ההקלה שניתנה במלחמה בהלוואות לכל מטרה נשארה: אפשר לממן עד 70% משווי הנכס, ובלבד שהחלק מעל 50% מוגבל ל-200 אלף שקל במצטבר על אותו נכס. ריבית בנק ישראל עומדת כעת על 3.25%, והפריים על 4.75%. ההלוואה לכל מטרה בבנק עדיין זולה מהלוואה צרכנית רגילה, ולכן הביקוש אליה נשאר גבוה.

מה נספר בחישוב? כל הלוואה לדיור על אותו נכס, באותו בנק, בבנק אחר או בגוף אחר, אם מועד הפירעון שלה עולה על 18 חודשים. הלוואת גישור עד שלוש שנים והלוואה לכל מטרה עד 120 אלף שקל נשארות מחוץ למגבלה. מי שקיבל אישור עקרוני חתום עד סוף ספטמבר נבחן לפי הכללים הקודמים. ההלוואות שכבר רצות ממשיכות באותם תנאים.

אפשר לחשב החזר במחשבון משכנתא, ואת ריבית העוגן בודקים בריבית פריים.

שאלה: איך מחשבים בפועל את יחס ההחזר?

תשובה: מחלקים את סך ההחזרים החודשיים על הלוואות הדיור בהכנסה החודשית הפנויה של משק הבית. משפחה עם הכנסה פנויה של 20 אלף שקל בחודש מגיעה לתקרת 50% בהחזר כולל של 10,000 שקל, ולסף של 40% כבר ב-8,000 שקל. לסף של 40% יש סיבה: מעליו הבנק נדרש לשקלל את ההלוואה במשקל סיכון של 100% ולהחזיק מולה יותר הון, ומעל 50% הוראת ניהול בנקאי תקין 329 אוסרת עליו לאשר אותה. ההוראה חלה על הבנקים, ולכן מסלולים של חברות ביטוח, כמו המשכנתא של מגדל עם פריסה ל-40 שנה, נבחנים לפי כללים אחרים.

עוד בהון: הפרדוקס של ההתחדשות העירונית.

המטרה של הפיקוח ברורה: משק בית שמקדיש חלק גדול מדי מההכנסה להחזרי חוב חשוף יותר לפיטורים, לירידת הכנסה או לעליית ריבית. אבל כאן נולד האבסורד. משפחה שמבקשת הלוואה אחת זולה יותר מול הדירה כדי לסגור כמה הלוואות צרכניות יקרות, עלולה להיתקע. הבנק סופר בינתיים גם את הישנות וגם את החדשה, כאילו כולן יישארו יחד. התוצאה: החוב היקר נשאר, והזול נחסם. להרחבה: משכנתא לכל מטרה.

כמה שווה הלוואה אחת זולה מול כמה הלוואות צרכניות יקרות? במחשבון שלמטה מזינים את היתרה, הריבית ומספר החודשים שנותרו בכל הלוואה קיימת, ולצדן את תנאי ההלוואה המאוחדת. את הריבית החדשה אפשר להשוות לפריים, שעומד כעת על 4.75%, וכדאי לזכור שפריסה ארוכה יותר מורידה את ההחזר החודשי אבל יכולה להגדיל את סך הריבית. עמלות פירעון מוקדם ופתיחת תיק נשארות מחוץ לחישוב. ההבדלים בין מינוס, תשלומים בכרטיס והלוואות מוסברים במדריך כמה באמת עולה האשראי.

השאלה שלי: האם חישוב שמגן על הציבור ממינוף יתר צריך גם לחסום את מי שמנסה לצאת מהחוב היקר. בפיקוח מדברים על הגנה. בכיס של המשפחה מדובר בהחזר חודשי שנשאר גבוה. חברות ביטוח כבר מציעות מסלולים ארוכים יותר מחוץ למגבלה הבנקאית, אבל הריבית שם אחרת, והפיגורים שם נספרים מחוץ לסטטיסטיקה הרשמית.

ההנפקה הגדולה ביותר שתוכננה השנה בוול סטריט מתחילה לקבל לוח זמנים. לפי דיווח, אנתרופיק, החברה שמפתחת את מודל הבינה המלאכותית קלוד, עשויה לפתוח את מסע השיווק הרשמי של ההנפקה כבר בשבוע של 9 בנובמבר. אם לוח הזמנים יישמר, המניה עשויה להתחיל להיסחר עוד לפני חג ההודיה האמריקאי, בסוף נובמבר. החברה לא הגיבה לדיווח.

מה זה רואדשואו

מסע השיווק, שנקרא בשוק "רואדשואו", הוא השלב שבו החברה וחתמי ההנפקה נפגשים עם משקיעים מוסדיים, מציגים את החברה ואוספים הזמנות מוקדמות. לפי הביקושים שמתקבלים בשלב הזה נקבע בסופו של דבר מחיר המניה בהנפקה. בדרך כלל עוברים שבועיים-שלושה מתחילת הרואדשואו ועד יום המסחר הראשון.

לפני שמחשבים תשואה כדאי לעבור על מס על רווחים בשוק ההון ואז לחשב במחשבון תשואה.

שאלה: משקיע פרטי בישראל יכול לקבל מניות במחיר ההנפקה?

תשובה: בהנפקות גדולות בארה"ב רוב ההקצאה הולכת למשקיעים מוסדיים שהשתתפו ברואדשואו. משקיע פרטי בישראל יכול בדרך כלל לקנות רק מהרגע שהמניה מתחילה להיסחר, דרך חשבון מסחר עם גישה לשוק האמריקאי, ובמחיר שנקבע במסחר. מחיר הפתיחה ביום הראשון יכול להיות רחוק ממחיר ההנפקה, לשני הכיוונים. על ההבדלים בין סוגי הפלטפורמות למסחר עצמאי כתבנו בנפרד.

עוד בהון: קוד אימות שלא ביקשתם? כך התגלתה דליפת המידע במיטב טרייד ומה עושים עכשי.

הנפקה במספרים שלא נראו

ההנפקה צפויה לשקף לאנתרופיק שווי של כ-2 טריליון דולר ולגייס כ-100 מיליארד דולר, יותר בכשליש מההנפקה של ספייס X ביוני. בהיקפים כאלה היא כבר לא עוד הנפקה של חברת טכנולוגיה, אלא מבחן לשוק ההנפקות כולו ולתיאבון של המשקיעים למניות AI בפרט.

למה התזמון חשוב

מה זו תקופת חסימה

אחרי ההנפקה נכנסת לתוקף תקופת חסימה (Lock-up), שבה בעלי המניות הוותיקים, מייסדים, עובדים וקרנות הון סיכון, מתחייבים שלא למכור. בארה"ב התקופה המקובלת היא 180 יום. סיום החסימה הוא מועד שמשקיעים מסמנים ביומן, כי כמות גדולה של מניות עשויה להגיע לשוק בבת אחת ולהכביד על המחיר. בין המחזיקים הוותיקים יש גם גופים ישראליים, כמו כלל, שהשקיעה באנתרופיק 185 מיליון דולר. הסיכונים שהחברה עצמה מפרטת מופיעים בתשקיף של אנתרופיק.

ההנפקה מגיעה בתקופה רגישה. מניות שקשורות לבינה מלאכותית, כמו אנבידיה ומיקרון, הגיעו לשווי שוק עצום, ובמקביל גוברים החששות שההתלהבות מה-AI מקדימה את הרווחים בפועל. OpenAI, המתחרה הגדולה של אנתרופיק, דחתה השנה את ההנפקה שלה, והמנכ"ל סם אלטמן אמר שהנפקה ב-2026 לא תהיה צעד נבון.

גם שוק ההנפקות באופן כללי לא בשיא. עונת ההנפקות של הסתיו התחילה באכזבה, וכמה חברות הקפיאו את התוכניות שלהן, האחרונה בהן אאורה, יצרנית הטבעת החכמה. בשוק מעריכים שאנתרופיק תהיה מבחן מרכזי לביקוש לחברות טכנולוגיה צומחות שגייסו מקרנות הון סיכון. מצד שני, ייתכן שחלק מהמשקיעים פשוט שומרים את הכסף בדיוק להנפקה הזאת.

כמו בכל הנפקה, גם כאן כדאי לזכור שהתמחור הסופי, היקף הגיוס ומועד המסחר עשויים להשתנות עד הרגע האחרון, בהתאם לתנאי השוק ולביקושים שיתקבלו מהמשקיעים.

חתונה בבית הנשיא, פרידה בעיתון

הסיפור מעסיק את דרום קוריאה כבר שנים, ולא בכדי זכה לכינוי "הגירושים של המאה". רו היא בתו של רו טה-וו, נשיא דרום קוריאה בסוף שנות ה-80 ובתחילת שנות ה-90, והשניים נישאו ב-1988, בשנה שבה אביה נכנס לתפקיד, בטקס שנערך בבית הכחול, ארמון הנשיאות. גם החתונה קיבלה בזמנו כינוי משלה: "חתונת המאה". לבני הזוג, שניהם בני 65, שלושה ילדים בוגרים.

הנישואים התפרקו ב-2015, כשצ'וי פרסם בעיתון מכתב באורך שלושה עמודים, שבו הודיע שהוא רוצה להתגרש, וגילה שהתאהב באישה אחרת ונולד לו ממנה ילד.

לפני שמחשבים תשואה כדאי לעבור על מס על רווחים בשוק ההון ואז לחשב במחשבון תשואה.

שלושה סבבים בבתי המשפט

המאבק המשפטי עבר כמה גלגולים. בערכאה הראשונה נפסקו לרו כ-66.5 מיליארד וון, כי בית המשפט ראה במניות SK של צ'וי נכס נפרד שלא נכלל בחלוקה. בערעור קפץ הסכום ל-1.38 טריליון וון, בין השאר על בסיס הטענה שכספים ממשפחתה סייעו לצמיחת הקבוצה. בית המשפט העליון ביטל את הפסק בשנה שעברה וקבע שכספים שמקורם, ככל הנראה, בשוחד שקיבל הנשיא לשעבר אינם יכולים להיכנס לחלוקת הרכוש. בדיון החוזר נקבע סכום של כ-944 מיליארד וון, והוא שעומד מאחורי מכירת המניות.

עוד בהון: רוצים להתחיל להשקיע בשוק ההון? השאלות שכדאי לשאול לפני הצעד הראשון.

למה זה מעניין גם משקיעים

SK היא אחת מקבוצות הענק שמכונות בקוריאה "צ'אבול", קונגלומרטים משפחתיים ששולטים בחלקים גדולים מהכלכלה. תחת הקבוצה פועלות חברות כמו SK הייניקס, מיצרניות שבבי הזיכרון הגדולות בעולם וספקית מרכזית של שבבי זיכרון מתקדמים לענקיות ה-AI, וכן חברת התקשורת SK טלקום וחברות אנרגיה וכימיה. השליטה של צ'וי בקבוצה עוברת דרך חברת האחזקות SK Inc, ולכן כל שינוי באחזקה שלו נבדק בזכוכית מגדלת.

בשלב זה המכירה לא מאיימת על השליטה: גם אחריה צ'וי נשאר בעל המניות הגדול. אבל היא ממחישה עד כמה קשרים אישיים ומשפחתיים יכולים להשפיע על תאגידים ציבוריים בקוריאה, נושא שעולה שוב ושוב בדיונים על ממשל תאגידי במדינה. במסחר בסיאול ירדה מניית SK Inc בכחצי אחוז אחרי הדיווח.

המכירה בנויה כך שלא תציף את השוק. כ-2.3% ממניות SK Inc יימכרו בשני חלקים: חלק בעסקת בלוק למשקיע אסטרטגי, והיתר דרך עסקת החלפת תשואה (PRS) מול חברת ניירות ערך. בעסקה כזו המוכר מקבל מזומן כבר עכשיו, אבל בדרך כלל ממשיך לשאת בשינויי מחיר המניה עד תום החוזה. האחזקה הישירה של צ'וי תרד מכ-17.8% לכ-15.5%, ועם צדדים קשורים הוא יחזיק כ-23%.

שאלה: איך הייתה מתחלקת אחזקה כזו בישראל?

תשובה: לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, כל אחד מבני הזוג זכאי בפרידה למחצית משווי הנכסים, כולל זכויות פנסיה, פיצויים וקרנות השתלמות. נכסים שהיו לפני הנישואין או שהתקבלו במתנה או בירושה יוצאים מהאיזון, ובית המשפט רשאי לסטות מחלוקה שווה בנסיבות מיוחדות. גם בישראל, סכסוכים על נכסים שהגיעו מהמשפחה מגיעים לא פעם לבית המשפט. על המושגים של החיסכון הפנסיוני לקראת פרישה יש מדריך נפרד.

מה בדיוק על השולחן?

ברנהאם מנה כמה דרכים: להשאיר את היחסים כפי שהם, להיכנס לאיחוד מכס שיבטל את בדיקות המכס על סחורות, להצטרף לשוק האחיד כמו נורבגיה, או ללכת עד הסוף ולחזור כחברה מלאה. כל אחת מהן מחייבת ויתור אחר, מהסכמי סחר עצמאיים ועד קבלת כללים שנקבעים בבריסל.

למה דווקא עכשיו?

שאלה: מה ההבדל בין איחוד מכס לשוק האחיד?

תשובה: באיחוד מכס המדינות מבטלות מכסים ביניהן וגובות מכס אחיד על סחורות שמגיעות מבחוץ, ולכן מדינה חברה לא יכולה לחתום לבד על הסכמי סחר בסחורות. טורקיה נמצאת באיחוד מכס עם האיחוד האירופי מאז סוף 1995, בעיקר על מוצרי תעשייה. השוק האחיד הולך רחוק יותר וכולל גם תנועה חופשית של שירותים, הון ואנשים. נורבגיה שותפה בו דרך האזור הכלכלי האירופי, אבל נשארת מחוץ לאיחוד המכס ומנהלת מדיניות סחר משלה. בריטניה יצאה משניהם בתחילת 2021, בתום תקופת המעבר.

הכלכלה הבריטית לא קיבלה את הדחיפה שהובטחה בקמפיין של 2016. יש הערכות שלפיהן התוצר קטן היום בכמה אחוזים טובים ממה שהיה בלי היציאה, הליש"ט לא חזרה לשער שלפני ההצבעה, וגם ההגירה, שהייתה הנושא המרכזי של מחנה העזיבה, דווקא עלתה. במקביל התחלפו בלונדון שבעה ראשי ממשלה בעשור, וברנהאם עצמו נכנס לתפקיד בקיץ בלי בחירות.

כדי לשים את העלות בהקשר של יוקר המחיה אפשר להשתמש במחשבון מדד המחירים לצרכן, ולקרוא גם את אותו מנוי במחיר אחר.

עוד בהון: רותם שני.

אז למה לא מחר בבוקר?

קודם כול, הבחירות הבאות צפויות ב-2029, וברנהאם לא מתכוון להקדים אותן. שנית, לא ברור שיש בציבור רוב לחזרה, גם אם רבים מאוכזבים מהתוצאה. שלישית, אירופה לא תפתח את הדלת בחינם: מדינה מצטרפת מתחייבת עקרונית לאירו ולתנועה חופשית של עובדים, וכל 27 החברות צריכות לאשר. בבריסל זוכרים גם את התנודתיות הפוליטית של השנים האחרונות, ואת האפשרות שממשלה אחרת בלונדון תהפוך את הכיוון שוב.

ומה זה אומר לשווקים?

המניות הבריטיות נסחרות כבר שנים בהנחה מול וול סטריט, ובשוק מעריכים שיחסים קרובים יותר עם אירופה יכולים לתמוך בליש"ט ובמניות המקומיות. אירופה היא עדיין שותפת הסחר הגדולה של בריטניה, וכל הקלה בגבול מתורגמת לעלויות נמוכות יותר ליצואנים וליבואנים. מצד שני, גבולות פתוחים הם רחוב דו סטרי: במדינה עם מסים גבוהים, הם יכולים להקל גם על כסף ועל אנשים לצאת.

היציאה עצמה לקחה יותר מחמש שנים, מהמשאל ועד ההסכם הכלכלי. דרך חזרה, אם בכלל תיפתח, צפויה להיות ארוכה עוד יותר. התחנה הבאה היא פסגה בין בריטניה לאיחוד שמתוכננת להמשך השנה.

ומה עם ישראל?

הסחר בין ישראל לבריטניה נשען מאז תחילת 2021 על הסכם המשך, שמשכפל את התנאים שהיו לישראל מול האיחוד האירופי לפני הברקזיט. המשא ומתן על הסכם מורחב, שאמור היה לכסות גם שירותים וסחר דיגיטלי, הוקפא על ידי לונדון במאי 2025. כניסה של בריטניה לאיחוד מכס הייתה מחייבת אותה ליישר קו עם מדיניות המכס האירופית כלפי מדינות שלישיות, ובהן ישראל. בינתיים, יבואנים ומי שמחזיק נכסים באירופה מרגישים בעיקר את התנודות בשערי היורו והדולר מול השקל, וצרכנים שמזמינים מאתרים בריטיים יכולים לבדוק את העלות במחשבון מס יבוא אישי.

למה דווקא עכשיו

ברקע עומד מחסור הטילים. המלאים האמריקאיים התרוקנו בקצב מהיר בשל שורת עימותים, ובהם המלחמה מול איראן, והצורך לחדש אותם הפך לדחוף. הנשיא דונלד טראמפ דחף את קבלניות הביטחון הגדולות להרחיב את כושר הייצור, והחוזים הענקיים הם התרגום המעשי של הלחץ הזה.

טיל ה-SM-6 אינו טיל רגיל. הוא היחיד בארסנל האמריקאי שתוכנן ליירט גם מטוסים, גם טילים בליסטיים בגובה רב וגם ספינות, והוא הנשק המרכזי של סיירות ומשחתות הנושאות את מערכת איג'יס. שילוב היכולות הזה הופך אותו למבוקש במיוחד בעידן שבו איומי הטילים והרחפנים מתרבים.

לפני שמחשבים תשואה כדאי לעבור על מס על רווחים בשוק ההון ואז לחשב במחשבון תשואה.

RTX נולדה באפריל 2020 ממיזוג של רייתאון עם יונייטד טכנולוג'יז, ושינתה את שמה ל-RTX ביולי 2023. לצד חטיבת רייתאון, שמייצרת את הטילים, היא מחזיקה גם את פראט אנד וויטני, יצרנית מנועי מטוסים, ואת קולינס איירוספייס, ספקית מערכות לתעופה. המשמעות היא שמניית החברה מושפעת גם ממצב התעופה האזרחית ולא רק מתקציבי הביטחון.

עוד בהון: מהצלת חירום למגנט השקעות.

הסכמי המסגרת ששוברים את הצוואר

היסטורית, קבלניות הביטחון נרתעו מהשקעה גדולה בהרחבת כושר ייצור בלי התחייבות כספית מוצקה מהצבא לרכוש נשק לאורך זמן. בלי ביקוש מובטח, בניית מפעל חדש היא הימור. כאן נכנסים הסכמי המסגרת.

החוזה הנוכחי נשען על חמישה הסכמי מסגרת ש-RTX חתמה עם משרד ההגנה בפברואר, שנועדו להגדיל את כושר הייצור ולזרז אספקה. הרעיון פשוט: המדינה מתחייבת מראש לביקוש, והקבלניות משקיעות בהרחבה. זהו מנגנון שמסיר את אחד החסמים המרכזיים בענף.

שאלה: האם כל 24.4 מיליארד הדולר ייכנסו לקופת החברה?

תשובה: הסכום הוא תקרה. החוזה נפרש על חמש שנים, עם אופציה לשנתיים נוספות, והכסף זורם לפי הזמנות בפועל ולפי קצב האספקה. הוא נועד לבסס תפוקה של יותר מ-500 טילי SM-6 בשנה, היעד שנקבע בהסכם המסגרת מפברואר. משקיעים בענף עוקבים בעיקר אחרי צבר ההזמנות, שמראה כמה עבודה כבר חתומה לשנים הבאות.

והמגמה חוצה חברות. הפנטגון חתם על הסכמי מסגרת דומים גם עם לוקהיד מרטין, ובאוגוסט הודיעו נורת'רופ גרומן ולוקהיד על עסקאות להרחבת ייצור רכיבים מרכזיים, במטרה להגדיל פי שלושה עד ארבעה את תפוקת טילי היירוט.

מה זה אומר למשקיעים

עבור מי שעוקב אחרי שוק ההון, התמונה שמצטיירת היא של ענף ביטחוני עם רוח גבית חזקה: ממשלות מערביות מגדילות תקציבי ביטחון, המלאים דורשים חידוש, והביקוש מובטח לשנים קדימה בזכות הסכמי המסגרת. כל אלה מספקים לקבלניות נראות הכנסות נדירה.

עם זאת, גם לסיפור הזה יש סיכונים. התלות בתקציבי ממשלה חושפת את הענף לשינויים פוליטיים ולקיצוצים עתידיים, המניות כבר עלו חזק על רקע המתיחות הגלובלית, וחלק מהציפיות כבר מגולמות במחיר. ההשקעה בענף, כמו בכל ענף, דורשת בחינה של התמחור ושל הסיכונים ולא רק של הכותרות. מי שרוצה להיחשף לתחום יכול לעשות זאת דרך מניות בודדות או דרך קרנות וקרנות סל מתמחות, נושא שנוגע למסחר עצמאי בבורסה ולבחירת הכלים המתאימים.

לפני חשיפה דרך קרן מתמחה בודקים מה היא מחזיקה בפועל, כמה משקל יש לכל מניה ומה דמי הניהול. הפרש של אחוז בשנה בדמי הניהול מצטבר לאורך שנים, ואת ההשפעה אפשר לראות במחשבון השפעת דמי ניהול על החיסכון. ההבדלים בין המוצרים מוסברים במדריך מה ההבדל בין קרן נאמנות לתעודת סל.

בתמונה הרחבה, החוזים של RTX ממחישים כיצד אירוע גיאופוליטי, מחסור במלאי תחמושת, מתגלגל להזמנות ענק, להרחבת מפעלים, ובסופו של דבר גם לשוק ההון.