הראל פיא החליטה להעלות את דמי הניהול בקרן הראל פיא 2B) 30/70) (מספר קרן: 5102645). לפי כך, שיעור השכר מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן יהיה מעכשיו 1.55% לעומת % 1.40 לפני השינוי. הראל מציינת כי בהתאם להסכם הקרן, זכאי מנהל הקרן לקבל שכר שנתי מרבי השווה ל-4% מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן, אך כאמור לעיל, החל מהמועד הנזכר לעיל וכל עוד לא יוחלט אחרת על ידי מנהל הקרן, יקבל בפועל מנהל הקרן שכר שנתי השווה ל-1.55% מהשווי האמור.

שמעתם על חוק שכירות הוגנת? סתיו שפיר קידמה את החוק הזה לצד חברי כנסת נוספים, ועכשיו הממשלה מאמצת חלק מהרעיונות שעלו בדיונים. בגרסתו המקורית של החוק ניסו להגביל את כוחם של משכירי הדירות. איך? הכוונה היתה להגביל את משכירי הדירות להעלות את שכר הדירה בין שנה לשנה. עכשיו מדברים על פתרון אחר להעלאות בשכר הדירה.

על פי החוק המעודכן בעלי הדירות/ משכירי הדירות לא יוגבלו, כלומר הם לא יחויבו בשכר דירה קבוע או בהתאם לחוזה המקורי. אבל יהיה להם תמריץ לא להעלות משמעותית את שכר הדירה. משכירי הדירות יזכו להטבת מס אם יבחרו להצמיד את שיעור העלאת שכר הדירה למדד המחירים לצרכן, במסגרת חוזה ארוך טווח של מספר שנים. הצמדה למדד היא בהחלט הגיונית וסבירה, היא הרי מבטאת את שיעור עליית המחירים במשק. בפועל שכר הדירה עלה בשיעור גבוה יותר מעליית מדד המחירים לצרכן.

ההצעה הזו מגובשת על ידי שר האוצר משה כחלון ומשרדו, וזאת בהמשך לדברי שרת המשפטים איילת שקד שהתנגדה (ובצדק יש לומר) לפיקוח על העלאת שכר דירה. אחרי הכל, אי אפשר לפקח ולהגביל מחיר בשוק חופשי ותחרותי. אנחנו בדמוקרטיה. אפשר לתת הטובות למי שלא יקפיץ/ יעלה את המחיר, אבל לא יותר מזה.

על כל פנים, על פי ההצעה המתגבשת, אם בחוזה ארוך טווח, (הגדרה של ארוך טווח עדיין לא נקבעה, אך הכוונה ככל הנראה לחוזים שיהיו מעל 3 שני), בעל הדירה/ משכיר הדירה לא יעלה את מחיר השכירות מעבר למדד המחירים לצרכן, הוא יזכה להפחתה במס השבח שיהיה עליו לשלם ביום שבו ימכור את הדירה. סכום ההטבה נקבע על 5,000 שקל עבור כל שנה שבה נמנע מלייקר את שכר הדירה. זה לא הולך ברגל, זה סכום משמעותי, תלוי כמובן בשווי הדירה, במס העתידי הצפוי, בהיקף שכר הדירה ועוד.

בנק ישראל מפרסם את הדיווח החצי שנתי אודות מחירי השירותים הבנקאיים הנפוצים, ומדווח כי בנק ירושליים עדיין מציע את העמלות הנמוכות ביותר. העמלות הגבוהות ביותר בעלות פעולה בערוץ ישיר – בבנק איגוד. בנק מסד הינו היקר ביותר בעמלות פעולה באמצעות פקיד/ עמלת מינימום חודשית.

בכלל המערכת הבנקאית, בבנק ירושלים עלות ניהול החשבון היא הזולה ביותר בפער משמעותי מיתר הבנקים (עלות חודשית של כ- 0.3 ש"ח), ולעומתו בבנקים: מרכנתיל וערבי-ישראלי העלות הגבוהה ביותר (עלות חודשית של כ-20.0 ש"ח וכ-16.8 ש"ח, בהתאמה). מבין חמשת הבנקים הגדולים, בבנק הפועלים עלות ניהול החשבון היא הזולה ביותר (עלות חודשית של כ-12.0 ש"ח), ולעומתו בבנק הבינלאומי העלות הגבוהה ביותר (עלות חודשית של כ-16.2 ש"ח).

בנק ישראל מדווח כי נמשכת הירידה בעלות החודשית של ניהול חשבון עו"ש, גם בניכוי שירות המסלולים. העלות החודשית בשימוש בכרטיס אשראי נותרה יציבה. ההכנסה הממוצעת מעמלות המיוחסת בדוחות הכספיים של הבנקים לחשבון של משק בית בתחום פעילות בנקאות ופיננסיים עומדת על סך של כ-28 ש"ח לחודש.

על פי נתוני בנק ישראל, נכון ל-31.5.2015, כ-200 אלף לקוחות הצטרפו לשירות המסלולים. הפיקוח על הבנקים נוקט בצעדים על מנת להגביר את מודעות הלקוחות לשירות זה ולכדאיותו. הפיקוח על הבנקים קורא לציבור הלקוחות להיעזר בהשוואות המוצגות בפרסום זה, במחשבונים (לרבות במחשבון המסלולים), בטיפים לחסכון, ובהשוואות הנוספות המצויים באתר האינטרנט של בנק ישראל, וזאת לצורך בדיקת התנאים המוצעים בבנקים השונים, ולצורך קבלת החלטות לגבי הבנק הכדאי ביותר עבורם לניהול חשבון עו"ש ותיק ניירות ערך.

בנוסף מדווח בנק ישראל כי בחודשים האחרונים נכנסו לתוקף מספר הוראות שהביאו להפחתה נוספת בעמלות, להגברת השקיפות ולשיפור מצבו של הצרכן הבנקאי.

בנק ישראל השוואת עמלות בנקים

עלות חודשית ממוצעת לשירותים נפוצים בחשבון עו"ש:
– במחצית השנייה של שנת 2014, העלות החודשית הממוצעת לחשבון עו"ש למשקי בית במערכת הבנקאית , על פי פרופיל פעילות אחיד , הסתכמה בכ-12.8 ש"ח, בהשוואה לסך של כ-13.0 ש"ח במחצית הראשונה של שנת 2014.
– השוואה על-פי פרופיל הפעילות האחיד בחשבון עובר ושב (פעולות על ידי פקיד ופעולות בערוץ ישיר) מעלה כי קיימת שונות גבוהה בין הבנקים:
– בכלל המערכת הבנקאית, בבנק ירושלים עלות ניהול החשבון היא הזולה ביותר בפער משמעותי מיתר הבנקים (עלות חודשית של כ- 0.3 ש"ח), ולעומתו בבנקים: מרכנתיל וערבי-ישראלי העלות הגבוהה ביותר (עלות חודשית של כ-20.0 ש"ח וכ-16.8 ש"ח, בהתאמה).
– מבין חמשת הבנקים הגדולים, בבנק הפועלים עלות ניהול החשבון היא הזולה ביותר (עלות חודשית של כ-12.0 ש"ח), ולעומתו בבנק הבינלאומי העלות הגבוהה ביותר (עלות חודשית של כ-16.2 ש"ח).

הוצאה חודשית ממוצעת בפועל של שירותי חשבון עו"ש נפוצים:
– במחצית השנייה של שנת 2014, ההוצאה החודשית הממוצעת בפועל של שירותי חשבון עו"ש נפוצים של משקי בית  במערכת הבנקאית, הסתכמה בכ-11.2 ש"ח, בהשוואה לסך של כ-12.5 ש"ח במחצית הראשונה של שנת 2014 .
בהשוואה בין הבנקים:
– בכלל המערכת הבנקאית, ההוצאה החודשית הממוצעת לחשבון בבנק ירושלים היא הזולה ביותר (כ- 0.7 ש"ח)   ובבנק פאג"י היא היקרה ביותר (כ- 22.5 ש"ח).
– מבין חמשת הבנקים הגדולים, ההוצאה החודשית הממוצעת לחשבון הזולה ביותר נמצאה בבנק דיסקונט (כ- 11.0 ש"ח), והיקרה ביותר – בבנק הבינלאומי (כ- 14.3 ש"ח).

הוצאה חודשית ממוצעת בפועל עבור החזקת כרטיס אשראי
– במחצית השנייה של שנת 2014, ההוצאה החודשית הממוצעת בפועל של החזקת כרטיס אשראי  (מסוג – מקומי, בינלאומי וזהב) במערכת הבנקאית, הסתכמה בכ-7.4 ש"ח, בדומה למחצית הראשונה של שנת 2014.
– בהתייחס לעמלה בפועל בגין החזקת כרטיס אשראי, קיימת שונות גבוהה בין החברות: בעלות החודשית הממוצעת לכרטיס בגין כרטיסים מסוג מקומי, בינלאומי וזהב – ישראכרט היא הזולה ביותר (כ- 5.9 ש"ח) , ואילו כ.א.ל. היא היקרה ביותר (כ- 9.5 ש"ח).

השוואת שיעורי עמלות בגין פעילות בניירות ערך הנסחרים בישראל:
– השוואה של המחיר בפועל בהשוואה לתעריף השירות, בכל אחד מהבנקים, בנפרד, מעלה כי בכל אחת מהקטגוריות, כי המחיר שנגבה בפועל נמוך מהמחיר התעריפי.
– ככל ששווי תיק ניירות הערך שמנהל הלקוח גבוה יותר, כך שיעור העמלה שנגבה בפועל, ככלל, נמוך יותר, הן בעמלת קניה ומכירה והן בדמי ניהול ניירות ערך.

הכנסות מעמלות לפי מגזרי פעילות על פי דוחות כספיים מאוחדים:
מנתוני הדוחות הכספיים המאוחדים של הבנקים לשנת 2014 , עולה כי ההכנסה השנתית של מערכת הבנקאות מעמלות , המיוחסת למגזרי הפעילות משקי בית ובנקאות פרטית בישראל הסתכמה בכ-7.6 מיליארדי ש"ח. מתוך סכום זה: כ-2.3 מיליארדי ש"ח בגין פעילות בנקאות ופיננסיים, כך שההכנסה החודשית הממוצעת מעמלות המיוחסת לחשבון  עומדת על סך של כ-28 ש"ח לחודש. פעילות בנקאות ופיננסים כוללת, בנוסף לשירותים הנפוצים בחשבון עו"ש, בין היתר, את השירותים הבאים: פנקס שיקים, שיק בנקאי, החזרת חיוב מסיבת אכ"מ, טיפול במזומנים על ידי פקיד, העברה במערכת זה"ב, הודעות, הפקת דוחות ומסמכים לבקשת לקוח, איתור חשבונות, איתור מסמכים, קבלת מידע בתקשורת, עמלת חליפין, הפרשי שער, הפקדת שיקים במט"ח, גביית שיקים במט"ח, גביית שיקים במטבע חוץ, העברות מטבע חוץ בארץ ולחו"ל ועוד; כ-2.6 מיליארדי ש"ח בגין פעילות בכרטיסי האשראי, כך שההכנסה החודשית הממוצעת מעמלות המיוחסת לכרטיס אשראי הסתכמה בכ-27 ש"ח לחודש . פעילות כרטיסי אשראי המיוחסת למשקי בית ובנקאות פרטית כוללת גם הכנסות בגין עמלת סליקה ובגין עמלה צולבת. הכנסה המיוחסת במישרין לפעילות בכרטיסי אשראי (הכוללת בין היתר, את הכנסות מהשירותים הבאים: דמי כרטיס, טיפול בהכחשה לא מוצדקת של עסקה, פירעון מידי של עסקאות, עסקאות במט"ח, משיכת מט"ח בחו"ל) מוערכת בכ-17 ש"ח; כ-2.3 מיליארדי ש"ח בגין פעילות בשוק ההון ; וכ-0.4 מיליארדי ש"ח בגין משכנתאות ונדל"ן.

בית ההשקעות פסגות מגיב היום למדד המחירים לצרכן שפורסם אתמול, כותב כי ההשפעות העיקריות על המדד היו:
– סעיף שירותי הדיור בבעלות (הנמדד באמצעות חוזי שכירות בלבד) עלה ב 0.4% כמצופה.
– במחירי הדירות לרכישה (אשר אינן נמצאות במדד) נרשמה ירידה של 0.4% כך שההתמתנות בקצב השנתי של עליית מחירי הדירות נמשכה גם החודש. ב 12 החודשים האחרונים עלו מחירי הדירות ב 3.2% בתקופה הנסקרת לעומת 4.0% בחודש שעבר.
– סעיף הוצאות דיור אחרות (תיווך, עריכת חוזים וכו') עלה ב 2.2% כתוצאה מעלייה בכמות העסקאות.
– סעיף ההלבשה וההנעלה עלה ב 7.3% אך בניכוי השפעות עונתיות זה ירד ב 1.1%.
– מחירי הפירות ירדו ב 8.3% . הוזלו במיוחד המלונים שירדו ב 36.6% כמו גם האבטיחים שירדו ב 19.3%.

פסגות צופים כי מדד חודש יולי יעלה בשיעור של 0.2%:
– סעיף הדיור יעלה ב 0.7% בעיקר בשל סיבות עונתיות. העלאת מס הרכישה על דירות להשקעה (שנכנסה לתוקפה בחודש שעבר) עשויה להביא לקיטון בהיצע הדירות להשכרה ולגלגול המס על השוכרים ולכן הסעיף עשוי להילחץ כלפי מעלה בחודשים הקרובים.
– סעיף המזון ירד ב 0.9% . בין היתר, בשל ירידה במחירי מוצרי החלב (המפוקחים וגם בחלק גדול מהמוצרים אשר אינם מפוקחים). ירידת מחירי החלב גרעה 0.1% מתחזית האינפלציה ל 12 החודשים הקרובים.
– סעיף הפירות והירקות יעלה ב 2.6% , מעט יותר מהעלייה העונתית בעיקר בשל צמצום ההיצע בענף.

פסגות צופים כי מדד אוגוסט יעלה בשיעור  של 0.2%:
– סעיף התרבות והבידור יעלה בחדות בחודש אוגוסט בשל חופשת הקיץ.
– סעיף הדיור יעלה ב 0.7% בשל סיבות עונתיות ובשל הסיבות המפורטות לעיל.
– סעיף המזון יעלה באופן מתון בלבד. הירידה במחירי מוצרי החלב תשפיע על הסעיף גם בחודש אוגוסט. בהסתכלות קדימה, הירידה ברמת התחרותיות (בשל הקשיים ברשת מגה) ועליית שכר המינימום צפויים לתמוך בעליית מחירי המזון בחודשים הקרובים.
היחלשות הדולר מול השקל וירידת מחיר חבית נפט צפויים להביא לירידה במחיר הדלק.

פסגות מעריכים כי האינפלציה ב 12 החודשים הקרובים צפויה להסתכם ב 0.8%. התחזית מבוססת על הנחת אי שינוי במחיר הנפט ובשע"ח דולר/שקל.

פסגות על ריבית בנק ישראל: בארבעת החודשים האחרונים עלה מדד המחירים ב 1.4% ובבנק ישראל כנראה מעודדים מאוד מכך. עם זאת, השקל ממשיך להתחזק – מאז הודעת הריבית האחרונה התחזק השקל ב 3.4% מול סל המטבעות. יש לציין, חברי הועדה המוניטרית משדרים לאחרונה כי רוב תשומת ליבם מוסבת לסביבת המחירים המשתפרת אשר עושה את דרכה חזרה ליעד האינפלציה של בנק ישראל. רושם זה בלט במיוחד בהודעת הריבית האחרונה כאשר נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, ציינה בנאומה כי: "החשש מאי עמידה ביעד (האינפלציה) פחת" זו גם כנראה הסיבה ש"פחתה ההסתברות לכך שנידרש לשימוש בכלים בלתי קונבנציונאליים".

בשורה התחתונה, המסר העולה מתוך הודעת הריבית ומנאומה של נגידת בנק ישראל הוא ברור מתווה – הריבית בישראל בעתיד הקרוב יהיה דומה מאוד למתווה הריבית בארה"ב. לכן, בהסתכלות קדימה, מספר חודשים לאחר שתעלה הריבית בארה"ב (כנראה ברבעון האחרון של השנה) אנו מעריכים כי תעלה הריבית גם בישראל. עם זאת, יש לציין כי במידה והתחזקות השקל תבוא לידי ביטוי בהרעה בנתוני הפעילות הכלכלית (מה שכבר מתרחש במידה מסוימת ביצוא הישראלי) ו/או בנתוני האינפלציה, בנק ישראל יפעל, להערכתנו, בעיקר על ידי רכישות מט"ח נרחבות יותר.

תחזיות פסגות לאינפלציה ולריבית בנק ישראל

גם כלכלני הפועלים הגיבו לפרסום המדד, וציינו כי תחזית מדד המחירים לצרכן: מדד חודש יוני עלה בדומה לציפיות וגם סעיפי המדד לא הפתיעו. האינפלציה מוסיפה להיות נמוכה בהשפעת גורמים עולמיים כמו מחירי הסחורות והנפט, התחזקות השקל, עלייה בתחרותיות במשק ומדיניות ממשלתית להפחתת יוקר המחייה. גורמים אלו צפויים להשפיע על האינפלציה גם בשנה הקרובה. המדיניות הממשלתית צפויה להמשיך לפעול להפחתת יוקר המחייה, אולם השפעתה הצפויה על האינפלציה קשה לכימות.

כלכלני הפועלים מציינים בנוסף כי שוק העבודה נמצא בתעסוקה מלאה וגם השכר נמצא במגמת עלייה בין השאר בעקבות עליית שכר המינימום, ומוסיפים: "אנו מעריכים כי גורם זה יפעל לעליית האינפלציה בשנה הקרובה. אנו צופים עליית מדד בשיעור של 0.9% ב-12 החודשים הקרובים. תחזית שינוי המדד בשנת 2015: 0.0%. תחזית זו אינה לוקחת בחשבון הפחתה אפשרית של המע“מ על מוצרי יסוד. תחזית מדדי המחירים לחודשיים יולי ואוגוסט עודכנה כלפי מטה בשל ירידת מחירי הנפט, הייסוף בשקל וצפי להוזלה במחירי מוצרי החלב".

כלכלני הפועלים על ההשפעה על המדיניות המוניטארית: "האינפלציה חוזרת בהדרגה להיות חיובית, אם כי עדיין נמוכה מהיעד. האינפלציה לא מהווה בשלב זה הגורם המכריע בהחלטות הריבית. מחירי הדירות ירדו החודש, אבל מדובר בתצפית בודדת ולא ניתן להסיק מכך בינתיים דבר. שער החליפין האפקטיבי של השקל המשיך להתחזק וזה כרגע משתנה המפתח לריבית.

תחזיות הפועלים לאינפלציה ב-12 החודשים הקרובים

ערן סיב יו״ר התאחדות קבלני השיפוצים יוצא נגד כוונת קבינט הדיור להביא לארץ חברות בניה סיניות שיבצעו פרויקטים. "מהלך זה יפגע בענף השיפוצים וצפוי להוריד את נפח הפעילות ב-20%, מכיוון שכיום חברות קבלניות מעסיקות שיפוצניקים לעבודות גמר ותיקוני חוק מכר דירות"

עוד הוסיף כי "חייבים לעצור את זה מכיוון שלא יגמר בזה. מה הצעד הבא? להביא שיפוצניקים מסין? ואולי גם מוסכניקים? אני חושש שהצעד הזה יהיה כדור שלג שיפגע במשק ויגביר את האבטלה".

נזכיר, כי מוקדם יותר השבוע אישר קבינט הדיור את הצעת שר האוצר, משה כחלון ושר הבינוי והשיכון, יואב גלנט, לסיוע ממוקד להגדלת היקף פעילות הבנייה למגורים, כחלק מסל הפתרונות הכולל לטובת מענה לפתרון משבר הדיור.

ההחלטה כוללת הגדלה של 8,000 היתרי העסקה לעובדים פלשתינאים (עד לכ-45,000) ולהגדלה של 20,000 היתרי העסקה לעובדים זרים. לצורך שיפור הקצאת העובדים הפלסטינים בישראל, וכן לשם הבטחה כי כלל העובדים הפלסטינים מועסקים באופן מלא, ולצורך הבטחה של מתן תנאים הוגנים לעובדים, מוצע להקים צוות בין-משרדי שיגיש המלצות לשינוי מודל ההקצאה של עובדים פלסטינים בתוך 90 יום. בנוסף, מוצע ליישם צעדים נוספים לתעדוף פרויקטים של בינוי למגורים מבחינת היצע כוח האדם, וכן יישום מנגנון אוטומטי לשם התמודדות עם אפשרות של הרעה עתידית בשוק העבודה.

איך רושמים בספרים פעילות שמתכוונים למכור אותה? איך רושמים רווח ממימוש אחזקות? ומה הציל את הרבעון של המשביר?
בדוחות הכספיים קיימת הפרדה ברורה בין פעילות שוטפת של הפירמה לבין פעילות זמנית, חד פעמית, שאינה חלק מהפעילות השוטפת של הפירמה. כל מה שהוא חד פעמי וחריג אמור להיכנס לסעיפים ייחודיים ומוגדרים, וכל מה שהוא במסגרת הפעילות השוטפת נמצא בסעיפים הסטנדרטיים.
גם פעילות מופסקת מסומנת בנפרד ובהדגשה בדוחות הכספיים. פעילות מופסקת יכולה להיות פעילות או חברה קשורה שהחברה המחזיקה מכרה אותה, או חיסלה אותה (הפסיקה את הפעילות/ חברה), אלא שאם הפעילות/ חברה נמכרה או חוסלה, איך היא בכלל מופיעה בדוחות הכספיים?
בדוחות הכספיים תתבטא עסקה המכירה או החיסול. אבל מסתבר שגם חיסול ומכירה עשויות להיות פעולות שנמשכות על פני תקופה. בשלב הראשון תירשם בדוחות העסקה עצמה – עסקת המכירה, או פעולת החיסול. בשלב הבא יתבטאו כל מיני שאריות שקשורות לעסקה. לדוגמה, החברה האם חיסלה פעילות ורשמה הפרשה להפסדים בעת החיסול, אך הסתבר שההפסד גדול יותר, אז הפער בהפסד הזה יירשם בדוחות לאחר חיסול הפעילות בפועל. כך גם לגבי מכירת פעילות – מוכרים פעילות, אבל בינתיים (עד יום השלמה העסקה) הפעילות הזו מניבה רווחים או הפסדים – הרווח/ ההפסד הזה נרשם בדוחות הכספיים. מעבר לכך, גם אחרי השלמת עסקת המכירה יש פעמים רבות שאריות עסקה שמתבטאות בדוחות – לדוגמה, אם מדובר בתמורה מותנית (תמורה בגין הפעילות המופסקת שתלויה בביצועים של הפעילות הנרכשת), או אם יש שינוי בהסכם/ בעסקה, אז השינויים בתמורה ו/או בעסקה יתבטאו בתוצאות. . עם זאת, בהכללה אפשר להגיד שכאשר מדובר בפעילות/ חברה שנמכרה או חוסלה אז רוב ההתחשבנות הכספית כבר מתבטאת בדוחות עם סגירת העסקה.
מצב שונה לחלוטין קיים כאשר לחברה יש פעילות/ חברה שברצונה למכור. זאת לא מכירה בפועל, ועדיין כתוצאה מכוונת החברה לממש את הפעילות, החשבונאות מגדירה אותה בדומה לפעילות שנמכרה או פעילות שחוסלה, תחת "פעילות מופסקת". כלומר, אין הכרח לביצוע של אקט המכירה, מספיק שהנהלת החברה מתכוונת למכור את הפעילות כדי שהפעילות הזו תסומן ותצבע בדוחות הכספיים, באופן שונה מהפעילויות האחרות של הפירמה.
בדוח רווח והפסד הפעילות המופסקת (שכוללת כאמור גם פעילות שבכוונת החברה למכור) נמצאת בתחתית הדוח, כמה שורות טובות אחרי הרווח מפעולות רגילות. הרווח או הפסד מהפעילות המופסקת נרשם בשורה אחת, כאן, להבדיל מהפעילות השוטפת אין התייחסות למכירות, עלות המכירות, רווח גולמי, הוצאות תפעוליות וכו'. פשוט – שורה אחת ודי. אחרי הכל, לכאורה לא צריך יותר מדי, זו הרי פעילות מופסקת. אם מדובר בפעילות מהותית, אז בביאורים לדוחות הכספיים נקבל פירוט רחב יותר, אבל גם אז זה לא ממש דוח כספי מוגדר וברור של הפעילות המופסקת, זה יכול לכלול את כמה פעילויות מופסקות, זה יכול לכלול רווח או הפסד מפעילות מופסקת אחת לצד כל הפעילות המופסקת האחרת. כלומר מישמש של פעילויות מופסקות, לרבות זנבות של פעילויות מופסקות בעבר עם השלכות על התוצאות האלו.
הנה לדוגמה הדוחות הכספיים של המשבר 365 – הקבוצה הזו מחזיקה ברשת כל בו ענקית שמוכרת בקצב של מיליארד שקל, לצד פעילות בתחום מועדוני הלקוחות, פעילות פיננסית ופעילות בתחום התיירות ועוד. אבל מהדוחות נראה שעיקר הפעילות של המשביר היא הפסקת פעילות. החברה מכרה לאחרונה את סניפי רשת המזון 365COST כשעוד לפני כן התכוונה לממש את הפעילות ההפסדית שנרשמה תחת סעיף פעילות מופסקת. כמו כן, מכרה המשביר 50% מהונה של המשביר מועדון 365 פיננסים ורשמה את הפעילות תחת פעילות מופסקת, במקביל לרישום רווח כתוצאה מהמכירה. רווח שנרשם אגב גם תחת פעילות מופסקת.
גם את ניו פארם מתכוונת המשביר לממש. היא כבר כמעט ומכרה אבל הרוכשים קיבלו רגליים קרות, אבל המשביר לא התייאשה – "…ולאור התכנית האסטרטגית של החברה למימוש והשבחת החזקות, הנהלת החברה מעריכה כי ניו פארם, כולה או חלקה, תימכר בתקופה הקרובה, בין היתר, לאור פניות של גורמים שונים המתעניינים ברכישתה, ולחילופין תיבחן אפשרות של מיזוג של ניו פארם עם ולתוך המשביר בתי כלבו", מציינים מנהלי החברה בדוחות הרבעון הראשון, ועל רקע זה הרי שמדובר בפעילות שיש כוונה לממשה וחשבונאית יש להציגה כפעילות מופסקת.
ומכאן, שבסעיף פעילות מופסקת של המשביר יש כמה וכמה פעילויות ואלו רק מהזמן האחרון, לפני כשנתיים מימשה המשביר את סיבוס העוסקת בהסעדה, וגם פעילות זו נרשמה במשך תקופה תחת פעילות מופסקת.
ועל רקע הפעילויות המופסקות האלו, סעיף הרווח/ הפסד מפעילויות מופסקות מאוד משמעותי. ברבעון הראשון של השנה הפסידה החברה תפעולית 8.5 מיליון שקל על הכנסות של 307 מיליון שקל – תוצאות חלשות, אפילו מאוד בהינתן שחד פסח חל השנה ברבעון הראשון, אבל את התוצאות החלשות האלו הצילו הפעולות המופסקות – הרווח מפעולות מופסקות הסתכם ב-17.2 מיליון שקל, וכאשר מחפשים לו הסבר וחופרים מעט בביאורים מבינים שרובו ככולו נובע ממימוש 50% מועדון 365 פיננסים. המכירה היתה בתמורה לכ-12 מיליון שקל ובהינתן השערוך על יתרת ההשקעה של המשביר בחברה – 50%) הרווח כולו הסתכם מעל 20 מיליון שקל. מנגד, הפעילויות המופסקות, ובעיקר ניו פארם הניבו ככל הנראה הפסד כך שבשורקה התחתונה הרווח ממכלול הפעילות הסתכם כאמור בכ-17.2 מיליון שקל.
אבל האם זה באמת הרווח מפעילות מופסקת? מה הקשר בין רווח הון ממימוש האחזקה במועדון פיננסים לבין פעילות מופסקת? מה הקשר בין שערוך חשבונאי ליתרת האחזקה לבין פעילות מופסקת? זה לא חד וחלק, ויש שמייחסים את הרווחים ממימוש השקעות רגע לפני שהופסקו לסעיף שוטף, ולא לסעיף מפעילות מופסקת. זה נראה נכון יותר, אחרי הכל, זה רווח הוני/ רווח אחר. עם זאת, לרוב מימושים כאלו מוצגים בפעילויות מופסקות. אלא שאז יש לבחון את ההפרדה בין רווח מופסק שוטף לרווח מופסק מעין הוני וחשבונאי.
על הצגה של ניו פארם במאזן המשביר בפעמים הבאות

איילון קרנות נאמנות מדווחת כי מנהל הקרן "כוון (4D) מניות WALL STREET" (מספר קרן: 5115373) מעלה את השווי של האופציה C 000001 JUL (מס' ני"ע: 81330839) המוחזקת בקרן. הסיבה להעלאת השווי הינה כי לדעת מנהל הקרן, השווי שנקבע לאופציה הנ"ל בבורסה חרג באופן קיצוני מהשווי שנקבע לנכס הבסיס שלה.

מנהל הקרן עדכן כלפי מעלה את שווי האופציה ממחיר שעמד על 164,540 ש"ח ל-168,127 ש"ח. מדובר בעלייה בשיעור של 2.18% בשווי האופציה.

שיעור השינוי בשווי הנקי של נכסי הקרן שלעיל כתוצאה מהשינוי בשווי האופציה הינו:  0.2%-.

מנורה מבטחים קרנות נאמנות מעלה בכ-9% את שווי סקיילקס אגח ד', ו' בקרן "מנורה מבטחים (0B)(!) אג"ח קונצרני ללא מניות" (מספר קרן: 5113923). שערוך האג"ח נעשה בעקבות בחינת השווי של הנכסים המגבים של ניירות הערך שהונפקו על ידי החברה.

השווי של סקיילקס אגח ד' עלה בכ-8.92% מ-41.5 אג' ל-45.2 אג'. בנוסף הוחלט על העלאת שווי סקיילקס אגח ו  מ-40.4 אג' ל- 44 אג' ( עליה בשיעור של  8.91%). מנהל הקרן מדווח כי שיעור השינוי בשווי הנקי של נכסי הקרן כתוצאה מהשינוי בשווי ני"ע: 0.0922%.

שיעור השינוי המצטבר בשווי הנקי של נכסי הקרן כתוצאה מכלל השערוכים שנעשו לני"ע מהיום בו מנהל הקרן שיערך לראשונה:  0.26265%- .

לאומי שוקי הון מפרסמים סקירת "השבוע במאקרו", ומציינים כי בחודש יוני נרשם שיפור בציפיות העסקים במרבית הסקטורים. השיפור בולט בעיקר בענפי הבינוי והמלונאות. על פי סקר הערכת מגמות בעסקים, בחודש יוני חלה הטבה במאזן הפעילות הכוללת (4.5%+). כלומר, מספר המנהלים שדיווחו על הטבה בפעילות היה גבוה יותר מאלו שדיווחו על הרעה בפעילות. נציין כי ההטבה חלה בכל הסקטורים למעט ענפי התעשייה והקמעונאות. מדובר בנתון הגבוה ביותר מאז חודש יוני אשתקד, המלמד על עלייה מסוימת בקצב התרחבות הפעילות הכלכלית במשק, על אף החולשה בפעילות היצוא.

בענף הבינוי נמדד החודש המאזן הכולל הגבוה ביותר מאז תחילת הסקר (דצמבר 2010), ומדדי הפעילות בשלושת החודשים האחרונים הם הגבוהים ביותר מתחילת 2013. בנוסף, חל שיפור גם בציפיות להיקף הפעילות בשלושת החודשים הבאים. נציין כי השיפור בפעילות הוא תוצאה של הנסיקה בביקושים לדיור מתחילת השנה. הביקושים צפויים להישאר גבוהים גם בחודשים הקרובים, עד לגיבושה המלא של מדיניות ממשלתית מקיפה בנושא הדיור.

בענף המלונאות, נמדד השיפור המשמעותי ביותר בסקר הנוכחי (אם כי המאזן נמצא עדיין בתחום השלילי). המאזן הכולל הגיע לרמה הגבוהה ביותר מאז חודש יוני 2014, טרם פרוץ מבצע "צוק איתן". בנוסף, חל שיפור בציפיות לשלושת החודשים הבאים, אולם ההערכות נותרו שליליות במרבית המדדים ובראשם מספר לינות התיירים. בהקשר זה, נציין כי נתוני כניסות התיירים בחודש יוני מצביעים על ירידה לעומת החודש הקודם, ועל המשך התאוששות איטית ממבצע "צוק איתן" בהשוואה לאירועים בטחוניים קודמים. הסברים אפשריים לכך הם: הירידה בתיירות הנכנסת מרוסיה, על רקע המצב הכלכלי הקשה במדינה; והתייקרות במחירי החופשות בישראל עבור האירופאים, על רקע התיסוף בשערו של השקל מול האירו. כמו כן, בסקטור השירותים חלה הטבה במאזן הכולל, בעיקר על רקע שיפור בכל מדדי הציפיות לשלושת החודשים הבאים.

מנגד, בסקטור התעשייתי חלה הרעה במרבית מדדי הפעילות בשלושת החודשים האחרונים, ובעיקר בהיקפי המכירות, הייצור וההזמנות ליצוא. הציפיות הן להמשך ירידה בהיקף ההזמנות ליצוא, לאור החולשה בנתוני סחר החוץ מתחילת השנה (כפי שהוסבר בפיסקה הראשונה), זאת לצד שיפור בפעילות לשוק המקומי. כמו כן, בענף הקמעונאות חלה הרעה במאזן הכולל, אולם חל שיפור ניכר בציפיות לגידול במספר המועסקים. נדגיש כי לא מן הנמנע שהערכות הפירמות בהמשך השנה, ומידת האופטימיות שלהן, יושפעו מצעדי המדיניות הכלכלית של הממשלה החדשה.

לאומי מציינים בנוסף כי ירידה ביצוא הסחורות ברביע השני עקב חולשה במרבית הענפים הכלכליים. תחזית היצוא לשנת 2015 עודכנה כלפי מטה: יצוא הסחורות הסתכם ברביע השני של השנה בכ-11 מיליארד דולר (נתונים מנוכי עונתיות, ללא אוניות, מטוסים ויהלומים). נתון זה משקף ירידה משמעותית של כ-7% ביחס לרביע הראשון של השנה, וירידה בשיעור דומה גם ביחס לרביע המקביל אשתקד. היקף יצוא הסחורות ברביע השני מהווה רמת שפל מאז הרביע הרביעי של שנת 2010, אם כי, ייתכן וחלק מההסבר לירידה החדה במונחי דולר נובע גם מהשפעת היחלשות האירו מול הדולר.

החולשה בפעילות היצוא ניכרת בכל הענפים (למעט מתכות בסיסיות, שהוא ענף קטן המהווה כ-1.5% מכלל היצוא התעשייתי ללא יהלומים), כולל בענפי הכלכלה המרכזיים ביצוא התעשייתי. בראשם, יצוא ענף הכימיקלים, שירד בכ-17.5% לעומת הרביע הקודם (אשר גם בו חלה ירידה של כ-17%), ובכ-33% לעומת הרביע המקביל אשתקד. נתונים אלה, מלמדים כי מגמת החולשה ביצוא הכימיקלים מתחילת השנה נמשכת, בין היתר, עקב שביתת העובדים במפעל כי"ל המהווה את עיקר פעילות היצוא בענף. ענף הכימיקלים בעל משקל משמעותי (כ-24%) בסך היצוא התעשייתי (ללא יהלומים), ועל כן הירידה בו משפיעה על כלל הפעילות. עם זאת, גם בנטרול הענף, הסתכמה פעילות היצוא התעשייתי (כולל כרייה וחציבה וללא יהלומים) בירידה, אם כי מתונה יותר, ביחס לרביע הקודם, דבר המעיד על חולשה בכלל פעילות היצוא התעשייתי. בנוסף, נציין כי בעקבות הירידה החדה בענף הכימיקלים, נמשכת מגמת הירידה ביצוא קבוצת הטכנולוגיה המעורבת-עילית (המהווה כ-30% מכלל היצוא התעשייתי ללא יהלומים) אליה הוא משתייך.

החולשה בפעילות יצוא הסחורות עולה גם מבחינת הנתונים בטווחי זמן ארוכים יותר. כך, במחצית הראשונה של השנה (ינואר-יוני) היה היקף היצוא נמוך בכ-6% (במונחים דולריים ונומינאליים) ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, ובכ-5% ביחס למחצית השניה של 2014. חולשה זו, היא בעיקר תוצאה של ההאטה בפעילות הכלכלית בתחילת השנה, בקרב שותפות הסחר של ישראל, לצד התחזקותו של השקל מול סל המטבעות.

"במבט קדימה, אנו מעריכים כי פעילות יצוא הסחורות של ישראל תגדל ב-2015, אך בשיעור לא גבוה, זאת עקב הערכות לגידול מינורי בהיקף הסחר הבינלאומי; השיפור במצב הכלכלי בקרב חלק מיעדי היצוא העיקריים של ישראל בעת האחרונה; ולאור הפיחות בשקל מול הדולר במהלך החודשים האחרונים של 2014, אשר נשמר בחלקו במהלך 2015 (עם זאת ביחס לאירו נרשם תיסוף משמעותי של השקל). עקב הירידה ביצוא הסחורות מתחילת השנה (שבאה לידי ביטוי גם בנתוני החשבונאות הלאומית לרביע הראשון של השנה), עדכנו את תחזית היצוא לשנת 2015 כלפי מטה וכעת אנו מעריכים כי יצוא הסחורות והשירותים של ישראל יצמח השנה בשיעור ריאלי (שקלי) של 2.5% במקום 4.8% בתחזית הקודמת (לעומת 1.3% ב-2014). בתוך כך, הדגש ממשיך להיות על גידול ביצוא לגוש הדולרי תוך שיפור ברווחיות של פלח יצוא זה", כותבים לאומי.

לאומי מצייינים בנוסף כי הגירעון המסחרי התרחב ברביע השני של השנה, על רקע יציבות ביבוא הסחורות, וכותבים בסקירתם: יבוא הסחורות הסתכם בכ-11.6 מיליארד דולר ברביע השני של השנה (נתונים מנוכי עונתיות, ללא אוניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה), זאת בדומה לנתון ברביע הראשון. פעילות היבוא ברביע השני הושפעה מירידות מתונות ביבוא חומרי גלם ומוצרי צריכה, לצד עלייה ביבוא מוצרי השקעה.

"להערכתנו, בשנת 2015 תחול התאוששות ביבוא של מוצרי השקעה וחומרי גלם בעקבות ההתאוששות הצפויה בהשקעות בבניה ובענפי המשק. זאת לצד, גידול ביבוא של מוצרי צריכה פרטית (בני-קיימא) על רקע היקפי השיא של מכירת דירות חדשות. מנגד, הגורמים אשר עשויים למתן את קצב הגידול ביבוא הם התחזקותו של הדולר אל מול השקל (בהשוואה לשנת 2014)", מעריכים לאומי ומוסיפים: "לאור הפער הקיים בין היקף היבוא והיקף היצוא ברביע השני, נמדד גירעון גדול יחסית בסך של כ-700 מיליוני דולרים בחשבון הסחר הבסיסי (ללא אוניות, מטוסים, יהלומים ודלק) הפועל להאטה בקצב הצמיחה ברביע זה. מדובר בגירעון הגבוה ביותר מאז הרביע השני של 2014. עם זאת, הגירעון במחצית הראשונה של השנה (ינואר- יוני) עמד על כ-580 מיליוני דולרים לעומת גירעון גדול יותר של כ-940 מיליוני דולרים בתקופה המקבילה אשתקד".

"על רקע זה, אנו מעריכים כי הגירעון המסחרי עשוי לרדת ב-2015 בעקבות שיעור צמיחה מעט גבוה יותר ביצוא הסחורות לעומת יבוא הסחורות. הירידה בגירעון תתרום לשמירה על עודף בחשבון השוטף במאזן התשלומים, דבר המהווה גורם בסיסי אשר תומך ביציבות השקל", כותבים לאומי.

אנליסטים מגיבים למדד ואומרים כי מדד חודש יוני עלה ב- 0.3%, מעט מעל לציפיות. למדד חודש יוני חשיבות מעטה לעומת חשיבותן של ציפיות האינפלציה לשנה הקרובה, ואלו עודכנו על ידינו לאחרונה כלפי מטה על רקע הייסוף בשער השקל כנגד סל המטבעות, הירידה במחיר הנפט הגולמי (שעל פי ההערכות צפויה להתחזק בעקבות ההסכם עם אירן) והירידה במחירי מוצרי החלב (בפיקוח ושלא בפיקוח).

בשל העדכון, ההסתברות לחזרת האינפלציה אל תוך היעד בשנה הקרובה ירדה משמעותית, דבר המסכן את עמידת בנק ישראל ביעד האינפלציה הנגזר מחוק בנק ישראל, שכן בנק ישראל מנהל מדיניות גמישה של יעד אינפלציה, המאפשרת חריגה זמנית לתקופה של שנתיים לכל היותר.

נזכיר כי האינפלציה יצאה לראשונה מגבולות יעד האינפלציה ביוני 2014, לא חזרה אל היעד מאז, ולהערכתנו לא תחזור גם ב-12 החודשים הקרובים. לנקודה זו צפויה השפעה מכרעת על החלטות בנק ישראל בחודשים הקרובים.

אחרים התייחסו לדיור וכתבו כי נראה כי הביקוש החריג לדיור, אשר נמצא ברמה גבוהה מבחינה היסטורית, טרם תרומה משמעותית לעליית המחירים בחודש האחרון וגבר על הירידה במחירי האנרגיה. להערכתנו כל עוד ימשך חוסר הוודאות בשוק הדיור לגבי מדיניות הממשלה, בתוספת בעיית ההיצע אשר קיימת בשוק, נמשיך לראות את עליית הביקוש לדיור ואיתו את המשך עליית מחירי הדירות, מה שבוודאי יתרום שוב לעליית המדד. מצד שני, ייתכן כי ההסכם עם איראן, אשר עליו חתמו המעצמות בווינה לא מכבר, יוביל לירידה נוספת במחירי האנרגיה שתגבר על העלייה הצפויה שיביא אתו הגידול בביקוש לדיור. כמו כן יש לזכור כי מחירי החלב, אשר הוזלו בתקופה האחרונה, טרם הספיקו להשפיע על המדד לחודש יוני ובוודאי נראה את השפעתם בחודשים הקרובים. חוזקו של השקל מול סל המטבעות עדיין ניכר, למרות התערבות מסיבית של בנק ישראל בשוק המט"ח בחודש האחרון, ורק בחודש יוני התחזק השקל בכ-2.6% מול סל המטבעות האפקטיבי. התחזקות זו בהחלט מנוגדת לעמדתו של בנק ישראל ולהערכתנו במידה ומגמה זו תמשך ייתכן ובסוף החודש נראה את בנק ישראל נוקט בצעדים מרחיבים נוספים, למרות הצהרות הבנק במסיבת העיתונאים שהתקיימה לאחר הכרזת הריבית. לדעתנו ישנה אטרקטיביות בהשקעה באפיק הצמוד בתיק, במח"מ קצר עד בינוני. נראה כי סיום המשבר היווני, והתייצבות שוק המניות הסיני, החזירו את האופציה להעלאת הריבית ע"י הפד כבר בחודש ספטמבר, תהליך שיגרור בעקבותיו עליית תשואות לאורך כל העקום".

מדד מחירי הדיור עלה בחודש יוני 2015 ב-0.4%; מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים עלה ב-0.4% ומדד  שכר דירה עלה ב-0.2%. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס).

שירותי  דיור בבעלות הדיירים: במדד שירותי דיור בבעלות הדיירים בחודש יוני 2015, נרשמה עליה בהשוואה לחודש מאי 2015. עליה זו מבטאת את השינויים במחירי שכר דירה שנקבעו בחוזים שנחתמו בחודשים מאי 2015 – יוני 2015, לעומת חוזים שנחתמו בחודשים אפריל 2015 – מאי 2015.

הלמ"ס מפרסמת אינדיקטורים נוספים בשוק הדיור (שאינם נכללים במדד המחירים לצרכן)- מהשוואת העסקאות שבוצעו בחודשים אפריל 2015 – מאי 2015, לעומת העסקאות שבוצעו בחודשים מרס 2015 – אפריל 2015, נמצא כי מחירי הדירות ירדו ב-0.4 אחוז. ירידה זו מבטאת את שינוי המחירים בניכוי שינויי האיכות בתמהיל ובסוג הדירות. הנתון אינו סופי מאחר שקיימות עסקאות נוספות שבוצעו בתקופה זו וטרם דווחו. מהשוואת העסקאות אפריל 2015 – מאי 2015, לעומת אפריל 2014 – מאי 2014, עלו המחירים ב-3.2 אחוזים. מהשוואת העסקאות מרס 2015 – אפריל 2015, לעומת מרס 2014 – אפריל 2014, עלו המחירים ב-4.0 אחוזים.

אחזקת הדירה –  מדד מחירי אחזקת הדירה נותר ללא שינוי. התייקרו במיוחד: צרכי משק בית, כגון: נרות, גפרורים ושקיות (ב-1.6 אחוזים). הוזלו במיוחד: מוצרי חיטוי והדברה (ב-1.7 אחוזים), חומרים לניקוי ורחיצת כלים (ב-1.3 אחוזים), נפט וסולר לחימום הדירה (ב-1.2 אחוזים) ואמצעי ניקוי אחרים, כגון: ספוגיות, מטליות ומגבות נייר (באחוז אחד).

למדד תשומות הבניה המעודכן

למדד המחירים המעודכן 

מדד תשומות הבניה בחודש יוני נותר ללא שינוי;  מתחילת השנה עלה מדד תשומות הבניה ב-0.2%.

כלכלני הראל העריכו לאחרונה כי  בחודשים יוני עד אוגוסט, יעלה מדד תשומות הבניה ב-0.1%. מכאן שבחודשיים הקרובים הוא צפוי לגישתם לעלות ב-0.1%.

השינויים המשמעותיים בסעיפי המדד בחודש יוני – ירידת מחירים של 0.7%  בפרק מעליות;  עלייה של 0.3% בשכר העבודה; ומנגד ירידה במחירי שכירת ציוד ורכב ב-0.7%.

מדד תשומות הבניה הוא מדד חשוב מאוד  לרוכשי דירות חדשות מכיוון שהתשלומים לקבלן צמודים למדד זה. ומכאן, שככל שהמדד גבוה יותר כך החוב כלפי הקבלן גדל. רוכשי הדירות נמצאים בדילמה – – האם להקדים את התשלומים לקבלן, ולחסוך את עליית מדד תשומות הבניה? אלא שאז צריך לקחת בחשבון את הריבית על המשכנתא. אם המדד צפוי להיות גבוה מהריבית עדיף (מבחינה כלכלית בלבד) להזדרז בתשלום, אחרת כדאי לדחות את התשלום לקבלן.

לריבית המשכנתא המעודכנת

בשנים קודמות יותר מדד תשומות הבניה עלה יותר מאשר מדד המחירים לצרכן, הנה קצת היסטוריה  – מדד מחירי תשומות הבניה עלה בשנת 2011  ב-3.7% גבוה משמעותית מהעלייה במדד המחירים לצרכן שהסתכמה ב-2.2%; מדד תשומות הבניה בשנת 2012 עלה ב-3.3% כפול ממדד המחירים לצרכן; מדד תשומות הבניה ב-2013 עלה ב-1.4% בעוד מדד המחירים לצרכן עלה ב-1.8%; ובשנת 2014 עלה מדד תשומות הבניה ב-0.8% בעוד שמדד המחירים לצרכן דווקא ירד.

ולמי שאוהב היסטוריה – בשנת 2010 מדד מחירי תשומות הבניה עלה ב-3.9% בעוד שמדד המחירים לצרכן עלה ב-2.7%; בשנת 2009 מדד מחירי תשומות הבניה לא עלה (על רקע ההאטה החריפה שהחלה בסוף 2008) והמדד הכללי עלה בשנה זו ב-3.9%; בשנת 2008 מדד מחירי תשומות הבניה עלה ב-3.3% בעוד שמדד המחירים לצרכן עלה ב-3.8%. בשנת 2007 עלה מדד תשומות הבניה ב-3.1% בעוד מדד המחירים לצרכן עלה ב-3.3%, ובשנים קודמות לרוב עלה מדד תשומות הבניה משמעותית יותר ממדד המחירים לצרכן. בסיכום עשר השנים האחרונות, נמצא שמדד תשומות הבניה עולה יותר ממדד המחירים לצרכן, אם כי, קיימת שונות גדולה בין השנים.

מה שחשוב מאוד לזכור ביחס למדד תשומות הבניה – היסטורית מדדי הקיץ גבוהים .פעם היה מדובר במדדים גבוהים מאוד (על רקע השכר הגבוה יותר ששולם לפעולים בקיץ במקביל להתארכות שעות העבודה). היום זה קיים, אבל פחות משמעותי מבעבר.

מדד תשומות הבניה הוא מדד שלא ניתן לעקוב אחריו, לא ניתן להצמיד את הכסף אליו ולקבל תשואה ריאלית (כמו שניתן לעשות ביחס למדד המחירים לצרכן), לא ניתן לגדר אותו (להגן מפני עלייתו) וזו כמובן בעיה לרוכשי הדירות. המדד יכול לברוח כלפי מעלה והם חשופים, בעוד שאת המכשירים האחרים – מדד מחירי הדירות, הצמדה למט"ח הם יכולים לגדר ולהגן מפני עלייתם.

אז מה עושים – או שלא עושים כלום, או שיוצאים מנקודת הנחה שמדד מחירי תשומות הבניה קרוב למדד המחירים לצרכן ואז אם יש כסף שעדיין לא שולם ורוצים להגן עליו מפני עליית המדד, יש להשקיע אותו באפיק הצמוד למדד, או להגן על עליית ערך המדד (מכשירים פיננסים שנסחרים בשוק ומיוצרים בבנקים).

למדד תשומות הבניה המעודכן

ממה מורכב המדד?

מדד תשומות הבניה  שמחושב ומפורסם מדי חודש (ב-15 בחודש) על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס)  הוא מדד המודד את השינויים החלים במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית "סל קבוע" של חומרים,  מוצרים ושירותים המשמשים לבניית בתי מגורים והמייצג את הרכב הוצאות הבניה של קבלנים וקבלני משנה.  נוסף על מערכת המדדים המתייחסת לסל הכולל של הבניה למגורים,  החל בפברואר 1992 מתפרסמת מערכת של תת-מדדים לפי פרקי בניה.   המדד משמש בעיקר כבסיס להצמדת חוזי בניה,  לניכוי שינויי מחירים מן השינויים בערך ההשקעות בבניה וכמודד כללי של שינויי מחירים בענף הבניה.

משקלות המדד  מבוססים על ממצאי סקר הוצאות בבניית בנייני מגורים שנערך בשנת 2003.  בסקר נחקר הרכב התשומות של כ-125 פרוייקטים שבנייתם החלה בספטמבר 1998 ונסתיימה עד סוף ספטמבר 2002.

מדגם מוצרים ושיטת איסוף מחירים  – במסגרת המדד נמדדים ישירות מחיריהם של חומרים ושירותים.  מחירי החומרים והשירותים נאספים ממדגם של סיטונאים ויצרנים, המספקים חומרים ושירותים לקבלנים בכל אזורי הארץ.  המחירים הנמדדים הם אלה שמשלמים הקבלנים הראשיים וקבלני המשנה למשווקים לסוגיהם.

בקיצור, מדד תשומות הבניה מודד כמה עולה לבנות; הסוקרים של הלמ"ס בודקים את המחירים יש להם את המשקולות של כל הרכיבים (125 רכיבים) ואז נקבע מחיר הסל. מחיר הסל הנוכחי ביחס למחירו בחודש הקודם מבטא את העלייה של המדד באחוזים ביחס לחודש קודם.