המלחמה בהון השחור עולה מדרגה – החוק לצמצום השימוש במזומנים מתקדם וצפוי להפוך לישים כבר בשנת 2019. בפועל זה היה אמור כבר להיות מיושם ב-2018, אבל שינויים במתווה השימוש במזומנים, לחצים שונים, ועיכובים, הפכו את 2018 לכמעט אבודה. לא נורא, גם אם ב-2019 החוק יכנס לתוקף זה משמעותי.

הכוונה היא לצמצם את השימוש במזומנים גם מול מקצועות חופשיים – שיפוצניקים, חשמלאים ועוד, וכך להפחית את ההון השחור. ברגע שזה חוק, אז יותר ויותר אנשים יכבדו אותו, וההון השחור יצטמצם.

הון שחור – לא רק פעילות עבריינית

מה שדחף את אישור הצעת החוק, היא ביקורת של FATF,  הארגון הבינלאומי לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. ולקראת הביקורת פיר­ס­מה הרשות המקומית לאיסור הלבנת הון סקר שהראה עד כמה המצב אצלנו חמור –  הסקר מיפה את הסיכונים שעלולים לגרום כך שישראל תיכשל בביקורת. שני הסיכונים הגבוהים ביותר היו השוק האפור שנכנס לאחרונה לפיקוח  וכלכלת ההון השחור/ כלכלת המזומן שחיה ובועטת כאן בהיקפים של מיליארדים רבים בשנה – "השימוש במזומן, בעיקר בעסקות בהיקף משמעותי, הוא דפוס פעילות רווח בקרב עבריינים", כתבה בדוח הרשות למלחמה בהון השחור – "השימוש במזומן בהיקף משמעותי מאפיין עבירות רבות, מאחר והשימוש בו אנונימי וקל להסתרה והטמעה כחלק מפעילות פיננסית לגיטימית. מרבית השימוש במזומן נעשה במסגרת ביצוען של עבירות  מתחום הסמים, ההימורים וההונאות. לאור האמור, האיום להלבנת הון הנשקף משימוש במזומן דורג ברמה הגבוהה ביותר".

נכון, אבל המזומן גם משמש עסקים קטנים – קונים במכולת במזומן , משלמים לשיפוצניק במזומן, לחשמלאי במזומן – – אז השאלה אם משלמים במזומן במטרה לא לשלם את המע"מ ואז עוברים עבירה, או משלמים עם המע"מ ואז זה תקין. ככלל, עסקאות במזומן במקרים רבים נועדו להתחמק ממיסים – המשלם לא משלם את המע"מ, ואילו המקבל לא משלם מס הכנסה – ככה עובדים בעצם על קופת המדינה.

על רקע זה שימו לב לנתון הבא – רשות המסים מעריכה כי  הצעת החוק לצמצום השימוש במזומן תאפשר למדינה להגדיל את הכנסותיה הישירות ממסים בכחצי מיליארד שקל בשנה, וזו הנחה מאוד שמרנית. ברגע שלא יהיה ניתן להשתמש במזומנים בהיקף גדול, יופחתו עסקאות גדולות שמטרתן גם לברוח ממס, והיקף המיסים שישולם בפועל יהיה הרבה יותר משמעוטתי מחצי מיליארד – זה יכול להגיע לכמה מיליארדים טובים.

החוק שאושר לבסוף הוא חוק דק ביחס למה שהוצע בתחילת הדרך – גם הרף שנקבע לא נורא (ראו בהמשך), מעבר לכך – הרשות הפלסטינית הוחרגה מהחוק, בגלל ההבנה שלא ניתן לבצע מסחר מולה אלא באמצעות מזומן. עם זאת, בתום שנתיים ייבחן אם מדובר בפרצה שמנוצלת לרעה בידי עבריינים.

כמו כן, במסגרת החוק הוחרגו – כל המוסדות הפיננסיים המוסדרים, הנמצאים תחת פיקוח, לרבות בנקים וגופי אשראי חוץ בנקאי.

שילמתם לשיפוצניק במזומן – אתם עבריינים

על פי החוק לקוח שמשלם במזומן לשיפוצניק שלו סכום גדול במזומן במטרה לחסוך בתשלומי המע"מ ייחשב לעבריין (וכך כמובן גם השיפוצניק עצמו). . אלא שאיך בכלל אפשר לאכוף את החוק?  אולי זה יהיה קשה, אבל האמת שכבר כיום רשות מס הכנסה מצליחה לעלות על לא מעט עסקאות גדולות במזומן – לדוגמה, השיפוצניק מגיע לחקירה, מסתבר שהוא מעלים מס, ואז רואים מי הלקוחות שלו. מעבר לכך – הלשנות זה טריגר מקובל לבדיקת מס הכנסה באופן כזה שנוצר כדור שלג, ופתאום אחרי שנים מתברר שזה ששילמתם לשיפוצניק במזומן ולא שילמתם מס, נודע לרשויות. אז עכשיו אחרי יישום החוק, הכח של רשות המס גדל והיכולת לעלות על לקוחות שמשלמים במזומן הוא גדול יותר – זהירות!

כך או אחרת,התקדמות משמעותית היתה עם אישור מלאית הכנסת. המליאה אישרה במארס  את החוק לצמצום השימוש במזומן

הצעת החוק צמצום השימוש במזומן, אושרה, בקריאה שניה ושלישית, על ידי מליאת הכנסת. הצעת החוק, שהוגשה על ידי שר האוצר, משה כחלון, נועדה לסייע במאבק  בהון השחור, בפשיעה הכלכלית ובהלבנת הון. החוק אושר בהמשך להמלצות הוועדה הבין-משרדית לבחינת צמצום השימוש במזומן במשק הישראלי ברשות מנכ"ל משרד רוה"מ לשעבר, הראל לוקר, כאשר קידום החקיקה בוצע בשיתוף של רשות המסים, משרד האוצר, משרד המשפטים, הרשות לאיסור הלבנת הון, בנק ישראל, רשות ההגבלים העסקיים ומשרד ראש הממשלה.

מה ההגבלה על שימוש במזומן?

אומדנים שנערכו מצביעים על כך שהכלכלה השחורה בישראל מביאה לאובדן הכנסות של מיליארדי שקלים חדשים מדי שנה לקופת המדינה וכי השימוש במזומן הוא ה"דלק" המניע אותה. על כן, עיקרי הצעת החוק:

הגבלת השימוש במזומן- תוטל מגבלה של 11,000 ₪ (מחיר עסקה) על עסקאות במזומן ושר האוצר יוכל בשנה לאחר מכן, באישור ועדת חוקה להקטין את המגבלה ל- 6,000 ₪. כמו כן, יוגבל סכום העסקה בעסקאות מזומנים בין צדדים פרטיים, לסכום של עד 50,000 ₪ (מחיר עסקה). כעבור שנה, יהיה רשאי שר האוצר, באישור וועדת החוקה, להוריד את רף המגבלה בעסקאות בין צדדים פרטיים ל- 15,000 ₪. על פי הוראות החוק- בעסקאות שמחירן עולה על הרף שנקבע ניתן יהיה לשלם עד 10% ממחיר העסקאות במזומן, אך לא יותר מהסכום שנקבע כרף.

מגבלות המזומן על עסקה לעוסק יחולו גם על שכר עבודה, הלוואה, תרומה ומתנה (מתנה במגבלה של 50 אלף). חריג למגבלות- תשלום במזומן בין קרובים, למעט שכר עבודה.

הפרת האיסור על ביצוע עסקאות במזומן מעל לסף שהוגדר, תיקבע כעבירה פלילית שבגינה יוטל קנס מנהלי או עיצום כספי לעוסק. כל עסקה מעל לסכום המגבלה תבוצע באמצעות צ'קים, העברה בנקאית, כרטיסי חיוב מיידים וכרטיסים נטענים. בנוגע לתיירים המבקרים בישראל, סכום המגבלה בעסקה בה תייר רוכש נכסים או שירותים מעוסק בישראל יהיה 55,000 ₪  (פי 5).

הגבלת השימוש בצ'קים – צ'קים סחירים משמשים תחליף למזומן, על כן, יחולו עליהם מגבלות דומות. בהתאם להצעת החוק, לא ניתן יהיה לפרוע צ'ק שסכומו עולה על 10,000 ₪ שהוסב יותר מפעם אחת, ובתנאי שכל פרטי המסב/ נסב יפורטו. בנוסף, תיאסר הוצאת צ'קים ללא רישום שם המוטב, וללא פרטי המסב בעת הסבה.

כמו כן, נקבע בהוראת שעה לשלוש שנים כי איסור השימוש במזומן לא יחול על עסקאות של אזרח ישראלי עם פלסטיני תושב השטחים. יחד עם זאת, במקרים בהם העסקה הינה בסכום העולה על 50,000 ₪ תחול חובת דיווח על הישראלי המבצע את העסקה לרשות לאיסור הלבנת הון.

תחולת החוק היא מינואר 2019, יחד עם זאת, במהלך תשעת החודשים הראשונים, מכניסת החוק לתוקף, יינתנו למפירים אזהרות ורק לאחר מכן יחלו בהטלת קנסות כקבוע בחוק.