למרות דעת מומחה השופטת קבעה שיש זיקה בין התאונות

פועל בניין שנפצע בראשו באתר עבודה, ולאחר כמה ימים נפצע פעם שנייה בנסיבות אחרות שנגרמו מאיבוד שיווי משקל. השופטת  קבעה שקיים קשר בין שני האירועים ושהפועל זכאי לפיצוי של 1.2 מיליון שקל, שאותם יקבל מהביטוח הלאומי וממעסיקיו בחברת "שפינר".

התובע סיפר שנפל מגובה של כמה מטרים בגלל פתח שהיה פעור בתקרה שעליה עבד ושלא היה מגודר או מאובטח. לאחר הנפילה  אובחן בין היתר כסובל מדימומים בראש, שברים בבסיס הגולגולת, חשד לחבלת מוח, שברים בצלעות ופגיעה בריאה.

עוד טען כי כמה חודשים לאחר מכן נפגע בירידה במדרגות במגרש כדורגל בעיר מגוריו עקב סחרחורת, איבד את שיווי משקלו ונפל.מהנפילה נגרם לו שבר פתוח של עצם השוק ברגל ימין. לפי טענותיו הנפילה היא תוצאה ישירה של פגיעתו בתאונת העבודה.

הנתבעים כפרו בהתרחשות כל האירועים ובאחריותם למקרה השני. לאחר שבית המשפט מינה מומחים רפואיים בתחום האורתופדי והנוירולוגי לבחינת הפגיעות והקשר בין תאונת העבודה לאירוע המאוחר יותר., המומחה הנוירולוגי קבע כי אין קשר בין התאונות,כי התובע לא התלונן על סחרחורות ועל אי יציבות במהלך אשפוזו של לאחר התאונה הראשונה.

למרות טענת המומחה קיבלה השופטת את טענות התובע במלואן. לפיה, פתח לא מגודר בתקרה הוא מפגע בטיחותי ברור שעלול לגרום לנפילה. ובמקרה זה לא כוסה הפתח ולא ננקטו אמצעי זהירות אחרים למניעת הנפילה, כך שמדובר בהתרשלות.

לדבריה, מעיון במסמכים הרפואיים  ובניגוד לדעת המומחה עולה כי בסמוך לתאונת העבודה התובע התלונן על כאבי ראש וכמה פעמים לאחר מכן על סחרחורות. היא הוסיפה כי עדות התובע שלפיה נפל באירוע השני לאחר שחש בסחרחורת ואיבד את שיווי משקלו לא נסתרה.

זאת ועוד, נפילה בשל סחרחורת בשל פגיעת ראש שנפגע עובד בעבודתו, היא חלק מתחום הסיכון הכרוך באי קיום אמצעי זהירות נאותים בעבודה בגובה. "אף שמדובר בשני אירועים מובחנים שהם עצמם לא קשורים זה לזה, מתקיימת ביניהם זיקה מהותית נוכח מנגנון הפגיעה בתאונה השנייה", נכתב בפסק דין.

היא קבעה שהתובע סובל מנכות רפואית ותפקודית בשיעור של כ-38% כך שאומדן הנזק עומד על 1.2 מיליון שקל.

מסכום זה יש להפחית את תגמולי הביטוח הלאומי, כ-680 אלף שקל, ועל הנתבעים לשלם לתובע את ההפרש. עוד חויבו הנתבעים בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 23.4% מהפיצוי לתובע.