הדבר האחרון שתרצו יהיה להיכנס לחובות. זוהי אמונה שמלווה רבים בכל רחבי העולם, אך אם נתמקד במדינתנו הקטנה נגלה שעל אף זאת, חובות הם עניין שכיח במיוחד והם נובעים מניהול כלכלי לקוי, הוצאות לא צפויות, אובדן הכנסה פתאומי ועוד. במחשבה ראשונה, הפתרון יהיה לקחת הלוואות כדי להצליח לסגור את החוב ולחזור לשגרה. רגע לפני שאתם חותמים על הנייר, זכרו כי גם את ההלוואה יהיה עליכם להחזיר.
אם כן, ברור לנו שלרוב נטילת הלוואה אינה הפתרון המומלץ. מחוב שההלוואה תכסה, תיכנסו לחוב נוסף בניסיון להחזיר את ההלוואה שלקחתם. במהירות רבה המצב עלול לצאת משליטה ולהשאיר אתכם בתחושה של חוסר אונים, כשהמחיר הרגשי הוא עצום ומאופיין בחרדות רבות, דיכאון ופחדים מפני הלא נודע שישפיע לרעה על מצבכם הכלכלי ובעיקר, על החופש הכלכלי. במצב שבו חוב אינו משולם, האדם עלול לפשוט רגל, להיפרד לשלום מכרטיס האשראי, או לסבול מסנקציה אחרת.
אז מה אפשר לעשות? ביקשנו מעורך דין נועם אברהם להסביר לנו את הסיכון שבהלוואות ולהציג לנו את הפתרונות היעילים והנכונים ביותר לכיסוי חובות.
מדוע נטילת הלוואה אינה הפתרון המומלץ?
"אין ספק, הלוואות נראות כמו פתרון מהיר ומעולה להתמודדות עם חוב קיים. אבל בסופו של דבר, זו רק אשליה. כל הלוואה מגיעה עם תנאים שעלולים להפוך לסיכונים. למשל, שיעורי ריבית גבוהים מידי, עמלות נוספות, תקופת החזר ארוכה יותר שלא לצורך. מעל לכל, הלוואה עלולה להכניס את החייב למעגל נצחי של חוסר יציבות פיננסית, סטרס וחרדה, שנוצר בסך הכל בגלל חוב אחד! הלוואה היא כמו פלסטר ומספקת הקלה זמנית בלבד. מניסיוני, היא מחמירה את הבעיה לטווח הארוך ומעמיקה את הבור הפיננסי".
אז מה אפשר לעשות כדי לצאת מהברוך?
"המערכת מציעה מגוון פתרונות שאני תמיד ממליץ לבחון לפני שחותמים על הסכם הלוואות. למשל חדלות פירעון, הסדר חובות, הפטר חובות ועוד. לכל אחת מהגישות יתרונות וחסרונות משלה, וכל אחת תהווה פתרון למצב אחר, לאדם אחר; חדלות פירעון מתייחסת למצב בו אדם או חברה אינם יכולים לעמוד בהתחייבויותיהם הכספיות. המטרה בתהליך היא להשתקם כלכלית ולחזור למסלול תקין. במסגרת ההליך, החייב רשאי להגיש בקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון במסגרתו יהיה עליו לעמוד בתנאים, הגבלות ומחויבות במשך 4 שנים. אם ימלא את המוטל עליו – כולל עמידה בהחזרים שנקבעו לו, יקבל הפטר חוב בסיום התהליך. הסדר חובות הוא אלטרנטיבה נוספת לתשלום החוב, ומטרתו היא לשנות את תנאי החייב כלפי הנושים כאשר השינוי המתקיים הוא לטובת החייב. מדובר בתהליך משפטי לכל דבר המאפשר ליחידים, תאגידים ועסקים הנמצאים במצוקה פיננסית, לדון בתנאי החובות במטרה לשפר את מצב הנזילות שלהם או לחזור למצב נזילות (כלומר, לפלוס), כך שיוכלו להמשיך בפעילות רגילה במקביל לתשלום החוב".
נשמע דומה מאוד לחדלות פירעון
"נכון מאוד! אלא שהסדר החוב נבדל מחדלות הפירעון בכך שהוא מבוסס על הסכם ולא על תנאים ידועים מראש. כאן קיימת הסכמה על פי חוזה, בין החייב לנושים בנוגע להפחתת שיעור החוב. ברוב המקרים הסדר החוב גם מתנהל מחוץ לבית המשפט. במקרים חריגים, כאשר קיימת מידה מסוימת של כפייה על הנושים במידה והתנגדו להסדר, ייכנסו הסדרי החוב תחת דיני חדלות פירעון.
החלופה האחרונה להלוואה נוספת, היא מצב שנקרא הפטר חובות . זהו הליך אשר למעשה, מוחק את חובותיו של אדם המוגדר כמוגבל באמצעים. מתי אדם יוכרז כמוגבל? כאשר אינו מצליח לשלם חובותיו או במצב בו חובותיו גבוהים מסך שווי נכסיו".
נשמע כמו הליך פשוט יותר מהשאר
"לא בדיוק. על מנת שיוכל החייב להגיש בקשה מלכתחילה לקבלת הפטר חובות, יהיה עליו להמתין 4 שנים מהמועד בו הונפק הצו לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, במסגרתם ניתן להגיש את הבקשה. גורם נוסף שיש לקחת בחשבון הוא מושג 'חובת תום הלב'. כדי לקבל החלטה סופית בגין הפטר חובות, בית המשפט יבקש לבחון מקרוב את התנהלותו במסגרת הליך חדלות פירעון לפני הכל. כלומר, לברר האם החייב עומד בתנאי צו השיקום ובתוכנית התשלומים שנקבעה כחלק מההליכים. ככל שחייב יקפיד לשתף פעולה, לא הפר את ההגבלות שנקבעו לו במסגרת ההליכים (למשל הגבלה על הנפקת כרטיסי אשראי וצ'קים, עיכוב יציאה מהארץ ועוד), ואף דאג לעשות הכל כדי לשלם לנושים בעקביות, אזי בית המשפט יראה כי פעל בתום לב ולפיכך, הסבירות לקבל את ההפטר מיתרת חובותיו גבוהה יותר. במצב בו חייב פעל באופן שאינו מעיד על תום לב – כלומר התנהלותו הגדילה את חובותיו, בית המשפט לרוב יסרב לפטור אותו מחובותיו".
האם ישנם חובות עליהם לא יחול הפטר?
"בהחלט. ישנם סוגי חובות עליהם לא חל ההפטר; חוב דמי מזונות, חובות מקנסות, חוב שנצבר בעקבות עבירות פליליות, חוב שנוצר עקב מעשי הונאה ומרמה, חובות נזיקין בסכומים שאינם קצובים ועוד. הרציונל מאחורי חסימת האפשרות לקבל הפטר חובות ביחס לחובות אלו, הוא שהמדינה אינה מעוניינת למחוק חובותיהם של גורמים המהווים סכנה פוטנציאלית לאנשים להם מגיעים כספי החוב על פי החוק. ניקח לדוגמה מצב שבו זוג מתגרש וכעת צד אחד מחויב בתשלום מזונות. כאן, "הנושים" הם האישה והילדים, אשר כספי המזונות אינם בגדר המלצה אלא חובה, שכן אלו סכומים הנחוצים למחייה. אם כספי המזונות אינם מתקבלים בזמן, הרי שנוצרת כאן פגיעה".
מה לגבי ערבים? הרי אם קיים אדם קרוב שיוכל לעזור לנו לסגור את החוב, מה טוב!
"זה אמנם מתחרז לא רע, אבל אני לא ממליץ על כך. באופן כללי מדובר במצב מאוד לא נעים, כי אם מבקש הערבות הוא חבר קרוב או בן משפחה, מלכתחילה לא נעים לסרב. מצד שני, הערב עלול למצוא עצמו נקלע לחובות בעצמו במצב שבו האדם לו הלווה כסף, לא עמד בהתחייבויותיו! הרי אף אדם לא באמת מודע עד הסוף למצבו הכלכלי של אדם אחר, גם אם מדובר בחבר הכי טוב או באח הכי קרוב. למרבה המזל, גם החוק הבין שהמצב בעייתי ולכן יצר מספר הגנות עבור הערב. ראשית, זכותו לדרוש את סכום הערבות ואף בתוספת ריבית. אפשרות אחרת היא לשעבד נכס של החייב ובנוסף, הבנק מחויב לעדכן את הערב בנוגע למצבו הכלכלי של החייב העיקרי, בעיקר במצבים בהם קיים ספק כי לא יוכל לעמוד בהתחייבויות שלו".
איך באמת נדע מהי האלטרנטיבה המומלצת עבורנו?
"אין שלא נביט על כך, חובות הם סוגיה מורכבת בעלת השלכות מרחיקות לכת. עם זאת, בהחלט קיימות אלטרנטיבות שיוכלו לספק לא רק הקלה, אלא ליצור נתיב אמיתי ליציבות פיננסית וחזרה לשגרה. המטרה שלנו היא למצוא את הדרך המדויקת והנכונה ביותר לאדם בהתאם למצבו, וכאן אני כעורך דין נכנס לתמונה". עורך דין נועם אברהם הינו עורך דין לפשיטת רגל, הסדרי חובות וחדלות פירעון אשר ניסיונו הרב מאפשר לו בכל מקרה מחדש, להתוות את הדרך אל דרך חדשה ללא חובות וחששות. אחת ולתמיד, זה הרגע שלכם לשים סוף לחובות ולחזור לנשום.