תעשיית קרנות הנאמנות בסוף חודש אוגוסט מנהלת 240.6 מיליארד שקל, ירידה של 4.8 מיליארד שקל מאז חודש שעבר  וירידה של 19 מיליארד שקל מאז תחילת השנה. הירידה בחודש אוגוסט מיוחסת לחולשה בשווקים בארץ ובעולם ולירידות השערים בשוקי המניות. הירידה מאז תחילת השנה מיוחסת גם כן לחולשה בשווקים וגם לירידה המשמעותית בהיקף הקרנות הכספיות שהפכו ל"מחסלי הון"  – משמע, הם מפסידות בהינתן דמי הניהול שמנהלי הקרנות גובים מהם.

בצמרת המנהלים נמצאית פסגות קרנות נאמנות שמנהלת 28.8 מיליארד שקל; שנייה – מיטב דש שמנהלת 28.7 מיליארד שקל; שלישית – מגדל שמנהלת 28.5 מיליארד שקל ורביעית הראל פיא עם 28.3 מיליארד שקל – צפוץ מאוד בצמרת, כשבמקום הרביעי אקסלנס עם 22.6 מיליארד ושישית ילין לפידות שבשעה שהשוק מאבד גובה בחודשים האחרונים הוא מצליח לגדול. ילין לפידות מנהלים 22.3 מיליארד שקל.

בחודש אוגוסט הצליח מור בית השקעות להגדיל את היקף הקרנות ולגיייס כ-500 מיליון שקל לסך נכסים של 4.9 מיליארד שקל. מנגד, נרשמו פדיונות משמעותיים בקרנות של הראל פיא – 1.1 מיליארד שקל; בקרנות של אלטשולר – 800 מיליון שקל; מגדל – כ-700 מיליון שקל; אקסלנס – 600 מיליון שקל.

מאטז תחילת השנה היו פדיונות בהיקף של 20 מיליארד שקל בקרנות הכספיות.

למדריך קרנות נאמנות

מיזוג משולש בפסגות. מנהל קרנות הנאמנות בפסגות החליט על מיזוג שלוש קרנות כספיות לקרן אחת – פסגות בטא (00) כספית (מספר קרן: 5111588), פסגות (00) מטרה: תחליף לפיקדון בריבית בנק ישראל (מספר קרן: 5109913) ופסגות (00) פיקדון ג'מבו כספית (מספר קרן: 5113246)

המיזוג צפוי להתבצע בתאריך: 16.9.2015, או במועד אחר, כפי שיוחלט על ידי מנהל הקרן. בכוונת מנהל הקרן למזג את פסגות (00) מטרה: תחליף לפקדון בריבית בנק ישראל ופסגות (00) פיקדון ג'מבו כספית (להלן: "הקרנות הנקלטות") לתוך פסגות בטא (00) כספית (להלן: "הקרן הקולטת") .

"|מנהל הקרן יעביר את הנכסים של הקרנות הנקלטות לחשבון הקרן הקולטת", מסבירים בפסגות קרנות נאמנות ומוסיפים, "וימיר את יחידות הקרנות הנקלטות ליחידות בקרן הקולטת, באופן ששווי היחידות לאחר המיזוג, בידי מי שהחזיק ערב המיזוג ביחידות של כל אחת מהקרנות המתמזגות לא ישתנה כתוצאה מן המיזוג. מנהל הקרן לא ימיר במזומנים שברי יחידה שיווצרו עקב המיזוג, אולם יכול ושברי היחידה האמורים יומרו במזומנים על ידי המפיצים בהתאם לנהלים כפי שיהיו קיימים אצל כל מפיץ.הנאמן של הקרנות המתמזגות, יובנק חברה לנאמנות בע"מ, יפקח על המיזוג.

"במועד ביצוע המיזוג יפקעו הסכם הקרן והתשקיף של כל אחת מן הקרנות הנקלטות, יבוטלו יחידות הקרנות הנקלטות והקרנות הנקלטות לא תהיינה קיימות עוד.  הסכם הקרן וכן התשקיף של הקרן הקולטת ישארו בתוקף לאחר השלמת המיזוג.

"נכסי הקרן יהיו רק נכסים שניתן יהיה לקנות ולהחזיק בהם בקרן כספית בהתאם להוראות הדין, כפי שיהיו מעת לעת.

"נכסים אלה בקרן כספית שקלית הינם עתה:

(1) אגרות חוב הנסחרות בבורסה או בשוק מוסדר, שאינן צמודות, שיתרת התקופה עד למועד פדיונן אינה עולה על שנה אחת, ואם הוצאו שלא בידי המדינה – הן מדורגות על ידי חברה מדרגת בדירוג AA או בדירוג מקביל לו בהתאם לטבלת הדרגות לעניין תקנה 2א לתקנות נכסים, או בדירוג גבוה ממנו, לפי סולם דרגות לטווח ארוך.

(2) אגרות חוב הנסחרות בבורסה או בשוק מוסדר, שאינן צמודות, הנושאות ריבית משתנה ששיעורה נקבע אחת לששה חודשים או פחות, ואם הוצאו שלא בידי המדינה – הן מדורגות על ידי חברה מדרגת בדירוג AA או בדירוג מקביל לו בהתאם לטבלת הדרגות לעניין תקנה 2א לתקנות נכסים, או בדירוג גבוה ממנו, לפי סולם דרגות לטווח ארוך.

(3) מלוות קצרי מועד שהוציאה המדינה, הנסחרים בבורסה, שיתרת התקופה עד למועד פדיונם אינה עולה על שלושה עשר חודשים.

(4) תעודות חוב שאינן צמודות, אשר מתקיים בהן האמור בתקנה 2(8)(א) לתקנות נכסים והן מדורגות על ידי חברה מדרגת בדירוג A-1 או בדירוג מקביל לו בהתאם לטבלת הדרגות לענין תקנה 2א לתקנות נכסים, או בדירוג גבוה ממנו, בסולם דרגות לטווח קצר.

(5) אגרות חוב הנסחרות בבורסה או בשוק מוסדר, שאינן צמודות, שיתרת התקופה עד למועד פדיונן עולה על שנה אחת, אם הן ניתנות לפדיון פעם אחת לפחות בתקופה של שישה חודשים, תנאי פדיונן או המרתן גורמים לכך שתנודתיותן דומה לתנודתיות אגרות חוב כאמור בס"ק (א) לסעיף זה, והן מדורגות על ידי חברה מדרגת בדירוג AA או בדירוג מקביל לו בהתאם לטבלת הדרגות לעניין תקנה 2א לתקנות נכסים, או בדירוג גבוה ממנו, לפי סולם דרגות לטווח ארוך.

(6) פיקדונות בש"ח לזמן קצוב. (7) מזומנים בש"ח".

הקרן הקולטת מנהלת 614 מיליון שקל, פסגות מטרה מנהלת 1.35 מיליארד שקל ופסגות ג'מבו מנהלת 98 מיליון שקל.

דמי הניהול בקרן הקולטת – 0.19% ובקרנות נקלטות – 0.11%-1.12%. מנהל הקרן עוה סוג של ממוצע משוקלל ולאחר המיזוג יגבה 0.16%.

שר האוצר משה כחלון מאיץ את התוכנית – "מחיר למשתכן". כחלון אמר בכנס של רשות מקרקעי ישראל בהקשר לתוכנית – "החלטנו לעצור את ספסור הקרקעות על ידי היזמים. התופעה הזו לא תימשך. קרקעות המדינה יחולקו במכרזי מחיר למשתכן לפי תפיסה מאוד פשוטה וברורה, אין קטוריאליות ואין קריטריונים מחמירים של מספר ילדים והכנסה משפחתית נמוכה. כל מי שעומד בקריטריונים יוכל להיכנס להגרלה. אפילו אם מדובר בזוג הייטקיסטים. גם הם יכולים להתמודד במכרזים של מחיר למשתכן. עד היום נהנו מזה סקטורים מסוימים אבל היום זה כבר לא ככה. שינינו את זה. אנחנו מתכוונים למנוע את החיכוך עם גורמי הממשלה אלא להסתפק בהצהרה של המתמודד במכרז.

"יש כאלה שיסתכלו על מהלך זה כאבדן הכנסות המדינה בראייה חשבונאית, אבל אני רואה בה גורם לצמיחה. לא ייתכן שהמכרזים של המדינה יזניקו את מחירי הדיור בעשרות רבים של אחוזים. הקרקעות של המדינה צריכות לקחת חלק בפתרון משבר הדיור, וזה הזמן לנצל אותם בשביל זה. קרקע היא מקום שבונים בו לא רק בית אלא עתיד וחברה ואנחנו צריכים לנצל אותו הכי טוב. זו השקעה בזוגות הצעירים שיישארו כאן ויפתחו את המדינה ויניבו לנו הכנסות גם בעתיד. דיור זה לא מתנות אלא עוגן למשפחות.

בהקשר לרשות מקרקעי ישראל אמר כחלון  "אין מנוס מאשר לאחד את הסמכויות בין רמ"י, מנהל התכנון ומשרד האוצר. ביום ששיש סנכרון בין שלושת הגורמים האלה יגיעו גם התוצאות. הגדלת היצע קרקעות ושיווקן, הגדלת הדירות והעסקאות זו הדרך היחידה להורדת מחירים בשוק הדירות. מה שמעניין אותי זה בעיקר כמה עסקאות נחתמו ואת הנתונים האלה אני מבקש לקבל כל הזמן".

בשנה האחרונה מתרחבת המגמה של מיזוג קרנות נאמנות כשהסיבה העיקרית לכך, לטענת חברות ניהול קרנות הנאמנות הא הכוונה להתייעל ולחסוך בהוצאות, וכך גם במיזוג שבכוונת מנורה מבטחים להשלים בקרוב.

מנהל קרנות הנאמנות של מנורה מבטחים, זיו שמש,  הודיע כי בכוונתו  למזג את  קרן הנאמנות מנורה מבטחים (1B)(!) 10/90 פלטינום (מספר קרן: 5114715) (הקרן הנקלטת) לתוך קרן הנאמנות מנורה מבטחים  10/90 (1B) (מספר קרן: 5103825) (להלן: הקרן הקולטת).

דמי הניהול בקרן הקולטת – % 1.17ואילו דמי הניהול בקרן הנקלטת – 0.79%. במילים פשוטות, דמי הניהול בקרן מנורה מבטחים (1B)(!) 10/90 פלטינום, יעלו בשלב ראשוני במקביל למיזוג מ-0.79% ל-1.17%, כמעט 0.4% בלי מאמץ, אבל האמת שאין לזה משמעות כי רגע אחרי המיזוג ייקבעו דמי ניהול משוקללים של 0.9% (דמי ניהול משוקללים של שתי הקרנות).

במנורה מציינים בהודעה לבורסה כי "המיזוג הינו לתכלית עסקית וכלכלית, על מנת לאפשר, בין השאר, ניהול ותפעול מאוחדים של הקרנות תוך השגת חיסכון בעלויות ויצירת יתרון לגודל הקרן",

"מנהל הקרן ימזג את פעילותה של הקרן הנקלטת עם הקרן הקולטת, בדרך של העברת כל נכסיה והתחייבויותיה של הקרן הנקלטת, לקרן הקולטת, וימיר את היחידות בקרן הנקלטת ליחידות בקרן הקולטת, באופן ששווי היחידות לאחר המיזוג, בידי מי שהחזיק ערב המיזוג ביחידות של הקרנות המתמזגות לא ישתנה כתוצאה מן המיזוג, למעט שינוי הנובע ממס או מתשלום חוב החלים עקב המיזוג על הקרנות שהתמזגו. באופן כללי, במסגרת מיזוג של קרנות פטורות לא צפוי שינוי ו/או תשלום הנובע ממס.

"היה וכתוצאה מהמיזוג יווצרו חלקי יחידות (שברים), למיטב ידיעתו של מנהל הקרן הטיפול בשברים יתבצע ע"י המפיצים כך שבעלי היחידות יקבלו את התמורה בגין השברים ביום המיזוג או במועד מימוש היחידות על ידי המחזיק. המיזוג ייערך בהתאם להוראות הדין ובכפוף לעמידה בתנאי פקודת מס הכנסה.

"במועד ביצוע המיזוג יפקעו הסכם הקרן והתשקיף של הקרן הנקלטת, יבוטלו יחידות הקרן הנקלטת והקרן הנקלטת לא תהיה קיימת עוד. הסכם הקרן וכן התשקיף של הקרן הקולטת יישארו בתוקף לאחר השלמת המיזוג".

תקלה בפסגות קרנות נאמנות. מנהל קרן הנאמנות – פסגות (0A)(!) אג"ח בתשואה גבוהה הגנתי (מספר קרן: 5111984) מדווח כי  עקב תקלה טכנית במערכת מסחר משנית (שאינה מערכת הליבה), בה עושה שימוש מנהל הקרן, נרכשו ביום 19.8.15 בעבור הקרן, באמצעות בנק לאומי לישראל, שתי אגרות חוב, במחירי שוק, במסחר הרציף בבורסה לניירות ערך בתל-אביב ("הבורסה"), אולם בהיקפים רחבים יותר מכוונתו המקורית של מנהל הקרן, וזאת כמפורט להלן:

   (א) אלעזרא אג"ח ב' (מס' בורסה: 1128289) ("אג"ח אלעזרא") – 21,162,462 ע.נ.

   (ב) אפריקה נכסים אג"ח ה' (מס' בורסה: 1122233) ("אג"ח אפריקה") – 52,050,113 ע.נ.

שימו לב הקרן מנהלת סכום של 75 מיליון שקל והוראות הביצוע הסתכמו בהיקף דומה לכל שוויה של הקרן – טעות ענקית, אבל יודגש – המחזיקים לא נפגעו.

בשל תקלה זו היה על מנהל הקרן להקטין את שווי אחזקותיו בשתי אגרות חוב אלו.

מידע אודות התקלה האמורה נמסר, עם גילויה, לנאמן הקרן, יובנק חברה לנאמנות בע"מ ("הנאמן"), ולרשות ניירות ערך.

עם גילוי התקלה, ביום 19.8.15, פעל מנהל הקרן לטיפול בה ובתוצאותיה ונקט, בין היתר, בפעולות הבאות:

– פנה לבורסה ולחבר הבורסה המייצג של הקרן על מנת לבטל את הרכישות העודפות או לחילופין להשיב בדרך אחרת את המצב לקדמותו, פניה שלא הביאה לתוצאות.

– חדל לפעול במערכת המסחר המשנית, עד לבירור הגורם לתקלה.

– ועדת הדירקטוריון הייעודית, בנוכחות הנאמן לכל הקרנות המנוהלות על ידי מנהל הקרן, עודכנה בפרטי העניין, ואישרה למכור בעסקה מחוץ לבורסה את אג"ח אפריקה, שהינו אג"ח עם בטחונות המאושר ומומלץ להשקעה על ידי מחלקת המחקר, לקרנות מסוימות המנוהלות על ידי מנהל הקרן, וזאת במחיר זהה למחיר בו הן נרכשו בעבור הקרן ולאחר בחינת כדאיותה והתאמתה של הרכישה לכל אחת מהקרנות הרוכשות.

– מכר 51,500,000 ע.נ. אג"ח אפריקה לקרנות נאמנות בעסקות מחוץ לבורסה.

– דירקטוריון מנהל הקרן עודכן בפרטי העניין, ואישר למכור את אג"ח אלעזרא בעסקה מחוץ לבורסה ו/או בעסקה מתואמת לצדדים שלישיים.

-בימי המסחר שלאחר מכן, חמישי 20.3.15 וראשון 23.8.15, מכר מנהל הקרן בעסקות מחוץ לבורסה 19,900,000 ע.נ. אג"ח אלעזרא לצדדים שלישיים.

-בהתאם להחלטת הדירקטוריון ובאישור הנאמן, העביר מנהל הקרן לקרן, מאמצעיו, ביוזמתו, סכום השווה להפרש בין הסכום העודף ששולם מנכסי הקרן לרכישת אג"ח אלעזרא לבין הסכום שהתקבל בקרן ממכירת אג"ח אלעזרא, כדי לתקן את השפעת התקלה על הקרן. כמו כן הגיש מנהל הקרן ביום 23.8.15 דוח על תיקון מחירי יחידה ופדיון

מנהל הקרן פועל על מנת לברר את הגורם לתקלה האמורה, לרבות מול ספקי מערכת המסחר המשנית האמורה, וכן על מנת למנוע את הישנות התקלה.

הבנק הבינלאומי המנוהל על ידי סמדר ברבר צדיק,  מציע ללקוחותיו פיקדון מובנה על סל מניות של חברות אירופאיות מובילות. הפיקדון הינו שקלי נושא ריבית למשך תקופה של 30 חודשים.

התשואה בפיקדון תהיה תלויה  ב-10 המניות האלו "(כל מניה במשקל שווה) –  Bayer AG, , VolksWagen AG,  Daimler AG, Deutche Telekom AG,  Fresenius SE & Co. KGaa , AirBus Group SE, Engie , Carrefour SA, , NG Groep NV ו- Enel Spa.

התנאים בפיקדון המובנה – הריבית בשיעור 0.15%. אבל מה שכנראה מפתה יותר הוא הסיכוי לאפסייד. הפיקדון המובנה מאפשר קבלת מענק בהינתן תנאים מסוימים.

בבנק הבינלאומי מסבירים – "נקבע חסם עליון לכל מניה בשיעור של 35% מעל השער היסודי (שער הסגירה ביום 8.9.15). תקופת הבדיקה הינה בת 29 חודשים, החל מיום 9.9.15  ועד ליום 8.2.18, במהלכה ייבדק בכל יום שער הסגירה של כל מניה לעומת החסם העליון שלה.

"ביצוע מניה (יחושב בנפרד לכל מניה), קיימות 2 אפשרויות: במקרה שכל שערי הסגירה של המניה במהלך תקופת הבדיקה יהיו נמוכים  מהחסם העליון, ביצוע המניה יחושב כשיעור השינוי בפועל בין השער היסודי לבין השער החדש מנקודה לנקודה (למען הסר ספק, יתכן ביצוע מניה שלילי אשר יקטין את שיעור שינוי הסל).

"במקרה שבמהלך תקופת הבדיקה אחד או יותר משערי הסגירה של המניה יהיה שווה/גבוה מהחסם העליון, יוחלף ביצועה בפועל של המניה בשיעור קבוע של 10% לכל תקופת הפיקדון (ללא קשר לביצוע המניה בפועל בתום תקופה מנקודה לנקודה, בין אם שלילי או חיובי).

"שיעור השינוי של סל המניות הינו ממוצע חשבוני של כל ביצועי המניות כפי שחושבו (ביצוע בפועל או "השיעור הקבוע").

"תנאי המענק: במידה ששיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה חיובי (גבוה מאפס) – הלקוח יזוכה במענק בשיעור של 50%  משיעור שינוי הסל. לפיכך המענק המקסימאלי האפשרי הינו עד 17.50% (לא כולל).

"אם שיעור שינוי הסל כפי שפורט לעיל יהיה שלילי (נמוך מאפס)/אפס – ייפרע הפיקדון בתום  30 חודשים ללא מענק. המענק יהיה צמוד לשער הדולר היציג (כמפורט בתנאי הפיקדון). המענק מחושב ומשולם על הקרן הנומינלית בלבד.  גם במקרה שבו נפרע הפיקדון ללא המענק, הלקוח יהיה זכאי לריבית".

כמו כן מדגישים בבנק כי קרן הפיקדון מובטחת.

הפיקדון המובנה מוצע ללקוחות עד 7 בספטמבר.

היכנסו לפרטים מלאים על הפיקדון המובנה 

שר השיכון יואב גלנט אמר בוועידה הכלכלית של כלכליסט, כי צריך לאחד ערי מטרופולין לעיר תל אביב  – "כחלק מפיתרון בעיית הדיור יש לצרף לתל אביב עדו שתי ערי מטרופלין – את באר שבע ועיר נוספת בצפון שטרם נקבעה. לדבריו, נצרת עילית היא פוטנציאל לכך.יש לתת את תמונת המצב הנוכחית. במדינה יש שמונה מיליון איש ארבעה מיליון מהם בין חדרה לגדרה

"אנו נידרש למיליון דירות בעשרים שנה – כחמישים אלף דירות בשנה שמתוכן 20% לחרדים, 20% ללא יהודים ו-60% לאוכלוסייה ציונית. אזי אם לא נפעל , אם לא נעשה דבר, רוב הגידול יילך לעוטף תל אביב, לא כולל תל אביב. ואם לא נעשה דבר אז בשאר המקומות יהיה קיטון.

"האוכלוסייה הולכת ומתמרכזת ורואים את זה בשנים האחרונות. זו מגמה ארוכת טווח. במדינת ישראל אם נבוא לעיר ונצמיד לה שכונה – במודיעין, או בחריש, ונחליט ליישב שם אנשים – היעד ליישוב הא עד 20 שנים. 15 שנים מהן רק שלבי תכנון וועדות. אלה הן עובדות.

"מעבר לכך, משנת 2007 מחירי הדיור במגמת עלייה. בשנתיים האחרונות עלינו ב-20%. אין לי דבר נגד מעשי ממשלות עבר, חלקן עשו טוב, חלקן רע. בסופו של דבר זו המציאות. וכאן נשאלת שאלה מה עלינו לעשות? התשובה הראשונה היא הגדלת ההיצע. אם נדאג ליותר דירות, המחירים יירדו. 50% מהביקושים הם לדירות ו-50% הם לדיור – יש אנשים שאין להם כלי פיננסי להשקיע – ולכן דירה היא השקעה. עיני לא צרה בהם ועלינו לתת פתרונות לכולם.

"הפתרון לכך הוא בבנייה חדשה בהיקף גדול – מהלך כולל עם שותפינו -שר האוצר והצוות שלו -וראשי ערים ברחבי הארץ. שר האוצר הבין עוד לפני כהונתו שלמעשה התהליך שבו לא ניתן להקים יחידת דיור תוך 15 שנה הוא בלתי אפשרי. לכן חומרי הגלם נמצאים אצל שר האוצר: תקציבים. מינהל התכנון ושליטה בקרקע. זהו חומר הגלם שעמו נצא לדרך – כשהיעד לבנות יותר. יש כאן שני פרמטרים לפעולתנו: תוכנית מחיר למשתכן – אנו מבינים שאם ייצור דירה עולה בין 100 ל-200 אלף דולר, בסופו של דבר הולכים על סטנרט נמוך וניתן לסיים זאת ב-400 אלף שקל. בסטנדרט גבוה זה 800 אלף שקל.

"אנו עושים פעולה פשוטה – אנו מוזילים את הקרקע למשתמש הסופי ב-200-100 אלף שקל. כל זוג צעיר שיבקש לרכוש דירה ירוויח – נוציא את הקרקע לקבלנים עם מחיר ידוע, נתמוך באזרחים ונקיים תחרות בין השחקנים על מי נותן מטר במחיר הטוב ביותר – ותהיה לכך השפעה על השוק. נראה התייצבות במחירים ולאחר מכן גלישה של המחירים – גרף של 8-7 שנות עלייה מתמדת עומד להתרסן וגם להיבלם.

"מעבר לכך אנו מניעים הסכמי גג – ואנו מגיעים להסדרה בין האזרח, הרשות המקומית והממשלה – אנו עומדים לסכם על 20 אליף יחידות דיור בבאר שבע, 18 אלף באשקלון ו-12 אלף בחריש. אני חושב שכך ירוסנו מחירי הדיור.

"מעבר לכך חשובה הסתכלות על הבעיה הכולל. להעביר כביש או ביוב במרכז עולה פי 2 מאשר בבאר שבע. כשאנו רוצים לשנות את פריסת האוכלוסייה – יש לכך סיבה. עיר מדינה לא יכולה להתקיים במזרח התיכון בביטחון. זו לא לוקסמבורג אלא ישראל. הפיתרון הוא הקמת שתי מטרופולין ענקיות -האחת היא באר שבע, שיש לה פוטנציאל אדיר. הערים שלידה, דימונה, ערד, אופקים, ייהנו בעתיד משכנות עם עיר של מיליון תושבים.

"כמו כן תהיה גם עיר צפונית ענקית שמיקומה נבחן. המרחב של עפולה, נצרת הוא מיקום מצוין. מעבר לכך תוקם רשות להתחדשות עירונית – ערים יקבלו תנופה. הדר בחיפה. יד אליהו. תהיה שם בנייה איכותית ורוויה.

"מעבר לכך, יש אוכלוסיות שנותרו מאחור וזו מציאות קשה. המדינה חייבת לעזור לאוכלוסייה חלשה. בשיקום שכונות ובסיוע לדיור. אנו מאיישים דירות עמידר ועמיגור ריקות בימים אלה.

"הגעתי למשרד מתפקידי ביצוע. אני יודע שאין ביכולתי להשפיע על הנסיבות. אך אם אני מפעיל קיטור שיטתי אני יכול להביא תוצאה. עלי לא מקובל 8 שנות עבודה בוועדה או 15 שנות עיכוב בבנייה. יש 340 שלבים בבנייה שהם בלתי אפשריים. זו מציאות שדורשת פירוק דחוף".

אביגדור יצחקי, ראש מטה הדיור במשרד האוצר אמר בוועידה הכלכלית של כלכליסט "במשא ומתן הקואליציוני דרשנו ארגז כלים מתאים וקיבלנו.בכנסת, שם היה אמור חוק מנהל התכנון לעבור נרשמו אפס חברי כנסת נגד כשהנמנע היחיד היה דב חנין שלא הצביע נגד. זו הכרה שהתהליך נכון.

"הדרג הפקידותי התקדם לאט. כיום החלטות מתקדמות מהר. נדרשת גם אחידות. עד כה הגורמים הקשורים בבנייה היו מנותקים. כיום כולם יושבים ביחד. תקציבים. חשב כללי. רשויות מקומיות. וכך נוצרת יעילות עבודה". מחיר למשתכן אינו יכול לפתור את משבר הדיור. רק לפתור בעיה ­ כיום יש ביקוש אדיר לדירות בגלל מחיר הכסף ובגלל גידול טבעי. המדינה זקוקה לחמישים אלף דירות ומייצרת 42 אלף בגלל היעדר גורמי יצור. כשבגורמי היצור יש בעיה, התכולה במיוחד בתחום העובדים לא מאפשרת לייצר יותר. לא תהיה לנו ברירה. כיום מפריעים לנו ממשרדי הפנים והמשפטים אך אנו נהיה חייבים להביא לכאן 20 אלף עובדים.

"מלאי הקרקעות אינו בעיה. יש לנו קרקעות. המטרה העיקרית היא להגדיל את כמות הדירות בצורה מאסיבית. במציאות הזו החלטנו להתמקד בפלח השוק של חסרי הדיור ולהם הוזלנו את מחיר הדירה. כל דירות המדינה שישווקו בשנתיים שלוש בקרוב ישווקו לחסרי דיור. הקריטריונים פשוטים ­ חסרי דירות. רווקים, יוכלו להגיע לדירה מוזלת. יש מספיק צעירים שאין להם את המקדמה. לכן ניתן אישור לשכירות רוכשת. אנו מחפשים קרקעות, נקבל הצעות לבנייה של דירות לזוג צעיר שישים עשרה אחוז מקדמה. לאחר מכן ישולם שכר דירה 18שנה ואז הדירה תהיה שלהם".

"בגלל זכויות עובדים הוחלט להביא עובדים רק בהסכמים בילאטראליים ­ יש לנו עם רומניה הסכם כזה. גם עם מולדובה. עם סין אין לנו כזה הסכם. אנו נבקש מראש הממשלה לבטל את ההסכמים האלה כדי שנוכל להביא עובדים סינים. אין אפשרות אחרת".

"שוק הדיור הוא לא רק להקים דירות. יש עסקאות על קרקע פרטית. יש על קרקע מדינה. השוק מורכב מקרקע פרטית שיש לקדם בנייה בה. הוא קשור בשוק השכירות 650 אלף דירות בשוק הפרטי. אנו נוציא חוקים על מנת להגדיל את השוק המוסדי בשוק השכירות באופן מאסיבי. הקרקע הפרטית תקבל קידום כי רשויות מקומיות יאפשרו בנייה של דירות אלה. קרקעות שיזמים לא יבנו עליהן יילקחו מהיזמים. יש ליצור מצב בו זוג צעיר יכול לרכוש דירה. לדעתי, עד סוף השנה נבצע מספר מהלכים, בהבאת עובדים. תיעוש. תכנון. שיבלמו את המחירים ויורידו אותם. אם עד סוף השנה יגיעו עשרות אלפי סינים רק בגלל זה מחירי הדיור ירדו".

תמיר דגן , מנכ"ל שיכון ובינוי מציג את משנתו על שוק הדירות המקומי. דגן, מופיע אחת לתקופה מעל הבמות, הפעם הבמה של כלכליסט (הוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט) והוא מזהיר ומתריע כי אם לא ינקטו צעדים מסוימים המחירים יעלו, והוא עד היום צדק. עכשיו אומר דגן שאחת הבעיות הגדולות היא מחסור באנשים עובדים בשוק הדירות. המחסור הזהב לטענתו העריך ב-20% את זמן הבנייה של דירות במהלך 7 השנים האחרונות.

"מדברים על הגדלת ההיצע, אבל לצערי אנחנו לא רואים בשטח את הרוח החדשה שמדברים עליה. לפני כמה חודשים  נסגר מכרז בקריית גת ועד היום לא פרסמו מי זכה במכרז הזה.. זו לא מדינה שחשוב לה שמחר יתחילו לבנות. ככה לא מתנהלת מדינה שחשוב לה שיבנו כמה שיותר מהר. חמש שנים אחרי שמשווקים קרקע בראש העין, עדיין לא ניתן להיכנס כי לא בוצע פיתוח".

"המדינה לא נותנת מספיק תשומת לב למכרזי מחיר למשתכן שאמורים להוביל להוזלת מחירי הדיור.  פרסום מכרזים לחכירת קרקע מדינה במחיר מוזל בצמוד לקרקעות שהוחכרו במחיר מלא עלולה לגרום לקריסה של חברות. לא הגיוני לשים מחיר למשתכן בצמוד לקרקעות שנקנו במחיר מלא של 350 אלף. זה עלול למוטט חברה שחיה מפרויקט או שניים בשנה".

המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר,  הציגה בוועידת כלכליסט, יוזמות שיביאו להערכתה להגדלת התחרות בתחום משקי-הבית והעסקים הקטנים.

בר מתכוונת להקים מאגר נתוני אשראי לשימוש כל המערכת הפיננסית. כמו כן, היא תפעל להפרדת חברות כרטיסי האשראי מבנקים שמשקלם בתחום האשראי הקמעונאי עולה על 20%. במילים אחרות, בר מתכוונת ששני הבנקים הגדולים – פועלים ולאומי יידרשו למכור את הבעלות על חברות כרטיסי האשראי שלהם וכן  יהיו מנועים מלעסוק בתפעול וסליקה של כרטיסי אשראי.עם זאת, הבנקים יוכלו להמשיך ולהנפיק כרטיסי אשראי.

בנוסף, בנק ישראל יתמוך בכך שחברות כרטיסי האשראי יוכלו לגייס אג"ח למימון פעילותן, שכן הן מפוקחות על-ידי הפיקוח על הבנקים.

יוזמות נוספות שהציגה בר –

– בנק ישראל יתמוך בכניסת הגופים המוסדיים וחוץ-בנקאיים לאשראי קמעונאי ועסקים קטנים, באמצעות רכישת תיקי הלוואות מחברות כרטיסי אשראי ומהבנקים.

– כניסה של הבנקים להפצת מוצרי ביטוח.

– בנק ישראל יפעל להגדרת ביטוח פיקדונות. החלת ביטוח הפיקדונות תצמצם את המחיר למשק במקרה של כניסה של בנק לקשיים או אף לכשל, וכן תתרום לחיזוק הבנקים הקטנים יותר.

"ניתן לצפות שבתוך מספר שנים המערכת הבנקאית והפיננסית תראה אחרת", אמרה בר והוסיפה – "היא תהיה יותר טכנולוגית, יותר תחרותית – בתחומים שנוגעים למשקי הבית ולעסקים הקטנים ובפרט באשראי, בתחום התשלומים ובמוצרים פיננסיים נוספים. בנוסף, ניתן לצפות, שיתרחש תהליך של טשטוש הגבולות בין הגופים המוסדיים, הבנקים, והשחקנים החדשים שיכנסו למערכת".

"שינויים אלה מתרחשים כבר היום בעולם, כתוצאה מהשינויים הטכנולוגיים שמקלים על כניסה לתחומי הפיננסיים ויוצרים סביבה יותר תחרותית, וכן עקב ההתגברות המשמעותית שחלה בשנים האחרונות ברגולציה על בנקים, שאינה זהה לזו שקיימת על גופים חוץ בנקאיים. בנק ישראל והפיקוח על הבנקים יובילו ויתמכו בשינויים הללו, כאשר מטרת העל שלנו היא הגנה על הצרכן וקידום טובת הצרכן והמשק".

"השמירה על היציבות אינה מונעת את קידום התחרות. אנו מאמינים שניתן לקדם עוד שינויים בתחרות ללא פגיעה ביציבות המערכת, והפיקוח על הבנקים ובנק ישראל יעשו זאת, ובכלל זה נקדם גם שינויים מבניים"

מעודכן ל-4/2017

3,000 משפחות זכאיות לדיור ציבורי, אבל הסיכוי שלהם לקבל דירה בקרוב הוא ממש לא גדול. המדינה מצד אחד מסבירה שהיא בונה דיור ציבורי, אבל מצד שני היא מצמצמת את הדירות האלו – היא מוכרת דירות לזכאים ומקטינה את היקף הדירות בשוק.  מה זה בכלל דיור ציבורי? מי זכאי לדיור ציבורי? כל מה שצריך לדעת

דיור ציבורי מתחבר לנו לדיור צפוף שנבנה על ידי המדינה או חברות ממשלתיות בשביל לאכלס עולים במהירות.מסתבר שהמדינה בנתה מאות אלפי דירות לעולים ולאוכלוסייה שלא יכלה לקנות דירה בעצמה. הדיור הציבורי הוא חלק (חלק משמעותי מאוד) מתמיכה וסיוע של המדינה בדיור.  אז מה זה בעצם דיור ציבורי? איך זה התחיל? ומי זכאי לדיור מוזל?

 דיור ציבורי היה מאוד מקובל עד שנות השישים של המאה שעברה. עד אז נבנו בארץ כ-200 אלף דירות לשיכון הציבורי, בעיקר בפריפריה (לטובת הרעיון של פיזור אוכלוסין), כדי להעמיד פתרונות דיור מהירים ורחבי היקף לטובת קליטתם של גלי העלייה ולפיתוח יישובי הספר. ב-1959  גרו בשיכון הציבורי למעלה מרבע ממשקי הבית בארץ, שרובם היו עולים חדשים ואוכלוסיה חסרת אמצעים.

החל מסוף שנות השישים שינתה הממשלה את מדיניותה ועברה למדיניות של סיוע כספי לרוכשי דירות ולשוכרים בשוק החופשי. השיכון הציבורי הלך והצטמצם, הדירות נמכרו לדייריהן ולשוק החופשי במחירים נוחים (אפילו נוחים מאוד), ונכון לסוף 2014  עמד מלאי הדירות של השיכון הציבורי על כ-61 אלף בלבד. לא שמספר הנזקקים לדיור ציבורי קטן, להיפך; אשתקד המתינו לדירה בשיכון הציבורי יותר מ-2,000 משפחות שנמצאו זכאיות לדיור ציבורי. לנוכח המצוקה, שר הבינוי והשיכון הקודם, אורי אריאל, הקצה 600 מיליון שקל לרכישת כ-600 דירות נוספות לטובת השיכון הציבורי.

זמן ההמתנה הממוצע לדירה במרכז הארץ הוא בין 5 ל-10 שנים, כשהגיל הממוצע של דיירי השיכון הציבורי הוא 55 שנים. במילים אחרות – לא כל הממתינים זוכים בחייהם לדירת שיכון ציבורי. יש לציין, כי הממתינים זכו להשתתפות המדינה בשכר דירה בשוק החופשי.

זכאים לדיור ציבורי משלמים שכר דירה נמוך שבסוף 2014 עמד על כ-340 שקל בממוצע לחודש. גובה שכר הדירה נקבע לפי מאפייני המשפחה ומיקום הדירה.

מי הזכאים לדירה בשיכון הציבורי?

משפחות שאין בבעלותן דירה משנת 1971 ואילך, הכנסתן נמוכה והן מיצו את כושר ההשתכרות שלהן ויש להן שלושה ילדים לפחות.

עוד נחשבים כזכאים – משפחות חד הוריות שלהן 3 ילדים ויותר, הכנסתן אינה עולה על סכום המתעדכן מעת לעת, ובתנאי שהם ממצים את כושר השתכרותם;  קשישים – אשר מתקיימים מקצבאות קיום של המוסד לביטוח לאומי. עולה – מי שעל שמו תעודת עולה או מי שכלול בתעודת עולה ובתנאי שהוא בתוך תקופת זכאותו לדיור, נכים – משפחה שאחד מבני הזוג נכה המרותק לכיסא גלגלים או יחיד המרותק לכיסא גלגלים.

את הקריטריונים המלאים והרבים לזכאות ניתן למצוא באתר משרד השיכון והבינוי. להלן קישור: http://www.moch.gov.il/siyua_bediyur/Pages/siyua_bediur.aspx

עם התפנות דירה מוזמנים הזכאים לפי הסדר שמופיע בדוח הקדימויות, לראות ולהתרשם מהדירה המוצעת. הזכאים נדרשים להשיב על ההצעה תוך ארבעה ימי עבודה. אם ההצעה לא הושבה בחיוב תוך ארבעה ימים או שנדחתה על ידי הזכאים, הדירה תועבר לממתינים הבאים בתור לפי הסדר.

הקצאת דירות בשיכון הציבורי היא בסמכות משרד הבינוי, למעט לעולים חדשים – אצלם ההקצאה היא בסמכות המשרד לקליטת עלייה.

מאפייני דירות השיכון הציבורי

הדירות הוקמו כאמור בעיקר בפריפריה. בבאר שבע לבדה יש כ-5,000 דירות בשיכון ציבורי; בבית שאן, דימונה, ירוחם ומצפה רמון מהוות דירות השיכון הציבורי למעלה מ-20% מהדירות ביישובים אלה.

מדובר בדירות ישנות מאוד (רובן נבנו לפני 40-60 שנה), הסובלות מליקויים והזנחה, ורובן מאוכלסות בידי קשישים שנכנסו אליהן כשעוד היו בעלי משפחות צעירות. למעלה ממחצית ממשקי הבית בשיכון הציבורי חיים מתחת לקו העוני. הדירות האלו מנוהלות על ידי חברות אכלוס, שהן חברות ממשלתיות או ממשלתיות-עירוניות לדיור כמו עמידר, עמיגור, חלמיש ואחרות. חברות האכלוס משכירות את הדירות לזכאים בשכר דירה שקובע משרד הבינוי והשיכון.

רכישת דירות שיכון ציבורי

כדי לצמצם את דירות השיכון הציבורי, החליטה המדינה בנת ה-70 לאפשר לדיירים לרכוש את הדירות בהנחה גדולה. מאמצע שנות השמונים ועד אמצע שנות התשעים של המאה שעברה נמכרו כ-60 אלף דירות שיכון ציבורי לדייריהן במסגרת מבצע המכירות הראשון בשיכון הציבורי שנקרא אז "ההזדמנות הגדולה". הדירות נמכרו בהנחות משמעותיות של עד 60% באזורי פיתוח.

בשנת 1998 נחקק חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ"ט-1998, שאִפשר לדיירים לקנות את הדירות בהן התגוררו בהנחה של עד 85%, שהתאם למספר שנות המגורים בדירה. כניסתו של החוק לתוקף נדחתה כמה פעמים, ובמקומו נערכו מבצעי מכר: "הבית שלי" (1999—2000), "קנה ביתך" (2000—2004), "כאן ביתי" (2005—2009) ו"דירה משלי" (2008—2010). בסך הכול נמכרו במבצעים אלה כ-33 אלף דירות.

ביולי 2013 החליטה הממשלה לאפשר לדיירים לרכוש את הדירות בהתאם לחוק הדיור הציבורי (מ-1998) בהנחה של עד 90%, וזאת במשך חמש שנים (עד ה-31 בדצמבר 2017) או עד מכירת 15 אלף דירות מהמלאי. ההחלטה מיושמת החל מינואר  2014 במסגרת מבצע הקרוי "מרגישים בבית". עד תחילת 2015 הוגשו 5,500 בקשות רכישה ונרכשו כ-2,300 דירות. במסגרת המבצע נהנים הדיירים מהנחות של עד 90% ממחיר הדירה. ההנחה ממחיר הדירה תהפוך למענק מוחלט בתום חמש שנים של מגורי הרוכש בדירה. גובה ההנחה נקבע על פי כמה משתנים עיקריים: גודל המשפחה, אזור המגורים, סוג שכר דירה שאותו משלם הרוכש וּותק מגורים בדירה.

מי זכאי לקנות את דירתו?

התנאים לרכישת דירה על ידי שוכר בדיור ציבורי הם אטרקטיביים מאד.

הזכאים למימוש זכות זו הם דיירים המתגוררים בשכירות בדיור הציבורי 5 שנים לפחות באחת החברות המאכלסות: עמידר, עמיגור, שקמונה, חלמיש, חל"ד, שיכון ופיתוח וחברת פרזות. לשוכרים אין ולא הייתה דירה בבעלותם, לרבות זכויות כלשהן בדירה או בחלק מדירה (לרבות רישום פורמלי) ששוויין עולה על 350,000 , או מקרקעין מעל שווי זה. השוכרים לא קיבלו סיוע ממשלתי לרכישת דירה.

איך הופכים לבעלי הדירה? 

פונים לחברה המאכלסת שממנה אתם שוכרים את הדירה עם המסמכים האלה:

תעודת זהות תקפה; תעודת זכאות מקורית ותקפה של משרד הבינוי; מילוי טופס בקשה לרכישת דירה בסניפי החברה המאכלסת. בנוסף יש לשלם 500 שקל עבור דמי הרשמה והערכת שמאי (לפני המבצע, הסכום הכולל היה 800 שקל והוא ירד בעקבות מחאת הדיור). יש לציין, כי הערכת שווי הדירה אינה כוללת תוספות, שיפוצים ושיפורים אשר בוצעו בדירה על ידי הדייר המבקש לרכוש אותה, אבל גם לא תפחית מהשווי ירידת ערך הנובעת מנזקים ופגמים שגרם המבקש. בדירות צמודות קרקע ייכלל בשווי גם ערך הקרקע. שווי הדירה הבסיסי (לפני ניכוי המענק) יהיה הממוצע של שתי השומות.הסכום פתוח לערעורים.

לאחר הערכת שמאי תקבע החברה המאכלסת את שווי הדירה ואת גובה המענק המגיע לדייר בהתאם לקריטריונים בהם הוא עומד. החברה המאכלסת תשלח לו הודעה על תנאי הרכישה, לא יאוחר מ-60 יום ממועד הגשת הבקשה.

תנאי הרכישה יכללו כמובן את מחיר המכירה לתשלום שהוא ההפרש בין השווי למענק – אם שווי הדירה 600 אלף שקל, והרוכש זכאי להנחה של 80%, למשל, הוא יצטרך לשלם 120 אלף שקל ועוד 1,800 שקל עבור רישום העברת הבעלות על שמו בטאבו.

משכנתא מסובסדת לתשלום הסכום הנדרש

הרוכש יכול להיעזר בהלוואת משכנתא בריבית מסובסדת של עד 4.5% מאחד הבנקים כדי לשלם את סכום הרכישה; אם הבנק ידרוש ריבית בשיעור גבוה מ-4.5% לשנה תשתתף המדינה בהפרש שבין הריבית הממוצעת, לתקופה בה נלקחה המשכנתא, לבין ריבית בשיעור שנתי של 4.5% וזאת למשך עד 15 השנים הראשונות לפירעון המשכנתא.

 סך ההלוואה בצירוף סכום ההנחה לא יעלה על 95% ממחיר הדירה. ניתן לקבל גם הלוואה על 5% הנותרים אך ללא סבסוד ריבית.

התשלום צריך להתבצע בתוך 180 יום (חצי שנה) ממועד משלוח ההודעה על תנאי המכירה. אם עד אז הדייר לא ישלם את כל הסכומים המגיעים ממנו, תבוטל ההודעה על תנאי הרכישה ותימסר לו הודעה על כך. אם הוא שילם רק חלק מהסכום, החברה תחזיר לו את כספו בתוספת הצמדה. עד לתשלום מלא סכום הרכישה יישארו בתוקף תנאי השכירות שהיו בין חברת הדיור לדייר במועד ההודעה על תנאי הרכישה, לרבות חובת תשלום שכר הדירה.

עדכונים:

יולי 2017 – במשרד השיכון מנפנפים בהצלחה בדיור הציבורי – האמנם? במשרד מסבירים כי בשלוש השנים האחרונות נרכשו 1,114 דירות שהתווספו למלאי הדיור הציבורי. נו, אז מה? שימו לב לנתון הבא – הזכאים הממתינים לדיור ציבורי, עלו  ב-2017 למעל 3,000 ממתינים, בעוד שזה היה אמור להתקצר. בפועל, ההיפך  – בתקופה בין השנים 2015-2017 מכרה המדינה לזכאים 3,215 דירות. פי 3 מכמות הדירות שרכשה. ומכאן, שמלאי דירות הדיור הציבורי קטן ולא גדל.

ילין לפידות משנה את מדיניות ההשקעה שלה במספר קרנות בעקבות הטלטלה שאחזה בשווי ההון בארץ ובעולם.

הקרן הראשונה בה נעשה שינוי היא – בקרן  ילין לפידות (0A)י A ומעלה עד 4 שנים . כך תראה המדיניות לאחר השינוי:

1. שיעור החשיפה לאגרות החוב המדורגות (כהגדרתן להלן), לרבות באמצעות תעודות פקדון, לא יפחת מ- 75% מהשווי הנקי של נכסי הקרן, ובלבד ששיעור החשיפה לאגרות החוב המדורגות (שלא באמצעות תעודות פקדון) לא יפחת מ- 50% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.
בסעיף זה: "אגרות החוב המדורגות"- אגרות חוב קונצרניות בדירוג A+ או בדירוג מקביל לו או בדירוג גבוה ממנו (להלן: "מגבלת הדירוג").
יצויין, כי לצורך עמידה במגבלה המפורטת בסעיף זה, תחשבנה גם אגרות חוב שבמועד רכישתן לקרן או במועד מאוחר יותר, עמדו במגבלת הדירוג, ולאחר מכן דירוגן ירד, ובלבד שלא חלפו 10 ימי חישוב מחירים מהמועד שבו אגרת החוב חדלה לעמוד במגבלת הדירוג שלעיל.
2. משך החיים הממוצע של תיק אגרות החוב המדורגות לא יעלה על 4 שנים.
3. הקרן לא תיצור חשיפה למניות.
4. שיעור חשיפת נכסי הקרן למט"ח לא יעלה, בערכו המוחלט, על 10% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.
5. הקרן לא תיצור חשיפה לאג"ח בדירוג (BBB-) מינוס או דירוג מקביל לו. יצויין, כי לצורך עמידה במגבלה המפורטת בסעיף זה, תחשבנה גם אג"ח שבמועד רכישתן לקרן היו מדורגות בדירוג הגבוה מ- (BBB-) מינוס, או דירוג מקביל לו ולאחר מכן דירוגן ירד ל (BBB-) מינוס, או דירוג מקביל לו, ובתנאי שלא חלפו 10 ימי חישוב מחירים מהמועד שבו ירד דירוגה של אג"ח כאמור.
6. הקרן לא תיצור חשיפה לאג"ח שאינו בדירוג השקעה^.
7. השווי הכולל של ניירות ערך חוץ, יחידות של קרנות חוץ ומטבע חוץ, שיוחזקו בקרן, בתוספת החשיפה לנכס בסיס הנסחר בחו"ל באמצעות פעילות בנגזרים בבורסות בחו"ל לא יעלה על 10% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.
8. יתרת נכסי הקרן תושקע על פי שיקול דעתו המוחלט של מנהל הקרן.

קרן נוספת היא: ילין לפידות (3B) תיק אג"ח חברות + 50%

השינוי: 1.לפחות 50% מהשווי הנקי של נכסי הקרן יהיו חשופים לאגרות חוב קונצרניות, שלא באמצעות תעודות פקדון.
2.שיעור החשיפה למניות לא יעלה בערכו המוחלט על 50% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.
3.שיעור חשיפת הקרן למט"ח לא יעלה בערכו המוחלט על 30% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.
4.שיעור החשיפה האפשרי של הקרן לאג"ח שאינו בדירוג השקעה^ לא יעלה על 50% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.
5.השווי הכולל של ניירות ערך חוץ, יחידות של קרנות חוץ ומטבע חוץ, שיוחזקו בקרן, בתוספת החשיפה לנכס בסיס הנסחר בחו"ל באמצעות פעילות בנגזרים בבורסות בחו"ל לא יעלה על 10% מהשווי הנקי של נכסיה.
6.יתרת נכסי הקרן תושקע על פי שיקול דעתו הבלעדי של מנהל הקרן.

הקרן השלישית: ילין לפידות (2B) תיק אג"ח + 30%

השינוי: 1.לפחות 50% מהשווי הנקי של נכסי הקרן יהיו חשופים לאגרות חוב מכל סוג, שלא באמצעות תעודות פקדון.
2.שיעור החשיפה למניות לא יעלה, בערכו המוחלט, על 30% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.
3.שיעור חשיפת הקרן למט"ח לא יעלה, בערכו המוחלט, על 30% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.
4.שיעור החשיפה האפשרי של הקרן לאג"ח שאינו בדירוג השקעה^ לא יעלה על 30% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.
5.השווי הכולל של ניירות ערך חוץ, יחידות של קרנות חוץ ומטבע חוץ, שיוחזקו בקרן, בתוספת החשיפה לנכס בסיס הנסחר בחו"ל באמצעות פעילות בנגזרים בבורסות בחו"ל לא יעלה על 10% מהשווי הנקי של נכסיה.
6.יתרת נכסי הקרן תושקע על פי שיקול דעתו הבלעדי של מנהל הקרן.