רשות שוק ההון שלחה מכתבי אזהרה לסוכני ביטוח שניצלו את עסקת ווישור-אלטשולר שחם. מאחורי הסיפור: עמלות ההיקף על ניוד, עמלת הנפרעים והבונוסים
איך בנוי התגמול, ולמה הניוד הוא מכרה הזהב
המערכת של תגמול הסוכנים בנויה משלוש שכבות, וכולן משולמות בידי הגופים המנהלים, אף פעם לא בידי החוסך עצמו. השכבה הראשונה היא עמלת ההיקף על צירוף לקוח חדש או ניוד של כספי חיסכון, אותו תשלום חד פעמי של אלפי שקלים לכל מיליון. השנייה היא עמלת הנפרעים: אחוז שוטף מהצבירה, בסביבות רבע אחוז בשנה, שמניב לסוכן 2,500 עד 3,000 שקל בשנה על כל מיליון שקל שנשאר אצל הגוף שאליו העביר את הלקוח. השלישית היא בונוסים על עמידה ביעדי גיוס, שמגיעים בחלק מהחברות עד חופשות בחו"ל על חשבון הגוף המנהל.
המשמעות מבחינת החוסך פשוטה: הסוכן שממליץ לו לעבור מרוויח מהמעבר עצמו, בלי קשר לשאלה אם המעבר טוב ללקוח. החוסך לא רואה את התשלום, כי הגוף הקולט הוא שמשלם, ולכן ההמלצה מרגישה כמו שירות חינם. בפועל העמלות מגולגלות על כלל החוסכים דרך דמי הניהול.
אפשר להעריך צבירה במחשבון פנסיה, וההבדלים מפורטים במדריך קרן פנסיה.
עוד בהון: הושק אתר גמל.נט, חדשני וחכם מתמיד.
ב-2025 שילמו חברות הביטוח ובתי ההשקעות לסוכני הביטוח, קצת יותר מ-13 אלף בעלי רישיון, עמלות בהיקף של 13.2 מיליארד שקל, עלייה של 10% בשנה אחת ושל 46% מאז 2020. בקצב הנוכחי, 2026 צפויה להסתיים סביב 15 מיליארד שקל. ועדה בראשות שלומי הייזלר המליצה בשנה שעברה להפוך את הכיוון כך שהמבוטחים ישלמו את העמלות, וההמלצות עדיין לא יושמו.