תקופת הפרישה מהעבודה משנה לא רק את סדר היום, אלא גם את נקודת המבט על השנים שעוד לפנינו. אחרי תקופה ארוכה שבה העבודה הכתיבה חלק גדול מסדר היום ומהעיסוקים, נפתח מרחב גדול יותר לבחור: במה רוצים לעסוק, אילו קשרים ותחומי עניין רוצים לטפח, מה רוצים ללמוד ואיך רוצים שהשגרה תיראה. זהו גם הרעיון שעומד בבסיס  גישת "הגיל החדש": לא לראות בפרישה נקודת סיום, אלא שלב בחיים שאפשר להמשיך לעצב.

וכשהשנים האלה נראות פחות כמו תקופה שצריך "להיערך אליה" ויותר כמו שלב שרוצים לעצב, גם התכנון הכלכלי מקבל משמעות אחרת. הוא מחבר בין המשאבים שנצברו לבין סדרי העדיפויות לשנים הבאות, מהמגורים והתחזוקה ועד פנאי, למידה, פעילות וזמן למשפחה ולחברים. כאשר בוחנים גם מעבר לדיור מוגן, השאלה אינה רק מה העלות, אלא אילו אפשרויות מקבלים במסגרתה ועד כמה הן מתאימות לחיים שרוצים לנהל.

איך מגדירים את סגנון החיים שרוצים לשנים הבאות?

לפני שבוחנים הוצאות או אפשרויות מגורים, כדאי להגדיר מה רוצים שיישאר חלק מהחיים, למה רוצים לפנות יותר מקום ואיזה משימות היינו שמחים לוותר עליהן או להעביר למיקור חוץ. כך למשל, פעילות גופנית, משפחה וחברים, למידה, יצירה, התנדבות ותחומי עניין יכולים לקבל משקל אחר לאחר הפרישה, לצד הרצון בפרטיות ובזמן בבית. כשסדרי העדיפויות ברורים יותר, קל יותר להבין לאן רוצים להפנות זמן ומשאבים.

המחשבה על תקופת הפרישה כשלב שיש בו מקום להמשך התפתחות מקבלת ביטוי גם במחקר
The New Map of Life  – של המרכז לחקר אריכות ימים באוניברסיטת סטנפורד
 ,(Stanford Center on Longevity) שמציע לחשוב מחדש על החלוקה המסורתית של החיים ללימודים, עבודה ופרישה, על רקע העלייה בתוחלת החיים.

בעקבות מחקר זו, פותחה תפיסת "הגיל החדש" של רשת מגדלי הים התיכון המציעה להסתכל על השנים הבאות דרך חמישה יסודות שמשלימים זה את זה:

• כושר ותנועה מקבלים מקום דרך פעילות גופנית קבועה, מחדר כושר ובריכת שחייה ועד פילאטיס, יוגה, צ'י קונג, התעמלות במים והליכה נורדית. 
• תזונה משולבת כחלק מאורח החיים באמצעות תפריטים מאוזנים, ידע תזונתי, חוויות אוכל משותפות וליווי מקצועי. 
• למידה שמובילה לעשייה מחברת בין סקרנות ליצירה וליוזמה, כמו חוג גילוף בעץ ופעילויות בתחומי ציור, כתיבה ופיסול בבית בכפר סבא.
• קשרים חברתיים נוצרים דרך מפגשים במרחבים משותפים ובפעילויות תרבות ויצירה
• משמעות ומטרה מקבלות ביטוי ביוזמות שמאפשרות להביא לידי ביטוי ידע וניסיון, כמו הפרויקט הקהילתי שהובילה דיירת בבית בגני תקווה יחד עם צוות הבית ומחלקת הרווחה המקומית.

אילו הוצאות כדאי להביא בחשבון בתכנון השנים שלאחר הפרישה?

אחרי שמגדירים את סדרי העדיפויות, קל יותר להבין אילו הוצאות באמת רלוונטיות לשנים הבאות. לצד המגורים כדאי להביא בחשבון הוצאות רפואיות, תחזוקה של הבית, שירותים, תחבורה, פנאי ותרבות, בהתאם להרגלים ולאורח החיים שרוצים לשמר או לפתח.

במעבר לדיור מוגן התמונה משתנה, משום שחלק מהשירותים עשויים להיכלל במסגרת המגורים ואחרים כרוכים בתשלום נפרד. לכן חשוב לבדוק בכל רשת בה תבקרו את מסלול התשלום, דמי האחזקה, תנאי הפיקדון ומנגנוני השחיקה ככל שהם רלוונטיים. כדי להשוות נכון, כדאי לבחון כל חלופה על פני אותה תקופה ולכלול בה את אותם סוגי הוצאות.

כך מתקבלת תמונה שימושית יותר מסכום בודד: לא רק כמה מוציאים, אלא מה כוללת ההוצאה ועד כמה היא תומכת בדברים שבאמת יהיו חשובים לנו בשגרה החדשה של הפרישה.

איך הופכים פעילות למידה וחיי חברה לחלק מהשגרה?

כדי שתחום עניין יהפוך להרגל, לא מספיק שהוא יהיה קיים. גם הנגישות שלו משנה. אפשר להירשם לקורס, לרכוש מנוי לחדר כושר או לקנות כרטיסים להרצאות, אבל כל אלה דורשים התארגנות ולעיתים גם נסיעה. כשהרצאה, חוג, פעילות גופנית או מפגש נמצאים קרוב לבית, קל יותר לשלב אותם לאורך השבוע.

הערך, אם כך, אינו בעצם היכולת לשלם על הפעילויות ולהרשם, אלא בעצם ההתמדה בהן וההנאה מהן.  פעילות שנמצאת קרוב, מתאימה לתחומי העניין ונגישה לאורך השבוע היא זו שסביר יותר להתמיד בה. וכשהיא כוללת גם למידה והתנסות, היא יכולה להפוך מתחביב לעשייה שמפתחת ידע ומיומנויות חדשות. 

איך מפנים יותר מקום למשפחה לחברים ולתחומי עניין?

לצד השאלה במה רוצים למלא את הזמן, כדאי לחשוב גם על הדברים שכבר לא רוצים שיגזלו אותו. ניהול בית כולל טיפול בתקלות, תחזוקה, תיאומים וסידורים, ואלה דורשים לא רק כסף אלא גם זמן ותשומת לב. בדיור מוגן חלק מהטיפול בסביבת המגורים ניתן במסגרת שירותי המקום, בהתאם לבית ולמסלול.

לזמן שמתפנה יכולה להיות משמעות אחרת עבור כל אדם. אפשר להקדיש אותו למשפחה ולנכדים, לחברים, לקריאה, לפעילות גופנית, ללימודים או לעשייה קהילתית. לכן כשמשווים בין אפשרויות מגורים, כדאי להביא בחשבון לא רק כמה הן עולות, אלא גם כמה התעסקות הן דורשות ומה הן מאפשרות לעשות בזמן שנשאר.

כאן מתחברים שני הצדדים של התכנון: המשאבים שעומדים לרשותנו והאופן שבו רוצים להשתמש בהם. מכאן אפשר לעבור לבחינת המקום עצמו.

איך בוחרים סביבת מגורים שמתאימה לחיים שרוצים?

כשסדרי העדיפויות ברורים יותר, אפשר לבדוק עד כמה סביבת המגורים תומכת בהם בפועל. בבחינת דיור מוגן כדאי להסתכל על המכלול: הדירה, השירותים, הפעילויות, הקהילה, הנגישות, התחזוקה והתנאים הכלכליים. מקום שמציע יותר אינו בהכרח מתאים יותר, אם חלק גדול מהאפשרויות אינו רלוונטי למי שעתיד לגור בו.

דרך טובה לבדוק זאת היא לבדוק אופציה למגורי ניסיון במשך שבוע במקום ולא רק ביקור בדירה. כך תוכלו לחוות בעצמכם ולהבין איך מתחיל הבוקר, מה אפשר לעשות במהלך היום, אילו דברים נמצאים בהישג יד, עם מי נפגשים ומה דורש פחות התעסקות. כך ההשוואה הופכת מרשימה של מאפיינים לתמונה מוחשית יותר של החיים במקום.

זכרו, תכנון כלכלי טוב אינו מסתיים כשהמספרים מסתדרים, אלא שהכלכלה האישית מתחברת עם המטרות והרצונות שלכם לעתיד ועונה עליהם באופן כמה שיותר שלם.  

שאלות נפוצות

מה כדאי לכלול בתכנון הכלכלי לקראת הפרישה?

כדאי למפות הכנסות, חסכונות ומשאבים מול הוצאות מגורים, תחזוקה, תחבורה, פנאי ופעילות. לצד המספרים, חשוב להגדיר את אורח החיים הרצוי ואת התקציב הנדרש כדי לקיים אותו לאורך זמן.

אילו הוצאות כדאי לבדוק כשמשווים בין מגורים בבית לדיור מוגן?

יש להשוות הוצאות מגורים ותחזוקה, תשלומים שוטפים, תחבורה, פנאי ופעילות. בדיור מוגן חשוב לבדוק גם את מבנה התשלום, דמי האחזקה, תנאי הפיקדון ככל שרלוונטי ומה כלול בתשלום.

איך בוחנים תמורה לכסף בדיור מוגן?

משווים בין ההוצאה הכוללת לבין השירותים והאפשרויות שרלוונטיים בפועל לאורח החיים האישי. הערך אינו נקבע לפי מספר האפשרויות, אלא לפי מידת ההתאמה שלהן לצרכים ולהעדפות.