כמה תרמה הקטנת ההפרשה בנגב לשורה התחתונה? איך רשמה החברה עסקאות כפולות, ומהם המהלכים הבעייתיים הנוספים שהגדילו את הרווח?
המספרים המעוותים בדוחות הכספיים של אפריקה תעשיות ובדוחות החברה הבת – נגב קרמיקה, היו צריכים להציק רגע לפני שאפריקה תעשיות השתלטה באופן מלא על נגב קרמיקה ומחקה את מניותיה מהמסחר בבורסה. ראינו כאן בשבוע שעבר איך יתרת הלקוחות בנגב קרמיקה גדלה פי כמה יותר מהמכירות. זה לא מצב טבעי, צריכה להיות התאמה בין המגמות בסעיפים האלו. זה אמנם קורה פה ושם, אבל צריכה להיות לזה סיבה באמת טובה, אחרת זה עשוי ללמד על נתק בין הספרים לבין המציאות.
השנים בהם היו העיוותים/ ההונאות הגדולות ביותר בדוחות היו, על פי הבודקים המקצועיים 2011 עד 2014, ברוב התקופה הזו הדוחות המלאים של נגב לא היו חשופים. היא הספיקה לדווח את תוצאות 2011 ומניותיה נמחקו ואיתם חובותיה לפרסם דוחות. נכון, אפריקה תעשיות חברה נסחרת והיא מפרסמת דוחות ואיתם מידע על נגב קרמיקה, אבל זה לא אותו דבר – דוחות של נגב בנפרד היו עשויים להצביע על העיוות בזמן אמת, והיו אולי מונעים מראש חלק מההונאות בקבוצה – מי ישחק במספרים בדוחות אם הדוחות מפורסמים החוצה?
היקף ההונאה/ העיוות בדוחות של הקבוצה מסתכם על פי ממצאי הבדיקה ב-73 מיליון שקל (החשיפה הראשונה היתה 14 מיליון שקל) וחלק משמעותי ממנה מיוחס לבעיות בסעיפי הלקוחות – "אגף החשבות של חברת האם של החברה ביצע בחינה של יתרות הלקוחות הרשומות בספרי נגב. לצורך כך, נערך פילוח של יתרות הלקוחות בחובה ובזכות בחברות קבוצת נגב השונות, לפי סוגי לקוחות: קבלנים, קבלנים זעירים, סוחרים ולקוחות פרטיים, כתוב בהודעת אפריקה תעשיות על ממצאי חקירת המקרה – "במהלך הבדיקה התברר, כי חברות קבוצת נגב ניהלו דוחות גיול עבור לקוחות מסוג קבלנים וסוחרים בלבד, ולא עשו כן ביחס לקבלנים זעירים ולקוחות פרטיים. כמו כן התברר, כי לא מתבצעות פעולות מעקב וגבייה שוטפות ביחס לחובות סוחרים ולקוחות פרטיים. לגבי לקוחות פרטיים, נמצאו יתרות חובה ללא תנועה בסכומים מהותיים ולגביהם נערכה בדיקה עם מנהלי החנויות השונים וגורמים נוספים. בעקבות בדיקה זו, הוחלט על מחיקה/ רישום הוצאה/ הקטנת הכנסה, בסכום של 12.6 מיליון שקל".
מה שבעצם אומר הבודק שלא היתה באופן שוטף בדיקה של לקוחות מסוימים (לקוחות שהם קבלנים זעירים ולקוחות פרטיים) על מנת לבחון את ההפרשה לחובות מסופקים, ואת יכולת תשלום חובם. מהקבוצה הזו (קבלנים קטנים ולקוחו פרטיים) מתברר שהיו לא מעטים שלא שילמו את חובם לחברה, כך שבסה"כ יתרת הלקוחות התה מנופחת בהיקף של 12.6 מיליון שקל. סכום זה נמחק במקביל לבדיקה.
הבעיה כאן מבטאת הפרשה לא נאותה, אבל בעיה לא פחות גדולה היא ניפוח הכנסות מול יתרת לקוחות. מסתבר, על פי ממצאי החקירה, שהחברה מכרה במקרים מסוימים פעמיים. כלומר, במקביל למכירה האמיתית, דווח על העסקה שוב, רק כדי לרשום הכנסות גדולות יותר. נשמע תמוה, אבל זו המציאות שעולה מדוח הבדיקה – "ככלל, חברות קבוצת נגב העוסקות בשיווק מוצרי גמר לעיצוב הבית מכירות בהכנסה ממכירת מוצרים עם המשלוח ללקוח. לכל לקוח חדש נפתחת הזמנה במערכת ההזמנות, בדרך כלל לאחר ביצוע מלוא התשלום (לאו דווקא במזומן, לרבות באמצעות אמצעי תשלום כגון שיקים דחויים, כרטיס אשראי וכד'), אלא אם כן מאושרת ללקוח מסגרת אשראי, כאשר זו מאושרת לרוב רק ללקוחות עסקיים, כגון קבלנים או סוחרים בשונה מהנהוג לגבי לקוחות פרטיים. כעקרון, ניתן להפיק ללקוח חשבונית עבור רכישת מוצרים רק לאחר שנסרקה למערכת תעודת משלוח מאושרת. בתהליך העבודה הרגיל מערכות נגב חוסמות הפקת חשבונית רכישה כל עוד לא נקלטה תעודת משלוח מאושרת, והיא מופקת לאחר אספקה מלאה של ההזמנה….
"מבדיקת הבודק החיצוני עולה, כי במהלך השנים ועד לתום שנת 2014 הופקו על ידי חברה בת של נגב חשבוניות פיננסיות ללקוחות פרטיים שונים אשר השפעתן על ההון המיוחס לבעלים של החברה ליום 31 בדצמבר 2014 הסתכמה בסכום כולל של 14 מיליון שקל".
מדובר על חשבוניות פיקטיביות. חשבוניות שהגדילו את ההכנסות, ולא רק זה אלא שלא השפיעו כלל על ההוצאות (הרי לא סופקה בגינן סחורה) , ומכאן שהרווח על עסקאות פיקטיביות כאלו היה ענק – כל ההכנסה (המדומה) חלחלה לשורת הרווח. הבודק חושד שיתרת הלקוחות הגדולה (בעקבות ניפוח ההכנסות) התאפשרה מכיוון שהחברה פתחה ללקוחות אלו מסגרת אשראי.
ושוב ניתן ללמוד עד כמה חשוב סעיף הלקוחות והמגמה שלו ביחס לסעיף המכירות. המהלך הזה של מכירות פיקטיביות, מגדיל את המכירות בתקופה מסוימת, אבל מגדיל את הלקוחות כל הזמן – יש תמיד (מרגע העסקה) יתרת לקוחות מדומה. התוצאה הזו מתבטאת גם ביחס שנקרא ימי לקוחות שמודד את האשראי הממוצע שניתן ללקוחות החברה ( הנוסחא – לקוחות חלקי מכירות כפול ימים בתקופה). היחס הזה, באם נעשו עסקאות פיקטיביות גבוה אבסולוטית ויחסית לחברות אחרות בענף וליחס בחברה עצמה בתקופות קודמות. ברגע שיש בסעיף הלקוחות חוב אבוד/ חוב מדומה, אז היתרה גדולה מהנורמל, וזה משפיע על יחס ימי אשראי הלקוחות שכאשר נרשמת בו עלייה מדובר גם בסוג של תמרור אזהרה (במיוחד עם זה העלייה חריגה ביחס לעבר וביחס לחברות בענף).
עד כאן כבר מצטברות ההונאות/ העיוותים ל-27 מיליון שקל, אבל זה כאמור לא סוף העניין. על פי ממצאי החקירה עולה חשד כי החברה רשמה ערך מלאי גבוה יותר (כדי לשפר את הרווח); הקדימה את ההכנסות במקרים מסוימים (כדי לעמוד ביעדי ההכנסות והרווח), רשמה רכוש קבוע במסגרת מלאי (כדי להתחמק מרישום הוצאת פחת ולשפר את הרווח), נמנעה ממחיקת מלאי פגום/ שבור (כדי לא לרשום הוצאה, ולא לפגוע ברווח). כמו כן, היו טעויות ברישום עסקאות בין חברות בקבוצה, רישום מוקדם מדי של הכנסות/ הכרה ליברלית בהכנסות, רישום הוצאות בחסר ועוד. מכלול הסעיפים האלו על פי החשדות, נועד למטרה אחת בלבד – שיפור הדוחות הכספיים.

מנורה מבטחים קרנות נאמנות מדווחת כי צוות שיערוך, שהוסמך לקביעת שווי נכסים במקרים מיוחדים, החליט לשערך את שווי ני"ע חבס סדרה 4 (מס' ני"ע: 4150124), שהונפקו על ידי חבס השקעות (1960). השינוי בערך נעשה בעקבות בחינת השווי של הנכסים המגבים של ניירות הערך שהונפקו על ידי החברה.

שינוי השווי תקף לשתי הקרנות הבאות: מנורה מבטחים (0A)(!) אג"ח חברות פלטינום (מספר קרן: 5103049) וקרן מנורה מבטחים (0B)(!) אג"ח קונצרני ללא מניות (מספר קרן: 5113923).

המחיר החדש שנקבע לאג"ח ע"י מנהל הקרן הינו 20.8 אג' לעומת מחיר שעמד על 28.8 אג' בשערוך הקודם. מדובר בירידת ערך בשיעור של 27.78%.

שיעור השינוי בשווי הנקי של נכסי הקרנות שלעיל כתוצאה מהשינוי בשווי ני"ע:
5103049 מנורה מבטחים (0A)(!) אג"ח חברות פלטינום – שינוי בשיעור של 0.2233%-.
5113923 מנורה מבטחים (0B)(!) אג"ח קונצרני ללא מניות – שינוי בשיעור של 0.1759%-.

שיעור השינוי המצטבר בשווי הנקי של נכסי הקרן כתוצאה מכלל השערוכים שנעשו לני"ע מהיום בו מנהל הקרן שיערך לראשונה:
5103049 מנורה מבטחים (0A)(!) אג"ח חברות פלטינום – שינוי מצטבר של 0.3102%-.
5113923 מנורה מבטחים (0B)(!) אג"ח קונצרני ללא מניות – שינוי מצטבר של 0.3032%-.

איילון קרנות נאמנות מדווחת על הפתחתת שכרו של מנהל הקרן כוון (4D) מניות WALL STREET (מספר קרן: 5115373). שיעור השכר עמד עד כה על % 2.09 מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן ויעמוד מעתה על % 1.87. השינוי בשכר ייכנס לתוקף ב-06.07.2015.

פרטי הקרן כוון 4D מניות WALL STREET:
פרופיל חשיפה: 4D; סיווג הקרן: כותרת על : מניות בחו"ל; כותרת ראשית : מניות גאוגרפי; כותרת משנית : ארה"ב. מניות : 4 – עד 120% מהשווי הנקי של נכסי הקרן. מט"ח : D – עד 120% מהשווי הנקי של נכסי הקרן. שווי הנכסים: 11.3 מיליון שקל. מעמד מס : פ – פטורה; הקרן הינה קרן בלתי מוגבלת בני"ע חוץ; נאמן הקרן: יובנק חברה לנאמנות.

מגדל קרנות נאמנות מדווחת על החלטת מנהל הקרן מגדל (1A) אג"ח מדורג ותיק 10% להפחית את שוויו של סוהו אג"ח ב (מס' בורסה: 1110980) שהונפק על ידי סוהו נדל"ן המוחזק בקרן. ההחלטה האמורה התקבלה בעקבות תשלומי דיבידנד פירוק לנושי החברה ובהתאם לדוחות הכספיים של החברה לפיהם אין יתרה צפויה לתשלום בגין יתרת הערך הנקוב של האג"ח שנותרה.

המחיר שנקבע לאג"ח: 0 אג', בעוד שהמחיר האחרון שנקבע לאג"ח על ידי מנהל הקרן: 9.1 אג'. שיעור השינוי בשווי האג"ח: (100%-). שיעור השינוי בשווי הנקי של נכסי הקרן כתוצאה מהשינוי הנוכחי בשוויו של האג"ח: כ- (0.04%-). שיעור ההשפעה המצרפית של כל השינויים בשווי האג"ח (כולל השינוי הנוכחי), שחלו מהיום בו הוא שוערך לראשונה על ידי מנהל הקרן, על השווי הנקי של נכסי הקרן: כ- (0.23%-).

מגדל קרנות נאמנות מבהירה כי הדיווח אינו כולל התייחסות לקרנות אחרות המנוהלות על ידי מנהל הקרן בהן ההשפעה של השינויים האמורים על השווי הנקי של נכסי הקרנות לא עלתה על 0.2%.

לאור המשבר ביוון והירידות החדות בבורסות העולם, הרי שבחודש יוני 2015 נפדו משוק תעודות הסל כ-4.3 מיליארד ₪. עיקר הפדיונות הינם בתעודות פיקדון, וזאת לאור שיעורי הריבית הנמוכים של בנק ישראל. המשקיעים פדו בחודש יוני תעודות פיקדון בהיקף של 2.7 מיליארד ₪, ומתחילת השנה נפדו כ-12.5 מיליארד. במקביל, המשקיעים הפנו כספיהם לאלטרנטיבות השקעה בעלות סיכון גבוה יותר, ובכלל זה בתעודות ממונפות ואסטרטגיות, שהניבו תשואה נאות. כך עולה מנתוני איגוד תעודות הסל בלשכת המסחר.

לדברי רונן סולומון מנהל תחום פיננסים ושוק ההון באיגוד לשכות המסחר, "עיקר הפדיונות בחודש החולף היה בתעודות סל על מדדי מניות בארץ ומדדי אג"ח בארץ. אמנם, גם בבורסות העולם היו נפילות חדות לאור המשבר ביוון, אולם המשקיעים לא מיהרו לפדות תעודות סל על מדדים בחו"ל. כך, נפדו רק 166 מיליון ₪ במוצרי מדדים על מניות בחו"ל, בעוד שעל מוצרי מדדים במניות בארץ, נפרדו כ-707 מיליון ₪."

סולומון ציין כי "שווי הנכסים המנוהלים בשוק תעודות הסל הגיע בחודש יוני 2015 לכ-111 מיליארד ₪ (בניכוי החזקות הדדיות), לעומת חודש מאי 2015, שאז נוהלו כ-118.3 מיליארד ₪. מדובר עדיין בירידה מהשיא שניהל הענף בפברואר 2015, שעמד על היקף של 121.6 מיליארד ₪".

עוד עולה מבדיקתו של סולומון כי "התפלגות ההשקעות בשוק תעודות הסל בחודש יוני 2015, הינה כדלקמן: כ-26.5% מושקעים במדדי מניות מקומיים בשווי כספי של כ-29.3 מיליארד ₪, כ-35% מושקעים במדדי מניות בחו"ל בשווי כספי של כ-39.1 מיליארד ₪, כ-20% מושקעים במדדי אגרות-חוב בישראל בשווי כספי של כ-22.2 מיליארד ₪, וכ-11.5% מושקעים בתעודות פיקדון בשווי כספי של כ-12.8 מיליארד ₪ (שאר ההשקעות הן בשיעורים נמוכים במדדי אג"ח בחו"ל, סלי מדדים ותעודות ממונפות)."

סולומון ציין כי, בחודש יוני 2015 נהפכה תכלית תעודות הסל כמנהלת הנכסים הגדולה ביותר בענף, ועקפה את קסם תעודות סל שהובילה את הענף לאורך שנים רבות (בהפרש של 23 מיליון ₪). מבחינת נתחי השוק, הרי תכלית תעודות סל מבית מיטב-דש מחזיקה ב-29.3% מהשוק, ואחריה קסם תעודות סל מבית אקסלנס-נשואה שגם מחזיקה ב-29.3% מהשוק. אחריהם נמצאת פסגות תעודות סל מחזיקה בנתח שוק של כ-27.6%, והראל תעודות סל מחזיקה נתח של 13.8% משוק תעודות הסל."

ד"ר גיל בפמן הכלכלן הראשי של בנק לאומי סבור שהשקל ימשיך להתחזק. בסקירה של כלכלני לאומי מצביעים בבנק על חוזקות יחסיות של המשק המקומי ביחס לשווקים אחרים בעולם, ומשדרים אופטימיות מסוימת להמשך – "בשנים האחרונות מתקבלים בהתמדה נתונים חיוביים משוק העבודה הישראלי. שיעור האבטלה התייצב על רמה נמוכה בראייה היסטורית לצד עלייה מתמשכת בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה. התפתחויות אלה, ניכרות גם בקרב כלל האוכלוסייה וגם בקרב גילאי העבודה "העיקריים" (25-64). בהקשר זה, נציין כי לחוסנו של שוק העבודה יש חשיבות רבה בתמיכה בפעילות הצריכה הפרטית, אשר מהווה את מנוע הצמיחה המוביל של המשק בתקופה האחרונה בה היצוא סובל מחולשה בהשפעת ההאטה הכלכלית בעולם.

"ביצועיו הטובים יחסית של שוק העבודה הישראלי בולטים אף בהשוואה בינלאומית. שיעור האבטלה בישראל נמוך מזה של מדינות מפותחות רבות כגון: ארה"ב, קנדה ומדינות גוש האירו (ראה/י תרשים). האבטלה בישראל נמוכה גם מזו של מספר מדינות הדומות לישראל מבחינת גודל האוכלוסייה כגון: הרפובליקה הצ'כית, הונגריה, סלובקיה, סלובניה ועוד. חיזוק נוסף לחוסנו של שוק העבודה בישראל, מתקבל מהשוואה בינלאומית של שיעור התעסוקה (אחוז המועסקים מתוך האוכלוסייה) בקרב גילאי העבודה "העיקריים" (25-64), אשר בישראל הינו גבוה ביחס למרבית המדינות המוזכרות.

"עם זאת, על אף שהמשק הישראלי התייצב על שיעור תעסוקה גבוה יחסית לעולם, ישנן בישראל עדיין קבוצות אוכלוסייה בהן שיעורי התעסוקה נמוכים – דבר המהווה חסם לעליית הצמיחה הפוטנציאלית של המשק. בהקשר זה, נציין כי בנק ישראל פרסם לאחרונה את סקירתו לגבי ההתפתחויות הכלכליות בתקופה שבין אוקטובר 2014 למרץ 2015, בה נטען כי על הממשלה ליצור תמריצים וכלים להגדלת שיעור התעסוקה והעלאת השכר בקרב האוכלוסיות המוחלשות. זאת, במטרה לתמוך בצמיחה ברת-קיימא של המשק, תוך צמצום תחולת העוני ורמת אי-השוויון. בין הכלים האפשריים שהציע בנק ישראל נכללים: שיפור מערכת החינוך, הסרת חסמים להשתלבות בשוק העבודה, שיפור הנגישות של מרכזי התעסוקה ליישובי הפריפריה והכשרות מקצועיות ממוקדות. יישום צעדים אלו ואחרים עשוי לסייע גם בשיפור "איכות התעסוקה" ובפרט רמתם המקצועית של העובדים, מיצוי פוטנציאל ההון האנושי, פריון העבודה, והתמורה לעבודה.

"במבט קדימה, הירידה המתמשכת בשיעור האבטלה לצד העלייה בשיעור התעסוקה, בשילוב עם עלייה בשכר הנומינאלי הממוצע למשרת שכיר, מהווים נתונים חיוביים שעשויים לתמוך בהמשך התרחבות הצריכה הפרטית גם בחודשים הבאים. להערכתנו, בשנת 2015 צפויה הצריכה הפרטית לגדול ריאלית ב-4.7%.

השקל תוסף אל מעבר לנקודת שיא העוצמה של סוף יולי 2014. בטווח הארוך, צפוי השקל להמשיך ולהתחזק

"ההחלטה של בנק ישראל להותיר את הריבית לחודש יולי ללא שינוי, בשילוב עם דברי הנגידה כי פחתה ההסתברות לצעדים מרחיבים לא קונבנציונאליים (לאור מיצוי הכלים המוניטאריים המקובלים), הובילו להתחזקות נוספת של השקל. התחזקות זו, מחקה לחלוטין (תוך פרק זמן קצר מאוד יחסית לעבר) את הפיחות שנוצר בעקבות הפחתת הריבית של בנק ישראל ב-23.2.15 לרמתה הנוכחית (רמת שפל היסטורית של 0.1%).

יתרה מזו, השקל תוסף אל מעבר לנקודת שיא העוצמה, של סוף יולי 2014 (ראה/י תרשים). נתונים אלה עשויים ללמד כי הפיחות במחצית השנייה של 2014, נוצר ככל הנראה על רקע השפעה דומיננטית זמנית של גורמי "טווח קצר", בעוד בטווח הארוך שליטתם של הגורמים הבסיסיים התומכים בשקל חזק הינה משמעותית יותר.

ההבדל המרכזי בין שתי נקודות השיא שצוינו, נובע בעיקרו מהשונות הגדולה בהתפתחות שער החליפין של השקל מול שני המטבעות העיקריים (הדולר והאירו) מסוף יולי 2014 ועד היום. כתוצאה מכך, התמהיל הפנימי בין שני המטבעות העיקריים שונה לחלוטין בין שתי נקודות השיא. כך, ב-1.8.14 עמד שער החליפין שקל/דולר על 3.42 ש"ח לדולר, והשקל/אירו עמד על 4.57 ש"ח לאירו. לעומת זאת, כיום (29.6.15) עומד שער החליפין שקל/דולר על כ-3.8 ש"ח לדולר, והשקל/אירו על 4.23 ש"ח לאירו. דהיינו, השקל אמנם התחזק בכ-0.5% מול הסל בתקופה הנידונה, אולם במקביל חל פיחות של כ-11% בשער השקל מול הדולר, בעוד מול האירו חל תיסוף של כ-8%. יתכן כי מצב זה, בו השקל נמצא אמנם בנקודת שיא העוצמה, אולם בתמהיל הנוכחי של אירו חלש ודולר חזק יחסית לסוף יולי 2014, הוא מצב "נסבל" יותר עבור המשק הישראלי מאשר נקודת השיא אשתקד. זאת, לאור העובדה כי הדולר הינו מטבע מרכזי במשק הישראלי, המשמש ברוב עסקאות סחר החוץ (שימש ב-86% מתוך סך עסקאות היצוא ב-2014), ועל כן פיחות השקל מול הדולר מהווה התפתחות חיובית עבור רוב היצואנים הישראליים. בשל כך, וגם לאור ההתאוששות בפעילות הכלכלית בארה"ב, ובגושים כלכליים אחרים עמם הסחר מבוסס על הדולר, עיקר הגידול בפעילות היצוא צפויה להתרכז סביב ה"גוש הדולרי".

"במבט קדימה, גורמי הרקע הבסיסיים (בשילוב עם סביבה פיסקאלית יציבה) צפויים להוסיף ולתמוך בשקל חזק גם בשנים הבאות, ובכללם: עודף גדול של נכסים במטבע חוץ למשק הישראלי על פני התחייבויות, עודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, השקעות ריאליות ישירות הזורמות מחו"ל לישראל, הפקת הגז מקידוח תמר (ובעתיד גם מקידוחים אחרים, ובכלל זה לשם יצוא), ועלייה, אם כי איטית, בפער הריבית של ישראל מול חלק מן המדינות המפותחות בעולם בשנים הבאות (בפרט כלפי אירופה ויפן). במקביל, בנק ישראל צפוי להמשיך ולפעול בשוק המט"ח בכדי למתן את התיסוף, ובכלל זה לא מן הנמנע שאם ימשך תיסוף השקל, לצד התממשות של זעזועים כלכליים גלובליים, תתכן הפחתת ריבית נוספת ל-0% בחודשים הקרובים. אולם, כפי שציינו בסקירות קודמות, בהיעדר שילוב של כלים נוספים להתמודדות עם הכוחות ארוכי הטווח הפועלים לתיסוף השקל, בעיקר מתחום המדיניות התקציבית, מגמת התחזקות השקל צפויה להימשך.

האצה מחודשת בקצב גידול הרכישות בכרטיסי אשראי במאי. הפעילות צפויה להמשיך ולהתרחב בחודשים הבאים

"הרכישות בכרטיסי אשראי על ידי צרכנים פרטיים עלו בחודש מאי השנה בשיעור ריאלי של 1.3% לעומת החודש הקודם (נתונים מנוכי עונתיות).

בחינת הנתונים לתקופות זמן ארוכות יותר, מצביעה על מגמת עלייה בקצב הגידול ברכישות בכרטיסי אשראי מתחילת השנה. כך, בתקופה שבין החודשים ינואר-מאי השנה חלה עלייה של 7.1% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. כמו כן, סך הרכישות בכרטיסי אשראי עלו בשיעור של 8.8% בחודש מאי 2015 בהשוואה למאי אשתקד, לאחר עלייה מתונה יותר של 7.3% בחודש אפריל. למעשה, בשבעה מתוך תשעת החודשים שבין ספטמבר אשתקד ועד חודש מאי השנה, קצב הרכישות היה גבוה מהממוצע הרב שנתי (ראה/י תרשים), דבר המשקף התרחבות בפעילות הרכישות.

העלייה בחודש מאי נבעה מעלייה ברכישות של מוצרי תעשייה (מוצרי חשמל, אלקטרוניקה והלבשה), בין היתר, הודות לגידול ברכישות של מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, ככל הנראה על רקע הפעילות המואצת בשוק הדיור. עליות מתונות יותר נרשמו ברכישות של מוצרי מזון ומשקאות, ומוצרים ושירותים אחרים. מנגד, חלה ירידה ברכישות של שירותים (כולל שירותי ביטוח, טיסות, בילוי ושירותי עירייה וממשלה) כתוצאה מירידה ברכישות של שירותי טיסות ותיירות ופנאי.

העלייה ברכישות בכרטיסי אשראי בחודשים האחרונים, לצד ריביות נמוכות, מגמת ירידה מתמשכת של מחירי רכיבי צריכה שונים, בשילוב עם נתונים חיוביים יחסית משוק העבודה (כפי שהוסבר בפסקה הראשונה), מעידים על שיפור אפשרי במצבם הכלכלי של משקי הבית. על רקע זה, הפעילות בכרטיסי האשראי עשויה להמשיך ולהתרחב גם בחודשים הבאים".

.

מיטב (4D) מניות חו"ל (מספר קרן: 5126933) הודיעה עכשיו כי היא מעלה את דמי הניהול בקרן. לפי כך, שיעור השכר מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן יהיה מעתה 1.19% לעומת 0.88%. מדובר בהעלאת דמי ניהול בכ-35% .

הראל-פיא קרנות נאמנות מדווחת על החלטת מנהל קרן להפחית ב-100% את שוויו של נייר הערך SIHUAN PHARMACEUTICAL HOLDINGS – ISIN: BMG8162K1137, המוחזק בקרן הראל (4D) סין.

ההחלטה האמורה התקבלה בעקבות שינוי בהערכת מנהל הקרן לגבי המחיר שבו ניתן יהיה לממש את נייר הערך.

המחיר שנקבע לנייר הערך הינו 0 דולר הונג קונג, לעומת מחיר קודם שעמד על 4.41 דולר הונג קונג. שיעור השינוי בשווי ניה"ע: (100%-). הראל-פיא מציינת כי שעור השינוי בשווי הנקי של נכסי הקרן כתוצאה מהשינוי הנוכחי בשווי ניה"ע: כ- (0.37%-).

הראל-פיא מבהירה דוח זה אינו כולל התייחסות לקרנות אחרות המנוהלות על ידי מנהל הקרן בהן ההשפעה של השינוי האמור על השווי הנקי של נכסי הקרנות לא עלתה על 0.2%.

שיטות הבניה בישראל בקרב רוב היזמים והקבלנים  ובעיקר אופן ניהול הפרויקט, מיושנים ודומים לתהליכים שהיו קיימים לפני למעלה מ- 20 שנה. בעוד מדינות רבות כבר עברו לשיטות ניהול בנייה חדשות ומתקדמות יותר, נדמה שדווקא בישראל, שנחשבת למעצמת חדשנות ויזמות, נשארו קצת מאחור ועובדים עם תקנים ישנים שאינם מביאים לידי ביטוי את החדשנות הקיימת בענף בעולם. לאור זאת ומתוך רצון ושאיפה לקדם את ענף הבנייה והתשתיות תוך ייעול הבנייה והפחתת עלויות הפרויקטים בתחום, קונצורסיום של חברות ואנשי מפתח בענף ישיקו פורום חדש בישראל בשם BIM ישראל.

מטרת הפורום היא למסד פלטפורמה ייחודית לשיח, שיתוף פעולה, ידע ניסיון ומידע עסקי לטובת ייעול תהליכי תכנון פרויקטים בתחומי הבניה והתשתיות וביצועם באופן מהיר ומדויק יותר באמצעות טכנולוגיית ומתודולוגיית BIM. שיטה זו מייעלת עבודת תכנון וביצוע פרוייקטים, מורידה עלויות ומונעת טעויות בשיעור משמעותי.

הפורום שיתכנס אחת לתקופה, ויאגד בכירים ואנשי מפתח בתחומי התכנון, הבנייה, התשתיות והנדל"ן בישראל,  יעסוק בשילוב שיטות עבודה מודרניות וחידושים טכנולוגיים בכל שלבי העבודה על הפרויקט סביב מתודולוגיית BIM.

BIM למידול מידע הבניה, הינה מתודולוגיה חדשנית שאומצה כבר כסטנדרט נבחר בתהליכי התכנון והבניה הציבוריים בארה"ב, קנדה, אנגליה, צרפת, גרמניה, סין ועוד רבות אחרות. בארה"ב לדוגמא כל הבניה הפדרלית מחוייבת להיעשות בשיטה זו. מתודולוגיה זו, הנשענת על טכנולוגיה מתקדמת, מאפשרת לקצר את משכי הבנייה ולהוריד עלויות באופן משמעותי בפרויקטי בנייה ותשתית הן עבור חברות הבנייה והתשתיות והן עבור הצרכן הסופי.

לדברי אריק שיבי, מנהל טכנולוגיות תחום אדריכלות ובניה בחברת תים, מיוזמות הפורום, "ישראל היא אומה של חדשנות ויזמות וזה אך טבעי שתאמץ שיטות בנייה וטכנולוגיות מתקדמות במטרה לייעל את ענף הבנייה והתשתיות, להפחית את עלויות הפרויקטים בתחום ולהביא לחסכון כספי ניכר יחד עם קיצור משך הבנייה בישראל. מדובר בצורך לאומי שהינו חלק מרפורמת הדיור החדשה של שר האוצר משה כחלון , המתייחסת להגדלת הפריון בענף הבנייה. שיטת BIM הוכיחה את עצמה במדינות מפותחות מובילות ואנו בטוחים כי היישום שלה בישראל יביא לתוצאות המתבקשות גם בישראל. במסגרת הפורום שיאגד אנשי מפתח ובכירים מעולם הבנייה, התשתיות וגופי ציבור רלוונטיים נפעל יחד כדי לקדם את הענף בישראל ולהביא לייעול בשיטות התכנון והבנייה".

אירוע השקת הפורום יתקיים ב-7 ליולי במרכז פרס לשלום, רחוב קדם 13 תל אביב יפו, בין השעות 9:00-12:00. בין השותפים לפורום והדוברים במפגש ההשקה: מנהלים בכירים בחברת תים ומרכז הבנייה הישראלי, מיוזמות הפורום בישראל, סטיב בלום – סגן נשיא אוטודסק העולמית, נושאי משרות בכירים מהמגזר הציבורי , נציגים בכירים של חברות בנייה ויזמים, מהנדסים, אדריכלים ועוד.

מיטב דש מפרסמים סיכום נכסי קרנות לחודש יוני 2015, ומדווחת כי סך הפדיונות בכל הקרנות שלה בחודש יוני הסתכם ב-1.1 מיליארד שקל. מתחילת השנה הסתכמו הפדיונות בכ-4.74 מיליארד שקל.

מיטב-דש מדווחים כי היקף הנכסים בקרנות המסורתיות הסתכם בסוף חודש יוני ב-17.6 מיליארד שקל. בית ההשקעות מדווח כי בחודש יוני נרשמו פדיונות בסך כ-0.5 מיליארד שקל בקרנות המסורתיות. מתחילת 2015 הסתכמו הפדיונות בקרנות המסורתיות של מיטב דש ב-0.97 מיליון שקל.

מיטב דש מדווחים כי היקף הנכסים בקרנות הכספיות של הבית הסתכם בסוף חודש יוני ב-8.8 מיליארד שקל. בית ההשקעות מדווח כי בחודש יוני נרשמו פדיונות בסך כ-0.54 מיליארד שקל בקרנות הכספיות. מתחילת 2015 הסתכמו הפדיונות בקרנות הכספיות של מיטב דש ב-4.8 מיליארד שקל.

מיטב דש מדווחים כי היקף הנכסים בקרנות המחקות הסתכם בסוף חודש יוני ב-2.8 מיליארד שקל. בית ההשקעות מדווח כי בחודש יוני נרשמו פדיונות בסך כ-0.053 מיליארד שקל בקרנות המחקות. מתחילת 2015 הסתכמו הגיוסים בקרנות המחקות של מיטב דש בכמיליארד שקל. נזכיר, כי קרנות מחקותנ הן קרנות שעוקבות אחרי מדדים – יש קרנות שעוקבות אחרי מדדי מניות (מדד ת"א 25, מדד ת"א 100 ועוד) ויש קרנות מחקות שעוקבות אחרי סחורות, מט"ח, אגרות חוב (מדדי אגרות חוב לרבות כל סוגי התל-בונדים).

הקרן המגייסת ביותר בחודש יוני היא מיטב 30/70, אשר גייסה 121 מיליון שקל. הקרן הפודה ביותר היא מיטב כספית פרימיום, שבה נפדו החודש 309 מיליון שקל.

הראל-פיא קרנות נאמנות מדווחת על החלטת מנהל קרן להפחית את שוויו של חבס אגח 4 (מס' בורסה: 4150124), שהונפק על ידי חבס השקעות (1960) המוחזק בקרנות הבאות: הראל (0B)(!) קונצרני HIGH-YIELD (מספר קרן: 5102892) וקרן הראל פיא (1B)(!) אג"ח High Yield (מספר קרן: 5101704).

ההחלטה האמורה התקבלה בעקבות החלטת בית המשפט בהולנד על דחיית התביעה כנגד קרן דואט ובעקבות ירידת שוויה של מניית NSI NV, הנסחרת בהולנד, המשועבדת בעקיפין להבטחת פירעונו של האג"ח.

המחיר שנקבע לאג"ח: 30 אג', לעומת המחיר האחרון שנקבע לאג"ח על ידי מנהל הקרן שעמד על 35.31 אג'. שיעור השינוי בשווי האג"ח: כ- (15.04%-).

שעורי השינוי בשווי הנקי של נכסי הקרנות כתוצאה מהשינוי הנוכחי בשווי האג"ח בקרנות:
הראל (0B)(!) קונצרני HIGH-YIELD – שיעור השינוי: (0.36%-).
הראל פיא (1B)(!) אג"ח High Yield – שיעור השינוי: (0.63%-).

הראל-פיא מבהירה כי דוח זה אינו כולל התייחסות לקרנות אחרות המנוהלות על ידי מנהל הקרן בהן ההשפעה של השינויים האמורים על השווי הנקי של נכסי הקרנות לא עלתה על 0.2%.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאיים), התשע"ה-2015 של חברי הכנסת אלי כהן ורועי פולקמן. להצעה זו הוצמדו הצעות דומות של חברי הכנסת מיקי לוי, סופה לנדבר, אילן גלאון ואראל מרגלית.

מוצע לקבוע זכאות לתשלום דמי אבטלה לעובדים עצמאיים וכן הוראות לעניין חישוב דמי האבטלה לעובד עצמאי, מספר התקופות שבהם יוכל עובד עצמאי לקבל דמי אבטלה וכן מתי יראו עובד עצמאי כמובטל.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "כיום, ענף האבטלה בחוק הביטוח הלאומי קובע זכאות לדמי אבטלה לשכירים אשר חדלו מעבודתם וזאת, בתנאים המפורטים בחוק. עם זאת, חוק הביטוח הלאומי אינו מזכה, בשום תנאי, עובדים עצמאיים אשר נפלטו ממעגל העבודה בקבלת דמי אבטלה. הפלייתם של העצמאיים ושלילת זכאותם לדמי אבטלה אינה מתיישבת עם תכליתו של החוק והעקרונות העומדים בבסיס תורת הביטחון הסוציאלי.

פתיחת עסק קטן כרוכה לרוב בסיכון כספי ההשקעה הראשונים וכן בחוסר וודאות לגבי הצלחת העסק, במקרה שנאלץ העצמאי לסגור את העסק יורד חלק ניכר מהשקעתו לטמיון, הוא סובל לרוב מהכנסות נמוכות אם בכלל בתקופה שקדמה לסגירת העסק ונאלץ להתמודד עם היעדר רשת בטחון בתקופה לאחר סגירת העסק שכן אינו זכאי לדמי אבטלה. העסקים הקטנים מהווים מנוע צמיחה משמעותי ומייצרים מקומות תעסוקה במהירות גבוהה יחסית וכשכך על המדינה לעודד יזמים לפתוח עסקים קטנים ולתת להם רשת בטחון בדמות דמי אבטלה במקרה של סגירת מה העסק.

ח"כ אלי כהן הציג את ההצעה ואמר: החוק היא לתקן את אחד העיוותים המרכזיים הקיימים בין מעסיקים לשכירים. כמו ששכיר זכאי לדמי אבטלה גם עצמאי זקוק לסיוע בתקופה קשה זו. החוק מפלה בצורה לא מבוטלת בין שכירים לעצמאים. כיום בישראל יש 490 אלף עסקים קטנים ובינוניים מתוכם 240 אלף שלא מעסיקים אף אחד. למעשה אין שוני בין אותו שכיר ולבין אותו עצמאי ולכן אנחנו צריכים להבטיח שיש להם את אותם תנאים. 30 -40 אלף עסקים נאלצים לסגור את העסק שלהם כמידי שנה. אנחנו חייבים לדאוג להם לרשת ביטחון סוציאלית.

שר הרווחה חיים כץ השיב בשם הממשלה: גם הממשלה חושבת שהגיע הזמן לתת דמי אבטלה לעצמאיים ולכן ההצעה תאושר בטרומית בלבד ואנחנו נגיש הצעה ממשלתית בהסכמת המציעים, שתפטור את הבעיה. אנחנו מקווים שעצמאיים כלל יצטרכו דמי אבטלה אבל אם הם יצטרכו אנחנו נדרג שיקבלו באותם תנאים.

77 ח"כים תמכו בהצעה ללא מתנגדים והיא תועבר לוועדת העבודה והרווחה להמשך טיפול.