אומנם רוב הישראלים מעדיפים את השירות הדיגיטלי של הבנקים, אבל עיקר השימוש הוא בקבלת מידע והעברות, עבור הלוואות ופיקדונות פחות

60% מהציבור הישראלי מעדיף לצרוך שירותים בנקאיים באופן דיגיטלי – הפעולות שעשו משקי הבית בערוצים הישירים של הבנקים עמדו על 60% ב-2018 לעומת 55% ב-2017 ו-45% ב-2016 – כך עולה מדוח בנק ישראל.

הצריכה העיקרית היא בקבלת מידע. 86% מהפניות למידע היו בערוצים הישירים ובכל הגילאים מעדיפים קבלת מידע באמצעות האפליקציה – 45%. בבנק ישראל מעריכים כי  מגמת העלייה בשימוש בשירותים הישירים תימשך גם ב-2019.

גם בתחום העברות ותשלומים שיעור ביצוע הפעולות בערוצים הישירים מאד גבוה – 84% – בעיקר בזכות חדירת אפליקציות התשלום הבנקאיות הנוחות לשימוש – ביט של פועלים, פפר של לאומי ופייבוקס של דיסקונט הזמינות ללקוחות כל הבנקים.

עם זאת,  בנטילת הלוואות והפקדת פיקדונות בערוצים ישירים, השימוש נמוך יחסית. בפיקדונות, מעריכים בבנק ישראל, שהלקוחות מפקידים יותר פיקדונות רק לאחר אינטראקציה אישית עם הבנקאי בסניף, בשל סביבת ריבית נמוכה.  רק 41% מנטילת אשראי או ביצוע פיקדונות בוצעו באמצעים אלו,  אך עדיין חלה עלייה לעומת 2017 אז שיעור נטילת אשראי דיגיטלית עמד על 32% בלבד והפקדת פיקונות על 37%.

. אף על פי מהמידע של בנק ישראל עולה כי למרות שברוב הבנקים חלה עליה בשיעור השימוש של עסקים בערוצים הישירים, שיעור השימוש שלהם בערוצים אלו, נמוכים בהשוואה למשקי הבית בגלל הצורך בפתרונות יעודיים לעסקים.

מעל גיל 50 מעדיפים את האתר

בפילוח לפי גילאים לקוחות עד גיל 49 מעדיפים לקבל מידע ולבצע פעולות באפליקציה ואילו לקוחות מעל גיל 50 מעדיפים את אתר האינטרנט. ב-2018 חלה עליה משמעותית אצל לקוחות עד גיל 29 שמעדיפים לקבל מידע או לבצע פעולה באמצעות האפליקציה לעומת אמצעים אחרים. למרות שהשימוש בערוצים הישירים בקרב האוכלוסייה המבוגרת יותר (מעל גיל 50)גבוה,  עדיין כ- 40% מהפעולות נעשות ע"י פקידים בסניף בעיקר בגילים 50 ומעלה.

שיעור השימוש באמצעים הישירים הגבוה ביותר הוא בבנק לאומי – 64% ואחריו בנק הפועלים – 63%. הבא בתור בקרב הבנקים הבינוניים הוא הבינלאומי עם 58% ואחריו דיסקונט (56%) ואחרון מזרחי עם 50% בלבד.

מאיזה בנק הכי מרוצים