מדדי המחירים של החודשיים הקרובים ובמיוחד המדד של חודש אפריל יהיו הפרמטרים החשובים להמשך דרכו של הבנק. לפי הערכתנו, הסיכוי להורדת הריבית לשלילית או לצעדים אחרים יחסית נמוך לאור מצבו של המשק והסיכונים מהתנפחות בועתית בשוק האג"ח והנדל"ן. יש לציין, שלאחרונה חלה הפוגה מסוימת במלחמת המטבעות בעולם. בשבוע האחרון נותרה הריבית באוסטרליה, בהודו ובדרום קוריאה ללא שינוי.

נקודה חשובה שיכולה להגביל רצונו של בנק ישראל להגביר התערבות במסחר במט"ח כאחד הכלים להקלה כמותית, היה פרסום הדו"ח החצי שנתי של משרד האוצר האמריקאי לגבי פעילות המדינות שותפות הסחר של ארה"ב בתחום מדיניות שע"ח. בדו"ח הוטחה ביקורת נוקבת על דרום קוריאה בגלל התערבותה בשוק המט"ח בניסיון להחליש את המטבע. היא אומנם עדיין לא הוגדרה רשמית כמבצעת מניפולציה אסורה, מה שעלול לגרור סנקציות אמריקאיות.

בנק ישראל, שבדו"ח השנתי האחרון שלו הכין קרקע להגדלת ההתערבות במט"ח ע"י העלאת התקרה הרצויה של יתרות המט"ח  מ-90 ל-110 מיליארד דולר, עלול להיתקל בביקורת דומה אילו ינסה לממש את התוכניות.

ניכר גידול באשראי העסקי והפרטי במשק: אחד הביטויים להמשך התרחבות הפעילות במשק משתקף בהאצת הגידול באשראי. קצב הגידול באשראי הצרכני שלא לדיור נמצא במגמת עלייה, ובמקביל שוב גדל קצב נטילת המשכנתאות. כמו כן, נרשמת האצה בגידול באשראי העסקי מכל הערוצים. בחודש ינואר לבדו עלתה יתרת החוב של המגזר העסקי בכ-13.3 מיליארדי ש"ח. העלייה ביתרה נבעה ברובה מנטילת אשראי בנקאי (ראו תרשים 2). בנוסף, נרשמו גיוסי חוב נטו באמצעות הלוואות חוץ בנקאיות, אג"ח לא סחיר בישראל והלוואות מחו"ל.

גידול באשראי העסקי והפרטי מבטא שיפור בסביבה העסקית במשק בהשפעה של הריבית הנמוכה המונהגת ע"י בנק ישראל:

העלות התקציבית של הרכבת הממשלה עומדת להיות גבוהה: שנים רבות לא היה תיאבון המפלגות המעומדות לכניסה לקואליציה להגדלת התקציבים גבוה כל כך. הבחירות בשנים 2003 ו-2009 התקיימו בשיא המשבר הכלכלי ומטבע הדברים לא אפשרו הגדלת התקציבים. הבחירות בשנת 2013 התקיימו על רקע הצורך לטפל בגירעון הגדול ולכן עסקו בעיקר בקיצוצים. גם בבחירות ב-2006 לא הועלו דרישות תקציביות גדולות, למרות המצב הטוב של הכלכלה, בגלל שליבת הקואליציה כללה את המפלגות הגדולות והמרכזיות, קדימה ועבודה.

הפעם, המפלגות באות למו"מ הקואליציוני עם דרישות תקציביות לא מבוטלות כגון העלאת קצבאות ילדים (עלות של כ-3 מיליארד ₪), פטור ממע"מ על מוצרי יסוד (כ-2 מיליארד ₪), תוספות תקציבים לתחומי הבריאות, החינוך והרווחה והכספים הסקטוריאליים. תנאי רקע להרכבת הממשלה שכללו חזרה של המפלגות הסקטוריאליות ודגש על הנושאים החברתיים בבחירות האחרונות צפויים להטיל משקל הוצאות כבד על תקציב המדינה.

ריבוי המפלגות שאמורות להרכיב את הממשלה והתלות הכמעט מחייבת להשתתפות של כל אחת מהן ליציבות הממשלה, רק מעלים את מחיר הרכבת הקואליציה. קשה להעריך כעת את עלות הרכבת הממשלה למשלמי המסים, אך ככל הנראה היא תסתכם בלא פחות מ-5 מיליארד ₪ (0.5% מהתוצר) ואולי אף יותר. חשוב להדגיש, שההוצאות הנידונות יכנסו לבסיס התקציב ולא יהיו חד פעמיות. הממשלה תצטרך למצוא חלופה לקיצוץ בהוצאות אחרות או מקור הכנסות אחר כדי לא לחרוג מהיעדים.

השפעה דפלציונית של ביטול המע"מ על מוצרי יסוד אינה מבוטלת:  ביטול המע"מ על מוצרי יסוד עשוי לצאת לפועל בסבירות לא מבוטלת בעקבות ההסכמים הקואליציוניים המתגבשים. כמו ביטול המע"מ על דירות, גם במקרה של פטור ממע"מ על מוצרי יסוד, הרבה כסף יבוזבז עם מעט תועלת. השכבות המבוססות יקבלו החלק העיקרי מכספי המסים עליהם מוותרת המדינה. מערכת המס תתעוות ותידחף להנהגת פטורים נוספים. לעולם לא יהיה ניתן לבטל את הפטור והמחיר התקציבי הרב שנתי של ביטול המע"מ יהיה כבד.

השפעת המהלך על האינפלציה עשויה להיות משמעותית. כפי שניתן לראות בתרשים 3, ביטול המע"מ על מוצרי יסוד עיקריים צפוי להוביל לירידה חד פעמית של כ-0.3% במדד המחירים. במיטב כותבים כי "עקב אי הוודאות הקיימת אנו לא מעדכנים בינתיים תחזיות האינפלציה עד לבירור הפרטים הסופיים".

אורי גרינפלד, כלכלן המאקרו של פסגות חושב כי הנעשה בשוק המט"ח העולמי הוא המשפיע העיקרי על השווקים בתקופה זו. לדבריו, בזמן שאנחנו מנסים לחסל את השאריות מארוחות החג השווקים בעולם המשיכו להגיב בעיקר לשינויים בשע"ח אירו/דולר. אמנם, המתאם בין שע"ח אירו/דולר ל-S&P500 ירד מעט בשבוע האחרון ועומד על 0.45 "בלבד" אבל אם נבחן את המתאם בין שע"ח אירו/דולר לבין הביצועים העודפים של ה-S&P500 על ה-DAX הרי שזה עומד יציב על 0.65. במילים אחרות, השווקים בארה"ב יודעים לעלות גם כשהדולר מתחזק אבל השווקים באירופה עושים את זה טוב יותר.

העובדה שהגורם המשפיע ביותר על השווקים כיום הוא שוק המט"ח היא בעייתית משתי סיבות. הסיבה הראשונה כמובן שללא כדור בדולח קשה מאוד לחזות לאן הולך שער החליפין. נקודה זו ראויה להסבר: גם בשוק המניות וגם בשוק האג"ח קשה עד בלתי אפשרי לחזות שינויים בטווחים קצרים. עם זאת, בניגוד לשוק המט"ח, אם נניח מספר הנחות כלכליות (ריבית ואינפלציה צפויות, הכנסות/הוצאות הפירמה וכו') את השווי הצפוי למנייה או לאג"ח. כמובן, ייתכן שההנחות שלנו יתבררו כשגויות ובטווח הקצר אפילו ייתכן שהן נכונות והשוק פשוט לא "משתף פעולה", אבל השווקים הפיננסיים מבוססים על כך שבטווח הבינוני-ארוך יש ערך כלכלי הוגן לכל נכס. בכל הנוגע לשוק המט"ח, אין לכל הנאמר לעיל שום משמעות. אי אפשר לתמחר מה צריך להיות שע"ח אירו/דולר בהינתן סט הנחות לגבי סביבת הריביות/אינפלציה/צמיחה/שינויים פוליטיים בארה"ב ובגוש האירו. שוקי המט"ח פועלים בעיקר על סנטימנט משקיעים ולכן קשה עד בלתי אפשרי לנסות ולחזות את המגמות בהם.

הסיבה השנייה לכך שהגורם המשפיע ביותר על השווקים כיום הוא שוק המט"ח היא בעייתית היא הקונצנזוס הרחב לפוזיציית הלונג דולר-שורט אירו. קונצנזוס זה נובע כמובן מהקונצנזוס הרחב כיום לגבי הפערים הברורים בין הכלכלה האמריקאית לזו של גוש האירו וכפועל יוצא, הפערים הברורים בין המדיניות המוניטארית בארה"ב וזו באירופה. על פי אינדיקאטור שמפרסם מורגן-סטנלי, העלאת הריבית הראשונה בארה"ב צפויה להגיע עוד 8 חודשים בעוד זו באירופה צפויה להגיע רק בעוד 50 חודשים! (ראה גרף מטה). עם זאת, ניסיון העבר מלמד שככל שקונצנזוס לגבי פוזיציית השקעות מסוימת רחב יותר כך גם ההסתברות שפוזיציה זו תמשיך להניב רווחים הולכת וקטנה. במילים אחרות, ככל שיותר משקיעים קופצים על העגלה כך גם הסיכוי לטבוע בבוץ הולך וגדל.

יום הולדת חודש ל-Q€ : בשבוע שעבר חגג מריו דראגי את מסיבת יום ההולדת הראשונה לתוכנית ההרחבה הכמותית שלו. בתוכנית האומנותית: פרסום ראשון של רכישות האג"ח של ה-ECB לפי מדינות ולפי מח"מ. בשקיות ההפתעה: רווחי ההון למחזיקי האג"ח הארוכות של מדינות הגוש.

לפי הדו"ח שפרסם ה-ECB, רכישות האג"ח הממשלתיות בחודש מרץ הסתכמו ב-41.7 מיליארד אירו, בדיוק בהתאם לתוכנית וזאת על אף שהרכישות החלו רק ב-9 בחודש. גם בכל הנוגע לחלוקה לפי מדינות לא היו הפתעות כאשר הרכישות התבצעו על פי "מפתח ההון" של כל מדינה בגוש (מלבד יוון שעד שלא תסדיר את התחייבותה מול האיחוד לא תהיה חלק מהתוכנית). לעומת זאת, המח"מ של הרכישות דווקא הפתיע מעט כאשר נראה כי בחודש הראשון לרכישות ה-ECB התרכז באופן מובהק במח"מים הארוכים (ראה גרף מטה). התרכזות הרכישות במח"מ ארוך כל כך היא לא רק תוצאה של הרצון להשפיע על שוק האשראי לטווח ארוך אלא גם כורח המציאות כאשר במח"מים הקצרים התשואות נמוכות מאוד ואף שליליות בחלק גדול מהמקרים. אמנם, ה-ECB הודיע כבר כי הוא יכול טכנית לרכוש גם אג"ח בתשואה שלילית אבל כמו כל גוף בעולם, גם ה-ECB לא רוצה לרשום הפסדים ולכן הוא מעדיף להתרכז באג"ח בתשואות חיוביות. בכל הנוגע להפסדי הון, מכיוון שה-ECB לא מתכוון למכור את האג"ח שהוא רוכש, הוא גם לא משערך את ערכו בספרים בהתאם לשווקים ולכן גם במקרה של עליית תשואות אין חשש מהפסדי הון לבנקים המרכזיים.

בינתיים, בכל הנוגע למשקיעים באג"ח אירופאיות, הרי שמצבם בהחלט חיובי. בשלושת החודשים האחרונים רשמו תשואות האג"ח בגוש האירו ירידות ובעיקר בחלקים הארוכים של העקומים שהתמתנו באופן משמעותי. עם זאת, כדאי לשים לב שדווקא במדינות החזקות יותר כמו גרמניה וצרפת רשמו התשואות ירידות חדות יותר. תופעה זו נובעת כנראה מהצורך של הגופים הפיננסיים להמשיך ולהחזיק אג"ח בדירוגים גבוהים, מה שיוצר מחסור בהיצע האג"ח האלו.

בית ההשקעות "יצירות" מפרסם הבוקר סקירת מאקרו כלכלית, בה מזכירה איילת ניר כי ביום רביעי הקרוב יפורסם מדד המחירים לצרכן לחודש מרץ, שצפוי להיות מדד חיובי לאחר 2 מדדים שליליים נמוכים במיוחד, כשברקע האינפלציה בשנה האחרונה שלילית כבר 6 חודשים ברציפות.

"למדד חודש מרץ חשיבות רבה שכן ההחלטה בבנק ישראל האם לנקוט בצעדים נוספים, תלויה בין היתר ביכולת של המדדים הקרובים למשוך את האינפלציה בחזרה כלפי מעלה, אל מעל לאפס בשלב ראשון, ואל תוך יעד יציבות המחירים בטווח הרחוק יותר", כותבים ב"יצירות".

"גורם חשוב נוסף שמשפיע על החלטת הריבית הינו שער החליפין של השקל אל מול סל המטבעות. מאז החלטת הריבית האחרונה התחזק השקל כנגד הסל הנומינלי האפקטיבי ב- 2.1%, והוא גבוה ב- 0.28% בלבד מרמתו ערב החלטת הריבית לחודש מרץ, אז הפחית בנק ישראל את הריבית ב- 15 נ"ב ל- 0.1%". איילת ניר שואלת האם האם הדבר צפוי לגרור הפחתה נוספת בריבית המקומית בעוד שבועיים?

ב"יצירות" מציינים בנוסף כי "יתרות המט"ח לחודש מרץ שפורסמו השבוע מגלות, כי כל רכישות המט"ח של בנק ישראל במרץ,  בוצעו תחת המטריה של תכנית הרכישות לקיזוז השפעת הפקת הגז על שעה"ח, ולמעשה, בנק ישראל לא רכש ולו דולר אחד בשל התנודתיות החדה שחלה בשער השקל/דולר בגין הפרסום של HSBC. יתכן אפוא, כי בבנק ישראל מוכנים בתנאים החדשים שנוצרו (ואם אכן נוצרו נדע רק לאחר פרסום מדד חודש מרץ), לאפשר לשער השקל/סל לגלוש לרמה נמוכה יותר".

לאור האמור, מעריכה איילת ניר, כי מדד בציפיות (0.3% ומעלה) ידחה את ההחלטה להפחית ריבית במשק, כל עוד לא תחול הידרדרות משמעותית בשער השקל/סל.

איילת ניר מתייחסת בנוסף למתרחש בארה"ב, וכותבת כי נתונים טובים מהשבוע האחרון מאותתים כי החולשה בשוק העבודה היתה זמנית. מאז התפרסמו נתוני התעסוקה המאכזבים לחודש מרץ, פורסמו שורה של נתונים מקרו כלכליים מעודדים ביחס למצב הכלכלה האמריקאית, שמחזקים את ההערכות לפיהן, החולשה בנתונים היתה זמנית. מבין הנתונים שפורסמו: תביעות חדשות לדמי אבטלה, מדד מנהלי הרכש לסקטור השירותים, היקף המשרות החדשות בכלכלה, האשראי הצרכני, בקשות למשכנתאות לבתים חדשים ועוד.

ניר כותבת בסקירתה כי "למרות הנתונים החיוביים, ולמרות כי בקרב בכירי הפד יש המאמינים כי הריבית צריכה לעלות כבר ביוני, נראה לנו כי בפד ימתינו להוכחה לכך שהחולשה בשוק העבודה הינה זמנית, כמו גם לכך שהמגמה הדפלציונית הינה זמנית, ועד שאלו לא יוצגו – קשה לראות העלאת ריבית ביוני".

"המסחר מתחילת החודש התאפיין באווירת חג, ימי מסחר קצרים ובמחזורים נמוכים. מדדי המניות בארץ רשמו מתחילת אפריל עליות שערים בהובלת מדד ת"א 75 ובדגש על מניות הגז והנפט. מדדי אג"ח ממשלתי וקונצרני המשיכו את המגמה החיובית מתחילת השנה עם תשואות חיוביות מתחילת החודש. תעשיית קרנות הנאמנות שוברת רצף של 6 שבועות של פדיונות (עקב פדיונות כבדים בקרנות הכספיות) ומסכמת גיוס חיובי של כ-220 מיליון ₪", כך עולה מאומדנים והערכות שבוצעו ע"י כלכלני מיטב דש.

על פי נתוני מיטב דש, קרנות אג"ח כללי, בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית, קרנות 10/90 וכו', גייסו מתחילת החודש כ-570 מיליון ₪, כאשר מתוכם כ-80 מיליון ₪ נותבו לקרנות המחקות.

אגרות החוב הקונצרניות נסחרו מתחילת החודש במגמה חיובית- מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו עליות שערים של עד כ-0.4%, ובהמשך לכך, מדד קונצרני כללי רשם תשואה חיובית של כ-0.3%. זה עדיין לא הספיק לעצור את הפדיונות אבל הם הואטו מאוד. קרנות אג"ח קונצרני מנוהלות רשמו מתחילת החודש פדיונות של כ-60 מיליון ₪ אל מול גיוסים של כ-30 מיליון ₪ בקרנות המחקות בקטגוריה זו.

עליות קלות באפיק המנייתי: מדדים ת"א 25 ו-ת"א 100 רשמו מתחילת החודש עליות שערים של עד 1.9%. הקרנות המנייתיות1 גייסו עד כה החודש כ-260 מיליון ₪, קרנות מניות בחו"ל רשמו גיוסים של כ-100 מיליון ₪ אל מול גיוסים של כ-160 מיליון ₪ בקרנות מניות בארץ וגמישות, 90 מיליון ₪ מתוכן נותבו לקרנות המחקות, ולראשונה מזה זמן רב, הקרנות המנייתיות המקומיות מגייסות יותר מהחו"ליות.

אגרות החוב הממשלתיות רושמות עליות שערים: מדד ממשלתי כללי רשם החודש תשואה חיובית של 0.4% בהובלת הצמודים הארוכים שזינקו ב-0.7%. בהמשך לעליות באפיק, קרנות אג"ח מדינה רשמו גיוסים של כ-270 מיליון ₪, 70 מיליון ₪ מתוכן בקרנות המחקות. עם זאת, בקטגוריה זו מורגשת "עייפות חומר" בגיוסים.

הפדיונות באפיק השקלי נמשכים: המשקיעים הוציאו מתחילת החודש כ-950 מיליון ₪ מהקרנות הכספיות או כ-160 מיליון ₪ ממוצע בחישוב יומי. הקרנות השקליות ממשיכות במגמה השלילית, זאת לאחר שאיבדו מתחילת החודש כ-50 מיליון ₪.

קרנות אג"ח בחו"ל הושפעו החודש משני כוחות מנוגדים: מחד, התחזקות הדולר אל מול השקל, ומנגד – עליית תשואות של אגרות החוב של ממשלת ארה"ב. למרות זאת, המשקיעים המשיכו להזרים כספים לאפיק שהסתכמו בכ-150 מיליון ₪.

תעשיית הקרנות מנהלת נכון ל-08.04.15 כ-262.6 מיליארד שקל, הקרנות המסורתיות (בנטרול הקרנות הכספיות) מנהלות כ-224.4 מיליארד שקל והקרנות הכספיות שמנהלות כ-38.2 מיליארד ₪.

"ההשקעות הריאליות של תושבי חוץ הסתכמו ב – 1.6 מיליארד דולר בחודשים ינואר- פברואר. מדובר בקצב שנתי של יותר מ-3% תוצר, כ-50% יותר מאשר ב-2014", כך כותבים הבוקר לידר שוקי הון בסקירה מאקרו כלכלית שבועית שמפרסם בית ההשקעות. בלידר מציינים כי בנק ישראל סבור שהמשק הישראלי חזר לצמוח בקצב של 2.5%-3.0% ברבעון הראשון 2015.

לידר שוקי הון מתייחסים לאינפלציה, וכותבים בסקירתם: "אנו מעריכים שמדד חודש מרץ עלה ב – 0.4% בהשפעת עלייה במחירי הדלקים. האינפלציה שנה קדימה תגיע ל-0.9% ותושפע מהמשך עלייה במחירי הדיור ועדכון שכר מינימום אשר צפוי לתרום כ-0.2%-0.3% לאינפלציה שנה קדימה. מנגד, המשך הגברת התחרותיות בענפים שונים תמתן את האינפלציה", כותבים בלידר.

בנוסף מתייחסים לידר לנושא המדיניות המוניטרית של בנק ישראל, וכותבים כי "בדיון הפנימי של הוועדה המוניטרית צוין שציפיות האינפלציה התקרבו לגבול התחתון של יעד האינפלציה, שע"ח של השקל התייצב והמשק חזר לצמוח בקצב סביר. בינתיים שע"ח של השקל התחזק ב – 1.8% מאז החלטת הריבית האחרונה. בשל הלחץ הבסיסי להמשך ייסוף בשקל, בנק ישראל עשוי לשקול צעדים נוספים. נדמה שכיוון המדיניות המוניטרית בחודשים הקרובים תושפע מכיוון השקל וסביבת האינפלציה", מעריכים בלידר.

באשר לשווקים הגלובליים, כותבים לידר כי בארה"ב מדד מנהלי הרכש בשירותים התייצב על רמה גבוהה בחודשים האחרונים. חברי הפד חלוקים לגבי עיתוי העלאת הריבית כאשר כמחצית אינם דוגלים בהעלאת ריבית כבר בחודש יוני. בלידר כותבים גם כי "לפי דיוני הפד, קיימת חשיבות רבה בהתפתחות השכר הממוצע במשק והמדיניות המוניטרית תהיה תלויה בנתונים הכלכליים. מסתמנת התרחבות בצריכה הפרטית באירופה, בקצב שנתי של 3%".

בלידר שוקי הון מתייחסים בנוסף לשוק האג"ח, וכותבים: "כפי שכתבנו לפני שבוע, כל עוד בנק ישראל מתלבט בין אי שינוי בריבית ובין הרחבה מוניטארית נוספת (ולא ריסון), האפיקים הארוכים עשויים להניב רווח הון מסוים. לכן, הפרמיה השלילית של אג"ח ישראל על אג"ח ארה"ב צפויה להתרחב".

"עודף פדיון ניכר בשוק האג"ח ונתוני תקציב חיוביים ברבעון א' תומכים בשוק האג"ח. אנו מניחים שהתשואות הארוכות בארה"ב יעלו בקצב מאד מתון השנה.  גם אם הפד יעלה את הריבית בחודשי הקיץ, קצב העלאת הריבית בהמשך צפוי להיות מתון", כותבים לידר שוקי הון.

ליאור קידר, סמנכ"ל ההשקעות בברק בית השקעות, מתייחס הבוקר למדד חודש מרץ הצפוי להתפרסם השבוע, ולמסחר בבורסת תל אביב, וכותב כי "גשמי ברכה צפויים לרדת גם על הבורסה של תל אביב הבוקר, בעיקר בזכות הצעת הרכש לפריגו שפורסמה ביום רביעי בערב והובילה את המניה לזינוק של כ-22% בוול סטריט".

קידר סבור כי הדבר צפוי להוביל בפתיחה אנגלית שתעכב מעט את המסחר, אבל לאחר מכן ההשפעה של הזינוק בפריגו על המעו"ף צפויה להסתכם ב-2.2%.

"להערכתנו, כדאי לסוחרים לשקול לנצל את העליות שירשמו היום, על מנת לצמצם את החשיפה לשוק המניות הישראלי. לעומת זאת בשוק התל בונד בו נסחרות אגרות החוב הקונצרניות הגדולות נמצא המרווח מול האג"ח הממשלתיות בשפל מאז 2012 ולכן נראה כי זהו האפיק שאליו כדאי להעביר את הכסף. בנוסף, בעוד שלושה ימים צפוי להתפרסם מדד חודש מרץ, שלהערכתנו יפתיע ויהיה גבוה מהציפיות בשוק, מה שמעודד את ההשקעה בתל בונד 20 בו צמודות כל האג"ח למדד חודש מרץ", כותב קידר.

בחודש שעבר דווח כי מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.7 אחוז בחודש פברואר 2015, בהשוואה לחודש ינואר 2015 והגיע לרמה של 98.5 נקודות לעומת 99.2 בחודש הקודם. מנתוני הלמ"ס עולה, כי ירידות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: הלבשה והנעלה (ב-5.4%), אחזקת הדירה (ב-3.1%), תחבורה ותקשורת (ב-1.4%) וירקות טריים (ב-0.7%). מנגד, עליות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: פירות טריים (ב-4.2%) ושונות (ב-0.6%).

בנוסף צוין, כי המדד ללא דיור ירד ב-0.9 אחוז והגיע ל-97.8 המדד ללא ירקות ופירות ירד ב-0.8 אחוז והגיע ל-98.5 נקודות, נקודות והמדד ללא אנרגיה ירד ב-0.4 אחוז והגיע ל-99.4 נקודות. מתחילת השנה ירד המדד הכללי ב-1.6 אחוזים, המדד ללא ירקות ופירות והמדד ללא דיור ירדו ב-1.7 אחוזים, כל אחד והמדד ללא אנרגיה ירד באחוז אחד.

בנק ישראל מסביר לנו – מה קרה למחירי הדירות ב-2014? . הבנק המרכזי מספק פרק קצר תחת הכותרת "מחירי הדירות" בדוח המלא לשנת 2014. בבנק שבראשו עומדת ד"ר קרנית פלוג, לא ממש מציעים פתרונות – לא בדוח השנתי ולא בכלל; למעשה, הם אלו שאחראים כבר תקופה ממשוכת לעלייה במחירי הדירות –  הריבית שהולכת ופוחתת היא הדלק העיקרי לעלייה במחירי הדירות, רק שהכלכלנים הבכירים שיושבים שם בוועדות מנותקים מהשטח, או "משחקים אותה" מנותקים מהשטח – כל עוד זו ההשקפה, אין סביה לירידת מחירים   דרמטית במחירי הדירות.

בדוח השנתי כותבים כלכלני בנק ישראל – "ב-2014 עלו מחירי הדירות ב-4.5%. שוק הדירות התאפיין במידה רבה של חוסר ודאות על רקע ההמתנה לתכנית "מע"מ אפס" – יוזמה שהוצגה במארס 2014. תכנית זו נועדה להפחית לזכאים ל-0% את המע"מ על רכישת דירה ראשונה. ממארס – ולמשך כחצי שנה – נכנס שוק הדירות לקיפאון: קצב נטילת המשכנתאות דרך במקום, מספר העסקאות ירד, ומחירי הדירות נותרו ללא שינוי משמעותי. ההערכה הייתה שתכנית "מע"מ אפס" עלולה להאיץ את העלייה במחירי הדירות במידה שהיא תצא לפועל ללא גידול מתאים בהיצע. באוקטובר התחדשו הביקוש הער בשוק הדירות והעליות במחיריהן. בתחילת דצמבר הוחלט לפזר את הכנסת ולהקדים את הבחירות, נפסק תהליך החקיקה של תכנית "מע"מ אפס", והביקוש בשוק הדירות התגבר.

"הריבית הריאלית המשוקללת על משכנתאות חדשות הוסיפה לרדת השנה – היא ירדה מ- 1.6% בדצמבר 2013 לכ-1% והמשיכה את המגמה שניכרה בה מסוף 2011 – במקביל להפחתות של הריבית המוניטרית ולירידה בתשואות הארוכות. לנוכח הגידול המתמשך באשראי לדיור והחשש מהסיכון הנשקף ממנו למערכת הבנקאית, המפקח על הבנקים המשיך במדיניות שהוא נקט בעבר, ובספטמבר הוא הגדיל את כריות ההון שהמערכת הבנקאית נדרשת להקצות כנגד אשראי זה.

"ההתעוררות שנראתה בתום 2014 בביקוש לדירות ובעליית מחיריהן מציבה שוב בפני בנק ישראל את האתגר הכרוך בשמירה על היציבות הפיננסית".

בקיצור, מכל הפרק שבדוח השנתי של בנק ישראל אין אלא תמצית של כמה שורות על מה שהיה, תמצית היסטורית, עם רמז לעתיד – מה שחשוב לבנק ישראל זה לא המחירים עצמם, זה לא אותם אלפים רבים, בעצם למה אלפים – מאות אלפים שלא יכולים לקנות דירה במחירים הנוכחיים. כל זה פחות חשוב לכלכלנים המכובדים של בנק ישראל. אז מה כן חשוב להם? חשוב להם היציבות של המערכת הבנקאית. כן יש למערכת הבנקאית ובשפה פשוט – לבנקים הגדולים , לובי מאוד חזק, מישהו ששומר עליהם – קוראים לו בנק ישראל, וכשהוא בשטח, האם כחלון באמת יכול לכופף את הבנקים. שר האוצר המיועד משה כחולון, אמור לגישתו/ להצהרתו להפחית את הסכומים שאנחנו הציבור, משלם לבנקים. האם הוא יצליח? אולי, אבל זה גם תלוי בעד כמה בנק ישראל ידאג ליציבות של הנקים, כי מבחינת בנק ישראל בנקים רווחים הם בנקים יציבים. משמע, זה לא ממש האינטרס של בנק ישראל לדאוג לציבור,  גם אם הציבור משלם עמלות גבוהות. כל עוד זה משמר את יציבות הבנקים זה נהדר!

בחודש ינואר 2015 הוסיפו מנהלי הקרנות 39 מניות זרות לתיק ההשקעות המצרפי בהיקף כולל של כ-52.7 מיליון שקל, כשהם מסמנים גם ליתר המשקיעים בשוק היכן, לדעתם, ניתן לאתר הזדמנויות השקעה. כך עולה מנתוני אתר stocker.co.il, רשת חברתית למשקיעים העוקבת אחר פעילות המוסדיים בני"ע, אשר בחן אילו מניות זרות קנו בחודש ינואר בקרנות הנאמנות בישראל. עיקר ההשקעה שביצעו מנהלי ההשקעות בקרנות הנאמנות מרוכזת בחמש מניות בלבד, בהן הושקעו כ-35.2 מיליון שקל. חמש מניות אלו נרכשו בידי בית השקעות פסגות בניהולו של חגי בדש ובית ההשקעות אלטשולר בניהולם של גלעד אלטשולר ורן שחם.

המניה שנרכשה בהיקף הגדול ביותר היא נייטורי הולדינגס (9843), הנסחרת בבורסה היפנית. נייטורי היא חברת החזקות המפעילה רשת חנויות למוצרים לבית, בעיקר ביפן. פסגות רכש מניות בחברה בהיקף של כ-14.7 מיליון שקל. מתחילת השנה עלתה המניה 38%.

מניה נוספת שרכשו בחודש ינואר בקרנות הנאמנות נסחרת דווקא בבורסת מילאנו באיטליה. חברת רקורדטי (REC) היא חברת תרופות איטלקית שנוסדה בשנת 1926 ומציגה כיום הכנסות של כמעט 1 מיליארד יורו ורווח שנתי של 161 מיליון יורו. קרנות הנאמנות של פסגות השקיעו בחברה כ-6.3 מיליון שקל. מתחילת השנה עלתה המניה 38%.

מניה אחרת שמנהלי קרנות הנאמנות רכשו היא מיקרו-פוקוס (MCRO), חברת תוכנה הנסחרת בבורסת לונדון בשווי של 2.6 מיליארד פאונד. החברה נוסדה בשנת 1976 והכנסותיה השנתיות מסתכמות ב- 1.4 מיליארד פאונד. פסגות רכש מניות במיקרו-פוקוס בהיקף של כ-6.1 מיליון שקל. מתחילת השנה עלתה המניה 9%.

עדיין בבורסה האנגלית, מנהלי קרנות הנאמנות של פסגות קנו גם את מניית חברת הלמה (HLMA) המשווקת מערכות התראה, גלאי עשן ואש, חיישני אבטחה וכן מערכות ניטור זרימה, לחץ ואיכות ברשתות מים. היקף הרכישה של פסגות בחודש ינואר 2015 בחברת הלמה עמד על כ-5 מיליון שקל. מתחילת השנה עלתה המניה 2%.

מניה זרה חדשה שנכנסה לתיק המוסדי מגיעה מבורסת פרנקפורט בגרמניה. אלטשולר שחם רכש את מניית קומפיוגרופ (COP) בהיקף של כ-3.2 מיליון שקל. קומפיוגרופ מספקת שירותי טכנולוגית מידע ותוכנה לסקטור הרפואי, בעיקר עבור מרפאות כלליות ומרפאות שיניים, בתי מרקחת, מעבדות ובתי חולים. לחברה לקוחות בכ-43 מדינות והיא נסחרת לפי שווי של 1.4 מיליארד יורו. מתחילת ינואר עלתה המניה בכ–34%.

ארז כהן לשעבר יושב ראש לשכת שמאי המקרקעין אומר כי דו"ח בנק ישראל אשר צופה כי "מחירי הדיור ישמרו על יציבות בשנתיים הקרובות, זאת מכיוון שיש מספיק התחלות בנייה" – הינו דו"ח המנותק לחלוטין מהמציאות.

ארז כהן מדגיש כי בבדיקה שערכה בשבוע שעבר המחלקה הכלכלית במשרדו, מתברר כי בניגוד גמור לטענת הבנק, קיים בשוק מחסור של כ- 120 אלף דירות. מחסור זה, מדגיש כהן, החל כבר ב- 2005, שהתחלות הבנייה היו כ- 20 אלף בלבד לשנה והלך וגדל בטור הנדסי משנה לשנה.

לדברי ארז כהן, לשעבר יושב ראש לשכת שמאי המקרקעין: "מחישוב שערכנו מדגיש כהן יש צורך לפחות ב 60 אלף התחלות בניה לשנה במהלך העשור הקרוב, ובמילים אחרות צריכות להיבנות עד 2025 כ- 600 אלף דירות חדשות לפחות, זאת במקום כ- 400 אלף בלבד לפי הקצב הנוכחי. כהן מוסיף ואומר כי במהלך השנתיים הקרובות צפויה לערכתו המשך עליית מחירים מתונה בכל הערים שבין עוטף תל אביב וגוש דן, בשיעור ממוצע של כ- 3-5 אחוזים בשנה. בפריפריה הרחוקה יותר, בנגב ובגליל אף ייתכנו עליות מחירים בשיעור ממוצע של כ- 4-6 אחוזים לשנה".

"בעיר תל אביב צופה כהן התייצבות של מחירי הדיור ברוב השכונות אולם תתכן בהחלט התייקרות נוספת במיקומים אטרקטיביים דוגמת עוטף שדה דוב והגוש הגדול, שכונות בדרום מזרח תל אביב דוגמת שפירא, התקווה וכפר שלם שעוד לא ניצלו את עליית המחירים וכן מתחמים מסוימים במרכז דרום יפו שלא התייקרו דוגמת צפון יפו ומתחם שוק הפשפשים", אומר ארז כהן.

מידרוג מודיעה על מתן דירוג Aa3 לכתבי התחייבות נדחים הון משני מורכב, בסך של עד כ- 700 מיליון ₪ אשר הפניקס חברה לביטוח בוחנת לגייס  בדרך של הנפקת סדרה חדשה. תמורת הגיוס הינה כנגד פירעון (חלקי או מלא) של כתבי התחייבות נדחים קיימים (סדרה א') בסך של עד כ- 544 מיליון ₪. בכל מקרה, סך כתבי ההתחייבות בחברה יגדלו בעד כ- 400 מיליון ₪.

מידרוג מסכמת את 2014: עלייה של 27% בהיקף ההנפקות לעומת 2013

מידרוג מדווחת היום כי היא מותירה את דירוג האיתנות הפיננסית (IFSR) של החברה בדירוג Aa1 ואת דירוג כתבי ההתחייבות הנדחים סדרות א' ו- ד' בדירוג Aa2 באופק יציב וסדרות ב' ו- ג' בדירוג Aa3 באופק יציב. במידרוג מציינים כי הודעה זו הינה חלף דוח פעולת הדירוג מחודש מרץ 2015.

אודות מידרוג

מידרוג הינה חברת בת של מודי'ס  (Moody's ), אשר לה 51% במידרוג. יחד עם זאת, הליכי הדירוג של מידרוג הנם עצמאיים ונפרדים מאלה של מודי'ס, ואינם כפופים לאישורה של מודי'ס. בו בזמן שהמתודולוגיות של מידרוג מבוססות על אלה של מודי'ס, למידרוג יש מדיניות ונהלים משלה וועדת דירוג עצמאית. בדוח מציינת מדרוג כי כל המידע המפורט שעליו הסתמכה מידרוג נמסר לה על ידי מקורות הנחשבים בעיניה לאמינים ומדויקים. מידרוג אינה בודקת באופן עצמאי את נכונותו, שלמותו, התאמתו, דיוקו או אמיתותו של המידע שנמסר לה  והיא מסתמכת על המידע שנמסר לה לצורך קביעת הדירוג על ידי החברה המדורגת.

הבורסה לניירות ערך חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת AnalytixInsight, העוסקת באיסוף מידע פיננסי על חברות הנסחרות בבורסות  שונות. במסגרת שיתוף הפעולה תאסוף החברה ותעמיד לרשות הבורסה מידע פיננסי על החברות הנסחרות בבורסה לניירות ערך. מידע זה ישמש להעשיר ולעבות את היקף המידע המפורסם על החברות בדף החברה באתר הבורסה לניירות ערך, בעברית ובאנגלית. עדכון המידע יהיה על בסיס יומי. הסכם שיתוף הפעולה יביא להגברת החשיפה והשקיפות של ביצועיהן הפיננסיים של החברות ובמיוחד לגבי חברות שאינן מסוקרות באופן שוטף על ידי אנליסטים.

כיום, למשקיעים ולציבור בכללותו ישנה גישה למספר קטן יחסית של נתונים פיננסיים ורק בחלק  מהחברות הנסחרות בבורסה בת"א, באמצעות אתר הבורסה ואתר המאיה. נתוני מחקר וניתוחים פיננסיים  נגישים למשקיעים במספר מצומצם יותר של חברות. AnalytixInsight, באמצעות פורטל קפיטלקיוב, צוברת מידע פיננסי גולמי ממקורות פומביים שונים, קולטת אותו למאגרי המידע שלה ומבצעת פעולות עיבוד פיננסי במגוון תחומים. הנתונים שיפורסמו באתרי הבורסה יכללו מידע פיננסי גולמי, ניתוחים פיננסיים, תוכן ויזואלי, ומידע גרפי. הגולשים באתר הבורסה יוכלו להוריד את המידע ולייצא ממנו קבצים לשימושם. מידע לגבי חברות חדשות אשר תחלנה להיסחר בבורסה, ייאסף  מתשקיף החברה וממקורות מידע פומביים נוספים.

הגולשים יוכלו לרכוש מידע נוסף על החברות הנסחרות בבורסה  והשוואת ביצועיהן לחברות אחרות בענף או במדד (PEER) במסגרת מוצרי פרימיום  של קפיטלקיוב. מוצרים אלה יכללו אפשרויות למחקר-עומק, יכולות השוואה (בנצ'מארק) ועוד. ניתן יהיה להירשם אליהם באתר קפיטלקויב אשר גם ייתן להם תמיכה.

הבורסה לניירות ערך: "להפחית את עמלת המינימום לאגורה כדי לעודד את המסחר"

אלדד הרשטיג, סמנכ"ל טכנולוגיות מידע ותפעול בבורסה לניירות ערך, אמר: "הסכם שיתוף הפעולה עם קפיטלקיוב מהווה נדבך נוסף בשורה של מהלכים אותם מבצעת הבורסה במטרה להגביר את החשיפה לחברות הנסחרות בה ועל מנת  לעודד את הגדלת המסחר. לאחר שייכנס הסכם שיתוף הפעולה לתוקפו, יוכל ציבור המשקיעים הישראלי, הפרטי והמוסדי, להיחשף למידע מקצועי הנוגע לחברות הנסחרות בבורסה בהיקף רחב ובאיכות גבוהה".

צ'יית' קונדראגונטה, מנכ"ל AnalytixInsight אמר: "מדובר בשותפות מלהיבה ביותר מבחינתנו. AnalytixInsight מספקת לבורסות ולקהילות המשקיעים שלהן מענה לצורך הולך וגובר – היכולת לייצר מידע פיננסי בעל משמעות במהירות ובאופן מדויק ולספק מחקר יסודי לגבי כל המניות הרשומות למסחר באופן גלובלי. מידע זה יסייע להקנות ידע למשקיעים  ויאפשר סחירות טובה יותר ומחזורי מסחר גדולים יותר בקרב החברות הרשומות למסחר בבורסה, במיוחד כשמדובר במניות שאינן זוכות לסיקור מחקרי מקיף על ידי חברות ברוקרים. שיתוף הפעולה בינינו לבין הבורסה יפתח צוהר לנתונים, למידע ולניתוח בעלי ערך לגבי כל  החברות הרשומות למסחר בישראל, והוא יועיל הן למשקיעים פרטיים והן לאנשי מקצוע פיננסיים".

מנהל הקרנות של מיטב-דש החליט למזג את קרנות הנאמנות –  מיטב (00) פק"מ נזיל (מספר קרן: 5114764) ומיטב (00) כספית פרימיום (מספר קרן: 5110937).

הקרן הנקלטת תהיה  "מיטב (00) פק"מ נזיל" שתכנס לתוך הקרן הקולטת –  "מיטב (00) כספית פרימיום". לאחר מועד המיזוג שמתוכנן ל-20 באפריל הקרן הנקלטת כבר לא תהיה קיימת.

המיזוג הזה מוסבר על ידי מיטב-דש ברצון של מנהל הקרן לצמצום מספר הקרנות שבניהולו ולנהל באופן מאוחד את הקרנות שאפיק ההשקעה שלהן דומה. אבל, על הדרך יש כאן גם עלייה בדמי הניהול – הקרן הקולטת גובה דמי ניהול של 0.18%, בעוד שהקרן הנקלטת גובה דמי ניהול של 0.13% – רגע לאחר המעבר, דמי הניהול הרלבנטיים הם 0.18% – ומדובר בתוספת דמי ניהול שנתיים של 1.3 מיליון שקל. כן, רק מהמיזוג התמים הזה השיגו עוד 1.3 מיליון שקל.

על כל פנים, מנהל הקרן יעביר את נכסי הקרן הנקלטת לחשבון הקרן הקולטת, וימיר את היחידות בקרן הנקלטת ליחידות בקרן הקולטת.

כתוצאה מהמיזוג, לא יחול שינוי במספר היחידות ובשוויין של היחידות בידי מי שהחזיק ביחידות הקרן הקולטת. כל מחזיק ביחידות בקרן הנקלטת יקבל, במועד המיזוג, יחידות בקרן הקולטת ששוויין הכספי כשווי היחידות שהחזיק ערב המיזוג בקרן הנקלטת.

במועד המיזוג יפקע הסכם הקרן של הקרן הנקלטת ולא יהיה לו תוקף עוד. היחידות בקרן הנקלטת יבוטלו במועד המיזוג, ולא ניתן יהיה עוד לפדותן. נאמן הקרנות המתמזגות יפקח על ביצוע המיזוג, ובמיטב-דש מדגישים כי המיזוג כפוף לקבלת אישור מרשות המיסים בישראל.

כל נכסי הקרן יושקעו כמפורט להלן:

1.אגרות חוב הנסחרות בבורסה או בשוק מוסדר שאינן צמודות שיתרת התקופה עד למועד פדיונן אינה עולה על שנה אחת ואם הוצאו שלא על ידי המדינה – דרגתן AA (או דירוג מקביל לו) או דירוג גבוה מכך.

2.אגרות חוב הנסחרות בבורסה או בשוק מוסדר שאינן צמודות ואם הוצאו שלא ע"י המדינה- דרגתן  AA (או דירוג מקביל לו) או דירוג גבוה מכך ומתקיים בהן גם לפחות אחד מאלה:

א) הן נושאות ריבית משתנה ששיעורה נקבע אחת לשישה חודשים או פחות.

ב) הן ניתנות לפדיון פעם אחת לפחות בתקופה של שישה חודשים ותנאי פדיונן או המרתן גורמים לכך שתנודתיותן דומה לתנודתיות של אגרות חוב כאמור בסעיף 1 לעיל.

3.מלווה קצר מועד שיתרת התקופה עד למועד פדיונו אינה עולה על 13 חודשים.

4.תעודות חוב שאינן צמודות, ודרגתן A-1 (או דירוג מקביל לו) או דירוג גבוה מכך ומתקיימים בהן התנאים המפורטים בתקנה 2א(א)(4) לתקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המירביים), התשנ"ה-1994.

5.פקדונות לזמן קצוב ומזומנים בש"ח ובלבד ששיעור ההחזקה של הקרן בפקדונות ובמזומנים לא יעלה על 50% מהשווי הנקי של נכסי הקרן. יחד עם זאת, במקרה ששווי הפיקדונות והמזומנים בקרן יעלה על 50% במידה ומספר הימים המצטבר בהם עלה השווי על השיעור האמור לא עלה על 180 במשך 12 חודשים – הדבר לא יהווה חריגה מהתקנות.

6.מנהל הקרן יפעל מול הבנקים השונים בכדי שתנאי הריביות בגין הפיקדונות ו/או תעודות הפיקדון שיוחזקו בקרן, יהיו לכל הפחות שווים לתנאיי הריבית שאותם מקבלים לקוחות הפרימיום של אותם הבנקים.

7.הקרן לא תיצור חשיפה למניות, לא תיצור חשיפה למט"ח ולא תיצור חשיפה לאג"ח שאינן בדירוג השקעה^.

8.שווי פקדונות לזמן קצוב יחד עם שווי תעודות חוב לא יעלה על 25% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.

9.משך החיים הממוצע של כלל הנכסים המוחזקים בקרן, לא יעלה, בכל עת, על 90 ימים.

10.כל ניירות הערך המוחזקים בקרן יהיו נקובים בש"ח והפקדונות לזמן קצוב והמזומנים שיוחזקו בקרן יהיו בש"ח בלבד.

11.השווי הכולל של ניירות ערך חוץ, יחידות של קרנות חוץ ומטבע חוץ, בתוספת החשיפה לנכס בסיס הנסחר בחו"ל באמצעות פעילות בנגזרים בבורסות בחו"ל לא יעלה על 10% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.

שווי נכסי הקרן הקולטת לתאריך 02/04/2015 – 2.9 מיליארד שקל, ושווי נכסי הקרן הנקלטת  – 2.7 מיליארד שקל.

במיטב-דש מדגישים את ההבדלים בין הקרנות, ולמעשה בעקיפין את שינוי תקנון הקרן הנקלטת – "מדיניות ההשקעות של הקרן הנקלטת נקבע כי משך החיים הממוצע של כלל הנכסים המוחזקים בקרן, לא יעלה בכל עת על 60 ימים, בעוד בקרן הקולטת נקבע כי משך החיים הממוצע לא יעלה על 90 ימים. בנוסף, במדיניות ההשקעות של הקרן הנקלטת ישנו את סעיף 8 בו מוצהר כי בכוונת מנהל הקרן להחזיק בקרן פיקדונות בהתאם למגבלות הקבועות בדין, ובהתאם לשיקול דעתו.

"כמו כן, בקרן הקולטת נקבע כי מנהל הקרן יפעל מול הבנקים השונים בכדי שתנאי הריביות בגין הפיקדונות ו/או תעודות הפיקדון שיוחזקו בקרן, יהיו לכל הפחות שווים לתנאיי הריבית שאותם מקבלים לקוחות הפרימיום של אותם הבנקים, דבר שאינו נקבע במדיניות ההשקעות של הקרן הנקלטת".