפי הארגון, ומוציאים אותו על מי שהכי קל – הלקוחות, ובמקרה זה, הקשישים. הקביעה כי משום שחברות פרטיות חייבות להתייעל, הלקוח יכול רק להרוויח מכך, היא עיוות המציאות. האינטרסים של חברות ושל לקוחותיהן הן בלא מעט מקרים מנוגדים אחד לשני. לכן אין מנוס מביקורות פתע וענישה מטעם המדינה במוסדות סיעודיים, אך עד כה, כל ממשלות ישראל לדורותיהן כשלו גם בזאת. מה הפלא שבימינו מוסד סיעודי מזלזל בקשישים המתגוררים בו?

הכסף מדבר

אין בכך קריאה להלאמה מחדש של כל המוסדות והשירותים שהופרטו בארץ. לא מדובר כאן ב – 'שחור או לבן', סוציאליזם או קפילטיזם. לא ניתן להתעלם מכך שישנם יתרונות לא מבוטלים להפרטה. מנגנונים ממשלתיים נוטים להיות מסורבלים ואיטיים. לעומת זאת, חברות פרטיות מתחרות אחת בשניה על לקוחות, ולכן הן מוכרחות להתייעל ולתת שירות טוב יותר, או זול יותר, מחברות אחרות. אך מן העבר האחר, לא הכל ורוד. בשטח, ההפרטה יוצרת אי שוויון משווע בשירותים הבסיסיים שמדינת ישראל מחויבת לספק לאזרחיה. אם ניקח מוסד סיעודי כמקרה מבחן, ניתן לגלות בקלות כי הפרטה יוצרת תהום בין בעלי אמצעים לאלו שידם אינה משגת. לסבא יש כסף? הוא יגיע לשערי מוסד סיעודי שמספק שירות איכותי. לסבא אין כסף? הוא ימצא את עצמו בתוך מוסד סיעודי שמקצץ בעובדים ושעות עבודה בכדי למקסם רווחים על חשבון הקשישים.

כמו במקרים רבים, הפיתרון נעוץ בניפוי הטוב משתי הגישות, הסוציאליסטית והקפיטליסטית, ומיזוג ביניהן. אסור לשכוח כי מדינת ישראל היא בראש ובראשונה חברה של אנשים הפועלים יחדיו, ולא אוסף שרירותי של אינדיבידואלים. בלי ה'יחד' הזה, ישראל הייתה כבר היום מדינת 'אדם לאדם זאב', בדומה לארה"ב: מדינה בה הצבא מורכב ברובו מאנשים עניים שהתגייסו מחוסר ברירה, ומסכנים את חייהם בשביל זרים שאין להם זיקה משותפת אתם. מדינה שבה אנשים עניים לא מעיזים לפגוש את רופא משפחה, משום שבשביל כך, הם ייאלצו לשלם הון תועפות.

חובתה של מדינת ישראל לא רק לספק לקשישים מוסדות סיעודיים שיטפלו בהם בערוב חייהם, אלא גם תדאג שמוסדות אלה מבצעים נאמנה את המוטל עליהם. כמובן, מהלך שכזה (אם מבוצע היטב) דורש לא מעט כסף. אבל הכסף הזה, יש לזכור, מגיע מהמסים של הישראלים. ישראלים שלרבים מהם, כאמור, יש הורים שיום יבוא ויצטרכו את עזרת המדינה אותה פירנסו במשך כל ימי חייהם.

מי שהשקיע בנדל"ן דרך הבורסה הרוויח יותר ממי שקנה דירה. כך עולה ממחקר שערכה נורית דרור מיחידת המחקר של הבורסה בתל אביב.

לדבריה, השקעה בנדל"ן כוללת מסים והוצאות הכרוכות ברכישה ובתחזוקתה, ורוב הציבור הישראלי איננו לוקח אותן במסגרת שיקוליו. כמו כן, בעוד השקעה בדירה כרוכה בעלות של בין מאות אלפי שקלים למיליוני שקלים בדירה אחת, השקעה במדדי הנדל"ן בבורסה מאפשרת למשקיע להיחשף לעשרות חברות, וזאת גם בהשקעה בסכומים נמוכים יחסית.

דרור מדגימה:

מי שרכש דירה למגורים ושילם מיליון שקל בשנת 2012, ומכר אותה לאחר עשר שנים, היה מקבל סכום של כ-1.65 מיליון שקל. כלומר, היה מרוויח סכום של כ-650 אלף שקל.

אולם, אם היה משקיע בשנת 2012 את מיליון השקל במדד ת"א-נדל"ן, וגר בשכירות, היה  מקבל לאחר עשר שנים סכום של כ-4.08 מיליון שקל. כלומר היה מרוויח סכום של כ-3.08 מיליון שקל.

מי שרכש דירה להשקעה בשנת 2012 במיליון שקל והשכיר אותה ולאחר עשר שנים מכר אותה, היה מקבל סכום של כ-2.22 מיליון שקל. כלומר, היה מרוויח סכום של כ-1.22 מיליון שקל. אולם, אם היה משקיע בשנת 2012 את מיליון השקל במדד ת"א-נדל"ן, היה  מקבל לאחר עשר שנים סכום של כ-4.78 מיליון שקל. כלומר היה מרוויח סכום של כ-3.78 מיליון שקל.

כיום, נסחרות בבורסה כ-95 חברות, מרביתן ישראליות, העוסקות בתחומי הנדל"ן והבנייה, בשווי כולל של כ-260 מיליארד שקל, מתוכן 80 מהחברות הגדולות כלולות במדד ת"א-נדל"ן. בשנים האחרונות הצטרפו לבורסה בתל אביב חברות נדל"ן חדשות, ובעקבות זאת, השיקה הבורסה בתחילת שנת 2020 שלושה מדדי נדל"ן נוספים  – ת"א-בנייה, ת"א-נדל"ן מניב ישראל ות"א-נדל"ן מניב חו"ל. על מדדים אלה נסחרות בבורסה קרנות סל וקרנות נאמנות מחקות בשווי כולל של כ-1.8 מיליארד שקל המאפשרים לציבור להשקיע בסל של החברות הגדולות בתחום, תוך אפשרות בחירה בין החלטה האם להשקיע בענף כולו או לחילופין להתמקד רק בחברות בנייה או בחברות נדל"ן להשקעה הפועלות בישראל או בחו"ל.

איפה התשואה עדיפה?

במסגרת המחקר השוותה דרור בין מדד מחירי הדירות ומדד מחירי השכירות, למדד הנדל"ן של הבורסה. מדד הדירות ומדד השכירות מפורסמים ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, והם משקפים את השינוי במחירי הדירות למגורים ואת מחירי השכרת הדירות למגורים ברחבי הארץ.

נבחנו שתי חלופות:

• השקעה בדירה למגורים לעומת השקעה במדד ת"א-נדל"ן ומגורים בשכירות.
• רכישת דירה למטרת השכרה לעומת השקעה במדד ת"א נדל"ן.

בחינת הנתונים מצביעה על כך שבשתי החלופות, מי שהשקיע במדד ת"א-נדל"ן בבורסה השיג תשואה מצטברת, גבוהה משמעותית:

הרווח מההשקעה באחוזים:

(*) הרווח מעליית מדד ת"א-נדל"ן, בניכוי דמי השכירות אותם שילם.

(**) הרווח מעליית מחיר הדירה, בתוספת דמי שכירות שנתיים שקיבל המשקיע, בשיעור של כ-3% מערך הדירה.

בשנת 2021 לבדה זינק מדד ת"א-נדל"ן בכ- 53% ומדדי מחירי הדירות ומחירי השכירות עלו בכ-11% ובכ-1% בלבד, בהתאמה.

לסיכום, ביצועי מדד ת"א-נדל"ן הן בטווח של עשר שנים אחרונות, והן בטווח של שלוש שנים אחרונות הניבו למשקיע במדד ת"א-נדל"ן בבורסה בתל אביב תשואה גבוהה משמעותית מזו שהשיג המשקיע ברכישת דירה למגורים או להשכרה.

מחיר הדלק מזנק בחדות. בחצות הלילה שבין שלישי לרביעי (31.5.2022-1.6.2022) יעודכנו מחירי מוצרי הדלק הנמצאים בפיקוח, הנמכרים לצרכן בתחנות הדלק. כך הודיע משרד האנרגיה.

על פי ההודעה, המחיר המרבי לליטר בנזין 95 אוקטן נטול עופרת לצרכן בתחנה בשירות עצמי (כולל מע"מ) לא יעלה על 7.72 שקל לליטר, עלייה של 66 אגורות מעדכון קודם. תוספת בעד שירות מלא תעמוד על 21 אגורות לליטר (כולל מע"מ), ללא שינוי מעדכון קודם.

המחיר המרבי לליטר בנזין 95 אוקטן נטול עופרת לצרכן בתחנה בשירות עצמי באילת (ללא מע"מ) לא יעלה על 6.60 שקל לליטר, עלייה של 56 אגורות מעדכון קודם. תוספת בעד שירות מלא תעמוד על 18 אגורות (ללא מע"מ), ללא שינוי מעדכון קודם.

מדובר בשיא חדש במחירי הדלק מזה כמה שנים, אבל המחיר הגבוה ביותר אי פעם נרשם ב-2012, אז עמד מחיר ליטר דקל על 8.25 שקלים.

כזכור, בחודש אפריל ירד מחיר הדלק בחצי שקל לליטר לאחר ששר האוצר אביגדור ליברמן הודיע על הפחתת הבלו. בחודש מאי שב המחיר לעלות וכעת המגמה נמשכת.