מדד משכן למצב רוכשי הדירות, אשר עוקב אחר מצבם של רוכשי הדירות בישראל, עלה בשיעור של 0.7% בחודש יוני 2015 לרמה של 128.5 (100=ינואר 1996). עליית המדד מצביעה על שיפור במצב רוכשי הדירות. מדד מחירי הדירות האחרון שפורסם על ידי הלמ"ס (סקר מחירי דירות בבעלות דיירים) רשם ירידה חודשית של 0.4%. ב-12 החודשים האחרונים עלו מחירי הדירות בישראל, על פי הסקר, בשיעור ריאלי של 3.6%.

כלכלני בנק הפועלים מוסרים כי עליית השכר והירידה במחירי הדירות בחודש האחרון הביאו בחודש יוני לשיפור במצב רוכשי הדירות בישראל. אולם העלייה בשיעור האבטלה ובריבית על המשכנתאות מיתנו מעט את עליית המדד.

היקף הפעילות בשוק הדיור בחודש יוני שבר שיאים – על רקע הציפיות לעלייה במס הרכישה על דירות להשקעה, ציבור המשקיעים מיהר לרכוש דירות. היקף העסקאות בדירות חדשות נותר ברמה גבוהה של כ- 3,000 דירות נכון לחודש יוני. משקל המשקיעים מסך כל העסקאות (כולל יד שנייה) עלה לשיעור של 40% בחודש יוני לעומת 29% חודש קודם. ביצועי המשכנתאות בחודש זה זינקו לכ- 7.0 מיליארד שקל. ניתן להעריך שבחודש יולי נרשמה ירידה משמעותית בהיקף הפעילות.

מנורה מבטחים קרנות נאמנות ממזגת את הקרן מנורה מבטחים 0B) EX)(!) תל בונד (מספר קרן: 5120274) עם מנורה מבטחים (0B)(!) אג"ח קונצרני ללא מניות (מספר קרן: 5113923). המיזוג צפוי להתבצע בתאריך: 09/09/2015.

סיבת המיזוג: לתכלית עסקית וכלכלית, כאשר מטרתו העיקרית היא לאפשר ניהול ותפעול מאוחדים של הקרנות תוך השגת חיסכון בעלויות ויצירת יתרון לגודל הקרן בהינתן, בין השאר, העובדה שהקרנות הינן קרנות דומות במאפייניהן.

המיזוג יבוצע באופן המפורט להלן:
בכוונת מנהל הקרן למזג את קרן הנאמנות "מנורה מבטחים EXי (0B)(!) תל בונד" (מספר קרן: 5120274) (להלן: "הקרן הנקלטת") לתוך קרן הנאמנות "מנורה מבטחים (0B)(!) אג"ח קונצרני ללא מניות" (מספר קרן: 5113923) (להלן: "הקרן הקולטת"). המיזוג הינו לתכלית עסקית וכלכלית, על מנת לאפשר, בין השאר, ניהול ותפעול מאוחדים של הקרנות תוך השגת חיסכון בעלויות ויצירת יתרון לגודל הקרן. מנהל הקרן ימזג את פעילותה של הקרן הנקלטת עם הקרן הקולטת, בדרך של העברת כל נכסיה והתחייבויותיה של הקרן הנקלטת, לקרן הקולטת, וימיר את היחידות בקרן הנקלטת ליחידות בקרן הקולטת, באופן ששווי היחידות לאחר המיזוג, בידי מי שהחזיק ערב המיזוג ביחידות של הקרנות המתמזגות לא ישתנה כתוצאה מן המיזוג, למעט שינוי הנובע ממס או מתשלום חוב החלים עקב המיזוג על הקרנות שהתמזגו. באופן כללי, במסגרת מיזוג של קרנות פטורות לא צפוי שינוי ו/או תשלום הנובע ממס.

היה וכתוצאה מהמיזוג יווצרו חלקי יחידות (שברים), למיטב ידיעתו של מנהל הקרן הטיפול בשברים יתבצע ע"י המפיצים כך שבעלי היחידות יקבלו את התמורה בגין השברים ביום המיזוג או במועד מימוש היחידות על ידי המחזיק. המיזוג ייערך בהתאם להוראות הדין ובכפוף לעמידה בתנאי פקודת מס הכנסה. במועד ביצוע המיזוג יפקעו הסכם הקרן והתשקיף של הקרן הנקלטת, יבוטלו יחידות הקרן הנקלטת והקרן הנקלטת לא תהיה קיימת עוד. הסכם הקרן וכן התשקיף של הקרן הקולטת יישארו בתוקף לאחר השלמת המיזוג. הנאמן של הקרן הנקלטת הוא מזרחי טפחות חברה לנאמנות בע"מ. הנאמן של הקרן הקולטת הוא יובנק חברה לנאמנות בע"מ.

השכר בקרן הקולטת: % 1.31.

השכר בקרן הנקלטת: מנורה מבטחים 0B) EX)(!) תל בונד (מספר קרן: 5120274) : % 1.4. מכאן, שהשכר בקרן הנקלטת יירד ל-1.31% בעקבות המיזוג.

להלן עיקרי מדיניות ההשקעות של הקרן הקולטת:
החשיפה לאג"ח קונצרני (לרבות תעודות פקדון) לא תפחת מ- 75% מהשווי הנקי של נכסי הקרן, ובלבד ששיעור החשיפה לאג"ח כאמור שאינן תעודות פקדון לא יפחת מ-50%.
הקרן לא תיצור חשיפה למניות.
שיעור החשיפה בקרן למטבע חוץ, לא יעלה, בערכו המוחלט, על 30%.
הקרן עשויה ליצור חשיפה לאג"ח שאינן מדורגות בדירוג השקעה(*)
השווי הכולל של ניירות ערך חוץ, יחידות של קרנות חוץ ומטבע חוץ שיוחזקו בקרן, בתוספת החשיפה לנכס בסיס הנסחר בחו"ל באמצעות פעילות בנגזרים בבורסות בחו"ל, לא יעלה על 10% מהשווי הנקי של נכסיה.

להלן עיקרי מדיניות ההשקעות של הקרן הנקלטת השונים ממדיניות ההשקעות של הקרן הקולטת:
שיעור החשיפה בקרן לאג"ח מכל סוג (לרבות תעודות פקדון) שאינו כלול באיזה ממדדי התל בונד בבורסה לניירות ערך בתל אביב בע"מ (להלן: "הבורסה"), לא יפחת מ- 75% ובלבד ששיעור החשיפה בקרן לאג"ח קונצרני (לרבות תעודות פקדון) לא יפחת מ- 50% וששיעור החשיפה בקרן לאג"ח קונצרני שכלול באילו ממדדי התל בונד בבורסה, כפי שיפורסמו מעת לעת, לא יעלה על 30%.

סיווג הקרן בפרסום:
סיווג הקרן בפרסום של הקרן הנקלטת הינו: "אג"ח בארץ – חברות והמרה, חברות והמרה אחר".
סיווג הקרן בפרסום של הקרן הקולטת הינו: "אג"ח בארץ- חברות והמרה חברות והמרה בסיכון גבוה".

תוספת הוספה:
בהתאם להסכם הקרן של הקרן הנקלטת זכאי מנהל הקרן לקבל מאת מי שרוכש יחידה את מחיר היחידה בתוספת הוספה של עד 5% ממחיר היחידה. עד שלא יוחלט אחרת על ידי מנהל הקרן לא נגבית תוספת הוספה עבור רכישת יחידות בקרן.
בהתאם להסכם הקרן של הקרן הקולטת, זכאי מנהל הקרן לקבל מאת מי שרוכש יחידה את מחיר היחידה בתוספת הוספה של עד 1.8% ממחיר היחידה. עד שלא יוחלט אחרת על ידי מנהל הקרן לא נגבית תוספת הוספה עבור רכישת יחידות בקרן.

שכר מנהל הקרן:
בהתאם להסכם הקרן של הקרן הנקלטת, זכאי מנהל הקרן לקבל שכר שנתי בשיעור שלא יעלה על 5% מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן, אך כל עוד לא יוחלט אחרת על ידי מנהל הקרן מקבל מנהל הקרן שכר שנתי בשיעור 1.4% מהשווי האמור.
בהתאם להסכם הקרן של הקרן הקולטת, זכאי מנהל הקרן לקבל שכר שנתי בשיעור שלא יעלה על 3.5% מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן, אך כל עוד לא יוחלט אחרת על ידי מנהל הקרן מקבל מנהל הקרן שכר שנתי בשיעור 1.31% מהשווי האמור.

שכר הנאמן:
בהתאם להסכם הקרן של הקרן הנקלטת, זכאי הנאמן לקבל שכר שנתי בשיעור שלא יעלה על 0.05% מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן. שכר נאמן הקרן הנקלטת בפועל: שכר שנתי בשיעור 0.05% מהשווי האמור.
בהתאם להסכם הקרן של הקרן הקולטת, זכאי הנאמן לקבל שכר שנתי בשיעור שלא יעלה על 0.1% מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן. שכר נאמן הקרן הקולטת בפועל: שכר שנתי בשיעור 0.1% מהשווי האמור.

מנורה קרנות נאמנות מדווחת כי בכוונת מנהל הקרן לבצע מיזוג של קרנות הנאמנות מנורה מבטחים (0D) דולרית (עמדה)- קרן נאמנות (מספר קרן: 5120373) עם הקרן מנורה מבטחים (0D) אג"ח דולרי (מספר קרן: 5104302). המיזוג צפוי להתבצע בתאריך: 07/09/2015. סיבת המיזוג: לתכלית עסקית וכלכלית, כאשר מטרתו העיקרית היא לאפשר ניהול ותפעול מאוחדים של הקרנות תוך השגת חיסכון בעלויות ויצירת יתרון לגודל הקרן בהינתן, בין השאר, העובדה שהקרנות הינן קרנות דומות במאפייניהן.

המיזוג יבוצע באופן המפורט להלן:
בכוונת מנהל הקרן למזג את קרן הנאמנות "מנורה מבטחים (0D) דולרית (עמדה)- קרן נאמנות" (מספר קרן: 5120373) (להלן: "הקרן הנקלטת") לתוך קרן הנאמנות "מנורה מבטחים (0D) אג"ח דולרי"  (מספר קרן: 5104302) (להלן: "הקרן הקולטת").
המיזוג הינו לתכלית עסקית וכלכלית, על מנת לאפשר, בין השאר, ניהול ותפעול מאוחדים של הקרנות תוך השגת חיסכון בעלויות ויצירת יתרון לגודל הקרן.
מנהל הקרן ימזג את פעילותה של הקרן הנקלטת עם הקרן הקולטת, בדרך של העברת כל נכסיה והתחייבויותיה של הקרן הנקלטת, לקרן הקולטת, וימיר את היחידות בקרן הנקלטת ליחידות בקרן הקולטת, באופן ששווי היחידות לאחר המיזוג, בידי מי שהחזיק ערב המיזוג ביחידות של הקרנות המתמזגות לא ישתנה כתוצאה מן המיזוג, למעט שינוי הנובע ממס או מתשלום חוב החלים עקב המיזוג על הקרנות שהתמזגו. באופן כללי, במסגרת מיזוג של קרנות פטורות לא צפוי שינוי ו/או תשלום הנובע ממס.
היה וכתוצאה מהמיזוג יווצרו חלקי יחידות (שברים), למיטב ידיעתו של מנהל הקרן הטיפול בשברים יתבצע ע"י המפיצים כך שבעלי היחידות יקבלו את התמורה בגין השברים ביום המיזוג או במועד מימוש היחידות על ידי המחזיק.
המיזוג ייערך בהתאם להוראות הדין ובכפוף לעמידה בתנאי פקודת מס הכנסה.
במועד ביצוע המיזוג יפקעו הסכם הקרן והתשקיף של הקרן הנקלטת, יבוטלו יחידות הקרן הנקלטת והקרן הנקלטת לא תהיה קיימת עוד.
הסכם הקרן וכן התשקיף של הקרן הקולטת יישארו בתוקף לאחר השלמת המיזוג.
הנאמן של הקרן הקולטת והקרן הנקלטת הינו מזרחי טפחות חברה לנאמנות בע"מ.

השכר בקרן הקולטת: % 0.6.  השכר בקרן הנקלטת: מנורה מבטחים (0D) דולרית (עמדה)- קרן נאמנות (מספר קרן: 5120373) : % 1.57. על כן, שכר מנהל הקרן הנקלטת יירד ל-0.6% בעקבות המיזוג.

אישור המיזוג: מנהל הקרן בחן את תכנית המיזוג ומצא כי אין מניעה לבצע את המיזוג של הקרנות כמפורט לעיל.
על בסיס האמור, הנאמן אישר את תוכנית המיזוג של כל אחת מהקרנות המיועדות למיזוג כמפורט לעיל וכי מבחינתו אין מניעה לביצוע המיזוג בכפוף לתנאים אותם ממלא מנהל הקרן. מיזוג הקרנות כפוף לקבלת אישור מרשות המסים בישראל.

להלן עיקרי מדיניות ההשקעות של הקרן הקולטת:
שיעור החשיפה לאג"ח הנסחרות בדולר ארה"ב ו/או צמודות לדולר ארה"ב ו/או נקובות בדולר ארה"ב, לרבות תעודות פקדון (להלן: "אג"ח דולר"), לא יפחת מ- 75%, ובלבד ששיעור החשיפה לאג"ח כאמור שאינן תעודות פקדון לא יפחת מ- 50%.
הקרן תשקיע לפחות 90% מנכסיה באג"ח דולר ו/או בפיקדונות ו/או מזומנים הנקובים ו/או הצמודים לדולר ארה"ב.
יתרת חשיפת נכסי הקרן תיקבע לפי שיקול דעתו הבלעדי של מנהל הקרן, ובלבד ששיעור החשיפה למט"ח בקרן לא יפחת מ- 90% ולא יעלה על 120%, ושהחשיפה המט"חית בקרן תהיה למטבעות הבאים בלבד: דולר ארה"ב, יורו, דולר אוסטרלי ודולר קנדי.
הקרן לא תיצור חשיפה  למניות ו/או לאג"ח שאינן מדורגות בדירוג השקעה(*).
יתרת החשיפה בקרן תיקבע לפי שיקול דעתו הבלעדי של מנהל הקרן.
השווי הכולל של ניירות ערך חוץ, יחידות של קרנות חוץ ומטבע חוץ שיוחזקו בקרן, בתוספת החשיפה לנכס בסיס הנסחר בחו"ל באמצעות פעילות בנגזרים בבורסות בחו"ל, יכול שיעלה על 10% מהשווי הנקי של נכסיה.
הבדלים עיקריים במדיניות ההשקעות של הקרנות:
שיעור החשיפה למטבע חוץ מסוג דולר ארה"ב לא יפחת מ-75% ובלבד ששיעור החשיפה לאג"ח הנסחרות בישראל, לרבות תעודות פקדון, הנסחרות ו/או הצמודות לדולר ארה"ב, לא יפחת מ-50%.
מבלי לגרוע מן האמור לעיל, לפחות 90% מהשווי הנקי של נכסי הקרן יהיה ברכיבים דולריים, דהיינו ניירות ערך הנסחרים בדולר ארה"ב ו/או ניירות ערך הצמודים  לדולר ארה"ב ו/או מזומנים במטבע דולר ארה"ב.
שיעור החשיפה בקרן למט"ח לא יעלה על 120%
השווי הכולל של ניירות ערך חוץ, יחידות של קרנות חוץ ומטבע חוץ שיוחזקו בקרן, בתוספת החשיפה לנכס בסיס הנסחר בחו"ל באמצעות פעילות בנגזרים בבורסות בחו"ל, לא  יעלה על 10% מהשווי הנקי של נכסיה.

סיווג הקרן בפרסום:
סיווג הקרן בפרסום של הקרן הנקלטת הינו: "אג"ח בארץ- מט"ח, דולר מקומי".
סיווג הקרן בפרסום של הקרן הקולטת הינו: "אג"ח בחו"ל, אג"ח דולר".

שכר מנהל הקרן:
בהתאם להסכם הקרן של הקרן הנקלטת, זכאי מנהל הקרן לקבל שכר שנתי בשיעור שלא יעלה על 2.5% מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן, אך כל עוד לא יוחלט אחרת על ידי מנהל הקרן מקבל מנהל הקרן שכר שנתי בשיעור 1.57% מהשווי האמור.
בהתאם להסכם הקרן של הקרן הקולטת, זכאי מנהל הקרן לקבל שכר שנתי בשיעור שלא יעלה על 5% מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן, אך כל עוד לא יוחלט אחרת על ידי מנהל הקרן מקבל מנהל הקרן שכר שנתי בשיעור 0.6% מהשווי האמור.

שכר הנאמן:
בהתאם להסכם הקרן של הקרן הנקלטת, זכאי הנאמן לקבל שכר שנתי בשיעור שלא יעלה על 0.05% מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן. שכר נאמן הקרן הנקלטת בפועל: שכר שנתי בשיעור 0.05% מהשווי האמור.
בהתאם להסכם הקרן של הקרן הקולטת, זכאי הנאמן לקבל שכר שנתי בשיעור שלא יעלה על 0.05% מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן. שכר נאמן הקרן הקולטת בפועל: שכר שנתי בשיעור 0.03% מהשווי האמור.

בנק הפועלים – מדד יולי עלה ב-0.2%

כלכלני בנק הפועלים שמדד המחירים ביולי יהיה 0.2%, ובחודש אוגוסט יהיה המדד 0.1%.  "תחזית מדדי המחירים לחודשיים יולי ואוגוסט עודכנה כלפי מטה בשל ירידת מחירי הנפט, הייסוף בשקל וצפי להוזלה במחירי מוצרי החלב", הם כותבים, ומוסיפים – "האינפלציה מוסיפה להיות נמוכה בהשפעת גורמים עולמיים כמו מחירי הסחורות והנפט, התחזקות השקל, עלייה בתחרותיות במשק ומדיניות ממשלתית להפחתת יוקר המחייה. גורמים אלו צפויים להשפיע על האינפלציה גם בשנה הקרובה המדיניות הממשלתית צפויה להמשיך לפעול להפחתת יוקר המחייה, אולם השפעתה הצפויה על האינפלציה קשה לכימות. שוק העבודה נמצא בתעסוקה מלאה וגם השכר נמצא במגמת עלייה. בין השאר בעקבות עליית שכר המינימום.

"אנו מעריכים כי גורם זה יפעל לעליית האינפלציה בשנה הקרובה. אנו צופים עליית מדד בשיעור של 0.9% ב-12 החודשים הקרובים. תחזית זו אינה לוקחת בחשבון הפחתה אפשרית של המע”מ על מוצרי יסוד.

"השפעה על המדיניות המוניטארית – האינפלציה חוזרת בהדרגה להיות חיובית, אם כי עדיין נמוכה מהיעד האינפלציה לא מהווה בשלב זה הגורם המכריע בהחלטות הריבית3 מחירי הדירות ירדו החודש, אבל מדובר בתצפית בודדת ולא ניתן להסיק מכך בינתיים דבר. שער החליפין האפקטיבי של השקל המשיך להתחזק וזה כרגע משתנה המפתח לריבית"

הראל – מדד יולי עלה ב-0.2%

גם בקבוצת הפיננסית – הראל מעריכים כי מדד המחירים ביולי עלה ב-0.2%. בחודש אוגוסט להערכתם המדד יהיה ללא שינוי.  מעדכנים כלכלני הראל כי מדד המחירים לצרכן בתקופה של השלושה חודשים הבאים יהיה ללא שינוי.. כמו כן, מעריכים בהראל כי סעיף הדיור שבמדד המחירים לצרכן יעלה בחודשים שבין יולי לספטמבר ב-1.4% וגם מדד מחירי דירות בבעלות הדיירים יעלה ב-0.5%.

לידר – מדדים נמוכים בקיץ

בלידר שוקי הון  צופים מדדים מאד נמוכים בחודשי הקיץ (יולי אוגוסט). "התחזית שלנו לוקחת בחשבון את הייסוף שחל בשקל והירידה הניכרת במחירי הנפט. הנעלם הגדול הינו עד כמה התקרבות לתעסוקה מלאה תשפיע על האינפלציה", כותבים הכלכלנים ומוסיפים –  כי "מחירי הדיור (מחירי השכירות) עולים  בקצב יציב של 2.3% ב – 12 החודשים האחרונים (מחירי חוזי שכירות מתחדשים). מדובר בקצב דומה לעליית השכר הממוצע המשק. מדובר בקצב התייקרות יציב זה ארבעה חודשים. סקר הדיור (של מחירי הדירות לרכישה) מצביע על התמתנות של ממש בקצב השנתי ל – 3.2% משנה לשנה , לעומת קצב של 4.0% לפני חודש. בסקר האחרון מסתמנת אף ירידת מחירים של 0.4% , עם זאת הסקרים החודשיים האחרונים נוטים להתעדכן".

ובקשר לרייבת מעריכים בלידר – "מסתמנת ירידה בציפיות האינפלציה שנה קדימה, גם בקרב החזאים (בנק הפועלים) וגם בשוק האג"ח.  מגמת הייסוף נמשכת על אף התערבות מסיבית על ידי בנק ישראל. הנתונים הכלכליים ממשיכים להיות מעורבים, אך חל שיפור באופטימיות בתעשייה. אנו צופים יציבות בריבית בחודשים הקרובים אלא אם האינפלציה תפתיע כלפי מטה. בכל מקרה, לא צפויה העלאת ריבית לפני סוף רבעון שני ב- 2016".

בנק לאומי – תחזית למדדים נמוכים בחודשים הבאים

כלכלני בנק לאומי מסתכלים קדימה ומציינים כי  – "שיעור השינוי השנתי של המדד, המצוי כיום בסביבה שלילית, צפוי להמשיך לעלות באופן הדרגתי. דהיינו, להיות פחות שלילי, ולצאת מהתחום השלילי לקראת סוף השנה . זאת, בין היתר בשל המשך העלייה במחירי הדיור וציפיות להמשך מגמת ההתמתנות בקצב ירידת מחירי המזון. אנו מעריכים כי האינפלציה בשנה הקרובה תמשיך להיות מתונה ונמוכה ממרכז יעד יציבות המחירים, אולם לא צפויה להיות שלילית".

מגדל קרנות נאמנות מדווחת כי בכוונת מנהל הקרן לבצע מיזוג של הקרנות MTFי (4A) ת"א MID CAP (מספר קרן: 5119193) ו-MTF ת"א 75 (40) (מספר קרן: 5109905). המיזוג צפוי להתבצע בתאריך: 02/09/2015.  סיבת המיזוג: לאפשר ניהול מאוחד על ידי מנהל הקרן של הקרנות המתמזגות, אשר בהתאם למדיניות ההשקעות שלהן חשופות למדד ת"א 75.

השכר בקרן הקולטת: % 0.25. השכר בקרן הנקלטת (MTF ת"א 75 (40)) הינו % 0.25. על כן, לאחר המיזוג לא יחול שינוי בשכר מנהל הקרן בקרנות.

שווי נכסי הקרן הקולטת לתאריך 09/08/2015 : 72,626,955.
שווי נכסי הקרן הנקלטת: MTFי (4A) ת"א MID CAP (מספר קרן: 5119193) לתאריך 09/08/2015 : 1,842,068.

המיזוג יבוצע באופן המפורט להלן:
בכוונת מנהל הקרן למזג את MTFי (4A) ת"א MID CAP (להלן: "הקרן הנקלטת") לתוך MTFי (40) ת"א 75 (להלן: "הקרן הקולטת") (הקרן הקולטת והקרן הנקלטת יקראו להלן ביחד: "הקרנות המתמזגות"). מנהל הקרן יעביר את הנכסים של הקרן הנקלטת לחשבון הקרן הקולטת, וימיר את יחידות הקרן הנקלטת ליחידות בקרן הקולטת, באופן ששווי היחידות לאחר המיזוג, בידי מי שהחזיק ערב המיזוג ביחידות של כל אחת מהקרנות המתמזגות לא ישתנה כתוצאה מן המיזוג. מנהל הקרן לא ימיר במזומנים שברי יחידה שיווצרו עקב המיזוג, אולם יכול ושברי היחידה האמורים יומרו במזומנים על ידי המפיצים בהתאם לנהלים כפי שיהיו קיימים אצל כל מפיץ. הנאמן של הקרנות המתמזגות, אלמגור-בריטמן נאמנויות בע"מ, יפקח על המיזוג.

במועד ביצוע המיזוג יפקעו הסכם הקרן והתשקיף של הקרן הנקלטת, יבוטלו יחידות הקרן הנקלטת והקרן הנקלטת לא תהיה קיימת עוד. הסכם הקרן וכן התשקיף של הקרן הקולטת ישארו בתוקף לאחר השלמת המיזוג.

רשות המסים אישרה את המיזוג ביום 30.7.15. בהתאם לאישור רשות המסים לתכנית המיזוג, העברת נכסי הקרן הנקלטת לתוך הקרן הקולטת אגב המיזוג וכן המרת יחידות הקרן הנקלטת ביחידות הקרן הקולטת אגב המיזוג לא יחויבו במס.

הבדלים עיקריים במדיניות ההשקעות של הקרנות:
-במדיניות ההשקעות של הקרן הנקלטת נכללים הסעיפים המפורטים להלן, אשר אינם נכללים במדיניות ההשקעות של הקרן הקולטת:
(1)  בסעיף זה:
"מדד הקרן" – מדד המורכב, על ידי מנהל הקרן, ממדדי הבורסה (כהגדרתם להלן) בהתאם למשקלות (כהגדרתם להלן).
"מדדי הבורסה" – המדדים המפורטים בטבלה להלן, כפי שיפורסמו על ידי הבורסה לניירות ערך בתל-אביב.
"המשקלות" – משקלות מדדי הבורסה במדד הקרן, המפורטים בטבלה להלן:
מדד הבורסה המשקל
מדד ת"א – 75 50%
מדד ת"א יתר – 50 50%
(2) ייעודה של הקרן הינו השגת תוצאות הדומות ככל הניתן לשיעורי השינוי במדד הקרן.
(3) החשיפה למניות הנכללות במדד הקרן לא תפחת מ-75% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.
(4) החשיפה למניות לא תעלה על 110% מהשווי הנקי של נכסי הקרן ולא תפחת מ-75% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.
(5) החשיפה למטבע חוץ לא תעלה על 10% מהשווי הנקי של נכסי הקרן ולא תפחת מ-(10%-) מהשווי הנקי של נכסי הקרן.
(6) החשיפה לאג"ח שאינן בדירוג השקעה לא תעלה על 120% מהשווי הנקי של נכסי הקרן ולא תפחת מ- (120%-) מהשווי הנקי של נכסי הקרן.
-כמו כן במדיניות ההשקעות של הקרן הנקלטת לא נכללים ס"ק (א)(1) עד (א)(8) שצויינו לעיל בסעיף עיקרי מדיניות ההשקעות של הקרן הקולטת.

בנק ישראל מפרסם את פרוטוקול הדיונים המוניטריים שנערכו בבנק ישראל להחלטה על גובה הריבית לחודש אוגוסט 2015, ומדווח כי כל חברי הוועדה תמכו בהותרת הריבית על כנה.

על פי הודעת בנק ישראל, ההחלטה להותיר את הריבית לחודש אוגוסט ללא שינוי ברמה של 0.1%, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה להחזיר את האינפלציה אל תוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, בשער החליפין, וכן במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים.

בנק ישראל מציין כי קצב עליית המדד בארבעת החודשים האחרונים עקבי עם יעד האינפלציה. הציפיות לאינפלציה לטווחים הקצרים מהמקורות השונים מצויות סביב הגבול התחתון של היעד. הציפיות לטווחים הבינוניים והארוכים נותרו מעוגנות בקרבת מרכז תחום היעד. עם זאת, ירידת מחירי האנרגיה שהתחדשה בחודש האחרון והייסוף בשער החליפין עלולים לעכב את חזרת האינפלציה לתוך היעד.

האינדיקטורים לפעילות מצביעים על כך שהמשק מוסיף לצמוח בקצב המתון המאפיין את השנים האחרונות, בהובלת הצריכה הפרטית ותוך ירידה ביצוא. סקר החברות לרבעון השני תומך בהערכה זו. המדד המשולב עלה ביוני ב-0.4%, והושפע לטובה מהגידול ביבוא ובשיעור המשרות הפנויות, אך בין מרכיביו בלטו לרעה הירידה ביצוא הסחורות ובייצור התעשייתי. הנתונים משוק העבודה ממשיכים להצביע על רמה גבוהה של תעסוקה ופעילות.

ההתפתחויות במשק הסיני ומשבר החוב ביוון ממשיכים להוות סיכון להתאוששות המשק העולמי, על אף ההתייצבות בתקופה האחרונה. בארה"ב ובאירופה נמשכת התאוששות מתונה, ובעוד בארה"ב גברו הסיכויים שעליית הריבית תחל עוד השנה, באירופה נמשכת ההרחבה המוניטרית, ובמספר משקים  הופחתה החודש הריבית.

החודש התחזק השקל מול שער החליפין הנומינלי האפקטיבי ב-2.5%, ומתחילת השנה נרשם ייסוף אפקטיבי של 7.1%, בעיקר כתוצאה מהיחלשות האירו. הייסוף וההתמתנות בצמיחת הסחר העולמי מקשים על צמיחת היצוא והמגזר הסחיר.

הפעילות הערה בשוק הדיור, הן מצד ההיצע והן מצד הביקוש, נמשכה גם החודש, ובאה לידי ביטוי ברמת שיא של נטילת משכנתאות חדשות, והיקף גבוה במיוחד של מכירת דירות חדשות. ב-12 החודשים האחרונים עלו מחירי הדירות ב-3.2%.

בנק ישראל מדגיש כי ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות הכלכליות בישראל ובעולם, ובשווקים הפיננסיים. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו, ויבחן את הצורך בשימוש בכלים שונים,  על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור.

נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג הרצתה בפורום מתמחים בבית המשפט העליון בירושלים. בראשית דבריה התייחסה למצב המאקרו כלכלי במשק, ובהמשך דנה בחוזקות ובאתגרים העומדים בפני המשק הישראלי והתייחסה גם למתווה המתגבש על ידי הצוות הבין-משרדי שעסק בנושא פיתוח מאגרי הגז וחברות הגז.

הנגידה ציינה בדבריה כי "המשק הישראלי הוא משק פתוח המושפע מאוד מההתפתחויות בחו"ל, מה שבא לידי ביטוי גם בשיעורי הצמיחה במשק, שהם מתואמים מאוד עם אלו שבעולם. ההשפעה של הפעילות בחו"ל באה לידי ביטוי בעיקר דרך הסחר העולמי, אשר משפיע על הביקוש ליצוא הישראלי, הן בסחורות והן בשירותים. יצוא הסחורות נמצא בקיפאון, על רקע הקיפאון בסחר העולמי – הוא ירד מעט ב-2013 והתאושש קלות במהלך 2014. יצוא השירותים לעומת זאת, הפגין ביצועים טובים יותר מאשר הסחר העולמי".

"שוק העבודה נמצא במצב טוב – שיעור האבטלה  נמצא ברמות נמוכות מאוד, וזאת לצד מגמה מתמשכת בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה, כאשר המצטרפים החדשים נקלטים בתעסוקה, דבר המשתקף במגמת העלייה בשיעור התעסוקה. התפתחות השכר הריאלי למשרת שכיר, מצביעה על עלייה מתונה בשנים האחרונות והאצה בשנה האחרונה", הוסיפה נגידת בנק ישראל.

באשר למדיניות המוניטארית אמרה הנגידה כי "מדיניות בנק ישראל פועלת להשיג את יעדי בנק ישראל הקבועים בחוק. היעד העיקרי הוא השגת יציבות מחירים, כלומר, עמידה ביעד האינפלציה, ובכפוף לכך, תמיכה ביעדים הכלכליים האחרים, ובראשם צמיחה, ותעסוקה, וכן תמיכה ביציבות הפיננסית. בתקופה האחרונה שיעור האינפלציה מצוי מתחת ליעד, וב-12 החודשים האחרונים המחירים ירדו ב-0.4%, בעיקר עקב ירידת מחירי הדלק והסחורות; לעומת זאת, הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה מצויות בגבולו התחתון של תחום היעד — 1.0%. מתחילת השנה התרחש גם ייסוף בשער החליפין, שתרם לירידת המחירים, זאת לאחר מספר חודשי פיחות בחודשים האחרונים של שנת 2014. הייסוף גם מקשה על היכולת של היצואנים הישראלים להתחרות במשק העולמי, ואנו מעריכים ששער החליפין מיוסף ביחס לרמת שווי המשקל. על רקע התפתחויות אלה – המושפעות גם מהתפתחויות הכלכלה העולמית – הפחית בנק ישראל את הריבית, עד לרמה נמוכה היסטורית של 0.1%, ורכש מט"ח".

נגידת בנק ישראל התייחסה בנוסף לתמונת התקציב והמצרפים הפיסקליים: "בימים האחרונים עוסקת הממשלה בהשלמת בניית התקציב. הצעת התקציב לשנים 2015 ו-2016 שאושרה בממשלה, כוללת יעדי גירעון של 2.9 אחוזי תוצר לכל אחת מהשנים, הגבוהים מאלו המתאימים למשק במצבו הנוכחי, המצוי ברמת פעילות קרובה לפוטנציאל, בשיעורי תעסוקה גבוהים ובשיעור אבטלה נמוך בפרספקטיבה היסטורית. יעדי הגירעון המוצעים אינם תומכים בהמשך הפחתתו של יחס החוב לתוצר. השוואה  בינ"ל של נטל המס מראה שנטל המס בישראל נמוך מזה של המדינה הממוצעת ב-OECD, וגם משקל ההוצאה הציבורית בישראל קטן מהממוצע ב-OECD. ומאחר שההוצאות הביטחון שלנו גבוהות בהרבה מאלה של המדיניות המפתחות, וגם הוצאות הריבית על החוב גבוהות יחסית, ההוצאה האזרחית (ללא הוצאות בטחון וריבית) המתקבלת היא נמוכה מאוד –ישראל היא המדינה במקום הלפני אחרון בהשוואה בינ"ל של ההוצאות האזרחיות (ההוצאות האזרחיות כוללות את השירותים הציבוריים כמו חינוך, בריאות, רווחה ובטחון פנים, וגם את ההוצאות על מנועי הצמיחה ובכללן ההשקעה בתשתיות שמטרתן בין היתר לעודד צמיחה עתידית)", ציינה הנגידה.

"סוגיה שיש לה השפעות הן בתחום הפיסקאלי בטווח הארוך יותר, והן על יוקר המחייה, הינה מתווה ההסכמות המתגבש בין הצוות הבין-משרדי שעסק בנושא לבין חברות הגז. עמדת בנק ישראל היא כי בנסיבות שנוצרו המתווה החדש נותן מענה סביר לצרכי המשק, ובפרט לצורך לזרז את חיבורו של צינור גז נוסף ולקדם את פיתוח מאגרי לוויתן וכריש-תנין. כדרכו של משא ומתן, המתווה אינו משיג את התוצאה האידיאלית, אך יש בו יתרונות רבים למשק. משום כך, בנק ישראל תומך בעיקרי המתווה ובהתקדמות ליישומו", אמרה הנגידה פלוג.  "המתווה מסדיר מגוון נושאים במשק הגז שהיו נתונים באי-ודאות, ובכך יאפשר אסדרה יציבה יותר של משק הגז, שתקל על קידום המימון והפיתוח של המאגרים, ושתאפשר בסופו של דבר יתירות באספקה ומבנה שוק תחרותי יותר מהנוכחי. המתווה תומך גם בהשגת יעד הממשלה לאפשר את מימושם של חוזי היצוא עם מצרים וירדן משיקולים כלכליים ומדיניים".

נגידת בנק ישראל ציינה כי "לפני אישורו הסופי של המתווה חשוב שייקבעו בו אבני דרך להתקדמות בפיתוח מאגר לוויתן וחיבורו למשק הגז הישראלי, ושיוחלט על הצעדים שיינקטו במידה וקצב הפיתוח לא יהיה בהתאם למוסכם. בפרט חשוב כי אם עיכוב הפיתוח ימנע את היווצרותו של מבנה תחרותי יותר מהנוכחי בשוק הגז יוגדרו מהלכים חלופיים שיקדמו במקרה זה את חיבורם של מאגרי הגז למשק הישראלי באופן המהיר ביותר האפשרי, לצד מנגנון שיגן על הצרכנים בישראל מפני תמחור מונופוליסטי".

מנורה מבטחים קרנות נאמנות מעלה שכר מנהל הקרן מנורה מבטחים (0A)(!) תיק השקעות סולידי ללא מניות (מספר קרן: 5108832).  שכר מנהל הקרן עמד לפני השינוי על % 1.17 מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן, ויעמוד לאחר השינוי על % 1.24. השינוי ייכנס לתוקף החל מיום 17/08/2015.

מהם יתרונות ההשקעה דרך קרנות נאמנות?

בהשוואה להשקעה ישירה בניירות ערך, מאפשרת קרן נאמנות השקעה בעלת פיזור רחב יותר; הפיזור הזה נועד למצמצם את הסיכון הכרוך בהשקעה.

השקעה בקרן נאמנות יכולה להיעשות גם בסכומים קטנים (להבדיל מרכישת ניירות ערך אחרים),

הכסף בקרנות מנוהל על ידי מנהלי השקעות מומחים.

הקרנות נזילות: כלומר אפשר להפוך את ההשקעות בקרנות נאמנות למזומנים באופן מידי וזאת להבדיל השקעה בניירות ערך שלפעמים מסיבות של סחירות לא ניתן להנזיל אותה.

סוגים של קרנות נאמנות

ניתן לסווג קרנות נאמנות על פי מדיניות ההשקעה שלהן במוצרים השונים הנסחרים בבורסה (אג"ח צמודות למדד, אג"ח לא צמודות, אג"ח ממשלתיות, אג"ח במט"ח,  מניות בארץ, מניות בשווקים מפותחים, מניות בשווקים מתפתחים, אופציות, מזומנים ונכסים פיננסיים אחרים). כמו כן ניתן לסווג קרנות  על פי מדיניות חלוקת הרווחים (קרן צבירה, קרן המחלקת רווחים),  וכן  על פי אופי ההתאגדות (קרן פתוחה וקרן סגורה) ועל פי מעמד המיסוי (חייבת ופטורה) וסיווג לפי מדיניות השקעה.

מעבר לסוגי הנכסים שבהן משקיעה הקרן, נהוג למיין את הקרנות לפי הקטגוריות הבאות:

קרן מתמחה: קרן שמשקיעה לפחות 80% מנכסיה באפיק השקעה אחד.

קרן גמישה: קרן שאינה מחויבת להשקיע באפיק מסוים; מנהל הקרן פועל בחופש מוחלט.

קרן חו"ל: קרן שרשאית להשקיע את כל נכסיה בני"ע שנסחרים בבורסות חו"ל.

קרן מחקה: קרן שעוקבת אחרי מדד מסוים (90% לפחות מנכסיה הם  ניירות ערך  שנכללים במדד הבסיס); הקרן תשאף להשיג את תשואת המדד אך היא לא מחויבת לכך.

קרן ממונפת: קרן ברמת סיכון גבוה שמשקיעה בנגזרים שונים (בעיקר אסטרטגיות על שוק המעו"ף); הקרן יכולה לקחת אשראי למימון השקעותיה.

מדריכים בנושא קרנות נאמנות

אגד קרנות (Fund Of Fund): קרן המשקיעה בקרנות אחרות בארץ ובעולם. הקרן יכולה להשקיע רק בקרנות או בפקדונות, תוך הגבלה של עד 25% בקרן אחת, ומינימום של 75% בקרנות בכלל.

אגד קרנות מקומיות  לא יכול לגבות דמי ניהול ושיעור הוספה (אחרת יהיה כפל עמלות) ומנהל הקרן יכול לרכוש לאגד רק קרנות מהבית. באגד קרנות חו"ל  יכול מנהל הקרן לגבות שיעור הוספה וכן הוא יכול להשקיע בקרנות שאינן בניהולו.

קרן כספית:  קרן להשקעות קצרות מועד שמהווה תחליף תחרותי לפיקדונות לזמן קצר בבנקים. המח"מ הממוצע של הקרן הכספית לא יעלה על 90 יום; הקרן רשאית להחזיק מק"מ או אגרות חוב של המדינה (לטווח קצר); אגרות חוב לא ממשלתיות שדירוגן גבוה שמועד פדיונן עד שנה; פיקדונות לזמן קצר; תעודות חוב בדירוג גבוה שמועד פדיונם עד 90 יום.

מעבר לסיווג הקרנות לפי תחומי ההשקעה, קיימים הבדלים בין הקרנות וסיווגים שונים שקשורים לאופייה של הקרן. סיווג כזה הוא לקרן צבירה לעומת קרן מחלקת –  קרן נאמנות צבירה אינה מחלקת את רווחיה לבעלי יחידות ההשתתפות כדיבידנד. הקרן צוברת את רווחיה ומשקיעה אותם מחדש בנכסים נוספים;  קרן המחלקת רווחים אינה צוברת את רווחיה ומחלקת אותם כדיבידנד לבעלי יחידות ההשתתפות.

סיווג נוסף – קרן פתוחה מציעה כל הזמן יחידות לציבור על פי תשקיף שפרסמה, מלבד בעת סגירה זמנית. קרן סגורה מציעה מספר מוגבל של יחידות, ומחיר יחידת השתתפות נקבע על פי הביקוש וההיצע לקרן.

אקסלנס מדווחת על מיזוגן של הקרן אקסלנס (0B)(!) חברות ללא מניות – קרן נאמנות (מספר קרן: 5112354) עם הקרן אקסלנס (1B)(!) אג"ח בתשואה גבוהה + 10% – קרן נאמנות (מספר קרן: 5100789).

על פי הדיווח של אקסלנס לבורסה, המיזוג נעשה בהתאם להחלטת דירקטוריון מנהל הקרן מיום 13/05/2015, ולאחר שנתקבל אישור מהנאמן מזרחי טפחות חברה לנאמנות בע"מ ביום 04/06/2015 וזאת לאחר שבחן כי אין חשש לפגיעה בטובתם של בעלי היחידות אישר הנאמן כי אין מניעה לביצוע המיזוג.

השכר של מנהל הקרן הקולטת – אקסלנס (0B)(!) חברות ללא מניות – קרן נאמנות (מספר קרן: 5112354) – עמד לפני המיזוג על 1.97% ויוותר ללא שינוי גם לאחריו.

שכר מנהל הקרן הנקלטת – אקסלנס (1B)(!) אג"ח בתשואה גבוהה + 10% – קרן נאמנות (מספר קרן: 5100789) עמד לפני המיזוג על 1.78%. המשמעות היא, כי שיעור זה עלה בעקבות המיזוג ועומד מעתה על  1.97%.

המיזוג בוצע בהתאם להוראות סעיף 100 לחוק באופן בו הקרן "אקסלנס (1B)(!) אג"ח בתשואה גבוהה + 10% – קרן נאמנות (מספר קרן: 5100789)" (הקרן הנקלטת) מוזגה לתוך הקרן "אקסלנס (0B)(!) חברות ללא מניות – קרן נאמנות (מספר קרן: 5112354)" (הקרן הקולטת).

למען הסר ספק, אקסלנס קרנות נאמנות מבהירה כי לאחר מועד המיזוג הקרן הנקלטת אינה קיימת עוד. מנהל הקרן העביר את נכסי הקרן הנקלטת לחשבון הקרן הקולטת, והמיר את היחידות בקרן הנקלטת ליחידות בקרן הקולטת. כתוצאה מהמיזוג, לא חל שינוי במספר היחידות ובשוויין של היחידות בידי מי שהחזיק ביחידות הקרן הקולטת. כל מחזיק ביחידות בקרן הנקלטת קיבל, במועד המיזוג, יחידות בקרן הקולטת ששוויין הכספי כשווי היחידות שהחזיק ערב המיזוג בקרן הנקלטת.

במועד המיזוג פקע הסכם הקרן של הקרן הנקלטת ואין לו תוקף עוד. היחידות בקרן הנקלטת בוטלו במועד המיזוג, ולא ניתן עוד לפדותן. בהתאם לאישור שהתקבל מרשות המיסים בישראל בדבר תוכנית המיזוג, המרת יחידות הקרן הנקלטת ביחידות הקרן הקולטת פטורה ממס רווחי הון. למיטב ידיעתו של מנהל הקרן, הוראות הקבע, הן ביחס לקרן הקולטת והן ביחס לקרן הנקלטת, תמשכנה לחול ביחס לקרן הקולטת, כל עוד הן לא תבוטלנה ע"י נותן ההוראה.

להלן מחירי הפדיון ליום 06/08/2015 של כל אחת מהקרנות שהתמזגו:
אקסלנס (1B)(!) אג"ח בתשואה גבוהה + 10% – קרן נאמנות; מחיר הפדיון ערב המיזוג: 126.06.
אקסלנס (0B)(!) חברות ללא מניות – קרן נאמנות; מחיר הפדיון ערב המיזוג: 935.71.

מכאן, יחס ההמרה הינו כדלקמן: כל יחידה בקרן "אקסלנס (1B)(!) אג"ח בתשואה גבוהה + 10%- קרן נאמנות" מקנה למחזיק בה 0.1347212 יחידות בקרן "אקסלנס (0B)(!) חברות ללא מניות – קרן נאמנות".

להלן עיקרי מדיניות ההשקעות של הקרן הקולטת נכון למועד דיווח מיידי זה:
שיעור החשיפה לאגרות חוב קונצרניות (לרבות באמצעות תעודות פקדון) ו/או שטרי הון לרבות אג"ח להמרה שאינן יוצרות חשיפה למניות ו/או תעודות סל על אג"ח כאמור לא יפחת מ- 75% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.
הקרן לא תיצור חשיפה למניות.
חשיפת נכסי הקרן למט"ח לא תעלה בערכה המוחלט על 30% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.
שיעור החשיפה האפשרי של הקרן לאג"ח שאינו בדירוג השקעה^ לא יעלה על 25% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.
השווי הכולל של ניירות ערך חוץ, יחידות של קרנות חוץ ומטבע חוץ, בתוספת החשיפה לנכס בסיס הנסחר בחו"ל באמצעות פעילות בנגזרים בבורסות בחו"ל לא יעלה על 10% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.
יתרת נכסי הקרן תושקע על פי שיקול דעתו המוחלט של מנהל הקרן.

בשבוע האחרון נרשמה מגמה מעורבת בתעשיית קרנות הנאמנות – מחד, פדיונות של כ-70 מיליון שקל בקרנות המנוהלות, ומנגד – גיוסים של כ-80 מיליון שקל במחקות. כך עולה מסיכום שבועי של נכסי תעשיית קרנות הנאמנות  שמפרסם היום מיקי סבטליץ, מנהל קשרי יועצים של מיטב דש. כמו כן, נמשכו הפדיונות בקרנות הכספיות שהסתכמו השבוע בכ-360 מיליון שקל. המגייסות הבולטות: קרנות אג"ח כללי עם 240 מ' שקל, והפודות הגדולות – קרנות אג"ח מדינה עם 340 מ' שקל. הקרנות המחקות חוזרות לגייס, שבוע שני ברציפות, עם כ-80 מיליון שקל זאת בהובלת: קרנות מחקות על מדדי אג"ח חברות (70 מ' שקל) וקרנות מחקות על מדדי מניות בארץ ובחו"ל (70 מ' שקל). מן הצד השני נרשמו פדיונות בקרנות המחקות על מדדי אג"ח מדינה (90 מ' שקל).

שבוע המסחר התאפיין במגמה מעורבת. מחד, עליות קלות במדדי המניות, ומנגד – מימושים במדדי אג"ח ממשלתי וקונצרני. הקרנות המסורתיות סיכמו את השבוע עם פדיון קל של כ-5 מיליון שקל. המשקיעים לא נרתעו מירידות השערים במדדי אגרות החוב בשבוע החולף והמשיכו להגדיל סיכון בתיק ההשקעות ע"י ניתוב כספים לקרנות אג"ח כללי, קונצרני ולקרנות מנייתיות1 על חשבון קרנות אג"ח מדינה. כך, עפ"י אומדנים והערכות שבוצעו ע"י כלכלני מיטב דש.

קרנות אג"ח כללי, בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית1, קרנות 10/90 וכו', רשמו השבוע גיוסים של כ-240 מיליון שקל – זינוק חד בקצב הגיוסים לעומת השבוע הקודם.

עליות קלות במדדי המניות: מדד ת"א 25 ות"א 100 רשמו השבוע תשואה של עד כ-0.3%. מנגד, מדד ת"א 75 עלה ב-0.8%. הקרנות המנייתיות1 רשמו השבוע גיוסים של כ-110 מיליון שקל – עלייה של כ-50% בקצב הגיוסים לעומת השבוע הקודם, מתוכם כ-70 מיליון שקל נותבו לקרנות המחקות. קרנות מניות בישראל ריכזו את כל הגיוסים אל מול פדיונות קלים בקרנות מניות בחו"ל.

אגרות החוב הקונצרניות נסחרו השבוע במגמה שלילית – מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו ירידות שערים של עד כ-0.3%. בהמשך לכך, מדד קונצרני כללי סיכם את השבוע בטריטוריה השלילית. בכל זאת, קרנות אג"ח קונצרני רשמו השבוע גיוסים של כ-60 מיליון ש"ח המתחלקים לגיוסים של כ-70 מיליון ש"ח בקרנות המחקות אל מול פדיונות של כ-10 מיליון ש"ח בקרנות המנוהלות. להערכתנו, מרבית הגיוסים בקרנות המחקות התרכזו בקרנות על מדד התל-בונד בריבית משתנה שהביאו אותו לרשום תשואה חיובית של 0.2% בניגוד למגמה השלילית במדדי אג"ח קונצרני הצמודים למדד.

אגרות החוב הממשלתיות רושמות מימושים: מדד ממשלתי כללי רשם השבוע תשואה שלילית של כ-0.4% בהובלת השחרים לטווח ארוך שירדו ב-0.7%. בהמשך למגמה השלילית באפיק הממשלתי, קרנות אג"ח מדינה המשיכו לאבד נכסים בקצב הגבוה ב-10% לעומת השבוע הקודם. הפדיונות בקרנות אג"ח מדינה הסתכמו השבוע ב-340 מיליון שקל מתוכם, כ-90 מיליון שקל נפדו מהקרנות המחקות.

מגמה מעורבת באפיק השקלי: הקרנות הכספיות רשמו השבוע פדיונות של כ-360 מיליון שקל – עלייה של כ-40% בקצב הפדיונות לעומת השבוע הקודם. מנגד, נרשם גיוס שבועי בקרנות השקליות שמסתכם בכ-30 מיליון שקל.

אג"ח חו"ל נהנו השבוע מפיחות בשקל אל מול הדולר ומעלייה באגרות החוב של ממשלת ארה"ב, מה שלא הספיק על מנת לשכנע את המשקיעים שהוציאו השבוע כ-100 מיליון שקל מקרנות אג"ח בחו"ל.

תעשיית הקרנות מנהלת נכון ל-06.08.15 כ-246.7 מיליארד שקל, הקרנות המסורתיות (בנטרול הקרנות הכספיות) מנהלות כ-215.4 מיליארד שקל והקרנות הכספיות שמנהלות כ-31.3 מיליארד שקל.

רכישת דירות ע"י משקיעים ביוני הגיעה לרמה הגבוהה ביותר אי פעם. כך עולה מסקירת אגף הכלכלן הראשי באוצר שמתפרסמת היום. בסקירה צוין כי אזור ת"א בולט עם גידול של יותר מ-120% ביחס לחודש הקודם.

אגף הכלכלן הראשי באוצר מציין כי מציין כי בחודש יוני נרשמה הרמה הגבוהה ביותר אי פעם של עסקאות בענף הנדל"ן למגורים. הרמה הגבוהה נבעה מהיקף חריג של רכישת דירות להשקעה על רקע הקדמת רכישות טרם העלאת שיעורי מס הרכישה.

בחודש יוני נרשמה הרמה הגבוהה ביותר אי פעם של עסקאות בשוק הנדל"ן . סך הדירות שנרכשו עמד על 16.1 אלפי דירות, גידול של 42 אחוזים בהשוואה לחודש מאי וגבוה ב-15 אחוזים מרמת השיא הקודמת שנרשמה בדצמבר 2013. בעוד שרמת השיא של דצמבר 2013 נרשמה על רקע גל מכירות משקיעים, טרם כניסתו לתוקף של ביטול הפטור ממס שבח למי שבבעלותם "דירה נוספת", רמת השיא הנוכחית נרשמה על רקע הקדמת רכישות של משקיעים טרם העלאת שיעור מס הרכישה על רוכשים אלו, העלאה שנכנסה לתוקף בסוף יוני.

רכישת דירות ע"י משקיעים בחודש יוני הגיעה אף היא לרמתה ההיסטורית הגבוהה ביותר, הן במונחים כמותיים והן כשיעור מסך העסקאות. סך הדירות שרכשו המשקיעים עמד על 6.4 אלפי דירות, גבוה ב-90 אחוזים מרמת השיא הקודם שנרשם בדצמבר 2010, כאמור על רקע הקדמת רכישות של משקיעים באותו חודש. יש לציין כי כמות זו של רכישת דירות להשקעה שנרשמה בחודש יוני שקולה לכמות הרבעונית הממוצעת של דירות להשקעה שנרכשו מאז החל גל רכישות המשקיעים בשנת 2007.

סך הדירות שרכשו המשקיעים בחודש יוני היווה 40 אחוזים מסך העסקאות, גידול של 11 נקודות אחוז בהשוואה לחודש מאי וגבוה ב-6 נקודות אחוז מרמת השיא הקודם, שנרשמה בדצמבר 2010. בפילוח העסקאות על פני שתי מחציות החודש  נמצא כי במחצית הראשונה של יוני נרשמה עלייה מתונה במשקל המשקיעים (בהשוואה למשקלם בחודש מאי), כאשר שיעורם עמד על 31 אחוזים מסך העסקאות, ואילו במחצית השנייה של החודש כבר טיפס משקלם לקרוב ל-50 אחוזים .

בהשוואת שיעור השינוי במספר הדירות שרכשו משקיעים בחודש יוני השנה לזה של דצמבר 2010, יש לציין כי במונחים של נקודות אחוז, העלאת המס הנוכחית גבוהה כפליים מזו שנעשתה בתחילת 2011 (העלאה של 3 נקודות אחוז בסוף יוני, לעומת העלאה של 1.5 נקודות אחוז בתחילת 2011) . במונחים יחסיים הכבדת המיסוי עדיין גבוהה, אבל במידה פחותה (העלאה של 60 אחוזים ביוני, לעומת העלאה של 42 אחוזים בתחילת 2011). הקדמת הרכישות ביוני השנה הייתה גבוהה במידה ניכרת מזו של דצמבר 2010. מוקדם אמנם עדיין להסיק לגבי שינוי התנהגות המשקיעים בעקבות הכבדת המיסוי הנוכחית, אולם הגידול החריג ברכישות המשקיעים בחודש יוני עשוי להעיד על השפעה לא לינארית של שיעור המס על רכישות אלו.

בפילוח גיאוגרפי של רכישות המשקיעים בולט אזור ת"א עם גידול של יותר מ-120 אחוזים ברכישות אלו בהשוואה לחודש הקודם. במונחים כמותיים נרכשו באזור זה קרוב לאלף דירות להשקעה, כמות המהווה כ-60 אחוזים מסך העסקאות שבוצעו באזור בחודש יוני. לגבי אזור זה יש לציין כי בדצמבר 2010, קודם להעלאת המס הקודמת על משקיעים (כפי שצוין, בתחילת 2011), היה אזור ת"א בין האזורים הבודדים שרשמו ירידה ברכישות המשקיעים. ביוני השנה הוביל אזור זה את הגידול ברכישות המשקיעים.

אזור נתניה שמאז תחילת 2015 נרשם בו גידול חד ברכישות המשקיעים, רשם גידול נוסף, של 100 אחוזים ברכישות אלו בחודש יוני. בסיכומה של המחצית הראשונה של 2015 נרכשו באזור נתניה כ-2.5 אלפי דירות להשקעה. כמות זו נמוכה ב-9 אחוזים בלבד מהשיא השנתי של רכישת דירות להשקעה שנרשם באזור בשנת 2010. לשם השוואה, ברמה הארצית, עומד פער זה  על 30 אחוזים.

כאשר מנתחים את מאפייני רוכשי הדירות להשקעה בחודש יוני באזור נתניה בהשוואה למשל לתחילת השנה, על מנת לבחון באיזו מידה, אם בכלל, חל שינוי במאפיינים אלו בחודש יוני, אשר עשוי להיות מיוחס להעלאת המס המתוכננת, עולים מספר ממצאים בולטים. ראשית, נמצא כי המשקיעים באזור זה בחודש יוני היו מבוגרים יותר. כך למשל, הגיל החציוני של המשקיעים באזור נתניה בחודש יוני עמד על 59 שנים, לעומת 55 שנים בחודש ינואר. עובדה זו מצאה ביטוי גם בהכפלת משקלם של הפנסיונרים (10 אחוזים לעומת 5 אחוזים, בהתאמה). בנוסף נמצא כי רמות השכר ו/או משלח היד של המועסקים מקרב המשקיעים באזור זה בחודש יוני היו גבוהות יותר וכך גם רמת מחירי הדירות שנרכשו על ידם.

הגידול ברמות המחירים של הדירות שרכשו המשקיעים באזור נתניה, אשר התווסף לגידול הכמותי, עשוי להיות מוסבר בין היתר בעובדה שהעלאה של 1 נקודת אחוז מס באזור זה, המאופיין ברמות מחירים גבוהות ביחס לממוצע הארצי, במונחים כספיים מוחלטים הינה משמעותית יותר בהשוואה לאזורים ה"זולים" יותר. אמנם, יש לציין כי גם באזור ב"ש למשל, המאופיין ברמות מחירים נמוכות בהשוואה ארצית, נרשמה עלייה משמעותית ברמות המחירים שרכשו המשקיעים בחודש יוני, בהשוואה לתקופה קודמת. אולם במקרה זה הדבר מוסבר בהקדמת שיווק דירות ע"י קבלנים (הכוונה לדירות ש"נמכרות על הנייר"), על מנת לאפשר למשקיעים ליהנות משיעורי המס המופחתים טרם העלאתם. יש לציין כי באזור זה לא נרשם שינוי ברמות השכר של המשקיעים, שכן גם ברמת המחירים הגבוהה יותר בחודש יוני, עדיין נמוך שיעור המינוף של משקיעים אלו (שכרם החציוני עמד על 24 אלפי ש"ח, בדומה לזה שבאזור נתניה. אף שמחירי הדירות שרכשו בב"ש היו נמוכים ב-60 אחוזים בהשוואה לאזור נתניה) .

רכישת דירות ע"י זוגות צעירים רשמה גידול מתון בלבד בחודש יוני (4 אחוזים), כאשר סך רכישות אלו נמוך משמעותית מרמת השיא שנרשמה בסגמנט זה של השוק (בחודש יולי 2013). רכישת דירות ע"י משפרי דיור רשמה גידול משמעותי יותר, של כ-30 אחוזים, אשר הביא סך רכישות זה לרמתו הגבוהה ביותר בשנים האחרונות .

בפילוח בין דירות חדשות לבין דירות יד שניה נמצא כי מי שהוביל את הגידול בעסקאות בחודש יוני היה פלח השוק של הדירות החדשות (גידול של 54 אחוזים לעומת 38 אחוזים, בהתאמה, בהשוואה לחודש הקודם). סך הדירות החדשות שנמכרו בחודש יוני עמד על 4.5 אלפי דירות , הרמה ההיסטורית הגבוהה ביותר שנרשמה בפלח שוק זה. מנגד, רכישת דירות יד שניה עמדה על 11 אלפי דירות, רמה גבוהה מאד כשלעצמה, אבל דומה לרמתה בחודש דצמבר 2013 (על רקע הזינוק החד במכירות המשקיעים באותו חודש, לפני כניסתו לתוקף של ביטול הפטור ממס שבח). הפערים בשיעורי הגידול בין שני פלחי שוק זה בחודש יוני מוסברים בעיקר ברכישות המשקיעים (שיעור הגידול ברכישת דירות חדשות ע"י משקיעים היה גבוה משמעותית מאשר בפלח השוק של דירות יד שניה).

נתונים ראשוניים לחודש יולי מצביעים על ירידה חדה במספר העסקאות ושיעור נמוך במיוחד של משקיעים.

דירקטוריון בורסת ת"א חשף הבוקר כי הבורסה בוחנת רפורמה במתודולוגיית מדדי המניות על מנת לשפר את חוסנם. סגל הבורסה מקיים סדרת פגישות עם פעילים בשוק לבחינת הנושא.

בבורסת ת"א מזכירים כי ביולי 2010 הושקה מתודולוגיית מדדי מניות חדשה שהעמידה את מתודולוגיית מדדי הבורסה בשורה אחת עם מתודולוגיות המדדים המובילים בעולם ואשר האיצה את צמיחת שוק מכשירי המדדים. במהלך השנה האחרונה, לאור הניסיון שנצבר והשינויים שחלו בשוק ההון, בוחנת הבורסה את המתודולוגיה הקיימת במטרה לשפר את חוסן המדדים למען המשקיעים והחברות בינוניות-קטנות המבקשות לגייס הון בבורסה ובכך לתרום לצמיחת המשק. הרפורמה המתוכננת מיועדת  לשפר את יציבות המדדים ולהקטין באופן משמעותי את הסיכון של המשקיעים ועוקבי המדדים שמנהלים באופן ישיר היקף נכסים של כ-37.5 מיליארד שקל על מדדי המניות של הבורסה.

דיונים בנושא התקיימו בדירקטוריון הבורסה ובמהלך התקופה הקרובה יקיים סגל הבורסה דיאלוג עם פעילים בשוק על מנת לגבש את ההצעה הסופית. המעבר למתודולוגיה החדשה, לכשיאושר, יתבצע ב-12 פעימות, מדי חודש,  על פני שנה למניעת זעזועים בשוק.

בין עקרונות רפורמה והנושאים הנבחנים במסגרת המהלך, נבחן יישום קריטריון הפיזור 5/10/40 של UCITS  של האיחוד האירופאי. הקריטריון קובע כי המשקל המירבי למניה לא יעלה על 10%. כמו כן, לכל היותר 40% מהמדד יושקעו במניות שמשקלן גבוה מ- 5%. במטרה להפחית את הסיכון למשקיעים במשפחת המדדים הוותיקים, תורחב אוכלוסיית המניות במדדים ותיקבע תקרת משקל נמוכה.

באוכלוסיית מדדי הדגל שהושקו בשנות ה-90, יחולו השינויים שלהלן:
ת"א-25 יורחב למדד ת"א-35; מגבלת המשקל החדשה: 4%.
ת"א-100 יורחב למדד ת"א-125; מגבלת המשקל החדשה: 4%.
ת"א-75 יורחב למדד ת"א-90; מגבלת המשקל החדשה:2%.
התוצאה הצפויה – הפחתה במשקל עשר המניות הגדולות במדדים.

עקרון נוסף במסגרת הרפורמה הינו החמרה בתנאי הסף של מדדי הדגל והקלה במדדי הצמיחה: כ-95% מהכספים המושקעים במדדי המניות של הבורסה מושקעים ב"מדדי הדגל" שלה (ת"א-25, ת"א-75, ת"א-100 ות"א-בנקים.) תנאי הסף לכניסת מניות למדדים אלה, יוחמרו. לצד זה  מעוניין סגל הבורסה ליזום הקלות במדדי צמיחה, כמקובל בעולם, תוך הקפדה על איכותם ופיזור נאות בכל המדדים.