מפרסמים סקירת השקעות שבועית: "בשבוע החולף היו מספר דברים ברקע שהשפיעו בצורה כזו או אחרת גם על המסחר באג"ח בארץ: הבחירות ביוון והשפעתן על השווקים, החלטת דראגי להזרים כסף לשוק בעזרת תוכנית הרחבה רשמית, ירידה בתשואות האג"ח האמריקאיות והחלטת בנק ישראל להותיר את הריבית על כנה"

בנק אגוד מפרסם הבוקר סקירת בורסה שבועית. על רקע ירידת התשואות באג"ח הממשלתיות, כותבים אנשי מחלקת המחקר של בנק אגוד כי "באגרות החוב הממשלתיות, המלצתנו היא להתמקד כרגע במח"מ קצר-בינוני סביב 4 שנים. עדיפות אנו נותנים במח"מ זה לאפיק השקלי, כיוון שהאינפלציה הנראית לעין עדיין נמוכה, אבל אנו גם מעוניינים להגן על עצמנו, על ידי יצירת יותר סינטטי, בעיקר בעקום השקלי ובמיוחד למי שמאריך עוד קצת את המח"מ לכיוון ה 5 שנים".

בבנק כותבים כי "בשורה התחתונה, אנו מעלים סינטטי ל 60% על פני אחזקה ישירה במח"מ". אגוד מסבירים כי "בשבוע החולף היו מספר דברים ברקע שהשפיעו בצורה כזו או אחרת גם על המסחר באג"ח בארץ: הבחירות ביוון והשפעתן על השווקים, החלטת דראגי להזרים כסף לשוק בעזרת תוכנית הרחבה רשמית, ירידה בתשואות האג"ח האמריקאיות והחלטת בנק ישראל להותיר את הריבית על כנה".

בבנק כותבים כי "מצבור האירועים הללו העלה את התנודתיות בשווקים, הוריד את התשואות בעולם ומשך גם את תשואות האג"ח השקליות כלפי מטה. בנוסף, ספציפית בארץ חלה ירידה נוספת בציפיות האינפלציה הגלומות בשוק, מה שפגע קצת בצמודים".

המפקח על הבנקים, דוד זקן: "בתום קדנציה מלאה, שאף הוארכה לצורך השלמה וקידום המשימות, אני גאה בהשגת היעדים ועומד לסיים תקופה ארוכה בפיקוח, בתחושת סיפוק. יש לפני עוד עבודה רבה ומוקדם לומר מילות סיום ודברי תודה"

המפקח על הבנקים, דוד זקן, הודיע לנגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, על רצונו לסיים את תפקידו בסוף המחצית הראשונה של השנה, בתום ארבע וחצי שנים בתפקיד. לאור זאת, הנגידה תודיע בקרוב על הקמת ועדת איתור לבחירת המפקח הבא.

זקן החל את דרכו בבנק ישראל לפני כ-25 שנים, והחל מה-1.1.2011 הוא מכהן כמפקח על הבנקים וכחבר הנהלת הבנק. זקן עמד בראש הצוות הבינמשרדי לבחינת הגברת התחרותיות במערכת הבנקאות, שמונה על ידי שר האוצר ונגיד בנק ישראל. במסגרת תפקידו הוא חבר ב- Financial Stability Board Regional Consultative Group for Europe וכיהן כחבר במספר ועדות בין משרדיות, בהן ועדת הריכוזיות והוועדה להסדרי חוב.

כהונתו של זקן התאפיינה בחיזוק חוסנה ויציבותה של המערכת הבנקאית, תוך קידום ההוגנות והתחרותיות בפעילות המערכת מול הציבור. תחת ניהולו אימץ הפיקוח את כללי באזל 3 לחיזוק כריות ההון והנזילות ולהפחתת המינוף של הבנקים, במקביל ליישומם של סטנדרטים בנקאיים בינלאומיים בתחום ניהול הסיכונים – פיננסיים ותפעוליים. בנוסף, ננקטו צעדים להפחתת הריכוזיות בתיק האשראי הבנקאי, ולהקטנת הסיכונים הגלומים במשכנתאות, הן ללווים והן לבנקים. זקן קידם את הטיפול בסיכוני הסייבר על ידי הפיקוח על הבנקים ופעל לחיזוק שיתוף הפעולה בין כל הגורמים הלאומיים העוסקים בנושא.

בתחום היחסים שבין הבנק ללקוח פעל זקן ליישום המלצות הצוות לבחינת הגברת התחרותיות במערכת הבנקאות, לרבות: קידום צ'ארטר לרישוי אגודות בנקאיות; התקנת הוראות שמאפשרות פתיחת חשבונות באמצעות האינטרנט; הקלת המעבר מבנק לבנק; שיפור הגילוי ללקוח באמצעות דוח שנתי מרוכז (תעודת זהות בנקאית); הפחתה ופישוט התשלום בגין שירותים בנקאיים בעו"ש באמצעות שירות המסלולים, ביטול והפחתת עמלות שונות, ועוד.

המפקח על הבנקים, דוד זקן: "בתחילת הקדנציה הצבתי לפיקוח יעדים  הן בתחום היציבות והן בתחום יחסי בנק-לקוח. בתום קדנציה מלאה, שאף הוארכה לצורך השלמה וקידום המשימות, אני גאה בהשגת היעדים ועומד לסיים תקופה ארוכה בפיקוח, בתחושת סיפוק. יש לפני עוד עבודה רבה ומוקדם לומר מילות סיום ודברי תודה".

נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג: "אני רוצה להודות לדודו זקן על המנהיגות, המקצועיות, היושרה והנחישות בה הוביל את הפיקוח על הבנקים. דודו עבד מתוך הכרה עמוקה בהיותו משרת ציבור, הפועל אך ורק לטובת הציבור, ומתוך תחושת שליחות זו הוא פעל ללא ליאות לחיזוק היציבות של המערכת הבנקאית, ובמקביל, באופן עקבי ובלתי מתפשר, להגברת התחרות וההוגנות של המערכת כלפי הציבור ולטובתו".

היום נכנס לתוקף קיצוץ תעריפי החשמל בשיעור של כ-10%.

אלוף במיל' יפתח רון טל, יו"ר חברת החשמל, אמר  הבוקר: "החל מהיום, מהפיכת הגז אותה הובילה חברת החשמל, תורגש בכל בית בישראל כשתעריף החשמל יוזל בכ- 10%. כל מגה וואט שחברת החשמל מייצרת הוא זול יותר ונקי יותר . מעבר להוזלה במחיר החשמל, הפחתת הפליטות ושיפור באיכות האוויר, אנו בעיצומה של מהפיכה בייצור החשמל . החברה סיימה שלוש שנים של משבר דלקים שהציבור כמעט ולא היה מודע לו בזכות ניהול אחראי אשר מנע הפסקות חשמל רחבות היקף", כך אמר היום אלוף במיל. יפתח רון-טל, יו"ר חברת החשמל.

מנכ"ל חברת החשמל, אלי גליקמן : "תעריף החשמל בישראל ביחס למדינות אירופה נמוך ולא משקף את השירות האיכותי אותו מקבל ציבור הישראלי. חשמל הוא אחד המוצרים הכי לא מובנים מאליו בתהליך הייצור והאספקה וישראל נהנית משירות איכותי במחיר שווה לכל נפש".

בשנת 2012, עם פיצוץ צינור הגז ממצרים והפסקת זרימתו לחלוטין, נאלצה חברת החשמל לייצר חשמל מדלקים חלופיים, סולר ומזוט, דלקים יקרים ומזהמים. העלויות הכבדות בסל הדלקים מנעו את הירידה בתעריפי החשמל וכיום, לאחר שהמימון התאזן, הציבור מקבל חשמל נקי וזול הרבה יותר

בשנת 2012 כ- 63% מהחשמל יוצר באמצעות פחם, כ- 23% באמצעות סולר ומזוט ורק כ- 14% באמצעות גז.   המשק הישראלי מייצר היום כ- 60% חשמל מגז. הזרמת הגז משותפות תמר בסוף מרץ 2013, יצרה את התפנית ולאורך שנים בכלל, ובימים אלו בפרט, מחיר החשמל בישראל הוא מהנמוכים במערב אירופה, מצ"ב גרף תעריפים להשוואה.
החל מהיום, תעריף החשמל הביתי יעמוד על 48.60 אג' לקוט"ש ( קילו-וואט שעה) , לעומת 54.03 אג' – ירידה של כ 5.43- אג' לקוט"ש.

הערב, חברת החשמל תצא בקמפיין שמטרתו להסביר לציבור שבזכות הרחבת השימוש בגז הטבעי, עלויות ייצור החשמל יורדות ומחיר החשמל בישראל, שכבר עכשיו נמוך מהמחירים ברוב מדינות מערב אירופה, יכול לרדת עוד. הקמפיין יועלה במגזר כללי, חרדי, רוסי וערבי".

מפרסמים תחזית חודשית: התשואה - כתוצאה מעליות השערים שנרשמו בשוקי המניות באירופה ובשוק האג"ח בארץ

מיטב דש מפרסמים הבוקר תחזית לביצועי קופ"ג לחודש ינואר 2015, בה צופה בית ההשקעות תשואה חיובית של 0.8% לקופות הגמל כתוצאה מעליות השערים שנרשמו בשוקי המניות באירופה ובשוק האג"ח בארץ.

מסקירת מיטב, עולה כי התשואה הנומינלית המשוקללת של קופות הגמל בינואר 2015 צפויה לעמוד על תשואה של 0.8%, כאשר הבולטות מביניהן לחיוב הן אלו שהשקיעו רכיב גדול בשוקי המניות באירופה ובשוק האג"ח בארץ.  התשואה הנומינלית של קופות הגמל הגדולות בינואר 2015, צפויה לנוע בין תשואה של 0.6% לבין תשואה של 1.0%.  תשואות קופות הגמל בתעשייה כולה בינואר 2015 צפויות לנוע בטווח רחב יותר שבין תשואה של 0.4% לבין תשואה של 1.2%.

בית ההשקעות מיטב דש ממשיך בסיקור החודשי של תשואות תעשיית קופות הגמל על בסיס מודל שפיתח. מודל זה מסוגל לתת אומדן מקורב מאוד לתשואות שהשיגו בממוצע קופות הגמל בשוק מיד עם סיום החודש החולף בלא שיהיה צורך להמתין לנתונים המתפרסמים ע"י קופות הגמל עצמן, מאוחר יותר, בדרך כלל באמצע החודש.

הערכת מיטב דש היא, שקופות הגמל וקרנות ההשתלמות הגדולות (כמו גדיש, עוצמה, תמר, קה"ל, כנרת), יציגו בינואר 2015 תשואה נומינלית (ברוטו) משוקללת חיובית של 0.8%. תשואה צפויה זו מייצגת גם את התמונה בתעשייה כולה, כאשר טווח התשואות של כלל הקופות אמור לנוע בין תשואה של 0.4% לבין תשואה של 1.2%.

עליות השערים באפיק המנייתי באירופה וביפן והעליות באג"ח הקונצרני והממשלתי בארץ, השקלי והצמוד (בדגש על  הארוכים), פעלו כגורם חיובי לתשואות הקופות החודש. מנגד, ירידות השערים בשוקי המניות בארץ ובשוקי המניות בארה"ב, וירידת שער האירו פעלו כגורם ממתן.

בשוקי המניות בעולם נרשמה מגמה מעורבת (עד יום חמישי 29.1 שהוא היום האחרון לחישוב התשואות בגמל) : בארה"ב מדד ה-S&P ירד ב-1.8%, ומדד הדאו ג'ונס ירד ב-2.3%, מדד הנאסד"ק ירד ב-1.1%. באירופה, לעומת זאת, נרשמה מגמה חיובית חזקה: ה-DAX הגרמני עלה ב-9.5%, ה-Eurostoxx 50 עלה  ב-7.2% וה-CAC הצרפתי עלה ב-8.4%. ביפן נרשמה מגמה חיובית מתונה והניקיי עלה בשיעור של 0.9%. כל אלו במונחי מטבע של אותן מדינות.

בשוק המניות בארץ נרשמה מגמה שלילית במרבית המדדים: מדד ת"א 25 ירד ב-1.2%, מדד ת"א 100 ירד ב-1.5%, מדד ת"א 75 ירד ב-2.0% ומדד יתר 50 עלה ב-1.9%.

באג"ח הקונצרני המקומי נרשמה מגמה חיובית. מדדי התל בונד רשמו עליות שערים: מדד התל בונד 20 עלה ב-0.3%, מדד התל בונד 40 עלה ב-0.5% ומדד התל בונד 60 עלה ב-0.4%. אגרות החוב הלא מדורגות ירדו ב-0.2%.

מדד אגרות החוב הממשלתיות הצמודות  למדד עלה בשיעור של 2.7%. בחינת תשואותיהן על פי התפלגות טווחי הפדיון שלהן מראה על מגמה מעורבת, כאשר האג"חים לטווח של 2–0 שנים ירדו ב-0.1%, האג"חים לטווח של 2-5 שנים עלו    ב-0.7%, ואילו האג"חים לטווח של 10–5 שנים עלו ב-3.1%.

מדד אגרות החוב הממשלתיות השקליות הלא צמודות (שחרים) עלה ב-2.9%. השחרים הקצרים לטווח של 2–0 שנים עלו ב-0.2%, השחרים הבינוניים לטווח 2-5 שנים עלו ב-1.1% והשחרים הארוכים לטווח של 5 שנים ומעלה עלו ב-5.3%. המק"מים והגילונים נותרו ללא שינוי.

מיקי סבטליץ בסיכום חודשי בתעשיית הקרנות: "המשקיעים ניתבו החודש כ-1.2 מיליארד ₪ לקרנות המחקות על חשבון הקרנות הכספיות וקרנות מנוהלות שמהן נפדו כ-510 מיליון ₪ ו כ-270 מיליון ₪ בהתאמה"

מיטב דש מפרסמים הבוקר את סיכום חודש ינואר בקרנות הנאמנות: על פי מיטב דש, תעשיית קרנות הנאמנות מתאוששת מדצמבר ה"שחור" ופותחת את 2015 עם גיוס חיובי של כ-420 מיליון ₪. המשקיעים ניתבו החודש כ-1.2 מיליארד ₪ לקרנות המחקות על חשבון הקרנות הכספיות וקרנות מנוהלות שמהן נפדו כ-510 מיליון ₪ ו כ-270 מיליון ₪ בהתאמה.

מיטב מדווחים כי המשקיעים ממשיכים בהסטת כספים מאסיבית לחו"ל- קרנות אג"ח ומניות בחו"ל רשמו החודש גיוסים של כ-1.3 מיליארד ₪.

לאחר פדיונות של כ-0.5 מיליארד בדצמבר 2014, הקרנות המחקות שבו ליהנות מזרימת כספים גבוהה, בהובלת קרנות מחקות על מדדי אגרות החוב הממשלתיות (400 מיליון ₪) וקרנות מחקות על מדדי אג"ח שקלי (260 מיליון ₪).

מסקירת מיטב עולה כי חודש ינואר התאפיין במגמה מעורבת. מחד, מימושים במדדי המניות בהובלת מניות התקשורת. מנגד, עליות שערים נאות באגרות החוב הממשלתיות ובאגרות החוב הקונצרניות. תעשיית קרנות הנאמנות רשמה החודש גיוסים של כ-420 מיליון ₪. הקרנות המחקות רשמו החודש גיוסים של כ-1.2 מיליארד ₪ אל מול פדיונות של כ-510 מיליון ₪ בקרנות הכספיות ו כ-270 מיליון ₪ בקרנות המנוהלות. הגיוסים התרכזו בעיקר בקרנות אג"ח ומניות בחו"ל וקרנות אג"ח מדינה בישראל, כאשר הפדיונות התרכזו בעיקר בקרנות הכספיות ובקרנות אג"ח קונצרני. כך, עפ"י אומדנים והערכות שבוצעו ע"י כלכלני מיטב דש.

קרנות אג"ח כללי, בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית1, קרנות 10/90 וכו', גייסו החודש כ-130 מיליון ₪, זאת לאחר גיוסים של כ-50 מיליון ₪ בשבוע החולף.

אגרות החוב הקונצרניות רשמו החודש עליות שערים- מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו עלייה של עד כ-0.5%, ובהמשך לכך, נרשמה עלייה של 0.4% במדד קונצרני כללי. בעקבות התשואות החיוביות באגרות החוב הקונצרניות החודש,  חלה ירידה חדה של כ-60% בקצב הפדיונות של קרנות אג"ח חברות לעומת החודש הקודם הנאמדים החודש בכ-850 מיליון ש"ח. זאת בהמשך לפדיונות של כ-280 מיליון ₪ בשבוע החולף.

מימושים במדדי המניות: מדד ת"א 25 ות"א 100 רשמו החודש תשואה שלילית של עד כ-1.5%. בהמשך לכך,  מדד ת"א 75 המשיך את המגמה השלילית מ-2014, זאת לאחר שירד החודש ב-2% נוספים. הקרנות המנייתיות1 סיכמו את חודש ינואר עם גיוסים של כ-180 מיליון ₪  , זאת לעומת  פדיון של כ-220 מיליון ₪ בדצמבר. אבל, המגיסות היו קרנות מניות חו"ל שגייסו החודש כ-390 מיליון ₪, 170 מיליון ₪ מתוכם נותבו באמצעות קרנות מחקות. מנגד, נמשכו הפדיונות בקרנות מניות בישראל וגמישות אשר איבדו כ-70 מיליון ₪ בשבוע החולף ו כ-210 מיליון ₪ בסיכום חודשי.

אגרות החוב הממשלתיות פתחו את 2015 בסערה: מדד ממשלתי כללי עלה החודש ב-2.6% בהובלת הצמודים הארוכים שזינקו החודש ב-3.1%. קרנות אג"ח מדינה גייסו החודש כ-0.65 מיליארד ₪ לאחר שהשבוע הציגו גיוסים של כ-200 מיליון ₪.

בנוסף עולה מסקירת מיטב כי החודש נרשמה מגמה מעורבת באפיק השקלי – לאחר גיוסים של כ-1.3 מיליארד ₪ בדצמבר 2014 הקרנות הכספיות חוזרות לפדיונות שהסתכמו החודש בכ-510 מיליון ₪ . הקרנות השקליות רשמו החודש גיוסים קלים של כמה מיליונים, זאת לאחר פדיונות של כ-1.2 מיליארד ₪ בחודש הקודם.

עליות באגרות החוב של ממשלת ארה"ב ממשיכות לנפח את הנכסים המנוהלים בקרנות אג"ח חו"ל אשר חצו לראשונה את רף 10 מיליארד ₪, זאת לאחר שגייסו השבוע כ-240 מיליון ₪  ו כ-880 מיליון ₪ בסיכום חודשי.

תעשיית הקרנות מנהלת נכון ל-29.01.15 כ-263.8 מיליארד שקל, הקרנות המסורתיות (בנטרול הקרנות הכספיות) מנהלות כ-210.2 מיליארד שקל והקרנות הכספיות שמנהלות כ-53.6 מיליארד ₪.

המפקח על הבנקים, דוד זקן, מציין: "הפיקוח על הבנקים ממשיך לנקוט בקו של צמצום או ביטול עמלות ופישוטן; עמלות אשר מהוות חסם לתחרות או כשל שוק בוטלו, במטרה לפשט את מוצרי השירות הבנקאי, להגביר את השקיפות ללקוח, בפרט משק הבית והעסק הקטן, וכן את יכולת ההשוואה שלו"

היום, 1.2.2015, נכנס לתוקף תיקון לכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות) – התשס"ח 2008 (להלן – כללי העמלות), אשר יביא לצמצום מספר העמלות הנגבות מלקוחות התאגידים הבנקאיים. בנוסף, נקבע במסגרת התיקון תעריפון אחיד עבור שירותים תפעוליים הניתנים על ידי חברות כרטיסי האשראי אגב מתן שירותי סליקה של עסקאות בכרטיס חיוב.

המפקח על הבנקים, דוד זקן, מציין: "הפיקוח על הבנקים ממשיך לנקוט בקו של צמצום או ביטול עמלות ופישוטן; עמלות אשר מהוות חסם לתחרות או כשל שוק בוטלו, במטרה לפשט את מוצרי השירות הבנקאי, להגביר את השקיפות ללקוח, בפרט משק הבית והעסק הקטן, וכן את יכולת ההשוואה שלו."

להלן עיקרי התיקונים, לרבות ציון מועד כניסתם לתוקף:

פעולת חיוב בכרטיס חיוב מידי (כרטיס דביט) – החל מהיום, ה- 1.2.2015, תאגיד בנקאי לא יהיה רשאי  לגבות עבור שירות זה עמלת פעולה בערוץ ישיר. מטרת התיקון היא, בין היתר, להגביר את השימוש באמצעי תשלום זה כתחליף לשימוש במזומנים. תיקון זה משתלב עם המלצות ועדת לוקר, שלצד המגבלות על השימוש במזומן מעודדות את השימוש בתחליפי המזומן כדוגמת כרטיס הדביט.

עמלה בגין הפקת אישור בעלות – החל מהיום, ה-1.2.2015, תאגיד בנקאי לא יהא רשאי לגבות עמלה בגין הפקת אישור בעלות של חשבון בנק, אלא רק החל מהאישור השני במהלך שנה קלנדרית. בהקשר זה נציין כי עמלה זו נעה בין 13 ₪ בבנק יהב לבין 55 ₪ בבנק דיסקונט ובבנק מרכנתיל.

העברה במערכת זה"ב – החל מהיום, ה-1.2.2015, עמלת העברת כסף בזמן אמת, באמצעות מערכת זה"ב (מערכת של זיכויים והעברות בזמן אמת) עד לסכום של 1 מיליון ש"ח, תוגבל למחיר שירות של פעולה אחת על ידי פקיד. היינו, אם ערב התיקון העמלה התעריפית עמדה על סך של כ–39 ₪ בממוצע בגין שירות זה, אזי לאחר כניסת התיקון לתוקף העמלה תעמוד על סך של כ–6 ₪ בממוצע בגין שירות זה. מדובר בהעברה המגלמת בחובה יתרונות רבים ללקוח, וביניהם, סליקה יעילה ואמינה של תשלומים, בזמן אמת ובאופן סופי, ומהווה תחליף למזומן.

עמלה בגין ניהול הלוואה לדיור – בוטלה עמלת דמי ניהול הלוואה לדיור. מדובר בעמלה, שהייתה בפיקוח ושסכומה הוגבל לסך של 2 ₪ בחודש להלוואה (24 ₪ בשנה), ואשר נגבתה עם ביצוע החיוב החודשי של הלוואה לדיור. על מנת להקל על ביצוע ההשוואה של עלות הלוואה לדיור, הוחלט לבטלה. תיקון זה יחול על כל התשלומים החודשיים שיתבצעו החל מיום 01.02.2015, הן בגין הלוואות חדשות והן בגין הלוואות קיימות.

באשר לעמלות הנגבות ממחזיקי כרטיס אשראי:

עמלת תשלום נדחה – החל מהיום, ה-1.2.2015, בוטלה עמלת תשלום נדחה בגין עסקאות חדשות בתשלומים בכרטיסי חיוב. עמלת תשלום נדחה היתה עמלה בסך של כ– 0.5 ₪, אשר נגבתה על ידי חברות כרטיסי האשראי עבור כל תשלום, בגין עסקאות המבוצעות בתשלומים.

עסקאות במט"ח ומשיכות בחו"ל – על מנת לפשט ולהקל על הלקוחות את ההשוואה בין העמלות הנגבות מהם בגין ביצוע עסקאות ומשיכות במטבע חוץ באמצעות כרטיסי חיוב, נקבעו כללים חדשים לאופן חישוב עמלות אלה. כך למשל, נקבע שההמרה תחושב לפי שער יציג ובגין המרה אחת בלבד ממטבע החוץ לשקל. מועד הכניסה לתוקף של התיקון – 01.04.2015.

באשר לשירותים תפעולים אגב מתן שירותי סליקה של עסקאות בכרטיס חיוב – התיקון כולל קביעת תעריפון אחיד עבור בתי עסק קטנים המקבלים מחברות כרטיסי האשראי שירותי סליקה של עסקאות בכרטיס חיוב. זאת, במטרה להגביר את השקיפות ולהקל את ההשוואה בין עלות השירותים התפעולים הניתנים אגב מתן שירותי סליקה של עסקאות בכרטיס חיוב על ידי חברות כרטיסי האשראי.

מטרת התיקון המוצע היא ליצור אחידות בתעריפוני החברות, להגביר את הפשטות, השקיפות והתחרותיות לבית העסק וכן להסיר חסמי מעבר. במסגרת צעד זה, יחויבו החברות לפרסם את התעריפים בגין השירותים הכלולים בתעריפון האחיד, דבר שיקל משמעותית על יכולת ההשוואה של בתי עסק קטנים. מועד הכניסה לתוקף של התיקון – 01.07.2015.

בהנחייתו מעניק הפיקוח על הבנקים הגדרת עסק קטן – ההגדרה תוקנה באופן שתאגיד אשר מסר דוח שנתי, על פיו מחזור העסקים שלו בשנה שקדמה למועד מסירתו אינו עולה על 5 מיליוני ₪,  לא יידרש למסור דוח שנתי נוסף (אותו היה נדרש להמציא מדי שנה באופן קבוע כדי ליהנות מתעריפון מוזל). משמע, לקוח זה ימשיך להיות מוגדר "עסק קטן" ויחול עליו התעריפון הקמעונאי, אלא אם דרש זאת התאגיד הבנקאי בנסיבות בהן היה לו יסוד סביר להניח כי מחזור העסקים של אותו תאגיד בשנה האחרונה עולה על 5 מיליוני ₪. משמעות התיקון, היא העברת נטל ההוכחה אל התאגיד הבנקאי, ומטרתו להקל על עסקים קטנים להשתייך לתעריפון יחידים ועסקים קטנים. מועד הכניסה לתוקף של התיקון – 01.02.2015.

הראל פיא (5E) גמישה (היובל) (מספר קרן: 5110556) חשופה מאוד לנכסים/ ניירות ערך לא סחירים. רשות ניירות ערך דורשת מקרנות הנאמנות לדווח באם החשיפה של הקרן נאמנות לנכסים בהפסקת מסחר, או נכסים שפשוט לא נסחרים בשוק מעל מספר ימים, ומסתבר שהראל גמישה חשופה לא מעט .

מנהל הקרן מדווח כי ביום 20/01/2015 היה שיעור החשיפה בקרן לנכסים אשר שווים נקבע בהתאם להנחיות דירקטוריון מנהל הקרן (להלן: "נכסים משוערכים") 21.75% מהשווי הנקי של נכסי הקרן, וזאת לפי הפירוט הבא:

חשיפה לנכסים אשר חלפו שלושה ימי מסחר מאז שהמסחר בהם הופסק: 15.12% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.

חשיפה לנכסים שלא נעשתה בהם עסקה בבורסה במשך לפחות חמישה ימי מסחר רצופים: 6.63% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.

הסיכונים העיקריים הגלומים בחשיפה לנכסים בלתי סחירים בקרן נאמנות, הינם כדלקמן:

(א) העדר יכולת למכור בבורסה ו/או בשוק מוסדר את הנכס הבלתי סחיר, לעיתים גם במשך תקופות ארוכות ביותר.

(ב) כאשר הנכס הבלתי סחיר הינו אגרת חוב עלולה החברה המנפיקה שלא לעמוד בהתחייבויותיה בקשר אליו, כולן או חלקן.

(ג) מכירת הנכס הבלתי סחיר בעסקה מחוץ לבורסה או מחוץ לשוק מוסדר עלולה להיעשות במחיר נמוך יחסית בהשוואה לשוויו.

(ד) שערוך הנכס הבלתי סחיר המוחזק בקרן נעשה על ידי מנהל הקרן ולא על סמך עסקות שבוצעו בפועל בנכס, וזאת בשל העדר מפגש בין קונה מרצון למוכר מרצון בבורסה ו/או בשוק מוסדר, ויתכן שהשערוך האמור אינו משקף את המחיר שהיה נקבע לנכס האמור אילו בוצעה בו בפועל עסקה.

(ה) במצב של קבלת הוראות לפדיון של יחידות בקרן בשיעור גבוה מנכסי הקרן, עלול להיווצר קושי למכור את הנכסים הבלתי סחירים או לקבל תמורת הנכסים האמורים מחיר ראוי כלכלית לצורך תשלום תמורת הפדיון לבעלי היחידות וכן לעמוד בהוראות הדין בדבר שיעור מרבי לניירות ערך של תאגיד בקרן נאמנות. יצוין, שבנסיבות הענין בהן שיעור הנכסים הבלתי סחירים בקרן הינו כאמור לעיל, סבור מנהל הקרן כי סיכון זה הינו נמוך.

  1. הסיכונים העיקריים הגלומים בחשיפה לנכסים דלי סחירות בקרן נאמנות, הינם כדלקמן:

(א) מכירת הנכס דל הסחירות בעסקה בבורסה או בשוק מוסדר או מחוץ לבורסה עלולה להיעשות במחיר נמוך יחסית בהשוואה לשוויו.

(ב) שערוך הנכס דל הסחירות המוחזק בקרן נעשה על ידי מנהל הקרן ולא על סמך עסקות שבוצעו בפועל בנכס, וזאת בשל העדר מפגש בין קונה מרצון למוכר מרצון בבורסה ו/או בשוק מוסדר, ויתכן שהשערוך האמור אינו משקף את המחיר שהיה נקבע לנכס האמור אילו בוצעה בו בפועל עסקה.

(ג) במצב של קבלת הוראות לפדיון של יחידות בקרן בשיעור גבוה מנכסי הקרן, עלול להיווצר קושי למכור את הנכסים דלי הסחירות או לקבל תמורת הנכסים האמורים מחיר ראוי כלכלית לצורך תשלום תמורת הפדיון לבעלי היחידות וכן לעמוד בהוראות הדין בדבר שיעור מרבי לניירות ערך של תאגיד בקרן נאמנות. יצוין, שבנסיבות הענין בהן שיעור הנכסים דלי הסחירות בקרן הינו כאמור לעיל, סבור מנהל הקרן כי סיכון זה הינו נמוך.

  1. ניהול הסיכונים האמורים על ידי מנהל הקרן, נעשה בעיקר באופן הבא:

(א) מנהל הקרן פועל על מנת להקטין את שיעור הנכסים המשוערכים המוחזקים בקרן, אם וככל שהדבר אפשרי וכדאי בנסיבות הענין.

(ב) למנהל הקרן מחלקה כלכלית אשר עוסקת, בין היתר, בהערכות שווי כלכליות לנכסים משוערכים. מנהל הקרן מקיים מעקב אחרי מידע המתפרסם לגבי נכסים משוערכים המוחזקים בקרנות המנוהלות על ידו וכאשר נודע לו על אירועים מיוחדים הקשורים בנכסים משוערכים הוא שוקל האם יש צורך לשנות את השווי בו משוערכים הנכסים האמורים ואם אכן יש בכך צורך קובע שווי זה.

(ג) במקרים מסוימים, משתתף נציג מטעם מנהל הקרן בנציגות של מחזיקי אגרות חוב שהמנפיק שלהן נקלע לקשיים. ההשתתפות בנציגות מקנה למנהל הקרן מידע לגבי מנפיק אגרות החוב האמורות, אשר מאפשר לו להעריך בצורה טובה יותר את שווין של אגרות החוב, וכן מאפשרת לו להיות מעורב בגיבוש תנאי ההסדר לגבי אגרות החוב, ככל שיתגבש, ובכך לפעול לטובת בעלי היחידות בקרן.

מנהל קרן הנאמנות אלטשולר שחם (6F) – קרן ממונפת (מספר קרן: 5105895) מדווחת על החלטת ועדת דירקטוריון שהוסמכה לצורך קביעת שווי לנכסים, לשערך את שווי הזכות אידיבי פת זכות 2, שהתקבלה בקרן ביום 26/1/2015 (בפוזיציית שורט), מתוקף החזקת הקרן במניות של חברה אידיבי חברה לפתוח בע"מ (מס' ני"ע של הזכויות: 7980287) (בפוזיציית שורט), באופן כמפורט להלן.
להלן מובא פירוט על שיעור השינוי בשווי:
המחיר שנקבע שיעור השינוי בשווי הנקי של נכסי הקרן
ליח' זכות ע"י מנהל הקרן כתוצאה מהשינוי בשווי הזכות
8.73ש"ח 0.21%-

מדד מלניק של פרפ רפי מלניק, המבטא את מצב המשק עלה ב-0.1% בחודש דצמבר 2014. המשק ממשיך לצמוח בקצב מתון. מדד היבוא, הכולל בעיקר יבוא תשומות לייצור מקומי אך גם מוצרי תצרוכת, עלה בשיעור חריג של 13.1 אחוזים, והעלה את המדד כולו. ייתכן שהדבר מבשר גידול הייצור והצריכה הפרטית, בחודשים הבאים. ניכרת חולשה בהתפתחות הייצור התעשייתי. פדיון ענפי המסחר והשירותים, המשקף את הביקושים המקומיים ובעיקר את הצריכה הפרטית, ירד אך רמתו נותרה גבוהה. מספר משרות השכירים במגזר העסקי ירד, לאחר שעלה בחודש הקודם ורמתו משקפת יציבות בשוק העבודה.

 

רכיבי מדד דצמבר כוללים: ירידה של 0.7% במדד הייצור התעשייתי בחודש נובמבר, לאחר ירידה של 2.2% בחודש אוקטובר; ירידה של 0.7% במדד הפדיון של ענפי המסחר והשירותים בחודש נובמבר, לאחר ירידה של 0.5% בחודש אוקטובר; עלייה של 13.1% במדד היבוא בחודש דצמבר, לאחר ירידה של 1.3% בחודש נובמבר, וירידה של 0.2% במספר משרות השכירים בסקטור העסקי בחודש אוקטובר, לאחר עלייה של 1.4% בחודש בספטמבר.

הלמ"ס מפרסמת לקט אינדיקטורים כלכליים לחודשים אוקטובר - דצמבר 2014

הלמ"ס מפרסמת לקט אינדיקטורים כלכליים לחודשים אוקטובר – דצמבר 2014. על פי הנתונים, בחודשים  אוקטובר – דצמבר 2014 יצוא הסחורות (למעט יהלומים, אניות ומטוסים) עלה ב-16.5%. סך כל הרכישות בכרטיסי אשראי עלה ב-5.5%.

עוד עולה מנתוני אוקטובר- דצמבר, כי מדד המכירות ברשתות שיווק עלה ב-4.4%. כמו כן, מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.8%. יבוא הסחורות (למעט יהלומים, אניות, מטוסים ומוצרי אנרגיה) עלה ב-22.2%.

באשר לבחינת נתוני אוקטובר – נובמבר 2014: מדד הייצור התעשייתי ירד ב-0.6%. בנוסף, מדד הפדיון במסחר הקמעוני עלה ב-6.9%. מדד הפדיון לכל ענפי המשק (למעט יהלומים) עלה ב-3.9%.

עידן אזולאי אומר היום כי "הסטת הכספים מהשוק הקונצרני בארץ למקביליו בחו"ל גרם לפתיחת מרווחים נאים ויצרו לדעתי הזדמנות כניסה ראויה"

עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי בבית ההשקעות אפסילון, מתייחס הבוקר למסחר בבורסה המקומית, ואומר כי: "הפרוטוקול של ישיבת הפד האחרונה הפתיע מעט בגישתו לגבי הריבית, מה שסייע לירידה נוספת בתשואות האג"ח האמריקאי".

אזולאי מציין בהתייחסותו כי "השוק המקומי מושפע מירידת התשואות בחו"ל ולעת עתה נראה שזו תמשיך להיות המגמה בטווח הנראה לעין. במקביל, הסטת הכספים מהשוק הקונצרני בארץ למקביליו בחו"ל גרם לפתיחת מרווחים נאים ויצרו לדעתי הזדמנות כניסה ראויה".במילים פשוטות מה שבאפסילון מערייכם הוא המשך ירידת התשואה על האפיקים הסולדיים ובהתאמה המשך רווחי ההון – זה אולי ימשך, אבל עד מתי? התשואות הגלומות באג"ח נמוכות מאוד במקביל להפחתות הריבית, והמצב הזה כמו תמיד כשהריבית נמוכה – מנפח בועות. כסף מחפש השקעה ולא ממש מוצא, אז הוא נכנס לאפיקים יותר מסוכנים ואז מחיר המוצרים הולך ועולה, עד ש…הכל מתפוצץ.

הבורסה לא תגבה עמלות מסחר בנגזרים אלו ב-3 החודשים הראשונים ותשלב עושי שוק במסחר בהם, זאת על מנת לעודד את המשקיעים לפעול בנגזרים אלו ולהבטיח נזילות מספקת החל מהיום הראשון של המסחר בהם

בורסת ת"א מזכירה כי החל ממחר, יום חמישי, יחלו להיסחר בבורסה אופציות וחוזים עתידיים על מדד ת"א-100. הבורסה לא תגבה עמלות מסחר בנגזרים אלו ב-3 החודשים הראשונים ותשלב עושי שוק במסחר בהם, זאת על מנת לעודד את המשקיעים לפעול בנגזרים אלו ולהבטיח נזילות מספקת החל מהיום הראשון של המסחר בהם. כמו כן, יפעלו 2 עושי שוק בנגזרים אלו (טריידומטיקס ואמטרין).

המאפיינים של הנגזרים החדשים יהיו זהים לאלו של הנגזרים על מדד ת"א-25:
– מכפיל נכס הבסיס – 100.
– סוג האופציה – אירופאי.
– אורך חיי הנגזרים – חודש, חודשיים ושלושה חודשים.
– מדד קובע למימוש ולפקיעה – מדד הפתיחה ביום ה' שלפני יום ו' האחרון בחודש המימוש (יחד עם פקיעת הנגזרים החודשיים על מדד ת"א-25 והאופציות על מניות).
– אופן הסליקה – כספית.
מגבלת הפוזיציות הפתוחות תעמוד על 30,000 בדומה למגבלה בנגזרים על מדד ת"א-25.

בורסת ת"א מדווחת כי ההחלטה להשיק נגזרים על מדד ת"א-100 באה, בין היתר, התקבלה מהסיבות שלהלן:
1. ייצוג לכלכלת ישראל – מדד ת"א-100 נחשב כמייצג את כלכלת ישראל, בעיקר בעיני משקיעים זרים. נגזרים על מדד זה יתרמו למשיכת משקיעים חדשים ויביאו, אגב כך, להגדלת הנזילות והסחירות במניות הכלולות גם במדד ת"א-75.
2. היקף תעודות הסל שעוקבות אחר מדד ת"א-100 –  שווי אחזקות הציבור בתעודות הסל על מדד ת"א-100 צמח באופן משמעותי בעשור האחרון ועומד כיום על כ-14 מיליארד ₪. נגזרים על מדד ת"א-100 יאפשרו למנהלי התעודות, כמו גם למנהלי קרנות נאמנות שמחקות את מדד ת"א-100, לגדר את החשיפה למדד גם באמצעות נגזרים.
3. כלי השקעה נוסף למשקיעים מוסדיים – משקיעים מוסדיים יוצרים חשיפה למדד ת"א-100 באמצעות השקעה בתעודות סל או במניות המרכיבות את המדד. השקת נגזרים על מדד ת"א-100 תאפשר חשיפה למדד גם באמצעות נגזרים.
4. נזילות – המתאם הגבוה בין מדד ת"א-25 למדד ת"א-100 יאפשר לפעילי נגזרים לגדר חשיפות שייפתחו בנגזרים על מדד ת"א-100, באמצעות נגזרים על מדד ת"א-25. לעובדה זו צפויה להיות תרומה משמעותית להבטחת הנזילות בנגזרים החדשים.